הצילו תולעיםאני זה א
מעדכנת דיברתי עם המזכירהאני זה א
עוד זה מדבר וזה באתפוחים ותמרים
הפיץ בפגיה בבירורים.
אני השתחררתי אתמול עם אבחנה של בקע, מיועדת לניתוח.
היום החברה הכי טובה שלי התקשרה שיש לה סרטן בשד. אה, וגם כבר לא יהיו לה ילדים.
מניחה את זה פה ובורחת למיטה, רק עכשיו חזרתי מביה"ח, צריכה להיות שם שוב בשעה 0630.
לא יודעת בכלל איך מתחילים להתמודד אז מעדיפה להדחיק ולהכחיש. בבקשה בלי לעודד. אני רק מחכה לבשורות נוספות. היי, יש לי עוד 4 ילדים, אחרי הכל.
רואה את הטוב ומודעת אליו, תסמכו עלי, ומודה עליו מאד מאד וכל הזמן. אני האדם הכי שמח בחלקו בעולם בערך.
אין מיליםבת 30
במציאויות האלה שמרגישים שעומדים באיזשהו מבוי סתום- הקב''ה הוא הכתובת.
להתפלל, לספר לו הכל, לבקש רפואה וישועה.
פשוט אין ברירה אחרת לפעמים, כי למי כבר אפשר לפנות עם כל הכאב הזה?
את תעברי הכל, בע''ה.
מלא חיבוקים יקרה!!!!איזה יום שמח
מקווה שהצלחת לישון קצת
כולנו איתך!!!
![]()
בדיוק חשבתי עליך וחיפשתי אותךmp3
שולחת לך כוח וחיבוקים.
תשלחי שמות לתפילה אם בא לך...
אוי, הגלות...אמא ל6 מקסימים
טוב שידעת להיכנס למיטה

😥 חיבוקבתי 123
וואי וואי.. ממש לא פשוט..באר מרים
מציעה לך להתמקד בהתאוששות מהלידה ובקטן שבפגיה..
כשאת תרגישי יותר טוב יהיו לך כוחות להתמודד עם השאר..
בהצלחה רבה ורק תפילות..
וואי כמה נסיונות על אשה אחת מתוקה ומהממת. ❤️❤️❤️מיואשת******
תתמודדי עכשיו עם עצמך ועם הפיצי. את כל השאר תשאירי לאחר כל
ותשני הרבה
ותאכלי טוב. זה חשוב
את חייבת לדאוג לעצמך
❤️❤️❤️
חיבוקים גדולים אהובה😘😘😘אני זה א
שולחת חיבוק גדול!!! רפואה שלמהחביבית
את אישה מדהימה עם הרבה כוחות
וואו, נתת לי פורפורציות על הבוקר. איזה מטורףאין ייאוש בעולם
וואי בשורות טובות ומשמחות במהרהבית חלומתי
כל כך קשה...אורוש3
אוי וי!!מקווה מאוד
אין מילים. רק חיבוק גדול ❤ושוב אתכם
חיבוק ענק!!!!!!!!גלויה
אם את מרשה.
תודה תודה תודה, אתן מחזקות אותי מאד 💖💖תפוחים ותמרים
אומרת לעצמי שאני מוכרחה לגייס כוחות וסבלנות. שלאט לאט דברים יתבהרו. שיש סיכוי שהם יהיו הרבה פחות גרועים משנדמה לי כרגע.
שזכיתי לבעל אוהב, לזוגיות טובה, למשפחה גדולה, שהתמודדתי עם הרבה ויכולתי לכל ההתמודדויות שלי, גם כשברגע הראשון היה נדמה לי שזה מעל לכוחותיי. זה היה לפי כוחותיי.
שאני חייבת כל הזמן להתמקד בכל מה שטוב ולא לשקוע, שכולם זקוקים לי, שאני זקוקה לי, שאסור לי להישבר או ליפול,
את אישה השראה!!!מרגרינה
חיבוק גדול גדול ומלא כוח 💜💜כי לעולם חסדו
מדהימה וטובה שאתאורוש3
מהממת!!מקווה מאוד
את מלאך!!מק"ר
יאאא יקרה מהממתאמא וגםאחרונה
מזל טוב אני רואה שפיספסתי כשלא הייתי פה.
אלופה כתמיד. שולחת כח לעבור גם זמן מאתגר שכזה...
הגיע הזמן לתחפושות?
