פורום הריון ולידה (עמוד 2984)

אני ניסיתי הרבה בלי להגיד אבל הייתי בעבודה יותר זורמת.
חושבת שלפעמים אם אומרים את האמת כמו שהיא זה יכול ממש להקל עליך.
אנחנו איתך!!

לאזור אומץ ולהגיד משהו בסגנון - אנחנו נכנסים לתקופה של טיפולים יהיו לי כמה איחורים וחיסורים בעז"ה תתפללו איתנו שיהיה קצר וקל... בדכ רק יברכן אותך

בהצלחה רבה רבה!!!

בערך עוד שבוע וחצי נתחיל את המעקב והבדיקות דם..
האם כבר מחר להיכנס ולהגיד לה? או לחכות?

לדעתי כדאי לבקש לדבר בכנות ולומר את זה.

גם כי יש איזשהי חסינות בחוק למטופלות פוריות, וגם כדי לקבל תמיכה הבנה וגיבוי.

בהצלחה רבה בע"ה!

אני גם ממליצה לספר שאת בטיפולים,

זה רק יעזור לך ובטח יותר יתחשבו ויבינו אותך.

לא נעים כששותים את הסוכר בהתחלה..תביאי לימון
ותשבי אחרי זה -כי לפעמים עושה סחרחורת ובחילות
אבל זה עובר ךאט לאט
ואם את צריכה אפשר לבקש מהאחות לנוח במיטה כלשהי

אני לא רואה טעם בלבוא עם מישהו
אלא אם את מאוד מאוד רגישה

כתבתי על זה פה פעם בעבר.
בהעמסת סוכר של 100 האחרונה שעשיתי, הייתה לי נסיעה מתוכננת עם הילדים. התלבטתי אם לבטל אותה אבל בגלל שהרגשתי מצויין החלטתי כן לסוע. ובאמצע הדרך כנראה הייתה לי נפילת סוכר רצינית כי פתאום נפלה עלי עייפות מטורפת וממש כמעט נרדמתי בדרך. אף פעם לא הרגשתי ככה.

אז ממש ממליצה לך לא לתכנן כלום לאחרי הבדיקה, גם אם את מרגישה טוב.

בהצלחה רבה!!

לא לתכנן כלום זה בעייתי כי אני חייבת לעבוד באותו יום, אבל אשים לב אם ארגיש לא טוב פתאום..

כי זה תופס את כל הבוקר!

וממש רב הנשים לא מרגישות כל כך טוב אחר כך. ארבע שעות בצום חוץ ממאה גרם סוכר מזוקק וארבע בדיקות דם, זה לא פיקניק

נהיגה ארוכה ?
כמה דקןת הליכה הביתה ?

קחי בחשבון שלפעמים יש סחרור או עייפות (צום + מכת סוכר)
אז לא חייב מלוה אבל תחשבי איך את חוזרת בקלות הביתה, אם את לא הנהגת זה יותר פשוט

בכל מקרה תדאגי לצאת מהמרפאה כשאת מרגישה טוב, אם לא תישארי להתאפס שם

אז מעדכנת שעכשיו אני בדיוק אחרי כל הבדיקה, הדרך הביתה היא באוטובוס ולא ארוכה במיוחד.
בינתיים מרגישה רק עייפות ואפילו לא רעבה, מקווה שאצליח לעבוד היום..

תאכלי לחםעם משהו כמו חביתה או טחינה.  לא יותר מדי מתוק.

שלם יכול להיות שהוא באמת רעב מה את נותנת לו ארוחת ערב?
אולי תנסי דייסה במקום בקבוק?

וזה נתקע בבקבוק... אפילו שהיתה פיטמה איקס...
ובכפית הוא לא אוהב ואחרי 3 כפיות לא מסכים להמשיך.
בכללי הוא די ציפור באוכל..

כי הוא באמת רעב
תתחילי לגמול בלילה ברגע שהוא יתחיל לאכול כמו שצריך
איך הבקבוקים במהלך היום? לפעמים צריך להתחיל להוריד מטרנה כדי שהילד יתחיל לאכול אוכל מוצק

וגם זה לא תמיד.
תלוי איך הוא אכל בצהריים.. ככה הם עושים במעון

תתחילי מ"לפטם" אותו בארוחת ערב.

בעיקרון בגיל הזה יכולים לישון לילה רצוף עד הבוקר.

בנוסף, את המטרנה של 19.00 הוא מקבל במיטה?
אם כן, זו צורת ההירדמות שהוא מכיר... ומחפש את הבקבוק כשמתעורר בלילה. הייתי מעדיפה ללמד הירדמות עצמאית. (פשוט לא כ"כ נוח שיהיה תלוי בבקבוק מים בהירדמות. אם כבר לומדים משהו חדש, מעדיפה להיפטר מהבקבוק בלילה לגמרי).

הוא חוזר מהמעון ממש רעב. ואז אוכל די טוב בהמשכים עד חמש..
ואחכ בשבע הוא לא ככ רעב ואוכל בקטנה ..
אז איך כדאי לשנות את השעות של הארוחות?

קודם כל הוא אוכל מוצקים?
גם הבן שלי בערך בגיל שלו ושמתי לב שביום שאטכל במהלך היום (לאוו דוקא לםני השינה) טוב הוא קם פחות לאכול בלילה. יכול להיות שזו הסעבה לקימות בלילה ואז דילול של המטרנה מגביר את הקימות כי הוא בעצם רעב. אז נכון שבגיל הזה כבר לא אמורים לאכול כל כך הרבה אבל יש תינוקות שזה לוקח טיפה יותר זמן. תנסי להגביר מוצקים או אפילו תמל במהלך היום בשעות הערות שלו ותראי אם זה משפיע.

ואסביר - דילול מטרנה ניתנת כעצה למי שרוצה לגמול ממטרנה בכלל. בד"כ מיועד לתינוקות ששותים בקבוק אחד או שניים בבוקר ולפני השינה כםינוק ואוכלים רק מוצקים ביום.
אז מדללים להם עד שהם מתבאסים מהטעם ולא רוצים יותר
לי נשמע בכלל שהבן שלך ממש רעב. מתי הוא אוכל ארוחת ערב? האם הוא מבוסס עם מוצקים? איזה כמות של מטרנה את נותנת לו?
הילדים שלי הם ילדי תמל כי הנקתי רק אחד והם לגמרי ישנים לילה שלם כבר מגיל 3 חודשים .
תפרטי וננסה לעזור

אני חושבת שהפחתת ארוחות לילה צריכה להיות הדרגתית. כלומר חלק מהארוחות לתת נלאות, וחלק לדלל או להפחית כמות, או בכלל להחליט שלא נותנים ועוזרים לחזור לישון בדרכים אחרות (וכמו שכתבו צעד ראשון זה לנתק אוכל משינה)
בהצלחה!

