פורום הריון ולידה (עמוד 2987)

כי פעם בחודש יש לי כאבים כמו כאבי מחזור..
ואני מניקה לא מקבלת
אז מה יכוליות הכאבים האלה

בבייביפסטה הכחול הוא ממש דביק ומשאיר שכבת הגנה ואולי לסרוגין עם אגיסטן
איזה טיטול את משתמשת? כדאי לך להשתמש בפמפרס

אחליף עכשיו..
נראה לי שצריך משהו יותר 'רציני'.. מבייבי פסטה

משלשלת אי אפשר להשוות
לגבי בייביפסטה תתפלאי היא אולי לא תרופה אבל הכי מועילה במקרים האלו. נשמע שהאדום מהחומציות של השלשול ולא סתם תפרחת חיתולים או פטרייה

הכי עוזר ומעביר

ולקבל מרשם לטבע קוטן או אפילו להידרואגיסטן אם המצב לדעתו מצדיק את זה.
אפשר גם ללכת לבית מרקחת לקנות אינוטיול ( נראה לי שעדיף בקופה, זה לא זול)
יש לי ילדה שהיתה סובלת משלשולים כרוניים והיה לי את שלושת המשחות הנ"ל בבית באופן קבוע. ממליצה מאוד. במקרים קשים, כמו שכתבו, לא להשתמש במגבונים, לשטוף במים ולייבש את הישבן באוויר הפתוח כמה שיותר. אחרי שיבש למרוח את משחת המרשם בהתאם להוראות שקיבלת, לחכות כמה דקות שייספג ואז למרוח מעל אינוטיול, ורק אז לחתל.

בהצלחה

לבעיות פטריות, פצעונים ותפרחת חיתולים..
לפזר קורנפלור

אני חושבת שאגיסטן חייב מרשם רופא. זה משחה לפטריה. יכול להיות שבאמת יש לה פטריה, אני הייתי הולכת לבדוק אם זה לא עובר עם המשחות

עדיף שהאבחון ייעשה אצל רופא על מנת שלא לתת סתם תרופות לא נחוצות
אבל המשחה היא ללא מרשם.

לקחתי מחברה אינוטיול ושמתי לה, גם באמת עברתי לצרמ גפן ומים לבינתיים(ילדה עקשנית ולא תבוא איתי כל פעם למקלחת..)
כדי לדעת מאיפה לקנות.. כמה בערך עולה אינוטיול והאם צריך מרשם או שמרשם מוזיל עלות?

זה לא יעזור.
תמיד טוב שיש אינוטיול בבית. רק שזה לא פיתרון לכל דבר.

אגיסטן יעזור אם זאת פטריה שלא גרמה לעור נזק רב מידי.
לא מזמן טסנו לרופא עור כי המצב היה חריג והוא רשם משהו אנטי פטרייתי חזק יותר.
בקיצור לעקוב.

( לא זוכרת בדיוק כמה עולה, אבל אם זה לא בקופה יכול לעלות גם כמה עשרות שקלים)

מצטרפת, גם לכך שטוב שיש אינוטיול בבית, וגם לכך שאם יש גם פטרת אינוטיול לא מספיק. אם את רואה שאין הטבה משמעותית תוך יום או יום וחצי עם אינוטיול תלכי לבקש משחת מרשם. לא חייבים רופא עור, כל רופא ילדים מכיר את זה( ולפחות חלק גם יתנו מרשם רק על סמך תיאור שלך בלי לראות את הילדה )

לשים לך מנגינה נעימה בזמן של הנדודי שינה.
אני בארבעת ההריונות שהיו לי סבלתי מממש מנדודי שינה. לא נרדמתי, למרות שכבר לי הראש והייתי ממש עייפה.
מישהי פה המליצה לי לשים מנגינה נעימה וזה עזר בהחלט!!!! אומנם לא תמיד ישר נרדמתי. אבל זה הרגיע אותי והיה לי ממש נעים.

ויכולה לעודד אותך שאחרי הלידה כבר לא סובלים יותר מנדודי שינה🙈

יכול להיות עדיין רגישות אבל גם יכול להיות שיש מה לשפר בתפיסה או בתהליך החיבור.

גרעפס זה לא עניין של גיל. תמיד כדאי להחזיק קצת עם ראש גבוה אחרי האוכל ולא מיד להשכיב חזרה. אם את רואה שהוא לא רגוע אולי באמת יש גרעפס תקוע אבל אם הוא נינוח אולי הוא בר מזל

לא יודעת מה לעשות ספציפי במקרה הזה, אבל אולי תבדקי בעיה בתחושה?

