מרגישה שקצת נרגעו אצלי ההקאות,אבל עדיין יכול להיות שלוש פעמים בשבוע..
מתי בערך הזמן שהן נגמרות?
מרגישה שקצת נרגעו אצלי ההקאות,אבל עדיין יכול להיות שלוש פעמים בשבוע..
מתי בערך הזמן שהן נגמרות?
מקווה מאודאחרונהפריקה- בשקיפות עורפית הרופא אמר לנו כבר מה נראה מין העובר, האמת שקצת התבאסתי כי רציתי שיהיה איזון (עכשיו יש 2 ו-1 מכל מין...) וסתם בדמיון שלי רציתי שסדר הילדים יהיה כמו שדמיינתי, ושיהיה חבר לכל ילד..
אני יודעת שזה שטויות ומרגישה חוצפנית להתבאס כי באמת מה שהכי חשוב זה הבריאות! (ויודעת את זה מנסיון אחרי שעברתי הפלה על רקע מומים בעובר) ובכל זאת...
וגם הרגשתי כבר בפעמים שאחרי הטבילה שזה יהיה אותו מין לפי זה שבעלי/ אני סיימנו ראשונים... (למרות שאני יודעת שלא מחייב)
בקיצור, סתם פורקת, אין לי באמת מה לעשות עם זה חוץ מלהשלים עם העובדה ולסמוך על הקב"ה שמכוון לנו הכי טוב!
ועכשיו שאלה, בעיקר למורות- אם החופשת לידה שלי אמורה לצאת בחופש הגדול (ללדת לפני ולחזור אחרי), אני אקבל גם חל"ד וגם משכורת או שלא (אלא מי שתחליף אותי תרוויח...)? מתלבטת אם כדאי לי לצאת לחל"ד מוקדמת ואז יוצא שאמורה לחזור באמצע החופש, במקרה כזה אני כן אקבל משהו?
*אומרת מהשערה בלבד* - אם הוא מעל גיל שנה, אז לכאורה זה לא נורא שיידבק ממך, כי אז הוא יחוסן מאבעבועות רוח... (ואבעבועות רוח בעיקרון לא מסוכנות בילדות).
הסיבוכים האפשריים הם עניין אחר.
חשבתי שמי שחולה בשלבקת חוגרת זה כיוון שלא חלה באבעבועות כשהיה ילד...
כמו מה שהיה בילדותנו.
האם הוא יכול לחלות בשלבקת חוגרת?
רק בכל זאת כדאי לשמור שלא להדבק בהריון
אבל גם אם אין נוגדנים הכל בסדר ורק צריך לשמור שלא להדבק
כבת שבעיםאני לוקחת כבר יותר מחצי שנה כדורי מניעה (שלי) הכל היה בסדר מההתחלה ב"ה.
בדרך כלל אני מקבלת דימום הכי מוקדם חודש או הכי מאוחר חודש וחצי. ואז שבוע הפסקה.
משום מה היום קיבלתי דימום רק אחרי שבוע וחצי... זה אמור להחשיד? תקין?
(תמיד שמעתי על דימומי הסתגלות אבל לא באמצע..)
עם הזמן (לדעתי תוך חודש-חודשיים אפילו, נעלם לי לגמרי בסוף ההריון שלא יכולתי לצאת הרבה ובחופשת הלידה)
יש לי בת דודה בת 26 עם 3 ילדים כרגע בהריון 4 חודש 7. (לפי מה שהבנתי לא רצוי)
בעלה מאוד שתלטן 
היא לא עובדת. כי כל שניה בהריון, ומה גם שאין שם ממש שכל.
ממה שסיפרה לי (בקושי פותחת הפה) הריון ראשון היה רצוי ,שני חטפה הלם, נכנסה חודש אחרי לידה, שלישי רצוי, רביעי בעלה ממש שכנע אותה.
התקשורת בינהם הזויה. היו אצלנו כמה פעמים ויצא לו לזרוק לה משפטים כמו "לא תקבלי שקל" והיא אומרת "אני חיה על איומים".
