המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
רק אתכן יכולה לשתף בדילמה שלי.....פרלין
לא לראשי. מבקשת תגובות מנשים בלבד.

נשואה 13 שנים. יש לי חמישה ילדים ברוך ה'.
נכנסתי להריון ישר אחרי החתונה ומאז פחות או יותר כמעט רק בהריון או מניקה. אוהבת להניק והנקתי את כולם לפחות עד גיל שנה וחצי.
הבעיה, שאין לי חשק ליחסי אישות בזמן שאני מניקה או בהריון. יש לי יובש (מכירה את כל הפתרונות. הייתי גם אצל דר' אחינועם לב שגיא) ולא כזה בא לי הביחד.
יודעת שבתקופות המועטות בין סוף הנקה להריון חדש יש לי ממש חשק ובעלי פתאום מקבל אישה שנענית לו בשמחה ושנהנת מהביחד איתו.
אני מניקה עכשיו תינוקת בת שנה וחצי. לא באלי להפסיק. זו גם המניעה הכי טובה אצלי.
אני לא מפסיקה לתהות לגבי זה. תכלס בעלי כמעט ולא מכיר יחסים זורמים וטובים איתי. תמיד אני קצת צריכה להתאמץ בשביל להיות איתו.
אבל אולי זה לא אמור להיות ככה?! הרי הזוגיות אמורה להיות בראש סולם העדיפויות שלנו.. אז אולי עם כל הכבוד לאהבה שלי להנקה אני צריכה להפסיק בשביל שיחזור לי החשק ובעלי יקבל אישה שנהנית להיות איתו?....
אולי אחרי ההריון הבא אני צריכה להניק פחות זמן בשביל זה?
איפה האיזון הנכון פה?..
כאילו, מתוך 13 שנות נישואין היו חודשים כל כך קצרים בין לבין שבאמת נהנתי לקיים יחסים... זה הזוי..
ומצד שני, אוהבת את ההנקה על כל יתרונותיה. וגם רוצה בעזרת ה' עוד הריונות וילדים.....
הבו לי את זווית הראיה שלכן בעניין...
בעיני, דעתי האישית,חדשה ישנה
תשחררי את ההנקה..
הילדה קיבלה שנה וחצי זה יותר מכובד ממכובד.
זוגיות זה כ''כ חשוב. ואנחנו נוטות לזלזל בכך. וחבל.
כל נושא האישות צריך לקבל מקום חשוב בזוגיות. יש שם המון משקל בלי שאנחנו אפילו שמים לב לכך. דברים שקורים בחדר המיטות משפיעים המון בשאר תחומי החיים הזוגיים.
יחסים זה לא לסמן וי וזהו. זה מקום להביע אהבה בצורה הכי עמוקה ונשגבת שיש, מקום להרגיש נאהבת מבעלך באופן הכי טהור ואמיתי.
רק כשאת נמצאת במצב 'נורמאלי', לא מניקה ולא בהריון, את קולטת כמה היית חסרת חשק, וכמה עשית הכל כדי לסמן וי. וזה כואב על הזוגיות שכל חולפות להן שנים יקרות. לא מזלזלת בהריון ובהנקה, גם אני במקום הזה, אבל אחרי שנה וחצי, במקומך, הייתי אומרת, היה טוב וטוב שהיה והולכת להשקיע בערכים חשובים נוספים.
וואו את כל כך צודקתפרלין
כל מילה. גרמת לי לבכות.
נגעת בי מאד.
את כל כך כל כך צודקת!!
יאללה הולכת כנראה להפרד מההנקה
כתבת יפהסורבה
מה בעלך אומר?למה לא123

זו החלטה זוגית,לא?

אני הייתי מפסיקה

זה מורכב..פרלין
אני לא מספיק משתפת אותו בכמה ההנקה גומרת לי את החשק. זה מבאס אותו לשמוע שאני כאילו קצת מתאמצת בשבילו. אז פחות מדברת על זה.
והוא גם יודע כמה ההנקה חשובה בשבילי.
נראה לי אין מנוס מלהפסיק להניק.
ולקוות שלא אכנס להריון מהר מידי :/ כי ממש לא בא לי אמצעי מניעה שגם מן הסתם יהרגו לי את החשק.....
למה את חושבת שהנקה מונעת בגיל כזה?וואוו
איך אפשר לבנות על זה?
יש יחידות סגולה שזה ככה אצלן. מכירה מישי כזאת.אין ייאוש בעולם
יש כאלה שגם הנקה פעם ביום מונעת להןמחי
גיסתי ועוד כמה שאני מכירה
ההנקה מונעת לי לחלוטיןפרלין
חמישה ילדים. אף פעם לא לקחתי אמצעי מניעה. חוזר לי המחזור רק אחרי שמסיימת להניק לגמרי לגמרי (הנקתי את כולם עד גיל שנה וחצי לפחות). גם אם מניקה פעם ביום עדיין לא מקבלת מחזור. מעולם לא נכנסתי להריון בהנקה.
הקב"ה נותן אגוזיםאפונה
למי שאין לו שיניים🤣

אשמח לתרום לך איזה חצי שנה של מחזור בהנקה
מה בעלך אומר על זה? יחסים טובים בין בעל לאישהבתי 123
זה לא רק יחסי אישות יש הרבה מעבר
יכול להיות שבעלך מאושר שאשתו יולדת ומניקה הרבה זמן אפילו שזה משפיע על החשק שלך יכול להיות שהוא יודע כמוך שזו הקרבה וזה בסדר מבחינתו.
אם את מרגישה שזה פוגע לכם בזוגיות בכללי או שלך או לו מאוד קשה עם זה אז תתייעצי עם רב... אף אחד לא מבטיח שאם תפסיקי להניק לא יהיו קשיים אחרים בעניין הזה
זה בדיוק הפחד שליפרלין
שאפסיק להניק ומהר מאד אכנס שוב להריון ושוב יגמר החשק...... אני ממש לא בעניין של מניעה. זה גם יגמור לי את החשק, אז כבר מעדיפה הנקה דגם מונעת לי ולפחות הילדה שלי מרוויחה.
מה עושים עם זה?! אוף.
מתסכל שזה או זה או זה.
רוצה גם לתת לילדים שלי את ההכי טוב (וזה באלי לי ממש בקלות ההנקה.. וגם מונע לי...) וגם יחסים טובים עם בעלי. וזה לא עובד ביחד. ממש ממש מבאס
יקירה. יש עוד אמצעי מניעה שלא גומרים את החשקיערת דבש
אמצעי מניעה מקומיים
כמו- דיאפרגמה+ קוטל זרע
או שקפים /נרות שפחות מונעים אבל עדיין .. יכולים למנוע ברמה מסוימת.

וכמובן- התקן. אמצעי מצוין.

אני חושבת שכן
את צריכה להפסיק הנקה
ולמנוע הריון.
אחרת מה התועלת שוב תהיי מיד בהריון? ושוב הנקה?

קחי פסק זמן
לרומם את הזוגיות והיחסים
זה יכול לעשות פלאים!
טרק לתת כוח לפני המעבר להריון הבא ועוד..
זה פשוט חלק מהחיים זה נורמלי השאלה עד כמה זהבתי 123
פוגע בקשר הזוגי
האם את מיניקה בלילה?אפונה
אם כן, הייתי מנסה קודם כל להפסיק הנקות לילה, אצל הרבה נשים זה טריגר לחזרה למחזוריות.
במקביל לכי להתאים לעצמך דיאפרגמה (או התקן).
אם תחזרי לבייץ הגיוני שגם החשק יחזור, גם אם תמשיכי להיניק.
אני מניקה רק פעם אחתפרלין
מכירה את הגוף שלי. גם אם אניק רק פעם אחת ביום, עדיין לא אקבל מחזור. אני חוזרת לבייץ רק אחרי שמפסיקה להניק לחלוטין.
תודה לך על ההתייחסות
לתת לילדים הכי טוב זה לתת להם הוריםוואוו
מחוברים בזוגיות מאושרת.
בעיניי זה לא ממש הוגן כלפיושוקולד פרה.
כל כך הרבה שנים לוותר בשביל הנקה ארוכת טווח?
זה מתסכל מאוד.
תחשבי איך היית מגיבה אם זה היה הפוך.
זה נכוןפרלין
ואף על פי כן קשה לי שלא לשים את טובת הילדים בראש סולם העדיפויות. למרות שאת צודקת. והזוגיות חשובה לא פחות. מרגישה שקשה לי למצוא את האיזון במקום הזה. כי זה קצת שחור לבן.
או הנקה והריון, או חשק ויחסי אישות טובים.
מתסכל נורא
חושבת אחרת מכולן כאןהריון ולידה2

ולכן כותבת באנונימי כי לא בא לי תגובות מצקצקות ששופטות את הזוגיות שלי עם בעלי.

 

מבחינתי ההנקה והילדים בכלל קודמים להכל. גם לעצמי. וגם לבעלי.

ובעלי מסכים עם זה, אגב.

 

ההנקה מבחינתי היא עוד אספקט של העובדה שיש תינוק בבית. אני הרי גם לא ישנה ועייפה תמידית וגם זה הורג לי את החשק.

אז מה, ננעל את התינוק בלילה בחדר אחר שיתמודד לבד כדי שאשן כמו שצריך כדי שיהיה לי חשק להיות עם בעלי?

ברור שלא. אז למה להפסיק הנקה כן? ובמיוחד כשאת אומרת שזה מונע לך. אז תצטרכי אמצעי מניעה הורמונלי, שגם הוא אולי ישפיע על החשק, ואז מה?

 

מבחינתי ומבחינת בעלי זו תקופה והיא תעבור. כמו שאמרתי, גם ככה לא ישנים אז באופן טבעי יש לכולם פחות חשק (גם לבעלי).