מה זה הפיצוצים האלה? הוא לא עושה זה בכוונה,הוא קם ואז עייף מאד ונרדם ונופל...

אולי הלול קטן לו?

כולם מדי פעם מקבלים מכות בראש מהלול
אבל כל הזמן?
ובחיים לא ראיתי שנהיה מזה סימן כחול

הייתי מבררת קצת יותר

וחשבתי שזה מהמעון וביררתי ממש והבנתי שזה לא משם וגם מכירה את הילד שלי שובב לא קטן וחשבתי שאני יעכוב בבית אולי יש משהו בבית...בלילה הוא קצת בכה ישב במיטה חצי ישן חצי ער ונחת חזרה על הכרית רגע לפני הראש נחבט בלול,בבוקר אני רואה עוד כחול בצד השני ואז מתי לב שכל פעם שרואה כחול הוא נחבט בלילה.....אוףףףףףף לאדעת מה לעשות....!!!

אני שמה עד גיל 3

הייתי בודקת עם רופא משפחה דבר ראשון

לגבי ההתעוררויות והנפילות

הוא קם ומשחק ואז נרדם מעייפות ופשוט נופל.....!!!

הייתי חוזרת לרופא. אומרת את זה לא כמישהי מקצועית, אלא פשוט מהתחושה שלי.

ואם הרופא היה אומר לי לא להילחץ, הייתי מתייעצת עם עוד רופא ליתר בטחון.

זה נשמע קצת מוזר שילד פשוט נופל וישן, ולא מתעורר מהמכה

זה בכז לא נשמע לגמרי סטנדרטי.....

אחד אחד על כל פס של המיטה.
ככה שאין בזה את הסיכון של חסימת אוויר שיש במגן ראש, אבל זה כן מרפד. לפחות בעבר היו באתר שלה.
ואפשר לקנות כמה שרוצים ולכסות כמעט את כל הפסים של המיטה או הלול.

כשהצדיקה שלי התחילה לעמוד (וגם לפול).
זה הרבה עבודה אבל במצב שאת מתארת נראה ששווה להשקיע.

לא נשמע תקין בכלל בכלל
בהצלחה
ונשמח לעדכונים להחכים

אני מכירה את הירדמויות החטף של הפעוטות (באמצע התנועה.....), וגם זה שקם חצי ישן נשמע ממש הגיוני, אבל מכות חזקות בראש בלי לבכות/להתעורר? גם בצהרים כשהוא ישן בבית זה קורה?

תני לזה עוד חודש חודשיים.

אם בא לך תבקשי בדיקת דם לאסטרוגן ופרוגסטרון בימים הראשונים של המחזור, זה יכול לתת התחלה של מושג מה קורה.

אבל באמת קודם כל תני זמן לגוף להתנרמל.

בירושלים זה מצויין הוא עובד דרך כמה קופות

עלה כמו ביקור רגיל אצל רופא מומחה מהקופה (עשרים ומשהו שקלים למיטב ידיעתי)

הוא רופא מעולה ומאוד אנושי

כמה זמן חיכית לתור?

נראלי שחיכיתי שבועיים לתור

אם זה עוד רלוונטי...

עלה הרבה.. בין 1500-2000.. לא זוכרים בדיוק...

בהצלחה גדולה!

מתלבטת בגלל העלות הגבוהה.
בגלל זה חשוב לי לדעת כמהעולה דרך הקופה...

השיקול שלנו אז היה המקצועיות...
בעיקר בעלי קיבל את ההחלטה.הייתי אחרי לידה ולא הייתי מאופסת בנעל... בהצלחה!

ניסינו מים ותה ולא ממש הלך.
ולפעמים אני אפילו לא זוכרת שקמתי אליה ולקחתי אותה אלי למיטה עד הבוקר...

רק לחזק שאת החלק הקשה ממש כבר עברת.
מהגיל הזה זה רק יורד ומצויין שהיא כבר אוכלת טוב במעון.
ככל שהיא תאכל יותר טוב יקל עלייך בהנקה וכמובן כככה תוכלי להרגיש בטוחה לצמצם בלילה הנקות.

כל חודש מכאן והלאה יותר קל מבחינת האוכל.

בהצלחה רבה!