כבת שבעים
ואני רוצה שיישאר לי לילדים הבאים, כדי שאני לא אצטרך כל שנה לשבור תראש. אז גם גמח לא אופציה
אז אני רוצה להזמין מאלי אקספרס. אשמח לקישורים מהמומחיות לתחפושות זולות ויפות
️עוקבתתתה' אלוקינו
כנ"ל
שירקי
גם אני כבר חושבת על זה..רק להודות
יש כמה קישוריםאמא וגם
פה: 11.11 כאן, כולל מומלצי קניות קופונים ותחפושות
אני בע"ה רוצה לעשות פוסט תחפושות, מקווה שיהיה לי פנאי בהמשך השבוע...
כמה את בעניין להכין לבד? (לא תפירה, כן קצת התעסקות)טארקו
בוחרים את החיה הרצויה
קונים/משיגים חליפת גן (פוטר/ארוך דק) או קפוצ'ון ומכנס בצבע המתאים, הדוגמא לא משנה.
הופכים את החולצה והמכנס, שהבפנים יהיה הבחוץ שלנו(אלא אם זה בגדים חלקים לגמרי ואז לא צריך) מוסיפים דוגמא של החיה הרצויה- למשל פסים לנמר, נקודות לכלב דלמטי, כתמים לפרה/ג'ירפה. אפשר עם טוש ארטליין או להדביק בדבק בדים/דבק יו חתיכות לבד.
לאריה אפשר להדביק רצועות לבד על קפוצ'ון לרעמה
קונים בסטוק סט של אוזניים וזנב, וזהו.
חמוד, נוח, קל ללכת לשירותים

באותה שיטה אפשר גם להכין ליצן(חולצה ומכנסיים בצבעים חזקים שונים, 'כפתורים' גדולים מלבד ואפשר להוסיף גם קישוטים במכנסיים, ואז צריך להוסיף רק כובע)
איש שלג(מכינים גזר מסול כתום)
ועוד..
נראלי זה יוצא פחות יפה... ובעליאקספרסה' אלוקינו
טוב איך שבא לך
טארקו
ובסופעונה סט כזה יכול לעלות גם 10....
מנצלת...מחפשת רעיונות לתחפושת לבן ובת..
מחשבות....
פוסט תחפושות חדשאמא וגםאחרונה
כאן:
שאלה קצת דפוקה אבל ממש מצפה להרגעות...אני=)
אוף, התקשרו אלי בדאגה מהמעון.. שהוא עם חום גבוה, נושם מהר ועם חירחורים...
בעלי ואני התחסנו, וכשבאתי לחסן את הבן שלי נגמרו החיסונים במרפאה... ועכשיו אני משתגעת מדאגה. אוף.
תכלס, בכלל לא בטוח שזו שפעת, אבל... אוף, בא לי פשוט לבכות ולהתפלל ולשמוע ספורים מעודדים שהתקשורת לא הביאה...
תודה מראש למעודדות!
ברור שכןיראת גאולה
וואי תודה!!!אני=)
ברור! הייתי עם שפעת ממש חמורה באישפוז... וב"ה בריאה
[סתם אחת]
יואוו!!!אני=)
כן.. בחודשיים האחרונים..[סתם אחת]
מה? ברור נשמה!!אורוש3
בע"ה... יש תור רק מחר בצהריים..אני=)
ללכת היום. גם רחוקאורוש3
צודקת... אבל אני לא יודעת אם תהיה אפשרות. גרים ממש ב'חור'אני=)
אבדוק בכל זאת עם בעלי. תודה!!
וואי בהצלחהאורוש3
בגדול למיון נוסעים כשילד לא נושם טוב בכלל. רואים נשימה שטחית ומהירה ולחץ כזה בנשימה.
או אם ילד עם חשש להתייבשות, או ילד אפטי או עם חום מאוד מאוד גבוה. או עם פריחה שלא נעלמת בלחיצה (לא מלבינה).
אבל שוב, מהתיאור נשמע שהבן שלך פשוט צריך רופא כרגע שיבחן את המצב, יתן אנהלציה עם תרופות וכו'. וגם הוראות מדוייקות איך לזהות החמרה במצב.
