פורום הריון ולידה (עמוד 2960)

חיבוק ענקקק
ואלוקים כל יכול! אין מעצור לה' להושיע!
חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'
❤❤❤
פשוט איתך.

מלא בכוחות,
מלא באהבה
מלא באמונה שהכל ילך בקלות ובשמחה,
בידיים מלאות,
תינוק בריא! בריא בגופו ובריאות בנפשו.

ידיים מלאות התינוק בריא בנפשו ובגופו בעז''ה..
תנסי לחשוב מחשבות טובות וכמה שפחות לחשוב על זה..
הקב''ה יהיה בעזרך
חיבווווררר 🤩😍🥰🥰😍🤩

ממליצה להתייעץ עם מכון פועה
ואולי יעודד אותך טיפה
ש*לדעתי* בשלב כזה עלולים להיות שיבושים במדידות כי ככל שאת נמצאת יותר לקראת סוף ההריון, יותר קשה למדוד נכון.

אני כל כך בלחץ...רוצה להתחזק באמונה ..ולסמוך על הקב"ה.
וכל כך מפחדת.מילד עם צרכים מיוחדים. מההשלכות על המשפחה. מהדאגות ןהחרדות.כל כך הייתי רוצה להתחזק באמונה שהכל יהיה בסדר.

היום בן שנתיים וחצי, ילד מהמם ובריא ברוך ה', מתפתח נהדר, רק הם במעקב על הכליות..
המון ברכות, אושר, בריאות ושמחה!
ועוד חברה, שממש המליצו להם להפיל. נולד ילד מתוק ובריא ברוך ה'

גם אצלי ראו בעובר באחד ההריונות, ובאמת בסופו של דבר זו כליה שלא תיפקדה...אבל כל עוד יש כליה אחת תקינה זה בסדר. חוץ מזה הכל תקין.
היום הוא בן 16, בריא לגמרי, רק לא יוכל לתרום כליה ;)

בע''ה מתפללת שיהיה בסדר

משום מה זה עוזר 😁

כי נראה שזה מה שאת הכי זקוקה לו עכשיו... (לב) (לב)

שולחת לך חיבוק גדול.
שהקב"ה יעזור ותיפקדו במהרה
את נשמה גבוהה אם השם ככה מחכה לתפילות שלך.

אני בהריון ראשון חודש 4
בשביל לעקל בכלל את המצב יש לי תמונה של העובר בחדר על השידה בשביל להאמין שזה ברוך השם אמיתי וזה קורה אצלי בבטן!😍

ובעיקר תפילות מספר שנקרא "תומר דבורה" וקריאת תהילים ..
מחזק אותי מאוד באמונה ושכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה
שולחת חיבוק ובעזרת השם הריון קל ובידיים מלאות!❤

כל הזמן הייתי עם יד על הבטן, גם בחודשים הראשונים נוגעת כל הזמן, מרגישה אותו מעבירה לו אנרגיה והוא לי.

הלכאורה מובן מאליו

משתדלת כל יום

בריאות,בעל,ילדים,משפחה וכו

כל פעם שנכנס פחד או משהו, בעלי ואני היינו שרים:
"על הדבש ועל העוקץ... על ביתנו התינוקת שמו א-לי הטוב..."
וזה כל כך נתן לי תחושה שה' שומר לנו על התינוקת...
וגם עשה משהו כייפי כזה של ציפייה בינינו .
תודה שהזכרת לי

הנה משפטי העצמה שלי
ה׳ נותן לי את הכח לעבור את ההריון
ה׳ שומר עליי ועל העוברי
ה׳ ישלח לנו שפע מחודש עם הולדת התינוקת
אני מקבלת כוחות מחודשים כל יום
הגוף שלי מסוגל ללדת
ה׳ ישלח לי שכל וכחות מחודשים עם הלידה

אני לא הייתי אומרת בשלב כזה מוקדם...

לא מצד החובה ולא מהראוי....

את לא גונבת שום דבר ולא עושה שום דבר שהוא לא ראוי.

בכל עבודה מותר לצאת לחופשת לידה

גם לחברת כנסת/ראשת ממשלה וגם למורה/גננת ומטפלת

אבל לדעתי לא הייתה לי כ"כ בררה. ממש לא היה שייך שאחנך את הכיתה המסוימת ואצא לחופשת לידה, זו הייתה כיתה שעברה מספיק 'טראומות'.

אבל אם אין איזו סיבה ממש מיוחדת, לא הייתי מספרת...

