פורום הריון ולידה (עמוד 2919)

הי בנות..אז חלף לו עוד חודש והנה שוב חודש חדש עם תיקון חדש..להזכירן אני אחרי שני כימיים ברציפות ואחרי בדיקת רופא שלא ממש התרשם שיש צורך לבדוק כרישיות... אני כבר ביום ה 32 למחזור אתמול מחילה מכבודכן לאחר ניגוב של מי רגלים אני רואה כמו סירחה של דם ורדרד אומרת לעצמי נו טוב קיבלתי החודש מוקדם מהרגיל (המחזורים שלי בממוצע 36-38ימים) לאחר כמה שעות שוב הלכתי לבדוק ושום כלום נעלם במהלך כל הערב היה מידי פעם כתמים ממש בהירים חומים וכל פעם אני תוהה לעצמי מה זה הוסת המוזרה הזו(לי כשמתחילה הוסת אז היא פשוט מתחילה בלי כל מיני הקדמות)פתאום הבליחה לי מחשבה שאולי זה שרשור של הריון ?היום עד הערב לא היה שום כלום ממש נקי עד לפני שעתיים שראיתי דם בהיר בהיר בצבע ורוד ואחרי כמה ניגובים היה נקי לגמרי... סליחה על התיאורים הלא ממש סימפטיים אבל מה אתן חושבות? יש מצב שזה הריון או שאני הוזה?

הזהרה- לא לבעלות לב חלש ולנשים בהריון

נתחיל מהתל"מ. לא קרה בו שום דבר מיוחד. ימי התל"מ הלכו עברו להם ואני מרגישה כרגיל לגמרי, אין שום סימן ללידה באופק.
בפעם השלישית שהגענו למעקב הריון עודף הרופאה כבר הזהירה אותי שאני לא חוזרת ופעם הבאה זה זירוז בבי"ח.
פה נלחצתי והבנתי שכדאי לי להתחיל לשכנע את הקטן לצאת לעולם.

אז מה ניסינו? עשיתי הכרות עם כל מדרגות השכונה..
סיבובים על הפיזיו, ריקודי בטן, לחיצה על נק' שיאצו ומה לא..
ביום ראשון לפני שבוע הלכנו לדיקור סיני. המדקר הכיר את המשפחה והיה משעשע.. יום שני ואין חדש.
בשני ב18:00 הלכנו לרפלקסולוגיה. נהנית מהטיפול אך מפקפקת ביעילותו כי הרגיש לי נעים מידי..

לילה. הולכים לישון. אני כבר בשבוע 41+5.
ב1:15 אני מתעוררת מכאב. מזהה שכנראה.. זה ציר! עוד לא הרגשתי אפילו אחד דמה עד אותו רגע.
מתרגשת ומחכה לבא בתור. הוא לא מגיע ונרדמת.
ב2:00 מתעוררת שוב- ציר! מאחריו כבר לא מצליחה להרדם יותר בעיקר מההתרגשות.. מצפה לציר הבא עוד שלשתרבע שעה אבל הוא מגיע תוך רבע שעה, ואז תוך 10 דק' עוד אחד ועוד אחד אחרי 10 דק.
ב3:00 כשכבר כולי ערנית אני מורידה אפלקציית תזמון צירים ומתחילה לתזמן. כל 10 דק' +- יש ציר! מחליטה עוד לא להעיר את האיש כדי שיצבור כוח ללוות אותי בהמשך..
מושכת ככה עד 4:30 בערך ואז מעירה אותו גם בשביל שיספיק לשתות ולאכול משו לפני תחילת הצום...
שנינו מתרגשים. קמים. מתחילים לתכנן מה עושים מפה. ארגון אחרון של תיק לידה.. בראש כבר חושבת מתי נצא לבי"ח ומחכה שהצירים ירדו לתדירות של 5 דק' בשביל לצאת.
בינתיים מתקשרים לאמא שתגיע מרחוק...יש לה איזה 4+ שעות נסיעה בתחבור"צ.. שיערנו שנפגש בבי"ח.
נקצר פה את העניינים אבל.. מפה לשם הצירים המשיכו בתדירות של 10 דק' לאורך כל היום!
אחרי שאמא שלי כבר הגיעה לירושלים, נסעה לכותל וחיפשה מה עוד לעשות עם עצמה הבנו שכדאי שתגיע אלנו כי לא ברור מתי נצא בכלל.. כשהיא מגיעה היא מחליפה את האיש בעיסוי הגב התחתון שלי בכל ציר. זה מה שהציל אותי...
שניהם צמים עוד אבל הגוף שלי התחשב בהם כך שאת הצום אנחנו עוד מספיקים להוציא בבית.. ממש תוך כדי הארוחה ואחריה סוף סוף התזמונים יורדים ל5 דק... יאללה אפשר לנסוע!
השעה 19:15 ואני אחרי 15 שעות של צירים בבית.

