פורום הריון ולידה (עמוד 2957)

להשלים רק תעודת הוראה

אין אפשרות היום להיכנס למשרד החינוך בלי תואר ותעודת הוראה

יש כל מיני מכללות שעושות מסלול שנקרא ''הסבת אקדמאיים להוראה'' - תבדקי את זה...

אם לא כתוב הכוונה ל12 לדעתי

 

ואני נורא מקווה שיהיה מישהי שלא תפצע אותי, כמו שקרה פעם שעברה.

 

לא פצעה , ב"ה.

יכולים להעיד שני ילדיי, עקשניים בצורה קיצונית.
לקח לנו כמה חודשים להרגיל (4 חודשים בערך, זה המון!!)
אבל צריך לנסות שוב ושוב עד שמצליחים.
יש כאלו שיגידו לך סוג מסויים של בקבוק- אני הרגלתי למאמ.
מה שחשוב בנוסף זה שלא את תתני לו את הבקבוק- הוא יודע שאצלך יש תחליף!

לדעתי צריך פשוט להמשיך לנסות.
להציע כשהוא רעב, להציע כמו מוצץ או משחק כששבע,
לשנות טמפ', אולי יעדיף קצת יותר או קצת פחות חם.
פטמה מסוג אחר, יש תינוקות שמעדיפים דווקא סימטרית/לא סימטרית/יותר דומה לפטמה אנושית..
אם את רוצה לעבור לבקבוק מתישהו, אין מנוס מלהמשיך לנסות

יש משהי בשם קרן פרקש שמלווה תינוקות סרבני בקבוק.
יש לה שיטה מעניינת ומיוחדת לשילוב בקבוק בלי שהתינוק יבכה ובלי הפסקת הנקה.
נעזרתי בה מניסיון והיה מעולה.
תגגלי...בהצלחה!
(מזהירה- עולה לא מעט)

לפי מה שאת מתארת שהוא לא יודע מהלעשות עם הבקבוק בפה היה לנו ככה וקיבלתי עצה מצוינת מהפיזיו שעבדה, אבל אם הוא לוקח מוצץ זה לא רלוונטי נראה לי. 

עורכת, עכשיו רואה שכתבת למטה

תנסי לשאוב ולתת מיד בבקבוק כדי שהטמפרטורה והטעם יהיו מוכרים לו.

* לתת בלי שהוא רואה מי מאכיל אותו
* להאכיל עם בגד שלך צמוד
*לשים חיתול בד על הפטמה
* לתת בבקבוק עם חור גדול
* לתת בכוס/כפית
* להאכיל בלילה כשחצי ישן.
* לחמם מאוד
* להשפריץ לפה
* בקבוקים דומים לפטמת אם
*בקבוקים שונים מפטמת אם

ולנסות, לנסות, לנסות...

שלי גם היתה סרבנית. בינתיים התחלנו מוצקים (חצי שנה) ונכנסה למסגרת. במעון אכלה מוצקים וסירבה לבקבוק, לפעמים הסכימה לשתות קצת. נסינו להחליף בקבוקים, בסוף אהבה את האוונט שדומה לפטמת אם. אבל עדיין מעדיפה אוכל מוצק או הנקה מאשר בקבוק חלב. (מקבלת בקבוק -120 מ"ל ליום. לפעמים גם זה לא רוצה). פשוט הבינה שאמא לא תבוא כל פעם להניק...

למרוח מעט סוכר על הפיטמה

וסבלנות

סבלנות

אצלינו לקח שבועיים עד שהסכימה

הוא לא לוקח מוצץ. החלק הכי קשה בהנקה שלי זה המציצה שלו. בהתחלה היה לי עודף חלב וזרימה מהירה נורא. העודף התאזן הזרימה לא.
אני מההתחלה מצליחה להניק אך ורק בשכיבה וככה הוא התרגל אבל אפילו בשכיבה יש תמיד בעיות. כאילו תמיד לא נח לו, ההנקה, לא השכיבה. אני תמיד חייבת להחזיק את השד בתנוחה מסוימת ואם לא אז הוא משתנק ובולע המון אוויר ובוכה ומספסק לינוק, אז אני קמה מהשכיבה לגרעפס ואז שוב נשכבת ומנסה להניק שוב. לפעמים הוא כבר עצבני מידי אחרי כמה נסיונות אז הוא מסרב ודוחף את כל הגוף שלו בכעס ולא מוכן לינוק אפילו שרעב. לא מאשימה אותו.

כל פעם אני מנסה לעלות על מה מפריע פה. לפעמים משנה תנוחה קצת (הכל בשכיבה ורק אלוקים יודע כמה מליוני זוויות שונות ההנקה בשכיבה מצאתי) וזה עובד לקצת זמן ואז שוב לא.

לא יודע אם יכול להיות אבל לדעתי מכניקת היניקה שלו דפוקה. למרות שיועצת ההנקה המעולה והמקצועית אמרה שאין שום בעיה.

לא ניסיתי מספיק עם הבקבוק - ככה נשמע ממה שאתן מספרות. אבל אין לי כוחות. הרי הכוונה היא להקל מעלי את העול הזה (לא יכולה לצאת מהבית אפילו איתו ליותר זמן מבין הנקה אחת לשניה מהיום שנולד!!!!!, מבלה שעות בלנסות להניק, בלנסות לעלות על מה מפריע, בלהסיח את דעתו כדי שרק יינק, מסאג' בידיים, מסאג' ברגליים, כששזה זמן האכלה שלו אז אין בעל אין ילדים וזה יכולה לקחת שעות) ולהתחיל עכשיו קונצים וטריקים כדי לתת בקבוק חוטא לי למטרה.

בעלי לא בנוי לשעות של נסיונות ובכי. אני גם לא.