את ממש ממש בהתחלה.... יהיה להם מספיק זמן לעכל,
יפה שהמוסד מאורגן והכל אבל אפשר לסגור מחנכות גם אחרי פסח...

אלא אם כן יש מורכבות מיוחדת ממש עם הכיתה, למשל אם יגידו לי ש*את יודעת שזאת כיתה לא פשוטה ורק את מסןגלת* או אם הכיתה לא תוכל לסבול טלטלות.. אז הייתי משתפת- אבל באמת במקרה קיצוני

בהמשך- כן הייתי מספרת לפני שבןע 20,
אני בתפקיד ניהולי חינוכי מאוד מורכב, למצוא לי מחליפה זה סרט והמון חפיפה, שיתפתי בשבוע 14

לק"י

סביר להניח שהוא לא עושה שיבוצים מעכשיו.
כן הייתי מספרת לפני סוף השנה (אפילו בחודש שלישי ככה).

החוק מאפשר לאישה לא לספר עד שבוע 17 ואם סיפרת לפני כן מרצונך, אין לך זכויות אפשר לפטר אותך וכו'...

יש לפעמים כל 37/44 יום מחזור אז הביוץ מאוחר
פעם ראשונה שבודקת ומנסה קצת להבין

ומה עושים בכזה מצב שאין ביוץ ?

עשית פרופיל הורמונלי ביום השלישי ?

שעושים אולטרה סאונד כמה פעמים, בהפרשים של יומיים שלושה.
ואז רואים את ההתקדמות.
לא אמרו לך להגיע שוב לאולטרה סאונד?

תעשי את הבדיקה.
היא חשובה.
לבריאות שלך. ולבריאות של העובר.

מפחדת סתם לסוע 40 דק ולשרוף בוקר ולא יתנו
מקווה שלא יעשו פרצופים

וצריך להגיע מוקדם כי צריך לשתות את הסוכר *שעה* לפני בדיקת הדם, צריך להספיק לשתות וגם לחכות ולעשות בדיקת דם, שלא יגמר פתאום הזמן ויגיע השליח שלוקח את הבדיקות...

אבל תתקשרי לקופה שלך להתייעץ, לפעמים דורשים לעשות העמסת 100

אבל אם יש סיבה מיוחדת בכל מקרה תתייעצי כי גם לדעת מי שפוסק מצאת הכוכבים אפשר להקל בכל מיני מקרים

אין לי כל כך עצות. אבל שולחת חיבוק! בהצלחה!

ויש כאלה שמצוות כיבוד הורים היא ממש לא קלה בשבילם,כ ההורים אנשים לא פשוטים.

אבל מעל הכל אמא שלך אוהבת אותך ורוצה לבוא אלייך. תנסי לצאת מכל החשבונות, מכל החישובים ופשוט לבוא לקראתה.

 

בהצלחה

רק את תרוויחי מזה

תעריכי אותה.. היא השקיעה בך המון..
היא לא חייבת לך כלום ובודאי שלא להכין לך אוכל
ועוד כשאת לא מעוניינת לארח אותה?

הלוואי וכולנו נצליח להתחזק בכיבוד הורים זה לא פשוט..

משתתפת בצערך! קודם כל, אבל אני רוצה להגיד
שאיך אני אמורה להרגיש, שאמא שלי לא דואגת לי
לא רוצה שאגיע אליה שבתות עם בעלי כי אני עול.

רוב השבתות אני עם בעלי לבד, או אצל המשפחה שלו.
היא מעולם לא הגיעה אליי לבקר אותי בבית שלי,

ועכשיו, אני צריכה לארח איתה? עד עכשיו לא הייתי רצויה בעינייך, אמרה לי שאני מפריעה לאחים שלי..
ועכשיו את רוצה להגיע אליי כדי לשנות אוירה?
על זה אני מדברת!
ישלך מושג מזה שאת לא רצויה בבית של הורייך?
שאת מגיעה, ומזרזים אותך ללכת לבית כי מאוחר
או שאת מגיעה וכולם בטלוויזיה, לאף אחד לא חשוב שהגעת.
או לשאול לשלומך? איך בלימודים?

לא מצפה ליחס מיוחד, ממש לא. פשוט קשה לי להרגיש שאני האמא שלה, שצריכה לדאוג לה
שלי אין מי שידאג לי מלבד בעלי היקר.

והתחושה שלך שאת האמא שלה, במקום שיהיו לך הורים להתרפק עליהם.. קשה כל כך.

זה באמת נשמע מורכב ולא פשוט..
אני חושבת שפשוט כדאי להנמיך ציפיות. ואז לא מתאכזבים הרבה..