אולי באמת הבעיה זה שהוא לא אוכל מספיק ביום.
במעון הוא אוכל ב8 וחצי ארוחת בוקר
אחכ צהריים ב11 וחצי
אחרי השינה סביב 14 וחצי סנדביץ/בקבוק וביסקוויט או משהו כזה שנותנים במעון
ואז כמו שכתבתי כשחוזר סביב 16 הוא ממש רעב.. אוכל שוב ארוחת צהריים- עוף, אורז וכו. פרי. זה נמשך עד 17.
ואחכ הוא כבר אוכל ממש בקטנה פירות.. לא ככ רוצה לאכול שוב ב19 כשנולך לישון- חוץ ממטרנה.

כששותה מטרנה בלילה הוא שותה סביב 180 עם 2 כפיות מטרנה

דווקא הלוז ארוחות נשמע בסדר גמור!
בשבע אוכל מטרנה כמו שצריך ולא מדולל??
אני הייתי מנסה בלילה ארוחה ראשונה 120 לא מדולל , ארוחה שניה 180 לא מדולל, ארוחה שלישית 120 ובבוקר שוב 180 רגיל.
וככה הייתי משאירה בנתיים את הארוחת אמצע מלאה ומנסה להוריד את הארוחות מסביב.
וכאמור- לוודא שיודע להרדם לא על ידי או בצמידות לבקבוק.
בהצלחה!

אכן נעשה בע'ה הפרדה בין הבקבוק לשינה בתחילת הלילה.
אבל
אני מבינה שכולן כותבות שאולי הוא רעב וכיוון שלא אוכל טוב ביום משלים בלילה... נשמע באמת הגיוני.
אבל חשבנו, אולי זה הפוך?
בגלל ששותה מטרנה בלילה אוכל פחות ביום?
מה דעתכן?
ואיך בכלל אפשר לגרום לו לאכול יותר ביום?
בסוף זה התיאבון שלו.. אני מציעה לו הרבה במשך היום אוכל והוא אוכל שני ביסים וזהו.. אאכ הוא באמת רעב ואז אוכל יפה..

איזה שעה?
ואיך להוריד את שאר הארוחות? כשמתעורר להרגיע בלי לתת בקבוק?

כשחוזר מהמעון לת רק פרי או משהו ממש קטן ואז בחמש וחצי אםילו לתת ארוחת ערב טובה ובקבוק לא במיטה ואז כשאת שמה במיטה ירדם עצמאי ללא תלות יכול להיות שזה יעזור.
דבר נוסף אם לא אוכל כמויות טובות במהלך היום תנסי לתת בקבוק נוסף בין הארוחות. שלי הן שנה וחודשיים ולא תמיד אוכל טוב את המוצקים אז אני מביאה השלמה של בקבוק אחרי האוכל.
סדר יום שלנו הוא כזה:
לפנות בוקר בקבוק בין 5-6:30
אחכ 8:30-9ארוחת בוקר פרוסה או סתם עוגה
מודה שהוא לא תמיד רוצה לאכול.אז נותנת בקבוק לפני שנת בוקר
משחק קצת ואז הולך לישון בין תשע וחצי לעשר תלוי מתי קם.
לרוב מעירה לפני שאני יוצאת להביא את הגדולים מהמסגרות באחת אבל אם מתעורר מוקדם יותר נותנת נשנוש קטן ואז אוכל ארוחת צהרים באחת וחצי עם כולנו במידה ולא אכל טוב משלימה בקבוק.
אחכ סבובות 4 אוכל פירות ועוגיות עם כולנו.
6 ארוחת ערב ואז בקבוק ולישון.
אם הוא אוכל ארוחת ערב טובה אז לא שותה כמעט מהבקבוק וקם אחרי שעתיים בערך לסיים את הבקבוק וחוזר מיד לישון. אם לא קם בסביבות 1-3אוכל בקבוק וחוזר לישון.
כל היום בקבוקים של 180 עם כף דיסה משתמשת בפטמה 3 של מאם עובר מצויין.
בערב 240 עם 2 כפיות דיסה גם אותה פטמה.
בהצלחה

מקווה שילך.. ננסה בע"ה

בארוחת בוקר למשל רבע סנדביץ + 3 ביסים של חביתה וירק
צהריים במעון לא ככ יודעת
אחרצ שניצל קטן לדוגמא ו7 כפיות פחמימה
ובאחרצ עוד פרי שלם נגיד

את משלימה עם מטרנה/הנקה את הארוחות הנל?

אזניים. שיניים. גזים. וכו'.

יש להם ידע ונסיון רב להכריע בדברים אלו

קודם כל, אין מה להשוות בין מה שנבדק כיום במי שפיר (שכולל ציפ גנטי כיום לכולם איך שהבנתי), לבין nipt, ובוודאי ביחס לבדיקות הסקר והסקירות.
כך שזה לא ממש תלוי אחד בשני.
מבחינת הרופא- מסתבר שימליץ על מי שפיר כי זה מתפקידו להמליץ על בדיקות לפי המלצות משרד הבריאות.
דבר שלישי- גם לפי המסלול שתארת זה לא אמור להיות מאוחר מידי למי שפיר. אז אם את מעדיפה בסדר שציינת זה אמור להיות בסדר.
בהצלחה!

על ניפט יש לך גם החזר מקופת חולים- שווה לבדוק, והייתי מעדיפה לעשות ניפט

 

לא לעשות אם הסיבה היחידה זה הגיל
וזה היה לפני המצאת הניפט

אבל הייתי בת 34 והגיל משחק תפקיד.

(סה"כ 5 דיקורים), באחרונים עשיתי גם צ'יפ גנטי מלא.
ההריון הראשון בגיל 34.
מאמינה לבדיקה אבחנתית, ולא ערוכה כלל לגדל ילד פגוע.
בהצלחה בהחלטה!

