זו החלטה זוגית,לא?

אני הייתי מפסיקה

ולכן כותבת באנונימי כי לא בא לי תגובות מצקצקות ששופטות את הזוגיות שלי עם בעלי.

מבחינתי ההנקה והילדים בכלל קודמים להכל. גם לעצמי. וגם לבעלי.

ובעלי מסכים עם זה, אגב.

ההנקה מבחינתי היא עוד אספקט של העובדה שיש תינוק בבית. אני הרי גם לא ישנה ועייפה תמידית וגם זה הורג לי את החשק.

אז מה, ננעל את התינוק בלילה בחדר אחר שיתמודד לבד כדי שאשן כמו שצריך כדי שיהיה לי חשק להיות עם בעלי?

ברור שלא. אז למה להפסיק הנקה כן? ובמיוחד כשאת אומרת שזה מונע לך. אז תצטרכי אמצעי מניעה הורמונלי, שגם הוא אולי ישפיע על החשק, ואז מה?

מבחינתי ומבחינת בעלי זו תקופה והיא תעבור. כמו שאמרתי, גם ככה לא ישנים אז באופן טבעי יש לכולם פחות חשק (גם לבעלי).

זה לא הופך את הזוגיות שלי לפחות טובה. אני לא חושבת שהזוגיות שלי צריכה לבוא על חשבון הילדים. בעלי ממש לא היה מוכן שאפסיק להניק מהסיבה הזו (מה גם שזה לא בהכרח יעזור מהסיבות שכתבתי למעלה).

אפשר ורצוי לפתח את הזוגיות גם באספקטים אחרים. וזה לא שאתם לא מקיימים יחסי אישות בכלל, אלא שזה לא בראש סדר העדיפויות שלכם וקצת נדחק למטה ביום יום. ובעיניי זה בסדר כל עוד שני בני הזוג מבינים שזה המחיר ומוכנים לשלם אותו.

נכון שהזוגיות חשובה, ונכון שיחסי אישות חשובים לזוגיות. אבל זה לא משוואה זוגיות = יחסי אישות. יש עוד הרבה הרבה מעבר לזה בזוגיות, וזה בעיניי לגיטימי שהאופי של הזוגיות קצת משתנה כשיש תינוקות קטנים.

וכן, גם בעיני בעלי זה לגיטימי וזה מחיר ששנינו בוחרים לשלם.

זו דעתי. לא חייבים להסכים.

לי באופן אישי קשה מאוד לקרוא הודעות בפורום שאומרות שהזוגיות זה הדבר הכי חשוב, יותר מהילדים כי הילדים יגדלו ויעזבו את הבית ועם הבעל צריך לחיות לנצח. וקראתי הרבה הודעות בסגנון הזה כאן לאורך השנים.

אז נכון, הילדים יגדלו ויעזבו את הבית, אבל הם לרגע לא יפסיקו להיות הילדים שלי. והשנים הראשונות האלה כל כך משמעותיות וחשובות לעיצוב כל מימד בחיים שלהם בערך.

בניגוד לתינוק, בעלי (וגם אני) אנשים מבוגרים ומסוגלים לעשות החלטה רציונלית לגבי סדרי העדיפויות שלנו בנקודה מסויימת בחיים ולפעול לפי זה.

שוב, זו דעתי. וברור לי שהיא מאוד לא פופולרית כאן.

קודם כל, קצת צורם לשמוע דווקא ממאותגרת פוריות "מה יותר חשוב, עוד תינוק?". כי כן, יש זוגות שמאוד מאוד חשוב להם "עוד תינוק".

לגופו של עניין: התלבטתי אם להגיב כי הדבר האחרון שאני רוצה זה לצער אותך.

אבל כשיהיו גם לך ילדים (מאחלת לך שבקרוב!) את תראי שדברים משתנים, סדרי עדיפויות משתנים וכן - גם הזוגיות משתנה. כרגע הדבר הכי חשוב בחיים שלך זה בעלך והזוגיות וזה מובן ומקובל וטוב ויפה. כשיש ילדים בתמונה הדברים נראים אחרת...

לא אומרת חלילה שהזוגיות לא חשובה, אבל יש דברים יותר חשובים. מה גם שהיא לא אמרה שהזוגיות לא טובה, אלא שאין לה חשק לאישות. זה ממש לא אותו הדבר.

ומוסכם על שניכם,מעולה

אבל הפותחת כן מרגישה שזה משפיע

חסכת לי תגובה...

בגיל שנתיים?

אני במקומך הייתי מחכה לגיל שאני בד"כ מפסיקה,אלא אם כן זה גיל 3, שמה התקן או מונעת עם נרות. רק בשביל לדעת איך זה מרגיש להיות זוג בלי כל ההורמונים האלה.

נשארת ככה כמה חודשים ואז שוקלת מחדש את הכל

א"א לדמיין איך יהיה משהו שלא קרה לך אף פעם.

שיחסים הם עבודה

זה כמו שתגידי שלאכול זה עבודה,או לישון זה עבודה

יחסים אמור להיות כיף,וצריך להיות מרצון ולא מעבודה.

מבינה שיש תקופות שזה קורה וזה נורמלי. אבל שזה כל הזמן יהיה מאולץ,נשמע לי נורא

גדול מהזמן בלהנות אחד עם השני , מסז'ים וכו' ואז תצליחי גם את להנות.

לא מן הנמנע שזה יפיג גם חלק מהיובש שאת מרגישה 

חיי אישות אמורים לתת לשניכם הנאה ולא רק את הילד הבא.