זה לא הופך את הזוגיות שלי לפחות טובה. אני לא חושבת שהזוגיות שלי צריכה לבוא על חשבון הילדים. בעלי ממש לא היה מוכן שאפסיק להניק מהסיבה הזו (מה גם שזה לא בהכרח יעזור מהסיבות שכתבתי למעלה).

אפשר ורצוי לפתח את הזוגיות גם באספקטים אחרים. וזה לא שאתם לא מקיימים יחסי אישות בכלל, אלא שזה לא בראש סדר העדיפויות שלכם וקצת נדחק למטה ביום יום. ובעיניי זה בסדר כל עוד שני בני הזוג מבינים שזה המחיר ומוכנים לשלם אותו.

 

נכון שהזוגיות חשובה, ונכון שיחסי אישות חשובים לזוגיות. אבל זה לא משוואה זוגיות = יחסי אישות. יש עוד הרבה הרבה מעבר לזה בזוגיות, וזה בעיניי לגיטימי שהאופי של הזוגיות קצת משתנה כשיש תינוקות קטנים.

וכן, גם בעיני בעלי זה לגיטימי וזה מחיר ששנינו בוחרים לשלם.

אבל נשמע שזו לא תקופה קצרהסורבה
אלא רוב שנות הנישואין שלהם..
הבנתי. ועדיין.הריון ולידה2

זו דעתי. לא חייבים להסכים.

 

לי באופן אישי קשה מאוד לקרוא הודעות בפורום שאומרות שהזוגיות זה הדבר הכי חשוב, יותר מהילדים כי הילדים יגדלו ויעזבו את הבית ועם הבעל צריך לחיות לנצח. וקראתי הרבה הודעות בסגנון הזה כאן לאורך השנים.

אז נכון, הילדים יגדלו ויעזבו את הבית, אבל הם לרגע לא יפסיקו להיות הילדים שלי. והשנים הראשונות האלה כל כך משמעותיות וחשובות לעיצוב כל מימד בחיים שלהם בערך.

בניגוד לתינוק, בעלי (וגם אני) אנשים מבוגרים ומסוגלים לעשות החלטה רציונלית לגבי סדרי העדיפויות שלנו בנקודה מסויימת בחיים ולפעול לפי זה.

 

שוב, זו דעתי. וברור לי שהיא מאוד לא פופולרית כאן.

קצת מצחיק ההשוואה בין לא להניק לבין לנעול לבד ילדשאלתהריון
בחדר.מסכימה איתך שזוגיות לא יותר חשובה מילדים.לדעתי שתיהם חשובים במגביל אותו דבר,אבל חשוב לציין שזוגיות טובה משפיעה על הילדים בבית,ובעייני אישה מאושרת יותר.והורים מאושרים ביחד יותר,מביאים לילדים שמחים יותר!כאחת שבוחרת לא להניק בכלל.שזה גם דעה לא ככ פופולרית כאן.)למה?כי זה עושה לי ממש רע.ואני בחרתי עבור הילדים שלי.אמא שמחה ומאושרת.
כי הנקה היא לא רק אוכלהריון ולידה2
זכיתי להיות מסוגלת להניק בקלות, אבל ברור לי שזה לא המצב אצל כולן. אין לי טיפת ביקורת כלפי מי שלא מניקה, או מי שמניקה חלקית, או מי שמניקה חודש וזהו. שלא בטעות יתפרש משהו אחר.

אבל בעיניי, בגלל שאני אישית כן יכולה להניק למרחקים, זה משהו שלא הייתי מוותרת עליו.
מטרנה זה ממש לא רע ותודה תודה שיש את זה בימינו, אבל הנקה בעיניי זה הרבה מעבר לאוכל. אז זה לא מקרה של מה הבעיה, תני מטרנה.

ומדגישה שאני כמובן מדברת על מצב שהזוגיות טובה ובריאה למרות המצב של החשק (שהוא מבאס בהחלט, שלא יובן לא נכון, אבל זה בעיניי מחיר שאפשר ואפילו כדאי לשלם במקרה כזה).
אני חושבת ששני בני הזוג בהחלט יכולים להחליט שעושים את ההקרבה הזו לטובת הילדים ולחזק את הזוגיות בדרכם אחרות. וזה לא אומר שהזוגיות שלהם פחות טובה משל אחרים.
זוגיות בריאה קשורה גם בחשקאין ייאוש בעולם
ואם כשיש תינוקות קטנים זה משפיע על החשק בגלל עייפות או כל דבר אחר. אז מרווחים בין הילדים ויוצרים זמן שאין תינוק תורן. מונעים בצורה שלא הורגת את החשק. אתן כותבות כאילו זו גזרת גורל. יש דרך למנוע את המצב הזה גם בלי לבחור בין התינוק לבעל. השאלה מה בוחרים... מה יותר חשוב, עוד תינוק? או לתת זמן איכות לזוגיות ...
אלא אם את בת 32 ועוד אין לך ילדים ואין זמן למנוע.
מסכימה איתך מאד!שוב באביב


כמה דבריםהריון ולידה2

קודם כל, קצת צורם לשמוע דווקא ממאותגרת פוריות "מה יותר חשוב, עוד תינוק?". כי כן, יש זוגות שמאוד מאוד חשוב להם "עוד תינוק".

 

לגופו של עניין: התלבטתי אם להגיב כי הדבר האחרון שאני רוצה זה לצער אותך.

אבל כשיהיו גם לך ילדים (מאחלת לך שבקרוב!) את תראי שדברים משתנים, סדרי עדיפויות משתנים וכן - גם הזוגיות משתנה. כרגע הדבר הכי חשוב בחיים שלך זה בעלך והזוגיות וזה מובן ומקובל וטוב ויפה. כשיש ילדים בתמונה הדברים נראים אחרת...

לא אומרת חלילה שהזוגיות לא חשובה, אבל יש דברים יותר חשובים. מה גם שהיא לא אמרה שהזוגיות לא טובה, אלא שאין לה חשק לאישות. זה ממש לא אותו הדבר.

מזמינה אותך לחזור להודעה שליאין ייאוש בעולם
ולראות שציינתי בה שאם זה מקרה של מישי בת 32 ללא ילדים אז זה סיפור אחר. זו רק דוג'.. הכוונה היא לכל מצב בו באמת הזמן דוחק.
אבל הפותחת עם 5 ילדים, בואי.. היא לא מאותגרת פוריות ואם זה היה הסיפור שלה ברור שהייתי מבינה את השיקול של להביא תינוק נוסף ולדחוק את הזוגיות.
ברור שיש זוגות שרוצים עוד תינוק, את מנתקת את המילים שלי מההקשר, לא מזלזלת חלילה בעוד תינוק, ומי כמוני יודעת מה זה עוד תינוק? השאלה מה הם סדרי העדיפויות. זה נפלא שרוצים עוד תינוק, השאלה אם רוצים גם זוגיות.

מצטערת אבל לנתק את האישות מהזוגיות זה מעוות.
בהחלט יכול להיות שכשיהיו לי ילדים אחשוב על דברים בצורה שונה, ועדיין חושבת שאמרתי דברים חכמים מאד, לא כל דבר צריך לעבור בשביל לייעץ, עובדה שנשים כאן שהן כבר אימהות הסכימו איתי. אני מקבלת את מה שאת אומרת שהראייה שלי אולי תשתנה, לא מקבלת את הרמיזה שעולה מדברייך שכאילו אני לא מבינה כי אין לי ילדים...
אני מסכימה איתך בהחלטיערת דבש
ואני עם ילדים,

ומי שחושב שאפשר לנתק יחסי אישות מזוגיות טובה ומשפחה בריאה, חי בסרט. צר לי.
לא שחברות וקשר של אמון והכלה חשובים פחות... גם אותם אי אפשר לנתק!

ומי ישמע
תמיד תמיד רוצים עוד תינוק?
אי אפשר קצת מרחב נשימה בין ילדים..?

ומי שחי בזוגיות לא טובה,
אני בטוחה שגם ההורות שלו נדפקת. אין מנוס

אז יהיה 7 ילדים בסוף
או פחות. או יותר.
ולא 10
ועם זוג הורים שמח רענן קשור ומאוחד
נראה לי חשוב יותר 🙂
התלבטתי אם להגיבאורח/ת
אבל צרמה לי ההודעה שלך וחשבתי שכדאי להגיב בשביל שאר הנשים שמאותגרות..
גם כשיש ביקורת אפשר לדעת איך להגיב..
לא יודעת איך אין ייאוש קיבלה את ההודעה שלך, אבל שתדעי שביקורות כאלה, גם מאנונימי, יכולים לדרוך עלייך ולגרום לך לבכות את נשמתך..
אפשר לא להסכים, ואפשר גם לתת ביקורת.. השאלה איך..
מדובר ההנקה לילד בן שנה וחצי.עודאנונימית
לא לתינוק רך.
זה לא שאם היא מפסיקה להניק ילד בן שנה וחצי אז הילדים כבר לאWeAreFamily
חשובים
קצת פרופורציות
היא מניקה עד גיל מכובד, ויש עוד דרכים לדאוג , לטפח ולהעצים את הילדים שלנו חוץ מלהניק אותם אחרי גיל שנה וחצי, והדרכים האלה יכולות להשתלב יופי עם יחסי אישות טובים.
לא חושבת שיקרה אסון אם לא תניקייעלללל
אני לא הנקתי אף אחד מהילדים שלי, ואני לא פחות אמא שלהם ממי שכן הניקה
למה את חושבת שהדעה שלך שונה מכולן תראי מהבתי 123
אני כתבתי. אני חושבת בדיוק כמוך
זוגיות זה לא רק היחסים עצמם והריון והנקה זו לפעמים הקרבה של שני ההורים אם שניהם מוכנים להקרבה הזו וזה לא פוגע ממש בשלום בית אלא רק בעניין החשק כמו שרשמה אז לדעתי זו לא סיבה להפסיק להניק זה חלק מהחיים
חבל שאת צריכה להרגיש שישפטו אותך או את הזוגיות שלך
תודה שכתבת את זההריון ולידה2
ובאמת לא ראיתי את התגובה שלך לפני, אני מתנצלת. כבר היה מאוחר...
אם זה עובד לכםלמה לא123