בבי"ח בדקו לי פתיחה- 4 סמ'. תודה לה'!
ב 20:00 כבר נכנסת לחדר לידה. ישר למקלחת מעבירה כמה צירים עד שקוראים לי לבדיקת רופא. יוצאת. הצירים כבר הולכים ונהיים יותר כואבים (אגב בשלב זה עוד לא ירדה לי הבטן, לא יצא הפקק, לא ירדו המים..כלום)
אמא שלי מלווה אותי כל הזמן בעיסויים והבעל מזכיר לנשום. זה כבר נהיה כואב... בודקים אותי שוב, 6 סמ'!
החלפת משמרות, מגיעה משתלמת חמודה.
השעות הבאות כבר מעורפלות לי בראש כי באיזה שהוא שלב כבר איבדתי את הקשר עם העולם והזמן...
עוד שעה שעתיים צירים, עוד מוניטורים ובדיקות פתיחה, עלינו ל7.5 סמ'!
אני מתעודדת שזה לאט לאט עולה וכבר מדמיינת שאוכל ב"ה ללדת טבעי ושזה אפשרי. עובר הזמן... עוד איזה שעתיים צירים... אני כבר ברצף זמן של כאב וערפול, מנסה גז צחוק ועם הטנס עלי (עוד מהבית, שכחתי לומר. אחד הדברים!) כל ציר לוחצת על הטנס, שאיפה מהגז. מרגישה שהוא רק מערפל אותי אבל את הכאב לא מטשטש בגרוש.. מתעצבנת על חוסר היעילות שלו בין הצירים.
המלווים שלי כבר מתעייפים אבל לא משאירים אותי רגע לבד... מגיעה מיילדת יותר וותיקה ובודקת פתיחה.
"לא, זה ממש לא 7.. זה 6 אפילו 5.5..." מסתבר שהקודמת לא בדקה טוב😩 בשלב הזה נחת עלי יאוש.
זה לא נגמר אלוקייייייים!!! לפחות השעות האלה היו מקדמות אותי לאנשהו..!
המיילדת מציעה אפידורל, והמרדים בדיוק באזור, עוברת לי רגע המחשבה- אז להרים ידיים? זה לא יהיה לידה טבעית? והתשובה ברורה לי.. כן!! אני רוצה אפידורל עכשיווו!
המרדים ישר מגיע, זריקה ושאר החיבורים הנלווים... מחכה לנס שיתחולל אבל כמו שכבר הבנתי- אצלי הכל הולך לאט.. וגם לאפידורל לוקח זמן להשפיע..
בסוף זה קורה ושלווה יורדת לעולם. כולנו מרגישים כבר תשושים וכך כל החדר (אני אמא ובעלי) הולך לישון לחצי שעה. אני מתעוררת ומתחילה לפטפט עם המיילדת על הלידות שלה, שהיו לידות בזק ולמה יש יתרון גם באריכות..
החלפת משמרות, משתלמת חדשה.
לאחר עוד שעה שעתיים של צירים כל 4 דק' בודקים שוב פתיחה. באמצע כל פעם המיילדת הוותיקה מעודדת לקחת פיטוצין כדי להגביר את תכיפות ויעילות הצירים אך נותנת הארכת זמן לבדוק איך מתקדם.
וב"ה מתקדם.. עולים ל8, אחכ 9, 9.5, אז הפיטוצין נדחה. ב9.5 היא כבר ממליצה בחום ונותנת לנו להחליט. הקשבנו לה ונותנים לי גם פיטוצין. הגענו ל10 סוף סוף.
לא אייגע אבל.. גם בפתיחה עשר נתקעתי כשעתיים עד שהגעתי לצירי לחץ כי הקטן היה צריך לרדת בספינות... בשלב הזה כבר לא רצו שאגביר את האפידורל כדי שארגיש את הצירי לחץ. אז העברתי זמן ארוך עם צירי פיטוצין ואפידורל חלש... כואבבב.
כל ציר המיילדת מעסה לי את הגב, אמא מחזיקה לי את היד ואני מתנדנדת על המיטה. אכשהו זה הקל מעט.
מתישהו שם.. מתחילה להרגיש את הצורך ללחוץ. גם אז אמרו לי שעוד לא ועוד לא.. עד שניתן האישור.
המשתלמת והוותיקה מולי וכל ציר מתחילים....תלחצי ארוווווך....עוד עוד.... ואני מרגישה שכבר נתתי כל מה שיש בי. הן מעודדות אותי כל הזמן ושאלחץ יותר חזק.
אחרי איזה כמה זמן (הערכת הזמן שלי כבר לא פעלה ממזמן בלידה הזו) נכנסים פתאום לחדר רופא, אחיות, שולחן וכלים... הרופא מסביר לי שהדופק של הקטן יורד ואני צריכה ללחוץ בכל הכח בשני הצירים הבאים, אם לא יצא- יוציאו בוואקום.
הרגשתי מאויימת....המילה וואקום מאוד הפחידה כי לא ידעתי מה זה אומר בעצם. ממש לא למדתי לפני הלידה על ההתערבויות השונות בלידות כי ברור שזה לא יהיה הסרט שלי...
ממש נלחצתי ובפעמיים הבאות נתתי הכוול. הוא לא יצא.. בינתיים אני קולטת מלא אנשי צוות נכנסים לחדר. כבר לא חשבתי על כלום רק לסיים עם זה כבר😖😖
עוד לחיצה שניים ופתאום שולפים אותו!!!! אאהההההה זה קרההה בסוף!!!!! אני מביטה בהלם. המיילדת מחזיקה אותו וכולם במתח שיתחיל לצרוח. מתח אותנו קצת ואז הוציא צרחה יפה....
הרופא ילדים לקח אותו מטר וחצי ממני לטפל בו ואני רועדת בטירוף, בוכה צוחקת רק מסתכלת עליו ורוצה לראות אותו. שיביאו לי אותו! אומרים לי שעוד רגע הוא מסיים.
בשלב הזה חשבתי שילדתי טבעי אבל רק אחכ הבנתי שאחרי שתי הלחיצות שלא הוציאו אותו הם עברו לילד בוואקום.
מביאים את הקטנצ׳יק אלי ואני... האמת לא יודעת איך לתאר את התחושה ברגע הזה. השקט שאחרי הסערה.
כולי ברעידות, מתנשפת כמו אחרי מרתון ופתאום כזה שקט ורוך ומתיקות מונחים מעלי. הוא ערני להפליא מביט בעיניים פקוחות לרווחה. ולא אכפת לי שעכשיו מתחילים לתפור אותי.. ושזה לא הסתיים..אני מתמקדת רק בו.
אהבה שוטפת אותי.