בשקיפות יצא לי 1-1140 בבדיקת דם הראשונה 1-2200 ובמשוקלל שכל הבדיקות 1-1700 והרופא אמר שזה תוצאה תקינה . 

ששאלתי אותו אם אני צריכה לעשות מי שפיר הוא אמר שמשרד הבריאות ממליץ ושזה החלטה אישית שלי. 

 

אני מתלבטת אם לעשות את הניפט של הרמוני רק כדי לקבל תוצאת סקר יותר טובה. 

תנסי לעשות איזשהו שינוי מסוים כמו לטבול במקום אחר

או משהו אחר בחדר שינה ...

תנסי לעשות לך את זה נחמד!

אולי לראות סרט או מוזיקה או משהו באמבטיה בבית כשמתארגנים וכו...

מבינה אותך ממש קורה...

נעים ומתאים לצאת מהבית לסיבוב בחוץ.

תנסי לחשוב מה מקפיץ לך את המצב רוח -אוכל מסויים/שופינג וכדו'...
אולי לבקש מבעלך שיכתוב לך מכתב או משהו ויביא לך כשתחזרי..
לי זה היה עוזר.

חוץ מזה..
ממש מבינה אותך!!
לפעמים מרוב שמחכים ליום הזה, כל כך רוצים להיות כבר אחרי, שאין כח לעבור את היום עצמו...
את גיבורה ממש!!

לא מסוכן?

לא ממש צמוד, ליד במרחק שלא תיגע, אפשר גם מתחת למיטה

לטפטף חלב אם ולחכות במצב שכיבה כמה ד' ואז להעביר למצב יחסית מאונך, לעשול מין עיסוי בצידי האף ואז יוצאים הנזלות והגושים.
דבר שני זה לקנות שמן אקליפטוס *רדיאטה* (רק הוא מותר לתינוקות) ולטפטף בצידי הבגד שלו (טיפה אחת בכל צד)

קודם מטפטפים קצת לכל נחיר. מחכים שתי דקות, ואז שואבים. מאד עוזר
ולהשכיב עם הגבהה- קלסר מתחת למזרון מאד עוזר

בזהירות לתוך האף שלה.

 

ובצל חתוך- אני שמה בצלחת חד פעמית עם כיסה ליד המיאה של המשתעל התורן. עזור.

ואולי קצת להגביה את המזרון של באיזור הראש, בעדינות ובזהירות כדי שתצליח לישון כמו שצריך...

יש מכשירים עם מוצץ במקום מסכה, אצלנו זה עבד מעולה.
מי המלח הם כמובן קפסולה קנויה, לא מכינים לבד..

נקווה שיעזור!

בהריון הראשון ביום הפרישה של יום החודש (לא היה ברור שזה האיחור כי הווסת שלי לא מסודרת) הרגשתי ממש חלשה כי לא אכלתי (צום), אז אמרתי לעצמי אולי זה הריון, ואז אמרתי לעצמי שטויות, את מרגישה טוב, אין לך בחילות וכו'.. רק אחרי עוד שבועיים עשיתי בדיקה (כאמור כי הוסת לא מסודרת..)
בהריון השני גם, הוסת לא הייתה הכי מסודרת וגם תוך כדי הנקה, והרגשתי מצויין.
כשהאיחור היה ממש גדול החלטתי לעשות בדיקה, ואז בבוקר אחר כך (תענית אסתר) שכחתי לעשות בשתן ראשון והייתה לי רק בדיקה אחת אז העדפתי לחכות למחר ההנחיה שלי היא בהריון לא צמים ובהנקה בשלב שהיה שרוב האוכל מוצקים אם אני מרגישה קצת לא טוב לשבור. בצום הקודם היה ממש בסדר, אז נסעתי לנחם אבלים ולקנות בסופר דברים למשלוחי מנות וכמעט קרסתי.. גם אז, הייתי ממש עייפה אבל תליתי את זה בעובדה שאני באמצע אנטיביוטיקה...
ויום אחר כך, בפורים, גיליתי שאני בהריון והמתוק ישן עכשיו לידי...
בשני המקרים בדקתי אחרי 40 יום מהווסת הקודמת..

אני הייתי ממליצה לחכות יום יומיים מהאיחור, ככה מתאים לי. אבל באמת כל אחת והמתאים לה. לא ממליצה לבדוק לפני האיחור..

עד אחרי המון זמן מהאיחור..
אם את יכולה לחכות ברור שכדאי כמה ימים אחרי שלא יהיה ספק ויהיה יותרר מלחיץ( אני בדקתי 20 ימים אחרי האיחור- אבל זה סתם בגלל שהייתי בהכחשה)
בכל מקרה לא מחייב שיהיו סימנים
בהצלחה! ספרי לנו בשורות טובות

עוקבת...

גם אנחנו קבלנו החלטות לא קלות אחרי הלידה, והיה לי ועדיין מועקות וחששות, והתקפי בכי לא מוסברים.. (סביב העניין הזה)

גם עוקבת...

ואפילו להפך - דיכאון שמתחיל מיד אחרי הלידה בד" ייחשב לדחק אחרי לידה (בייבי בלוז) ויחלוף די מהר. דיכאון אחרי לידה אמיתי מתחיל בד"כ רק כמה חודשים אחרי... (ולכן קשה לקשר אותו ללידה).

חיבוק גדול, יקרה! בבקשה פני לעזרה!

אפשר דרך רופא משפחה, אפשר דרך ארגון ניצ"ה, אפשר דרך מטפלת פרטית קובנציונאלית/אלטרנטיבית - בעזרת ה' יש פתרון!

טוב לשמוע שאני לא היחידה...
תודה גם למי שהגיבה בפרטי (לא הצלחתי להבין איך עונים)

מכירה את התחושה של העומס הנפשי של החלטות חשובות... ואיך הם יכולות לצבוע הכל בשחור. יש תקופות בחיים שהם עמוסות פיזית או נפשית וכשזה משתלב עם אחרי לידה זה מאוד קשה.
מקווה שתמצאי את הכוחות להתגבר, או שתמצאי עזרה מתאימה.
תדעי שדכאון אחרי לידה יכול להתחיל עד שנה אחרי הלידה.

אם את לוקחת אמצעי מניעה הורמונליים אז הם גם יכולים להעצים את האפקט..
אפשר ללכת לרופא המשפחה והסביר לו את המצב, ואפשר גם ללכת לטיפול רגשי תומך.

