אני קוראת את כל התיאורים שלך ואני כולי מכווצת בכיסא...יווווו יסורים מכפרים תתפללי עלי שאני אשמע בשורות טובות- הרת עולם בת חוה 
אני יודעת שלטחורים קרח באמת עוזר אולי גם כאן זה יכול להקל עלייך..
אין איזה משחה למרוח לאלחש את הכאב זה באמת נשמע הזוי הכאבים שאת מתארת
מסכנונה שולחת לך חיבוק חם
בברכת רפואה שלמה,
הרת עולם
כמה סבל והתעסקות סיוטית!!!!!!!
מקווה שזה יעזור באמת
נמאס כבר לשמוע שלא תופרים כמו שצריך 
וחלמה מהירה.miki052
!נשימה עמוקה
^^אנונימית לרגע1אחרונהלקבוע תור לכירוג כף יד\אורתופד עם התמחות בכף היד
ככל הנראה ישלחו לבדיקת RME - הולכה חשמלית, לבדוק עד כמה זה חמור
יפנו אותך לפיזיוטרפיה ולהתקנת סדים למנוחה.
אם זה ממשיך (זה עלול להחמיר מהריון להריון ) ממליצה מאד על טיפול בגלי הלם. אבל זה אחרי שתעברי את כל הדרך
בהצלחה
למה? לא יודעת, הריון מאיץ כל מיני תהליכם בגוף, זה ידוע
אבל זה מה שהכירוגית כף יד אמרה לי (מהדסה עין כרם מומחית מאד)
או כדבריה- ממש לא כדאי לך להכינס לעוד הריון לפני שתטפלי בזה! <סוף ציטוט>
ברוב המקרים לא ניתן להצביע על גורם מסוים שאחראי להתפתחותה של תסמונת התעלה הקרפלית. עם זאת נראה שיש קשר בין התסמונת לבין מצבים כמו הריון, תת־פעילות של בלוטת התריס, שבר של עצם באזור, דלקת מפרקים והשמנה.
התופעה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל אנשים שעוסקים בעבודת כפיים מאומצת או אצל מי שבעבודתם יש תנועות חוזרות של שורש כף היד. לכן אחת מקבוצות הסיכון לתסמונת התעלה הקרפלית היא עובדי מחשב, ובהם קלדנים, הייטקיסטים, עורכי תוכן וגרפיקאים.
נימול - תחושה של נימול באצבעות כף היד: באגודל, באצבע ובאמה. תחילה מופיע הנימול מדי פעם, אך בהמשך הוא עלול להיות קבוע.
כאבים - תחושת כאב בכף היד ובזרוע. הכאב עלול להקרין עד הכתף.
חולשה - אם התסמונת אינה מטופלת בזמן, עלולה להופיע חולשה של כף היד עד כדי קושי לאחוז בדברים.
הרקולסיתהרקולסיתמצטרפת למיואשת
לי אמרו שצריך ניתוח אבל הכאבים עברו בנתיים
עכשיו אחרי החמישית לא חזר בנתיים
אברר עם ריפוי בעיסוק כי ביום יום אני עובדת על מחשב
תודה
הוא מעולה, מניסיון
לפי מה שאמרה לי ד"ר פידהורץ בעין כרם, שהיא מומחית על , לא מזריקים זריקה בתעלה הקרפלית כי זה מסוכן מדי
מה שאומר שכל כירוג כף יד יכול לתת לך הפניה לריפוי בעיסוק ופיזיו.
זה לא משהו שקשה לאבחן ואם הוא לא מטפל אז זה יכול להיות כל מי שפנוי ראשון.
אל תסכימי לזריקה ותדרשי 1)בדיקת EMG(הולכה חשמלית) 2)הפניה לריפוי בעיסוק 3)ומרשם לסד(נותן הנחה בקופה)
בדיקת ההולכה החשמלית לא נעימה אבל חשובה כי היא האנדיקציה הכי טובה למה מצבך ואם בהמשך תצטרכי טיפול מתקדם יותר כמו גלי הלם או ניתוח תצטרכי את המסמך הזה
אם את מצליחה להוציא מהאורתופד הפניה לגלי הלם (יש כמה קופות חולים שנותנות השתתפות במכונים של גלי הלם) כדאי מאד לעשות ולנצל. זה מאד מאד עוזר
נועה1111הייתי אומרת לך לחזור לרופא (ואפילו אולי למיון ) ולבקש בדיקת צואה
זה לא תקין כ"כ הרבה זמן!
אשה שלוצריך לזכור שזה זמני ועובר
תסבירי לו שזה לא את ..
אולי תנסי לשבת עם עצמך ולראות למה את כן מסוגלת
את עם גלולות?
סליחה אם זה יוצא קצת ארוך ומבולבל.
