את נמצאת בחיים האמיתיים. החברות שלך 'חיות בסרט'. הקב"ה ברא כך בכוונה, אחרת זוגות צעירים לא היו מתחתנים. תחשבי, זה עול, מחוייבות, אחריות, עדיף קודם ללמוד, לראות עולם, לעבוד, לחסוך ואז להתמסד, מבחינה רציונלית אבל בחברה שלנו אי אפשר לאפשר לעצמנו אורח חיים כזה. אז הם צעירים וטורפים את העולם. הם לא גרים ביחד. הוא לא משאיר לה את הכוס קפה על השולחן והגרביים על הרצפה. היא עדיין לא מרגישה עלבון כשהוא חוזר בסוף יום, אוכל מהר מה שהיא השקיעה כמה שעות להכין, אומר תודה חטופה והולך לישון.. אל תדאגי, כולם עוברים את המסלול הזה.
יכולה לומר לך, שעם כל ילד וכל קושי, ברוך ה' אני מתאהבת בבעלי יותר. כמובן שיש נק' זמן, שאני הייתי מרגישה מה שאת מרגישה, שפחות זורם, שמעצבן, שעולות לך שאלות, אבל אח"כ זה מתאזן, להקשר רק מתעמק ומתעמק....
בקיצור, את לא אשה רעה, כולן או לפחות הרוב עוברות את זה, זה יעבור. באמת תנסי למצוא אפשרות לצאת רק שניכם...
בהצלחה!