חור גדול לא רלוונטי כי אם כבר הוא בטראומה מזרימה מהירה.
סוכר אולי יעזור אבל העניין הוא שגם כשהפיטמה בפה הוא מזיז מצד לצד ולא עושה איתה כלום.
ניסינו חלב שאוב ניסינו תמל, התוצאות זהות.

לדעתי,אין לך ברירה. רק סבלנות

אין פתרונות קסם

כפי שאמרתי עכשיו זה רק הזרימה המהירה שבעייתית אצלי (גם בימים שתפוקת החלב שלי יורדת ממש, אפילו הקצת שיש יזרום החוצה כמו מפל בבת אחת)

כאילו כל הסיטואציה יצרה אצלו סוג של טראומה בפה ומשפיעה על היניקה שלו.

גם שלי לא לקחה מוצץ ולא בקבוק, וכמו שאת מתארת- לא ידעה מה לעשות עם זה בפה שלה

עצה של הפיזיותרפיסטית הפרטית המדהימה שלי פשוט שווה זהב. זהב

מנסה לפרט לך כמה שיותר אבל זה פשוווווווווט

 

את שמה את הזרת שלך בפה שלו, כשהיא הפוכה. כלומר כרית האצבע צמודה לחיך העליון שלו. 

טיפה לוחצת, ממש מעט. זה מפעיל את רפלקס המציצה והוא מוצץ את האצבע שלך. 

ככה במשך יומיים שלוש - ארבע חמש פעמים ביום ככה. נותנת לו למצוץ את האצבע שלך לדקה שתיים.

אחרי יומיים שלוש, כשאת מרגישה שהוא מוצץ יפה את האצבע שלך בתנוחה הזו, אחרי חצי דקה של מציצה את מוציאה מהר ודוחפת מוצץ מיד. הרעיון הוא שתוך כדי שהוא מוצץ פתאום יגיע המוצץ והוא ימשיך את פעולה המציצה

 

שוב, 4-5 פעמים ביום לדקה שתיים במשך כמה ימים. כל פעם להתחיל עם האצבע ולהחליף למוצץ.

 עד שמתבסס המציצה של המוצץ, לא להתייאש אם בפעמים הראשונות הוא פולט אצ המוצץ אחרי שתי מציצות, הוא מתרגל לזה. זה באמת באמת עובד

אחרי שבוע יש לך ילד שיודע למצוץ מוצץ (זה לא אומר שמעכשיו הוא יקח מוצץ תמיד , אבל הוא יודע למצוץ. ושווה להציע לו במשך היום יותר ויותר)

ואז עוברים לבקבוק, אחרי שהוא מוצץ את המוצץ בשמחה, שמים בבקבוק מאותה חברה של המוצץ כדי שזה ירגיש אותו דבר, עם חלב שאוב נעים, והופס- מחליפים ביןהמוצץ לבקבוק. הוא יתן כמה מציצות של חלב, לא יבין מה קורה, אולי ישתעל, אבל תוך כמה פעמים הוא יקלוט שיוצא משם משהו טעים.

 

לי סהכ לקח 4 ימים, הגברת תפסה די מהר אז עברתי משלב לשלב מהר

אבל בעיקרון זה לוקח כשבוע, סבלנות, כמה פעמים ביום כל פעם רק דקה או שתיים

מאד ממליצה

אותי זה הציל היא היתה סרבנית מוצצים ובקבוקים נוראית.

בהצלחה!!!

נראה לי אנסה את זה.
עם הגדולה היו לי בעיות דומות וניסיתי פתרון דומה למה שתארת כאן וזה עבד תקופה מסוימת.

(ואני המוצץ שלו לפעמים, וזה משגע אותי..)

אבל העסק פה זה ללמד ילד למצוץ מוצץ. אם הוא מבין ויודע למצוץ, רק לא אוהב, לא חושבת שזה יעבוד.

הבת שלי בת עשרה חודשים. כבר לוקחת בקבוק במעון אבל בלילה אני המוצץ שלה וזה קשההה.

בינתיים גם את האצבע הוא לא מוצץ. רק מחייך או משחק איתה

בפעם הראשונה הוא טיפלה מצץ ואז עזב .

אני באמת חוששת שיש לו טראומה מסאג' ההנקות. כאילו זו הדרך שלו להתמודד עם זרימת יתר נוראית שהיתה ועדיין לפעמים יש לי. איזה תסכול.
כרגע אני לפני מחזור ואין חלב. אין. אז לא רק תסכול וכעס על המחזור שבא אלא גם תסכול מהנקה נוראית, חוסר שינה כי כל הלילה הוא ער או במיטה שלי. מרגישה שאני קורסת. אוף.

תודה לשם שיש לו מזג ממש נינוח בכללי והוא לא תקין כמו הקודמים שלי

באמת נשמע סיוט ממש
חיבוק גדול (זה מה שנשאר לי להציע כרגע...)

כשהתייאשתי, פניתי לקרן ואחרי כשבועיים של תהליך התינוקת שלי (בת חצי שנה) לקחה בקבוק בשמחה.
אם ההנקה עצמה לא הכי זורמת אצלכם אני לא בטוחה שהשיטות הרגילות יעזרו ולכן כן הייתי פונה למקור מקצועי.

העצה של מיואשת עם האצבע נשמעת ממש מעניינת. מתפללת עבורך שיעבוד.
תקופה לא קלה. הרבה כוחות!