שנה וחודש,
שנה וחודשיים

בראשונה היה ממש קל עם הלילה, אהבה מאוד אוכל, אחרי ארוחת ערב טובה לא דרשה אוכל בלילה גג מים בבקבוק בכמות סבירה.
בשניה פחות מוצלח כי לא אהבה לאכול (אבל אני שומעת ששלך אוהבת ואוכלת) ובלילה הייתה קמה המון ושתתה מים בלי סוף- זה לא בריא

צריך מאוד לרצות ולהיות ברורים עם הילדה שזה לא אופציה מבחינתך

אני לא בנויה לזה, הנקתי בזרימה לפי דרישה וכשהיו בשלים להפסיק- הפסקתי

לא זוכרת מתי הבן שלי הפסיק..אבל לפני שנה הוא הפסיק.. אם תתני לה את השאוב בלילה? (במקום במעון שלא לוקחת) נראה לי שהיא קמה בעיקר לחום ולחמימות שלך.. ואם תתני לה בקבוק אז זה ילך וירד..

לק"י

אני הפסקתי לשאוב לפני גיל שנה.
מגיל עשרה חודשים הבת שלי אכלה רק מוצקים אצל המטפלת ובבית ינקה, ועדיין יונקת (בת שנתיים).

לק"י

היא לא חייבת דוקא בקבוק חלב. חוסכת לך לשאוב . .

בשכל זה הכי מובן בעולם!
ברגש קשה לי שהיא כבר לא "צריכה" אותי במעון

מילד לילד ובעיקר מאמא לאמא.
אמא שמבחינתה אין שום מצב בעולם לקום להניק אחרי גיל שנה, רוב הסיכויים שהילד יישן לילה שלם.
ולהפך, אמא שבתוך תוכה מרגישה שזה בסדר למרות שזה קשה להם התינוק ימשיך לקום.
(גילוי נאות, אני כנראה מהסוג השני, והקטן עוד מעט בן שלוש ועדיין מתעורר ורוצה להיות לידי. את ההנקה הלילית הפסקנו לפני כמה זמן אבל הוא עדיין מבקש, הפשוש)

בלי הנקה באמצע. איך היא בא. ערב? אוכלת טוב? תעשי לה ארוחה דשנה ואם היא קמה זה כנראה מהרגל. אם זה ממש מפריע לך אפשר לעשות יומיים של חינוך קשה ולא להניק, רק מוצץ ולהחזיר לשכב והיא תתרגל. ככה היה אצלנו ןככה שמעתי מהרבה. ואם היא רוצה לשתות אז מים חמים או חלב פרה עם מים חמים

הילדים שלי ישנים מגיל 3 חודשים לילה שלם...

אבל להוות קשוחים לילה-שניים (אולי שלושה), והיא תבכה, אבל זה יגמור לגמרי את הקימות בלילה.
ולא חובה להפסיק בשביל זה לגמרי את ההנקה. שלי ידעה מצוין שבלילה לא קמים לינוק וביום אפשר.

הלוואי ואצליח... אני כבר שעה ומשהו ערה איתה. ינקה באחת ורבע ולא נרדמת.
לא רוצה להניק שוב כדי די היא כבר הבית תלותית ברמות..
עכשיו היא גם חייבת את היד שלי כדי להירדם. ברגע שמזיזה היא מתעוררת..
אוף...
איך עוזרים למתוקה להרדם ל-ב-ד??
לבעלי יש מוטיבציה.. אבל הוא מתייאש מהר מאוד וקורא לי.
קשה לו לשמוע אותה בוכה הרבה זמן.. ואני בלי שנות שינה.. נגמרתי...

אולי בגלל יותר מדי שעות שינה ביום קשה לה להירדם בלילה? אז אולי יעזור להשכיב אותה בבית מאוחר יותר.
אני במצבך הייתי לוקחת אותה למיטה שלי לישון איתי ביחד. חייבת את שעות השינה שלי.
את בטח עובדת...

אבל זה גם תלות שלה בי. היא לא מצליחה לישון לבד ואני לא רוצה את זה.
מעדיפה כמה ימים קשים כדי להרגיל אותה אבל לא יודעת מה לעשות כדי לגרום לזה לקרות...

היא ישנה במעון שעה ושלושת רבעי בערך. ובבית אחרי צהריים עוד כמעט שעה בסביבות חמש. מנסה להרדים אותה אחרי סימני עייפות בסביבות שמונה וחצי.
אולי לוותר על בשנת אחרי צהריים? אם אוותר היא תרדם לי בשש וגם תקום כל שעה.. ניסיתי את זה...

וגם: היא לוקחת מוצץ? אם כן- אולי לנסות לתת מוצץ במקום הנקה לילית. אם לא - אז את המוצץ שלה כרגע. אולי עוד לא מאוחר להרגיל.

