פורום הריון ולידה (עמוד 2981)

לבי איתך.
לגבי התינוקת: יש לה חום?
זה רק בלילה או גם ביום?
נשמע כמו שיניים או אוזניים.

זה בעיקר בלילה.
בעלי אומר שהוא מרגיש איזה בליטה בחניכיים, אבל אני לא הרגשתי או ראיתי כלום...
ונתנו לה קצת נורופן לפני שבדקתי.
ניסיתי לגעת לה באוזניים, ראיתי שהיא לא קופצת/בוכה או משהו.

תודה

ממליצה לתת נר אקמולי, אצלי עזר הרבה יותר מסירופ, ואיפשר כמה שעות של שינה רצופה בלי כאבים.

הייתי בודקת אוזניים לקטנה מגע באוזניים לא שולל ולא תמיד יש חום. ואם לא, ממש נשמע הגיוני לשיניים.... אפשר לתת נורופן. רפואה שלמה לכולם!

כשסיכוי סביר שאין לה משהו באוזניים..

החורף הזה קשהההה
תנסי לנשיג עזרה כמה שיכולה ומתאפשר
לא פשוט בכלל
שץהיה רפואנ שלמה🤗

גם כשאת כבר מרגישה טוב, ויטמין סי, להשמר מקור

כמה זה מסוכן? ברגע שנגמר ההשפעה אני חייבת עוד אחד.. לא שורדת בלי.... אז מה עושים? זה בעייתי?

את בהריון בלי להלחיץ אבל היצה כתבה על מישהיא שהיתה חוחה ולקחה אקמול באותם ימים והתגלתה בעיה אצל העובר אז ממש ממליצה לבדוק אם הרוםא כמה לקחת בדיוק

אם את לא בהריון אז אפשר גם נורופן, שעוזר ליותר זמן.

אופטלגין עוזר להרבה יותר זמן ולפעמים מעביר את הכאבים ממש. אצלי אם יש כאב חזק יחסית אני ישר לוקחת אופטלגין, כי אני כבר יודעת שעם אקמול זה לא ייגמר.

 

העיקר לא לקחת המון מאותו חומר. המון זה יכול להיות גם המינון המותר כביכול, אבל אם זה יומיים או יותר בלי הפסקה זה לא טוב. גם בלי הריון, זה עומס נורא על הכבד. ועם הריון יש סיכונים גם לעובר כנראה.

 

בקיצור, כמו כל דבר בחיים, יותר בריא לגוון..

ועכשיו נראה ששלושתנו במקביל לא מרגישות משו (אני+הבנות) ואני צריכה גם לשמור על העוברי בבטן... מזל שיש אבא(: מקווה שיצליח לתפקד וימשיך להיות בריא .. שה יתן כח לטפל בעצמנו ובכולם ובעיקר יתן בריאות איתנה לכולם

איך אני שמחה בשבילך ♡♡♡
מלא בשורות טובות ורק שמחה ונחת!

תהנו מהנורמליות

בהצלחה בהתמודדויות החדשות שזה מזמן לך ולכל כמשפחה

בהצלחה ענקית עם כל הצרות הרגילות!

ברור לך שאת לא מכינה מחר צהריים כן ??

משמח מאוד לשמוע 😍

הלחץ הזה של האם יונק מספיק... מוכר כ''כ כשמשתחררים. פתאום את האחראית הבלעדית של הפצפון...

שכחי מלקום לבשל מחר, כן? סנדוויץ'עם טונה וירקות. שלום. וירקות לא צריך לחתוך, תאמיני לי שהם אוהבים את זה ככה- מלפפון שלם, גזר שלם. פחות כלים😅

הכי כיף צרות רגילות💕
תנוחי יקרה (כמה שאפשר...)
חיבוקים

(ואל תשכחי מחר בתוך העומס והטירוף שמותר גם לבכות על צרות רגילות.... שלא יהיה כזה קול פנימי שאומר 'על מה את מתלוננת... כמה אושר וטוב יש לך... ורק אתמול התפללת ככ על בריאות ולהשתחרר מהפגייה ועכשיו את מתלוננת על קושי סתמי ורגיל של חיים בבית...'
כי אם הוא יגיע
(נגיד אצלי, למשל, הוא קופץ לבקר מידי פעם)
אז תעיפי אותו מהחלון
ותבואי פה לפורום
להתלונן חופשי חופשי
ואז
תלכי מהר לישון

בהצלחה יקרה!!!
חיבוקים פה מכולנו

הוא יונק מספיק?- כן
למה הוא לא נרדם?- הוא תינוק, הם אמורים לשגע אותך זה התפקיד שלו, אל תפריעי
אולי קר מדי?- אמנם קר , אבל גם אסור שיהיה לו חם מדי אז אל תגזימי.
בת השנתיים מקנאת- כנ״ל, זה התפקיד הקלאסי שלה. תכף היא תישכח על הריצפה וכו. תני לה, יש רק הזדמנות אחת להיות בני שנתיים בחיים ...
הגדולה לא מוכנה לבוחן- זמן מעולה להבין שהלימודים זה שלה והאחריות שלה והציון שלה. כמה שיותר מוקדם יותר טוב, מנסיון מר מאד
מה אכין מחר לצהרים?- שניצל תירס , סנדויץ עם פסטרמה, בעלך יבשל , חביתה.

לכי לישון❤️❤️❤️❤️

לבוש בשתי שכבות, מכוסה בשמיכה חמה, חובש כובע. הבית נעים - ובכל זאת הידיים קרות. .מעיד על זה שקר לו?

הידיים זה לא מדד בדר''כ
חום גוף-כן

וגם משתמשת בהתחלה במד טמםרטורה. מה שממליצים היום זה 22 בערך. אבל אצלי כשהם פיצפונים פחות מ24 היה להם קר (נגיד היום בגיל תשעה חודשים לא זקוק ליותר מ22). צריך להיזהר אבל מחימום יתר (מעלה סיכון למוות בעריסה שלא נדע)

2 גופיות ארוכות, גרביונים/רגליות ומעל אוורול על כל הגוף. ואני גאה במקום יחסית חם... (ליד אילת).
פחות שכבה אחת הוא מיד מתחיל להצטנן.

צריך לחמם את הבית..

לא שמה בד"כ יותר משתי שכבות (מוסיפה מעיל כשיוצאים)..

מאזנת עם חימום הבית את הטמפרטורה..

כשקר להם, הם לא רגועים.. קמים/מתלוננים הרבה..

שבגיל הזה מחזור הדם עוד לא לגמרי מאוזן בגוף והקצוות (ידיים/רגליים) הרבה פעמים קרים יותר משאר הגוף כי הדם זורם לשם יותר באיטיות.
אז לבדוק באף או בעורף
בגיל יותר גדול (לא זוכרת בדיוק ממתי, כמה חודשים) ידיים קרות כבר כן מעידות שקר להם. אבל גם אז אפשר לבדוק באף, ובדרך כלל מצב האף והידיים יהיה זהה

כשהידיים קרות, קר להם..

מרגישה גם כשמתחילים לינוק והאף קר..

 

בקור של עכשיו הייתי שמה לפיות שכבה אחת עבה- פלנל או אוברול קטיפה כזה.
אם האף והלחיים לא קרים אפשר פשוט לשים כפפות לחימום הידיים.