אני לא גרה בארץ אז זה לא רלוונטי

הי אשחיה יקרה,
אני עוסקת כבר שנים בתחום סרבנות הבקבוק,
עקבתי אחרי הפוסט ומאוד שמחתי לקרוא את העצה של "מיואשת"
כי זו אכן עצה ממש טובה לתינוק שלא מוצץ.
קיוויתי שהיא תצליח לך והבוקר ראיתי שלא... 
באופן כללי לסרבני בקבוק בתחילת הדרך אני מייעצת גם
לשחק עם בקבוק כמשחק,
לתת חלב אם טרי וטעים
לחפש הזדמנויות שהתינוק נינוח וחייכן.
זה בסדר שהשלב הראשון יהיה משחק עם הבקבוק
ולא שתייה של כמויות גדולות,
אבל מיום ליום אנחנו רוצים לראות שהכמות עולה קצת יותר.
זה ההנחיות הראשונות שלי לשילוב בקבוק עם הנקה, אבל 
כמובן שיש מקרים שזה לא מתקדם
ואז אני ממליצה להירשם לאתר שלי ולראות
את סרטון 10 התשובות לאמירות הכי נפוצות בסרבנות בקבוק,
שכנראה תוכלי להזדהות עם חלקן
וגם לראות אם יש תוכנית שלנו שמתאימה לך
הכנסי לכאן:
סרבן בקבוקים - 10 תשובות שיפתיעו אותך

ותודה נעמונת2, שאני לא יודעת מי את בשם המלא, אבל ריגשת אותי
ו.. נכון - אנחנו מלווים גם הורים מחו"ל

שיהיה המשך יום מקסים,
והצלחה בכל החלטה,
קרן
 

לא בקטע רע כמובן. רק התיאור של הסיטואציה עושה את שלו..
חיבוק. באמת מגעיל.

בטוב. סבל סבל סבל ברוך ה. כל פעם שאני נכנסת לשירותים משתדלת להגיד כפרת עוונות על עם ישראל.. מקיאה בלי סוף.. מתנדנדת מצד לצד... להרגיע את הסבל. יוצאת.. נירגע כמה דקות.. בעלי צועק לי לא חבל על הכסף. קלטנו את הבדיחה תחליף כפרה... שותה משהו ושוב היידה לשירותים. ואז הולכת לישון בתחושה של עילפון... ומתפללת לה' שיפסק הזוועה.. אני לא יכולה יותר. אבל מסתבר שאני יכולה. כי מגיע יום חדש והכל חוזר חלילה.. עד מתי הקאות 2020??? עד מתי בחילות 2020? עד מתי צרבות 2020? עד מתי מיגרנות 2020? מסע כומתה לנשים זה להיות בהיריון. בהצלחה לכולן.. עוד מעט הכל יגמר. רק שיגמר. חחחח

שיעבור מהר בעז"ה
את לוקחת משו נגד הבחילות? צריך לוודא שאת לא מתייבשת גם

טוב שאת מנסה להסתכל בקלילות...
מבטיחה שגם זה עובר!
הצחקת אותי עם הבדיחה של בעלך.. תחליף כפרה..חחח...

בנות פה דיברו על זופרן אם דיקלקטין לא מועיל. וללכת לקבל עירוי אם את מתייבשת. דברו על בלינסון שהם מעולים בטיפול בהיםרמאזיס. תרגישי טוב. סיוט

 

שאין דבר יותר נורא מלהקיא

יעל רון +972528972189

מעולההה!!!!
איילת יהודה
פשוט מלכה

את אמורה לעצום עיניים. לשים שחור ולא לראות ולא לדעת כלום!! אם יהיה שטף דם אמיתי את כבר תדעי. חוץ מזה את לא אמורה לדעת כלום. וחיבןק. סיוט. מקווה שיסתדר בקרוב

זה רב ממכון פועה, אז סומכת עליו לחלוטין.
בגלל המצב שלי הוא הנחה אותי דווקא לא לשים שחור. כי צריך לעקוב ולראות אם מתמעט.
ב"ה שלא נאבקים אבל כ"כ קשה לי😢

זה מוציא מהדעת הספקות והשאלות

יש להם את זה בחנות נפרדת...

החנות הזו עדיין קיימת?

 

 

ואני גבוהה, כבר אמרתי?

יש להם מידות פיציות..

 

אבל תודה שניסית

יש בצומת של שטראוס הנביאים חנות מידות גדולות שיש להן חצאית ארוכות (אופנת מיכל אאל'ט)

ויש במלאי ישראל את שלאגר. בקומה השניה זו חנות בגדי הריון. המון חצאית ארוכות אבל בעיקר שחורות..

אני בהריון האחרון גיליתי את השמלות
וכל כך נהניתי!
עניין של אופנה, אבל קניתי שמלות שבכלל לא ייעודיות להריון. פשוט הגזרות התאימו לי.
אם את בקטע שווה לחפש.

(זה לא התשובה כנה)

אחרי שהיא ישנה כמה שעות אני מעירה אותה לאכול ( כמעט אף פעם לא קורה! היא מתעוררת בעצמה) וגם אז נראית ממש לא רעבה ורק רוצה לישון

א פחות מההנקה והערות.
אם היא חיונית בזמני הערות והטיטולים מלאים הייתי נותנת לה להמשיך לישון

המספר של הבטא לרוב לא משנה במספרים גדולים... לפעמים יכול להעיד על תאומים אבל מניחה שלא כי עשית שקיפות..

כחלק מהבדיקת דם בשקיפות עורפית מודדים גם beta hcg

ובבדיקה של החלבון העוברי הכל יצא תקין

חלבון עוברי לא עושים...

שממליצים לבצע חלבון עוברי (שגם בו נמדד הבטא) ולראות.
אבל את יכולה להתקשר למכון פועה ולהתייעץ איתם.
זה מה שלי אמרו לפני כמה שנים.
בהצלחה!

גיל 10-11 זה 30. זה משהו שיכול להיות גם בוסטר? או שפשוט מיועד לילדים שאוהבים לאכול

זה גם עניין של גובה... אחוזון 95 בגובה...

כי בגיל 4-5 לכל המאוחר כבר מעבירים לבוסטר

בעקרון ככל שמתקדמים בשלב זה פחות בטוח אז עדיף להשאר בשלב הקודם (לדוג כבר בטיחות לעומת בוסטר) כל עוד הילד לא גדול מידי.