ומוסכם על שניכם,מעולה

אבל הפותחת כן מרגישה שזה משפיע

ואי וואי... כמה שאני לא מסכימה... והיא בכלל לא חייבתוואוו
אמצעי הורמונלי.
נכוןאין ייאוש בעולם
וגם מה זה 'הוא אולי ישפיע על החשק'?
אולי, ואולי לא, לא שווה את הנסיון בשביל הזוגיות?
יש כל מיני אמצעי מניעה ולא נכון ישר לומר- מניעה גם יכולה להוריד חשק.. מציעה לנסות הכל ואז להגיד משפט כזה ולא מראש לוותר על חלק חשוב בזוגיות בגלל 'אולי'.
מסכימה אתךEu
את אמא מהממתאהבתחינם
ואישה עוד יותר מהממת..
הם זכו בך.
מחילה, בעיניי אין כאן שאלה בכלל.אין ייאוש בעולם
עבר עריכה על ידי אין ייאוש בעולם בתאריך א' באדר תש"פ 08:04
ככה לא צריכה להתקיים מערכת יחסים תקינה, במיוחד כשיש דרך שזה יהיה אחרת.

זה לא משפיע על הזוגיות שלכם? שבעלך מרגיש שאת מתאמצת בשבילו ולא רוצה מיוזמתך?
לכל מי שכתבה שזה 'בשביל הבעל' זה ממש לא מדויקחדשה ישנה
זה בשביל הזוגיות.
גם האישה (ואולי בעיקר) סובלת מכך שאין לה חשק, והיא 'צריכה' להיות עם בעלה בלי שמתחשק לה.
זה יותר מתחים פנימיים של 'אני עושה לך טובה', 'לא בא לי אבל פסדר', 'איך אני הולכת להתחמק עכשיו?' וכן הלאה...

למעשה זה פוגע גם האישה, גם באיש שמתבאס שהוא צריך לבקש, ולהידחות הרבה פעמים, וגם בזוגיות שזה הרי יוצר מתחים פנימיים. ובשורה התחתונה גם בילדים. כשיש אהבה שלמה בין ההורים, וכן, אישות זה חלק מאהבה שלימה. זה לא רק להנאה מינית. כשיש אהבה שלימה, זה מורגש בביטחון של הילדים, בשמחת הבית וכו'.
גם איתך אני מסכימה מאד!שוב באביב

חסכת לי תגובה...

לגמרי מסכימהלהשתמח
ומוסיפה אישות זה חלק משמעותי מאוד באהבה שלמה.
לגמרי! ^WeAreFamily
לא קראתי את כולןאורוש3
אז אולי אמרו. אבל אם הנקה מונעת לך וכשתפסיקי תכנסי להריון אז מה עשית בזה? אלא אם בא לך מניעה. הורמונלית גם פוגעת החשקן. את יכולה התקן. לא משפיע על החשק אבל לפעמים יש כתמים וכלמיני שגם מצמצמים מעט את ימי הטהרה. החלטות טובות. זה לא פשוט.
הוצאת לי מילים מהפהאם_שמחה_הללויה
רק לגבי אמצעי מניעהאמא חדשהה
יכולים לגרום לכך שתהיו אסורים לזמן רב
יכולים לגרום לחוסר חשק
השמנה דיכאון ועוד

ככה שלא בטוח שהם הפיתרון
לפחות ההורמונליים שבהם
כן לי המניעה עושה יותר גרוע מהנקהאם_שמחה_הללויה
איך הקשר הנפשי שלכם? לא פחות משפיע על חשקוואוו
וזוגיות במקום הראשון. גם אישות, גם זמן לדבר, להתעניין, כן לשים בראש ובראשונה. וכן, גם אם אין חשק, לעשות מאמץ גדול בעניין. לחשוב גם על טובתו ושמחתו. לא רק על החשק שלך וההנקה שלך והתינוקת שלך.. גם אני אוהבת להניק וכו'.... אבל בעל במקום הראשון. לא כדאי להפסיק הנקה, כדאי לעבוד על הרצון והקשר הנפשי והרגש ואולי משם יבוא החשק.
אני קוראת את כולכן ורק מתבלבלת יותרפרלין
כאילו, אני קוראת דעה אחת ומסכימה איתה בלב שלם, ואז עוברת לקרוא דעה אחרת ומסכימה גם איתה 😵
מצד הקשר הנפשי ביני לבין בעלי אני חושבת שאנחנו במצב טוב. יש לנו תקשורת טובה, מדברים הרבה ואוהבים מאד. עד הנושא הזה... כאילו נוצרה במהלך השנים מעין שגרה כזאת של יחסים, פעם אחת באמצע שבוע ופעם אחת בשבת, אני מכווננת את עצמי בראש לזה ועושה הכל כדי להגיע לזה כמה שיותר בשמחה ובזרימה למרות שאין לי חשק מיני לזה.
נוצרה לנו שגרה כזאת. זה בערך מה שבעלי מכיר ממני. התקופות שלא הנקתי או הייתי בהריון היו קצרות מאד.
קוראת אתכן, ומסכימה עם מי שכתבה שזו החלטה זוגית משותפת וזו תקופה קריטית בהתפתחות הילדים ושנינו רוצים לתת להם את ההכי טוב. במיוחד שזה באמת בא לי ברוך ה' בקלות ולא גובה ממני מחירים נלווים (אני לא עייפה יותר בגלל זה וכו'. וקל לי וכיף לי להניק). אבל מצד שני זה כאילו כמעט כל שנות הנישואין שלנו! זה לא איזה תקופה קצרה ששנינו כאנשים בוגרים יכולים וצריכים לגייס את עצמנו לטובת הילדים. ואני רוצה עוד ילדים. אז זו התגייסות גם לעוד הרבה שנים קדימה. ואני פתאום מסכימה עם כל אלו שכתבו שהמחיר של זה על הזוגיות יכול להיות גבוה מידי. אפילו אם זו החלטה של שנינו. כי בסוף אי אפשר להתעלם מזה שהיחסים שלנו לא תקינים. שאני לא טבעית במקום הזה. שאשכרה אין לי חשק כל כך הרבה שנים. ואני יודעת שזה רק בגלל ההורמונים. כשאני לא מניקה או בהריון זה משהו אחר לגמרי.....
תוהה למה הקב"ה עשה את זה כך. אוף. למה זה סותר. טובת הילדים מול טובת הזוגיות.
כתבתן נכון, אם אפסיק להניק ואקח מניעה הורמונלית אני עלולה שוב להכנס לבעיות של פגיעה בחשק. אבל יש אמצעי מניעה לא הורמונליים שיכולים לתת לנו תקופה יפה של ביחד עד ההריון הבא.
לא יודעת מה להחליט.
זו הדילמה שמלווה אותי כבר שנים רבות.
אני מאוהבת בהנקה. והיא נוחה לי! ואני לא מקבלת מחזור. ואין לי הסתבכויות של ימי פרישה וכתמים והתעסקות עם מקווה ובדיקות....
אבל אולי אין לי ברירה לחזור לכל זה כדי לתת לזוגיות שלנו את מה שהיא צריכה..
אוף. בלב מרגישה שלא באמת אצליח להפסיק עכשיו להניק בשביל זה. אבל בשכל יותר נוטה לחשוב שזה מה שצריך.
לגבי בעלי, לא באלי לדבר איתו על זה. כל פעם שהנושא הזה עולה הוא מבין כמה אני בעצם מתאמצת בשביל הביחד שלנו. וזה מוריד לו ממש לשמוע את זה. הוא אמפתי מאד ומבין שזה המצב אבל הדיבור על זה לא עושה לנו טוב. כשאנחנו לא מדברים על זה נוצרת תחושה שאולי כן הדברים יותר טבעיים... אני גם באמת מאד משקיעה בשביל שזה ירגיש ככה.
לכן לא רוצה לדבר על זה איתו עכשיו. עד שלא אהיה שלמה עם עצמי שאם ארגיש ממנו שהוא ישמח שכן אפסיק להניק עכשיו אוכל באמת לעשות את זה בלב שלם. עוד לא מרגישה שאוכל לעשות את זה.
לכן פורקת לכן..
תודה לכולכן על העצות, השותפות וההקשבה
מתי בד"כ את מפסיקה להניק?למה לא123

בגיל שנתיים?

אני במקומך הייתי מחכה לגיל שאני בד"כ מפסיקה,אלא אם כן זה גיל 3, שמה התקן או מונעת עם נרות. רק בשביל לדעת איך זה מרגיש להיות זוג בלי כל ההורמונים האלה.

נשארת ככה כמה חודשים ואז שוקלת מחדש את הכל

א"א לדמיין איך יהיה משהו שלא קרה לך אף פעם.

^^^ ממש כך. ומפסיקה עכשיו אפילו..יערת דבש
אם את מסוגלת.

מה הסיפור לא למנוע הריון??
רוב הנשים בעולם מונעות הריון בין ילדים,
אנחנו לא מכונות ילודה
ומותר שתהיה תקופה יפה עם הבעל של ביחד וחיזוק הזוגיות בלי הריון/ הנקה/ תינוק קטן.