😘😘😘

החימום הוא במידה נורמלית, לרמת נעים. ומה שנעים לי בשכבה אחת מצריך שתי שכבות אצל תינוקות וילדים ממש קטנים
אם אני אימם לרמה שמספיק להם שכבה אחת אז אני אצטרך להיות בלי בגדים או להזיע

לוקח קצת זמן לבני הבית להתרגל לתינוק החדש אל תדאגי יום יומיים זה יסתדר

איך את רואה את הטוב תמיד! גם כשהיו קשיים אמיתיים, וגם כשב"ה הם הצטמצמו לקשיים רגילים של אחרי לידה.

שימשיך כך, עד שלא יהיו קשיים בכלל!

איזה יופי
תרגישו טוב כולכם, ותנוחי!!!
מתי הברית כבר יודעים?

דאגנו לך❤

תהני מכל רגע!

לדעת הרב שלנו טישו לא מטמא אלא אם זה בכמות גדולה מאוד (חצי כרטיס אשראי) ובצבע מטמא..

יכול להיות שיתיר כי זה היה אישיות ולא מקבל טומאה
או אוליי הצבע שלו לא לבן
או דברים אחרים...

אל תפסקי לעצמך, חבל...

מקווה שיתיר

יש פסיקות שונות לגבי האם ניגוב מטמא ומתי.

אף פעם.רק בתחתון.

כך רב אמר לי.

נכון שלא כדאי להביט בניגוב, אך אם היתה הרגשה זה בעייתי

הרב ישאל אותך אם זה היה בהרגשה.

 

וד"א ממה שהבנתי טישו לא מטמא אבל עדיין צריך לשאול על הרגשה ועל ההליכה.

ו...לא להסתכל בניגוב!
אף פעם!!
חוסך המון עגמת נפש

חלבון פחמימות שומנים עד גיל שנה משלבים תמל או הנקה
הכי טוב אם את רוצה שיתחיל להיות שינוי (פשוט יש אמהות ותינוקות שזורמים לאט יותר עם האוכל) לתת מנת אוכל ולאחריה הנקה או תמל כהשלמה מגיל שנה אפשר לתת 3 ארוחות מאוזנות שכוללות חלבון תזונה מגוונת ואז אפשר בעיקרון לא לתת בכלל חלב

ומאכלים שמכילים את החלבון (תראי עם מה היא מסוגלת להתמודד בהתאם לשלב ההתפתחותי שלה)
ביצה: חביתה, ביצה קשה, פשטידה, לביבות, חביתיות
דג: פרוסת דג מבושל (לוודא שאין עצמות), קציצות דג, טונה.
עוף/בקר/הודו: חתיכות, טחון במרק ירקות, קציצות.
מוצרי חלב: גבינה לבנה/יוגורט בכפית, פשטידה/לביבות עם קוטג' וכד'.
קטניות: ממרח חומוס/עדשים, תבשילי עדשים, שעועית, חומוס, קינואה, מש...

אני אף פעם לא שמעתי את זה ולא הקפדתי. להפך- ידעתי שהם מקבלים חלבון מהחלב אז נתתי דברים אחרים. בגיל 8 חודשים אצלי לרוב אכלו פירות וירקות, וגם דיסת קוואקר עם או בלי טחינה, סילאן, אגוזים טחונים וכד'.
דייסה היא קלה להכנה, משביעה, ויש בה גם חלבון, אני מניחה, במיוחד אם מוסיפים לה דברים אחרים.
בשר, ביצים- לרוב בגיל קצת יותר בוגר, לקראת שנה.
אבל אל תשכחי שיש לך הרבה חלבון בקטניות. את יכולה להכין לה מרקים נהדרים עם ירקות וקטניות- עדשים, חומוס, גם בקינואה יש כמות חלבון יפה.
גם קציצות אפשר להכין מעדשים.

דם אדום טרי? אני יודעת שיכולים להיות ימים נקיים ועוד דימום פשוט היה נראה לי הזוי הכמות והצבע..

אבל לא שבועיים אחרי לידה, יותר לכיוון החודש

יש לי תור עוד שבוע וחצי לרופא נשים אם זה יחזור על עצמו אני יזכיר את זה ויבקש שיבדקו

ושוב 6 שבועות אחרי הלידה

6 שבועות אחרי לידה רגילה

הכל מתנהל פה אחרת בכל אופן נחמד שיש תור אם יש שאלות ולא צריך לחכות יותר מידי...

גם בנוהל מזרזים בשבוע 41

אבל קבעתי תור ל5 שבועות אחרי הלידה וזהו, פשרה לא היה לי כח לצאת מהבית שבועיים אחרי לידה

יוצאים לך כרישי דם גדולים? במקרה הרופאת נשים שלי פגשה אותי והתייעצתי איתה אז הכניסה אותי למרפאה שלה ונשארה שארית ע נ ק י ת !!

הכי קטן הוא פיצי

וזה אחלה. קצת גדול, אבל הרגיש לי ממש מגוחך לקנות בגדים שיהיו טובים במידה בשביל שבועיים, ואז להחליף מידה...

הבגדים של נקסט צרים וארוכים

כי זה ממש תלוי במשקל. נגיד אצלי נולדים יחסית קטנים אז התאים להם המידה של 0-1 בגופיות של נקסט. המידה מעל היתה ענקית. ב''ה גדלו מהר ועלו מידה. בכללי אני לא אוהבת שהם שוחים בתוך הבגדים ממש אז כן קונה קצת ניו בורן ומחליפה ל0-3 אחרי חודש חודשיים (תלוי בבגד).

בגלל זה לא מבינה בכלום אני חושבת שאני אזמין כמה דברים מנקסט 0-1 וכמה דברים אקנה ניובורן מהארץ בכל מקרה
תודה רבה לכן על העזרה

בגדי גוף וזה באמת עד חודש...
הם פיצים ממש.
ממליצה לך 0-3

נגיד לי נראה הגיוני-
הגופיות באות בחמישיות. אז חמישיה 0-1 חמישיה 0-3 להתחלה (וככה יש קטנות אבל עוד כי חמש לא תמיד מספיק בעיקר אם אין מייבש).
בגדים- כנ''ל. חמישה ניו בורן (או 0-1 בנקסט) חמישה 0-3.
אם את בחורף אבל תדעי שבנקסט זה לא גופיות עם פלנל חם. וצריך גם רגליות..

0-1 של נקסט, הוא קצת יותר גדול מnb בארץ. וזה מצוין.
אני לא קונה ניו בורן כמעט, נראה לי בזבוז, כי בגיל שבועיים כבר קטן עליהם (אצלי. נולדו בין 3 ל3.700).
אבל 0-1 של נקסט החזיק עד גיל חודשיים בערך.

המידה הקטנה יותר של נקסט היא ממש קטנה. לא קונה אותה בכלל.

גם אני מאז הלידה 4 חודשים סובלת מטחורים ופיסורה ניסתי כל דבר אפשרי ואין פתרון לצערי 😔
נקרעתי כולל פי הטבעת אני עוד לא חזרתי לתפקוד מלא ולפי הפיזתריופיסטית יקח לי המון זמן בקושי יש לי שליטה על האזור הזה 😔

אחרי הלידה עד שהבנתי בכלל שזה פיסורה , המשחה שהצילה את חיי ואני לא מגזימה. זה משחה טבעית שנקראת- סופר חוסן לטחורים ופיסורה אפשר למצוא בחנויות טבע... ממש הצלה תנסי את תודי לי .. עולה איזה 70 שח

ואיך את מרגישה היום?
האם המשחה היא עם מרשם?