לי יש ילדה שהייתה עד גיל כמעט 6 בכסא והיה אחלה, אבל זה חריג רוב הילדים גבוהים יותר
גם אם לילד נוח לרוב הראש יוצא מלמעלה או שהחגורות כבר לא מתאימות
)היה לי כסא של מקסי קוזי, לא מכירה ספציפית את הכסא של סייבקס)

אם הכסא קטן לילד זה בהחלט לא משרת את המטרה.

לא התייחסו למשקל הכסא.
אמרו לי כשהילד מגיע ל 18 קג, להעביר לקשירה עם חגורת הרכב (של הכסא לאוטו)

יש מגבלת משקל, גובה גוף, וגובה כתפיים בישיבה. אם הילד עובר את אחת המגבלות הוא כבר לא מתאים לכסא.
(הכסאות של ברייטקס בדרך כלל מגבלת גובה הכתפיים מסומנת בכסא עצמו ואפשר לראות אם הילד עבר את זה כבר).

מה השאלה?
נחשב ברמת בטיחות גבוהה,
נוח לילדים שישבו בו.
אבל יש דגמים שונים. אם את מתכוונת לדגם ספציםי חשוב להתייחס.
לגבי משקל כמו שאמרו 30 קג זה גיל גדול לילד ממוצע, ילד שמן יגיע לזה קודם..
כסא בטיחות שאינו בוסטר מתאים בעקרון עד גיל 4.

בן 3 שיושב בו. הוא כאילו יכול להשאר עד 30 קילו אבל בפועל לילד בן 4 הוא כבר לא נח ו"תינוקי". נחשב בטיחותי ואיכותי

נכנס איתם עוד כסאות מאחורה?

כל כסאות הבטיחות נראים כאלה ענקייים

ברכב 7 מקומות
נכנסים 3 כסאות בשורה.
אבל זה תלוי ברכב הספציפי ובשיר הכסאות.
הכי טוב להתייעץ בחנויות שמבינות בזה ואז הם יודעים לייעץ גם בהתאמה פיזית לרכב.
וכמובן למדוד הכל ברכב לפני הרכישה.

הסוג שהיה לנו היה ענק, ויש לנו עוד כיסא מאחורה אז היה צפוף..מה שכן נוח לילד ובטיחותי..

בצבע שונה
חושבת שזה הדגם הזה

תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://img.zap.co.il/pics/3/4/8/7/47087843c.gif

יש לי ברייטקס מרתון וברייטקס פרונטיר. אבל קניתי אותם בחו"ל
אנחנו מרוצים מהנוחות וכו. לא התנסינו בתאונות.
בנוסף אין לי באמת למה להשוות. אלה הכסאות היחידים שהיו לנו. יש מצב שכסאות אחרים הם קטנים יותר אבל זה לא מפריע לי.

את המשענת של הראש, לא?

אבל כסאות אחרים כן מגינים על הראש בכזה גובה?

למרות שהמרתון באמת נחשב כסא מעולה.

יש להם כסא קצת יותר יקר, שבו כשמגביהים יש תמיכה משמעותית יותר של הראש.

הוא מצויין

זה הפתרון הכי טוב

רק למכינה
בעלך חוזר בשעות האלה או שאפילו לא נמצא בבית?
אם זה פעם פעמיים בשבוע אולי תנסי סבא סבתא בייביסיטר קבועה
מבחינת חגים תלוי איפה את לומדת לרוב יש אפילו יותר חופש מהילדים הבעיה היא בחופש הגדול

את יכולה למצוא מישהי ורצוי שתיים קבועות שתוכלנה לגבות אחת את השניה
אבל במקרה חירום, מישהי שלא יכולה לבוא, ילד חולה, את חייבת מישהו שיגבה אותך. האם הוא מוכן לזה? שלא משהו קבוע אבל כן במקרה חירום ממש הוא כן יעשה מאמץ?
אם לא אני לא יודעת מה לומר לך, לא נראה לי מעשי כל כך אבל מה אני יודעת ..

לימודי סיעוד הם לימודים לא פשוטים בכלל. יש הרבה חומר ללמוד, יש נוכחות חובה בהרבה שיעורים ולא תמיד השיעורים הם בהכרח בבוקר. הלימודים מתקיימים כרגיל בחופשים, בסוכות ופסח לא כמובן, אבל בצומות ואסרו חג וכאלה אז כן. יש חופשות סמסטר(טבת-שבט, ואז בקיץ מאזור תמוז עד אחרי החגים) אבל בחופשות סמסטר יש המון מבחנים ותצטרכי לשבת וללמוד.
קחי בחשבון שמשנה ג אם אני לא טועה נכנסים לבתי חולים ואז בכלל יש גם משמרות ערב ולילה.
אתם צריכים לקבל את זה כהחלטה זוגית ולמצוא לזה פתרון.
אני כן חושבת שלטווח הארוך הלימודים האלו משתלמים כי הם יתנו לך מקצוע, אבל חייבים מסגרת תומכת.
וסליחה אם זה קצת בוטה/חודר פרטיות אבל הייתי במקומך שוקלת למנוע במידה ואת רוצה להצליח, לפחות בשנה הראשונה של התואר עד שתכנסי לעניינים ותביני איך לצלוח את זה. נשמע שיש לכם ילדים צפופים וזה באמת מאוד קשה ללמוד לימודים אינטנסיביים במצב כזה כשאין בעל שעוזר איתם..

זה ברור לי.
אני הולכת למנוע בכל מקרה לכמה שנים טובות
והבאתי צפופים כי רציתי לסיים עם ההריונות מהר ואז להתחיל להשקיע בעצמי.. כי בהריונות אני מושבתת ( שמירה משבוע 12 ועד הלידה בכולם)
ההתלבטות אם אני אצליח לעשות את הלימודים עכשיו או שאין ברירה ואחכה לפחות עוד 5 שנים שהילדים יגדלו

אולי לדחות בשנה, שלפחות הקטנטנה תהיה כבר מעל גיל שנתיים. לא יודעת בן כמה הגדול שלך אבל זה גם משמעותי..
מה גם שנראה לי זה יהיה מתסכל בשבילך לשבת בבית כלכך הרבה שנים כשיש חלום ללמוד..