לדעתי את חייבת לשתף את בעלך! ואם ממש אין אפשרות אז אמא/ חברה טובה/ אחות.
עדיף בהקדם כדי שהתחושות לא יעיקו עלייך עוד יותר.

המון בהצלחה, אני מזדהה איתך!
החלטות ושינויים אחרי לידה זה קשה מאד.

והיינו צריכים לעבור דירה כמה ימים אחרי הלידה וסיפור ארוך איך נשארו ללא בית וגרנו באיזה חורבה באזור נוראי,אבל זה לא משנה מה הסיבה והאם נילווים אליה עוד החלטות/סיבות מצדיקות או לא,זה תקופה קשה מאד.מאד מאד.וזה בסדר גמור להרגיש ככה והכי חשוב מותר לך.מותר לך לא תמיד להיות 100 אחוז והאישה והאמא המהממת שכולם מצפים שתהיי...גם את בן אדם וגם את עוברת דברים עם עצמך וזה בסדר גמור ומבטיחה לך שזה יעבור...רק תעשי טובה... אל תמשיכי ליפול כי זה כמו בור בלי תחתית,תנסי לאזור כוחות ולקום ...זה קשה,קשה מאד אבל בסוף זה יעבור...תנסי לתת לתהומות האלה את המקום שלהם,תשמעי מוזיקה שאת אוהבת,תאכלי משהו טוב,תראי סרט/ספר ואח"כ תנסי לקום....אני מתמודדת עם זה כל יום.
וכן חושבת אם יורשה לי מניסיון שלי להציע לך באמת לא להפיל על בעלך את הכאב הזה, כן לשתף שאת עוברת עם עצמך כמה דברים שבעז"ה יעברו ואת רק רוצה שיבין כי הטבע שלנו כנשים כן להפיל על הבעל את הכאב והקושי שלפעמים להם כגברים זה יותר מדי וגומר אותם שלא יכולים לעזור ואותך גומר שאולי לא מספיק מבין.ואני מניסיון שלי של תקופה ארוכה כזאת ואכזבה גדולה מבעלי שהרגשתי שלא מספיק אכפת לו אפילו שהוא בעל מהמם והקשיב לי בלי סוף הרגשתי לבד והתרחקתי מאד ואז מישהי חכמה אמרה לי שהוא לא מסוגל להתמודד עם זה כגבר ומצאתי אוזן קשבת אצל חברה וזה הציל לנו את הנישואים.אני משתפת אותו אבל לא נופלת עליו ומצפה שהוא זה שיציל אותי ואז גם לו קל יותר....הוא יודע מה אני עוברת כי אני משתפת אותו אבל מהרגע שהתחלתי להוריד ממנו ציפיות שיציל אותי הוא מסוגל יותר לעזור ,להפתיע לאהוב להתקרב ולתת הרבה מעצמו.
יהיה בסדר אחות אהובה...יכולה לעזור לך בכל מה שתירצי ❤

שאת צריכה לטבול?

תקחי אותו ותאכילי אותו טוב והוא ישן טוב בעגלה

לא יודעת הלכתית. אפשר להתקשר למכון פועה

וחברות עובשות עד שעות הערב וחוזרת מאוד עייפות. לא נעים לי להטריח אותן במיוחד במזג אויר הזה.

זה גיל כזה שאם את עושה לו מקלחת טובה ואחכ הנקה הוא ישן כמו בובה
תגיעי מוכנה . פשוט טובלת יוצאת. זה בערך כמו זמן שאת מתפנה בשירותים... את אפילו לא צריכה להתאפר...

הכי גרוע, תחזרי. תקחי את זה בכיף ולא בלחץ.

אפילו אני זוכרת שאחרי שילדתי את הבכור שלי, באתי לטבול והבלנית אמרה לי- למה לא הבאת איתך את התינוק? הייתי בשוק לא ידעתי שזה מקובל...
חוצמיזה שלצאת עם תינוק בערב, זה מוריד את כל הלחץ שיפגשו אותך אנשים שאת מכירה ככה אף אחד לא יחשוד שאת הולכת לטבול.

תחשבי על כל הנשים שמחכות לילד ובשבילן לבוא לטבול זו תחושה מאד קשה

לבוא ולפגוש תינוק לא ממש מעודד אותן

תהפכי את העולם למצוא סידור לדעתי

הכלנית מסדרת את זה שלכל אחת יש שעה מדוייקת , לא נפגשת בכלל.

חוצמיזה, עם כל הכבוד להתחשבות, יש לה מצווה שהיא מחוייבת בה. ופה אין לה ברירה היא לא באה להוציא עיניים. תינוק ישן בעגלה לא אמור להיות בולט בשטח.

נשמע לי ברירה עדיפה הרבה יותר
ולא משנה כמה החברה עייפה.
העייםות הנפשית של הטובלות המקווה אומנם לא תלויה בה אבל היא יכולה להשתדל לא להחמיר אותה

לק"י

כי יש נשים שמגיעות לטבול אחרי הפלה/ טיפולים שלא הצליחו, וזה עלול להכאיב להן.

לכן מציעה לחפש סידור, כמו בייביסיטר למשל.

נשים כאלו יש גם בגינה וגם בסופר... כן מקווה זה מקום קצת רגיש אבל אם אין לה סידור אחר??

את זה כברירה אחרונה אחרונה אחרונה ולא שזה סביר אלא כי כדי למנוע דחית טבילה אבל ממש לא נעים שמביאים תינוק למקווה וחייבים להפנים את זה....

ממש לא בכל מחיר. הכאב של אישה שמצפה או אישה אחרי הפלה חליחה הוא כאב גדול ואני אומרת את זה מניסיון אבל לא חושבת שצריך בגלל זה לדחות טבילה כי אין לה סידור לתינוק. אפשר גם לבקש מהבלנית להגיע בזמן שאין עוד נשים. אם גם ככה פחות נוח לה לצאת עם תינוק ומעדיפה לדחות אז בסדר אבל ממש לא הייתי דוחה בגלל זה את המצוה החשובה הזו. יכולה להגיד שאני לקחתי למקוה תינוקות פעמים בודדות אבל כשאין ברירה זה מה יש ומבחינתי לבקש מחברה אגב זה לא אופציה.