השאירו אותי עוד הרבה זמן בחדר איתו. להתאושש, אפילו לנסות להניק אותו. המשתלמת המתוקה שליוותה אותי בכל זה פתאום צצה עם שוקו שהכינה לי. מעולם לא ערב לי שוקו כמו זה.

סה"כ עוד 15 שעות בחדר לידה עד ליציאה של הקטן.
הודו לה' כי טוב.
ותודה שלא ידעתי מראש שזה מה שמחכה לי...ה' באמת נותן כוחות בזמן אמת.


סחטין לשורדות עד פה, מקווה שלא הלחצתי אף אחת.
משחרר להיזכר ולכתוב ככה את כל התהליך. כרגע עוד נראה לי כמו סרט אחר בחיים שלי, לא מחברת שזה באמת עבר עלי.
ב"ה הוא בריא ושלם וכזה מלאכי שבאמת.. שווה הכל.

מעניין אותי למה כותבים באולטרסאנד גיל ההיריון לפי הוסת..וגיל ההיריון לפי העובר? אצלי זה אף פעם לא תואם..יש הפרש בין הוסת לעובר…הוא יותר גדול כמעט בשבועיים…למה להתייחס? הרי יוצא מצב שתאריך לידה משוער לפי הוסת אחריי תאריך לידה משוער לפי העובר ...למה אין גיל אחד וזהו 🤭🤭🤭

מה יהיה שוב הקטנה עם חום גבוה כמעט 40..
אני משתגעת, לא מבינה איך זה יכוליות ..

נמאס, נמאס

אני מקבלת מחזור כל 28 יום, לפי החישוב אני אמורה לבייץ ביום ה11 מקבלת המחזור , אז יש 5 ימי ביוץ (אם אני לא טועה) אני כבר ביום השלישי לביוץ והבדיקה מראה שאין ביוץ.. זה הגיוני? מה לעשות?