בכמה בתי חולים בארץ
אני מכירה בברזילאי באשקלון
לימודים מ8 עד אחת ארבע ימים בשבוע,
לפי לוח חופשות משרד החינוך !!
אידיאלי לאמהות.

תבדקי אם זה רלוונטי ואיפה יש את זה עוד

אם את הולכת ללימודים רגילים שזה גם אחרי צהריים וגם לא לפי לוח חופשות של הילדים,
תבדקי קודם כל אם יש אישיות אחרת שתוכלי לתת לה לשמור על הילדים בתשלום גם בזמנים אלו
גיסה, בחורה בוגרת, שכנה, משפחתון צהרון שעובדים גם בחופשות וכד'

אם יש לך את הגב הזה שיש מישהו ששומר על הילדים בצורה סדירה הייתי בודקת לצאת ללימודים
אם לא - אז ממש לא. וחבל לצפות מבעלך משהו שלא תעמדו בו כזוג

אני שקלתי בעצמי ללכת להסבה הזאת
והבנתי כשהיה לי רק ילד אחד קאנחנו כמשפחה לא בנויים לזה !
בעלי איש עבודה ועמל, בבית פחות מוצא את עצמו,
לדמיין שיקום להאכיל תינוק בלילה או לעבוד שבתות וכד', ובכלל לתקתק ילדים למסגרות ועוד ועוד לא מתאים לו

היום כשיש כמה ילדים הוא עושה את זה כשצריך- אבל דגש על כשצריך לא באופן שוטף
הכי קשה לגברים כאלה זה הגיל התינוקי, אצלי מדובר בפעוטה ומעלה

הגיד אחות ליווי הריון או פוריות בקופות חולים

אחות פרטית

כל מיני... לא?

קודם כל זה מעולה שאת רוצה לעשות משהו שהוא רק בשביל עצמך.

אני חושבת שעם זאת, לפי חלוקת התפקידים הנוכחית, זה מתכון להרבה תסכול

אני לא למדתי סיעוד אבל אני כן אקדמאית וכל העניין של הלימודים ביחד עם בית הוא מאוד אינטנסיבי

את צריכה לקחת בחשבון שינון של חומר, מבחנים, עבודות, נוכחות חובה בשיעורים בזמנים שיכולים לא להתאים לך מבחינת החופשות של בתי הספר והגנים ואת צריכה מישהו שיגבה אותך בבית

ולא רק שיגבה אותך אלא שימלא לילדים שלך את הצורך באמא על כל המשתמע מכך כי זה נפרס על פני כמה שנים ואם בעלך עצבני

ולא מסוגל להתמודד אז או שתחפשי עזרה שתהיה זמינה מבחוץ או שתדחי 

 

אני אישית לא היתי עושה את הצעד הזה עכשיו והייתי מחכה עד שהילדים יגדלו קצת ואולי יהיה לו יותר קל לעזור עם זה

הקטנה ממש קטנה וגם זו שמעליה. 

חושבת שכל הקטע הזוגי זה לדחוף קדימה , הצלחה שלך זו הצלחה שלו ולהפך.
הלימודים ארוכים ולא פשוטים לדעתי את צריכה לפתוח את זה איתו שוב ....

ולא יכול להוריד משעות העבודה שלו. ולגבי זה שהוא טיפוס לחוץ זה מה שהוא ולא יכולה לשנות את זה.
עצוב זה לא כי אני בחרתי להביא איתו ילדים והכרתי את האופי הזה שלו מההתחלה. לא עצובה בכלל רק מחפשת פיתרון

 

 

יש זמנים שבהם אפשר להתקדם ולהוסיף לעצמנו
ויש רגעים שפחות
עניין של תקופות ועיתוי.
וכל עוד זה מקובל וטוב לשניהם מעולה!
היא לא ביקשה לשנות את המציאות
אלא רק פתרון איך להסתדר עם הנתונים הקיימים

אחרת לא היתה כותבת על זה

העניין שהוא לא יכול לעזור עם הילדים אז מבחינתו שאלמד מה שרוצה וכמה שרוצה רק בלי לצפות ממנו לעזרה עם הילדים כי הוא לא יכול/מסוגל

בת כמה את ומה את חולמת לעשות "כשתהיי גדולה"?

 

כי גם אני במצב דיי דומה לשלך ורוצה ללמוד סיעוד רק שזה בעייתי לי כרגע מבחינת הבעל והילדים וחשבתי לדחות את זה לעוד כמה שנים.

רק מפחדת שיהיה מאוחר מידי מבחינת הגיל.

 

(ת'כלס אני עובדת עכשיו בתחום אחר ומרויחה נחמד. השאלה אם לעשות את הצעד הזה וללכת ללמוד סיעוד בעוד כמה שנים)

ומאד מאושרות

וגם יודעת שבסופו של דבר אני אשיג את זה.
העניין זה אם עכשיו? או שיותר נכון לחכות כמה שנים....
וחושבת שגם בגיל 40 או 50 זה בסדר.. לא חושבת שיש גיל מאוחר מידי להגשים את החלומות...
אבל כן יש בי עצב שלא עשיתי את זה בגיל 20 למרות שכמעט בכל ה10 שנים האלו הייתי עסוקה בהריונות ולידות וגידול הילדים .
אבל הפחד שלי שכמו שעכשיו מבואסת שלא עשיתי לפני 10 שנים שבמידה וכרגע אני אדחה את זה אז עוד כמה שנים אכה על חטא .