שזה יהיה המוצא האחרון לפני דחיה... (הבאת התינוק)
לא הייתי צבקשת מחברה גם, אבל בייביסיטר כן... אפילו נערה בת 12 יכולה לשמור חצי שעה על תינוק בן 3 חודשים. כמובן כשאמור לישון...

הוא פיצי...!
קודם כל ממש בהצלחה לך!! אני בתקופה הזאת של חצי שנה אחרי לידה לא מעיזה לדחות טבילה... עם כל הכתמים והעניינים- קרה לי שראיתי דם יומיים אחרי שזכיתי לטבול וב''ה הכתמים האלו לא אסרו אותנו. אם זה היה בשבעה נקיים סביר להניח שהפסק היה אחר...
אז לדעתי ממש לא לדחות.

מציעה באמת לקחת אותו איתך בעגלה. ענייןמשל רבע שעה ואת בחוץ
בע''ה ישן כל הזמן ויהיה בסדר
ובשביל ההרגשה הטובה שלך
אולי כדאי להתקשר לבלנית קודם להסביר את המצב ושתבואי איתו....
יקרה בהצלחה ענקית
כיף שזוכה לטבול 🤗

במילא בעלי רק מחר יגיע

אני חושבת שקרה לי פעם שגם הייתי צריכה לדחות טבילה..
ואמרו לי שעדיין חייבים לבן ובדיקות נוספות למחרת בבוקר ולפני הטבילה.
עד אחרי הטבילה לא הסתיים התהליך של הטהרה ולכן לא מחליפים לשחור.
ככה אני זוכרת
שווה לבדוק הלכתית.

מושג שנקרא "דם חימוד"
באופן רגיל זה אחרת.
אבל תמיד כדאי לשאול

הוא רק לא מבין למה אני כל כך מתוסכלת ועצבנית,

(ולא נעים לי מידי לקטר, כשהוא ככה עוזר לי)

לא ישנתי כבר שלושה ימים יותר משלוש ארבע שעות לסירוגין
לא מצליחה לקום בבוקר
חסר לי שעות בעבודה
אני עצבנית
הבית הפוך
היתה הצפה באמבטיה
זיפת לגמרי!
חוסר שינה זה דבר שגומר עלי והופך אותי למפלצת
חיבוק גדול גדול,צרת רבים...

הכי זיפט זה שאין לי סבלנות לילדים, ואין לי סבלנות לבעלי,

ואוף כבר,

 

הוא לא מאפשר לנו להיות עצמינו. באמת.

אם יש לך אפשרות להישאר בבית בוקר אחד ולהשלים קצת שעות שינה זה ישפר מאד

לעצמי לא נשאר כלום

לגמרי יש תקופות כאלו
אוףף איזה סיוט זה לא לישוןןן!!!
אהובה
פשוט חיבוק... ועוד אחד....
הלוואי שתמצאי לך זמן לשנ''צ איכשהו
(אפילו על הספה כשהם משחקים לידך)
באמת קשה!!
והקלף של היצר הרע זה שהמצב הזה ימשך לנצח..
ככה הוא מייאש אותנו...
אז לאאא
תכף זה עובר
והקטן ישן נורמאלי
והגדול ישן רצוף
ויהיה כיף ופניות בלב להרגיש כמה הם מתוקים וכמה את מקסימה 🤗

איתך בלב 💕

לידך אני בכלל מרגישה קטנה,

שאת כל היום עם כל הילדים, 

 

באמת אתמול נרדמתי על הספה, תוך כדי שהנקתי את התינוק

והאמצעי שיש לו חום עולה יורד, בא ונשכב עלי, ונרדמנו שלושתינו

 

אז, עוד הייתי אופטימית, חשבתי שיהיה לי ערב רגוע

אחר כך התחילו החגיגות

אם זה ממש קריטי, אל תסמכי על זה.

ותבדקי בקופה שלך את כל המחירים

חשבתי לעבור מפומיניק (כמו סרזט) בגלל דימומים אבל בסוף הסתדר אז נשארתי עם הפומיניק.
אני גרה במרכז.
אם את מעוניינת לקחת ממני תכתבי לי בפרטי.

אם את רוצה תכתבי לי בפרטי

ומלא באסה. איתך!
ולשאלתך- לא, זה לא בטיחותי. אם לא איכפת לך להיות בהריון אז..

ברוב המקרים סרזט מונע מחזור
וזה סיכון שאת צריכה לדעת כמה קריטי לך להיכנס שוב להריון
אם תהיי בהריון שוב לא תסעו עם בעלך לצימר אלא תקיאי בבית... רק אומרת.
סיכון מול תועלת 🤷🏻‍♀️

ורק שתדעי שעצם זה שאת לא מדממת איתו זאת ברכה עצומה כי המון נשים סובלות מדימומים עם זה ואז זאת באמת מניעה הרמטית
אישית, אני עברתי מסרזט למיקרולוט גם בגלל חוסר חשק ומצב רוח ולא היה כל שינוי.

רק שימי לב שאם את עוברת מניעה וממש קריטי לך לא להיכנס להריון, אז להקפיד ולשים לב שאת מוגנת גם במעבר בין המניעות... לפעמים דווקא כשמפסיקים גלולות יש ביוץ רציני של אפילו כמה ביציות (מכירה 2 שנכנסו ככה להריון של תאומים..)

 

למי שהתנסתה בסרזט ובפומיניק-

הם דומים?

לקחתי סרזט- פומי ניק- סרזט (לפי הסדר)

בגלל שהיה תקופה של מחסור

לא היה לי הבדל ביניהם

ובאיזו קופ"ח?

כיף חיים בלי הורמונים!
איזה קופה את?

ואפילו פחות..בקופות החולים בהתקנה אצל רופא מהקופה זה יעלה בסביבות ה400 ש

 

לדעתי זה פיתרון מצוין למי שהורמונים משבשים אותה ומעוניינת למנוע לתקופה יחסית ארוכה (סביב השנה+)

אפשר תכלס למנוע איתו גם רק כמה חודשים, אבל אז בעצם זה כאילו עולה יותר כסף פר כל חודש. זה בעיקר שיקול כלכלי.

(ויש כאלה שיש להן דימומי הסתגלות, אבל זה ממש לא כולן, ולפי חלק מהדעות גם לא אוסר)

 

אם את מעדיפה את הפרוצדורה הרפואית להכנסת התקן (דומה לבדיקה פנימית קצת)

לדעתי זה ממש עדיף...קצת לא נעים, וזהו, שוכחים מכל הסיפור הזה.

