עברתי קיסרי רגיל - עם הרדמה אפידורלית

וקיסרי חירום עם הרדמה כללית

ההבדלים היו - שהבעל לא יכול להיכנס בניתוח חירום, ועוד שאחרי ההרדמה כללית הייתי עייפה בטירוף, בקושי היה לי כוח להסתכל על התינוק,

בקיסרי רגיל- בעלי נכנס, והביאו לי את התינוק, לא ממש הצלחתי להחזיק אותו, אבל ראיתי

לקראת הניתוחים הבאים, אני רוצה לדעת אם תהיה לי חויה טובה יותר, 

ואם באמת יש מקום שמאפשר להניק מייד ולא אחרי חדר התאוששות

ואני אשמח לשמוע מנשים שעברו דברים יותר ידיותיים

בעין כרם הייתי בחדר התאוששות עם כולם, בלי התינוק כמובן, וזה מאד הפריע לי

(בפעם ראשונה בכיתי שם כמו ילדה קטנה.. שאני רוצה את התינוק)

ועד כמה שידוע לי מביאים לשם גם את התינוקות 

לא הייתי בעצמי אבל שמעתי ממישהי שהיתה שם

<היא סיפרה על מקרה של ניתוח של"ע לא הסתיים בתינוק, ושאז ביקשו משאר הנשים לא להביא את התינוקות שלהן להנקה שם, עדיין לא סגורה לגבי דעתי בנידון>

אני הייתי בחדר התאוששות פעם ראשונה חמש שעות! כמעט בכיתי ברוב יאוש,

ובהתחלה לא נתנו לבעלי להיכנס, היה סיוט

פאם שניה זה היה שעתיים, אז היה סביר יותר, ואז ממילא הייתי מטושטשת מההרדמה כללית, פחות רציתי את התינוק

עכשיו אני הבנתי שזה אך ורק לנשים אחרי קיסרי, אז נותנתים לתינוק כי לא פוחדים מזיהומים וחיידקים כמו בהתאוששות הכללית

(ובלי רעש וצפצופים כל הזמן? 

כי זה גם זכור לי בתור סיוט.. שהייתי גמורה מעייפות אחרי ילידה של 24 שעות, ואין מצב לנוח מרוב רעש ואור מסנוור)

הניתוח השני היה סביר יותר,

מקוה שהשלישי בעז"ה יהיה בכלל דובדבן עם חויה מתקנת

הייתי די בהיי אחרי הניתוח. לא ענין אותי הרבה. היה וילון מסביב למיטה ובעלי איתי וזהו.

דווקא אני רגישה לרעשים... אבל יש מן הסתם מכשירים ואורות וכו...

מן הסתם אם התינוק איתך ואת מניקה וזה... פחות את ישנה.

הניתוח הראשון שלך לא היה מוזמן?

ניתוחים מוזמנים הם יחסית רגועים יותר, וכמובן זה משנה אם פרטי או לא. שלי פרטיים.

בין ניתוח פתאומי-חירום לניתוח מוזמן

קיסרי מוזמן אני יכולה לענות מנקודת מבט של ניתוח פרטי. מן הסתם בציבורי זה קצת שונה.

את יכולה לבחור פחות או יותר את היום (בפרטי זה בדרך כלל יום מסוים בשבוע)

הכל מסודר ורגוע יותר. את יודעת מה הולך לקרות

באים יום או יומיים לפני הניתוח לביתהחולים, עושים מוניטור, מסדרים ניירת, מקבלים הסבר מהמרדים, שואלים מה שרוצים. מקבלים הנחיות מדויקות

ביום הניתוח באים בצום, מקבלים עירוי, מחכים מלא... ככה זה.

מבחינה נפשית ופיזית ההתאוששות הרבה יותר טובה. תתעקשי שאת רוצה תפרים נמסים. ממש תתעקשי. בציבורי קצת יעשו לך פרצוף אבל לרוב אם תתעקשי מספיק יעשו. 

גם האוירה בחדר ניתוח עצמו נינוחה ורגועה יותר. 

נכנסים לבד, פוגשים את הצוות, עושים הרדמה ספינלית ורק אז מכניסים את הבעל

אחר כך החלק של הניתוח עד שמוציאים את התינוק הוא יחסית קצר, עשר דקות כזה, ואז אחרי שאת פוגשת את התינוק (על פי מדיניות ומה שביקשת. אני לא בקטע לנסות להניק באמצע ניתוח, גדול עלי, מסתפקת בלהסתכל ולנשק) הבעל והתינוק יוצאים. 

מסיימים את הניתוח זה לוקח עוד כחצי שעה או יותר (תפרים נמסים לוקחים יותר זמן מסיכות)

ואז מעלים אותך להתאוששות שם בעלך יחכה לך.

בגדול הכל רגוע יותר, את יודעת מה הולך לקרות, את פוגשת את הצוות בנחת שלך, אין לחץ הסטרי. 

מקווה שלא שכחתי כלום את מוזמנת לשאול.

אם יש לך ביטוח בריאות תבדקי מה הזכאות שלך לניתוחים פרטיים. ניתוח קיסרי נחשב ניתוח לכל דבר וענין. אני קיבלתי החזר מלא מהביטוח שלי.

