טפשות הריון יכולה להיות גם שלושה חודשיים אחרי הלידה??
חחח...🙈
פשיטא

הטיטול זה ענקקמשמעת עצמית
קורעתתתתתחסוי בהחלט
שמה שמן במחבת נקיה ומגלה שזה פיירי (שניהם צהובים
)
מחשבת 8 * 8 = 60, ולא מבינה איך פתאום יש לי שעות עודפות...
אמא שלה.
שמנסה להטעין את הפלאפון ולא מינה איפה הקצה חוט שצריך לחבר למכשיר נמצא.
מחפשת ומחפשת ולא מבינה למה המטען מחובר לחשמל ולמחשב. עד שירד לי אסימון שניסיתי לחבר למטען של המחשב ולא של הסלולרי
עוד משהו קטן- מחפשת בהיסטריה- "איפה הפלאפון שלי? נו בעלי תתקשר אלי " ואז קולטת שהוא מצלצל.............ממני(היה לי כיס בחולצה)
מחינשמע כמו וירוס,את משלשלת?
יש הרבה שיטות טבעיות, הבעיה המרכזית בד"כ היא עצירות ויש לזה מיליון פתרונות טבעיים. לי עזר בטירוף מיץ שזיפים (כוס מים על 100 גרם שזיפים מיובשים, להשרות כמה שעות ולרסק הכל ביחד במעבד מזון). זה יכול לעבור לבד ויכול גם להיות כרוני ולא לעבור ואז אולי כדאי ללכת לפרוקטולוג
לי הוא הפסיק לבד אחרי שהטחורים קטנו וכבר לא הייתה לי עצירות.
מדד
עוד מילדות את מרגישה לא שווה ומוערכת.
ואני רוצה לומר לך שאת כן!
את אישה רגישה, אכפתית, אכפת לך מעצמך ומבעלך.
את מלאת אהבה ורוצה רק להעניק אותה לבעלך ולילד המשותף שיוולד לכם.
אבל יקרה,
אל תישארי עם הכאב הזה לבד.
וממש בלי קשר להתקדמות הטיפולים לילד,
לכי לטיפול בשביל עצמך
תעשי טובה לעצמך, לנשמה שלך ולזוגיות שלך ולכי למטפל/ת שתעיף אותך לגבהים
שתחזיר לך את הביטחון והאמונה בעצמך
את היכולת לאהוב את עצמך גם כשלא הכל עובד כפי שחשבת.
זה מגיע לך
מגיע לך להרגיש טובה ואישה מצוינת ועם לב מלא באהבה לעצמך
ובעז"ה בתפילות שגם הילד יגיע לבית שמח עם שלווה ואהבה
(רק אומרת לגביי הרזון- זה ממש לא קשור לכניסה להריון אא"כ זה נובע מהפרעות אכילה או בעיה רפואית אחרת. ישנן מליוני נשים רזות וקטנות שילדו בעולם)
להיות רזה לא אומר כלום, ראיתי נשים עור ועצמות שמביאות ילד אחרי ילד
חבל מאוד מאוד על הערך העצמי הכל כך נמוך, תעבדי על זה
אולי ה' רוצה שקודם תאהבי ותעריכי את עצמך כמו שהוא אוהב ומעריך אותך עם או בלי ילדים
אולי הוא מלמד אותך שאת שווה הרבה מאוד בלי קשר להאם יש לך ילדים או לא
השפע יבוא, אם לא טבעי אז טיפולים (ואולי אפילו הבעיה לא אצלך ואולי אין שום בעיה) אין לך מה לדאוג לגבי זה
יש לך מה לדאוג למצבך הנפשי ולאושר שלך
הרגשת הנחיתות היתה שם עוד קודם
אהבה עצמית זה הפיתרון לכל המשברים האלה, וזה בא כדי שתעבדי על האהבה העצמית והערך העצמי שלך
שטויות במיץ עגבניות. גם אני הייתי נורא רזה- 42 קג
והיום בגלל ההריונות והלידות וחוסר המעש שלי עליתי מעל 15 במצטבר
גם בת דוד שלי שהיתה נורא רזה וקטנה ילדה מעל 6 ילדים
לפחו מזה לא צריך לדאוג