רפואה שלמה ומהירה
ממש תודה רבה לכן!! בע"ה שאעדכן בבשורות טובות..אני=)
אם זה מקרים דחופים מבקשיםעלה למעלה
חום גבוה מעלה את קצב הנשימות.מוריה
אכן, נתנו אקמול וב"ה בינתיים השתפר ממש!!אני=)
יופי. ב"ה.מוריה
לא נראה לי...אני=)
בן שנה וארבעה, התחילו לצמוח לו בגיל ארבעה חודשים וממש נראה שכבר סיים עם זה.. צחקנו שאולי זה כבר השיניים של גיל ההתבגרות(;
והאמת שגם כשזה היה, התופעות היו פחות חריפות...
בטח זה לא מחייב, אבל כך נראה לי
ניבים יצאו?מוריה
כן כן(: ממש זריזים אצלינו...אני=)
יפה.מוריה
הרוב מבריאים,סורבה
בגלל הסיכון חשוב להתחסן אבל זה שאנשים חולים ומבריאים- זה פשוט לא אייטם תקשורתי...
תודה לכולן!! באמת, הרגעתן אותי ממש... הייתי צריכה לשמוע את זאני=)
ופתאום כשיש לי ילד 'לא מחוסן', שלא בבחירתי- זה הכניס אותי לחרדות... בשילוב עם הסיפורים עכשיו שלא הוסיפו נחת לעניין🙄
מזכיר לי את עצמי גם בשבוע שאחרי שהיה צריך לקבל את החיסון נגד שיתוק ילדים (נראה לי...) ובעלי באיזו קבוצת סיכון שלא איפשרה לבן שלי לקבל את החלק השני של החיסון. (כי אח"כ במשך שישה שבועות זה בעצם מסכן את בעלי.)
אח"כ הייתי כמה ימים בחרדות על כל פיפס חשוד, שאולי זה ח"ו ח"ו התחלה של משהו מפחיד כזה... ב"ה עבר לי, וגם על השפעת עכשיו קצת נרגעתי.. בע"ה...
קיצור- תודה!!!!
הסיפור עם הפוליו היה שונה לגמריירושלמית טרייה
החיסון שנותנים בדרך כלל הוא נגיף מומת. הוא לא מסכן את הסביבה. זה החיסון שבנה יונה סאלק.
כשהיתה התחלה של התפרצות בארץ, הוסיפו גם מנה של נגיף חי מוחלש. הוא מחסן יותר חזק, וגורם לאנשים לעצור התפשטות: מי שקיבל אותו ונדבק אח"כ בנגיף, לא רק שלא נעשה חולה אלא גם לא מעביר את הנגיף הלאה. זה החיסון של סייבין, והוא ניתן בטיפות לפה.
אבל מה, בששת השבועות שאחרי החיסון עלולים להעביר את הנגיף ביציאות, ולכן צריך להיזהר עם מי שהמערכת החיסונית שלו מוחלשת מאיזושהיא סיבה.
החיסון הזה הוא יותר "מסוכן", אבל נותנים אותו בארץ רק אחרי כמה מנות של חיסון מומת.
פעם נתנו אותו תמיד, אח"כ החליטו שהחשש מפוליו ירד ואפשר להסתפק בחיסון המומת, וכשהיתה התפרצות החזירו את המוחלש.
מקווה שזכרתי את כל העסק נכון..
אצלנו זה התחיל עם הקטנהנפשי תערוג
אחר כך לגדולה
ובסוף אליי
הייתי מושבת במיטה יומיים (הן הרבה יותר)
בסוף כולנו בריאים
יומיים זה כנראה לא שפעתסורבה
כי מי ילך לעשות בדיקה סרולוגית על כל וירוס...
רופאה אמרה שזאת שפעתנפשי תערוגאחרונה
בחנוכה חלינו כל המשפחההריון ולידה
ב"ה הבראנו.
תשמעיבת 30
א. מינון גבוה של ויטמין c. מחזק את מערכת החיסון, שתוכל להתמודד עם המחלה. אפשר גם לקנות סוכריות מציצה של פרופוליס, אבץ וויטמין c. כדאי.
ב. סירופ סמבוק שחור (סוג של צמח) אמור לעזור לשפעת. שווה בדיקה!!
סירופ סמבוק שחור - תינוקות וילדים
יש עוד הרבה ברשת...
שואלת לא בשבילי- תמ"ל מוצלחמהמרחקים
היי
שואלת בשביל חברה.
בעקבות לקיחת תרופות שאסורות בהנקה היא הפסיקה להניק בן 8 חוד'.
עד אז היה יונק, מקבל מידי פעם מטרנה והתחיל לאכול ארוחה/2 מוצקים.