ויש מניעה לא הורמונלית
כמה סוגים
צריך רק לנסות.
את מהממת ממשאורוש3
ורק בדרך אגב, פעמיים בשבוע עם מאמץ שלך זה ממש הרבה ויפה ומקסים!!! היה נשמע בהתחלה הרבה פחות. האמת שלי זה נשמע סבבה. ואני לא רואה את הקטע עם להפסיק להניק בשביל שניה וחצי ואז שוב הריון. לדעתי או הפסקת הנקה ואמצעי לא הורמונלי. אם בא לך תקופת התאוששות עכשיו ומניעה וחשק נורמלי. אבל לדעת שגם זה לא תמיד בקלות ועם מחיר והתעסקות. או להמשיך להניק ולהשתדל. נשמע שהזוגיות טובה ב''ה. מקווה שעשיתי קצת סדר
זה לא משנה הכמות, משנה האיכות והחיבור.אין ייאוש בעולם
אבל היא מקדישה לזה מחשבה ומשתדלתאורוש3
ובעלה בסדר עם זה. לא נשמע לי דרמטי. אני עכשיו עם כדורי הנקה שגומרים על החשק. אבל אין לי כח למחזור והתקן. אולי בהמשך. וקשה לי. והוא יודע. ואני מתביישת לכתוב מה התדירות.. אז העבודה שלי היא להשתדל יותר שזה יקרה כרגע. כל החיים הם עבודה ולא מושלמים ודברים באים על חשבון דברים אחרים. החיים הם פשרות תמיד. אין שלמות. למרות שקשה מאוד לכולנו להשלים עם זה. באמת. אז אני לא אכנס להם לחדר כדי למדוד עד כמה זה טכני וכמה משמח. אבל אם יש להם שגרה ותדירות טובה והיא עובדת על להשתדל להכניס יותר שמחה והנאה והזוגיות והקשר שלהן טובים, לי זה נשמע בסדר ולא סוף העולם. לעוד כמה חודשים. ואז כשהיא תהיה שלמה יותר עם הפסקת הנקה היא תצטרך לשקול מניעה אם היא תחליט שזה נכון להם
זה עצובלמה לא123

שיחסים הם עבודה

זה כמו שתגידי שלאכול זה עבודה,או לישון זה עבודה

יחסים אמור להיות כיף,וצריך להיות מרצון ולא מעבודה.

מבינה שיש תקופות שזה קורה וזה נורמלי. אבל שזה כל הזמן יהיה מאולץ,נשמע לי נורא

יש הבדל בין מאולץ לבין קצת חוסר חשקאורוש3
וגם אם יש חוסר חשק להתחיל לפעמים משתפר. טוב כאילו בעיני זה לא דיון לפורום פתוח בכלל. רק הפותחת יודעת מה המצב אצלם. ולא נורא בעיני לומר שזו חלק מהעבודה הזוגית באופן עקרוני. כמו שעובדים על תקשורת טובה ופתוחה ועל חוויות משותפות וקשר נפשי. כמו שעם כמה שילדים זה אושר זה גם המון עבודה. כל מה ששווה דורש מאמץ. עבודה והשתדלות זה לא מילה גסה. וודאי שצריך להיות כיף. אבל זה לא סותר השתדלות אם יש קצת חוסר חשק. התאפקות אם חולים. השתדלות כשעייפים. קשב לצרכים של שני בני הזוג. ממתי עבודה היא מילה נרדפת ללא כיף או לחוסר רצון??
קוראת אותךפרלין
את מרגיעה אותי ועושה לי סדר ורוגע בלב.
תודה לך.

אני במקומך הייתי ממשיכה הנקה ועובדתוואוו
על החשק.... מושלם אם תצליחי.
איך את יכולה להגיד שהוא בסדר עם זה כשלא מדברים על זה?אין ייאוש בעולם
הוא לא יכול להיות בסדר עם משהו שהוא בכלל לא יודע על עוצמתו ומימדו.
אוליחדשה ישנה
תחכי עוד קצת שתהיי שלימה עם הפסקת ההנקה, ולא תרגישי שהקרבת את ההנקה למען יחסים.
נגיד שהיא תהיה בת שנה ושמונה. תפסיקי את ההנקה ותמנעי לא הורמונלי, תתנו לעצמכם תקופה יפה ביחד. ואז לשחרר להריון הבא
מתחברת לזה.פרלין
תודה רבה לך
בעינייאין ייאוש בעולם
זה שבעלך לא יודע שאת מתאמצת ולא טבעית, זה גרוע יותר. עדיף שתהיה שקיפות מולו לגביי זה, כי זה קצת לחיות בהצגה, בעיניי מגיע לו לדעת את האמת.
לדעתי אם הוא היה יודע שזה קצת טכני, קבוע בלוז פעמיים בשבוע, זה היה משפיע גם על הקשר הנפשי שלכם בזוגיות ולא בטוחה שהאהבה והתקשורת היו אותו דבר... כי עכשו אתם כאילו קיבלתם החלטה זוגית לאורך השנים, אבל לא.. כי בעלך לא באמת יודע מה המצב.
ואולי הוא מעדיף לא לחשוב על זה ולהסתפק בזה שיש יחסים, אפילו אם קצת טכניים. כתבת בעצמך שכשאתם לא מדברים על זה נוצרת תחושה שהדברים טבעיים, ושאת משקיעה שזה ירגיש ככה... בעיניי זה לחיות בהדחקה. לא נדבר על הדברים והם יראו סבבה.

מחילה שאני שמה את הדברים על השולחן, חשוב לי שתדעי את זה.
תודה שאת כותבת את זהפרלין
אני חושבת שיש הרבה אמת במה שאת כותבת. לכן אני קרועה כל כך.
זו באמת דילמה עבורי. אחרת לא הייתי כותבת את כל זה..
ממש מתלבטת אם לדבר איתו על זה ככה פתוח.
מעורר אצלי הרבה מחשבות על הקשר שלנו, על האיזונים בין הצרכים השונים שלנו, על כמה נכון לשתף בהכל-הכל או לפעמים קצת להסתיר בשביל ההרגשה הטובה של בן הזוג ובשביל השלום בית שלנו....
השני. ונשמע בעל מקסים ותומך.וואוו
את צודקת. נראה לי שבמקום לדבר על ההרגשה שלך כדאי לכם להקדיש77777

גדול מהזמן בלהנות אחד עם השני , מסז'ים וכו' ואז תצליחי גם את להנות.

לא מן הנמנע שזה יפיג גם חלק מהיובש שאת מרגישה 

חיי אישות אמורים לתת לשניכם הנאה ולא רק את הילד הבא.

לא כל כך מסכימהמחי
כמו שפרלין כתבה, לדבר על זה לא משפר את המצב.
@@פרלין אם את חושבת שיש לך דרך להעלות את הנושא כדי שיצא מזה משהו חיובי הפעם אז כן, אבל לא רואה ענין סתם להעלות את הנושא כדי שהוא ידע. אני לא מסתירה דברים מבעלי בכלל, אבל אני כן חושבת שיש דברים שלהעלות אותם רק יצער ויעשה יותר גרוע
אבל זכותו הלגיטימית להביע את דעתו והעדפתויערת דבש
אם למנוע הריון.. כדי להרוויח תקופה יפה של שיפור היחסים ונחשק
וכו' וכו'
וזה שהוא לא יודע
אומר שבעצם כל ההחלטות שקיבל עם אשתו ( בהנחה ובתקווה שהם מחליטים כאלו החלטות יחד)
היו לאו דוקא משקלול של כל הנתונים
כי אשתו לא אפשרה לו לדעת את כל הנתונים!!

ואגב @פרלין אם את חושבת שגבר לא שם לב ומרגיש שאשתו חסרת חשק ועושה את זה בשבילו בעיקר..את טועה בגדול.
ברור שהוא מרגיש את זה, ולפיכך חבל ממש לא לדבר על זה בפתיחות.
אם הסיטואציה הייתה הפוכה1234אנונימי
ובעלך היה עושה משהו רק כדי לרצות אותך, למרות שהוא לא בעניין. אבל הוא היה מסתיר את זה שאין לו כוח, היית שמחה מזה?
אם הייתי יודעת שבעלי עושה את זה רק בשבילי ולא כי הוא רוצה, הייתי נפגעת ממש ממש. במיוחד בתחום הזה, במיוחד שזה לא חד פעמי. אבל הייתי מעדיפה שיספר לי ולא ימשיך להסתיר את זה ממני
ואו!!את אשת חיל אמיתית!!אם_שמחה_הללויה
אין לי מה לחדש, רק להגיד שה׳ בטוח מעריך אותך ואת ההשתדלות שלך לשמח את בעלך וגם את ההנקה שלך!ואת כל כך משתדלת לעשות את הכל בשמחה, באמת אין לי מילים.
אני בהריון וגם הרבה פעמים אין לי חשק, לי כל ה״מסביב״ עוזר. לקנות הלבשה תחתונה יפה, נרות , שמן עם ריח טוב..
תודה תודה תודה לך!פרלין
משמחת אותי ונותנת לי כח
חושבת בהקשר האמוני, מה ששאלת למה ככה עשה ה'וואוו
שזה מביא אותנו לדייק את הדברים יותר.
מה עם לרווח הריונות?Eu
חבל להפסיק הנקה אם את נהנת מזה
זה עושה לך ולבריאות שלך ושל התינוקת המון המון טוב כן גם בגיל הזה.
לדעתי תנסי לחשוב על דרכים אחרות להצית את החשק ..ערבים רומנטים...מדו לנפש...וכו כוו