מאוד מזכיר לי את אמא שלי בחלק מהדברים..
תמיד שאני באה אסורצלבלגן ללכלך.
עצבנית
מוצאש רק רוצה שנעוף...
כלכלית עוזרת לי המו ואין לי מילה רעה להגיד.
היא ביקורתית נורא כלפי כל דבר שזז..
זה אופי.
מנטליות כזאת...
לדעתי זה לא מרוע. אני מסתכלת מנקודת מבט שלה.
היא גדלה במשפחה של ניצולי שואה.
סבא וסבתא שלי יותר נכון סבא שלי היה מרוסק אחרי השואה...
האווירה השפיעה..
אז יש מן קרירות. ציניות.. ראית שחור..
לכן אני דנה לכף זכות ואומרת לעצמי אמא שלי על כל החסרונות שלה עדיין דואגת לי ואכפת לה ממני.. ואני בטוחה שגם אמא שלך דואגת לך ורוצה בקרבתך זה שמבקשת לבוא שבת זו הוכחה.
אימהות לא מושלמות ויש להן מטען רגשי..
אם ננתח את עולמן אולי יהיה לנו יותר קל איתן..
אני מתייחסת אליה כאישה לא הכי בריאה בנפשה..
שעברה מספיק במטען הרגשי שלה. מה גם שהזוגיות של אבא שלי ושלה ברצפה. .
מרגישה שזה הדור ההוא שגדלו בצל השואה..
משהו שם נדפק... אז אני מנסה להכיל ולא לשפוט..
אבל מזדהה כל כך איתך..
תנשמי אל תשקיעי אנרגיות בה.. תרחמי עליה...
תעבדי ככה כל יום. זה יעזור לך

שאין לך אמא, ואני ממש מכבדת את זה

את לא יכולה להגיד את זה. וממש נמאס לי שאומרים לי את זה(על אבא שלי אבל לא משנה על איזה הורה)
אני לא יודעת מה לגבי הפותחת.
אבל לא כל הורה ראוי לכבוד ולהערכה. יש הורים שלא מגיע להם התואר הזה.
מבחינתי אין לי אבא ולא היה לי מעולם. ודי להגיד לי שלפחות הוא חי

אני אחרוג ממנהגי ואגיב לך בשרשור הזה אחרי הרבה זמן שלא הגבתי בפורום.
אני פתחתי את הנושא עם ההורים שלי כאן בפורום לפני המון זמן וכל פעם קראו לי מחדש שקרנית, טרולית, שאני איזה דמות מומצאת ודחוף דחוף חייבת טיפול. אבל עובדה לא כולנו מסתדרות עם ההורים על אף הרצון לכבד! גם לי היו עושים את הדברים האלה מתחננים שאבוא לשבת ו במוצאש רק מחכים שאני יעוף להם.. היו מתלוננים שאני תופסת חדר בבית שאני מבזבזת מים וחשמל, שבעלי אוכל שותה מתקלח ומה לא.
כיום הבת שלי בת חצי שנה וההורים שלי לא ראו אותה כבר 4 חודשים!!!!! שהם גרים בסהכ 20 דק נסיעה ממני!!! לפני מס חודשים חליתי בשפעת ואין לי מושג איך זה להיות חולה עם תינוקת התחתנתי אליה שתבוא אלי לתת יד רק להשגיח על הילדה, לא לבשל לי לא לנקות לי ולא לקנות רק להשגיח על הילדה! והיא .. בשיא תמימותה בקשה שאבוא לאסוף אותה עם הרכב והדלק שלי שאני כמו סמרטוט ואם היא תבוא אז שאשלם לה דלק ועל היום חופש שהיא לוקחת בשבילי! יש דברים כאלה????? השכנה שלי שמעה את השיחה והייתה בהלם.. לא מאמינה שעד עכשיו ההורים שלי לא באו, לא העזו לבקר אותי לבוא לתת יד ואפילו ציפו ממנו .. זוג שמתקיים ממשכורת אחד מעט מעל המינימום לשלם דלק ויום חופש .. כאילו אני והילדה איזה נטל עליהם.