וזה חולש על הרבה תחומים
לימודים
ילודה

מכירה מקרים שכאלה, הכל עניין של רצון ומוכנות

זה דווקא מקצוע שהרבה עושות אליו הסבה בגיל מאוחר

אני לומדת סיעוד, וחייבים תמיכה. אם לא של הבעל- אז של משפחה שגרה קרוב.
הלימודים קשים, המבחנים מאוד גדולים ודורשים הרבה השקעה. מבחינת ש.ב. אין כמעט, אבל יש הרבה עבודות שדורשות זמן. מי שלומדת תואר של 4 שנים, זה בדרך כלל 5 ימי לימודים מלאים. ההתנסויות יכולות להיות גם בערב (15:00-21:00 לפחות).
הסבה- זה שנתיים וחצי מאוד מאוד קשות, למי שכבר יש לו תואר אחר ביד. הן לא קלות יותר.. אולי פחות ימים בשבוע, אבל ימים ארוכים.
אני ממליצה לחשוב על זה יחד.
גם אחיות טיפת חלב וקופת חולים- חוץ מזה שמקבלים בפער פחות במשכורת, עדיין יש ישיבות צוות, והשתלמויות, וזה יכול להגיע לשעות הערב.
בהצלחה!

ניתן למקד את הקשיים שיעלו לך במהלך הלימודים ב2 נקודות-
מההיבט הלימודי ואז נראה לי שהרבה מהשאלה תלוי בכישורי הלמידה שלך.
כי זו אכן השקעה, ויש מבחנים תובעניים בכמויות ובהיקף החומר, אבל זה אפשרי בהחלט.
אם את אחת שקצת יותר מתקשה בלימודים, ותהיי חסרה בתמיכה מהבית, זה יכפיל את הקושי.

ומההיבט של התמרון עם הבית בשעות לא שעות-
שאז כן תצטרכי תמיכה וגיבוי לשעות שתצטרכי לצאת להתנסויות (בקרים שמתחילים ב7, משמרות ערב וכו)
מסמס׳ ב של שנה ב מתחילים התנסויות.

ייתכן שכמו שאמרו פה- שאולי בייביסיטר תוכל לסגור את הפינה הזאת.
אבל נראה לי חשוב שיהיה גיבוי בסיסי מצד האיש שלך.
שזה יהיה על דעת שניכם שמתחילים את ההרפתקה הזו

גם בעלי לא היה תומך נלהב של הרעיון בהתחלה, עם הזמן הוא הוא הבין כמה זה חשוב לי וטוב.
לגבי הלימודים, יש לך מצב ללמוד במקום שלא מחייב נוכחות? זה מאוד מקל! אני אישית טיפוס שחייבת לבוא כל יום לכל השיעורים. אבל היו לנו הרבה בנות בכיתה שבקושי ראיתי את פניהן... הן לקחו סיכומים והקלטות והשקיעו יותר לפני המבחנים.
את לא צריכה לגמור את התואר בממוצע תשעים - גם ציון עובר - מספיק!
לגבי התנסויות - בעלי עובד אחה"צ ואין מצב שישמור על הילדים, אבל באמת שמכל הארבע שנים - 3 פעמים עשיתי משמרות ערב. בכל מחלקה ביקשתי להגיע במשמרות בוקר ואת הסטאז ביקשתי לעשות במחלקה שמלכתחילה ידעתי שאפשר לבוא רק בקרים.
בקיצור, אפשר לעשות עם ילדים, פשוט לא לשאוף יותר מידי לציונים גבוהים וללכת ללמוד במקום שמאפשר זאת מבחינת התנאים.
בהצלחה!

אני באמצע הסבה.
אני בבי"ס שלא מקפיד ממש על נוכחות. (שיא החשוב לפי דעתי כשיש משפחה ותקלים. )

לא הייתי בערך חצי מהלימודים פיזית בכיתה.

אבל לי אישית קל ללמוד מסיכומים.

בעלי תומך, אבל עובד בעבודה לא מאפשרת ככ.
רק במבחנים יוצא שאנחנו קצת מג'נגלים.

בהתנסויות עד כה הרוב בקרים למזלי.

בחופשים של הילדים, אני פשוט נשארת איתם.

זה אפשרי. קצת מאתגר, אבל אפשרי בהחלט!

בהצלחה רבה במה שתבחרי!!

איך הם עם עזרה?
לדעתי חוץ מבייביסיטר קבועה צריך גם עזרה של המשפחה.
יש תקופות מבחנים, יש בלתמים, מה עושים כשילד חולה??
אני חושבת שמראש תנסי לפרוס את הלימודים ותראי אם יש מי שיעזור עם הילדים.
בני כמה הגדולים? מניסיון שלי כשהגדולים שלי היו בני 5,7 זה מאוד מאוד עזר לי. גם הם עצמאים יותר וגם עוזרים לאחרים לשמור על הקטנים- יש לקטנים דמות מוכרת מרגיעה, מבינים מה הקטן מנסה להגיד,
יודעים איפה הדברים בבית נמצאים... זה ממש עוזר.

שימי לב שיש מחיר כלכלי למצב הזה תתכוננו מראש שלא תופתעו. לשלם לבייביסיטר טובה קבועה יכול לעלות גם 30-40 לשעה. לדעתי זה לגמרי שווה את השקט הנפשי הזה. עדיף מישהי עם רכב שמעוניינת גם בעבודות בית קלות (לבשל לילדים אוכל, כלים, להכניס מכונה, לקלח ילדים, לארגן צורה לבית...)
אולי כדאי אחת מבוגרת וכמה נערות שתמיד תהיה לך מישהי.

שבודקים את מה שקורה בנרתי' בעקבות קרעחם מהלידה ובכלל מה קורה עם ריצפת האגן אחרי הלידה, תודה על הניסיון לעזור ממש מחמם את הלב

ד״ר רויטל ארבל, שערי צדק.
(בתגובה הראשונה בשרשור).

היי חדשה פה - שאלה לאחר לידה - הריון ולידה

כמו כן המלצה להתחבר לקבוצת פייסבוק ״נקרעתי מאהבה״



בתגובה אחרת בשרשור הנ״ל יש פרטי רופאה מומחית באזור המרכז: ד״ר ורד איזנברג.