אני לא אשת מקצועסורבה
אבל מכל ה(לא מעט) הרצאות, מאמרים, כתבות ששמעתי וקראתי עד היום הדעה היא אחת:
קודם כל זוגיות
ומזה הכל צומח.
המתנה הכי גדולה שהורים יכולים לתת לילדים שלהם זו זוגיות אוהבת ויציבה. זה ינסוך בהם בטחון ויבנה בהם קומה זקופה.
בכל מקרה נדאג ונשקיע בילדים, לזה אין חשש. עוד לא שמעתי אמא שאומרת שהפסיקה להכין סנדויצ'ים לילדים או לקלח אותם. הם דורשים המון תשומת לב ובד"כ גם מקבלים אותה.
אבל הזוגיות לא כך. בלי תחזוקה שוטפת היא תדעך. בלי עבודה קשה היא תידחק הצידה.
לפי זה צריך לבנות סדר עדיפויות. לדעתי.
בהצלחה רבה בכל מה שתחליטי 🌷

וואו!!! שאלה שהתלבטתי בה רבות!אוהבת טבע
רק אחרי הלידה השלישית ( והאחרונה בינתיים) ועם תום תקופת ההנקה, בעלי ואני גילינו עד כמה זה כיף ומקרב ומחבר לקיים יחסים בצורה שגם האישה רוצה!!! זה פשוט משו אחר!!!
וכאן נכנסים לשאלה שלך שלדעתי היא נגזרת מעקרונות המנחים אותך לאורך החיים : מי ראשון? - זוגיות או ילדים?
אז אצלנו, אין בכלל שאלה! ברור שזוגיות!!! ( ואגב, יועצים רגשיים וטיפולים שהיינו איתם בקשר לאחד הילדים הסכימו איתנו עם הגישה הזו)
המתנה הכי גדולה שאת יכולה להעניק לילדים שלך - זה קשר הכי קרוב ואוהב בינכם!!!! הכי גדולה!!!
וקיום יחסים זה אחד מאבני היסוד של הקשר הזה!!!
ואל תשלי את עצמך ( כמוני בהתחלה..) שהבעל לא מרגיש הבדל אם את מתאמצת בשביל זה או לא. זה פשוט משו אחר!!!!! וגם בשבילך, לא יודעת למה רוב השרשור פה התייחס בעיקר לבעל. מה איתך? את יודעת כמה זה ישפיע עליך לטוב לקיים יחסים מתוך חשק? מה זה יעשה לקשר ואהבה שלך אליו? - המון!!!!!
לא אומרת לא להניק בכלל אבל בהחלט את המינימום האפשרי.
ומצטרפת בכל פה שזו צריכה להיות החלטה משותפת של שניכים! לשבת ולדבר ולשים את הדברים על השולחן יתרונות מול חסרונות ולהחליט! כתבת שהוא לא רוצה כ"כ לדבר על זה כי אז זה מדגיש את האילוץ שלך...- תראי כמה זה פוגע בו וכמה חשוב לו להרגיש שזה נעשה מרצון!
ושאלו לך על התדירות ועל המאמץ שאת עושה אל אף חוסר החשק!
*ושאפו לך התדירות.....אוהבת טבע
טוב עזרת לי ממשפרלין
אני מבינה ובזכות מה שכתבת גם מאד רוצה ומצפה להנאה הדדית של שנינו בקיום היחסים.
עזרת לי להבין כמה התרגלתי למצב שהוא לא נכון,
וכמה יכול להיות הרבה הרבה יותר טוב.
נראה לי שאפסיק להניק עד פסח,
ואחרי זה ננסה למנוע באמצעים לא הורמונליים לתקופה ארוכה שתהיה כולה רק בשביל הזוגיות......
מעולה! בהצלחהEu
סליחה, לא מסכימההריון ולידה2

זה נורא חד צדדי לבוא ולהגיד "זוגיות או ילדים, ברור שזוגיות". אבל מה את משווה כאן? מה בזוגיות? ומה המחיר שהילדים משלמים?

ואם כבר אומרים את זה ולוקחים לקיצון (נניח זוגיות גרועה ואפילו גירושים לעומת בריאות פיסית/נפשית של הילדים - אז ברור שהילדים!!! ואני אומרת את זה עם הרבה אהבה לבעלי).

 

היא לא אמרה שהזוגיות גרועה, היא אמרה שאין לה חשק.

בעיניי זה תמים לחשוב שעל החשק של האישה או התדירות של היחסים הזוגיות תקום או תיפול. יש מספיק זוגות שהפריכו את הטענה הזו.

כן, יחסי אישות זה חשוב ומענג וכיף לשני בני הזוג, אבל יש דברים יותר חשובים. אני לא חושבת שהזוגיות שלי ושל בעלי תלויה ביחסי האישות.

גם אם הייתי מבקשת מבעלי לדרג את הדברים שחשובים לו בזוגיות שלנו, יחסי אישות לא יהיה במקום הראשון (זה כן יהיה באחד המקומות הראשונים, אבל בעיניו החברות והקשר בינינו, ואיזו אמא אני ואיזה אבא הוא יותר חשובים מיחסי אישות).

 

הילדים שלי הם שלי תמיד תמיד. לנצח. אני לא בחרתי בהם והם לא בחרו בי. הם תלויים בנו ואיך החיים שלהם יראו מושפע מהשנים הראשונות האלו, על כל מה שקורה בהן.

אני אוהבת את בעלי ומודה על כל יום שאנחנו ביחד. אבל בואו נהיה ריאליות - יש גם הרבה זוגות שמתגרשים לא עלינו. אבל הורה "שמתגרש" מהילדים שלו - זה משהו שכמעט לא קיים, ואם קיים אז זה ממש בשוליים.

 

אז אם את שואלת רק ברמת הכותרת בלי לפרט מה זה באמת אומר ומה המחיר של כל אחד מהצדדים "זוגיות או ילדים" - אז חד משמעית ילדים.

 

קשה לי לנסות לדרג מי יותר חשובפרלין
שניהם חשובים לי באותה מידה.
והכל בסוף זו שאלה של איזונים.
לכן אני מתלבטת.
13 שנה בעצם הכרעתי באופן אינטואיטיבי לטובת הילדים. ההנקות וההריונות גמרו לי את החשק.
ופתאום משהו בי התעורר לחשוב שזה נורא לא מאוזן. ושאני לא יכולה לדחוק את היחסים עם בעלי כל כך מתחת לרצון להעניק ולהניק את ילדיי..
אני מאמינה בכל ליבי ששניהם חשובים לי מאד, אז צריך איכשהו להיות ביטוי ואיזון ברמת ההחלטות וההתמסרות שלי לשני הדברים. בלי שאחד נדחק הצידה כבר כל כך הרבה שנים.
הקושי שלי הוא בליישם את זה.....
כי בסוף הרבה יותר קל לי להתמסר לילדים. זה זורם לי בדם ויש בזה משהו טבעי, הרצון האמהי לגונן על הילדים, להזין אותם ולתת להם את הטוב ביותר.
לבעלי זה כנראה דורש ממני יותר עבודה. יש בזה משהו פחות טבעי. והנתינה וההתמסרות לפעמים עוברות אצלי קודם כל בשכל (ההבנה שכך אני צריכה לעשות) ורק אז ברגש ובלב.
אז מרגיש לי שזה המצב שלי עכשיו.
וזו החלטה ועבודה לא פשוטה בשבילי
בדיוק, איזוניםהריון ולידה2

ורק את תחליטי מה מתאים לך ולכם.

 

לי מאוד צרמה האמירה  "זוגיות או ילדים, ברור שזוגיות". כי יש שיקולים לכאן או לכאן וזה תלוי מה המחירים שמשלם כל צד ובעבור איזו תכלית. חלק מהמחירים נסבלים, חלק לא.

וכמו שאמרתי, אם זה רק ברמת הטייטל ולוקחים את זה לקיצון - אז חד משמעית ילדים.

מזדהה ומסכימה...בארץ אהבתי
וגם אני מניקה כמעט ברצף כבר כמה שנים (מאז הלידה של הגדולה) ולא מרגישה שזה אומר שההשקעה שלי בזוגיות פחות טובה או שהזוגיות שלנו פחות טובה.
אני כן חושבת שחשוב מאוד להשקיע בזוגיות, ובהחלט הרבה פעמים השקעה בזוגיות היא בסיס חשוב מאוד עבור הבית ולכן הילדים רק מרוויחים מזה שההורים משקיעים בזוגיות שלהם.
ועדיין, יש מחירים שאני לא רוצה שהילדים שלי ישלמו עבור ההשקעה הזוגיות שלנו, וקיצור ההנקה הוא אחד מהם מבחינתי (ואני גם לא אמנע הריון אחרי סיום תקופת הנקה בשביל סיבה כזו, מה גם שלרוב אני נכנסת להריון כשאני עוד מניקה).

אני חושבת שיש מצבים בהם אפשר להגיד שהזוגיות קודמת לילדים, וזה כשיש קושי או חשש לקושי זוגי והדרך לפתור את זה באה על חשבון הילדים באופן כלשהו. במצב כזה לפעמים יהיה נכון לעשות את זה בכל זאת, כי בזכות ההשקעה בזוגיות הילדים יגדלו לתוך בית בריא יותר.
אבל כאמירה גורפת זה באמת לא דבר נכון. וגם במצב כמו שתיארתי, אני חושבת שנכון לשקול ולבדוק את הדברים ולא לעשות אוטומטית רק מה שטוב לזוגיות כי 'גם לילדים זה בסופו של דבר טוב', אלא גם לבדוק אם יש דרכים שבהן הילדים פחות הפסדים.
חולקת עליך ממש!!!אוהבת טבע
וכן, אני כן חושבת שכאמירה גורפת חשוב ונכון לחיות לפי : זוגיות חשובה יותר מהילדים!!!