אז בבקשה לפני שתשלחו גם את @אוהבת ה בליבי לטיפול דחוף תבינו שגם לה יש קשר מיוחד עם ההורים שהוא לא הכי ברור .. לרגע הוא הכי אוהב קונים לה ורוצים לבקר אותה ולרגע זה יחס אחר .. היו הרבה שכינו אותי כפוית טובה כי הם גידלו אותי ועשו אותי למה שאני אבל אף אחד לא יודע שאת רוב הילדות שלי סיימתי ללמוד בבית ספר והלכתי לעבוד שיהיה להם כסף בבית, עזרתי בכל מטלות הבית, שילמתי הוצאות, קניות ניקיונות טיפול באחים שלי .. אז גם אני נתתי מעצמי

שולחת לך חיבוק מרחוק ושתהיה שבת שלום

ואין לי משהו אחר להגיד

פשוט חיבוק

אמא, מאוד היינו שמחים לארח אותך אבל זה מורכב לנו להביא אותך.
אני יכולה בשמחה להזמין לך מונית שתיקח אותך הלוך וחזור וככה כולנו נהנה.

ולגמריי לומר על חוקים בבית בצורה נעימה.
אולי להכניס את זה בקטע של "חינוך הילדים" שהיא תשמע.
"יעלי מתוקה, את זוכרת על מה שדיברנו אתמול, שלכל אחד יש חדר פרטי משלו וכדי להיכנס צריך לבקש רשות ולדפוק לפני שנכנסים?" ואחרי שיעלי הולכת - "לשתף" את אמא שאתם עובדים איתה על כללי פרטיות וכו..

באמת סיטואציה לא פשוטה.
לא סתם אומריפ שזו המצווה עם השכר הכי גבוה כי כיבוד הורים זה קשה קשה קשה

סתם קשה לי עם זה שמנסים להכתיב לפותחת השרשור את הפיתרוו,
עם הצעות שמתאימות לחיים של המגיבות

לגופו של ענין אני לא התכוונתי להתערב כי אני לא מספיק מבינה בזה,
אבל כיבוד הורים זה לא דווקא לממן אותם או לארח אותם.
יש לזה גדרים הלכתיים- אם אתן רוצות לתת לה ייעוץ הלכתי מה כוללת המצווה עדיף שתפנו אותה לשאלת רב

נתנו אוזן קשבת, הבנה הזדהות ורעיונות ועצות מה אפשר לעשות. הפותחת תבחר מה מתאים לה ומה לא. לא הבנתי מה הבעיה ברעיונות? לא אמרו שהיא חייבת לשלם על מונית. בסה"כ הציעו.

רק עיצה- לשבת עם עצמך ולפרק את הסיטואציה חלקים.
כי יש פה חלקים שבהם את רוצה שהיא תבוא ורוצה לשמח אותה
ויש פה חלקים שאת חוששת מהם.
אם תצליחי למצוא פתרון סביר לרוב הדברים שאת חוששת מהן- אולי יהיה לך יותר קל להגיד ''כן'' ולהרגיש שלימה עם זה.
נניח- לדאוג שהחדר שלכם נעול. ואם תוהה- אז תסבירו שחשוב לכם שלא יכנסו לשם ילדים.
או- להגיד לה שבעלך מאוד כיף ויוכל לקחת אותה או בהלוך או במחזור.
וכד'.
בהצלחה!!

אמא שלי כאן אצלי, והאמת שלפני זה פשוט ישבתי עם עצמי בחדר.
וניסיתי לדמיין את עצמי אמא, ולא הייתי רוצה שהבת שלי תתנהג אליי כך, אלא דווקא כן הייתי רוצה
שיהיה בנינו קשר טוב.

היא פה, ואני רואה אותה ממש שמחה וזורחת
והיא עזרה לי בהכנות.

ביקשתי את זה מהקבה שיהיה לי קל וטוב.
ואירוח מכל הלב.
וקיבלתי.... נראה מה יהיה בהמשך.


תודה לכל המגיבות! אין עליכן

אשריך על שינוי הגישה!
אני בטוחה שהקב"ה ישלם שכרך
ומאחלת לך שבת מוצלחת ונעימה לכולכם!

שיתקבלו תפילותייך ותהיה לכן שבת נעימה ולבבית!

תודה היה ממש כיף!! וזה באמת עשה לי טוב בלב
למרות שהיו רגעים של קושי,
באמת אני צריכה ללמוד להעריך אותה
למרות כל המשקעים מהילדות שלא נותנים לי מנוח

תודה לכולן שבוע מבורך.

מדהימה!
רוצה להגיד שגם הייתי כמה שנים במקום המתבחבש הזה..
אבל בשלב מסויים הבנתי שלא יעזרו התירוצים. אמרתי את האמת.
לא נעים לי שפותחים את הדלת ומפתיעים אותי.
לא נעים לי שהולכים לבקש מהשכנים חלב (יש מכולת במרחק 2 דקות)
לא נעים לי שמביאים אלי הביתה דברים שאנחנו לא קונים (שתיה מתוקה, שקדי מרק)
לא נעים לי לשנות את זמני הארוחות שאנחנו רגילים אליהם.
ועוד כל מיני לא נעימים...
כמובן שכל הלא נעימים האלו לוו האמירות שאנחנו שמחים מאוד להיות איתם אבל...