זה היה בא והולך כזה.. כל פעם שהרגשתי שיש לי עצירויות הפצע שוב היה נפתח אבל היתי מיד שמה את המשחה וזה היה מונע את הסבל ..השתדלתי לא להגיע למצב של עצירות .. בעיקרון זה עבר נראה לי אם מרגישה שזה מתחיל מייד שמה את המשחה הזאת זה פשוט קסם באמת ..
את קונה בחנות טבע אין צורך במרשם..

אבל אולי אני אלרגית למשהו ברכיבים לא יודעת כי שמעתי דברים טובים. זה באמת עינוי.
לי בסוף עבר אחרי איזה חצי שנה...שווה לחזק את רצפת האגן גם מזרים דם ומעודד ריפוי

אצלי ניסיתי כל מיני דברים: הממליס, בייבי פסטה, וזלין לפני יצאה
כריעה באמבטיה, שרפרף בשירותים
חוקן כשאין ברירה

תזונה מתאימה לעצירות: בלי פחמימות, הרבה סיבים. מים עם פשתן מושרה. יש גם סיבים שאפשר לקנות בבית מרקחת

השתמשת בניפידיפין ?

תנסי אותו יחד עם משפחה של פוראוור- אלו פרופוליס. למרוח כמה פעמים ביום. לי זה עזר...

אפילו לא ידעתי שזה פיסורה.

רק מהקריאה בפורום הבנתי.

פשוט סבלתי, כאבי תופת.

לא עשיתי בשביל זה כלום. לא וזאלין ולא משחות. וכמובן שלא הלכתי לרופא.

שוב כי לא ידעתי שזה פיסורה.

חשבתי רק בגלל העצירות בהריון.

ובכללי אני אדם שחונך "לשרוד" בכל מצב ולבלוע בשקט... חינוך בעייתי ביותר

 

 

אין לי מושג איך. אבל יום אחד זה נעלם.

ומידי פעם יש קצת כאב קל שעובר.

 

אני חושבת שהיה לי מחסור מטורף בנוזלים בהריון ולכן זה קרה.

וכשחזרתי לשתות זה נעלם במידה מסויימת.

כל פעם שאכלתי שומר(הכנתי בתנור עם שמן זית) אז היציאות היו יותר רכות ולא הגעתי למצב של עצירות וככה הרגשתי הקלה משמעותית וב"ה עבר לי

 

מצרפת לך תמונה של המשחה היחידה שממש הצילה אותי (ההורים שלי קנו לי אז לא יודעת כמה בדיוק עלה- נראלי סביב ה150, אבל שווה כל שקל, אם תרצי אברר לך בדיוק איפה)

מאחלת לך בריאות טובה ושיעבור מהררררר!!!!!

הציל אותי עם הפיסורה.

שמעתי המון דברים טובים על תל השומר, מקצועי, סןג התפר וגם על המלונית...

אולי נשמע המלצות ממנוסות

לא ממליצה. אם את רוצה הסבר למה לא אז בפרטי..

אבל תהש מאוד מקצועיים ובקורס אמרו שיש קיסרי ידידותי שמביאים מיד להניק וזה היה נשמע ממש טוב..

באוםן עקרוני יש רבנים שפוסקים שאין בעיה לצום גם בהריון. אני אישית לא צמה אבל אצלי יש מצב רםואי מיוחד. תשאלי רב שאתם הולכים לפיו שיפסוק לך איך לנהוג. לםי הספרדים אישה שנתיים אחרי לידה או מניקה פטורה מהצום

אם זה שלילי תצומי.

בשורות טובות!

קרה לי פעם שעשיתי בדיקת דם בעשרה בטבת בבוקר ובצהריים קיבלתי תשובה חיובית ושברתי ת'צום....

יש רבנים שמאד מקלים ב"צומות הקלים"

ממליצה לך מאד לשאול שאלת רב ולא להסתמך עלינו....

בשורות טובות

במיוחד שחורף, וזה צום קצר יחסית, ואת לא עם בחילות וכו או אפשרות שיהיו צירים...

(בפרט שזה צום קצר)


לא אומרת אם כן לצום או לא, זו שאלה לרב לדעתי.
אבל שאלת אם זה בעייתי - אז לא, זה לא בעייתי.

זה שאת רוצה שיהיה לך קשה זו הבעיה ולא הקושי בעצמו.

הקב"ה ברא את האישה עם צורך למגע ולכל אישה קשה (ברמה זו או אחרת...) עם המצב של "אסורים".

אבל זה קושי שהקב"ה נתן עם סיבה עום ידיעה שאישה יכולה לשרוד את זה. ואם הקושי כל כך קשה וכפי שציינת את מזהה את מקור הקושי, לכי לעזרה.

תיכף יבואו החכמות יותר ויספרו אם יש בעלת מקצוע ספציפית לנושא או  פסיכולוגית רגילה. (אולי את יכולה לשאול רב או מכון פועה אם יש להם על מי להמליץ.)

 

דעי לך שדיני הרחקות , חוץ מעצם קיום מצווה כל פעם שמתגברים, זה מועיל גם לייחוד הזוגיות שלכם.

 ובזמן שהקשר עם בעלך הוא לא פיזי, זה הזמן להעשרת הקשר הרגשי עם הבעל וזה גם הזמן לפנות ולהתחבר יותר עם הקב"ה, לספר לו על קשייך ולבקש ממנו עליך ועל בעלך.

בהצלחה

 

ולא פותר לי את הקושי.

חוץ מזה בליל המקוה אני חוזרת כ"כ מותשת מכל העניין מהפן הפיזי והנפשי שכבר לא נשאר טעם להינות מהתחדשות וכו'.

וכל עוד לא יישב לך בראש העניין הזה- הקושי ימשיך ויצוף

אם את לוקחת גלולות אז בכלל בין מחזור למחזור זמן הטהרה גדול יותר מאשר בלי וחבל לפספס את המצווה הענקית הזו

תשימי לב שנישואין בין גבר לאישה הם  לא תלויי מגע. כלומר, הגבר מקדש את אשתו בדיבור תחת החופה וגם לא יקיימו מצוות ביאה באותו לילה או לאחריו הם עדיין נשואים כלומר, המגע זה לא הכל 

ובדיוק בשביל זה ניתנה המצווה הזו. כדי לחזק את הקשר ביניכם הנפשי

 

את חווה התמודדות שכולן עוברות בסוג של אקסטרים מבחינת ההרגשה, כאילו אם אין מגע אז אתם ךא קשורים. לדעתי צריך להתחיל מהחרדה הזו

כדאי לדבר עם יועצת בעלת יראת שמיים והלוואי ותצליחי

 

 

מהפן המתלהב

מכון פועה אולי עוזרים בזה...?

לא באמת יודעת

 

זה ללא תשלום.

 

אולי זה יושב על משהו עמוק יותר מאשר סתם מגע.