הרבה יותר קל, טבעי וזורם לנו להציב את הילדים בראש הפירמידה, לתת ולהעניק להם. נתינה ועבודה בזוגיות דורשת מאמץ! היא פחות "טבעית", והמרויחים הראשונים שלה- אלו הילדים!!!!!!!!
לגבי כמה מקום תופס חיי האישות בתוך הזוגיות - זה אינדבדואלי לכל זוג ואין מה להקיש מאחד לשני. מה שכן יש פה, זה שהפותחת תיארה מצב קיצוני של חוסר בקיום יחסי אישות בחשק למשך 13 שנה!!!!!!!!!! אי אפשר להתעלם מההשפעות הוודאיות שיש לכזה דבר על הזוגיות, גם אם חוץ מזה הכל בסדר! פשוט אי אפשר!
וגם אם נניח, ואת הולכת לפי התפיסה שהילדים קודמים, אז אוקיי - 13 שנים היא השקיעה בהם והדחיקה תחום חשוב וקריטי בזוגיות למענם, לא הגיע הזמן לקצת השקעה גם בתחום הזה???
לפותחת: אני בהחלט ממליצה לך לנסות תקופה של *כמה וכמה* חודשים ללא הנקה או הורמונים. ולראות מה זה עושה ביניכים... אני אישית גיליתי עולם חדש ומופלא. אפילו שהזוגיות שלנו ב"ה הכי קרובה ותקשורתית ואוהבת ומכילה וחברית, זה פשוט משו אחר בלי ועם....
למה החלטת בכזו נחרצות שזה קיצוני?בתי 123
במיוחד שהיא רשמה שפעם ב כשהיא לפני הריון המצב טוב ויש לה חשק.מה שמוכיח שזה באמת בעיקר הורמונלי
וכן יש יחסי אישות אבל פחות זורמים.
לפותחת.. המצב שלל ממש לא קיצוני בהתחשב בנסיבות והרבה זוגות עוברים את זה וחיים חיי זוגיות טובים
זה עניין רק שלכם
הלפני הריון שהיא כתבהאין ייאוש בעולם
היה נשמע מדבריה כמו חודש חודשיים,
אם חודש חודשיים פעם בשנתיים וחצי (כשזה חוזר על עצמו 13 שנה, ולא חד פעמי) זה לא קיצוני בעינייך,
אז את ממש מפחידה אותי לגביי הורות וילדים...
ואני לא רוצה לעשות חישובים, אבל תעשי חשבון מתוך 13 שנה כמה זמן נורמלי היה להם...
אני ממש מפחידה? למה את חושבת שאי אפשרבתי 123
להיות גם הורים טובים וגם לנהל זוגיות טובה אוהבת וכן.. גם יחסי אישות אפילו שהם לא בלהט כמו שיכול להיות במצב לא הורמונלי
ולפי מה שהפותחת כותבת לא נשמע שזה משפיע על הזוגיות בכללי אלא רק שיכול להיות יותר טוב בעניין הזה כלומר לא נשמע שזה עניין של ילדים מול שלום בית אלא ילדים ובמקרה הזה הריון והנקה למען הנאה גדולה יותר בעניין המסויים. ואולי בעלה מאושר יותר שהיא יולדת צפוף ומניקה הרבה זמן למרות ההשלכות?
הורים עושים המון הקרבה למען הילדים זה לגמרי עניין של סדר עדיפויות וכל מקרה לגופו אני לגמרי בעד לעשות ריווח אם צריך וגם לא חושבת שהנקה זה בכל מחיר
אבל לא נשמע שפה זה המקרה ובטח לא נשמע קיצוני
אבלאין ייאוש בעולם
היא אמרה לך שזה נושא שהיא לא מדברת עליו עם בעלה כי זה יעשה אווירה לא טובה, אז את שומעת שאין כאן רק אושר אלא מורכבות? אם זה היה כל כך פשוט כמו שאת מתארת את זה, אז הם היו מדברים על זה, הוא היה אומר אני יודע אבל חשוב לי הילדים וההנקות ואני בסדר עם להמשיך עם זה, והכל בא על מקומו בשלום... אבל זה לא המצב.

אותי המשפט 'בעלי כמעט לא מכיר יחסים זורמים איתי' ממש תפס. וכן, אותי משפט כזה מפחיד. אני מאד מחכה לילדים, נראלי שכולן כאן יודעות, אבל לא חשבתי שככה זה זוגיות עם ילדים.

ושלא תביני לא נכון, ואולי לא מספיק הדגשתי את זה. יש שם גם המון דברים טובים מאד ויפים. זה שהיא מתאמצת בתדירות, זה שיש תקשורת טובה בזוגיות עם 5 ילדים בבית. זה מדהים.
כל מילה!!!!!!!!!אוהבת טבע
ואין כזה דבר : לא משפיע על הזוגיות כמעט! משפיע ועוד איך משפיע!!!!!
איך בעלה מאושר מהמצב, אם אפילו לנהל שיחה על הנושא הזה הוא לאאוהבת טבע
מסוגל מרוב שהנושא קשה ומורכב לו?
זה עניין של השקפה וסדר עדיפויות וזה בהחלטבתי 123
נושא אישי לא זוג אין תשובה אחת נכונה לכולם
כי *בעיני* 13 שנה של קיום יחסים בצורה כזואוהבת טבע
שמתוכם רק פעמים ספורות זה נעשה בחשק ובלהט - זה ממש ממש קיצוני!
וברור שהבעיה פה היא ההורמונים ולא בעיה זוגית אחרת, לכן ב"ה המפתח לפתרון לא כ"כ קשה ונתון בידיהם. שלא כמו בעיות שנובעות מדברים אחרים ומצריכים טיפול וכ'ו...
שימי לב שרשמת בעינייך זה באמת יותר נכוןבתי 123
לומר כך
כמו שרשמתי כל מקרה לגופו ואני ממש ממש לא חושבת שהריון והנקה זה בכל מחיר או המחיר של זוגיות
רק לומר בנחרצות שזה קיצוני זה יכול להבהיל ולהשמע כאילו אצלה זה לא נורמלי
זה נורמלי שאין חשק וב"ה שזה מסיבות משמחות וכל זוג צריך לעשות את ההחלטה שלו לפי ההשקפה וסדר העדיפויות שלו ומה שגורם לו לאושר
ברור שזה אישי ואינדיבידואלי לכל זוגאוהבת טבע
רק שהפותחת פה ביקשה בראש השרשור חשמוע דיעות לכאן ולכאן. אז השמעתי את שלי
ממש חולקת עלייךשירה515
בעיקר בקטע הקיצוני- הדבר הכי טוב והכי חשוב לילדים זה הקשר האוהב בין ההורים שלהם.
במקרה של גירושין, הם הנפגעים הראשיים.

וכאן לא מדובר בפגיעה בילד, רק בהפסקת הנקה שהיא ממש בגדר צ׳ופר. רוב מוחלט של התינוקות בגיל הזה לא יונקים בכלל.

אני גם חולקת על תפישת העולם שאומרת שהילדים הכי חשובים. אני לא חיה בשביל הילדים שלי (יש לי 6). כולנו חיים למען מטרה גדולה יותר.
מסכימה איתך . ולפותחת:WeAreFamily
אחרי תקופה שהרגשתי כפי שאת מתארת (לא בגלל הנקה אלא בגלל נטילת אמצעי מניעה הורמונלים) , החלטתי שעם כמה שהריון עכשיו לא יהיה לי קל, אני עוברת לאמצעי לא הורמונלי עם כל הסיכון להיכנס להריון מהר וכו', ולו רק כדי לראות עד כמה זה ישפר את מצב החשק.
שיפר זה לא מילה. הכל השתנה פלאים. צודקת מי שכתבה שזה אפילו משפיע לרעה עלייך יותר מאשר עליו. רגשות המצפן והכבדות שנלווית ליחסים נעלמים, ומתחלפים ברצון וחשק ששווה לעשות מאמץ שיגיע בטבעיות.
סופסוף היחסים באו בטבעיות וההשפעה על הקשר הזוגי שלנו ניכרת בהחלט
אני ממליצה לחשוב על התקן לא הורמונלי, ואולי לחכות קצת עד ההריון הבא.... צריכים חיזוק להמשך!
אני מפחדת קצת לרשום את זהלמה לא123

אבל יש לי הרגשה שחלק מהנשים שכתבו פה שהילדים קודמים ולא נורא לקיים יחסים גם בלי חשק,ושיחסים זו עבודה וכו וכו

פשוט הן מעולם לא חוו מה זה יחסים מתוך חשק ותשוקה,או שזה היה בעבר הרחוק ושכחו מה זה,ולכן זה לא נראה להן חשוב כ"כ או משמעותי.

אז ככה לקיים מתוך חשק או מתוך עבודה,זו הרגשה אחרת לגמרי לגמרי,הן לך והן לבעלך!!!! מרגישים כשאת מכריחה את עצמך להיכנס לזה,וגם כשנכנסים לזה וההורמונים בשפל זה אף פעם לא יהיה כמו חשק מלכתחילה.

 

איך מישהי אמרה לי פעם,כשאני בלי גלולות/הנקה/הריון, אני איפשהו על הגרף ותמיד אני יכולה להיכנס לענינים איכשהו.

אבל כשאני בהריון/גלולות/הנקה, אני בכלל לא על הגרף, אין גרף!!!!!!!!!!!

 

הפותחת מניקה תינוק בן שנה וחצי,רוב הנשים מפסיקות להניק בשלב כזה,הילד אוכל הכל בגיל כזה, אז לצמצם הנקה נשמע ממש לא נורא.

לדעתי שווה לנסות לפחות פעם אחת, להפסק להניק לשים התקן ולזרום. מה כבר יקרה?!

