אני רואה שכולן פה ממש טובות בעצות.
התחתנתי לפני חצי שנה ועכשיו נכנסתי בטעות להריון. מה זה בטעות? אנחנו לא היינו הכי טובים בלמנוע והוא גם ידע את זה.
אנחנו עכשיו באמצע טיול בחול והוא ממש מבואס. היום עשיתי בדיקת הריון ויצא חיובי.
אני יודעת שזה לא בטוח שזה הכי אמין. אבל המחזור מאחר בשבועיים כבר.
אני גם לא יודעת איזה בדיקות זה הכי קריטי וכמה נורא אם אני לא יעשה שום בדיקה.. מניחה שגם פה אפשר לעשות את כל הבדיקות..
אולי רק תכתבו לי מה ממש קריטי.
וגם עצה מה לדעתכן אני יעשה מולו? הוא כתב לי פתק שמשהו בתוכו מת והוא ממש לא רצה את זה בלחץ ושהוא מצטער אבל הוא לא מסוגל להכיל אותי כרגע ושאני אנסה לא לכעוס עליו וזה מתישהו יעבור לו כי הכח של החיים יותר חזקים..
אני פשוט ממש בודדה עכשיו כי אין לי שום חברה שמרגישה בנח לשתף. ואני לא יודעת איך להכיל את הכעס שלו על עצמו שהוא לא מנע כמו שצריך.
אני ממש שמחה על ההריון, בכל מקרה ממש רציתי ואני כלכך מודה לה שזה בא בקלות, אנחנו כבר בני 31...
אני מראש הסכמתי למנוע רק כי הבנתי שהוא ממש מפחד מזה ולא רציתי לכפות..
עכשיו הוא ממש בדיכאון. אני יודעת שהוא גם רוצה ילדים אבל הוא רצה אחרי הטיול..
קשה לי עם זה שזה מוות בשבילו ובשבילי זה כזאת מתנה אבל אני גם לחוצה כי אנחנו אחרי חודשיים טיול במדינת עולם שלישית ולא לקחתי חומצה פולית. אוף אני מפחדת . ואני לא רוצה לחזור לארץ בגלל זה. מבחינתי זה לא נורא לטייל בהריון.. בנתיים אני רק בהתחלה אבל לא רגישה כלום חוץ מקצת כאבי בטן קטנים כמו שלפני מחזור.
אניפשוט בבלגן בלב ושמחה לפרוק פה ומקווה שלא יזהו אותי.
התחתנתי לפני חצי שנה ועכשיו נכנסתי בטעות להריון. מה זה בטעות? אנחנו לא היינו הכי טובים בלמנוע והוא גם ידע את זה.
אנחנו עכשיו באמצע טיול בחול והוא ממש מבואס. היום עשיתי בדיקת הריון ויצא חיובי.
אני יודעת שזה לא בטוח שזה הכי אמין. אבל המחזור מאחר בשבועיים כבר.
אני גם לא יודעת איזה בדיקות זה הכי קריטי וכמה נורא אם אני לא יעשה שום בדיקה.. מניחה שגם פה אפשר לעשות את כל הבדיקות..
אולי רק תכתבו לי מה ממש קריטי.
וגם עצה מה לדעתכן אני יעשה מולו? הוא כתב לי פתק שמשהו בתוכו מת והוא ממש לא רצה את זה בלחץ ושהוא מצטער אבל הוא לא מסוגל להכיל אותי כרגע ושאני אנסה לא לכעוס עליו וזה מתישהו יעבור לו כי הכח של החיים יותר חזקים..
אני פשוט ממש בודדה עכשיו כי אין לי שום חברה שמרגישה בנח לשתף. ואני לא יודעת איך להכיל את הכעס שלו על עצמו שהוא לא מנע כמו שצריך.
אני ממש שמחה על ההריון, בכל מקרה ממש רציתי ואני כלכך מודה לה שזה בא בקלות, אנחנו כבר בני 31...
אני מראש הסכמתי למנוע רק כי הבנתי שהוא ממש מפחד מזה ולא רציתי לכפות..
עכשיו הוא ממש בדיכאון. אני יודעת שהוא גם רוצה ילדים אבל הוא רצה אחרי הטיול..
קשה לי עם זה שזה מוות בשבילו ובשבילי זה כזאת מתנה אבל אני גם לחוצה כי אנחנו אחרי חודשיים טיול במדינת עולם שלישית ולא לקחתי חומצה פולית. אוף אני מפחדת . ואני לא רוצה לחזור לארץ בגלל זה. מבחינתי זה לא נורא לטייל בהריון.. בנתיים אני רק בהתחלה אבל לא רגישה כלום חוץ מקצת כאבי בטן קטנים כמו שלפני מחזור.
אניפשוט בבלגן בלב ושמחה לפרוק פה ומקווה שלא יזהו אותי.