וכמו שאת כותבת שלוקחת 3 גלולות ללא הוראה מרופא רק מחזק את העניין שזה יושב על משהו.

מרגיש שאת צריכה הוכחות- מגע לאהבתו של בעלך אלייך.

 

להיות מודעת לבעיה זה חצי פיתרון.

ונשמע שאת מודעת.

 

יש עניין במצוה הזו של הריחוק.

שתהיה חביבה עליו כביום הכניסה לחופה.

 

ולא חלילה -רגיל בה וקץ בה

 

אולי אם תביני שדוקא עצם היותכם רחוקים למשך שבועיים מחזק את האהבה והקשר בנייכם יעזור לך.

 

 

 

הבעיה ואת רוצה לטפל בה זה מצויין אין לי המלצה אבל חשוב ללכת למטפלת מהמגזר שלך שמכירה את כל נושא הטהרה

בקשר לקושי הזמן הזה באמת קשה השאלה אם אנחנו נותנים לעצמנו למתוח את הגבולות או לא
האם אתם מקפידים (מנסים להקפיד) על כל החומרות של ההרחקות?
האם את רושמת את המחזורים בלוח ומחשבת עונות חשש? כי המטרה היא בדיוק בשביל שהאישה לא תהיה בלחץ מתי יגיע המחזור
חוץ מטיפול חשוב מאוד ללמוד שוב ושוב את הנושא וההלכות לפעמים מפספסים משהו או מחמירים שלא לצורך

מקבלת מחזור.

אטם נגיד אני שוכחת לטול בזמן אני לוחת 2 או שלוש גלולות העיקר לא לקבל

את לוקחת?
את אחרי לידה?

ולא בהוראה של רופא.

דיאמלה, סרזט וכדומה.

 

 

גם את- שחסר לך ביטחון באהבת בעלך שאת חייבת מגע בשביל להוכיח את אהבתו
גם הוא- שהוא באמת עושה משהו נגד האמונה שבו, בשבילך.
מאבד את העולם הבא שלו- בשבילך. עד כדי כך את לא אוהבת אותו?
רק את עצמך?(העיקר שהוא מחבק אותי.., שילך לאבדון מצידי)
.
צר לי על שניכם.
.
תתחילו לעבוד על זוגיות אוהבת בלי מגע
בשבילך כפרה!!!!
שאת תרגישי ביטחון באהבת בעלך בלי שהוא נוגע בך!!!
את יודעת איך מרגישים חיבוק בלי חיבוק?
כשאת יושבת עם עצמך, והוא מתיישב לידך (לא נוגע), ושואל אותך מה שלומך, ומספר לך על משהו שקרה לו, ואתם צוחקים ביחד עד דמעות- איזה חיבוק זה!!
כשהוא שר לך אשת חיל במבט מלא אהבה, בלי לגעת!
כשהוא מכין לך את הקפה שאת אוהבת,
מדליק בשבילך את הדוד שיהיה לך מים חמים,
מלא חיבוקים.
כשאתם יוצאים לקניות ביחד, ומפטפטים כמו חברים טובים. בלי, בלי לגעת.
כשהוא קרוב קרוב ולא נוגע- וואו. צמרמורת. מתח מיני וגעגוע שמתעצם עד לטבילה. ואת יודעת מה? גם אני שפוכה אחרי הטבילה, אז אנחנו יוצאים לדייט- יד ביד ,אהה חשמל והתרגשות- כמו זוג צעיר, ובלילה אח"כ אנחנו בייחד....
יש כל כך הרבה טוב.
תקטפי אותו
זה בידיים שלך לשנות.
את מסוגלת,את חזקה.
תתחילי-
מעכשיו

אני לא בטוחה שאצליח לחוש את מה שאת כותבת.

וזה גדול עלי שבועיים ככה להיות, מעדיפה לחוש פחות ולא להיות שבועיים בכזה חוסר אונים.

 

למה חוסר אונים?
אינך בטוחה באהבת?

אני זקוקה למגע מאיזה מקופם עמוק שאני מנסה כל הזמן לחפש מאיפה נובע...

במקום לגרום לו לאבד את עולמו

כי כשהוא יאבד את עולמו
את תאבדי גם את שלך

תעצמי עיניים ותדמייני שאת לא מקבלת את המגע הזה.
מה יקרה לך?
יהיה קשה.
יהיה כואב.
תרגישי לא אהובה (?)

אבל מה יקרה?
את תשתגעי? את תכנסי לדיכאון?.באמת לא מצליחה להבין...

ברמה של חוסר תפקוד

מה שאת מתארת, מוכר לי מהפעם הראשונה שנאסרנו.
ביום- יומיים הראשונים ממש הייתי בדיכאון, לא תפקדתי. (אבל גם אם קשה ויש דיכאון עדיין זה איסור חמור מאוד.)

אבל זה עבר לאט לאט, ומוצאים דרכים אחרות לצאת מזה.
חוץ מהטיפול , לבנתיים כמה רעיונות-
-לצאת יחד להליכה
-לצאת למסעדה או בית קפה
-להכין ארוחת ערב שווה ביחד
- לשים מוזיקה טובה
- לראות סרט יחד או לבד
-לבקר משפחה
- לשחק קלפים יחד
- לשחק ארץ עיר..

בקיצור, להעביר את הזמן בנעימים.

יש משהו קשה בימים הראשונים, כי גם ככה המצברוח ירוד בגלל ההורמונים, והסוף נראה כ''כ רחוק. אבל כשמתחילים לספור 7 נקיים, יש אור בקצה המנהרה....

נשמע שאין לך ילדים, אני צדקת? כשיש ילדים תקופת האיסור עוברת יותר בקלות .

את מלכה, קודם כל
איזה מודעות!! הלוואי עליי...
נשמע שאת ממש יודעת מה הבעיה וגם על מה זה יושב, סליחה שלא יכולה לעזור בפרקטיקה כי לא מספיק מכירה נשות טיפול כאלה ואחרות אבל אולי כדאי לפנות למכון פועה.

וממש בהצלחה!!
בטח לא היה פשוט להניח את זה על השולחן הפנימי ולהחליט שעושים עם זה משהו...
בע''ה שה' יתן לך כוחות
ו... מקוה שאת יודעת איזה מדהים האיש שלך...!! 3 שנים שהוא מוותר בשבילך על משהו כל כך מהותי, העיקר שתרגישי בטוחה ועטופה, זה ממש מסירות נפש!

בהצלחה רבה רבה גיבורה!

כל הכבוד לך ל המודעות העצמית הגדולה שלך כלפייך וכלפי בעלך, לא פשוט להודות שאת מתקשה בשמירת עניין מסויים כמו תקופת נידה בפני נשים אחרות שלאוו דווקא מתקשות כמוך.

כדאי מאוד להתייעץ עם מכון פועה, יש להן יועצות בקדושה שאולי יכולות לעזור בעניין הזה או אנשי צוות אחרים. אני לא יודעת אם את מכירה, אבל מכון פועה זה גוף ממש רציני, גם מצד ההלכה, גם מצד הרפואה, ניתן לפנות אליהם באנונימיות גמורה, הם יכולים לעזור לך לתאם מפגש עם אנשי הצוות השונים בהתאם לאזור מגורייך.