כנראה בגלל המטרנה, כמה ימים לאחר שעבר להיזון רק מתמ"ל, התחילו לו פצעים בטוסיק, תפרחת חיתולים ברמה של כוויות ופצעים מדממים ושום דבר לא עוזר (משחות חזקות, משחות טבעיות, שמן זית, אלו פרופוליס, שטיפה במים, לאוורר ועוד.. ניסתה הכל! לא החליפו סוג טיטול מאז שנולד)
כנראה שהבעיה היא היציאות החומציות בעקבות המעבר מהנקה למטרנה.
האם יש למישהי המלצה לתמ"ל אחר כלשהו שאפשר לנסות ומתקבל "רך יותר"?
לא נצפו כאבי בטן/ גזים. רק פצעים.
אני ממש לא מבינה בתמ"לים, אשמח לייעוץ ממי שמבינה..
ואווובימבה אדומה
אני גם לא מבינה גדולהכי הנני בידך
עוד כיוון- אצלנו כשיצאו שיניים זה גרם לפצעים חזקים בישבן. לא יודעת אם הוכח מחקרית אבל שמעתי על זה מעוד נשים.
לפצעים אני מאד ממליצה על אגיסטן בייבי. וכמובן לשטוף הרבה במים ולייבש בעדינות.
שתלך לרופא איתו זה קודם כלאנונימית 50
באופן כללי אני יודעת שסימילאק נחשב עדין ונוטרילון אפילו יותר. אבל נוטרילון הוא חלב נוכרי.
עם נוטרילון ראיתי יציאות הכי דומות לחלב אםמעין אהבה
ניסתה משחת דרמקומבין?ירושלמית טרייה
מסכן. זה ייסורים.
הבת שלי הגיבה ככה לא ברמה כזו אבל הכל היה לה אדוםבית חלומתי
הפסקתי טעימות עד שהאזור התרפא לגמרי וכשחזרנו לטעימות זה כבר לא קרה שוב
תודה למי שהגיבה. היא הייתה כבר אצל הרופא כמה פעמיםמהמרחקים
עזר טיפונת לשים שמן זית אבל לא התרפא לגמריי.
אולי באמת קשור למוצקים🤔
אציע לה לעבור לנוטרילון. מה ההבדל בין האקסטרה קייר לרגיל?
לא חושבת שצריך כלכך מהר לעבור לתמל אחרהמקורית
אם יש גזים או כאלה אז כן . אבל אם לא אז זה עלול לגרום לכך וחבל. זה נושא רגיש שעדיף לא להתיעסק איתו
רשמת שהיא עד עכשיו עם אותם טיטולים - ממליצה בחום לנסות להחליף. עדיף להחליף טיטולים מאשר תמל מבחינת ההשלכות
וכן להפסיק טעימות לשבוע לפחות ולבחון ואז לבדוק
אולי טיטולים רב פעמיים.. לא מכירה מספיק אבל שמעתי שעושים פלאמקווה מאוד
לי אין בעיה לנסות..לה זה פחות מתאים להתעסק עם זהמהמרחקים
אני הייתי מנסה צמחי. בהחלט יכול להיות קשור לחלבימיואשת******
אם זה ברמת תפוח וגזר- לא אמור להיות קשור ויותר סביר שזה מ חלבי.
אם זה עגבניה , תפוז , דברים כאלו יכול להיות קשור
תשאלי אותה בדיוק מה היא נותנת במוצקים
הוא קיבל חלבי?מוריה
כן וכן. קיבל מטרנה חלבית מידי פעם מאז שנולד.מהמרחקים
אז סביר להניח שזה לא התמ"למוריהאחרונה
כמו סוג טיטולים. סוג מגבונים. מוצקים חומציים.
אני אשמח לחוכמתכן!!דולפי
עכשיו המחזור הרביעי מאז... 3 המחזורים עד עכשיו היו 29/31 יום. עכשיו כבר ביום ה33, בלי שום סימן לווסת.... מתלבטת אם זה נקרא איחור או ש3 מחזורים לפני זה לא מספיק כדי לקבוע את זה... מה אומרות?
אולי כן ואולי לא לדעתי תעשי בדיקהבתי 123
זה מלחיץ אותי משומה... אבל אולי באמת זהדולפי
ועוד שאלה, אורך המחזורים לפני שלקחתי מניעה זה קשור לעכשיו או שאחרי גלולות זה משתנה ואין לזה קשר?
