שרשור חדש
הרגע הזה...הריון ולידה2
הרגע הזה שאני מסדרת ארונות לפסח ותוך כדי מנשנשת שקדי מרק🙄🙄

טפשות הריון יכולה להיות גם שלושה חודשיים אחרי הלידה??

חחח...🙈
ולניקיון לפסח עכשיו את קוראת טפשת??פשיטא
לא זה גאוני 😁😁😁משמעת עצמית
כמו להרדים ילד ואז לדפוק עליו שיקום...
האמת אצלי טפשת האמהות הכי חזקהחדשה ישנה
מרוב שצריך להתפרס על מליון פרטים, זה מבלבל אותי ממש...

הרגע הזה שאני מארגנת לעצמי בגדים להתלבש ובאה לקחת טיטול🙈
חחחחחחחח מתה פה הטיטול זה ענקקמשמעת עצמית
חולה על שרשורי טפשת
יאללה פנקו אותנוווווו
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחה' אלוקינו


קורעתתתתתחסוי בהחלט


חחחחחחחח צחקתי בקולחגהבגה
חחחחחחח הרגת אותי!!!אוהבת את הקב'ה
מה, בתי123? מישהו משחק לך בטלפון?? 😁משמעת עצמית
חחח קראתי את ההודעה שלך נבהלתי לרגע חשבתיבתי 123
מה כבר כתוב שם זו בעיה של האתר זה קורה לפעמים וזה רק אחד מיותר כי הגבתי גם לסיפור השקדי מרק וגם לסיפור הטיטול
העיקר שאתן מבדרות ממש צריכה את זה עכשיו
טפשת קלאסית..מלכה

 

שמה שמן במחבת נקיה ומגלה שזה פיירי (שניהם צהוביםחצי חיוך)

מנסה לחשב כמה שעות חסר לי החודש -offset

מחשבת 8 * 8 = 60, ולא מבינה איך פתאום יש לי שעות עודפות...

אחד מוכרבריאות ונחת
שמה מטרנה בקפה
ושופכת סוכר מהשקית לכוס קפה במקום לקופסא של הסוכר
מסתבר שגם הבעלים מושפעים מאיתנו אמא שלה.
אתמול בקופת חולים, באים למכשיר כדי להוציא מספר,
בעלי שולף את הארנק שלי ובשיא הטבעיות מכניס לחריץ את הכרטיס אשראי (במקום הכרטיס קופח)
אני כזה... אההה... מאמי?!?
חח התפדח לו
עוד כמה... (10 חודשים אחרי הלידה...)1הריון
אני היום בטבעיות באתי לשלם עם הכרטיס מכבי של הקטן... הקטע שגם המוכרת לא שמה לב, לקח לשתינו כמה רגעים להבין למה זה לא עובר...

לנסות לשים כובע של הקטני במקום את הכיסוי ראש שלי... מעניין למה זה לא עלה עליי.

אתמול, שעת ערב מאוחרת (מאוד) אחרי שסוף סוף הצלחנו להרשים את הקטני, באה לצחצח שיניים - במברשת שלו (האצבעון הזה).
גאונות חחחחחציפ'קה
ואני טפשת אחרי לידהמצפה להריון.
באתי לאוטובוס לתקף את הרב קו ובמקום זה תיקפתי את הציפ של עבודה חחח פאדיחות
הרגע הזהאמ פי 5אחרונה

שמנסה להטעין את הפלאפון ולא מינה איפה הקצה חוט שצריך לחבר למכשיר נמצא.

מחפשת ומחפשת ולא מבינה למה המטען מחובר לחשמל ולמחשב. עד שירד לי אסימון שניסיתי לחבר למטען של המחשב ולא של הסלולרי

עוד משהו קטן- מחפשת בהיסטריה- "איפה הפלאפון שלי? נו בעלי תתקשר אלי " ואז קולטת שהוא מצלצל.............ממני(היה לי כיס בחולצה)

כאבי בטן חזקיםאמא שלה.
אני כבר שבוע כמעט עם וירוס (צינון, שיעול גרון וכל הנלווה בכך)
קצת משתפר וחוזר, לא יוצאת מזה כל כך.

פתאום לפני איזה 20 דקות נתקפתי כאבי בטן מפחידים. ממש מתקפלת. וזה לא דומה לכאבי מתיחה של הרחם...
וזה לא באיזור הרחם, זה מעל, ותוך כדי אני גם מרגישה הרבה תנועות

שאלות: 1. הייתן רצות להבדק? זה כאבים באמת חזקים. אבל נראה לי לא קשור להריון וגם אין לי כח לזוז
2. מותר בקבוק חם?

שבוע 21
ועוד שאלהאמא שלה.
אקמול צינון או כל תרופה לצינון, מותר?
אני גמורה
נראה לי שלא מחי
קשה ממש!
ניסית ויטמין סי, תה עם דבש ולימון, מרק עוף, לישון עם חצי בצל לידך, חליטת ג'ינג'ר וכל תרופות הסבתא האלה?
בהריון באמת לוקח לצינון יותר זמן לעבור
כן! אוף!אמא שלה.
תודה על ההבנה
גם לישון קשה כי הכל עולה למעלה..מתיש
בקבוק חם לא לשים!למה לא123

נשמע כמו וירוס,את משלשלת?

זה באמת מרגיש יותר כמו קלקול קיבהאמא שלה.
כשזה התחיל הלכתי להתפנות.יציאות רכות אבל לא ממש שלשול.
נשכבתי במיטה עם הבקבוק חם מעל הפוך, נראה לי שזה חום סביר..
קצת עבר
גזים?מוריה
תתייעצי עם גורם רפואי.
שלא תתייבשי חלילה.

רפואה שלמה!!
אחד הסימנים של רעלת הריון זה כאב בטן פתאומי ברום הבטןרקלתשוהנאחרונה
לא שחוויתי אבל ככה זה מתואר...
אטרקציות בחרמון בהריוןnana
מישהי יודעת על איזה אטרקציות מותר לעלות בחרמון ועל איזה לא?
ואם זה משנה אם זה תחילת הריון אמצע או סוף?
לא הייתי הולכת בשלגואילו פינו
לדעתי זה ממש סכנת החלקה...
הייתי בקיץ, בשבוע 17 בערך והיה מותר רק הרכבל.
מצטרפת.. ממש לא מקום להגיע אליו בהריוןבתי 123אחרונה


מתלבטתהריון ולידה2
חודש ו3 שבועות אחרי לידה שנייה טבלתי לפני שבוע + , התכנון היה לשים התקן אלא שאז ה' רצה אחרת וכשהלכתי לשים הרופאה ראתה חשד לזיהום ברחם ואמרה שלא כדאי לשים עד שיחזרו התוצאות של הבדיקה ושאעשה us בעוד חודש .

הביאה לי בנתיים גלולות סרזט ואמרה שרק עוד שבועיים אהיה מוגנת (למרות שבלידה הקודמת אמרה לי שבוע 🙄)

לבעלי כבר ממש קשה וכמעט נפלנו כמה פעמים והיינו אסורים עוד הרבה לפני הלידה , יש לי שקפים בבית .
השאלה מה הסיכויים להכנס להריון אם נשתמש ב2 שקפים + הנקה מלאה + גלולות (התחלתי אתמול ) ?
אמור להיות בסדר גלולות בשבוע הראשון פלוס שקפיםאורוש3
וואו קשוחרקלתשוהנ
סרזט מגן מאחרי שבוע, ומציעה להתייעץ עם מכון פועה, בהצלחה!מק"ר
תשתמשי בשקפים ותבדקי עם הערכות ביוץ....ה' אלוקינו


הבנתי שהערכות ביוץ לא אמינות בהנקההריון ולידה2
ממי הבנת את זה ? תשאלי את פוע"הה' אלוקינו


כדאי להתייעץ עם פוע"ה. אלופיםnana
מה הם כבר יכולים להגיד לי?הריון ולידה2
אשמח אם תעדכני. אני בדיוק באותו סרט.ליד ה'אחרונה
ואסור לי להיות בהריון כי אני אחרי קיסרי
תסמינים או ציפייה?מוריושה
שלום יקרות, צריכה את עצתכן כי אני כבר קצת משתגעת...
שבוע לאחר המקווה התחילו לי תסמיני ווסת, מלאות ורגישות בחזה והתכווצויות ברחם. לכל זה התלווה עייפות נוראית.
עשיתי בדיקת הריון ביתית יום לפני האיחור במחזור שיצאה שלילית.
יום לאחר האיחור במחזור עשיתי בדיקה שיצאה שלילית גם היא.
היום אני כבר ביום השלישי לאיחור, כבר כמה ימים עם צרבות קלות ובחילות מזעריות ממש, עייפות ושינה מרובה, היום שמתי לב לרגישות מסויימת לריחות.
אני כבר לא יודעת אם זה מרוב ציפייה או שיש למה לקוות...
ואם יש למה לקוות, למה הבדיקות יצאו שליליות?
הבדיקות הביתיות לא תמיד מספיק רגישות לפני איחור או ממש בסמוךקרן-הפוך
לאיחור.

תבדקי שוב מחר בבוקר.
עדיף כבר לעשות בדיקת דם?מוריושה
אני כל כך מפחדת להתאכזב..
באיזה חברה בדקת?אין ייאוש בעולם
זה יכול להיות תחושות מציפיה, ויכול להיות הריון.
בכל מקרה את מתארת שכבר שבוע אחרי המקווה הרגשת תסמינים וזה בטוח פסיכולוגי כי תסמינים לא מתחילים כל כך מוקדם, זה זמן שבקושי התחיל ההריון גם אם כן.

איחור יכול להיות גם מלחץ וציפיה, לכן אין לדעת..

בשורות טובות
בדקתי בקליר בלומוריושה
גם בדיגיטלית וגם ברגילה
קליר בלו בדיקה לא כל כך אמינה. נסי אחרת או ב. דם הכי טובאין ייאוש בעולם
קבעתי בדיקת דם למחרמוריושה
מקווה לתשובה חיובית, כי אם כל מה שאני חווה לאחרונה זה באמת פסיכולוגי אני עוד עלולה להאמין שהשתגעתי לגמרי 😅
חחח תעדכניאין ייאוש בעולם
טוב קיבלתי את התשובותמוריושה
אבל אני לא כל כך יודעת איך לקרוא אותן...
כתוב לי:
תוצאה 5 >
מה זה אומר?
שאין היריוןאפונה
שאת לא בהריוןאין ייאוש בעולם
לא נורא...מוריושה
ישועת השם כערף עין.
♡♡כי לעולם חסדואחרונה
ממה יכול להיותתמר לילי
יומיים אחרי טבילה שלאחר לידה, יש דימום לא מהנרתיק בכל אופן לפי מה שאני רואה ולפי מיקום הכתם עג התחתונית.
בימים האחרונים יש לי כאב חזק ומרגישה את העור קשה כמו גוש במקום של התפרים לפני פי הטבעת. האם יתכן וזה טחורים?
צריך ללכת לבודקת טהרה?
אם נראה לך שזה חיצוני, אין מה ללכת לבודקתאורי8
וזה לא אוסר, עדיף שתשאלי רב. אני יודעת שאם יש במה לתלות את הדם, שהוא לא מהרחם, לא נאסרים , אפילו בלי ללכת לבודקת, הולכים לבודקת אם לא יודעים על פצע כלשהו ורוצים לבדוק אם קיים בפנים .
אם את בטוחה שזה לא מהנרתיק וסביר להניח שזה מטחוריםבתי 123
ולפי הרב שלכם תחתונית נחשבת כבגד צבעוני שלא מקבל טומאה אז אין פה אפילו שאלה
אבל אם יש לך ספק תתקשרי לרב אין מה ללכת לבודקת
תסתכלי מקרוב עם מראה. אולי תוכלי לראות בעצמך את מקור הדם.קרן-הפוך
עד היום לא היו לי טחוריםתמר לילי
איך מזהים טחורים?
יכול להיות שהגוש שאני מרגישה זה טחורים?
סליחה, אבל בניגוב אני רואה שהדימום רק מאחורה
חיפוש פשוט בגוגל.קרן-הפוך
תכתבי: טחורים
ואז בתוצאות: לחיצה על לשונית תמונות.