אבל חובה לתת לזה את ההשקעה עכשיו כדי שההמשך ייבנה נכון ולא יחריף את הפער וגם בשתי ההריונות לא בישלתי בשליש הראשון אני גם זוכרת שבעלי היה מתבאס מיזה אבל היה לי כלכך קשה להריח בישולים זה נורא !!הוא היה חוזר מהעבודה אחרי כלכך הרבה שעות היה מבשל או מזמין לנו משהו לא היתה ברירה חייבת להגיד שהוא ממש התחשב בי וזה חשוב..את צריכה להבהיר לו את זה שזה קשה לך מאוד העניין הזה ושיעשה מאמץ!
חיבוק גדול והריון קליל
ואם @מיואשת****** היתה רואה את הפוסט הייתה גם מגיבה כך לפי הכרותי.
(אני פשוט אוהבת את הגישה שלה והיא מסבירה יפה)
לדעתי, ללכת שעה אחת קודם לייעוץ והתכווננות.
ואין שום קשר להריון (למרות שזה טריגר לפתוח בעיות רדומות)
זה עניין של תקשורת ושל תיאום ציפיות.
יכולה לומר שאפילו קצת הרגיזה אותי ההתנהלות שלו. ממש אפנדי...
לא כתוב בשום מקום שאישה צריכה לשאת בעול של כל הדברים. כל שכן שהיא עובדת. בטח ובטח בהריון עם קושי פיזי.
להיפך, בעלך חתם בכתובה על זה שהוא צריך לדאוג לך.
אם יש לכם רב שהוא מקשיב לו- ללכת אליו. אם לא, למצוא יועצ/ת נישואין טובה. להדרכה לא צריך ללכת רק כשהדברים בלתי נסבלים עוד. כדאי ומומלץ ליישר את התקלות כשהם עוד קטנות ולא צומחות להרים מפחידים.
ויפה שעה אחת קודם.
ולך אומר שאת אלופה ממש!! אבל לדמרי לא צריכה להמשיך להשתעבד (ככה אני רואה את זה) ועוד להיות עם נקיפות מצפון.
אני בתחילת הריון רק במיטה, שמישהו אחר יתמודד עם כל השאר..אני כרגע מייצרת חיים וזו המשימה הכי חשובה שיש.
גם אם הבית הפוך ונאכל פיצה ושניצל טבעול כל השבוע.
אם אמא שלו ערה למצב ובכיוון שלך- הייתי נעזרת אולי בה שתדבר איתו על כך.
שידע להעריך, להיות שותף מלא בכל מה שדורש בית וילדים.
בהצלחה יקירה והמון כוח, סבלנות וגם אושר
הוא מגיע הביתה, אוכלים ארוחת ערב ואז הוא מתנתק לספר/פלאפון.
בשישי אני אנחש שאת בבישולים וניקיונות כל היום, בערב שבת גמורה מעייפות, ואולי יש לכם זמן משפחתי רק ביום שבת?
בעיניי וכמו שגם אחרות פה אמרו, תקשורת זה הדבר הכי חשוב בזוגיות. וטוב מאוד שאתם הולכים לטיפול זוגי, אמא שלו עשתה מאוד בשכל כשהיא המליצה על זה. אבל קשה מאוד לתקשר טוב כשאין לכם זמן אחד עם השני כדי לעשות את זה... כמה יוצא לכם להיפגש לאורך השבוע או בסופ"ש? לשחק ביחד עם הילד, לדבר אחד עם השני או לקרוא משהו יחד, לשמוע כל אחד מה שלום השני ומה עובר עליו?
זה נשמע לי שהוא כל כך שקע לתפקיד המסורתי של הגבר בהורות, בלהיות המפרנס, שהוא לא משקיע בקשר שלכם כזוג.
סליחה על השאלה..
אני שבועיים אחרי לידה
במהלך הלילה התחיל לשרוף לי בחלק החיצוני של הפות
בהסתכלות המקום השורף אדום.
ב"ה מעולם לא סבלתי מפטריה אך הבנתי שהיא גם מגרדת..
מה זה יכול להיות?
לבנתיים שמתי פוליקוטן שעזר להקלה אך לא פתר את הבעיה
לי זה גרם ליובש נוראי. מה שעזר לי זה שמן קוקוס ששמתי במקום.
רקלתשוהנ