או שהיא בהריון מבקשת ממנו לעזור לקלח הילדים (אצלנו לפני שחוזרים לביתם) והוא מביט בה בעיניים מוזרות ועונה "אין לי כוח"
ובסוף היא מקלחת את כולם לבד עם כל הבטן...
בברית של הבן שלה הוא דרש ממנה לאחר הברית לחזור לבית ולא ללכת להוריה למרות שיודע שהוא לא יהיה איתה שניה אחת. מה שיצא שהם התווכחו מול הורי בעלה , והורי בעלה צעקו עליה שהיא צריכה להקשיב לבעלה.
פעם ביקשה ממנו את האשראי והוא צעק לה "לא" ממש בעצבים.
המבטים של בעלה עליה מאוד מוזרים. נראה כאילו היא מפחדת ממנו.
מה שנקרא עושה רצונו כרצונו.
כואב לי עליה מאוד.
עכשיו הבעיה היא כזו.
נראה לי שהיא בדכאון. היא סיפרה לי שממש לא רצתה הריון. אבל בעלה שכנע אותה. הזוייייי. הוא שולט בה ממש!
ניסיתי כמה פעמ' להתקשר אליה והיא לא עונה, ועד שעונה סיפרה לי שהיא ישנה כל הבוקר, והיא לא מדברת עם אף אחד . ואין לה כוח לאף אחד.
ניסתי לדובב אותה. לדבר על החיים, לצחוק קצת ו....כלום. בקושי עונה .
כשבאה אלי כל הזמן נאנחה. היא לא מדברת הרבה על החיים שלה.
ובעלה לא אדם שיקשיב.
אצל ההורים שלו ההתנהלות של האבא מול האמא אותו דבר. ז"א הוא ינק את ההתנהגות הזו מאבא שלו.
יש דרך לעזור לה?
היא מאוד מכחישה את מה שקורה איתה. תמיד אומרת שבעלה מהמם..רק כשמדברים הרבה בפון היא פתאום קצת שופכת פרטים.
היא בקשר הרבה עם אמא שלה. שזה לא מציאה..
לדעתי היא רק גורמת נזק.
בת דודה שלי זרקה לי משפט כזה "למדתי איך להתנהל מולו (מול בעלה), לא עושה מה שאני רוצה, אנחנו לא ביחד,"
תכלס, זה לא דרך. אבל אם היתה עומדת על זה היא לא היתה עכשיו בהריון.
בקיצור לא יודעת מה אני רוצה מכן.
רק שאין לי למי לספר את זה או לפרוק . אז מצאתי אתכן...

מצד אחד, ממש נשמע כמו אלימות רגשית וכלכלית (בעבר עבדתי במקלט לנשים, נשים היו מגיעות גם על סיפורים כאלה, בלי אלימות פיזית). מצד שני, אין זכות ועניין לעשות שום דבר שהוא לא מרצונה.
אני לא יודעת מה טיב הקשר בניכן אבל יכול להיות שהייתי בוחרת בשיחה גלויה והייתי מנסה לשקף לה את המצב שלה ואת זה שמגיע לה להיות בוחרת ומכובדת ושמחה. יש היום המון אופציות של טיפול משפחתי, ואם בעלה מסרב, מה שנשמע הגיוני, נשמע לי שגם טיפול אישי בשבילה יעשה עבודה גדולה. הייתי מנסה לשקף לה את המצב ולדחוף אותה לקבל עזרה שמתאימה לה
הם היו אצל איזה רב שניסה לעזור. לא יודעת עד כמה עזר
לדבר איתה בפתיחות כבר ניסיתי היא ננעלת כשפותחים בנושא. רק אם היא מתחילה לשוחח על זה אני מקשיבה ולא עוצרת אותה.
הלואי שיהיה לה רק טוב!הם באו אלינו וביקשתי ממנה שנצא יחד.