יכולה לשלוח לך בפרטי אם לא תסדרי.
איפה לכתובתמר לילי
שלתי בפרטי.קרן-הפוך
תודה, יש אפשרות להגיב ישירות למה ששלחת?תמר לילי
אני לא ככ מכירה איך התכתבויות בפורום עובדות
נשמע בדיוק ככהאנונימית200
טחורים זה ורידים בולטים. יש כאלה פנימיים ויש כאלו חיצוניים שהרבה פעמים מגיעים אחרי לידה לצערנו... ואכן הם יכולים לדמם. וזה לחלוטין משהו שאפשר לסמוך עליו (לי היה דימום בניגוב בשבעה נקיים והרב התיר כי אמרתי לו שיש טחורים)
נראה שזה טחורים. לפי מה שאני רואה בתמונות.תמר לילי
אז מה עושים כעת? למי פונים, יש ריפוי?
איך שזה נראה הרופא לאמיכל לפספס בבדיקה, למה לא אמר לי שיש לי טחורים.
רופא פרוקטולוג הוא התחום המקצועי.קרן-הפוך
או כירורג עם התמחות בפרוקטולוגיה.
אם זה לא מציק לך לא חייבים ללכת לרופאאנונימית200

יש הרבה שיטות טבעיות, הבעיה המרכזית בד"כ היא עצירות ויש לזה מיליון פתרונות טבעיים. לי עזר בטירוף מיץ שזיפים (כוס מים על 100 גרם שזיפים מיובשים, להשרות כמה שעות ולרסק הכל ביחד במעבד מזון). זה יכול לעבור לבד ויכול גם להיות כרוני ולא לעבור ואז אולי כדאי ללכת לפרוקטולוג

בקשר לדימוםאנונימית200

לי הוא הפסיק לבד אחרי שהטחורים קטנו וכבר לא הייתה לי עצירות. 

ואז אם היא תראה שזה מהנרתיק יכולה להיות לה בעיהבתי 123
ע"ס מה את חושבת שזה לא מהנרתיק? מיקום בתחתונית זה לא תמידאנונימית לרגע1אחרונה

מדד

 

שאיבהתמר לילי
מתי הזמן הנכון לשאוב אם אני יודעת שאני משאירה לכמה שעות אם בייבי סיטר.
אני מניקה לפי הצורך של הבייבי, זה אומר הנקה מלאה בערך כל שעתיים/שלוש ובינהם להרגעה של בכי והרדמות.
אם אשאב יהיה לבייבי חלב מייד אחרי השאיבה?
מה מומלץ,
לשאוב מיד כשגומרת להניק.משמעת עצמיתאחרונה
זה אומר ששאבת את מה שנשאר, ועד הארוחה הבאה כבר יווצר עוד.
איך לראות את הטוב?אוהבת ה בליבי
השבוע הזה היה רע. לילות בלי שינה מדאגה.
בכי לא מוסבר. הכמיהה הזאת לילד. הורסת אותי.

אמרתי לבעלי היום, שבאמת לא מגיע לו מישהי כמוני
הוא יכול להתחתן עם אחרת להביא ילדים להיות מאושר
הוא לא צריך מישהי כמוני,
בוכה כל היום, לא יוצאת מהמיטה, מצבי רוח משתנים.
לא מבשלת, לא מתפקדת.

הוא גם לא ממש יכול להכיל אתזה.
ואני חושבת שאולי עדיף שאחיה לבד.

אנחנו לא מחכים הרבה כמעט שנתיים..
מתחילים בירור, ואני כ"כ לבד
נפשית ופיזית.

אני מרגישה פחותה ממנו. ואני גם מפחדת שאמא שלו תבין
שיש לנו בעיה, כי היא מההתחלה חשדה שיש לי
כי אני רזה (לא אנורקסית)

אני מרגישה שאין לי כלום טוב, אין לי כישורים כמוהו,
אני אדם קטן.

והוא הרבה יותר ממני. ומגיע לו להתחתן עם מישהי מאושרת
להוליד ילדים יפים, ובריאים.
ולחיות חיים מלאים ומספקים.

ואני מעדיפה לסיים את זה עכשיו.. כי אני לא יכולה לשאת באשמה.
ובמבטים מצד ההורים שלו, על האישה הפגומה שהוא נשא לאישה

ואני כותבת את זה בדמעות,
אבל מילדות אני דפוקה
ולא מוצלחת.
לא מקובלת.

ואני לא חושבת שהוא אשם.. כי אני בן אדם חרא
ואני גורמת לו לסבל.
ואני כל הזמן חושבת כמה היה לו טוב אם הוא היה מתחתן עם מישהי כמו השכנה, או כמו אחת החברות שלי.

אני רואה אותו עם האחיינים שלו, ונקרעת.
כ"כ רוצה להביא לו ילד,
שיאהב
ויחבק.
שנשב מחובקים עם הילד.

מתחננת לאלוקים, שיעשה איתי חסד של אמת
ויזכה אותי החודש לילד,
אני יודעת שאתה לא חייב לי כלום
אבל בבקשה
בשביל הבת שלך.
יקרהקרונפלקס עם חלב
לא מכירה אותך.
מקריאת הפוסט אני שמחה לשקף לך ש:
1. את בחורה מלאת רגש.
2. את בחורה מלאת רצון להיטיב.
3.יש בך אמונה גדולה.

התלבטתי אם לכתוב שאת גם מלאת שיקוף עצמי ומודעות, אבל יכול מאד להיות שאת נופלת בלופ של ביקורת עצמית.

בעלך לא בחר בך לחינם!!!!!
חשוב מאד שתעמדי מול המראה ותתחילי להגיד לעצמך מילים טובות ומעודדות, מילים שנותנות כוח.

את מאמינה בהקב"ה (לפי מה שכתבת), וממילא, בכך שאין מקרה בעולם.
בעלך לא בחר בך בטעות,
ולא נשלחתם למסע הזה יחד בטעות.

בורא עולם ייעד אתכם אחד לשניה.
הקולות השוללים הינם קולות שמקורם ב"יצר הרע" שמבקש להחליש אותך ולקחת ממך כוחות.
אל תתני להם יד!!!!!

את ביתו של הקב"ה, הוא אוהב אותך מאד
ואת באמת נשמעת בחורה מלאת עוצמות.

קומי עכשיו, תאכלי משהו טעים, תכנסי למקלחת קצף נעימה, תעמדי מול המראה ותשקפי לעצמך כמה את מיוחדת!
ואין לי ספק שאת כזו.

שולחת לך חיבוק מלא בכוחות ובאהבה של אישה לרעותה.

אם מתאים לך, תשתפי כאן אחרי שעשית את כל האמור לעיל 😍🥰
חיבוק גדול אחותי,
זה זמן של חולשה,
אל תתני לו להשתלט עלייך.
אהובה..כמה כאב את נושאת אצלך בלבמהמרחקים

עוד מילדות את מרגישה לא שווה ומוערכת.

ואני רוצה לומר לך שאת כן!

את אישה רגישה, אכפתית, אכפת לך מעצמך ומבעלך.

את מלאת אהבה ורוצה רק להעניק אותה לבעלך ולילד המשותף שיוולד לכם.

אבל יקרה,

אל תישארי עם הכאב הזה לבד.

וממש בלי קשר להתקדמות הטיפולים לילד,

לכי לטיפול בשביל עצמך

תעשי טובה לעצמך, לנשמה שלך ולזוגיות שלך ולכי למטפל/ת שתעיף אותך לגבהים

שתחזיר לך את הביטחון והאמונה בעצמך

את היכולת לאהוב את עצמך גם כשלא הכל עובד כפי שחשבת.

זה מגיע לך

מגיע לך להרגיש טובה ואישה מצוינת ועם לב מלא באהבה לעצמך

 

ובעז"ה בתפילות שגם הילד יגיע לבית שמח עם שלווה ואהבה

 

(רק אומרת לגביי הרזון- זה ממש לא קשור לכניסה להריון אא"כ זה נובע מהפרעות אכילה או בעיה רפואית אחרת. ישנן מליוני נשים רזות וקטנות שילדו בעולם)