תתצטרפי לקבוצה נקרעתי מאהבה
❤️

כשנכנסתי להריון היתי גם מוגדרת כתת משקל משקל 48 וגובה 171
ונקלטתי ב״ה בחודש השני לנסיונות
אז לא נראלי שהמשקל פה משחק תפקיד..
עליתי 22 קילו ב״ה

אין יאוש בעולם.

ובמצב של תת משקל יש לפעמים בעיות בפוריות. אבל ממש לא מחייב שיהיו בעיות.

מה שחשוב יותר זה ממה נובע התת משקל.

בסדר רפואית.

תשתפי את רופאת הנשים שלך.

מתחילים בבדיקת רמה הורמונליות, בדיקת דם פשוטה שעושים ביום ה-3 למחזור החודשי.

7 חודשים ממש לא נחשב הרבה,
לא ידוע לי ששולחים לבדיקות בשלב כזה, אלא אם כמובן יש משהו ברור שחושדים בו שהוא בעיה..

התעסקות בבירורים רפואיים תנתב את הלחץ והמתח שלה לכיוון יעיל, בו תוכל לקבל תשובות מקצועיות.

הפגת מתח היא אבן דרך חשובה בדרך להריון מוצלח.

גם אני הייתי לחוצה מאוד בהתחלה וכל מחזור הייתי בוכה בטירוף..
ואחרי שמונה חודשים נכנסתי להיריון...
מסכימה עם באורות..
הדבר הראשון והיחיד בשלב הזה זה לבדוק שביוץ יוצא אחרי הטבילה ולא בשבעה נקיים..

לפי מה חישבת את ה10-16?

אם לא, הייתי מתחילה מזה. הייתי גם לומדת על שיטת מודעות לפוריות. לי זה מאוד עזר לזהות ביוץ.

היום ה16 5 ימים יום יום אפילו לפעמים פעמיים כי אני בא לח

כותבת לך מנסיון
בואי תנסי חודש חודשיים לא לבדוק ביוץ
לא לחשוב על הריון בכלל
ופשוט להיות בכיף עם הבעל בלי לחץ
אני יודעת שקשה לישם

אבל הייתי תקועה כמה שנים

כשהרפתי נקלטתי

ממליצה לך ממש!!!


ומברכת אותך שחודש הבא תבשרי לנו שאת בהריון

חיבוק!

אני גם אומרת תרפי בשבילכם!!

לפחות חודשיים ואם כבר באמת לא מצליחים

לכו לבדוק אבל בלי הסטריה

זה זמן שלא חוזר!

למרות שהוא קשה!

שנמצאת בתוך תהליך של ציפייה לילד שאומרת לי וואי אני עפה על הזמן הזוגי שלי ולא בלחץ בכלל..
ואני מתכוונת לציפייה של מעל שנה וחצי, לא 7 חודשים..

אבל בכל זאת, תמיד שמעתי את זה מנשים שהיו שם ובדיעבד אומרות את זה. מעולם לא שמעתי מישי שנמצאת עוד בלא נודע של ציפיה לילד וחוגגת את זה. זה מאד קשה.

כנראה שזה טבעו של העולם שנצפה ונייחל
וכשזה יקרה נגיד למה לא ניצלנו

אני באופן אישי מנסה מאד להנות מהזמן הזוגי ומהחופש, אבל גם מקבלת את עצמי שהציפיה והבדידות החברתית משפיעה ואי אפשר באמת להעריך לגמרי את הזמן הזוגי ללא ילד, כשאת עוברת הפלות.

מכירה כמה וכמה זוגות שנפקדו באיזור 10 חודשים כזה, וכולפ מאד נהנו מהנישואים שלהם, נסעו לטייל, יצאו מלא ואמרו שממש שמחו שלא נקלטו מיד

אני חושבת שזה ענין של חברה, חינוך (מה אמא שלך אמרה לך) גיל (מי שמתחתנת בגילאים יותר מבוגרים ברור שכבר לחוצה עוד לפני החתונה) ואופי

אבל יש כאלו שנהנים מהזמן הזה ואפילו שמחים שאין להם ילדים עדיין

 

ברור שמעל שנה וחצי, שלא לדבר על הפלות, אין על מה לדבר. זה תקופה קשה מאד.

עד שנה אני גם מכירה כאלה שנהנו מזה
בשנה הראשונה של הנישואין לא רציתי בכלל
כך שאי אפשר לומר עליי שאני מהלחוצות, ובכל זאת כשאת עוברת הפלות/טיפולים את לא באמת יכולה להנות מהחופש והדרור
כי טיפולים זה לא דרור ואין לך חופש והגוף שלך גמור
וכנל הפלות

לכן קשה לי שאומרים לי חבל שלא באלך ללכת לאירועים חברתיים מסויימים, אני גם התבודדתי ואני מתחרטת
את מתחרטת עכשו. כשיש לך ילד. וקל לך יותר באירועים חברתיים.
אבל מה היה אז? זה דרכו של עולם
לראות בדיעבד...

המממ.

גם אני התבודדתי. מה זה מבינה אותך

מתחרטת? קצת. חושבת שהיה אפשר אחרת? מעט

בקטע של אירועים למשל ממש לא. לא הלכתי, לא מתחרטת. היה לי קשה מדי. מותר לי שיהיה לי קשה. מותר לי בקושי שלי לעשות מה שעושה לי טוב.

כן, הברזתי מברית של אח. היה נעים? לא. מצטערת? גם לא.

 

מה שכן, התנתקתי קצת מחברות ועל זה אני כן מצטערת, לא חושבת שהייתי יכולה לשמור על אותה דרגת חברות,אבל היו כמה שאני מצטערת שלא שמרתי על ערוץ תקשורת נמוך יותר, למשל שיחה פעם ב..... במקום להתנתק לגמרי

כי שמתנתקים לגמרי זה מאד קשה לחדש למה שהיה פעם, ואני חושבת שאם רק מורידים מינון , אז יותר קל להעלות אותו אחר כך ולהתחמם.