בעלי מיד הסכים ובעלה ממש לא הסכים.
שאל איך הוא יתמודד עם הילדים
ואם לא שיכנעתי אותו היא היתה נשארת בבית.
היא יודעת שהמצב לא תקין כי היא מדברת הרבה עם אמא שלה.
אמא שלה ובעלה רבו בשבת אחת. ומאז הם ממעטים לבוא להורים שלה.
כ-ו-א-ב!
בנתיים אני רק מנסה להתקשר ואין מענה.
לפני מספר ימים התקשרתי אמרה שתחזור ועד היום לא חזרה אלי.
אוףף.
בעלי פעם אמר לי את המשפט הזה.
הבעיה היא שהתגובות וההתנהגות שלו כלפיה ליד אנשים זרים מרטיט. העיניים שלו
אז מי יודע מה הולך בפנים.
היא מאוד מאוד סגורה.
בעבר לחצתי אותה ושאלתי מעט שאלות והיא ננעלה. ורק היללה ושיבחה אותו.
מאז הפסקתי לשאול. ורק אם היא מדברת אני מקשיבה בשקט. שזה לא קורה הרבה 
היא פעם זרקה לאחותי משפט עצוב " לא יודעת בשביל מה התחתנתי, בשביל מה הייתי צריכה את זה"
זה מוזר.
יומאחד אמרה לי "למה את נראת עצובה" הייתי בשוק.
אמרתי לה למה אני נראת עצובה. שאלה אותי לא טוב לך? רזית ממש. ועוד כל מיני כאלה משפטים.
וכשהם הלכו אמרתי לבעלי, שמעת מה היא שאלה אותי.
בעלי אמר ששמע ולא הבין מה היא רוצה.
אז הסברתי לו שהיא פשוט שיקפה את מה שהיא מרגישה.
קטע הזוי נוסף שקרה. בעלה ביקש קפה. הכנתי לו. והגשתי לה שתגיש לו. והיא פשוט טעמה את הקפה. הבטתי עליה והיא אמרה משהו כמו הוא צריך שזה יהיה מושלם. את האמת. נבהלתי. הרגשתי שהוא מתנהג כמו שייח סעודי. אבל שתקתי.
הבית שלה מבריקקקקקקק.
לא נראה שחיים שם ילדים.
וכשהם באים אלינו הוא מעיר לי על נקיון הבית, על הארונות הפתוחים. על כמויות המשחקים שהילדים מוציאים ואומר "אצלי אין דבר כזה"
הזיה.
היא יודעת שהוא מוזר, אבל היא לא יכולה עליו.
ולגבי העניין שבעלה שכנע. אגיד לך.
היא מונעת עם נרות, וזה מנע לה יפה מאוד במשך שנה. ויום אחד הוא פשוט לא רצה לקנות לה יותר. אמר לה שהוא רוצה עוד ילד. ושכנע אותה. היא לא מקבלת אהבה או הערכה מספיק והיא התרגשה מאוד מזה שהוא מדבר אליה יפה ופתאום מתלהב ממנה. ולכן הסכימה.
היא שאלה אותי פעם אם בעלי אומר לי מילים יפות, מחמיא, ושאלה האם אני מרגישה שהוא אוהב אותי עדיין.

אנונימית לרגע1אחרונהלגבי הסוף- אפשר למנוע הריון ולהיות ביחד, אבל נשמע שזו לא הבעיה היחידה.
לא הבנתי באיזה קטע הוא רוצה מלא ילדים בלי לטפל בהם 
לדעתי זה שאת יודעת ומדברת איתה זה נהדר. חשוב לשמור על הקשר ביניכן.
אולי תתני לה ספרי קריאה שיעזרו לה ולאט לאט תעזרי לה לפתוח את העיניים..
זה לא העיניין. הוא שכנע אותה. כי רוצה מלא ילדים
לא יודעת בשביל מה אם הוא זורק אותם.