וגם שמענו מיועצת שינה -
ככל שדוחים את ההשכבה לשלב שהילד עייף יותר כך איכות השינה שלו יורדת.

גם הבת שלי בשלב הזה עוד ישנה שנ"צ בערך בשעות האלה, אולי קצתת לפני, והשכבתי אותה באיזור 7.
קחי לך שלושה ימים שאין משהו מיוחד בעבודה ושלא נורא שתהיי קצת פחות בפוקוס (אני עשיתי את זה בסוף שבוע) ותשכיבי אותה איך שאת חושבת שנכון (בלי הנקה, בלי היד שלך וכו'). לילה ראשון - צרחות, לילה שני - כל פעם קצת בכיות כל פעם שמתעוררת, לילה שלישי - אולי קימה-שתיים. ככה היה לנו. זה קשה אבל שווה את זה.
וממש חשוב שתהיי בטוחה שזה הכי נכון לה ולך, ככה זה יעבור אליה וגם לא "תישברי" מהבכיות שלה.
בהצלחה! אם יש לך עוד שאלות או בקשות עידוד מוזמנת...

אם היא נרדמת לשנת לילה בהנקה, אין טעם לצפות באמצע הלילה שפתאום תדע להירדם בלי הנקה.
השלב הראשון הוא ליצור טקס שינה שבו ההנקה לא צמודה לשינה (למשל ארוחת ערב-הנקה-מקלחת ולמיטה, או מקלחת-הנקה-קריאת שמע-עיסוי ולמיטה). כשהיא תדע להרדים את עצמה במיטה, תוכלי להתקדם לגמילת לילה.
בנוסף נסי לוותר על שנת אחה"צ ולהקדים את שנת הלילה ל18:30. אם היא זקוקה לשתי שינות ביום עדיף שתישן את שתיהן בבוקר.

מגיל אפס. אבל בעיני אין טעם להשקיע בזה לפני גיל חודש. אחר כך לפי הצורך (בעיקר של האמא).

במשפחתון הבת שלי נרדמת עם מוצץ, בבית היא פשוט לא מוכנה.

לק"י

נותן כל מיני שיטות, והכל הדרגתי.

התחיל לעשות לנו צרות הבחור

לק"י

ולקום פחות בלילות לאכול.

אבל תנסי אולי לגגל ולקרוא עליו. או שאם יהיה לי כח- אני אסתכל בו.

הוא לא קם בלילה בכלל, אבל ההרדמה של הערב נהייתה ממש קשה. זה העניין..

הסיוט הכי גדול שלי בהנקה זה השאיבות. זה גומר אותי.

ואני מנסה "לסחוב" עם זה כמה שאני יכולה.. שאבתי גם בגיל שנה + אבל זה היה רק בגלל שהבייבי שלי דרש את זה.

 

 

 

ואני הפוך- מעדיפה להניק כל 3 שעות ולא לשאוב (בעבודה) בשביל יום המחר...

אבל בהחלט סביר ביותר שאין צורך בהנקת לילה.

אוכלת 4 ארוחות מוצקים ביום? צריך לוודא שהמאזן הקלורי שלה הוא ביום ואז אם ממשיכה לקום בלילה זה מהרגל ולא מרעב...

כנראה אני במקומך הייתי עונה אותו דבר.כ"כ קשה שנכנסים למקום הכי אינטימי ואישי בעולם.
וזה ממש בסדר להרגיש שפרצו לך לתוך הלב בלי רשות. אף אחד לא רואה את הקשיים, ומותר לך לכאוב!
יקרה, אל תפחדי שהקב"ה יסגור לך את השערים בגלל ה"שקר", תמנפי את המקרה הזה להתפלל אליו שבזכות ההרגשה הקשה הזאת שחדרו לך למעמקי הלב, ה' ימלא את הבורות בלב בשמחה גדולה, שלא יהיה לאן לפרוץ!
ה' אוהב אותך. ה' שמח בך כמו שאת.

לחבק אותך מרחוק??

 

ולאחל לך את כל הטוב שבעולם ושמשאלות ליבך יתגשמו (בקרוב) לטובה ולברכה אמן.

חיבוק חזק והרבה כוח, בהריאות ושמחה. אמן.

 

זה לא עניינך
מעדיפה לא לדבר על זה.
זה משהו אישי שלי

או לשאול אותה במקום לענות,
תגידי איך היחסים שלך ושל בעלך? והמשכורת בבנק? ובמידת נעליים? ותחתונים?