אזהרת תאור גרפי לא נעים.
תחילת תשיעי, הריון שלישי. לצורך עיסוי פרינאום הסתכלתי בראי על האזור וראיתי שהנרתיק ממש פתוח, אפילו פעור. לא הסתכלתי מקרוב על האזור תקופה ארוכה ככה שאני לא יודעת אם זה חדש. מבחינת תחושה אתמול הרגשתי דקירות חזקות באזור ויש לי צירים מידי פעם אבל שום דבר כואב או סדיר. הלידות הקודמות היו בשבוע 40.
יש חשש כלשהו שמדובר בפתיחה? יש עניין לבדוק או שאם הכל רגיל מבחינות אחרות אז כנראה אין צורך?
ושאלת בונוס, האם זה יישאר תמיד ככה?!! זה נראה מאד לא אסתטי ומבאס אותי
תודה מראש למי שתטרח לענות על שאלה לא ככ נעימה זו

שבועיים אחרי לידה
לדימום יש ריח רע. ממש. כמו של נבלה
מחילה על התיאור
ויש כמעט תמיד אחרי שיוצא דם כאב ממוקד ברחם. לא התכווצויות רגילות
הרחם כסר התגווץ והבטן ירדה כמעט כולה
והכאב והריח ממש מחשידים אותי שנשאר משהו

כמובן שאלך להבדק
אבל מחר וכבר היתי בסרט הרע הזה בעבר ויודעת שעד3 חודשים לא עושים פה כלום מצד היסטרוסקופי - שגם ךא בא לי לעבור שוב
והכדורים בעבר לא השפיעו

קיצר..שמעתי פה פעם ממישהי על דר רחל ינאי מירושלים שיש לה שיטה לשאיבת שאריות -פשוטה ונעשית גם בשלב כזה מוקדם
אבל רוצה לשמוע עוד דעות- מי התנסתה בזה ויכולה להמליץ לי או שלא
וכמה זה עולה סיפור כזה
כי בטח זה פרטי ועולה הון

או משהו אחר?

אוף אין לי כח לסיבוכים כאלה

באמת היה -צת קשה בהוצאת השיליה בלידה
היא יצאה שלמה
אבל הקרומים לא כ"כ- המיילדת התאמצה להוציא.לקחה מספרים דקות כ5לה ולחצו לי על הרחם(אאוצ') ממש חזק להתאמץ שיצא..והיא לא יתה בטוחה שהכל יצא אבל עשתה מה שיכלה
אז באמת יתכן ונשאר מהקרומים עוד

קיצר אשמח לעצות ועזרה בנושא

ואני רוצה לעשות משהו לעילוי נשמתה.... עשיתי כבר ברכות השחר וברכת המזון .

היי
לפני שבוע עשיתי בטא אחרי החזרת עובר מוקפא
יצא - 7.9
אחרי יומיים - 48
הבדיקה הבאה יום רביעי הקרוב כדי לראות בכמה עלה
אתמול עשיתי בדיקה ביתית , תוך שניה היה 2 פסים זהים לגמרי (פס כהה מאוד )
אני בנתיים עם תמיכה של נרות וזריקה

מקודם בשירותים ראיתי על התחתונים כתם , לא זהה בכלל למשהו שראיתי בעבר
זה לא היה חום ולא אדום
זה היה חום בהיר בהיר עם נגיעות של ורוד
יש סיכוי שזה דימום השתרשרות ?

שמירת נידה הפכה לקשה עבורי..
אני כבר ביום ה9 וואולי רק היום אצליח לעשות הפסק
יש לי כתמים בלתי נגמרים אחרי מה שהיה חודש קודם
וכבר התחילו להם הכאבי ביוץ ואפילו הבדיקות הופכות לכמעט חיוביות😕 אבל יותר מהכל פשוט מתגעגעת לבעלי

אני בזמן האחרון מפחדת מהלידה ממש.. יש ימים שאני ממש בוכה ובלחץ מהפחד ללדת
בעלי ניסה לעודד אותי ובין כל מה שאמר אמר לי ״אין בעיה שתפחדי אבל לא מעכשיו..תפחדי רק באותו יום ועד שתסיימי לפחד כבר תלדי ותראי שהכל עבר בשלום״ ״חבל שתבזבזי את הימים בפחד, זה בסדר לפחד, אבל רק באותו יום לא מעכשיו״
ואיכשהו מאז שאמר את זה הפחד מהלידה ממש נעלם לי מהמחשבות ביומיום ואני כבר פחות מתעסקת בזה
זה בסדר או שלקחתי את מה שאמר קיצוני מידי?