כמובן שקשה לך לדמיין את הטוב הנפלא שאפשר להרגיש בימים שאסורים- כי ככה זה יצר הרע. אני לא יודעת אם התנסית בשמירת נגיעה בזמן נידה אי פעם או שלא, בשמירת נגיעה לפני החתונה באופן כללי, אבל מהנסיון שלי (שהוא הקבה יותר קטן משלך. נשואה שנה עם הריון בו הייתי מותרת כמעט כל הזמן)- ימי הנידה עושים פלאים בזוגיות. כשבעלך הוא החבר הכי טוב שלך- ימים של פסק זמן רק מחזקים את החברות העמוקה ועוזרים לה להמשיך להבנות ולצמוח. אל תנסי לשמור נגיעה בכל ימי הנידה- תנסי רק שעה, ואחריה עוד שעה, ואז עוד שעה, כמה שתצליחי.
בעלי ואני הכרנו 8 חודשים לפני החתונה, שמרנו נגיעה. זה היה מאוד קשה, אבל כל פם ששמרתי נגיעה והתגברתי על הקושי, הרגשתי איך זה מחזק את החברות. עוד יותר חשוב, הרגשתי " שכינה בינהם"- כלומר שאני משאירה לקב"ה מקום להכנס ביני ובינו במרווח שנשאר ביננו- איפה שאין מגע יש ה'.

מבחינת ימי פרישה- בהתאם לפסיקה שלכם, כדאי ללמוד ולחזור על החומר- כי לא כל יום מאז שנטהרת הוא יום פרישה- אלא רק מספר מועדים בחודש- אם תחשבי את הימים המועדים לקבל מחזור- בשאר הימים תוכלי להיות רגועה ושלווה יותר- ואני בטוחה שגם זה יתרום מאוד לזוגיות ולחברות בינכם. חוצמזה, לפחות לפי המנהג שלנו ( הרב עובדיה)- בימי פרישה מותרים בחיבוק ונישוק, אבל רסור להיות ביחד- אז כדאי לברר מה המנהג שלכם- כי אולי אתם סתם מחמירים על עצמכם שלא לצורך

לבגי הגלולות- אני כמעט מתחננת אלייך שלא תעשי שטויות ותפגעי בעצמך- אל תקחי בניגוד להוראות הרפואיות!!! לגלולות יש תופעות לוואי מאוד מסוכנות אם לוקחים אותם לא כפי שיש לקחת!! גלולות זה דבר נפלא ויעיל אבל וודאי שאסור לקחת יותר מהמינון המקובל.

מקוונ שעזרתי, הרבה הרבה בהצלחה

אין לי פתרון, אבל כדאי לך להצטרף לקבוצה בפייסבוק 'ודגלו עליי אהבה', אני בטוחה שהמנהלות כן יתנו לך פתרון ויוכלו לעזור ממש בעניין הזה

נשמע שיכול להתאים

אני חייבת להגיד שאני מחכה לראות את עצמי כבר מתגברת ועומדת בזה גבורה למרות שאני רחוקה מזה 

אבל לא מחכה בחיים שהמחזור יגיע.

 

לא ציפיתי לקבל כאלה תגובות וכזה חיזוק.

 

תודה לכולם.

תבורכו.

אפרת גרוסמן

efrat.g3030@gmail.com‬

 

 

אשמח גם לרעיונותת 🤗

לשאול- למי יש יומולדת בחודש x ולמי עוד? ולמי עוד? עד שנגמרו האפשרויות... ולרמוז, וקצת יותר יצירתי?
ובסוף להגיד לנכד/ה החדש/ה שלכם...
ככה סיפרתי לאמא שלי. התרגשה

סיפרנו ככה...
שמנו בקופסא נעל של בן ונעל של שבת ורשמנו
"סבא וסבתא נתראה עוד × חודשים"

עוגה שאליה מחוברת מעטפה עם תמונות של הא.ס אבל זה צולע קצת. באלי משהו מגניב שייקח להם 2 שניות לקלוט

לתת לילדים לצייר ולצלם אותם ולשלוח תמונה ..
(בהנחה שהילדים עוד קטנים ולא יודעים לקרוא)

כי זה פחות מקובל לספר אצלנו לפני שבוע 15+++

קנינו בגולף קידס נעל 2 זוגות נעלים אחד לבנים אחד לבנות .. או ממקס סטוק את יכולה .. ופשוט שמה נעל מהבן ונעל מהבית ובע"ה משתמשת במה שיוולד...

אמרנו להורים שהבאנו עוגת יום הולדת. (הם עוד לא קישרו שלא היה לאף אחד יום הולדת בסביבה) ואז אמרנו להם שהם חייבים לראות איזה יפה היא יצאה. היה כתוב מזל טוב! ואת התאריך המשוער נגיד ג' חשוון תשפ. ועוד היינו בתשעט.
לקח להם 2 דקות להבין ואז הם נקראו מצחוק ושאלו אותנו אם הם מבינים נכון את העניין...

אז הבאנו להם מעטפה ואמרנו שזאת המתנה. כולם ציפו לאיזה שובר ובפנים היה תמונה של האולטרסאונד. בעלי ילד יחיד וזה היה הריון שחיכנו לו 5 שנים . הרבה בכי היה שם..

התחילה לרוץ- היה להם קמפיין "משהו חדש מתחיל"- גזרנו את המשפט הזה ונתנו להורים מעטפה עם האולטראסאונד וזה היה מודבק מעל...

אני בתחום
אנסה להתעמק יותר מאוחר במה שכתבת

גם לשכנע אותי שלא כדאי לי להתפטר ושאני אפסיד מלא דברים זה טוב 😜😜
אני צריכה מרץ וכח להחזיק מעמד בעבודה, אז גם לדעת שאם אני מתפטרת אני מפסידה מלא זכויות יכול לעודד אותי
אבל אני רוצה לדעת שאני לא סתם מושכת וזה באמת יהיה בשבילי הפסד להתפטר..
למשל מבחינת דמי אבטלה, אם הם מתנגדים עם שמירת הריון וכו'...

(העבודה שלי ממש בסדר בעיקרון, פשוט דורש ממני הרבה ואין לי כח.. עצלנות שלי, לא יותר מזה...)

מזל טוב על ההריון, יש פורום תאומים מוזמנת להצטרף.

בהריון תאומים בהרבה מקרים יוצאים לשמירת הריון, הרופא שאני הייתי אצלו מוציא את כולן בשבוע 22-24
במידה ותתפטרי כנראה לא תהיי זכאית לשמירה מביטוח לאומי.

דמי לידה תקבלי + מענק לידה.
במידה ותתפטרי אחרי הלידה בכדי לטפל בילדים תוכלי לקבל פיצויים גם על כל התקופה של השמירה והחופשת לידה.

שעות הריון, במידה ואת עובדת משרה מלאה מגיע לך 40 שעות בהריון לבדיקות, לא על חשבון ימי המחלה שלך וכמובן שמקבלים על כל השעות גם אם על ימי המחלה את לא מקבלת על היום הראשון.