בעלך ל א יותר שווה ממך!!!! לאאא!!!!ה' אלוקינו
לפני הילדים לכי למראה
תאהבי אותך
אם אין אני לי מי לי !!!!
את חיייבת לאהוב אותך- ככה את תאהבי ותהיי נאהבת.
זו המשימה הכי הכי חשובה
לא הוא ובטח לא אמא שלו מעניינים יותר ממך
הוא איתך כי הוא איתך, ואת לא צריכה להביא לו ילדים, את רוצה להקים איתו משפחה.יש הבדל. וזה לא ביידים שלך בכלל, את בכלל לא אשימה. את רק עושה השתדלות
אהובה ויקרה את צריכה להתחיל לראות את הטוב שבך
יש בך.
חמודה נשמע דיכאוןאורוש3
לשכב במיטה בחוסר תפקוד ועם מחשבות שחורות נשמע רע מאוד. גשי מהר לאבחון וטיפול.. תבקשי מבעלך שידאג לטכני וייקח אותך. דחוף דחוף דחוף. ומליון חיבוקים. בטח שאת שווה! תתרחקי ממי שלא עושה לך טוב. צאי החוצה. מחר תזרח שמש ויתחמם. לכי שבי לקפה ועוגה. ואז תקבעי נופש שווה עם בעלך. תמצאי עבודה. חיבוק
כאחת שהרגישה ככהשושנית78
אנחנו חיכינו לילדים 9 שנים... הרבה פעמים עברה בי ההרגשה שאם בעלי היה מתחתן עם אשה אחרת, היו לו תריסר ילדים. לא נכנסנו להריון כתוצאה מבעיות הורמונליות שלי - לו אין שום בעיה- וזה כמובן הוסיף להרגשה הזו שלי. אחרי 6 שנים של ציפיה, הייתי בהריון והתינוק שלי שנולד פג - כתוצאה מחולשה בצוואר הרחם שלי - נפטר. אז זו היתה נקודת שפל ברגשות שלי, ובאמת חשבתי שכדאי לבעלי להתחתן עם מישהי אחרת כדי שיהיו לו ילדים ולא להיות נשוי לאשה ״דפוקה״ כמוני... כך שאני ממש מזדהה עם מה שכתבת... וסתם כך בחיים אני דווקא אישה עם מלא ביטחון עצמי, ומודעת לכל המתנות הרבות שבהן ה‘ חנן אותי. אבל בנקודה הזו הייתי חלשה והרגשתי הרבה פחות שווה ממנו. והנה, עברו השנים ונולדו לנו 3 ילדים בריאים ושלמים. ובעלי ממש לא מסוגל להתמודד עם הרעש והבלגן שלהם. וגם לא עם הטיפול הפיזי או הנפשי שכרוך בגידול ילדים. היום ברור לי כשמש שה׳ מזווג זיווגים בדיוק לפי מה שצריך. בעלי שהיה דוד מדהים לאחיינים והם אוהבים אותו עד היום הרבה יותר מכל דוד אחר, הוא אבא שהיה מספיק לו ילד אחד. הוא אבא נהדר, אבל עם 10 ילדים הוא היה יוצא מדעתו!!! בקושי את השלוש שלנו הוא שורד. מאה אחוז שאם הוא היה מתחתן עם מישהי שהיתה יולדת כל שנה שנתיים, הוא היה עוזב את הבית. כך שנותר לי רק לחזק את ידייך. תסתכלי על כל המעלות המדהימות שיש בך, וברור לי שיש, ואל תתני לחוסר הרגעי בילדים להיות בעינייך מה שאת שווה. את קודם כל אישה, אחכ רעיה, רק אחכ תהיי בעז״ה גם אמא. ותאמיני שאם ה׳ זיווג אתכם אז ככה זה בדיוק מה שטוב לך, וטוב גם לבעלך בדיוק. המון המון הצלחה בברורים ובעז״ה שתזכי בקרוב לתינוק בריא ושלם❤️
וואו, כתבת מדהיםאין ייאוש בעולם
חיבוק על מה שעברת, בגידה של הגוף..
ב"ה שיש סוף טוב
ומאחלת לך הרבה הרבה טוב שימשיך לבוא
אמאלה, אני עם דמעות. הלב שלי יוצא אלייךאין ייאוש בעולם
למה את חושבת שאת לא מוצלחת? רק על המשפט שכתבת 'אנחנו לא מחכים הרבה כמעט שנתיים', זה מראה שאת מדהימה. כמעט שנתיים זה קשה!
אני בטוחה שיש לך מלא כישורים ושהוא לך בחר בך סתם. אם הוא היה רוצה הוא היה מתחתן עם השכנה שלך או החברה, אבל הוא בחר בך לאישה!

ויש מלא דחלילות שנקלטות בקלות, די כבר עם כל הבורות הזאת שיש בחברה, אנשים אומרים משפטים הזויים, אולי היתה לך הפלה כי הרמת כבד? היית בלחץ? נו באמת! היתה לי הפלה כי ה' רצה, ומישי אחרת היתה יכולה להרים מקררים וללדת תאומים. ראית שמישי כאן כתבה שאמא שלה ילדה 8 ילדים עם רחם דו קרני. הכל שטויות. רק אלוקים מחליט! ואנחנו מאמינים שהוא רוצה בטובתינו.

את בתקופה קשה וזה יעבור, זו זוגיות, לא רק בשמחה, הוא בחר בך בטוב וברע. ואת לא מביאה לו ילדים, אתם מביאים ביחד, גם הזרע שלו חלק מהסיפור.

בשבילך אני אומרת תמצאי מה שישמח אותך, כי כואב לי עלייך. לא מגיע לך! תרשמי לחוג, תתחילי לנגן, לצייר. תעצימי את עצמך.

וחמותך וגם אף אחד לא צריך לדעת אם יש בעיה, אצל מי היא, זה עניין שלכם וזהו. וגם אם יש לך בעיה, לבעלך יש בעיות אחרות, לכולנו יש בעיות, זה לא חייב לבוא בפן הרפואי, ולא הופך אותך לפחותה ממישי אחרת. חוצמיזה, לא בטוח שימצאו בעיה... בהרבה מהמקרים לא מוצאים כלום.

מוזמנת לדבר איתי בפרטי.
את האישהוואוו
הכי טובה עבור בעלך! וזאת המתנה הכי טובה בשבילו!! לפני ילד!, סליחה על התקיפות. בע"ה בהמשך ה' יעזור והריון וכו'. הדבר הראשון זה את לבעלך ובעלך לך. תוציאי את כל הרעל מהראש ומהלב.
בקשר לרזון זה שטויותסיה
אני שוקלת 45 קילו ועברתי כבר כמה לידות וחזרתי למשקל. אין קשר בין הדברים
להפך אומרים ששמנה יותר קשה לה להכנס להריון
גם לשמנה וגם לרזהאהבתחינםאחרונה
חיבוק ענקי מהלב !! ❤️חדשה כאן 1
מתפללת שתפקדי במהרה ! ❤️
בקשר לרזון - אין קשר לפני ההריון שקלתי 45 קילו ואני נמוכה יחסית אז זה לא קשור הסירי דאגה מליבך בעיניין הזה
כואב לקרואים...

להיות רזה לא אומר כלום, ראיתי נשים עור ועצמות שמביאות ילד אחרי ילד

 

חבל מאוד מאוד על הערך העצמי הכל כך נמוך, תעבדי על זה

אולי ה' רוצה שקודם תאהבי ותעריכי את עצמך כמו שהוא אוהב ומעריך אותך עם או בלי ילדים

אולי הוא מלמד אותך שאת שווה הרבה מאוד בלי קשר להאם יש לך ילדים או לא

השפע יבוא, אם לא טבעי אז טיפולים (ואולי אפילו הבעיה לא אצלך ואולי אין שום בעיה) אין לך מה לדאוג לגבי זה

יש לך מה לדאוג למצבך הנפשי ולאושר שלך

קודם כלאוהבת ה בליבי
המצב הנפשי שלי כך בעקבות האכזבה מזה שאני לא מצליחה להשיג הריון.
ואת רואה חברות, מכרות, אחיות שכן מצליחות
ואת לא מבינה מה דפוק בך.

בהחלט אני חושבת לטפל בי..

תודה לכולן באמת ה ישמח אתכן אחת אחת!!

עניין ההריון פשוט מוציא את זה החוצהים...

הרגשת הנחיתות היתה שם עוד קודם

אהבה עצמית זה הפיתרון לכל המשברים האלה, וזה בא כדי שתעבדי על האהבה העצמית והערך העצמי שלך

 

רק לגבי שאת רזהאמ פי 5

שטויות במיץ עגבניות. גם אני הייתי נורא רזה- 42 קג

והיום בגלל ההריונות והלידות וחוסר המעש שלי עליתי מעל 15 במצטבר

גם בת דוד שלי שהיתה נורא רזה וקטנה  ילדה מעל 6 ילדים

 

לפחו מזה לא צריך לדאוג

יקרהתוהה לי
איך היה יחס המשפחה שלך כלפייך כשגדלת? האם היתה לך ילדות בצל ביקורתיות רבה מצד ההורים שלך? מוסדות החינוך בהן חונכת?
האמונה שאת דפוקה ולא ראויה להערכה היא אמונה מאד מושרשת אצלך ועכשיו מה שאת מדברת עליו זה בעצם הוכחות שאת מוצאת לאמונה הזו. כשאדם מאמין בכל מאודו שהוא דפוק, הוא ימצא הוכחות רבות לכך. את ממש חייבת ללכת לטיפול כדי לעבוד על האמונות שלך על עצמך ועל העולם. כי הדרך לאהבת הזולת והעולם מתחילה באהבה עצמית.
מי אמר שמי שאין לו ילדים מיד הוא דפוק? מי אמר שמישהו עם כישורים ותכונות כמו שלך, הוא דפוק?
ועכשיו דווקא כשאין לך ילדים ויש לך אולי יותר פניות זו הדמנות פז בשבילך ללכת לטיפול ולבנות את עצמך מבפנים. לגדל ולאהוב את הילדה שבתוכך שאולי לא זכתה לאהבה ולקבלה.
אוףף קשה לי!!הר הצופים
התחתנו לפני כמעט שנתיים. נכנסתי להריון בחודש הראשון אחרי החתונה. החודשים הראשונים של ההריון היו זוועה בשבילי, כל יום הקאתי, הייתי עם בחילות משוגעות ולא אכלתי כמעט כלום. מה שבעיקר הפריע לי זה שהייתי לא אני וכל הזמן אמרתי לבעלי שזאת לא אני ואחרי תחילת ההריון אני אפצה אותו.. בשבוע 16 נגמרו הבחילות והקאות והתחלתי לתפקד כמו שצריך, אבל לא חשבתי שזה יבוא אלי בבומרנג..
בגלל שכל כך רציתי לפצות אותו ולהראות לו באמת מי האשה שהוא יתחתן איתה אז עשיתי בשבילו הכל, אבל הכל...
הוא לא עשה כמעט שום דבר בבית. והוא התרגל לזה. עברנו דירה לפני חצי שנה, הוא הבטיח שיעזור יותר ובאמת בהתחלה הוא היה מנקה שירותים ורצפה ולפעמים תלה כביסה.. הוא התחיל עבודה חדשה שדרשה ודורשת ממנו הרבה, אני הבנתי את זה ונתתי לו את הזמן שלו.. המשכתי לתת לו כמעט הכל והוא המשיך לצאת בשש בבוקר לעבודה, לחזור בשש, שבע בערב, ארוחת הערב הייתה מוכנה על השולחן, אכלנו ביחד, הוא עבר לספה אחרי האוכל, שקע בטלפון או בספר עד שבסוף הוא נרדם. זה היה השגרה שלו, שלנו עד שנכנסתי להריון שני..
כמובן שהבחילות חזרו, וההקאות. הלכתי לרופא וביקשתי מרשם לדקלקטין. זה עוזר אבל את הרגישות לריחות זה לא ממגר. אני לא מצליחה לבשל בבית, בקושי מצליחה לנשום כשהוא פותח את המקרר, שלא נדבר על זה שאני לא אוכלת כמעט. אבל הוא בשלו. מצפה שכל ערב תהיה א.ערב מוכנה על השולחן (ארוחה חמה) כמו שהוא התרגל עד עכשיו. ואם זה לא קורה, אז אני ממש לא בסדר, ובגללי הוא נהיה חלש, ובגללי הוא נרדם בעבודה. והכל בגלל שאני לא מביאה לו את מה שהוא התרגל אליו עד עכשיו..
אבל מה הוא רוצה??? אני באמת לא מסוגלת להריח את זה!! ושלא נדבר על העייפות. ואני קמה בבוקר, מארגנת את הילד, עובדת משמונה עד ארבע, מוציאה את הילד בארבע, נמצאת איתו עד הערב, מאכילה אותו, מקלחת אותו ומשכיבה אותו לישון, ושלא נדבר על זה שהרבה פעמים הילד מתעורר בלילה וצריך להכין לו מטרנה.
אני פשוט מרגישה שאין שום הערכה כלפי. ולא משנה עם מי דיברתי, הוא לא מפסיק לעקוץ ולהיות ציני ואני פשוט כבר לא מסוגלת יותר.
נשברתי! בספק אם זה לא הולך להיות ההריון האחרון שלי
אין לי הרבה מה לייעץ אבל קודם כל חיבוקמבכירה
שיחת תיאום ציפיות, דברו על חלוקת תפקידים בבית.
תבהירי מה את לא עושה. תשחררי בדברים האלה שגם אם הוא לא עושה, זו לא בעיה שלך.
נכנסתם לשגרה לא בריאהמיקי מאוס
אולי בגלל הצורך שלך לפצות נוצרה מערכת יחסים לא בריאה של ציפיות גבוהות, גם מצידך. ועכשיו כשזה מתערער זה נחשף..
אתם צריכים לשבת לעשות תיאום ציפיות, מה כל אחד רוצה וחולם לעומת מה שהוא יכול לתת. ולהגיע לחלוקת תפקידים בריאה יותר שבה יש תקשורת וכל אחד רואה גם את הצרכים של השני.
זה לא תמיד קל, בייחוד אם אתם עמוק בשגרה אחרת. ולפעמים כדאי לערב צד שלישי כיועץ שיעזור לכם בניהול השיח הזה.