היי אני אמורה ללדת כל יום וממש כל היום במחשבות בנושא הכאב בצירים וכשהתינוק יוצא.. המון שאלות עוברות כמו האם אשרוד את הכאב האם אצליח לדחוף האם אצטרך קיסרי חירום האם אצטרך וואקום האם הצירים יהו אפקטיבים וכו׳ וכו׳
אסור לי אפידורל ואני מתכננת ללדת טבעי עברתי קורס הכנה ללידה ואת כל הידע כבר יש לי.. כל מה שעוזר ללדת טבעי אני יודעת..
האם יש לכן המלצות אישיות? אשמח לשמוע?
אני ממש מפחדת ולמזלי בעלי ממש תומך בי אומר לי כל הזמן שכל הצירים אני יעזור לך יעשה לך עיסוי ויעודד אותך ויזכיר לך שאת חזקה ושזה מקדם אותנו להפגש עם התינוקי..

ילד

ודי נשבר לי לראות שכולם יולדים
ולראות את השכנה ממול בהריון בפעם האלף שלה, עושה אפצ'י והיא בחודש תשיעי עם בטן יפה כזאת
ואני כבר נצח תקועה בשבוע הארור הזה שממנו לא מתפתח כלום.

ולא באלי להגיד לאף אחד מזל טוב
באלי שיגידו לי
אחכ אגיד לכולם בכיף

אני רוצה ילד
אינלי סבלנות לתהליכים כבר
ואני עושה עבודה עצמית מטורפת
ונלחמת
ולא נופלת
ומנסה להיות אופטימית

אבל זה נאחס
כזה נאחס

** תודה על המקום לפרוק
מקווה שלא נבהלתם ממני מדי

כמה שאלות:
א- איזה רבנים מבינים בשמות? ואיך פונים אליהם?

ב- השם שבחרנו לילדה הוא זהה לשם של משהי שיצאתי איתה תקופה ארוכה לפני שהכרתי את אשתי ואני די חושש מתגובת המשפחה/חברים. אני באמת אוהב את השם עצמו. מה דעתכם? לא רוצה שכל פעם שאקרא לבת שלי יזכירו את הבחורה ההיא.

ג- לפי מה אתם בחרתם את השם? זו בחירה כל כך קשה..

שלום לכולן (: זה אמנם לא קשור להריון וללידה, אבל אני לא מכירה פורום דתי אחר שאפשר לשאול בו (ואני עצמי חילונית ולא מבינה בזה כלום)

חברה טובה ודתייה מתחתנת בעוד שבועיים. היא התחילה לקחת גלולות לפני החתונה (לא יודעת אם החודש או לפני חודשיים), ומאז לא מפסיקה לדמם. לא פעם ראשונה שלה בחיים על גלולות (לקחה בגיל צעיר יותר בגלל כאבי מחזור), ופעם ראשונה שזה קורה לה.

קראתי באיזה פורום שבמקרים של כלה, ניתן לפעמים להקל בכל מיני דרכים כדי שלא תהיה לה חופת נידה. זה נכון? אל מי אפשר להפנות אותה? היא ממש לא יודעת מה לעשות...

הבן שלי יהיה בן 3 וארבעה חודשים באלול- ויכנס לתלמוד תורה.

מה אומרות?

מוקדם מידי?

לא יודעת מתי התופעה הזאת עוברת ובאיזה דרך לבקש להסביר לדרוש לעדכן לפני שבאים ולא לעדכן אחרי שמתקתקים בדלת בפראות!!!!
אבל כל שבוע פעמיים בשבוע יש לנו ביישוב שוק הגיסות שלי באות אחרי שהיו בשוק בשיא הרעש בשיא שעות העייפות מתקתקות בדלת בפרעות בשביל לבוא ללטף אותה מתוך שינה להכין לשתות להעיר ולברוח

התייאשתייייייייייייייי כבר

אבל גם יהיה נחמד שיהיה אוכל טוב וכו.. חצי פנסיון ועדיף בצפון.. התקציב בסביבות 700-800 ללילה אחד . אשמח לשמוע ממישהי שהיתה לאחרונה, כלומר שהמידע עדכני. אולי עדיף בפרטי. וואי כמה שאני רוצה לנוח מעט לפני הלידה בע"ה!