אני באמת עצבנית עכשיו על האישה הזאת!

ואם אני אענה לה כך, היא תתנקם בי/תגרום לפיטורים שלי
ועד שאני עובדת במקום טוב..

לכן לא יכולה לענות לה, כי חוששת מאוד

בנימוס גם דברים כלליים..

בעזרת ה'

או משהו כזה.

בכל מקרה אל תתבאסי מה שהיה היה

בואו נפתח שרשור על משפטים שצריך לומר ואם יש למישהי סיפורים שיגרמו לאחרות לשתוק בכלל יהיה כיף

אבל זה באמת הרתיח אותי

להגיד :בעזרת השם! עם חיוך זה סותם את הפה..אני גם לא מבינה אז מה אם היא ברוסית שלך? את לא חייבת לה שום דיווח! אולי גם תשאל מה עם הזוגיות שלך ואם אתם רבים?

כשאת אומרת שזה פרטי מיד מרגישים את הכאב שלך, וזה הרי בדיוק הדבר שהוא לא עניינה.
מאחלת לכם שתיפקדו בקרוב!!!!!!

איזה לא פייר זה
לגמרי בסדר ששיקרת
פעם הבאה תחייכי ותגידי זה שטח אישי.
חיבוק גדול!

לחברה אחרת שלה: אל תיכנסי לי לרחם! תודה

חברה ממש טובה שלי רק עם ילדה בת 4 מונעת מכל מיני סיבות. והיא מספרת שכולם חופרים לה!!
מה אם אח בישבלה? וכו'.
וואי תתאפקו זה לא ענינכם!!
זאת תרבות שממש נפרצה לדעתי בציבור הדתי לאומי אולי אני מכלילה ממש כן
אני משם. אבל אני מקווה שאתם חרדים לא פותחים את זה?

תעני לכל דבר ב'ה, אם ירצה ה' וכו. לא מעבר לזה, עד שהיא תעזוב אותך.
אין לך מה לפחד

עניתי בהתחלה, בעזרת ה
כשהקבה ירצה.
והיא לא הניחה וממש שאלה עוד שאלות
ולא הותירה לי ברירה.

כמובן שאני לא מקפידה עליה, ובהחלט אנצל את הזמן הזה לתפילות..

בלי כשהקב"ה ירצה וכד'
כי זה פותח פתח לחשוב שאולי יש קושי..
לעומת זאת, 'בעזרת ה'' עם חיוך, זאת תשובה כללית. שיכול לנבוע ממנה שאו שאת מונעת ואומרת בעזרת ה' מתישהוא.. או שאת מייחלת ואומרת בעזרת ה'.
העיקר שזה לא נותן תשובה ברורה.
וגם העיקר מה שאת משדרת, תשדרי בלי כעס שזה - שלך

לא נראה לי שיש בעיה עם "השקר" הזה. (אפשר לשאול רב אם את ממש לחוצה..)

ואל תכניסי לעצמך את העניין הזה לראש...

אין שום סיבה בעולם שזה ישפיע על העתיד שלך. פשוט ניסית להציל את עורך.

לא פגעת בה.

 

דבר נוסף זה זמן טוב לבקש....

 

דבר שלישי זה עזות לשאול כזו שאלה. והייתי מעמידה אותה במקומה.

אולי מביטה עליה בעיני עגל בלי להוסיף מילה, והיא היתה קוברת עצמה באדמה.

 

דבר רביעי את אישה גדולה!

אני הייתי ממש כועסת עליה.

חיבוק!

לק"י

אני למדתי לענות, שלא הכל תלוי בנו.
לא עמדתי בניסיון שלך, אבל אחר שילדתי את הגדול- היו נשים בעבודה שחפרו לי (ולא החברות הטובות שלי, וגם לא דתיות/ דוסיות. כך שאין קשר בין מידת הדתיות לשאלות האלה).

יש לי נסיון בתחום.. ומעולם לא סיפקתי מידע בנושא שלא מרצוני.
תגידי לה 'וואו, זו שאלה ממש אישית'
היא תשתתק ובזה זה יגמר. ותעבירי נושא.
או פשוט תחייכי חיוך מסקרן ותתני לה להתפוצץ מסקרנות.
תעשי לעצמך כלל בראש, לא משנה באיזה צורה נשאלת השאלה הזאת אני לא עונה לשום כיוון - לא לכיוון אני מונעת ולא לכיוון אני מצפה. (ותשמעי שאלות בצורות שונות כי יש אנשים מתחכמים).
למשל מישי יכולה לומר לך 'להתפלל עלייך'? את יכולה לענות תשובה כללית כמו להתפלל תמיד טוב.