אז כן זה יצר איזשהו מרחק תקופה מסויימת. אבל אח"כ התקרבנו בחזרה... וגם היו קצת בדיחות על המצב
למשל ההורים שלי קפצו לארוחת ערב אז אמרתי להם בטלפון שמקווה שהמרק יהיה טעים גם בלי שקדי מרק וכאלה...
אני חושבת שאם הייתי אוגרת לא היה יוצא מזה משהו חיובי.
עם הזמן הם באים יותר ויותר לא כמו פעם אבל זה הדרגתי ולי הרבה יותר נוח עם ההגעה שלהם.

לו רק היתה לי אמא...

אני אחרי הפלה טבעית של הריון מחוץ לרחם
המחזור האחרון שלפני ההריון היה ב8.12
זה נפל בערך בשבוע 6..
מתלבטת אם לבדוק או לחכות עוד

יש הריון ולוקחים פרוברה זה לא מסכן את ההריון...

וחיבוק גדול! עברת חוויה לא פשוטה...

מאחלת לך בקרוב הריון תקין בקלות ובשמחה ובידיים מלאות.

קיבלתי גם אחרי 3-5 ימים
בגלל זה אני בתסביכים
ותודה רבה אמן מ ♥️

כי השדיים מרגישים רכים ולא מלאים ולא יוצא חלב בלחיצה.

הוא שבע ורגוע. אחרי הנקה? טיטולים?

השד לא אמור להיות גדוש ומטפטף כל הזמן..

השאלה האם הוא יונק זמן הגיוני ורגוע לאחר הנקה,
ממלא טיטולים בשתן ?

השאלה אם יוצא כשהוא יונק? ואמרת שהוא עולה יפה אז נשמע שהכל בסדר גמור.
זה שהשדיים רכים ולא גדושים זה לא אומר שאין זה רק אומר שהגוף מייצר לפי דרישה..זה דינני והגודש עוד יכול לחזור כמו כם הדרישה יכולה לעלות וגן לרדת...העיקר התינוק חיוני ושבע זה מה שחשוב

ומניסיוני בהנקות הקודמות בדרך כלל מתחילה ירידה במשקל בשלב הזה. תמיד נאבקתי והפעם קיוויתי ככ שיילך בקלות. הוא נולד חזק ולהתחבר מיד ומצוין וככ רציתי שזה יהיה שונה הפעם

ממש מבאס. שאלת על זה יועצת?

תוהה אם יש משהו בתחום שעוד אפשר לחדש לי

ירידה בקצב העלייה ולא ירידה *פר סה*
יחי ההבדל..
עד כמה שידוע לי ככל שיש דרישה יהיה גם ייצור, כלומר להניק כמה שיותר ולפי ביקוש ימאמינה שיהיה בסדר.
אם את חוששת תתיעצי עם יועצת הנקה

אל תלחצי מזה, תניקי לפי דרישה
זה שלוקח זמן עד שיוצא החלב זה טבעי לגמרי.
התחלה היניקה שלהם משחררת את החלב וזה לוקח קצת זמן.
הנקתי עד גיל שנתיים ככה.
הלחץ מזה שהוא לא יעלה יכול להשפיע לך על התמעטות החלב.
תאמיני בעצמך וביכולת המופלאה שהשם נתן לך להניק.
כמובן שתהיי במעקב שאכן לא יורד במשקל

אפשר לאכול הרבה שקדים (אצלי זה ממש משפיע)
לקחת כמוסות מורינגה
בטח יש עוד רעיונות.

אם זה חשוב לך- אז שווה לך לנסות!

אם את רואה שבמשך כמה ימים הוא לא רגוע אחרי הנקות או לא ממלא טיטולים כרגיל אז כדאי לבדוק ולראות איך מגבירים חלב אבל אם לא אז כנראה הכל בסדר
מתישהו המלאות אמורה לרדת וזה נורמלי שהשדיים רכים והחלב לא משפריץ. זה לא אומר שאין מספיק

אני לא ידעתי שתה נענע ממעיט חלב, ואני מטורפת על תה נענע ו במיוחד חליטת נענע... עד שקראתי כאן בפורום שמישהי שאלה איך לייבש חלב והמליצו לה על זה וישר הפסקתי. תירוש מאוד מגביר חלב, אצלי לפחות...תנסי דברים חלביים, שקדים, תמרים... בהצלחה!