בקיצור, שווה לך למשוך עוד קצת בכדי למצות את הזכויות שלך

התחלתי כבר לשוטט ולכתוב בפורום תאומים ⁦️⁩ באמת נחמד שם!!!
האמת שהשיקול של להתפטר כדי לטפל בילדים תכלס נשמע ממש טוב,
רק שהרופא שלי אמר שהוא מוציא בשבוע 30 לשמירה וגם זה אני צריכה לדעת שאולי ביטוח לאומי לא יאשרו, זה ממש מוזר כי קראתי שהרבה הריונות תאומים יוצאים אוטומטית לשמירה בשבוע 24..
אולי אני אנסה לשכנע אותו. מקווה שלא תהיה סיבה רפואית מספיק משכנעת לשמירה חוץ מתאומים...

כשאת רושמת שאני אקבל פיצויים אם אתםטר לצורך טיפול בילדים, לאיזה פיצויים הכוונה? למה שהמעסיק יביא לי פיצוי אם אני זו שמתפטרת?

אחרי לידה יש זכות להתפטר ולקבל פיצויים, כיום בכל מקרה רובם מופרשים לקופת גמל אבל אם כמה שנים כנראה שהמעביד יצטרך להשלים לך.

באיזה תאומים מדובר זהים או לא?
את מטופלת אצל רופא הריון בסיכון?

לי אישרו שמירה משבוע 14... אבל היו לי גם דימומים למשך שלושה שבועות ואח"כ הרופא החליט שלא אחזור לעבודה.

אני במעקב אצל רופא הריון בסיכון בקופת חולים, רופא שנחשב מאוד מקצועי ועם הרבה ניסיון וכו' (פרופסור )
יכול להיות שבגלל ששאלתי מוקדם הוא לא רצה להתחייב לי שיוציא אותי לשמירה אז ניפנף אותי בזה שביטוח לאומי לא מאשרים תמיד
(שאלתי כבר בשבוע 7 כי אמרתי לו שאני צריכה לתכנן דברים בעבודה, להתלבט אם לקחת על עצמי עוד פרוייקט או לא, ושיגיד לי מה בדרך כלל קורה מבחינת שמירת הריון אז הוא אמר שלפעמים הוא מוציא בשבוע 30 אבל שלא אבנה על זה ולא תמיד מאשרים) אני מקווה שהוא סתם רצה שאני לא אבנה על זה ובזמן אמת הוא יישאר לי.

ותודה על המידע על הפיצויים, חשוב לי לדעת

אישה בהריון נדרשת לחתום רק פעם בחודש, אין סיכוי שיציעו לך עבודות... ומקבלים דמי לידה אוטומטית.
אני לא באמת יודעת, רק זרקתי כמה פרטים שידועים לי, תבררי את זה... תבדקי גם כמה ימי אבטלה מגיעים לך.

ומגניבה שצריך לבוא לחתום רק פעם בחודש 🙂

מנסיון כואב

ללידה או שמירה. לקבל הכל. להתפטר לשם טיפול בתינוקות עם פיצויים (לפנסיה ). ואז אבטלה או עבודה חדשה

אם את לא מרגישה טוב אפילו צינון וכד' תנצלי את הימי מחלה אם יש לך שלא ניצלת (לי אישעת יש עשרות אני ילדה טובה מידי)
תרחמי על עצמך

חוץ מבחילות סיוט אבל לא יעזור לי להיות בבית

כי צריך שההריון ימשך לפחות 30 יום מהיום שיצאת לשמירה. ובהריון תאומים הכל יכול להיות.

 

אם צריך תחליפי רופא. למה דווקא שבוע 30?

 

 

ואם תדע, מה יקרה?

זה לא שהיא הלכה וסיפרה לכולם, אז היא ידעה אז מה

 

אנחנו מעבירים בעבודה כל כך הרבה שעות ביום...

באמת, מה יקרה אם תדע? באמת מנסה להבין, מה ההיסטריה סביב ההסתרה? מבינה שלא מספרים לכולם בשלב מוקדם. אבל אם רואים, אז רואים. אני לא מכחישה , כששואלים אותי, פשוט לא מסוגלת לומר - לא , אני לא בהריון. ובמיוחד שאת בשבוע 13, זה כמעט סוף השליש הראשון, אצלי כבר התחילו לראות בשלב הזה( בעיקר בהריונות מתקדמים ומי שמכיר אותי ביום יום, ולא חושב שאני סתם שמנה). קרה לי המון פעמים שגילו בעבודה, גם בשלב מוקדם יותר. אי אפשר לפספס אצלי את החולשה והבחילות. אז גילו, לפחות התחשבו קצת.

ברור שלא הייתי משקרת,היא רק רמזה אז חייכתי ועברתי הלאה..

לא נעים לי להגיד בפירוש

מה את כבר יכולה לעשות , זה מה יש, היא כנראה הבינה שאת בהריון, לא קרה כלום, ממילא עוד מעט כולם ידעו

אני ככה בעבודה שלי בהתחלה ששאלו אותי אם אני בהיריון שתקתי והלכתי..ואמרתי שאם אני יהיה בהיריון כולם ידעו ...והכי טוב להתעלם אם שואלים פשוט להעביר נושא..או להגיד לא..וזהו...לא מבינה אנשים כאלה..אני בחיים לא ישאל מישהי אם היא בהיריון אם היא תירצה לספר היא תספר לי לבד...

היא גם רצתה שאקנה משהו ואמרה שאם זה כבד אז לא צריך..

פשוט תזרמי

ושתחשוב מה שבאלה...

אם היא היתה שואלת (שזה גם חוצפה) הייתי עונה מה השמנתי? דווקא אמרו לי שרזיתי לאחרונה, או משהו בסגנון...
אבל אם היא רק רמזה שהיא יודעת באמת שאין מה לעשות. אני אישית לא הייתי מכחישה ולא מאשרת, פשוט ממשיכה כרגיל.
תכלס יפה מצידה שהיא מתחשבת בך...

להעמיד אישה בתחילת הריון בסיטואציה כזו, שברור שלא כולן מספרות בהתחלה
הייתי מעבירה נושא או מתחמקת. אם יש שאלה ישירה אז אני לא מהשולפות המצטיינות חבל שאין לי תשובה עבורך. אמרתי לא ואחרי שבוע "הודיתי" באשמה כי לא היתה ברירה אבל גם ממש לא התנצלתי על זה. אף אחד לא ייקח לי את הזכות לספר מתי שאני רוצה
אבל באיזשהו מקום מסכימה עם נפשי תערוג שלא יקרה כלום אם היא תדע. וזה רק אם זה לא ממש בנפשך לשמור את זה בסוד

שזה ממש לא בהכרח ברור לכולם.
יש חברות ותרבויות שמספרים חופשי...
אז אין מה לכעוס ולהתעצבן.
זוהי ארצינו היפה
מגוון אנושי.
מסכימה למעשה עם כל הנאמר פה.
לא צריך להתייחס בכלל לאמירות ורמיזות עקיפות, ולשאלות ישירות- כל אחת תנהג איך שנוח לה. לי קל יותר לשתף כשלא תכננתי, מאשר להכחיש. אישית קשה לע לומר היפך האמת בהקשר הזה. מלחיץ אותי.
אבל אין בזה כללים.
לפותחת-מה שתעשי זה בסדר. מה שנוח לך...