אטמי אוזניים אוטמים הכל - חוץ מבכי של תינוק... 
היי אני צריכה לקבוע תור לטיפול והתאריך הכי מוקדם שיש זה תור שיכול להיות שאקבל מחזור. זה ממש נורא? כמובן שאומר למטפלת בתחילת המפגש, כדי שאם תרצה לבדוק אותי שתדע...
(לדחות את התור יותר מאוחר מזה, זה אומר רק אחרי פסח, וגם ככה זה תור שהתבטל ולכן צריכה לקבוע מחדש ואין לי עצבים לחכות כ"כ הרבה זמן מעכשיו..)
תודה!!
טוב במקרה הכי גרוע אבטל אותו אם אקבל..
אברר באמת סמוך לתאריך.. (בתקווה שיתנו לי לדבר איתה
נשים יקרות, אני מבקשת לא לגלוש לשיתוף אישי של פרטים צנועים.
זכרו שזה פורום פתוח, עוד אנשים גולשים כאן.
ופותחת יקרה!
מקווה מאד שזו לא הטרלה, אבל גם אם כן, חשוב שיהיו שאלות עם מענה בנושא הזה כדי שבנות אחרות תדענה שזה לא נכון.
נגיד שאני רוצה לנסוע ללניאדו, איך נוסעים עם צירים?
אני לא מבינה איך??
זכור לי בלידה קודמת שנסעתי בערך 20 דקות-חצי שעה לבית חולים
והשתגעתי והקאתי ורציתי לרדת כבר.
אם ככה לא מתאים לי בכלל הנסיעה?
או שאולי זה בגלל הדרך שהיתה מאד מאד מקורטעת?
החישוב הוא כל חודש מהזמן שהילד נכנס +אוגוסט
ושילמתי רק רבע מהתשלום בחודש אוגוסט


ועדיין חושבת שהרבה נשים ממש מנצלות לרעה את הבעל ומשגעות אותו.
אף פעם לא שיגעתי את בעלי
אבל בהריון האחרון, התחשק לי פתאום טחינה ברמות הזויות,פשוט לא הייתי מסוגלת להתאפק. לא הכרתי את עצמי ולא הבנתי מה עובר עלי. בעלי הלך לבקש מהשכנים (זה היה בחג,ואני אחת ששונאת לבקש משכנים,אני יעשה שמיניות באוויר בשביל זה.)
אמרתי לו בהתחלה שלא יבקש,אבל פשוט לא עמדתי בזה. אכלתי ואכלתי ואכלתי עד שנרגעתי
ואז הפסקתי לזלזל בנשים ש"חייבות" משהו כשהן בהריון
כנראה שיש בזה משהו,או שפשוט היה חסר לי סידן והגוף שלי ביקש את זה

)


ובקיץ אכלתי ענבים עם במבה- זה היה ממש טעים
במבה בלחמניה אם זה נשמע מוזר
והתחלתי לאהוב תפוח 
כי לעולם חסדושלום לכולן, הריון ראשון שבוע 13... היום התחיל לי דימום קל, לא התרגשתי ואפילו לא רצתי לרופא (בראש של "הם עובדים עד חמש בערב, אין מה למהר, זה קורה בהריונות והלחץ מזיק יותר מהדימום..."). כשהגעתי לבדיקה, האולטרסאונד יצא תקין לחלוטין (ברוך השם), לא ראו שום היפרדות של השלייה אבל הדימום הקל נמשך.
הרופא היה איש נחמד סך הכל, אבל מאוד תקתקן ובקושי מסביר דברים. הוא זרק לי שככל הנראה מדובר בהיפרדות שלייה קטנה מאוד, ושאשאר בבית לנוח עד יום ראשון (ומאיך שהוא אמר את זה הייתי משוכנעת שהוא צוחק עליי, רק כשהוא הדפיס לי את אישור המחלה הבנתי שהוא רציני). כשהתחלתי לשאול אותו עוד קצת שאלות וממה להימנע, הוא רק אמר שאני בסיכון להפלה ושאזהר. ספציפית הוא אמר להימנע מנסיעות, מהחשש שהויברציות של הרכב יעודדו את היפרדות השלייה. אחרי שלחצתי בשאלות הוא הוסיף שאין טעם לחזור לבדיקה נוספת אלא אם הדימום הופך כבד.
לא כל כך הבנתי את ההנחיות שלו, אז אני פונה אליכן: ממה להימנע? מה מותר? אני מניחה שאני לא צריכה לשכב/לשבת כל היום, ושזה בסדר להתהלך לי בבית ובשכונה?
מחר יש לי תור לרופאת הנשים שלי, האם ההימנעות מנסיעה קריטית ועדיף לי לבטל את התור?
באופן כללי, זה באמת מצב מפחיד או שמעבר למעקב ומנוחה אני יכולה כן להיות רגועה וזה קורה בהריונות...?
ביום ראשון מתוכננת לנו חופשה באילת של שבוע, כדאי לבטל את הנסיעה ואת המלון? יש בכלל סיכון בנסיעה כזאת כרגע?
אשמח מאוד לכל עזרה, אני די אובדת עצות!
)
תמיד כיף לנוח).אז זה באמת משהו שקורה ולא צריך להיכנס להיסטריה בגללו, זה מה שאני מבינה מכן (: רק לעקוב ולא לעשות שום דבר פזיז