יכול להשתנות אחרי גלולותבתי 123אחרונה
זריקת פרונטוגסט לתמיכהאנונימי1306
למי שיש נסיון עם הזריקה הזאת
אני צריכה להזריק יום כן יום לא
אני עושה את זה אצל אחות (בישבן)
כל אחות מזריקה שונה ופעם כואב פעם יש סימן
אתמול עשיתי זריקה (הרביעית ) וממש ממש כןאב לי ברמה שאני בקושי הולכת או מצליחה לשבת
יש למישהי רעיונות מה לעשות כדי להקל על הכאב ?
אני שמה כרית חימום בלילה אבל זה לא עוזר
אויי.. נראה לי דוקא משהו קר עוזר ולא כרית חימוםבתי 123
משהו קר לפני שיאלחש, וכרית חימום אחרי שתרגיע ותכניס את החומרמקווה מאוד
זה באמת סיוט!!!מקווה מאוד
כמה דברים-
1. משהו חם אחרי באמת יכול לעזור.
2. אפילו ללבוש חם, שמתי לב שהחורף והקור ממש משפיע לרעה. אז להקפיד להתלבש חם, אולי איזה חימום בלילה, שמיכה עבה...
3. בדרך כלל הן עושות את זה אבל שימי לב שהאחיות מחממות את האמפולה לפני שהן מזריקות. אם את עושה בבית אז אפילו להחזיק את זה ביד כמה דקות שיקבל את החום גוף שלך, או לשים בחזיה כמה דקות.. ממש עוזר
4. כמובן לעשות כל פעם בצד אחר מהצד שעשית פעם שעברה
5. להגיד לאחות איפה כואב לך ולא תעשה באותה הנקודה אלא לידה.. זה יותר כואב כשזה פעמיים באותו מקום (בהתחלה זה עוד אפשרי אבל אחר כך כבר לא נותרת ברירה אלא לחזור על מקומות 😬)
6. אם זה רלוונטי לך אפשר ללמד את בעלך או מישהו אחר קרוב אלייך איך להזריק לך בבית. יש כמה דברים שצריך להקפיד עליהם כמו למתוח את המקום כשמזריקים, להכניס את המחט מהר מהר ואת החומר לאט לאט. זה בדרך כלל מה שהאחיות עושות אבל לעיתים יותר נח בבית.
7. אחרי הזריקה כדאי לעשות שם מעין "עיסוי" לחמם את המקום ו"להכניס" את החומר טוב לבפנים. אפשר גם לשים בקבוק חם. (לי זה עוזר להזריק בבית כי האחות לא תתחיל לעשות לי עיסוי בבית, ובעלי כן יכול לחכות כמה דקות ללחוץ על זה עוד זמן..אבל איך שמתאים לך)
זהו. בגדול באמת סיוט..
מקווה שלאט לאט תלמדי איך מתאים לך ואיך יותר טוב לך, והמצב ישתפר...
מוזמנת לשאול שאלות.
בהצלחה 🙂
תודה אהובהאנונימי1306
דווקא האחיות סבבה והם נותנות לבעלי כמה דקות לעשות לי עיסוי אחרי שמסיימות להזריק
והן גם מחממות את החומר
נראלי שהבעיה שלי שאני עושה שריר ישר שהם מכניסים לי את המחט
כמו התכווצות כזאת למרות שהם אומרים לשחרר
מקווה שזה יהיה שווה את כל הסבל
אמן אמן!!מקווה מאוד
️ובאמת אני מכירה את התחושה שזה שונה אם מכווצים או משחררים.
תחשבי מה יעזור לך להרפות קצת. אצלי זה אפילו התנוחה השונה של הידיים..
אפשר לנשום, לספור עד 10..
זה באמת חלק מסובך קצת ההרפיה הזו
תעשי פוווו ארוך כשהיא באה להזריקמיואשת******אחרונה
משהו בזה שעושים את הפווווו בפה גורם לשאר הגוף להתרפות גם כן
ותדמייני תינוק מתוק מתוק בידיים שלך כל פעם
חיבוק!
לקחתי אדויל בהריון
חדשה445
תקווי לטוב בע"ה, אין כבר מה לעשות בקשר לזהים...