שלא מספרות וזה די ברור לכולם היום שלא כל הנשים יוצאות בהצהרות בשבועות מוקדמים

במקרה דנן, בכלל היה מדובר גם במישהי שלא הסתדרתי איתה אז בכלל זה מעצבן אותי כל פעם מחדש להיזכר בזה חח

 

את כנראה נמצאת בחברה מסויימת, אני נמצאת בסביבה אחרת.
לרוב האנדים שאני באה איתם במגע זה בכלל לא ברור, לא מוכר, לא ידוע, לא עולה בקצה הדעת...
הצפתי את הנקודה כמובן לא למקרה הספציפי שלך או של הפותחת, אבל שנשים יכירו שיש גם מציאות כזאת. והרבה פעמים אמירות או שאלות מגיעות ממקום תמים למדי.

בהצלחה!

כמו עוד הרבה דברים שבסיסיים לנו ותמיד היתי מופתעת לגלות שבחברה החילונית לא יודעים אותם

אמרה לי בשבוע 7.
את בהריון.
לא רמז, לא שאלה. קבעה עובדה.
האמת שקצת הקל עליי שהיא יודעת, שתבין אותי קצת יותר... שלא יכולתי למשל שיש מזגנים, זה גמר אותי.

אולי אם היא תשאל אגיד לה,

פשוט מרגישה כרגע שמביך אותי להגיד לה.

חשבתי לחכות עוד שבועיים לחודש רביעי ואז כבר יותר קל לי להגיד

ובלי קשר לא כדאי לשקר בעניינים האלה.

ככה אולי תורידי לה את הספק

שהייתי צריכה פד וביקשתי מחברה שבדיעבד הבנתי שהיא ידעה שאני בהריון
וזה הלחיץ אותה וזה די חוסר אונים מצידה שלא יכלה לשאול אותי או להגיד או להביע אמפטיה.
(אם הייתי יודעת שהיא יודעת הייתי משתפת אותה בדימום בהריון היא חברה קרובה)
לא הייתי רוצה להיות במקומה.
לא חושבת שזה יפה לעשות את זה.

חוץ מזה שאל תפתח פה לשטן וכזה...

איך היא יכולה *לדעת*?
היא יכולה לשער אבל לדעת ברמת וודאות כזאת שצורך בפד מלחיץ אותה? לא יודעת, לי זה נשמע מוזר

וכן זה מלחיץ.
גם אותי היה מלחיץ אם חברה שאני חושבת ב80%שהיא בהריון הייתה מבקשת פד.
(זה גם מסתדר שבהריון הדימום לא צפוי)

בעניין של לפתוח פה לשטן.

אישית הייתי פשוט מספרת וזהו, אבל למי שמעדיפה להסתיר, זה פיתרון שיכול לעבוד. היא לא חייבת להגיד שהיא עצמה צריכה את הפד, אלא רק לשאול אם יש (כמו הבדיחה על השפן שנכנס כל יום לקונדטוריה לשאול אם יש עוגת גזר...)

ממילא עוד שבועיים תהי חייבת לספר למעסיק, ואת.אומרת שהבטן כבר יצאה. לדעתי תשני גישה ותאשרי בחיוך.מקסימום תגידי לה ששש אני לא רוצה לספר לכולם בינתייםם..או שתגידי לה שתתפלל עלייך..

אם לא מתאים לך להגיד אל תאשרי ואל תכחישי ותחייכי חיוך מסתורי

פעם הייתה לי מישהי בעבודה שהיה מאוד מאוד ברור לי שהיא בהריון. לא אמרתי כלום.
עבר חודש. עברו חודשיים. היא לא אמרה כלום וגם אני לא. בשלב מסויים זה היה כבר מאוד מאוד ברור. אז אמרתי משהו לגבי זה כשהיינו רק שתינו. היא העבירה נושא והבנתי את הרמז ולא העליתי את זה יותר.
אחרי שבוע או שבועיים היא סיפרה בעבודה, אחרי הסקירה. מסתבר שגם אחרי שחיכיתי חודשיים פלוס פלוס זה עדיין היה מוקדם מדי לדבר על זה, הייתי בטוחה שהיא הייתה בשלב הרבה הרבה יותר מתקדם, שכבר מדברים חופשי על ההריון, מה שהסתבר כלא נכון (בדיעבד מסתבר שגיליתי ממש ממש מוקדם אצלה. ממש). היא לא כעסה וצחקנו על זה אח״כ.

אז לא תמיד זו ״חוצפה״ מצד האדם השני... לפעמים נראה שההריון הרבה הרבה יותר מתקדם ממה שהוא באמת. אני בדר״כ מאוד זהירה בדברים האלה, אבל במקרה הזה ראו עליה ממש בשלב מוקדם, אז יצא לי קצת לא טוב. באמת לא מכוונה רעה...

נראה לי לא שייך לשקר בשבוע 13

אז זה אישור על ההריון ואישור לא לדבר עליו עד להודעה חדשה וביי.
לדעתי תגובה שמכבדת את השני ולא מאפשרת חדירה לפרטיות.
למשפחה הייתי עונה תתפללו עלי/ מקווה

במקומך הייתי משחררת על זה.. שתבין מה שתרצה וכשאת רוצה לספר רשמית אז תספרי

בזמנו כשהייתי בדיכאון בתחילת ההריון שלי וכתבתי כאן הודעה, היא התחברה לניק ההוא וסיפרה לי כמה שהיא לא רצתה את הילד עד שחשבה לתת לאימוץ ואיך היום היא מאושרת איתו. אני עד היום זוכרת את ההודעה שלה וכמה כוחות שאבתי ממנה (לא לשפוט אם את פה בניק אחר, נשיקות לך! תרמת להצלת נפש בישראל ולא במליצה)
הבנתי אז שהיא כותבת פה בניק אחר
כנראה שלא נדע מי היא לעולם... ❤️

האמת לא האמנתי שהוא באמת תיתן לאימוץ.. היא הייתה נשמעת ממש במצוקה...
ב''ה!!
שמחה לשמוע

לא מכירה את המקרה אבל זה ריגש אותי....

את מי שנולד

היא הייתה מאושרת מאוד..

הודתה על התמיכה שניתנה לה פה בפורום ומהודעות אישיות שנכתבו לה..

עברה את המשבר בהצלחה ושמחה מאוד בתינוק שנולד..

"הודו לה' כי טוב".

משהו כמו 16*22 מ"מ.

גיליתי אותה רק באולטרסאונד ראשון בשבוע 8 להריון.

הייתי במעקב עד שנעלמה. נספגה מעצמה.

הציסטה שלך הייתה ממש קטנטונת לעומת שלי..
שלי מגיעה כבר ל7 ס״מ ואני לא מרגישה שום כאב..
אבל קראתי שמעל 6 ס״מ זה כבר מסוכן ויכול לגרום לכך שהשחלה תסתובב סביב עצמה...
אני לא מבינה למה הרופאה הזו אמרה לי לעשות אולטרהסאונד רק עוד חודש כשיש לי 7 ס״מ של ציסטה שם.. זה מזעזע אותי אני מפחדת לחכות חודש

האם היא אמרה שזו ציסטה נוזלית -מימית או דמית?