לא הייתי מסתמכת בכלל על הנקה מלאה.

(אני כרגע עם התקן, על הנקה מלאה עם בת 7 חוד, עדיין לא קיבלתי.. בילדה הקודמת קיבלתי כשהיתה בת 4 חוד'. לא חושבת שיש קשר אבל להתקן. הוא לא הורמונלי)

איך זה אצל רופא מהקופה?
בעצם זאת רופאת הנשים?

וגם לא הבנתי מה ההבדל בין ההתקן ההוריונלי ללא הורמונלי. יכולבץה לכתוב לי? מבחינת ההשפעה על הגוף ומבחינה כספית. תודה!!

התקן לא הורמונלי- זה התקן נחושת שאין בו הורמונים, ההכי פשוט מונה ליזה עולה 100₪, התקנה של בערך 5 דקות לא יותר מזה... בד"כ ההתקנה אצל רופא עולה 300₪
עם ההורמונים- מירנה, הוא עם הורמונים... והוא עולה יקר איזה 600 ₪

אני קונה את ההתקן ומביאה אותו לתור אצל הרופאת נשים?

או שבתור עצמו אני מבקשת ממנה להתקין לי אותו בלי לקנות קודם?

 

והתקן לא הורמונלי לא ישבש אותי?

אין לו כל השפעה רגשית לאחר ההכנסה.
הוא עשוי נחושת ובעצם משבש את ההפריה. תעשי גוגל ותביני יותר..
יש נשים שיחוו 'דימומי הסתגלות' או כתמים. לפי הרבה מהפוסקים זה לא אוסר כי זה דם מכה. תבררי לפי הפסיקה שלכם. לרוב הוא מאריך קצת את ימי המחזור, אבל לטעמי זה שווה את זה כי שאר האלטרנטיבות של מניעת הריון פחות עדיפות. כמובן שיש נשים שידווחו שהחציאו את ההתקן בגלל דימומים בתתי פוסקים, אבל זה ממש לא הרוב. ובסך הכולל אני חושבת שמי שלא טוב לה הורמונים, וחא בעניין להתחיל לשים כל פעם משהו מקומי לפני יחסים, זה הפיתרון המוצלח ביותר.

בכל קופה זה שונה ואת יכולה לשאול את האחיות בקופה שלך.
בגדול את קובעת תור, מקבלת מרשם מהרופא, קונה את ההתקן בבית מרקחת, חוזרת לרופא, הוא מתקין.(בדכ כל זה קורה באותו תור). חודש לאחר מכן את עושה אולטראסאונד לוודא שהוא במקום הכל תקין, ומאז פעם בשנה/חצי שנה עושה אולטראסאונד רגיל.

יש רופאים שיש להם כבר בחדר את ההתקן ואז זה חוסך לך את הבית מרקחת..
כמו שאמרו- ההתקן עצמו בערך 100₪, ההתקנה כ300.
אצל הרופא/ת נשים שלך או אחד אחר מהקופה. וזהו..

דיממת מסרזט ומיקרולוט...
סיכוי סביר שתדממי הרבה עם התקן הורמונלי, ואז הרבה יותר מבאס להוציא אותו (לחכות לתור ולשלם עליו הרבה...)
אם ממילא את חושבת שלא תקבלי וסת, תתקיני התקן לא הורמונלי *אחרי טבילה* ואז אם יהיו כתמים, תשארי טהורה... תבררי עם הרב שלך אם אכן הכנסת ההתקן לא אוסרת (חלק אוסרים וחלק לא...)

עוד משהו, הכנסת התקן מונעת הריון 5 ימים אחורה - גם אם הייתם ביחד 5 ימים קודם שהכנסת התקן, ההתקן ימנע השרשת הריון. זה בקשר לטבילה לפני התקנה..

ומקווה שלא עוברת על החוקים.
אם למישהי יש חבילה או שתיים של סרזט מאזור דרום או מרכז אשמח
פשוט עד שאשים התקן..

אבל פחות הכיוון

לקחת בעבר?
לרוב יש תקופת הסתגלות של דימומים.
בעקרון יש רופאים ששמים התקן גם אחרי 5-6 שבועות מהלידה. ואפשר להשתמש בקוטלי זרע לזמן שבין הטבילה להתקן (אם את מניקה ממילא הסיכוי לבייץ כ"כ מהר נמוך )

אז לא מומלץ טבעת.. זה כמו גלולות עם אסטרוגן שיכול להפחית חלב.. אם את לא מניקה אז תקשיבי זה באמת לא סיפור גדול.. כמו לעשות בדיקות ב7 נקיים.. לא צריך לדחוף את הטבעת כ"כ עמוק..

 

ואם אני מורידה אותה זה גם פוגע?

את ההנקה? פוגע במה?

אבל אני כן מסתמכת על ההנקה. בנתיים ילד שלישי וזה עובד ב''ה. (אחרי שאני מקבלת מחזור פעמיים אני נכנסת להריון, כך היה לפחות עד כה. )

ולהסתמך על הקב,ה, שיודע מה טוב ומתי טוב עבורך

נשמע מתכון לסיוט

ולהסביר שזה רק בגלל שחולה ושבאוטובוס אין ברירה וכו..
וכמובן לתת לפני זה משככי כאבים ותרופה לשלשול שמתאימה לגיל הזה

מסכן
למה חיתול??
בעיניי חוויה ממש נוראית עבורו
לא הייתי נוסעת

אם אי אפשר, כדאי להשאיר עם ביבי סיטר או משהו דומה
אם אי אפשרביבי סיור עדיף לשכור רכב
ואם אין רשיון עדיף לקחת מונית
ואם גם זה לא אפשרי, לקחת תרופה שמופסיקה שלשולים ודוחה בחילות + מכנסוני גמילה + שקית הקאה


ילד שישלשל או יקיא באוטובוס תהיה חויה מאוד מאוד לא נעימה
במיוחד שהוא כבר בגיל שמבין

טיטול לא בה בחשבון
לא סובל מבחילות, רק שלשולים, חוץ מזה מרגיש די בסדר, שותה, גם החום ירד בינתיים

החלטנו לא להחליט בינתיים. נחכה לבוקר ואז כבר נראה מה נעשה בהתאם למצב, שבעז"ה ישתפר

תודה, יקרות

לא הייתי לוקח סיכון

וכמובן שעדיף שלא ייסע. זה עלול להיות זוועה ממש.