אם את מבינה את כוונתי.

 

כן חושבת שחשוב לא להסתגר באומללות ולמצוא דברים שמשמחים ועושים טוב, אבל לא בקטע של אירועים שמעציבים אותי. בקטע שמאד פירגנתי לעצמי תחביבים חדשים, קורסים, ללמוד, לטייל. זה מאדדדדדד חשוב.

והדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך להיקלט להריון זה לקבוע תור לרופא לתאריך שנה מהנישואים, להבין שעד אז את לא מתעסקת עם זה יותר, לצאת לטיול עם בעלך בחול(או בארץ כמובן), לאכול מה שבא לך, לישון טוב, לקרוא וכו.

הלחץ רק מזיק ומסיג אותך אחורה

ולא, ללכת לרופא עכשיו לא יעזור ללחץ שלך, זה פשוט יציג לך מקורות חדשים ללחץ ודברים חדשים להשתגע מהם

את חייבת להרפות

זה קשה

אבל זה הדבר הכי הכי הכי יעיל.

גם את קצת הורסת לעצמך את הזוגיות ככה, הלחץ הזה על הגבר לקיים יחסים כל יום פעמיים ביום לפעמים בתאריכים מסוימים זה גומר עליו.

ואבשר לכם כי אני בהריון,
אתמול קבלתי ווסת בכיתי 😥
אם אתם יכולות לתת לי המלצות מתי להתחיל יחסים ועוד טיפים משלכם לחיזוק הביוץ
תודה

אני יודעת שזה הכי מעצבן שיש לשמוע את זה:/
אבל כל עוד אתם מקיימים יחסים, אפשר גם יום כן יום לא, מהזמן בו אפשר(לא יודעת אם אתם שומרים טהרה או לא, אבל ממה שכתבת היום ה12 אחרי ווסת נשמע בסדר) ועד נניח שבוע אחכ, אין יותר מידי מה לעשות כרגע. נסי לשחרר ולהאמין שזה יבוא בזמן. להרבות אהבה בינך לבין בן הזוג.

תקני בדיקות מאיביי
יש ערכות של מלא בגרושים
ורק תוודאי שהביוץ שלך נופל בזמן שאתם יחד

בהצלחה

לאכול בריא ורגיל באופן כללי זה מצוין, אבל אין איזה משהו מיוחד 

מאוד טוב לאכול

סלק, אבוקדו, זרעי פישתן (להשרות ולשתות המים), מיץ רימונים, טחינה.

וגם שיח אברהם (בעבר לפני שהיה את כל פיתוחי הרפואה, אישה שהיו לה בעיות פוריות השתמשה בצמח הזה)

 

 

אנחנו חיכינו 4 וחצי שנים להיריון ואף פעם לא בדקתי ביוץ, כן הלכנו לרופאים ובדקנו שהכל בסדר אבל ביוץ לא בדקתי ובטח שלא קיימתי יחסים רק בימי הביוץ או לחת והיסטריה סביב זה .
תמיד היה חשוב לנו לשמור טעם טוב, זה ניסיון והוא יעבור חאין סיבה להיות בלחץ ובהיסטריה למרות שמבינה אותך, אבל אל תהפכי עולמות לקיים יחסים רק בביוץ, תהיי טבעית בזוגיות.. גם ככה שמגיעים הילדים זה לא קל... ב"ה.
אחרי 6 שנים זכיתי ללדת בן ב"ה המתנה שלי, עברתי לא מעט בדרך ,הוא נולד בלי טיפולים טבעי טבעי מתי שה' רצה .

יש לך המון אמונה

לצעירנו לא כולנו בדרגה שלך

לי יש בעיות עם ביוץ

ונקלטתי על הפעם הראשונה שלקחתי

תראי זה התרחבות של הרחם, הריון ראשון? אז זה עוד יותר כואב

הרחם גדל, וזה טבעי שיכול לכאוב

תנסי לראות מה מקל כמו חימום, אולי כרית מתחת לברכיים, אולי שינה על הצד וכו

מזל טוב!!!

הריון שלישי..

ננסה מה שאת אומרת

זה ממש בלתי נסבל

או על הגב עם ראש מוגבה קצת
קצת מסאז' מבעלי גם עזר
תרגישי טוב!

באזור הגב התחתון. איפה שיש את השקע. לי זה עזר ממש...

אם הרופאה שלך לא זמינה, הייתי מתקשרת למוקד אחיות לברר כדי להיות רגועה..
אבל אולי אחרות ידעו לומר יותר.

ואכן צדקה וגילה לי היריון ...ואצלך גם ניראה שיש 2 פסים ..מזל טוב

לכל אחת מתאים משהו אחר.
פארמין חיסל אותי עם התופעות לוואי ובכלל בכלל לא עזר. הדיקלקטין הציל אותי ורק הגביר קצת את העייפות

בנוסף לשתות מי קרח
ולאכול דברים יבשים- בייגלה עוגיות גרנולות וכו׳
לאכול בכמויות קטנות לאורך כל היום

לא נשמע לי משהו מלחיץ אבל אם את לא רגועה עדיף ללכת להיבדק מאשר להיות לחוצה עכשיו שמשהו לא בסדר.
בטוחה בגוון בוודאות?

לא מלחיץ אבל השקט הנפשי...

קחי בחשבון שזה השגחה ל24 שעות אז קחי לך דברים לזמן הזה...
המון בריאות

בינתיים האחות אמרה שזו תופעה שכיחה של אחרי קיום יחסים ולכן אין מה לחשוש. כרגע מחכה גם לרופא..
בכל אופן ב"ה לא היה מאז שום זכר לדימום נוסף.