אז מזל שיש אתכן..
היום במקום עבודה שלי, אחת העובדות שאלה אותי מה איתי? מה עם ילד? התחלתי לגמגם (כי אנחנו מנסים כבר שנה וחצי ולא הולך)
אמרתי לה שאני לומדת, וזה קצת קשה.. כי היא אחת עם פה גדול, וידעתי שהיא תספר לכל העולם.
וגם אף אחד עדיין לא יודע על הקשיים שלנו. אז החלטתי לשמור את זה לעצמי, ולשקר.
בתוך הלב נשרפתי.
כי איזה לחכות ואיזה נעליים? אני כל כך רוצה ילד! לא מעניין אותי לימודים.
אבל לא רציתי שהיא תבין שיש איזושהי בעיה.
אז היא שאלה איך אני מונעת? וכל מיני שאלות שממש הכאיבו לי.
ואמרתי לה כדורים, ואמרתי לה איזה סוג של כדור שאני זוכרת שחברה שלי לוקחת.
בתכלס, מעולם לא לקחתי כדורים.
הלב שלי שבור, גם כי שיקרתי.
וגם כי, אני מפחדת שבגלל השקר הזה הקבה יסגור לי את השער, והמזל.
אבל לא הייתה לי ברירה אחרת, בן אדם נכנס למקום הכי אישי שלי
הכי אינטימי.
עצות?