תתני לפני שאת הולכת לישון

כשהם קטנים זה תקין לחלוטין

זה תקין? אולי לא לשים משחקים ממול?

אם את חוששת את יכולה להתקשר מחר על הבוקר לכון הטרטולוגי ולשאול ספציפית.

אני לקחתי לדלקת גרון ולדלקות בשתן. יש אנט' שבסדר בהריון. בהחלט עדיף על הסיבוכים

לא לןירוס. אם האבחנה לא ברורה לך תחזרי לרופא

ולקשיי נשימה.

אולי בגלל זה הוא מיהר לטפל.

הוא עשה לך משטח גרון? כי אם יש סטרפטוקוק אז בכלל אין שאלה.. חייבים לטפל, בלי קשר להריון, כי יש לזה סיבוכים. ובטח שבהריון.

 

את יכולה להתייעץ בשביל ההרגשה הטובה, אבל אין בעיה לקחת אנטיביוטיקה שמותרת בהריון, וזה עדיף על להיות חולים.

 

במיוחד בהריון
אנטיביוטיקה יכולה לגרום לפטריות אם לא מאזנים עם חיידקים טובים חיוביים

אנטיביוטיקה מותאמת.

אם את דואגת תתייעצי עם המכון הטרטולוגי.

באופן כללי ודאי עדיף שלא לקחת, אבל אם מגיעים למצב שצריך- לוקחים.

בתפילה שתצא מזה רק תועלת ובריאות.

אבל אם התינוק כבר מעל חצי שנה אז נותנת נורופן הוא מחזיק יותר שעות. 6 לדעתי

נובימול הוא בהחלט הפתרון במקרה הזה. לפחות לדעתי

יש מקסימום פעמים שמותר לתת ביום.

מותר שהילד יהיה עם חום.
חום זה לא רע, חום זו תגובה בריאה של הגוף שנועדה לייצר סביבה אופטימלית עבור מערכת החיסון להילחם במחלה.
אם החום מאוד גבוה, או שהילד סובל- אז אקמול יכול לעזור, אין ספק.
אבל אין ענין עקרוני בריאותי להוריד את החום. להפך.

רק כך יודעים אם זה חום שגרתי או משהו מסוכן חלילה (ואז החום כנראה לא ירד בעצמו, ואז כן צריך לתת טיפול רפואי מעבר לאקמול).

אבל באמת - חום זה דבר בריא. הוא גורם למחלה לצאת מהגוף. וצריך לתת לגוף לנסות להילחם בעצמו.

רק בגיל פצפון (מתחת לגיל חודשיים) או בחום גבוה מאוד (מעל 40 מעלות), או אם הילד סובל מאוד - אז נותנים אקמול.

אבל נותנת.
מאמינה שזה עניין של גישה אבל בהחלט מקבלת את הרציונל של לתת לגוף לעשות את שלו.
אני לא רואה בזה תועלת כשהם כלכך קטנים וסובלים. והחום ממילא עולה חזרה גם אם זה משו לא שגרתי.

חוץ מזה מסכימה עם מה שכתבת..

ב"ה ובלע"ה לא התנסינו בזה, אז לא באמת יודעת...

אי אפשר לתת "על אוטומט", זה עלול להיות מסוכן, יש מגבלה ליממה, ואם ילד באמת זקוק למשכך כ-ל 4 שעות - כדאי מאד לקחת אותו לרופא.

וללכת לרופא

הסיבה, בפשטות, היא שעל מנת לפנות מהגוף את הכימיכלים שיש בתרופות להורדת חום , הכבד "מבזבז" אינזימים חיונים , כאשר יש יותר כימיכלים בגוף מאשר הכבד מסוגל לפנות הוא עלול לקרוס ולהגיע למצב של אי ספיקת כבד חריפה.

כמובן לא להיכנס לפניקה, כן לתת תרופה כשצריך , יחד עם זאת להיות מודעים שאקמול/ נורופן וכל תרופא, אפילו אלו שלא צריכות מרשם רופא - זה לא סוכריות

התרופות ללא מרשם שיכולות להרוג אותך

והוא אכן מאוד מסוכן..

בעיקר בתנוחות מסויימות.

השערות שעלו היו:
כאבים בגלל מתיחה של הבטן
או צרבת.

אם את חושבת שזה בגלל שאת מרימה את הילדה תנסי להימנע ואז לראות אם זה עובר.

יש לה בגדים ממש יפים עם פתחים נסתרים שמותאמים להנקה ויחסית לרוב בגדי ההנקה בשוק היא לא יקרה.
אין לי נסיון אישי עם הבגדים שלה אבל כמה וכמה שאני מכירה קנו שם והיו מאוד מרוצות.

כשקפוא בשביל אירוע.נק למחשבה.

אמא/אחות/חמות/ואטאבר... גם תלוי בן כמה התינוק.זה יכול להיות ממש מסוכן:/..
ולהשאיר לו נגיד בקבוק שאוב

גמלי יש חששות בכיון אבל אין ברירות

מתחת לשמלה אפשר ללבוש גופיה חמה /חולצת בסיס ( או שתיהן עם המצב ממש קשה) אם השמלה קצת רחבה או שיש לה קשירה שאפשר לפתוח אז מה הבעיה להרים ולהניק?
אם את ממילא עם חצאית מלמטה- סבבה(זה גם חם יותר בשבילך) וגם אם לא, את יכולה בזמן ההנקה לשים חצאית פשוטה מלמטה וככה תוכלי להרים את השמלה.
התינוק בעל מקרה צריך להיות עטוף ומוגן ממש כל הזמן בלי קשר להנקה, לא?
בשבילו אולי הכי טוב להיות במנשא ובתוך המעיל/פליז שלך אבל אז באמת לא יראו מה לבשת...

בהצלחה!!!

וגם להרים את כל החצאית למעלה כדי להניק זה לא נח...

צודקת. אכן מסורבל. אם התינוק יונק כל רגע זה באסה אבל זאת בכז שיטה ללבוש שמלה בהנקה... מזכירה לי ששבת אחת הנקתי ככה ואבא שלי קלט אותי מרימה את כ-----ל השמלה והוא אומר לי- אני די בטוח שאמא שלך לא לבשה כאלה דברים בכל שנות ההנקה... שעשע אותי...