מה שרשמו לך ומוסיפה
זרעי שומר (כולל חליטה)
כמוסות חילבה

ונכוו שכבר לא יוצאים לדייטים כמו פעם.
אבל מה שקורה בנישואין מבחינה ריגשית, אין לזה מחיר.
מסירת הנפש אחד לשני, לראות את המאמצים שאנחנו עושים אחד לשני כדי שיהיה לשני טוב.
גיל חודשיים הם פיצקים ופחות "כיפיים" גיל 4 חודשים תתחילו לראות חיוכים וצחוקים ואתם תהפכו למשפחה וזה הכי מיוחד בעולם.
גם לי היה שלב שחברה ממש טובה התארסה ופתאום היה לי קוואטץ כזה של וואי כמה הם מטיילים ונהנים וכ'ו.
ואז הסתכלתי על בעלי עם הקטן והבית שבנינו, ולא הייתי מחליפה את כל האושר הזה (שכרוך בהרבה עבודה, עין טובה, הוצאת הטוב מעצמי) בשום דבר בעולם.
לגמרי הורמונים, אבל אל לך להשוות את "האהבה" באירוסין, לאהבה שבונים בנשיואין.
זה מיוחד כל כך, עמוק יותר, מסתכלים אחד על השני בלי לדבר וכבר מבינים איך השני מרגיש.
אז נכון שבתור מאורסים עושים את מסלול מצדה וזה מגניב וכיף וואוו,
אבל בתור נישואין הוא נותן לך לישון בלילה כדי להיות עם הקטן , וזה, זה משהו שהוא לעולמים.
חסד חסד חסד .

וגם.. החברות האלנ עוד שנה בעז-ה יהיה במצב שלך

וזה שאסורים מקשה על זה עוד יותר. אולי אפילו הלב נכנס למגננה כדי להתרחק אז הוא ממציא לך סיפורים
הגעתי למסקנה שאסור להלחם בהורמונים במיוחד שנכנסים לראש כל מני מחשבות לא רציונאליות.
תנסי לעשות דברים שמסיחים את הדעת

כל מה שציינת, זה הורמונים, זה עייפות, זה שחיקה...
הכל בסדר יקרה!
נשמע שאתם מתמודדים טוב עם הסיטואציה

וטיפ, אם יש לך עם מי להשאיר את התינוק לשעתיים ולצאת עם הבעל למסעדה וכדו, מומלץ ממש!!!

את נמצאת בחיים האמיתיים. החברות שלך 'חיות בסרט'. הקב"ה ברא כך בכוונה, אחרת זוגות צעירים לא היו מתחתנים. תחשבי, זה עול, מחוייבות, אחריות, עדיף קודם ללמוד, לראות עולם, לעבוד, לחסוך ואז להתמסד, מבחינה רציונלית אבל בחברה שלנו אי אפשר לאפשר לעצמנו אורח חיים כזה. אז הם צעירים וטורפים את העולם. הם לא גרים ביחד. הוא לא משאיר לה את הכוס קפה על השולחן והגרביים על הרצפה. היא עדיין לא מרגישה עלבון כשהוא חוזר בסוף יום, אוכל מהר מה שהיא השקיעה כמה שעות להכין, אומר תודה חטופה והולך לישון.. אל תדאגי, כולם עוברים את המסלול הזה.
יכולה לומר לך, שעם כל ילד וכל קושי, ברוך ה' אני מתאהבת בבעלי יותר. כמובן שיש נק' זמן, שאני הייתי מרגישה מה שאת מרגישה, שפחות זורם, שמעצבן, שעולות לך שאלות, אבל אח"כ זה מתאזן, להקשר רק מתעמק ומתעמק....
בקיצור, את לא אשה רעה, כולן או לפחות הרוב עוברות את זה, זה יעבור. באמת תנסי למצוא אפשרות לצאת רק שניכם...
בהצלחה!

אין מצב שהייתי מחליפה מה שיש לי עם בעלי בשום תקופת התאהבות ראשונה! הוא האיש שלי ואיתו אני בונה את חיי, וכן,,זה כולל המון כביסות, ושטויות של יומיום ועצבים וריבים ומשקעים, וחום ורוך וחמלה וראיית האחר שאי אפשר למצוא בשום סוג אחר של קשר בחיים האלה. אין לזה תחליף.

זה מקל על כל סוגי הבחילות גם אם לא מקיאים?