אבל את ממש אבל ממש לא צריכה להגיד לה אם את מונעת או לא ובודאי שלא באיזה צורה את מונעת.
בגלל שאת מעורערת בנושא ורגישה ומרגישה רע עם המצב שלך, אז היא ראתה שיש פתח ונכנסה. פירצה קוראת לגנב.

והדבר האחרון שצריך להטריד אותך זה ששיקרת, בעניינים שבינו לבינה מותר לא להגיד את האמת לאנשים שנדחפים. עדיף להימנע מלשקר, ולנסות להתחמק, אבל זה לא ששיקרת בכוונה.
זה מטריד אותי ששיקרת מצד זה שהרגשת צורך להתגונן ולהתנצל ומצאת את עצמך מתפתלת מולה.

כל מי ששאל תקפתי.
מישהו מהמשפחה של בעלי אמר לי" תשלחי את בעלך אלי לקורסים"
הרגשתי פגועה בטירוף אבל היתי חייבת לענות
"איך מישהו בגילך חצי רגל בקבר עוד חושב על זה?"
תמיד עניתי ,תמיד!
גם שהם לא התביישו להיכנס למרחב האישי שלי, גם אני לא נתביישתי לייבש אותם.

אוי. גם אני קיבלתי את המשפט הזה פעם בוריאציה שונה (תשלחי את בעלך אני אלמד אותו איל עושים בנים)
איל הצלחת לענות? גאונה. גאונה.
כל הכבוד!!!
בושה של אנשים , אין גבול להזיה

אבל מה אכםת לי? שלא יכנסו לי לחדר המיטות !!!!!!

מה עובר עלייך.
בפעם הבאה תגידי -
זה אישי שלנו
זה פרטי
לשאול אותך איך את מונעת??? זה לא עניינך
ושלום.

לפותחת - ליבי איתך!
תיארת את זה בצורה הכי נכונה וכואבת. ממש התכווצתי שם בשבילך.
ואני יכולה להיות נורא חכמה, ולומר לך מה היית צריכה לומר ואיך היית משתיקה אותה. אבל אני יודעת איך זה. כשתופסים אותך לא מוכנה, ודורכים על הנקודות הכי כואבות, והכל מתבלבל בלב ובפה...
אז רק שולחת מכאן חיבוק.

ואישית, אחרי כמה התנסויות חונקות כאלו, אני חושבת שהכי נכון וקל לומר בנעימות "סליחה, זה אישי ואני מעדיפה לא לדבר על זה. תודה רבה".
ברור. לא משאיר פתח. לא פוגע באף אחד. ומלמד את חסרי הטאקט בצורה ברורה מה לא לשאול.

אבל צריך להתאמן על זה המון. מול המראה אפילו. עד שיצא. ולפעמים, כשזה תופס ברגע הלא נכון, לא מצליחים...

השם יודע ורואה כליות ולב וחס ושלום לא התכוונת לזה
אין הרבה איך להתכונן לשאלה כזו וגם אני לא יודעת כלכך להתחמק משאלות כאלו ישירות
שולחת לך חיבוק והזדהות

@ציפציפ, אשמח לעזור!

אני גם מכירה מישהי

+972504308055
תהילה אלמליח

מי שיחשוב על זה בעיה שלו...
תעשי מה שנכון לכם וטוב לכם. ואם בעלך לא בקטע וגם לך זה מוריד את החשק מהשבת אז ממש בסדר אם תבריזו... אלא אם תתבאסי אחרי שפספסת.....
ואל תחשבי מה אחרים יכולים לחשוב כי זה סתם לא שיקול!
יש מיליון סיבות למה זוג ברגע האחרון לא מגיע לשבת וזה לא עניינו של אף אחד

הלוואי שבשבת תידחה...
למרות שנראלי אין מצב.

כדי לא להתבאס.

שאת לא מרגישה טוב ובא נדחה את זה לשבת הבאה ..