זה נורא חד צדדי לבוא ולהגיד "זוגיות או ילדים, ברור שזוגיות". אבל מה את משווה כאן? מה בזוגיות? ומה המחיר שהילדים משלמים?

ואם כבר אומרים את זה ולוקחים לקיצון (נניח זוגיות גרועה ואפילו גירושים לעומת בריאות פיסית/נפשית של הילדים - אז ברור שהילדים!!! ואני אומרת את זה עם הרבה אהבה לבעלי).

היא לא אמרה שהזוגיות גרועה, היא אמרה שאין לה חשק.

בעיניי זה תמים לחשוב שעל החשק של האישה או התדירות של היחסים הזוגיות תקום או תיפול. יש מספיק זוגות שהפריכו את הטענה הזו.

כן, יחסי אישות זה חשוב ומענג וכיף לשני בני הזוג, אבל יש דברים יותר חשובים. אני לא חושבת שהזוגיות שלי ושל בעלי תלויה ביחסי האישות.

גם אם הייתי מבקשת מבעלי לדרג את הדברים שחשובים לו בזוגיות שלנו, יחסי אישות לא יהיה במקום הראשון (זה כן יהיה באחד המקומות הראשונים, אבל בעיניו החברות והקשר בינינו, ואיזו אמא אני ואיזה אבא הוא יותר חשובים מיחסי אישות).

הילדים שלי הם שלי תמיד תמיד. לנצח. אני לא בחרתי בהם והם לא בחרו בי. הם תלויים בנו ואיך החיים שלהם יראו מושפע מהשנים הראשונות האלו, על כל מה שקורה בהן.

אני אוהבת את בעלי ומודה על כל יום שאנחנו ביחד. אבל בואו נהיה ריאליות - יש גם הרבה זוגות שמתגרשים לא עלינו. אבל הורה "שמתגרש" מהילדים שלו - זה משהו שכמעט לא קיים, ואם קיים אז זה ממש בשוליים.

אז אם את שואלת רק ברמת הכותרת בלי לפרט מה זה באמת אומר ומה המחיר של כל אחד מהצדדים "זוגיות או ילדים" - אז חד משמעית ילדים.

ורק את תחליטי מה מתאים לך ולכם.

לי מאוד צרמה האמירה  "זוגיות או ילדים, ברור שזוגיות". כי יש שיקולים לכאן או לכאן וזה תלוי מה המחירים שמשלם כל צד ובעבור איזו תכלית. חלק מהמחירים נסבלים, חלק לא.

וכמו שאמרתי, אם זה רק ברמת הטייטל ולוקחים את זה לקיצון - אז חד משמעית ילדים.

אבל יש לי הרגשה שחלק מהנשים שכתבו פה שהילדים קודמים ולא נורא לקיים יחסים גם בלי חשק,ושיחסים זו עבודה וכו וכו

פשוט הן מעולם לא חוו מה זה יחסים מתוך חשק ותשוקה,או שזה היה בעבר הרחוק ושכחו מה זה,ולכן זה לא נראה להן חשוב כ"כ או משמעותי.

אז ככה לקיים מתוך חשק או מתוך עבודה,זו הרגשה אחרת לגמרי לגמרי,הן לך והן לבעלך!!!! מרגישים כשאת מכריחה את עצמך להיכנס לזה,וגם כשנכנסים לזה וההורמונים בשפל זה אף פעם לא יהיה כמו חשק מלכתחילה.

איך מישהי אמרה לי פעם,כשאני בלי גלולות/הנקה/הריון, אני איפשהו על הגרף ותמיד אני יכולה להיכנס לענינים איכשהו.

אבל כשאני בהריון/גלולות/הנקה, אני בכלל לא על הגרף, אין גרף!!!!!!!!!!!

הפותחת מניקה תינוק בן שנה וחצי,רוב הנשים מפסיקות להניק בשלב כזה,הילד אוכל הכל בגיל כזה, אז לצמצם הנקה נשמע ממש לא נורא.

לדעתי שווה לנסות לפחות פעם אחת, להפסק להניק לשים התקן ולזרום. מה כבר יקרה?!

זוגיות לפני הנקה.

את רוצה ילדים בריאים נפשית- שתהיה זוגיות טובה! והמון מושתת על יחסי האישות בין בני הזוג.

הייתה לי חברה שאמרה לי שהיא כמעט ולא מכירה מקווה... אחרי תקופה של בערך 5 שנות נישואין (שאתם הרבה יותר!) היא שתפה אותי בבעיות קשות ביחס ובהרגשה שיש לה כלפי בעלה.

יש משהו נפלא בהרחקה שמקרב יותר מכל דרך אחרת!

חברה נוספת שנשואה יותר שנים ממך, שתפה אותי שהיא גם פחות או יותר כמו שספרת- ורואים את היחס שלה מול בעלה (גם בזה שיתפה) יש משהו חסר.

ולמה בעיני זה קורה- א. כי יחסי אישות זה כל כך נצרך בזוגיות. זו בניה שאין כמותה. ב. כי כל זוג צריך ריחוק בשביל קרבה יותר גדולה. בחינת צעד אחורה, שלושה צעדים קדימה. 

אין מה להשוות התמודדות של קושי (לא משנה כמה הוא קל או כמה הוא קשה) שנדרש להתגבר עליו בהרחקה לעומת קרבה.

זה השביל שלך,כנראה שאתה לא צריכים להתרחק בשביל להתקרב לעיתים קרובות

ושאתם עושים מה שהכי נכון לכם,בשיתוף פעולה

כל הכבוד לך

בהצלחה

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.