אתם נשואים פחות משנתיים וכבר בהריון שני. זה רצף של שינויים ולוקח זמן לבנות את הזוגיות.זה בסדר אבל חובה לתת לזה את ההשקעה עכשיו כדי שההמשך ייבנה נכון ולא יחריף את הפער

בהצלחה!
נקודה למחשבהלהשתמח
הבאת את כל סיפור השתלשלות הדברים, אבל אני חושבת שהנקודה שדורשת תיקון לא באמת קשורה להיריונות. לדעתי כל זוג צריך תקשורת הדדית מכילה, גמישות ותאום ציפיות בהתאם למצבים משתנים בחיים. לי נשמע שמשהו מאלו חסר, שזה לא טוב גם אם הכל לכאורה בסדר. זה רק יותר בולט בתקופות קשות.
אולי תנסי לפתח את התקשורת וליצור תאום ציפיות, תיזמי איתו שיחה נעימה בזמן שאת לא כועסת עליו, תגידי שכרגע קשה לך לעמוד בכל מטלות הבית ואשמח שתעזור לי לחשוב איך אפשר לשנות, מה אפשר לשחרר, אולי לקנות אוכל וכדו'. אם לא תצליחי להגיע איתו לתקשורת מקדמת, אולי שווה לשקול טיפול.

לא פשוט בכלל. שולחת חיבוק! מלא בהצלחה!!
נקודה טובהשם שם
כל מילה!Eu
מבינה אותך אני גם הייתי שםמחכה להריון

וגם בשתי ההריונות לא בישלתי בשליש הראשון אני גם זוכרת שבעלי היה מתבאס מיזה אבל היה לי כלכך קשה להריח בישולים זה נורא !!הוא היה חוזר מהעבודה אחרי כלכך הרבה שעות היה מבשל או מזמין לנו משהו לא היתה ברירה חייבת להגיד שהוא ממש התחשב בי וזה חשוב..את צריכה להבהיר לו את זה שזה קשה לך מאוד העניין הזה ושיעשה מאמץ!

חיבוק גדול והריון קליל

בראייה שליפיג'מה
החיים, הבית, הילדים, התפקוד השוטף-
זו משימה שלנו, כזוג. ממש של שנינו.

בשגרה, ביומיום, אתה לא אוהב לשטוף כלים ולהכניס מכונת כביסה, סבבה. אני לא אוהבת לסדר קניות ולסדר סלום בערב. אחלה.
אבל - כשאחד חולה / בשבוע עמוס / תקופת מבחנים וכו', אז מסתכלים על התמןנה הכללית - זה הבית שלנו. החיים שלנו. הילדים שלנו. הכביסה שלנו. הכלים שלנו....
זו לא משימה שלי בלבד. אז כן, אפילו אם אתה עייף, אם אני מושבתת כרגע, אתה תתאמץ עוד קצת. נכון, זה לא יהיה הכי מושקע והכי מושלם, אבל זה יהיה.

מה שאומר שבתחילת ההיריון (אצלי בכולו!) - בעלי בישל. אז הוא לא אלוף הבישולים. ובכלל לא ידע פעם לבשל... אז הרף ירד, ואכלנו מלא קוסקוס ופסטה. פסדר.
וכשהוא עמוס בעבודה - אז אני יותר עושה...

כמובן שמפנקים, כמובן שעוזרים. אבל לא מגיע מצב שאני צריכה להגיש כל ערב לאדון ארוחה מבושלת וטרייה וריחנית אחרי יום עבודה מלא שלי + טיפול בילדים + טיפול בבית, והוא בתגובה יאכל וילך לנוח ולישון. אצלנו, בזוגיות שלנו, אין לזה מקום. כי אני אקרוס אחרי שבוע. ואז לא יהיה כלום. והוא צריך להבין ואני צריכה להבין מה הכוחות, ואיך מנתבים אותם ומנצלים אותם הכי טוב שאפשר.

מקווה שעזרתי ונתתי זווית ראייה אחרת ..
מסכימה עם כל מילהמחכה להריון


לגמרי. לא הייתי יכולה לנסח טוב יותרמהמרחקים

ואם @מיואשת****** היתה רואה את הפוסט הייתה גם מגיבה כך לפי הכרותי.

(אני פשוט אוהבת את הגישה שלה והיא מסבירה יפה)

 

לדעתי, ללכת שעה אחת קודם לייעוץ והתכווננות.

ואין שום קשר להריון (למרות שזה טריגר לפתוח בעיות רדומות)

זה עניין של תקשורת ושל תיאום ציפיות.

יכולה לומר שאפילו קצת הרגיזה אותי ההתנהלות שלו. ממש אפנדי...

לא כתוב בשום מקום שאישה צריכה לשאת בעול של כל הדברים. כל שכן שהיא עובדת. בטח ובטח בהריון עם קושי פיזי.

להיפך, בעלך חתם בכתובה על זה שהוא צריך לדאוג לך.

 

אם יש לכם רב שהוא מקשיב לו- ללכת אליו. אם לא, למצוא יועצ/ת נישואין טובה. להדרכה לא צריך ללכת רק כשהדברים בלתי נסבלים עוד. כדאי ומומלץ ליישר את התקלות כשהם עוד קטנות ולא צומחות להרים מפחידים.

ויפה שעה אחת קודם.

ולך אומר שאת אלופה ממש!! אבל לדמרי לא צריכה להמשיך להשתעבד (ככה אני רואה את זה) ועוד להיות עם נקיפות מצפון.

 

אני בתחילת הריון רק במיטה, שמישהו אחר יתמודד עם כל השאר..אני כרגע מייצרת חיים וזו המשימה הכי חשובה שיש.

גם אם הבית הפוך ונאכל פיצה ושניצל טבעול כל השבוע.

תודה לכל מי שהגיבה.הר הצופים
אנחנו בתחילתו של טיפול זוגי בזכות אמא של בעלי.. היא ישר הבינה שמשהי לא טוב בזוגיות שלנו.. העניין הוא שברור לי שזה יקח זמן וזה לא משהו שמביא לשינוי מהר ובנתיים ממש קשה לי.
הראש שלו מאוד פרמיטיבי. מבחינתו התפקיד של האשה הוא להיות בבית עם הילדים והתפקיד של הגבר הוא לפרנס. ואני פשוט לא מסוגלת להישאר בבית עם הילדים. יש לי המון דברים שאני מתעניינת בהם, המון עיסוקים שאני אוהבת אבל אני לא יכולה לעשות אף אחד מהם כי תמיד זה יגרור עבודה אחרי צהריים או לפעמים לילות מחוץ לבית ולזה הוא לא מוכן. מתסכל.
מעולה שאתם בטיפולאורוש3
ורק תוספת קטנה לכל הדברים החכמים שאמרו פה. את גם מפרנסת. אז הוא גם שותף ואחראי בבית. בלי להתבלבל.
ובכלל לעבוד שמונה עד ארבע זה לגמרי גומר גם בלי הריון ובלי כלום. אז הלוואי שדברים יסתדרו כי גם בשגרה הוא חייב להיות שותף. והוא יכול. כבר ראיתם בעבר. רק צריך לשנות גישה (שתתאים למציאות העכשווית הכללית וגם למציאות שלכם כבני זוג לשניהם צריך להיות טוב) ולהיות בשיח מכבד איתך בנושא. ועכשיו במצב חרום, בעיני לתפוס לשיחה קצרה, לא להתחיל עם הכל (אולי עדיף את היתר בהדרגה בטיפול). ולומר לו- תקשיב ממי זה מצב חרום. עזוב אותך מהארוחה, אני קורסת, ומגדלת לך תינוק. אז עכשיו הבית עליך עד סוף השליש. תודה ממי, מזל שאני יכולה לסמוך עליך. ותשכיבי את הילד ולכי למיטה....
ואת מלכה ואלופה שאת שורדת את הכל! ממש!!
תראי, לגביי עבודה בשעות מאוחרות כשאת אמא לקטניםמהמרחקים
אני מבינה. אין מה לעשות, יש תקופות שמשפחה באה לפני מימוש עצמי.
אבל, לגביי כל השאר... תציבי עובדות בשטח.
נשמה, אתה רעב, תכין אוכל. את לא התחייבת לשרת אותו. יש לכם בית וילדים משותפים ושניכם שותפים לזה.
איך תקפצי מעל הפופיק בדברים שאת לא יכולה או מסוגלת מבחינה נפשית כרגע.
כל הכבוד לחמותך שדחפה לטיפול!
נשמע שהוא צריך ניעור רציני..
בהצלחה רבה!מנסה לעזור

אם אמא שלו ערה למצב ובכיוון שלך- הייתי נעזרת אולי בה שתדבר איתו על כך.

שידע להעריך, להיות שותף מלא בכל מה שדורש בית וילדים.

 

בהצלחה יקירה והמון כוח, סבלנות וגם אושר 

אני חושבת שאת מעודדת את הצד 'הפרימיטיבי' שלותפוחים ותמרים
אם את מאמינה במה שאת כותבת: "ולזה הוא לא מוכן".
סליחה רגע , של מי החיים שלך? *שלך*, נכון?
מי מחליט איך ולאן להתפתח? את!
הוא לא בעמדה של "לתת לך אישור".