אני לאחרונה מאוד רודפת אחרי הקשר הזה. כי היא הולכת ונעלמת.
לא עונה כמעט.
יואוו.
את רוצה לעזור ואין לך יכולת . זה איום ונורא 
בעלי אומר לי תעזבי אותה תחיי את החיים שלך.
אבל זה לא קל לראות את זה.
לא הייתי עוזבת אותה ככה, כמובן להשקיע לפי הכוחות..
אולי להזמין אותם כמשפחה לשבת?
הזמנתי כמה פעמ'. באו רק פעם אחת.
זה תלוי רק בו. כי הוא "מחליט"
זה לוקח לי המון המון כוחות. אבל הלב שלי לא נותן לי לעזוב.
ה' יעזור
אני בעד להקשיב ללב.
(וגם לכוחות שלך)
יש מישהו שיכול להשפיע על הבעל?מנסה לעזורמישהו שיכול לנער אותו?
אח/ חבר טוב/ רב?
שלום,
הבנתי שאפשר להזמין מזיפי משאבות חלב איכותיות במחירים ממש טובים,
הבעיה שאני לא יודעת איזה משאבה נחשבת טובה ואיכותית.
אם יצא למישהי להזמין משאבה חשמלית דו"צ והיא איכותית וטובה, אשמח מאד להמלצה!
תודה רבה!
ולא מנסיון אישי.
בכללי אני בעד לסייר ולהרגיש
בסורוקה :
אין תינוקייה , התינוק איתך כל הזמן , אז אי אפשר ממש לנוח
אין ארוחות מהדרין חמות ,יש בחמגשית כזו שמחממים
הצוותים הרפואיים מאוד מקצועיים
וזה קל"ב
אסותא :
הוא מקום מאוד חדיש
יש תינוקייה , כך שתוכלי לנוח
יש אוכל מהדרין לא ביררתי איזה מהדרין , אפשר לברר עם משגיח כשרות
גם הצוותים שם מאוד מקצועיים
כך שמעתי
מעייני הישועה:
את כבר מכירה ויודעת מה טוב שם
אבל זה רחוק לך מהבית.
העיקר שלך יהיה נוח בתור יולדת בכל הפרמטרים.
יש לי חברה שגרה בדרום והיא לוקחת אמבולנס עד לניאדו ,כי טוב לה שם.
עזות דקדושה
בהתחלה זה באמת מלחיץ,
יש כל מיני בדיקות לאישה ואח"כ בודקים גם את הגבר,
כי לפעמים יש אצלו בעיה..
אני ממש ממליצה לך להיכנס לפורום הסגור פה "באהבה ואמונה"
וגם בכיפה פורום פוריות.
לי ממש עזר בזמנו להתייעץ עם עוד נשים שעוברות את זה.
דבר שני ממש ממליצה על ארגון אדו"ה,
אנחנו היינו בין הזוגות הראשונים שם וב"ה האירגון גדל,
הם עושים ממש הרבה,גם מפגשים שממש נותנים כח,
לפעמים אפילו על האש ודברים ממש נחמדים
וגם דואגים לאוכל מבושל אם צריך למטופלת שעוברת בדיקות.
עצם זה שפוגשים עוד זוגות כאלו ומדברים על הקשיים וההתמודדויות זה נותן כח.
מאחלת לך בהצלחה רבה
ושבעז"ה תכנסי להריון בקלות ובידיים מלאות!![]()
היום יש לנו 2 ילדים ואני בהריון שלישי.
כשמגיע אז מגיע..
לאו דווקא בתקופות שהקפדנו על תדירות..
בהצלחה!!
הסטטיסטיקה אומרת שעד שנה של נסיונות זה תקין.
תרפי ותהנו מהחיים הזוגיים. מקווה שיבוא בקלות וברגע הנכון
3 חודשים שאתם לא מונעים זה כלום, ודווקא הלחץ והציפייה לא רק שלא עוזר להיכנס להריון אלא גם גורם לך להרגיש רע, אז באמת חבל