ויש כאלה שלא משפיע עליהן.
אבל באופן כללי אמור להקל גם על בחילות, לא רק על הקאות

נוראיות, בלי שום הקאה.
התחלתי דיקלקטין 2 בלילה ואחד בבוקר ואחרי יומיים של הסתגלות נעלמו הבחילות כלא היו.
ממליצה בחום, זה עזר לי לשמור על שפיות ושמחה

אמנם הבחילות לא נעלמו לגמרי אבל היתה הקלה משמעותית גם עזר לכל תחושת הגועל הכללית

כל עוד הוא עולה יפה במשקל.
שיישן.
תהני!
הרבה תינוקות בגיל הזה ישנים לילה שלם כמעט.
ומאחת בלילה עד 7 זה סך הכל 6 שעות, זה אומר שהוא מדלג רק על ארוחה אחת..

ואן הילדון היה רעב- הוא היה קם.

תהני מכל רגע ומכל דקת שינה!

היא עלתה מעולה ומהרגע שהפסיקה לישון (בת חצי שנה קמה כל שעתיים ) היא לא עולה כמעט במשקל

כי בשלב הזה קצב העליה אמור להיות איטי יותר.

אם זה ירידה מבחינת האחוזון וקמה כל שעתיים לדעתי כדאי לך לשקול לתת יותר מוצקים או אפילו לתת בקבוק מטרנה/ דיסה בלילה כי כל שעתיים זה המון בגיל הזה והגיוני שפתאום ההנקה לא מספקת אותה

והיא אוכלת גם מטרנה ובכל זאת.
לגבי מוצק.. היא עוד לא בשלב כל כך.. היא עוד בטעימןת בנתיים לא כל כך זורמת

אם תדברי על זה יותר מידי זה יעלם

תינוק בגיל הזה אמור ויכול לפתח שנת לילה רצופה של 6-7 שעות.

למה התינוקות שלי לא שמעו על זה אף פעם זה כבר סיפור אחר 

יוצא כ 6 שעות

שלי היו ישנים מבערך 7 ומתעוררים בסביבות 12, 1, 2 לאכול ואז בבוקר

והיינו שמחים מאוד כשקרה שפתאום אחד ישן לילה שלם

לי זה היה נשמע כמו אגדה אורבנית שיש דבר כזה...
שני ילדים לא ישנתי לילה עד איזה גיל שנה

בשלישי זה קרה לי

אמר לציין בזמן הלידה שידעו להוציא את כל השלייה...אבל זה מוזר וטיפה מדאיג אותי...איך שלייה אחת התפצלה לשניים?אם יש רק עובר אחד ואני כבר שבוע 32 הייתי מופתעת כשאמר לי דבר כזה...

ללכת לרופא מומחה לUS

לי בהריון הקודם היתה תופעה די נדירה שרק רופא גדול מאד בתחומו הצליח לפענח.

אם את מעוניינת, אתן לך את פרטיו. הוא רופא מיוחד במינו הן במקצועיות והן באנושיות.

 

וסתם מעלה השערה...

אולי ההריון התחיל כהריון תאומים.. או אולי ויש סיכוי שפספסו אחד...

אצלי היו כמה טכנאיות במהלך הריון התאומות שלולא אמרתי להם שיש שתיים הן לא היו בודקות שוב ולא מוצאות...

אני מאמינה שאם היו שניים היו רואים בהתחלה דופק או משהו ...אבל תמיד מההתחלה ראו רק עובר אחד..

לי היה משהו בהריון שנקרא שיליה מפוצלת. הייתי במעקב הריון בסיכון בגלל דברים אחרים והרוםא הריון בסיכון אמר לי שזה ממש לא משהו נורא או מסוכן חלילה רק לשים לב שבאמת כל השליה יצאה(מה שאמורים לבדוק ממילא) לא היו לי סיבוכים אחרי הלידה. היה לי דימום מאוד ארוך אבל לםי כל הבדיקות לא היו שאריות שליה והרוםא אמר שזה כנראה שיבוש הורמונאלי מההנקה. אכן עם כדורים באמת התאזן ופסק הדימום. בהצלחה

גילו בשבועות ממש מאוחרים את העניין הזה.

ותוהה, לי הרופא של הסקירה אמר שיש שילייה קדמית והרופאה של המעקב אמרה שיש לי שילייה אחורית, ככה כבר פעמיים. ושניהם נחשבים רופאים טובים.
אולי בעצם יש לי פשוט 2 שיליות?.. 🤔

אולי..חחח אצלי לא מצליחים לקבוע מיקום שילייה ביכלל כל פעם משהו אחר

אבל כדאי ללכת לרופא מומחה לאולטרסאונד , שולחת לך בפרטי הסבר.