כמו כן יש הסדרים של קופות חולים, למשל כללית עובדים עם שע"צ וניתוח פרטי זה 3 אלף בערך. לדעתי מאד מאד שווה אם יש אפשרות ללכת על פרטי. זה עולם אחר

ברוך ה'.

ניתוח קיסרי מתוכנן הוא יותר בטוח מבחינה רפואית.

רחצה, צום, גילוח, חיטוי יסודי יותר.

יש פחות סיכון לזיהומים

גם ההכנה הנפשית היא שונה.

בניתוח קיסרי חירום- את יודעת איך זה

בניתוח מתוכנן- מגיעים בנחת, מקבלים עירוי נוזלים,

מניחים את הדברים

לי היה ניתוח חרום בראשון (הפרדות שיליה) ואחכ מתוכנן, אז עוד חרום (לידת פג) ואז מתוכנן שוב.

אין ספק שניתוח מתוכנן קל יותר נפשית ופיזית. קודם כל ההרדמה שהיא לא הרדמה כללית עושה הבדל ענק!! בנוסף את יכולה ללכת בצורה רגועה לקראת הניתוח, לבחור יום ותאריך, לארגן הכל לפני, לדבר על הניתוח עם הצוות ולהגיד מה שחשוב לך. אני למשל ביקשתי בניתוח האחרון שיתפרו בתפרים נמסים ולא בסיכות, שיתנו לי את התינוק אחכ להחזיק (שמו לי כזה בד מסביב לחזה שהחזיק לי את התינוק צמוד עלי אחרי הלידה בלי צורך ב 2 ידיים) הרופא גם תפר חלק מהשרירים בצורה כזו שההחלמה היתה הרבה פחות כואבת אחרי הניתוח. (ילדתי בחו״ל) 

ומרשה לעצמי קצת לשמוח שלא יהיו צירים, יש! לזה אני בטח לא אתגעגע

צורת החתך בחירום היא איך שיוצא יוצא העיקר להוציא את התינוק וכשמתוכנן יותר במתינות.

וזה משפיע מאוד על הילדים הבאים ועל ההתאוששות

משיכות, מתיחות

לא נעים כל כך

איך הגיעו למצב כזה של לחתוך כשההרדמה עוד לא השפיעה?

רצו...רמקולים...כמעט חתכו לפני שנרדמת

מלחיץ.

באחד הלידות

ירד הדופק של הבייבי, (לידה בזירוז בלי אפידורל)

המיילדת לחצה בלחצן כלשהו ורצה החוצה, ופתאום שמעתי קריאות .

בעלי נלחץ, ואני אומרת לבעלי הכל יהיה בסדר, תוך כדי צירי תופתתת

והחדר פתאום התמלא רופאים. לחץ. מהומה.

וכולם מביטים במתח על המוניטור.

ופתאום צעקתי להם שיש לי צירי לחץ, פקעו את המים והוא יצא.

יואוווו. שיחקתי אותה חזקה באותם רגעים שאמרתי לבעלי יהיה בסדר.

אבל תכלס לקח לי זמן להתאושש נפשית מהחוויה .

הייתי כמה שעות בחדר לידה אחכ.

פשוט התיאורים פה מחזירים אותי לדקות המרטיטות הללו.

לא רוצה לחשוב מה היה קורה בלי האופציה של הניתוח.

ותודה לכן על השיתופים,

בחירום - היו ירידות בדופק, ותוך כמה דקות הריצו אותי לחדר ניתוח. מזל שכבר הייתי עם אפידורל, ופשוט הגבירו את העוצמה שלו ולא היה צורך בהרדמה כללית.

בדחוף - הגעתי עם עוברית במצג לא יציב (ועם ירידת מים לא חריפה), ניסו להפוך אותה לראש, וכשלא הצליחו - הפנו אותי לניתוח. אבל זה לא היה בלחץ, והיה לי זמן לבקש בקשות לגבי הניתוח (אבל את בעלי לא הסכימו להכניס בכ"ז, כי אלו הנהלים ), ויכולתי גם להתלבט אם ללכת לניתוח בביה"ח שהייתי בו או אולי לעבור לבי"ח אחר... (אני עד היום מצטערת שלא דחיתי בעוד רבע שעה את שעת הניתוח - כי ככה לא היינו מסתבכים בתאריך יום ההולדת שלה... היא יצאה בדיוק בבין השמשות).

אבל בכ"ז - יש הבדל בין שני הסוגים...

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

תודה רבה על השיתוף!

המון נחת והתאוששות קלה❤️

זה מניעה שידועה עם אחוזי מניעה נמוכים

בעיקר מכיוון שהשימוש בה צריך להיות מאד זהיר ולפי הכללים.

אם את מעוניינת במניעה אמיתית, כדאי ללכת על סוג אחר....

אבל אצלי זה עבד הכי טוב בתור מניעה.

גם עם שקפים

כדאי ללמוד לזהות את תקופת הביוץ ובאיזה ימים מתוכם(3-5 ימים) להימנע ממש גם לא לנסות עם נרות או שקפים

וילדתי ב"ה ילדים מהממים 😅

זה לא אמצעי מניעה בטיחותי בכלל....

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