אני לא חושבת שכדאי לקבל החלטות כאלה באופן חד צדדי, אבל בהחלט מאמינה שאפשר וכדאי למצוא פתרונות. אני למשל עשיתי את התואר השני שלי בעיר אחרת (תחבצ הלוך חזור), פעמיים בשבוע, במקביל לגידול פעוטות ותוך שני הריונות. שלום ביני לביני, שלום ביני לבין בעלי.
אם הדברים מהותיים עבורך ואת נחנקת בבית, הגיע הזמן שתעמדי על שלך. ובשום אופן אל תיכנעי לציפיה שלו. אני לא מבקרת אותך חלילה, אני מכירה את המקום הזה בעצמי, והוא מקום לא בריא
קודם כל שינוי פנימי, אחכ שינוי זוגי. בהצלחה יקרה!
ברור שאני ממש לא מסכימה איתוהר הצופים
אבל בגלל שהוא עובד מהבוקר עד הלילה ותכלס הוא המפרנס העיקרי בבית אז המילה שלו הרבה יותר משמעותית גם מול ההורים שלו שהם מהממים אבל בסוף הם אלו שחינכו אותו שאבא לא נמצא בכלל בבית כי הוא מפרנס ואמא נמצאת בבית כשהילדים מגיעים. זה לא שאמא שלו לא עבדה, היא עבדה אבל בעבודה שהיא יכלה להוציא את הילדים בבוקר ולקבל אותם בצהריים, ורק עכשיו, בגיל 50 היא מתחילה להגשים את עצמה. ואין מתב שאני אסכים שזה מה שיקרה איתי. אני לא מסוגלת לעבוד בעבודה שאני לא מתחברת אליה רק בשביל להכניס עוד כמה שקלים לבית ואני גם לא מסוגלת לשבת בבית.
אז אני לא יודעת מה לעשות, אני פשוט נתקעת ואין לי פיתרון. ואז כשאין לי פיתרון אז רק הפתרונות של האנשים מסביב נשארים ואני נאלצת להסכים להם
יש לך פתרון.. להציב לו כעובדה את הצד השנימקווה מאוד
צרם לי הביטוילהשתמח
"המילה שלו הרבה יותר משמעותית".
בקשר זוגי, לשני בני הזוג צריך להיות את האפשרות לבוא לידי ביטוי באופן המתאים להם, אף אחד מהם לא יותר משמעותי. וזה גם לא משנה מההורים שלו חושבים.
את לא מקרה יוצא דופן מבחינת זה שאת אמא שרוצה לעבוד משרה מלאה. הרבה אמהות עושות את זה. זה לא פשוט, אבל מוצאים פתרונות.
אני חושבת שאת קודם כל צריכה להיות מאה אחוז סגורה עם עצמך שזה אפשרי, את יכולה לדבר עם נשים שעושות את זה ולראות אילו פתרונות הם מסגלים במשפחה.
בנוסף, חשוב גם שתדעי שזה מה שנכון, לא רק בשבילך אלא בשביל כל המשפחה, כי כדי להיות אמא טובה לילדים ואישה טובה את צריכה להיות שמחה ולהרגיש שאת מתמלאת, שיש לך משמעות וסיפוק בעשייה שלך.
אני לא יודעת מה תהיה הדרך הכי נכונה לקדם את זה מול בעלך. אולי תנסי לקבוע כאחת המטרות בטיפול הזוגיות את הנקודה הזאת שלכל אחד צריך להיות את האפשרות לבוא לידי ביטוי ולא שאחד יחליט על השני.
אם שניכם תהיו בהסכמה לגבי זה שאת עובדת יהיה הרבה יותר קל למצוא ביחד פתרונות.

המילה שלו יותר משמעותית? הוא עובד מהבוקר עד הלילה?????תפוחים ותמרים
מצטערת, התבלבלתי, חשבתי שאת מגדלת ילדים, נדמה לי שזאת ממש עבודה מהבוקר עד הלילה, בלי הפסקה (לו *יש* הפסקות בעבודה, נכון?)

את לא עובדת פחות קשה ממנו !!!!!
לגדל ילדים זו עבודה במשרה מלאה +
את תורמת את חלקך למשפחה

את קודם כל צריכה לדעת *עם עצמך* מה את רוצה. אחכ תוכלי להתארגן מולו. ומול ההורים שלו. ומול העולם.
תחשבי מה *את* רוצה. קצת הלכת לאיבוד.
למה הריון אחרון? חס וחלילה. אפשר פשוט לרווח...אין ייאוש בעולם
יקרה ואהובהחגהבגה
וואו כמה שאני מזדהה איתך. במשפחה של בעלי, הגברים לא עושים כ-ל-ו-ם, והנשים מתגאות בזה! הן נשות על, שוכחות בעצמן לגמרי.. כל יום צהריים טרי. פסטה וקוסקוס משקית, בכלל לא נחשב. בשק, רק טרי, בחיים לא קפוא, כך יום זורקים את כל הבגדים לכביסה. אחרי החתונה, רציתי להרדים את בעלי ו לגרום לו להרגיש מלך, אז עשיתי הכל וזאת הייתה כזאת טעות!! כמה וויכוחים, והוא לא מבין סדק גודל של פרופורציה. הוא תולה כבידה ושוטף כלים- כמה עשיתי, את לא מעריכה!באמצע ההריון של השניה, כשהגדולה הייתה בת כמה חודשים, ואני עבדתי ולמדתי, הוא חזר ערב אלד ולא הייתה א. ערב. עשה פרצוף. אמרתי לן מה קרהזת אמר לי רני מצפה שיהיה אוכל מוכן כשאני חוזר. נתתי לו על הראש. הוא אברך אז יש גם טיעון של ביטול תורה ובלבולי שכל נוספים. שלא תביני, אני תומכת מאוד בלימוד התורה שלו ו רוצה שילמד, אבל אין קשר.
עליות ומורדות, היום העסק שונה לחלוטין הוא הרבה יותר פעיל לנוכח, אם כי יש לח עוד הערות אבל זה תמיד יהיה.
נראה שלפעמים שולחים פה בכל שרשור מישהו לטיפול. אולי מעורב בזה עוד משהו שאני לא יודעת אבל אני לא חושבת שמזה צריך לרוץ לטיפול.. אשה חכמה יודעת לנתב את בעלה בהרבה דרכים לאן שהבית צריך להגיע. בהצלחה!
דיברת איתו פעם באופן מפורש על כל זה?עודאנונימית
שאת לא רוצה ולא צריכה מבחינתך לעמוד בציפיות שלו?
נראה שאת רוצה לשנות את כללי המשחק, בצדק, והוא לא זורם איתך. השאלה אם פתחת את זה איתו ואמרתי לו פעם שהחיים ובזוגיות שאת שואפת אליהם הם אחרים. לא שאני חושבת שהוא יקבל את זה והכל יהיה חלק אבל אולי לשים את הדברים על השולחן ולדהר על הציפיות והרצונות והצרכים שלך לשם שינוי יתחיל להניע אתכם לבנות משהו שונה ולשחרר את ההרגלים הישנים שלא מתאימים יותר למציאות שלכם.
בוודאי שדיברתי איתוהר הצופים
וכל פעם שאנחנו מדברים על זה זה מתפוצץ בסוף כי הוא פשוט לא מוכן לקבל משהו אחר ממה שהתרגל אליו.. אפילו כשהיינו בייעוץ זה נפתח ושוב הוא לא הסכים לשמוע..
מבחינתו עכשיו זה הזמן לילדים ולא זמן לפיתוח עצמי. אולי הוא צודק ואני זאת שצריכה להבין שעכשיו זה לא הזמן שלי. אבל אם זה באמת כה אז למה למדתי תואר ראשון ותואר שני והרחבת הסמכה ומלא דברים מסביב? סתם?
למה העולם הזה לא נותן מקום לאשה להיות גם אמא וגם עם אפשרות לפתח את עצמה בזמנים הנורמאלים שבין 8:00 ל16:00???
זה נראלי הדבר שהכי מתסכל אותי, שאם את רואה שליחות בלהביא הרבה ילדים לעולם ולא רק שניים אז את צריכה לוותר על עצמך..
חיבוק ענקEu
אין לי משהו לייעץ אבל אני ממש מאחלת לך שתגיעי למימוש וסיפוק בכל תחומי החיים ואין סיבה שזה לא יקרה אם רק תרצי ותאמיני שאת מסוגלת (למרות עולמנו השוביניסטי)
השאלה אם יש פתרונות בינייםאורי8
מכירה ממש את הדילמה שאת מתארת. אני חושבת שקשה עד בלתי אפשרי לחנוק את הרצונות שלך, אבל מצד שני גם גידול הילדים בבריאות נפשית ובנוכחות שלנו הוא חלק מהרצונות.
למדתי תחום מסויים שאני מאוד רוצה להתפתח בו, הוא קשור לעבודה העיקרית שלי, אבל רוב העיסוק בו הוא בשעות אחר הצהריים, אני שומרת אותו על אש קטנה, נותנת לזה ערב אחד בשבוע, וחלק מהיום החופשי שלי.
אני הרגשתי שאם אני מתפתחת יש לי כח ללדת ולהיות אמא. אבל כל הזמן בודקת את הגבולות ומנסה שלא יהיה על חשבון המשפחה.
תנסי לחשוב האם יש פתרון ביניים כלשהו שיספק אותך קצת וכך יוכל להיות מקובל גם על בעלך, כשיראה שזה לא סותר. גידול ילדים, נסי להסביר לו, שהתפתחות אישית תתן לך כח ושמחה להיות אמא טובה יותר.
ממליצה שתלכו שוב לטיפולאר
או שרק הוא ילך...
לא הבנתי, הילדים רק של האמא?
העול לגדל אותם הוא רק עליך?
נשמע לי ממש מוזר....

ולעניין שהדעה שלו צריכה להתקבל כי הוא המפרנס????
מה הקשר?
ואת סחבת הריון וילדת, וגם אם לא, אתם שניכם שוים וכך גם הדעות שלכם.

סליחה שקצת שיצא לי קצת חריך, אבל לדעתי התנהלות חריגה וממש כדאי יעוץ שוב


וחיבוק, נשמע ממש לא פשוט
טיפול זוגיאמאשוני
נכנסתם לשגרה לא בריאה גם בלי קשר לרגישות בהריון.
כדי לצאת ממעגל הזה ממליצה לך בחום ללכת לגורל שלישי עם ידע וניסיון. החיים שלכם יכולים להשתנות מהקצה לקצה.
אל תנסי לבד. חבל על הכוחות שלך וזה גם יכול להזיק.

בהצלחה!
לי מאוד בלט כמה שבשגרה שלכם אין לכם זמן זוגי לעצמכם...ילדת יום הולדת

הוא מגיע הביתה, אוכלים ארוחת ערב ואז הוא מתנתק לספר/פלאפון.

בשישי אני אנחש שאת בבישולים וניקיונות כל היום, בערב שבת גמורה מעייפות, ואולי יש לכם זמן משפחתי רק ביום שבת?

 

בעיניי וכמו שגם אחרות פה אמרו, תקשורת זה הדבר הכי חשוב בזוגיות. וטוב מאוד שאתם הולכים לטיפול זוגי, אמא שלו עשתה מאוד בשכל כשהיא המליצה על זה. אבל קשה מאוד לתקשר טוב כשאין לכם זמן אחד עם השני כדי לעשות את זה... כמה יוצא לכם להיפגש לאורך השבוע או בסופ"ש? לשחק ביחד עם הילד, לדבר אחד עם השני או לקרוא משהו יחד, לשמוע כל אחד מה שלום השני ומה עובר עליו?

זה נשמע לי שהוא כל כך שקע לתפקיד המסורתי של הגבר בהורות, בלהיות המפרנס, שהוא לא משקיע בקשר שלכם כזוג.