אולי שמלה עם כפתורים מקדימה? לי אין נסיון עם זה אבל יש כאלה שמניקות ככה.
עוד פתרון זה אם יש לך שמלה עם שרוולון או ווסט/ג׳קט מעליה את יכולה לפתוח בעצמך את התפרים בצידי החזה וליצור שמלת הנקה לבד. נראה לי שזה עובד טוב בשמלות שהם קצת רפויות/ בד נמתח ורך.

ואז יש חצאית מתחת ככה שניתן להניק מתחת לטוניקה- החלק העליון.

זה עובד גם עם שמלה ותחתית נוספת מתחת.

ואז להוריד חלק עליון.

אני מצאתי בעבר טוניקות וחצאית בסיס.

וקניתי שמלה עם ריצרצ מאחורה. שמצי חולצה מתחת ובזמן ההנקה פתחתי את החלק העליון והנקתי גם ככה לא הרגשתי בנוח להניק מול כולם הלכתי לצד ושמתי סינר הנקה. עוד רעיון יש היום שמלות עם ריצרצ או כפתורים מקדימה וממש מוצלח יש מישהיא בשם טל סבג אם אני לא טועה והיא עושה שמחות כאלו המחירים ממה שזכור לי סבירים אבל לא יודעת בדיוק.

אפשר להיניק בסבבה כמעט עם כל בגד. חוץ משמלות מחוייטות צמודות עם רוכסן מאחורה..
תחפשי משהו שאת אוהבת ובפעמיים (גג שלוש אם הוא לא יהיה רגוע) שתצטרכי להיניק לאורך האירוע תיכנסי לאיזה חדרון ובמקרה הכי גרוע תתפשטי. אבל סביר להניח שתספיק תחתית מלמטה ולהרים את השמלה.

אז זה לא ממש משנה כמה ברצף
אני לא יודעת כמה הפסקה נראה לי שכל הפסקה כי ביטוח לאומי לא משלם מהיום הראשון למחלה

לבקש בהפסקות כי כל פעם את תפסידי משכורת של יום וחצי ואפילו יותר אני לא בטוחה שזה נכון מה שהרופא אמר. אחותי לקחה 60 ימי מחלה שהצטברו לה לפני הלידה וקיבלה עליהם. וזה בכלל לא ביטוח לאומי משלם עליהם,זה המעסיק.

את מקבלת מהיום הראשון תשלום מלא
היא אמרה שיש לה 30 ימי מחלה (כמו שמשרד החינוך נותן) לכן היא יכולה לנצל אותם ולא משנה מבחינתה שיהיו הפסקות
כמובן אם זה באמת סיבה מוצדקת..

שהיא צוברת כל חודש והמעסיק משלם על זה. מי שעובדת משרה מלאה צוברת יום וחצי על כל חודש. היא לא כתבה על ימים שמשרד החינוך נותן(יכול להיות שאת מתכוונת לימי חופשה?) היא כתבה שהצטברו לה והיא רשאית לנצל אותם ברצף לפי מה שידוע לי. ביום הראשון לא מקבלים כלום וביום השני והשלישי מקבלים 50 אחוז ומהיום הרביעי מקבלים 100 אחוז. אם תקחי ימי מחלה בהפסקות יורידו לך כל פעם עד היום הרביעי

רק לפי ביטוח לאומי כלומר החל מהיום השלישי יום מלא 

אבל הרבה מעסיקים נותנים ימי מחלה כחלק מהחוזה (בנוסף לימי חופש) נתתי את הדוגמה של משרד החינוך כי משרד החינוך נותנים הרבה ימים

מעסיקים אחרים נותנים בסביבות 15 ימי מחלה כלומר מקבלים שכר מלא החל מהיום הראשון על חשבון המעסיק 

הפותחת לא פרטה אם הימים הם ימי מחלה צבורים שמגיעים מביטוח לאומי או חלק מהחוזה 

 

כתבתי שמקבלים רק מהיום הרביעי 100 אחוז. מה שאני אומרת זה שהימי מחלה צבורים לא קשורים לביטוח לאומי באופן ישיר. אולי בעקיפין איכשהו המעסיק מקבל מביטוח לאומי אבל בעיקרון זה קשור למעסיק בלבד. אין לי מושג על מה את מדברת אבל מה שרוב העולם מכיר ומשתמש זה הימי מחלה שנצברים מדי חודש לכל עובד.

ריגשת, וגרמת לי להעריך יותר את ההנקה שנראית לפעמים מובנת מאליה, והיא כל כך לא.
מבינה את הרגשת האבל, פרידה מההנקה... אפילו ששנה וחצי זה מהמם, הסיום תמיד קשה.




רק הייתי מוסיפה תודה לה'... שהוא כמובן שלח לגוף המדהים שלך את החלב המדוייק ביותר לתינוק

מרגשת אחת.
תודה על השיתוף!!
ושמעי.. עוד שבעה חודשים שוב, תודה לה'! בינתיים תהני מזה שהאיברים המשמעותיים האלו חוזרים להיות טיפה רק שלך.. (ושל האיש שלך..)

*** ממני המניקה כמעט ברצף כבר שלוש שנים וקצת מתגעגעת לבלעדיות שלי ושל האיש על העסק.... ברוך השם והכל... *****

הבאת זווית ראיה מאוד מיוחדת,
אבל ממש צרם לי-
תודה לגוף שלי,
אין כמו הגוף שלי..
הגוף שלי מייצר נשמה...
הגוף שלי עשה שלא יהיה לי גודש...
איפה בורא עולם בסיפור??

ומי שמכיר אותי בחיים האמתיים יודע כמה הוא נוכח בחיים שלי.
והגוף שלי הוא שלו,
ואלוקי נשמה שנתת בי
וברור שזה שלו.
אבל לא סובלת שמעירים אחד לשני על רוחניות

אם זה פגע בך.

ממש לא באתי לבחון אותך על רוחניות,
אני לא מכירה אותך ולא באה לחטט לך בנשמה שלך.
פשוט בתור קוראת צרם לי , אבל את אומרת שזו לא כוונתך... הכל טוב
ושוב סליחה אם זה לא היה במקום.

ואווו אני עם דמעות בעיניים?!!
תודה רבה על השיתוף..
גם אני מניקה תינוקת בת שנה וחודשיים ומפחדת שזה ייגמר..