וגם להיות עם החברים, השאלה איפה השבת מאורגנת? זה נראה לי יהיה לכם מסורבל מבחינת להיות יחד
אבל הייתי אומרת שאני הולכת עם בעלי לביהכ ובזמן הזה טובלת
מי שינחש שינחש את תמשיכי כרגיל

וגם לא הפסד של משהו שחיכית לו הרבה זמן.
תטבלי, תנסי להסתדר ואם לא, תשתפי מישהי.
(הרי פעם לא הין בלניות והיו הולכים עם חברה/שכנה לטבול.)
לא רואה הבדל אם הבלנית יודעת או חברה. סהכ לא עשית שום דבר רע וזו מצווה. לא לרוץ לספר בראש חוצות, אבל גם להפסיד ולצאת עם טעם של חצי קלאצ׳ פחות כיף.

ואם בכז החלטת להישאר, את יכולה להמציא איזה סיפור. (את/ילד חולה למשל..)
בגדול אנשח
ים אחרים לא ממש אכפת להם מהטבילה שלך ולא מתחילים להתפלסף ולחפש אותך ואת סיבותייך... ואם כן זה לגמרי בעיה שלהם ושיתמודדו

חלק לא רלוונטיות, לא אפרט כי שיניתי קצת מחשש שיגלו אותי...

נראלי שבניגוד לעצות, לא נסע לשבת. ז"א אתן לבעלי להחליט אז רוב הסיכויים שלא נסע.

חשבתי על זה שאם זה היה הפוך, אם היינו צריכים לסוע לשבת שהוא רוצה ואני לא, הייתי ממש מתבאסת שהוא מעדיף את המפגש החברי על פני הנוחות, השקט והאינטמיות של לבד בבית אחרי טבילה.

לכן, אתן לו להחליט בלב שלם.

מה גם, שבשבת הולך להיות גשום, ואיפה שנישן זה לא איפה שנאכל וזה יכול להיות סיוט עם הילדים...

חושבת שעשית את ההחלטה הנכונה..
בהצלחה🤗

או לדחות את הטבילה.

אבל לטבול ולהיות שם שבת לדעתי ממש לא.

לשתף משהי נשמע לי ממש לא לעניין.

 

ושהוא בסדר גמור עם מה שאחליט!
כי זה אני שמסתבכת עם הטבילה וגם זו שבת שיותר חשובה לי.

מה שכן, קצת מפריע לו שנשתף מישהו, הוא מרגיש שזה לא שייך.

קיצר, נכון לעכשיו החלטתי לא להחליט...

ו
פשוט לא להיות במצב של ייחוד עם בעלך (כשהסיעה בכביש מהיר וכו לא נחשבת ייחוד.
לי הרב קנוהל פסק כך בעבר לגבי ערב ראש השנה ואכן בערב ראש השנה, ביום, נסעתי לכפר עציון וטבלתי כדי להמנע מטבילה בערב ראש השנה אצל ההורים.
פתרון מצוין. תשאלי, תדגישי את הפדיחה ואת החשיבות של השבת. זה יפתור לך את הבעיה.

אני מכירה שאם עושים זאת - אסור בכלל להיפגש עם הבעל עד הלילה.

בקיצור - שאלת רב...

כי אין פה מקווה, אז נוסעים למקום הכי קרוב.
פשוט מרגישה שזו קצת "רמאות" לטבול בשישי איפלו שבשבת אהיה במקום עם מקווה נגיש.
למרות שאולי באמת ננסה לשאול.

הקושי שלי הוא פחות הטבילה עצמה יותר אח"כ הביחד-לבד שכ'"כ חשוב לנו ואני אוהבת מאוד. מה גם שהמיטות איפה שנישן פחות נוחות ואינטימיות.

ועוד מקרים קיצוניים אחרים. וממש ממש בדיעבד. כי יוצא שהיא טובלת לפני שהשלימה 7 ימים מלאים.

או לא להגיע לשבת בכלל, ולהמציא תירוץ שאת חולה (ואולי באמת זה יגרום לדחיית השבת).

החלטות טובות!

הייתי ממציאה תרוץ כלשהו ונשארת בבית
הסיבה היא שבעלך גמככה לא מתלהב מהעניין וכדי לדחות טבילה או לשתף מישהי (אני לפחות) הייתי צריכה סיבה ממש ממש טובה
וגמככה איאפשר כלכך להיות ביחד אחרכך ממה שאת אומרת. לדעתי חבל אבל זה לגמרי שלך השיקול

יש אפשרות להקל על עצמך? כדי להיות רגועה יותר איתם?
ובקשר למה שהיא אמרה, ילדים לא חושבים יותר מידי... פשוט אומרים. ולפעמים הם גם לא מבינים מה הם אומרים...

חיבוק גדול!