את האמת שאת ממש צודקת.הר הצופיםאחרונה
אין לנו כמעט בכלל זמן זוגי. לפעמים פעם בשבוע יש לו הפסקה בבוקר לכמה שעות ואז אנחנו מנצלים אותה לזמן זוגי ובלילות אבל אז שנינו הרוגים מעייפות...
אנחנו כמעט ולא מדברים אחד עם השני על מה קןרה עם כל אחד ובטח שאין לנו זמן לשחק עם הילד שנינו ביחד..
מה שכן, כמעט תמיד הוא יכול להיות זמין בטלפון אז בטלפון אנחנו מדברים הרבה. אבל ברור שזה לא מספיק.
ניסיתי למצוא זמן שיהיה לנו קבוע לפחות פעם בשבוע אבל העבודה שלו מאוד דינמית ולא קבועה ולכן אי אפשר למצוא זמן קבוע. רק מהרגע להרגע..
הדבר היחיד שאני מתעקשת איתו שיהיה איתו בו זה כל התורים שקשורים להריון, רופא נשים, אולטרסאונד וכדומה. אני מרגישה שזה מחבר אותו לעובד והוא מייצר קשר אל העובר וההריון בצורה כזאת..
אולי באמת אנסה ליצור לנו זמן זוגי קבוע
שאלה לנשים בלבדהריון ולידה2

סליחה על השאלה..

אני שבועיים אחרי לידה

במהלך הלילה התחיל לשרוף לי בחלק החיצוני של הפות 

בהסתכלות המקום השורף אדום.

 

ב"ה מעולם לא סבלתי מפטריה אך הבנתי שהיא גם מגרדת..

מה זה יכול להיות? 

 

לבנתיים שמתי פוליקוטן שעזר להקלה אך לא פתר את הבעיה 

עשית הרבה שטיפות בגלל תפרים?offset

לי זה גרם ליובש נוראי. מה שעזר לי זה שמן קוקוס ששמתי במקום. 

גם תחבושות מגנזיום יכולות לגרום לזהבתי 123
זהו שב"ה אני בלי תפריםהריון ולידה2
אלופירסט או אלופרופוליס של פוראוורוואוו
אנסה.. השאלה ממה זה נגרםהריון ולידה2אחרונה
שינה בנפרד בגלל תינוקאילונה
היי,
אני בחופשת לידה מזה חודשיים וחצי.רוב הזמן הזה אני ישנה עם תינוקת בחדר נפרד(לרוב בסלון אבל אנחנו מתחלפים מדי פעם) כדי שבעלי יוכל לישון וללכת לעבוד כמו בן אדם.
בימי שישי ישנים כולנו ביחד.
דיברנו כבר מספר פעמים על הנושא אבל הוא מפחד שאם נישן ביחד אז הוא בכלל לא יתפקד בעבודה כי יתעורר כל הלילה בגלל התינוקת.
אני גם מנסה להסביר לו שתכף אני בעצמי אחזור לעבוד וכל הפינוק הזה ייפסק והוא גם יצטרך לקום בלילות לתינוקת במידת הצורך.
אשמח לשמוע סיפורים דומים, או עצות בנושא


הי לך רקלתשוהנ
ילד ראשון?

בעיקרון אם לבעלך אין מה לעשות כשהתינוקת שלכם קמה, אין סיבה שיתעורר...כלומר אם היא קמה רק כדי לינוק ולחזןר לישון - אולי לילה ראשון יפריע לו הבכי שלה, בלילה הבא הוא כבר לא ישמע כלום
ככה אצלינו לפחות...משערת שרוב הגברים

הייאילונה
אכן ילד ראשון,
אז מסקרן אותי לדעת האם יש עוד משפחות שנוהגות ככה או לא
האמת,אני לא מכירה מציאות כזו מאז שהתחתנו,שגרה ברוכה
שלא ישנו יחד(אאכ מישו מאיתנו לא בבית) גם כשיש תינוק קטן. אנצנו ישנים באותו החדר והוא פשוט לא קם. או אם קם ךא קרה כלום.. בזמן חופשת לידה הוא מעיר אותי ובזמן ששנינו עובדים אז מתחלקים בזה.. אצלי כבר בשלב כזה ישנו לילה אז לא היתה הדילמה בכולופן, זה לא מנע ממנו לישון בחדר
תינוקת בת 7 חודשים. ישנים יחד. האיש שלי התעורר פעמיים מאזציפ'קה
שנולדה

מה הקטע, מה הוא מתעורר מכל פיפס?

חוץ מזה, את בהחלט צודקת. עוד מעט נגמר הפינוק. ודי, שיתאפס על עצמו, הוא אבא
ישנים יחדאורי8
הוא פשוט לא מתעורר, אין לו בשביל מה להתעורר, כי אני מניקה.
גם כשחוזרת מחופשת לידה, אין לו למה להתעורר . האמת, גם אני בקושי מתעוררת, כי התינוק לידי במטחברת, אין לתינוק צורך להגיע לצרחות, אני מתעוררת חלקית מחברת אותו להנקה וממשיכה לישון.
מציעה שתנסו כמה לילות, רוב הסיכויים שהוא יתרגל ויפסיק להתעורר מהבכי של התינוק. אלא אם כן יש לו שינה רגישה במיוחד.
בחיים לא היתי חושבת על זהסיה
החדר של שתינו התינוקת של שתינו למה מישהוא צריך להיזרק החוצה?
מה שכן אני מתעוררת ומנקיה וגם בהמשך לבקבוק אפילו בגיל שנתים נראה לי מספיק שאני קמה לבד למה שאזרק מהחדר?
המוח מתרגל לסנן רעשיםלהשתמח
אחרי כמה פעמים כנראה שכבר לא יתעורר מהבכי. בעלי מהלילה הראשון כבר הפסיק להתעורר.
בעלך לא אמור להתעוררחדשה ישנה
אם התינוקת בוכה קצת, את קמה להניק וחוזרת לישון.
הבכי לא על ההתחלה בצרחות
בהתחלה הבכי חלש ולאט לאט מתחזק...
נראה לי ממש חבל לוותר על שינה משותפת עם בעלך בגלל זה, גם אם הוא יתעורר שניה, יכול לחזור לישון מיד. הזוגיות שלכם זה גם דבר חשוב,וחלק מזוגיות זה לישון יחד!
היי יקרהחגהבגה
גם אני בדיוק באותו המצב! הקטנה בת חודשיים לשבוע, והבעל הולך לישון נורא מאוחר וקם ומתארגן מוקדם כ שאנחנו ישנות. זה קצת לא נעים אבל הוא חייב לישון טוב אחרת לא מתפקד..
מקווה שכשאטבול והיה מותרים הוא יחזור והיה בסדר, בד"כ הקטנה קמה לאכול חוזרת לישון... בהצלחה!
הי אצלנואני זה א
לפעמים במצבים של ילד חולה (משהו רציני כן לא סתם צינון) ישנים בנפרד כדי שבעלי יוכל לתפקד בעבודה(אני בבית) אבל זה רק במצבי קיצון של נגיד שבוע שיש תינוק וילדים חולים ובעלי כבר גמור אני אומרת לו שישן בחדר אחר כדי שיצליח לתפקד. אבל יאמר לזכותו שהוא אומנם לא קם לתינוקות יונקים אבל כן קם לילדים הגדולים יותר במיוחד בהתחלה כשאני מניקה הרבה בלילה.. לדעתי אל תלחיצי אותו אבל תסבירי לו שכדאי לנסות וגם כן אם יש מצב שאת קמה המון בלילה והתינוק לא רגוע וצריך שיעזור אז כדאי בעדינות לטפטף לו את זה. וגם שתדעי שסיכוי גדול שלא ישמע את התינוק בוכה כל כך. ועוד עיצה אם ממש מפריע והוא רגיש נורא אפשר גם מדי פעם לשים אטמי אוזניים..
לא הייתי רוצה לישון בנפרדחדשה כאן 1
עם כל הקושי שבדבר, גם אנחנו בקושי מתפקדות בהתחלה היו לי פעמים שאני בכלל לא הייתי שומעת אותה בוכה אז בעלי העיר אותי וקמתי אליה. היום היא כמעט בת חצי שנה במהלך השבוע אני מתעוררת אני מכינה אני מרימה אני מאכילה ובעלי מתעורר אליה בשש כל בוקר מחתל משחק עד שאני מתעוררת בשישי שבת הוא מתעוררת מאכיל מחליף ונותן לי לנוח. הבכי מפריע בעיקר כי הבית קטן גם עם אהיה בסלון אין משהו שבאמת מפריד בנינו! אבל ממש לא הייתי רוצה לישון לבד
אולי שישים אטמי אוזניים?אניחדשהכאן
מניסיון בבית החוליםoffset

אטמי אוזניים אוטמים הכל - חוץ מבכי של תינוק...

כותבת מאנונימי שלא יזהו. אנחנו גם ישנים בנפרד כברהריון ולידה2
תקופה מאז הלידה אני עם התינוק ובעלי עם הגדולים כי אני קמה בלילה וכדי שבבוקר אני אצליח לישון עוד קצת אחרת הם מעירים אותי ממש מוקדם
אין לי הרבה תובנות בשבילך פשוט הבנו שכרגע השפיות יותר חשובה מלשון יחד ולפעמים זה עניין של עוד שעה אחת של שינה
זו תקופה ואנחנו מקווים שתעבור מהר
בחיים לא ישנו בנפרד בגלל תינוקעודאנונימית
נשמע לי פתרון מוזר. וגם כשאני מניקה בלעדית והוא עובד לעיתים אני נעזרת בו (בעיקר בשלב הגזים והריפלוקס כשלא חוזרים לישון מיד אחרי ההנקה)
כשחוזרת לעבוד מחלקים את הלילה ככה שלשנינו יהיו כמה שעות טובות רצופות של שינה (שואבת בשביל זה)
הורים לתינוקות עייפים, אין מה לעשות. אישית אני עייפה כבר 7 שנים. בעלי מראש זקוק לפחות שינה אז רק כשיש תינוקות קטנטנים הוא מסתובב עייף, וזאת תקופה חולפת. מתרגלים לחיות ולעבוד ולתפקד ככה. חלק מההורות.
צודקת בכל מילהחדשה כאן 1אחרונה
פשוט אין לי כח.גלויה
כמו ילדה קטנה
בורחת לשינה

מסתבר שאפשר להיות בדיכאון גם כשיש בעל אוהב וילדה מהממת ב''ה


אני עובדת אחה''צ וגם זה לא כל יום
ופוצי איתי בבוקר
אולי היה עדיף עבודה בשעות רגילות?

אני מציבה לעצמי יעדים ולא עומדת בהם.

אני בת 29 ומרגישה קטנטונת.


סליחה ששוב חפרתי. מרגישה פה בנוח.



החיים מורכבים מעליות וירידותאישהואימא
ויש אנשים, במיוחד אנשים רגישים מאד(אני גם בתוכם)
שבזמן הירידות צריכים לחבק את עצמם
ולא לשפוט.
ולקחת אוויר כמו שאתה מתחת למים ופשוט לחכות שזה יעבור
עד יעבור זעם..
ואת כל המחשבות לא לקחת ללב. לחבק אותם ולהגיד להן- עכשיו אתן מחשבות עצובות וכואבות, קשה לכם. אבל יום אחד אתן תרגישו יותר טוב
ובנתיים לחכות קצת
ולא לקבל החלטות
ולא לשפוט
פשוט לקבל ולהכיל
ולדעת שעוד יבואו ימים טובים יותר.
וכל צעד הוא משמעותי, כל קימה מהמיטה היא משהו טוב
ועוד כלי בכיור שנשטף, ועוד בגד שקיפלתי בארון
כל הכבוד על כל דבר שנעשה
וצעד ועוד צעד לאט לאט יהפכו להליכה.