נשואים שנתיים וקצת, ולפני בערך שנה החלטנו שהגיע הזמן לנסות להכינס להריון. למרות זאת, רוב הזמן לא עשינו מאמצים מיוחדים. מה שכן, היה שבוע אחד שכנראה בגלל הקור הווסת איחרה לי בכמעט שבוע, אבל בדיקת הריון יצאה לי שלילית. למחרת קיבלתי וכמובן שהייתי מבואסת.
בראש השנה האחרון הייתה לי הרגשה מאוד חזקה שהפעם זה הצליח (גם עשינו מאמצים מאוד גדולים באותה פעם), ולשניינו הייתה הרגשה ממש טובה וחיובית, אפילו התחיל לאחר לי (בד"כ אני מקבלת בדיוק ביום שאני אמורה), אבל אז קיבלתי. בגלל שהציפיות שלי היו כ"כ גבוהות, הייתי ממש בדאון רציני. הרגשתי שזה בשיתוף משהו נוסף ממש הרסו לי את חג סוכות.
איכשהו הצלחתי להתאושש מזה, וניסינו שוב פעם, וגם הפעם עשינו מאמצים גדולים והיינו ממש אופטימים, שהנה עכשיו זה יקרה. ושוב פעם קיבלתי. אפילו בלי איחורון קטנטן.
ואז היו שבועיים די מתוחים בינינו, שהגיעו לשיא דווקא בערב הטבילה. בעלי עשה משהו שדי פגע בי, ואפילו לא שם לב שיצאתי פגועה למקווה. אני לא אלאה בכל הסיפור, אבל הייתי כ"כ פגועה ממנו כמה ימים, שלא יכולתי אפילו להתקרב אליו (שלא לדבר על לקיים יחסים). לקח די הרבה זמן עד שהצלחתי לסלוח לו. השבוע אני אמורה לקבל ואין לי אפילו ציפייה קלושה. כמובן שאני תמיד אופטימית, ואנחנו תמיד מתפללים, אבל אין כרגע ציפייה, וזה עוד בלי שאני מדברת על זה שכנראה אני אטבול בחנוכה, כשמהעבודה אני מגיעה ישר להדלקת נרות משפחתית (לא רק פעם אחת).
מצד שני, אני יודעת שגם אם מגיע הווסת, עדיי יש סיכוי קלוש להריון, אז בכל זאת אני מקווה שאולי כן הצלחנו באחת הפעמים הקודמות. מחזיקה את עצמי שלא לעשות בדיקת הריון ביתית, מפחדת להתאכזב. בינתיים אני צריכה לעשות בדיקות דם (משהו תקופתי, בלי קשר להריון) וביקשתי גם בדיקות בטא, לכל מקרה.
אני אחת כזאת שמאוד מאמינה בקשר בין הגוף לנפש ובמחשבה יוצרת מציאות, לכן מאוד חשוב לי להיות אופטימית, אבל מפחדת מאוד להתאכזב.
תודה.
אמנם שנה, אבל הייתה לנו בעיה בקיום היחסים שלקח לנו זמן לפתור אותה (בפעם ההיא שחשבתי שאולי אני בהריון, זה היה לפני שפתרנו את זה, אבל מאחר והיה לי איחור של שבוע (שזה אף פעם לא קורה לי) חשבתי אולי בכל זאת זה הצליח)
בינתיים כמובן שקיבלתי.
אשמח לשמוע רעיונות איך להיות אופטימית מצד אחד, ולא לפתח ציפיות שיאכזבו אותי מצד שני.
זה מאוד נורמלי שיש פערים משוגעים כאלה. זה מתאזן בהמשך (כשבוע 12 +-)
גם אם יש בעיה בבלוטה, בדרך כלל בכלל לא מתחילים טיפול בהריון ורק אחרי הלידה יבדקו שוב ויחליטו אם ואיך לטפל.
יש לי גיסה וחברה בכזה הריון וכולם יודעים משבוע 8 או 9 בערך
אי אפשר להסתיר והם צריכות מלא עזרה
חברה שלי בשבוע 9 כבר בשמירת הריון בבית, כל הצוות יודע מיזה
אין ברירה
שולחת לך הרבה הרבה כח ותעזרי כמה שאת יכולה
הלכתי לאיבוד...
יש כאלה שמומלצים יותר או פחות?
מה בעצם היתרון שלו על ה-360 או האומני 360?
או שזה מגרד ולא נעים לתינוק?
אנונימית לרגע1תגגלי על זה
וכמובן להתפלל
בהצלחה יקרה 
חודשיים זה ממש מוקדם מדי בשביל להגיד שיש בעיה!!!!
ולי הרופא אמר שעם כאלו שחלות אין לי סיכוי להכנס להריון טבעי....
חודש וחצי לאחר הגזרה הרעה נכנסתי להריון טבעי עם--- תאומות!!!!!!!!!
אבל הבנתי ממנה שפשוט יותר בדיקות והייתה נתמכת בהורמונים אבל כל מיקרה לגופו ..