 

 

מסכימה ממש. רציתי גם לכתוב כך, אבל פחדתי לפגוע...אוהבת טבע
מסכימה,שגרה ברוכה
לגבי כל הדעות פה שנגד הפסקת ההנקה בגיל של היונק של הפותחת.. לא הבנתי מה הנחרצות. היא לא מדברת פה על יונק בן חודש. תינוק בן שנה וחצי אמור לאכול מוצקים.. הוא יהיה חזק וחסון גם אם תופסק ההנקה בשביל סיבה חשובה שכזו! (אצלי בגיל הזה הבת שלי לא יונקת ולא אוכלת מטרנה. רק מוצקים)
מסכימה עם הרובלהשתמח
אבל הבחירה כאן היא לא בין זוגיות לטובת הילדים. זוגיות היא חלק מטובת הילדים וטובת הילדים היא חלק מהזוגות. משפחה היא מערכת אחת עם חלקים ורבדים שונים ְְשמשפיעים אחד על השני.
העניין הוא למצוא איזונים. שזה באמת מורכב. אבל חשוב לזכור שלא בוחרים בין לבין.

מזדהה מאודאמא6
גם אני מתוסכלת מזה שזה או זה או זה...
שמעתי מרבנית אחת מהציבור שלנו (שבקשה שלא לצטט את זה בשמה), שבמצב שאשה עם הריונות והנקה בלי חשק לתקופה ארוכה, יש מקום לרווח יותר בין הלידות גם אם זה אומר ללדת פחות ילדים, כדי לתת את המקום גם לזוגיות מתוך חשק ושמחה. עד כדי כך זה חשוב ומהותי.
יפה!וואוו
נכון מאוד!Eu
עדיף לרווח הריונות מאשר לקצר הנקה!
ככה את משקיעה באיכות ולא בכמות
וגם מפנה זמן לעצנך ולזוגיות
נכון כל כךיערת דבש
ענו לך כאן לפני הרבה מאודאני זה א
לא קראתי הכל ומקווה שלא חוזרת על מה שאמרו קודמותיי..
יצא שחמש שנים הייתי 3 פעמים בהריון ובין לבין בהנקה. ולא היה לי מצב של בלי אחד מבין המצבים האלו.
גם לי הנקה והריון גומרים את החשק במיוחד שבהריונות גם כשכבר יש חשק אני בשמירה.. בקיצור בבן הקטן שלי כבר התחלתי להרגיש שאני ממש "עייפה" מהחוסר חשק הזה שבעצם זה לוקח ממני המון אנרגיות מיותרות כי נוצר מצב שרוב הפעמים לי אין חשק ולבעלי זה היה קשה וגם לי כי בעצם הרגשתי שזה יוצר מתח בקשר שלנו. בסופו של דבר כשהקטן היה בן שנה הפסקתי להניק (מסיבות אחרות) וכבר 4 חודשים אני לא מניקה ולא בהריון ואני מרגישה שאני מתחילה לחזור לעצמי וזה כל כך כייף פתאום להיות כמו פעם.. אז בדיעבד אני מאוד שמחה שהפסקתי להניק וזה לא סותר את זה שלפעמים עצוב לי שכבר הקטן לא יונק.
אני לא חושבת שהייתי מצליחה להפסיק להניק אם זו היתה הסיבה היחידה כי אני פריקית של הנקה אבל תכלס זה הכי נכון ולפעמים אין ברירה וזה מה שצריך. בהצלחה ושיהיו החלטות טובות
אולי כבר כתבו לךbula
אבל לדעתי תופתעי לגלות שזה לא רק בשביל בעלך
שתגלי שגם את יכולה ממש להיות
ושהיחסים בינכם קפצו כמה מדרגות בזכות זה, ויצא שאת המורווחת הראשית, לא רק בעלך

וגם התקן ללא הורמונלי לא גומר את החשק בכלל
לא קראתי את התגובות.אבל ממש ממליצה- פני ל'מכון יהל.'עשב לימון


לא קוראת את כל התגובות- אבל חד משמעית!מבט קדימה

זוגיות לפני הנקה.

את רוצה ילדים בריאים נפשית- שתהיה זוגיות טובה! והמון מושתת על יחסי האישות בין בני הזוג.

הייתה לי חברה שאמרה לי שהיא כמעט ולא מכירה מקווה... אחרי תקופה של בערך 5 שנות נישואין (שאתם הרבה יותר!) היא שתפה אותי בבעיות קשות ביחס ובהרגשה שיש לה כלפי בעלה.

יש משהו נפלא בהרחקה שמקרב יותר מכל דרך אחרת!

חברה נוספת שנשואה יותר שנים ממך, שתפה אותי שהיא גם פחות או יותר כמו שספרת- ורואים את היחס שלה מול בעלה (גם בזה שיתפה) יש משהו חסר.

ולמה בעיני זה קורה- א. כי יחסי אישות זה כל כך נצרך בזוגיות. זו בניה שאין כמותה. ב. כי כל זוג צריך ריחוק בשביל קרבה יותר גדולה. בחינת צעד אחורה, שלושה צעדים קדימה. 

אין מה להשוות התמודדות של קושי (לא משנה כמה הוא קל או כמה הוא קשה) שנדרש להתגבר עליו בהרחקה לעומת קרבה.

 

לי יש דוגמאות אחרות, זה לא חייב להיות ככה...בארץ אהבתי
לנו היו גם תקופות של מחזור סדיר, ואני מסכימה איתך שלתקופת ההרחקות יכול להיות תפקיד חשוב בקשר הזוגי.
אבל בסופו של דבר רוב הזמן אנחנו מותרים (הריונות/הנקות) ויש לנו זוגיות בריאה ומהממת ב"ה.
ומכירה עוד משפחה עם זוגיות מהממת שאני יודעת שהם גם היו המון שנים ברצף של הריונות/הנקות.

אז אני לא חולקת עלייך שבסיפורים שאת הבאת היה קשר בין הזוגיות לבין הרצף של הריונות/הנקות שלא עשה טוב לזוגיות.
אבל זה לא מחייב שיהיה ככה.
ואני מגיבה רק כדי לאזן, שלא כל אישה שנמצאת ברצף של הריונות/הנקות תחשוב שאם היא לא תמנע אחרי כל תקופת הנקה ולפני ההריון הבא, היא מסכנת את הזוגיות שלה.

כמובן שאם מרגישים שיש השפעה לא טובה על הזוגיות אז יש מקום לשקול את הדברים. אבל זה מאוד אישי לכל זוג וזוג.
אני גם כמעט לא מכירה מקווהפרלין
מה אני יכולה לעשות שהקב"ה החליט שבזמן שאני מניקה אין לי מחזור?....
מאז שהתחתנתי הייתי פחות מעשר פעמים במקווה.... ואני נשואה 13 שנים.....
זה כבר משהו שהוא באמת לא בידיים שלי.
יצא לי לחשוב על זה לא מעט עם בעלי.. כי אני מאמינה שכל היופי בזוגיות לפי התורה היא באמת לייצר את הגעגוע הזה ושלא תווצר שחיקה..
אבל הגוף שלי פשוט לא עובד לפי זה.
ואיכשהו אנחנו לא מרגישים שחיקה.
אבל מי יודע מה אנחנו אולי מפסידים
הקב"ה מתאים לכל בנ"א את הדרך שלולמה לא123

זה השביל שלך,כנראה שאתה לא צריכים להתרחק בשביל להתקרב לעיתים קרובות

 

הגוף שלך עובד מעולה..אמא חדשהה
ככה אמור להיות. היום הגופים חלשים (של רוב הנשים) ולכן הגוף לא "מגן על עצמו" ומבייץ תוך כדי הנקה. בטבע אישה שמניקה לא הייתה צריכה לקבל מחזור

מאחלת לכם שבתוך המציאות הזאת תדעו למצוא את מה שמתאים לכם כזוג
לפני שהתחתנתי אמא שלי עשתה לי שיחהנועה נועה
ודיברה איתי בה בעיקר על החשיבות של הקשר הגופני בנישואין. אחד הדברים המעניינים שהיא אמרה לי היה שאצל זוגות שמגיעים עם בעיות זוגיות לטיפול (אולי שמגיעים לגירושין, אני כבר לא זוכרת) מתברר שבאחוזים מאוד גבוהים הבסיס הוא קושי במימד הגופני. והרבה פעמים הזוג אפילו לא חשב שזאת הבעיה, נערמו עליה עוד ועוד בעיות, אבל בתהליך הטיפולי הבינו בסוף שזה היה הגורם לבעיה מלכתחילה.
יחסי אישות הם פן מאוד מאוד מאוד משמעותי בזוגיות וממש חיוני לא לוותר עליהם. וכן, כשאת מקיימת לא מתוך רצון ושמחה זה ממש לוותר עליהם. אני לא אומרת לך להפסיק להניק, אני בכלל לא הולכת להגיד לך מה לעשות (אני במקומך לצורך העניין הייתי מנסה בתור התחלה להשקיע ממש בלמצוא דרכים לעבוד על החשק במקביל להנקה, ורק אם זה לא היה מצליח בכלל לעבור למניעה לא הורמונלית עם או בלי קיצור הנקה). אבל בעיניי חשוב שהנקודה הזאת תעמוד לנגד עיניך, שהויתור הזה עלול חלילה להשפיע בדרכים שאת אפילו לא יודעת ולאט לאט לפרק דברים בזוגיות המקסימה שלכם, וכל כך חבל. אחד הדברים המיוחדים ביהדות הוא שעם כל הרוחניות היא שמה את האצבע על הנקודה הזאת שהגוף הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו ולא רק שצריך לתת לו מקום אלא אפשר לקדש אותו. לחשוב שזוגיות אידיאלית תחזיק גם בלי יחסי אישות נורמליים זה בעיניי החמצה לא רק של חלק גדול בשמחת הנישואין אלא גם של חלק גדול בתפיסת הזוגיות היהודית.