אז קבלי חיבוק
וכל כך מבינה מה שאמרת על זה שאתה מגלה שגם עם בעל אוהב וילד מהמם אתה מגלה שעדיין אתה יכול להיות מדוכא...
כי זה פשוט משהו בתוכך שאתה צריך להתמודד...
אבל לפחות אתה לא לבד בכאב שלך, יש מי שעוטף
תגובה מהממתאורוש3
וואו תודה רבה!!!!גלויה
חיזקת אותי!אין ייאוש בעולם
ועכשיו גםגלויהאחרונה
קיבלתי מחזור באמצע הגלולות
איזה מוזר. ..
אולי בגלל שקצת פספסתי מדי פעם את השעה..
אוף.
וסת בטיפול פיזיותרפיה של רצפת האגן..שני ב

היי אני צריכה לקבוע תור לטיפול והתאריך הכי מוקדם שיש זה תור שיכול להיות שאקבל מחזור. זה ממש נורא? כמובן שאומר למטפלת בתחילת המפגש, כדי שאם תרצה לבדוק אותי שתדע...

 

(לדחות את התור יותר מאוחר מזה, זה אומר רק אחרי פסח, וגם ככה זה תור שהתבטל ולכן צריכה לקבוע מחדש ואין לי עצבים לחכות כ"כ הרבה זמן מעכשיו..)

 

תודה!! 

תור ראשון או תור במסגרת טיפול מתמשך?קרן-הפוך
תור ראשון לבדיקה ובניית תוכנית טיפולים אפשר במחזור.

טיפולים לא עושים במחזור.

פיזיותרפיה לרצפת אגן-נשים בלבד - הריון ולידה
תור שני...שני ב

טוב במקרה הכי גרוע אבטל אותו אם אקבל..

בעצם, בגלל פסח שעשוי לדחות עוד יותר - כדאי שבכל זאת תברריקרן-הפוך
עם הפיזיותרפיסטית.

את משתמשת בהכנסת ערכת ביו-פידבק?

במחזור לא מכניסים.
לא משתמשת בערכה הזאת..שני ב

אברר באמת סמוך לתאריך.. (בתקווה שיתנו לי לדבר איתה

אם את לא מכניסה דברים במסגרת הטיפול, אז כנראה לא תהיה בעיהקרן-הפוך
להגיע עם טמפון לטיפול.
תודה רבה!שני באחרונה


היי שואלת פה שאלה בקשר ללילה הכלולותחתולה פרסית
היום הגיעה אלינו למדרשה מדריכת כלות וסקסולגית , והסבירה לנו הרבה דברים על הלילה הראשון.
אחד מהדברים היה שבליל הכלולות לאחר המעשה צריך להראות את הסדין לרב/ אמא שאני באמת תמימה
זה נכון ?
פותחת יקרה! נראה שקיבלת מספיק תגובות, אני נועלת את השרשור.בוז

נשים יקרות, אני מבקשת לא לגלוש לשיתוף אישי של פרטים צנועים.

זכרו שזה פורום פתוח, עוד אנשים גולשים כאן.

 

ופותחת יקרה!

מקווה מאד שזו לא הטרלה, אבל גם אם כן, חשוב שיהיו שאלות עם מענה בנושא הזה כדי שבנות אחרות תדענה שזה לא נכון.

 

 

טיפות פרוביוטיקה סופרהב לתינוקחדשה כאן 1
יש אמא שניסתה את הטיפות של סופרהב?
הפרוביוטיקה לתינוק - שזה על אותו עיקרון כמו הביוגאיה רק חצי מחיר..
ביו גאיה לא מחזיק אצלי יותר מחמישה ימים גג שבוע מאחר והטפטפת שלהם מטפטפת יותר מידי טיפות ואז הכמות לא מספיקה וגם מעט חומר..
יש לליף אותם טיפות כמו ביו גאיהאהבתחינם
יותר בכמות, ויותר זול.. לקחתי לרוםא את שתיהן אמרה לי שזה אותו הדבר
עברתי ללייף וזה באמת עזר מאוד כמו ביו גאיה..
אפשר לשאול מה השם שלהן? 🙏🏼חדשה כאן 1
אלואהבתחינם
אחד על אחד כמו ביו גאיה
במה הטיפות האלו עוזרות ?פוהדוב
ממש אותה פעולה של הביוגאיה ?. אני נותנת עקב עצירות וכאבי בטן .
כן אותו הדבראהבתחינם
וגם אני הבאתי לכאבי בטן ועצירות
תודה רבה אנסה אותםפוהדוב
אפשר לשאול בן כמה התינוק שלך ?
כי על האריזה רשום מומלץ מגיל שנה
חצי שנהאהבתחינם
גם ביו גאיה מומלץ מגיל שנה או חצי שנה
והרופאה אמרה לי שבחול מביאים מגיל לידה והכל בסדר.

תראי הילד שלי אוכל אוכל שמחייב משהו שיעזור לו לכאבי בטן ועצירות
נאוקייט(אוכל של אלרגיה לחלב)
ועד שהתרגל לאוכל הזה סבל מכאבי בטן ועצירות מסכן שלי היה צורח, ורק זה ממש הקל עליו.. ב"ה היום כבר לא משתמשת בביו גאיה( אגב מי שמהדרום ישלי 2 למסירה מוזמנת לפרטי)
זה באמת מצילחדשה כאן 1
הביו גאיה לא משתלם.. קונה ב 118 שח ומחזיק בקושי 5 ימים וכל פעם מטפטף מלא או שלא מטפטף בכלל
קנינו של סופרהב להבא אני ינסה של לייף
כן מבינה אותךפוהדובאחרונה
גם הקטנה שלי אוכלת אוכל סמיך בגלל ריפלוקס קשה
אז רק זה מקל לה על הכאבי בטן עקב המוצק
נסיעה ללידה לבית חולים מרוחקרק אמונה

 

נגיד שאני רוצה לנסוע ללניאדו, איך נוסעים עם צירים?

 

אני לא מבינה איך??

 

זכור לי בלידה קודמת שנסעתי בערך 20 דקות-חצי שעה לבית חולים 

והשתגעתי והקאתי ורציתי לרדת כבר.

 

אם ככה לא מתאים לי בכלל הנסיעה?

או שאולי זה בגלל הדרך שהיתה מאד מאד מקורטעת?

מציעה לך לנסוע עם טנס או לצאת מאוד מוקדםבתי 123
מה זה הטנס? איך משיגים?רק אמונה


זה מכשיר ששולח אות חשמלי כשיש צירמשמעת עצמית
ונותן מין גירוי מסויים וזה מקהה את תחושת הכאב כי המוח כביכול צריך "להתייחס" גם לכאב של הציר וגם לגירוי, והחלוקה הזו מלחיצה את תחושת הכאב.
אפשר להשיג בגמחים או לקנות. הבנתי שזה לא מאוד יקר.
משכירים את זה מיד שרה,באורות
ויש מדבקות ששמים על הגב אותו צריך לקנות, עולה בערך 60 שח. בעקרון הוא עושה גירוי חשמלי. מפעילים אותו כשמתחיל ציר, יש לו עוצמות משתנות לפי מה שאת בוחרת. יש כאלה שזה עוזר להם בטירוף וכאלה שלא. אישית עזר לי רק בשלב ההתחלתי, כשהצירים נהיו חזקים מאוד זה עצבן אותי, וגם אי אפשר להכנס עם זה למים כמובן או לשים על גוף רטוב
אפשר לשאול מיד שרה. קצת מכהה את הכאביראת גאולה
אם נוסעים בשלב מתקדם זה באמת מאוד קשהבאורות
אישית פעמיים נסעתי כשהיו צירים סדירים אבל עדיין לא צפופים בטירוף והיתה לי נסיעה של שעה שעברה ממש בסדר, העברתי את הצירים עם מכשיר טנס לבקבוק מים חמים, נשימות ומוזיקה.
תודה רבהרק אמונה


שיטת אמית לידהאמא חדשההאחרונה
יש גם החזר על חלק מלניאדו
חודש אוגוסט במשפחתוןהבוקר יעלה
שלום!
איך מחשבים תשלום יחסי על חודש אוגוסט במשפחתון פרטי?
אצלנו משלמים מלאאהבתחינם
ברור לי. מדברת עלהבוקר יעלה
מקרה שהילד לא מתחילת שנה במעון
לא חושבת שיש קשר אם הוא מתחילת שנהאהבתחינם
או מאמצע שנה..
או שלא הבנתי אותך נכון.
מקובל לקחת תשלום של חודש ולחלק ב11מיקי מאוס
את מה שיצא להכפיל במספר החודשים שהוא כן היה
מחלקים ל11 חודשים ואת משלמת לפי מספר החודשיםבתי 123
שהייתם אלא אם כן היה היה לך סיכום אחר איתה או אם הילד שלך די מתחילת השנה ופספס רק חודש חודשיים אז אני מאמינה שהיא תדרוש את כל החודש
אצלנו שילמנו מחיר מלאבאורות
אנחנו התחלנו אחרי החגים ומשלמים כולל אוגוסטמהמרחקים

החישוב הוא כל חודש מהזמן שהילד נכנס +אוגוסט

אולי לא הייתי ברורההבוקר יעלה
היא תכנס למשפחתון רק אחרי פסח. אז בוודאי שלא משלמים על כל אוגוסט. תודה למי שעזרה
את צריכה לשאול את הגננתאני זה א
בעיקרון אמורעם לשלם מלא לא משנה אם הילד התחיל את השנה מהתחלה או באמצע אבל הגננת שאני שלחתי אליה לקחה באופן יחסי נגיד באמצע שנה אז חצי אוגוסט.
הבן שלי התחיל משפחתון באזור חודש מאיחסוי בהחלטאחרונה

ושילמתי רק רבע מהתשלום בחודש אוגוסט

מישהי מבינה בתוצאות של משטח וגנילי ?הריון ולידה2
לא הצלחתי להבין מזה ה+ הזה

EPITHEL. CELLS: +
ERYTHROCYTES: לא נמצא
LEUKOCYTES: בודדים
image desc‎ription
CERVIX CULTURE טרם בוצע
עונהEu
המצאות של תאי אפיתל זה כמו תאי עור כנראה נפלו מהנרתיק זה רק משהו שצריך לתעד שראו אין לזה שום משמעות.
לויקוציטים חיובי עלול לרמוז על דלקת אבל בגלל שרשום בודדים ואם את לא חשה תסמינים אז כנראה שזה כלום.
ולא יודעת מה זה אומר תרבית צוואר הרחם (סרוויקס קולטור) לא שמעתי על זה ובכל אופן זה רשום שטרם בוצע.
פלוס זה אומר חיוביEu
נרטה לי ששני פלוסים זה יותר ואחד זה קצת אבל לא סגורה על זה
כן עשיתי את זה בגלל חשד לדלקתהריון ולידה2
אז זה אומר שיש דלקת ?
אולי זה מצריך עוד בדיקה כיEu
בודדים בדכ זה כלום
אבל תשאלי את הרופא
את יודעתלגבי נוזלים באגן ?הריון ולידה2
אם זה מעיד על דלקת ? או שיכול להיות גם סתם ככה ?
לא יודעת...לא שמעתי על זה ..Euאחרונה
קפוא לי ובא לי גלידה.. חשקים של הריונית..הריון ולידה
איזה עוד חשקים מוזרים היו לכן?
רוצה להרגיש נורמלית עם הגלידה שאוכל עכשיו🙈
ענבים וציפסאהבתחינם
ביחד.. כל ההיריון..
תחשבי לחפש ענבים בחורף😏
ראיתי ענבים בשופרסלשוקולטה
זה היה לפני שנתיים בהיריון הראשון חחאהבתחינם
היום לא מסוגלת לגעת בזה..
חחחשוקולטהאחרונה
זה אמיתי שיש דודא בהריון?אין ייאוש בעולם
לכולנו יש דודא לדברים לפעמים, מרגיש לי פשוט שבהריון אנחנו נותנים לזה יותר מקום..
לא יודעת
אתן באמת חושבות ש*פיזית הורמונלית* יש יותר דחפים בלתי נשלטים למאכלים?
ממה שאני מכירה על עצמי - את צודקת...רקלתשוהנ
כלומר המון פעמים בא לי דברים אבל בהיריון אני יותר מפרגנת לעצמי, וגם בעלי...