והמשמעות היחידה היתה לוודא שהכל יצא.

ממה זה קורה..הזוי חחח

שהתחלת עם 2 עוברים ואחד נפל?
לא יודעת, אבל מנסה לשער..

אז היו רואים מהתחלה דופק או משהו לא?

עד אז השתמשתי באריסטוקרט, ואז עברתי למאם. 

התינוק היה בן חודש וחצי, אם אני זוכרת נכון, ובזה זה נגמר. 

בסיסבות הגיל הזה

הייתי מדיי פעם מוציאה לה את האצבע ושמה מוצץ.
אחרי כמה חודשים זה עבר.

שהיום הם כבר בני 7 ו-4 ועדיין מוצצים.. (בת ה-7 רק בלילה, במיטה, אבל בכל אופן).

 

בילד שנולד אחרי 2 הנ"ל- התעקשתי מאוד על מוצץ.

ניסיתי כל מיני ומה שהכי עבד היה המוצץ גומי המגעיל הזה של פעם, בגודל מסוים.

אז נתתי אותו עד גיל שנה + (להחליף הרבה כי הם נהיים מגעילים דיי מהר)

בין לבין ניסיתי לתת מוצצים נורמלים אחרי אבל הוא לא הסכים. 

עדיין העדפתי את המוצץ גומי הזה מאשר אצבע.

לאחר זמן, הסכים לקחת מוצץ של מאמ במידה הכי גדולה שיש. 

בסיבות גיל 3 אני אגמול אותו בע"ה מומוצץ.. (ככה היה לי עם הגדולים שלקחו מוצץ. נגמלו ממנו בסביבות גיל 3).

 

בהצלחה!

אצלי הולך רק כשהילדים מתקרבים לגיל 10 חודשים. הם מאוד בכיינים ורק אז אני יכולה לסדר להם את היום

לי כל ההריון אמרו שלוקח 3-4 חודשים עד שכל אחד מוצא מחדש את המקום שלו בבית והכל מתאזן, אז תני לכם את הזמן..
אצלי עכשיו בן שלושה חודשים, אין סדר יום ממש מסודר יותר מעגלים של אוכל עירות שינה קבועים, ומתחיל לי שנת לילה כל יום בשעה אחרת (בין 6 ל9) אז החלטתי לקלח בצהריים כדי שלא ארגיש שאני מפספסת אותו בגלל הגדול שבדיוק צריך אותי

חשבתי על עניין המקלחת צהריים אבל לא תמיד מספיקים וגם שמתי לב שהנקלחת עושה אותה טיפה מנומנמת ולכן הכי טוב שזה יהיה בערב...
ולכן מה שקורה זה שבדכ אני לא מקלחת אותה בכלל חח /: כי בערב זה הזמן מקלחת של הגדולה...

לא יודעת אם לקרא לזה טקס שינה , אבל ממש מגיל 0 מקלחת את התינוק בערב ומניקה אותו בחדר חשוך, והוא ישן בחדר חשוך. באופן הזה הם מבינים מהר מאוד מתי יום ומתי לילה, ובלילה מתעוררים רק להנקה, וחוזרים לישון.
לגבי שאר היום, אני לא בונה סדר יום בגיל כזה, זורמת עם התינוק, מתישהו הוא מצטרף לסדר יום שיש בבית.

אני הייתי זורמת עוד קצת

אצלנו זה מתחיל בד"כ עם הגעת המוצקים

תעסוקה וזכויות עובדים/ארגוני סיוע

קליניקות משפטיות ששות לעזור בקלות וביעילות.

ואם את גרה בעיר, בכל עיר יש משרד שי״ל - שירות ייעוץ לאזרח, וגם שם יוכלו לתת לך מידע מבוסס ומוסמך, והכל בחינם.

אני עבדתי בעמותה שנסגרה והגישו בקשה לפטר אותי. והבקשה אושרה..
ולך פותחת יקרה, לא יודעת לענות על שאלתך.
בהצלחה!

מעסיקים מחדש את העובדים, לא?

 

פיטרו את כל העובדות וחתמו איתן חוזה חדש בחברה החדשה. 

לעובדות שלא יכלו לפטר (לפני/אחרי לידה) אמרו שאפשר להגיש בקשה מיוחדת לאשר את הפיטורים, בגלל שזה כלל העובדות ולא רק הן, אבל ביקשו מהן לחסוך את הטרטור הזה ולהתפטר בעצמן,

התחייבו להן שהן לא יפסידו את הזכויות בגלל שהן התפטרו. ואני חושבת שכך היה.