למה שלא בעלך יקח על עצמו את ההשכבה?
ילדים יודעים לזהות מתי ממש קשה לנו וללחוץ דווקא דם. לא מרוע כמובן, זו פשוט בדיקת גבולות.
נשמע שיש עלייך עומס גדול, תישמע עמוק, את אמא טובה, תתרחק ממוקדי קושי כרגע.

מתאזן סביב גיל 4 חודשים.

אבל לא.. מתמלא לה עד כדי גודש וכאבים

שתנסה סוג אחר של חזיות.
לפעמים זה משפיע.

כדי שלא יגביר. זה יכול לעזור?

היא יכולה גם לנסות לשים כרוב.

יש כאלה שחזיות לוחצות גורמות לבלאגן. ויש כאלה שרפויות מידי גורמות.

הקקי נשמע רגיל. הכל בסדר.
אם השיעול יותר מדי ללכת לרופא. לא לשחק על זה. הוא פצפון.
אם סתם מדי פעם בעקבות נזלת- מי מלח (קונים בטיפות או בספריי. אצלי מעדיפים טיפות) או חלב אם באף והצל חתוך ליד המיטה.
תרגישו טוב

ולגבי השיעול אני הייתי לוקחת לרופא שיבדוק שהריאות נקיות וישלול.. תרגישו טוב!!

הוא לא עם גזים..
ובאמת שמתי לו בצל בלילה וב'ה כרגע נראה שאין שיעול.. רק צינון קל.

ממש זוכרת את הרגע שפתחתי טיטול להחליף והוא עשה מין קצף כזה ונלחצתי..
מאז הבנתי שהרבה פעמים ככה הם עושים רק אנחנו לא רואים את זה תוך כדי היציאה..

אז הכל טוב.. תרגעי..

מצד שני ב'ה עולה במשקל וגם יונק הנקות טובות.

וזה תקין

ואני מזדהה מאוד עם הסוגריים- כשהם בחוץ הזמן עובר הרבה יותר מהר!(בבעיקר מחודש תשיעי)

תמיד זה יותר אמין

איזה כיף!!

כי זה מוקדם.
ובדרך כלל ממליצים ללכת רק בשבוע 7-8
כי בשלב כזה זה עדיין מוקדם.

אל תלחצי. תחזרי עוד שבועיים

ההמתנה הזאת היא בלתי נסבלת בגלל החוסר ודאות, מבחן כל כך גדול באמונה שלנו שהקבה שולח נשמות בזמן הכי נכון.
אף אחד לא יכול להבטיח שזה יגיע, רק להתפלל איתך ולחזק אותך שאת גיבורה ושאבא שבשמיים שומע את התפילות שלך.

את גיבורה שאין מילים לתאר! תדמייני את הישועה הכי מציאותי והיא בא תבוא.. לאחרונה שמעתי על שתיים שנפקדו אחרי שנים והתרגשתי.. אין יאוש בעולם כלל!!!

התכוונתי כמובן שתפקדי ותלדי בידים מלאות ובבריאות וכל הטוב!!! בע"ה.. התכוונתי שיש ניסים!!!

כמה הפלות היו לך ואיזה ברור עשית ? אני באותה הסירה במיוחד שכולפ מסביב בהריון ויולדות ואנחנו תמיד מאחור...

1. היסטרוסקופיה אבחנתית
2. בדיקות קרישיות יתר (יש נרכשת ויש מולדת)
3. ויטמין D
4. סוכר בצום
5. בלוטת התריס
6. בדיקות של זיהומים
7. קריוטיפ - אני ובעלי
8. בדיקות הורמונליות

עברתי שתי הפלות ברצף, ללא ילדים.

אולי תתייעצי עם פרופ כרפ? מנהל הפלות חוזרות בתל השומר. אני אישית מרוב הלחץ והסטרס מהפלה נוספת ( אחרי 6 הפלות) לא מצליחה להיכנס להריון כבר כמעט שנה
אולי הוא יעזור לך?

ואצלי הכל התחיל לאחר לידת 2 הילדים שלי ( כיום בני 8+9)

את אלופה, זה מה שיש לי להגיד לך.
אני לאחר 6 הפלות ולידה שקטה וממש ריגשת אותי
מכחלת לך שתיפקדי במהרה והכי חשוב בידיים מלאןת! אשמח להתפלל עלייך " כל המתפלל על חברו נענה תחילה"

ושתדעי שאני חושבת ומתפללת עליך⁦❤️⁩והלוואי שיעמדו לזכותך כל האכפתיות והרגישות המדהימות שלך.

הלוואי בקרוב ממש!