מה שכן, בהיריונות לפעמים אני לא יכולה לחשוב על לאכול משהו חוץ ממשהו מסויים...כל האוכלים שיש לי בבית איכססס ורק משהו מסויים אני כן יכולה לאכול...לא שאני חייבת אותו בזה הרגע אלא שפשוט שומדבר אחר אני לא יאכל
יש מצבים שזה באמת "יאלה אני בהיריון מותר לי..."אהבתחינם
ויש מצבים שממששש באלך,
מממשששששש!!!
בהיריון השני לא יכולתי בלי בורקס פיצה פשוט לא יכולתי
כל בוקר חובה בורקס פיצה..
זה משהו שאיאפשר להסביר היו לי התקפי רעב אמלה לא מהעולם הזה..
נראה לי חשק מטורף זה די המצאה, אבל חוסר חשקעודאנונימית
למשהו ספציפי זאת תופעה אמיתית. נניח אני מכירה מלא מלא נשים כולל אני שבהריון לא נוגעות העוף, דווקא עוף. לא יודעת למה. זה פשוט עורר בי רתיעה וגועל, כמו נניח המחשבה על לאכול ג'וק.
החוסר חשק יותר אמיתי מהחשק עצמו...אנונימית לרגע1
בהריון פשוט יותר נותנים לזה מקום
לא הרגשתי שיש לי רצונות יותר מוזרים משלא בהריון
לי ממש כןאמא וגם
יצא לי גם לצאת בלילה לחפש פלאפל בכל האיזור ועד שהגעתי לפאפל לא הייתי מסוגלת לאכול פלאפל רק פיצה
גם אנ חשבתי ככה בהריונות הראשוניםלמה לא123

ועדיין חושבת שהרבה נשים ממש מנצלות לרעה את הבעל ומשגעות אותו.

אף פעם לא שיגעתי את בעלי

אבל בהריון האחרון, התחשק לי פתאום טחינה ברמות הזויות,פשוט לא הייתי מסוגלת להתאפק. לא הכרתי את עצמי ולא הבנתי מה עובר עלי. בעלי הלך לבקש מהשכנים (זה היה בחג,ואני אחת ששונאת לבקש משכנים,אני יעשה שמיניות באוויר בשביל זה.)

אמרתי לו בהתחלה שלא יבקש,אבל פשוט לא עמדתי בזה. אכלתי ואכלתי ואכלתי עד שנרגעתי

ואז הפסקתי לזלזל בנשים ש"חייבות" משהו כשהן בהריון

כנראה שיש בזה משהו,או שפשוט היה חסר לי סידן והגוף שלי ביקש את זה

יש ויש..לאחדשהפה
אני חזרתי ערב אחד הביתה בוכה ורעבה למשהו מאוד ספציפי שאין בבית והמכולת סגורה, זה היה אמיתי לגמרי, לא אופייני לי בכלל וזה היה בלתי נשלט 🙄 היום אני יכולה ממש לצחוק על זה אבל זה היה ממש טרגדיה!
לא קרה הרבה אבל בהחלט קרה... מעבר לזה ברור שהיו חשקים ואי-חשקים אבל הרבה יותר נשלטים..
אני אוכלת מלא גלידה בחורףבאורות
גם בלי הריון
באמצע הלילהאמא וגם
מלפפונים חמוצים. אז לא היו לנו בבית אף פעם...
(היום הילדים אוהבים אז המצב שונה )
והחשק שלי, תמיד, זה קובהבאורות
קובה טוב כזה.
ואפשר גם סטייק.
הנה, גרמתי לבטן שלי לקרקר.
הפוך ממך...מרק חם בחודש יולי חחחחEu
אני גם חשבתי שזה מיתוס של נשים מפונקות ומעצבנות...משמעת עצמית
עד שבתחילת הריון אחד לא יכולתי לאכול כלום. פשוט כלום. ירדתי 7 קילו ב3 שבועות!!!! (ואני בחיים לא יורדת)
ואז התבייתתי על...
מנה חמה נודלס בטעם עוף.
דבר דוחה, עם ריח מזעזע, לא ברור למה????
בחיים לא אוכלת דברים כאלו. וזה הדבר היחיד שהצלחתי לדחוף...

מוזר ברמות
אכלתי טילונים כל יום בחודש ינואר זה מה שמעזר להתגבראמ פי 5

ובקיץ אכלתי ענבים עם במבה- זה היה ממש טעים

במבה בלחמניה אם זה נשמע מוזר

 

והתחלתי לאהוב תפוח

גלידה אוכלים כל השנה כי לעולם חסדו
הפלה מאיימת, צריכה קצת הכוונה בממה להימנע (:ילדת יום הולדת

שלום לכולן, הריון ראשון שבוע 13... היום התחיל לי דימום קל, לא התרגשתי ואפילו לא רצתי לרופא (בראש של "הם עובדים עד חמש בערב, אין מה למהר, זה קורה בהריונות והלחץ מזיק יותר מהדימום..."). כשהגעתי לבדיקה, האולטרסאונד יצא תקין לחלוטין (ברוך השם), לא ראו שום היפרדות של השלייה אבל הדימום הקל נמשך.

הרופא היה איש נחמד סך הכל, אבל מאוד תקתקן ובקושי מסביר דברים. הוא זרק לי שככל הנראה מדובר בהיפרדות שלייה קטנה מאוד, ושאשאר בבית לנוח עד יום ראשון (ומאיך שהוא אמר את זה הייתי משוכנעת שהוא צוחק עליי, רק כשהוא הדפיס לי את אישור המחלה הבנתי שהוא רציני). כשהתחלתי לשאול אותו עוד קצת שאלות וממה להימנע, הוא רק אמר שאני בסיכון להפלה ושאזהר. ספציפית הוא אמר להימנע מנסיעות, מהחשש שהויברציות של הרכב יעודדו את היפרדות השלייה. אחרי שלחצתי בשאלות הוא הוסיף שאין טעם לחזור לבדיקה נוספת אלא אם הדימום הופך כבד.

 

לא כל כך הבנתי את ההנחיות שלו, אז אני פונה אליכן: ממה להימנע? מה מותר? אני מניחה שאני לא צריכה לשכב/לשבת כל היום, ושזה בסדר להתהלך לי בבית ובשכונה? 

מחר יש לי תור לרופאת הנשים שלי, האם ההימנעות מנסיעה קריטית ועדיף לי לבטל את התור?

באופן כללי, זה באמת מצב מפחיד או שמעבר למעקב ומנוחה אני יכולה כן להיות רגועה וזה קורה בהריונות...?

ביום ראשון מתוכננת לנו חופשה באילת של שבוע, כדאי לבטל את הנסיעה ואת המלון? יש בכלל סיכון בנסיעה כזאת כרגע?

 

אשמח מאוד לכל עזרה, אני די אובדת עצות!

היה לי כך בשני הריונותמשמעת עצמית
יש לי נטיה כזו.
ודאי שצריך לנוח, ולא אקח סיכון, אבל הבנתי שזה ממש קורה הרבה, ולא צריך לעצור את החיים...
לא אמרו לי לא ללכת לעבודה. ויש בזה גישות שונות, רופאים שלא לוקחים סיכון ומורים על היזהרות יתר ורופאים שאומרים לנוח אבל להמשיך בשגרה. (כמובן בלי קפיצות בנג'י )
לגבי הנופש באילת, אולי תוכלו לטוס, ואז זה פחות זמן ובעזה פחות טלטולים. למרות שנשמע ממש מוגזם ההוראה לא לנסוע.
אין מה לפחד, זה ודאי.
ואולי חוות דעת נוספת תרגיע אותך.
רק בריאות וחופש נעים!
אה, ועוד משהומשמעת עצמית
אל תחשבי על הטייטל שנתנו לך "הפלה מאיימת"
זה נשמע נורא הרבה יותר ממה שזה.
אם הus בסדר ברוך ה', אז ההיפרדות הקטנה בד"כ מתאחה תוך כמה ימים.
היה לי דימום קצת יותר משמעותי,בשאיפה
אבל הרופא שלי ממש בטטה, והרופאה במיון לא נתנה הנחיות חוץ מלהיות במעקב.
אז לא נחתי, המשכתי ללכת לעבודה, והכל כרגיל חוץ מלהימנע מלהרים דברים כבדים (נראה לי שזה מה שהתחיל את הדימום אצלי) ונמענו מיחסים עד שנגמר הדימום לגמרי.
ב"ה בינתיים הכל בסדר.... (וזה היה לפני כחודשיים וחצי)
דעות הרופאים חלוקות לגבי התועלת במנוחהיראת גאולה
כשהיה לי דימום כבד מאוד ונצפתה המטומה - לא נתנו לי אפילו אישור מחלה. רק הוראה להימנע מיחסים, והפסקתי להניק בעקבות זאת.
לא נחתי בכלל כי לא אמרו לי (וחבל תמיד כיף לנוח).
אבל הרבה נשים כן מספרות שמנוחה עזרה.
לי עזר רק כשגזרתי על עצמי מנוחה מוחלטת, הריון תאומים.תאומים


אהה וקיבלתי גם נרות פרוגסטרוןתאומים


תודה רבה על ההרגעה!ילדת יום הולדתאחרונה

אז זה באמת משהו שקורה ולא צריך להיכנס להיסטריה בגללו, זה מה שאני מבינה מכן (: רק לעקוב ולא לעשות שום דבר פזיז

סדינית הפלאהבוקר יעלה
מישהי נתנסתה? מרוצה?
כמה כדאי לקנות?
יש לי ילדה שמפספסת המון ועוד אחת שאני רוצה לגמול בקרוב אז מניחה שיהיו פספוסים
והכביסות פשוט גמרו אותי החורף הזה