אבל אני חשבתי שזה אומר שזה 6.8 סנטימטר אני טועה? דרך אגב היא כתבה ממצא צלול ולא מעבר לזה וגם ממש הייתה מוכנה לפרט לי יותר מידי

זו ציסטה יחסית קטנה, זה מ"מ, לא ס"מ. וזה שהיא צלולה ולא דמית זה טוב.
בד"כ זה נוצר מהביוץ ועובר לאחר מס' מחזורים.
וגם לא מפריע לפריון, אני נכנסתי להריון עם ציסטה צלולה

 

מחיפוש שעשיתי ראיתי שציסטות בין 5 ס"מ ל 7 ס"מ מצריכות מעקב שנתי

וכאשר זה מעל 7 ס"מ זה דורש הערכה נוספת

 

נשמע לי מוזר

בכל מקרה זה שהיא צלולה זה סימן טוב

ההרגשה שלי זה שהרופאה טעתה עם האבחנה שלה של גודל הציסטה.. כי אין לי כאבים, לא ידעתי בכלל על קיומה.. וגם לפני שבועיים הייתי אצל הרופא והוא לא ראה שום ציסטה אז לא מבינה מאיפה היא הביאה את זה...
בכל מקרה מקווה שהיא תעבור, אבדוק חודש הבא.

זה קורה כל הזמן כשמשתחררת ביצית נשאר השקיק שאמור להיספג

מקסימום אם זה גדל מוציאים את זה- זה מה שהרופאה אמרה לי פעם

לא אמור להיות קשור לכניסה להריון, יש לי תאומים והרופאה אמרה שאולי זה בגלל הציסטה שהיתה לי פעם בשחלה (אפילו לא בדקתי לראות מה קורה עם זה, הכאבים לא חזרו)

מכירה אסון שקרה בעקבות ציסטה שהתפוצצה על העובר אבל זה נדיר נדיר וגם לי היו ציסטות, מידי פעם אצל הרופא נשים או בדיקות אולטרסאונד אחרות אני מבקשת לבדוק ולעקוב, בד"כ קטן ונסג מעצמו

הציסטה נעלמת או נשארת או ממשיכה לגדול סביב המחזור החודשי, לכן אין כל כך מה לבדוק, רק בעוד חודש אפשר לראות מה הכיוון שלה

הייתי חייבת לבדוק שוב את העניין .. הרגיש לי משהו לא הגיוני במה שהרופאה אמרה לי אתמול.

 

אז הלכתי לרופאה כזו נחמדה אין לי מילים. הרגיעה אותי ממש.

 

דבר ראשון כפי שחשדתי הציסטה בכלל בשחלה השמאלית (איפה שהיה הזקיק המוביל) ולא בימנית.. הרופאה מאתמול ממש הטעתה אותי (ועוד שאלתי אותה מספר פעמים איך זה יכול להיות)

היו לה הרבה טעויות גם אמרה לי עובי רירית ממש דק לעומת מה שיש לי..

 

בכל מקרה, מסתבר שזו ציסטה שנקראת גופיף צהוב. זה קורה אחרי הביוץ שהזקיק משחרר את הביצית ואז הזקיק שנשאר מתמלא נוזל והופך לציסטה, רק שאצלי היא ממש גדלה למימדים לא רצויים.. בכל מקרה אמרה לי באמת לחכות ולעשות אולטרהסאונד עוד חודש חודשיים ובינתיים לנוח לא להתעמל (אוף!)

 

מה שקצת ביאס- אמרה שהדימומים הקלים שהיו לי יכולים להיות המחזור.. אז כנראה שהחודש הזה הלך לפח (למרות שלא בטוח מאה אחוז כי איך מחזור פחות משבועיים מהביוץ!)

מה עובר על הגוף ועל העובר, למה לצפות..
רגשית, פיזית וכו'..

צנזור תמונות....

הרגיש לי ציני, האופן שבו נכתב הלחיץ אותי. בניגוד לספרים אחרים.
הפסקתי באמצע.
אהבתי את "בשעה טובה"
ו"לראות את הנולד" (רחל ברוכנר)
קיבלתי המלצה על "להיות לאם" אבל לא הספקתי לקרוא

לראות את הנולד הוא על הלידה בעיקר ופחות על ההריון.

המידע והמקצועיות.

וגם בהריונות הבאים קראתי בו שוב ושוב...

קראתי גם את בשעה טובה, יותר רוחני ויהודי... אבל גם מקצועי ונעים לקריאה... גם אותו אני מכירה בע"פ...

לא זוכרת אם היה שם התייחסות לבעל

אני פחות אהבתי אותו אבל זה עניין של טעם

בהצלחה!

היה לי ממש נוח, כמובן עם צנזור התמונות (אין מלא).
מעבר לזה, כל שבוע/שבועיים היינו קוראים ביחד על השבוע הזה באינטרנט. פורטל יולדת/תינוק ישראלי וכו'. שם גם יש התייחסות לבעל...

נראה לי דרך מסר ככה את נחשפת רק מול מישהיא אחת ואם גם זה מביך אותך את יכולה אולי לתאם שתשאירי את זה במקום מסויים נטרלי ואז יאספו משם..

שייקחו בדיקות

או מוקד של הקופה שיכול לעשות משטח, בדיקות דם, שתן או צילום ריאות. מיון זה סיוט ומלא חיידקים. היא מיובשת? יש פיפי? צריך כנראה הנשך בירור אבל הייתי מנסה להימנע ממיון אם יש אופציה אחרת לבירור

עכשיו אין מי.

רק אולי טרם. וגם שם לא מציאה.

דוקא היא שותה יפה.

לא מיובשת.

 

עכשיו התעוררה. עומדת ..קצת בוכה.

 

הרופאה לא ראתה בגרון כלום.

 

אולי אמתין לבוקר. או שמפחיד להמתין?

 היא כבר תכף 6 ימים כך. לא נשמע סביר ככ

את הבדיקות של מיון יכולים לעשות בקופה וזה עדיף. אבל לא לוקחת אחריות....

אם היא שותה, בוכה , מתקשרת (בכי זה תקשורת) לא הייתי רצה למיון במצב התחלואה בארץ .
שימי לב לטיטולים, שתיה, ולהוריד חום גבוה מדי
זה סיוט אבל לצערי יש עכשיו וירוסים כאלו של שבוע פלוס. ממש מטורף
שולחת לך חיבוקים וכוחות!!!!

כלומר שותה, בוכה, מגיבה, אז תני לה לישון זה המרפא הכי טוב
אנשים חולים ישנים הרבה ככה הגוף מרפא את עצמו רק לשים יד מדי פעם לבדוק שהחום לא כלה מאד

כן היא בוכה ורוצה ידיים. לפעמים מחייכת. שותה. אוכלת קצת.

תודה!!

הרגעת אותי!

לשים לב שלא מתפתח למשהו מעבר. אצלנו התחיל כשפעת והלכתי לרופא אחרי כמה ימים לא ראו כלום חזרתי אחרי עוד כמה ימים שוב עשו בדיקות ולא מצאו כלום. חזרצי אחרי יומיים וראו דלקת ריאות.. לקח ל2 הקטנים שלי שבוע וחצי כמעט להחלים. ובן אחד יצא בזול רק 5 ימים היה חולה.. בקיצור לא נעים בכלל וממש מבינה אותך ומקווה שיעבור מהר

הבן שלי ישן המון המון כמעט כל היום זה פשוט היה רפואה בשבילו. אחרי שבוע ו.. כשהתחלנו אנטביוטיקה התחיל לקום קצת ולהיות יותר ערני.