בהצלחה בכל דרך שתבחרי🌹
אז קראתי את כולכןפרלין
אפילו כמה פעמים.
והחלטתי לשתף את בעלי ואפילו הראתי לו את בשרשור הזה.
קודם כל בשמי ובשמו, תודה גדולה לכל מי שירצה להגיב פה. הארתן את עיננו ונתתן לנו המון כיווני מחשבה.
נוצר דיבור מאד פתוח וטוב בין בעלי לביני.
הגעתי עם נכונות אמיתית לכל החלטה שתתקבל על ידינו.
בעלי אמר שהוא לא מרגיש שכל כך רע לנו המצב הקיים ושהוא מרגיש הרבה השקעה מצדי בזוגיות שלנו בדברים שלאו דווקא באים לידי ביטוי בצד הפיזי. אני באמת חושבת עליו הרבה ודואגת לו. ומפנקת אותו. והוא אותי. והוא אמר שנכון שאולי יכלו להיות לנו יחסי אישות יותר מרגשים וסוערים אבל אם המחיר לזה הוא פחות ילדים או פחות הנקה הוא לא כל כך רוצה את זה.. ואני הרגשתי הקלה לשמוע את זה ממנו כי זה מה שבתוך תוכי אני חושבת גם.
העלתי את השרשור כי פתאום נבהלתי מהמספר הזה- כמעט 13 שנה שאני רק מניקה או בהריון ואני יודעת שזה משפיע מאד על החשק שלי. ופתאום חשבתי על זה שאולי צריך לחשוב על כל העניין מחדש.
אז חשבנו מחדש ובחרנו בעצם להמשיך כך..
כך נכון לנו ולזוגיות שלנו בשלב הזה.
תודה רבה לכולכן, כל אחת ודעותיה עזרה לנו מאד.
ואני שומרת בלבי את שלל הדעות למקרה שארגיש שמשהו לא מספיק מאוזן שוב.
איזה יופי שדיברתםלמה לא123

ושאתם עושים מה שהכי נכון לכם,בשיתוף פעולה

כל הכבוד לך

בהצלחה

לא קראתי, רק לגבי אמצעי מניעהאיפה הגשםאחרונה
מה עם דיאפרגמה?
זה לא הורמוני.. זו יכולה להיות לך אופציה. צריך לשים 20 דקות לפני קיום יחסים, ולמרוח על זה קוטל זרע.
את הגודל שצריך יכול להגיד לך רופא נשים, או שיש 'מתאמות דיאפרגמה'.
אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאהאחרונה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאהאחרונה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אשמח לעזרת האלופות בקניית מתנה לחמותיאנונימית בהו"ל
אנונימי כ לא רוצה שיזהו במקרה..


אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה.  אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.


לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.


אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.


מה עוד יכול להיות? 

מכשיר חשמלי כלשהו?לפניו ברננה!

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

שואב שוטף זה גם בעיני מתנה מצויינתממשיכה

בטח אם הכל עליה

אולי אלבום דיגיטלי עם תמונות של הנכדים מעוצב יפהנפש חיה.
נראה לי שתמיד נהנים לראות את התמונות האלו
אם נראה לך שהיא כן אוהבת לצאת ולנסוע והבעיה היאקופצת רגעאחרונה
שלא ניידים, אולי חלק מהתקציב יכול ללכת על מונית שתקח אותם לבילוי. נניח יום כיף במלון עם הסעה הלוך חזור. לא כולם נהנים מכזה דבר אבל מי שכן נראה לי שזה מאוד מפנק 
מה עושים בטיפול רגשי?אנונימית בהו"ל

איך זה יכול לעזור לי?

בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.

ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?

 

אוף.

אלופה שאת מחפשת טיפול, זה הצעד הראשוןהתייעצות הריון
לצאת מהדיכאון! לשאלתך, כדאי להתחיל אצל רופאת משפחה, שיכולה להפנות אותך לעובדת הסוציאלית של הקופה, ואז זו עלות נמוכה מאוד לטיפול, אם בכלל..
משתפת מנסיוני האישיחנוקה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.


ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ממש כל מילה! ומוסיפהכורסא ירוקה

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.


וויטמינים סופר סופר חשוב.

מצטרפת לכל התגובות פהאיזמרגד1אחרונה

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

ילדה שאוכלת שרוולים בגיל 3.5חנוקה

הבת שלי לאחרונה התחילה לאכול את השרוולים של הבגדים )אולי לכבוד השרוול הארוך(.

אני באמת חושבת שזה רגיש כי היא עוברת תקופה קצת מורכבת אבל אנחנו מטפלים בזה.

הענים הוא שזה גם קצת מגעיל אותי...

וגם באמת עכשיו חורף וקר! וזה לא מוצא חן בעיני.

י ש לכן רעיון למשהו?

שאלתי אותה מה יעזור לה לא לעשות את הז כי היא הורסת את הגדים החדשים והיפים שלה ואכפת לה מאד מזה...והיא אמרה שהיא רוצה מוצץ במקום...

אשמח לכל חוות דעת.

לא מבינה בזהממצולות

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

מוסיפהחנוקה
היה לה מוצץ עד גיל שנתיים וחצי, נגמלה ממנו ביצמה כשנאבד
זה עניין תחושתימתואמת

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

נורא מעניין מה שאת אומרתחנוקה

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

התופעות יכולות להגיע ביום בהיר אחדמתואמת

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

רק גבי כפית חד"פ- לקחת את הסוג הגמיש שלא נשבר בפהיעל מהדרום
נכון.מתואמתאחרונה
יש נשכנים לילדיםיעל מהדרום
לק"י


יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

נכון! חפשי באתר די-סטוררוני 1234
ושמעתי שגם מומלץ לתת לאכול מלפפון חמוץ כדי "להעסיק" את הפה
נשמע טובחנוקה

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...

שאלה על בחילות בהיריוןהגברת מהירח
מעניין אותי לדעת: יש נשים שיש להן בהיריון בחילות בוקר, ואז זה עובר להן ומרגישות טוב במשך היום? כי לי הבחילות הן בערך 24/7.... עד כמה אני חריגה בנוף?
אצלי היה כל כל הזמןהבוקר יעלה
ילדה יחסית גדולה מוצצת אצבע ורוצה להפסיקממתקית

מאוד מפריע לה שהיא מוצצת (בת 9 וחצי) אבל לא מצליחה להיגמל.
היא כל הזמן אומרת לי בכעס "אמא למה לא קשרת לי את הידיים כשנולדת.." מצחיקה (יש לי גיסה שקשרה לבת שלה את היד בגיל ינקות והיא באמת הפסיקה למצוץ, אני לא העזתי לעשות את זה לבת שלי, אבל עכשיו היא ממש סובלת מזה)

אבל יש לכן טיפים איך לעזור לה להפסיק? ניסינו מרה, לא עזר.
יש לה כבר פצע באגודל מהמציצה וכואב לה.
אציין שהיא לא מוצצת בחוץ, בבית היד שלה דבוקה לפה.

זה עובר לבד בסוף? 

לפעמים עובר לפעמים לאאיכה
אני הפסקתי לבד בגיל 15


אחותי עדיין מוצצת, היא בת 25 🤭

אני מכירה שיש אפשרות לשים בפה איזה התקןכתבתנו

שימנע את היכולת להכניס את האצבע ולמצוץ.

לא יודעת מי מתקין (רופא שיניים? אורתודנט?) אבל כנראה גוגל / AI ידעו להגיד.


חוץ מזה, סתם רעיון, שאולי  יעזור אם היא בעצמה כבר מתלוננת ורוצה להפסיק, שתסתובב עכשיו לתקופה (לא יודעת כמה נחשב שצריך כדי להפסיק את האוטומט של הגוף) עם כפפות. מעריכה שזה לא נוח ונעים למצוץ איתן, וזה יזכיר לה לא להוריד כשהיא בלי לשים לב תקרב את האצבע לפה.

בהצלחה

כפפה?כורסא ירוקהאחרונה

אבל אני חושבת שבכל מקרה הרצון זה הצעד הראשון.

אם כל פעם שהיא מתחילה היא תקלוט ותפסיק לאט לאט זה יהפוך מפעולה שקורית בהיסח דעת לפעולה מודעת ואז היא תוכל לפני זה לחשוב אם היא באמת רוצה, לעצור שניה ולותר

תינוק בן יום שלא מפסיק לינוק, מה עושים?אנונימית בהו"ל

הוא יונק יעיל, ממלא טיטולים יותר ממה שצריך ביממה השניה לחיים, אפילו עלה במשקל מאז הלידה במקום לרדת!

אבל הוא באמת כל היום על השד, וכשלא אז הוא בוכה... ואני עוד לא השלמתי שעות שינה מהלילה של הלידה, והשד שלי רגיש בטירוף (ברוך ה' לא פצוע אבל בקצב הזה זה יגיע גם)

לא רוצה לתת לו תמ"ל (גם אין צורך), מוצץ אומרים רק אחרי שההנקה מבוססת, החלטתי שזה נקרא כבר הנקה מבוססת מספיק אבל הוא פשוט לא מעוניין.


מילא עכשיו בבית חולים, אבל מה אני אעשה מחר כשרני חוזרת לשאר הילדים, הוא ילמד לפתוח פערים בין הנקות מתישהו בקרוב?


(וגם ההנקות כואבות נורא מהתכווצויות של הרחם אז מוסיף לסיוט)

כתבת כבר מזמן... אולי עברמתיכון ועד מעון

אבל זה ממש תקין שתינוק רוצה כמה שיותר ידיים והנקה בימים הראשונים (וגם אח"כ)

אולי יעניין אותך