זה היה ממש ממש בהתחלה? אם כן בשלב כזהבתי 123
חומרים לא ממש עוברים לעובר ומה שמסוכן זה לרוב קרינה וכד'
אם לקחת כדור אחד אין לך מה להלחץ אם לקחת כמות במשך כמה זמן תתייעצי עם המכון הטרטולוגי ואני מאמינה שרק ירגיעו אותך
זה היה בשבוע 4, ולקחתי כדור אחד..חדשה445
אין לך מה להלחץבתי 123
לדעתי אין מה להלחץ. זה לא שיש למידע כזה או אחרהמקורית
אני בטוחה שהרבה מאיתנו בשלב שעוד לא ידעו על הריון עשו אכלו ושתו דברים שלא היה צריך
כנסילראות את האור
לקחתי גם בעבר בטעות כדור שאסור בהריוןmiki052
אולי אקמול פורטה
לא זוכרת את שמו.
בשבוע יותר מתקדם משהו כמו 10
נלחצתי ממש. ורופא אמר שפעם אחת לא נורא. אבל כמובן שעדיף להמנע
הנערון ב"ה בסדר גמור תכף בן 3 שיהיה בריא.
תודה רבה! ממש מרגיעות אותי..חדשה445
הכל בסדרבאורות
מכדור אחד לא קורה כלוםירושלמית טרייה
אם אני זוכרת נכון בתחילת ההריון עדיף שלא אבל מותרת.מ.אחרונה
מכתב לילד/ה שלי...ניק חדשה
כותבת בלשון זכר סתם כי זה נח לחשוב במונח עובר ולא "עוברית", אבל זה באמת לא משנה. מה שיבוא- מבורך.
מכתב לך, ילד שלי.
שתדע שההריון שלך קשה, לפעמים ממש קשה מנשוא. קשה קשה קשה. סיוט סיוט סיוט. ההריון מקסים, התופעות לוואי שלו נוראיות. לא אתה, זה הוא.
קשה שהבית הפוך, קשה שמסריח כל דבר, קשה ההקאות, והבחילות, והכאבי ראש, והבטן הנפוחה, ושחייבים לשירותים כל הזמן. קשה בזוגיות, קשה לתחזק זוגיות עם אישה לא מתפקדת , קשה שלא היינו ביחד חודשיים, קשה. קשה הכל . לכל דבר יש ריח, לכל דבר יש עצבים, לכל דבר יש בחילה .
קשה שככה ההריון שלך מגיע, חלמנו אחרת. התאכזבנו קשות. דמיינו שההריון השני יהיה חלק.
אבל הוא לא.
קשה החלומות שהתנפצו, חלמנו על תקופה רגועה, שנצבור כוחות, שנעשה תמונות יפות של בטן שגדלה וחיוך כזה. קשה החלום ושברו. קשה שזה בא ככה. למה דברים לא יכולים לבוא פשוט? קשה הבדיקות, הלחץ שלפני, אחרי ותוך כדי. קשה הפרצוף של הרופא אחרי כל בדיקה. קשה הסטטיסטיקות , קשה הצער גידול בנים.
קשה וסיוט.
מחכה לך ילד שלי, מחכה שתצא כבר, הבחילות נעלמות בשנייה שיוצאת השלייה, ההקאות מפסיקות- אבל רק בחדר לידה. עד אז כנראה שלא יפסקו. זה חלק מהחבילה. -השלמה.
ילד שלי, שתדע שאתה יקר לנו עד מאד. ככל שההריון יותר קשה אני מבינה ,וגם אבא, כמה אתה שווה את זה, כמה הנשמה שלך גדולה, כמה להביא לעולם כזה אור גדול זה לא יכול לבוא בנחת. הרבה מחסומים לגאולה הפרטית שלנו, כנראה אתה שווה את זה, אנחנו מאמינים בגודל שלך, חייבים להאמין בה, ככה נשרוד וככה גם אתה תהיה, כמה שנאמין בך ככה תגיע רחוק.
שתדע שעוד כשהיית בגודל פומלית קטנה ויפה, עטוף במים שמגינים עליך מכל הבלגן בחוץ, חמים לך ונעים, שתדע שהאמנו בך, ביכולת שלך להתמודד עם התכווצויות שלא לומר צירים מוקדמים בגלל התייבשות, ביכולת שלך להתמודד עם בכי בלתי פוסק שלי, מחשבות קשות על רבונו של עולם ועל הקושי בהריון הזה, ביכולת שלך לשרוד עם כמות התרופות הפסיכית שאני לוקחת כדי איכשהו להתמודד- דיקלקטין, פראמין, אומפרדקס, זופרן ועוד כל מיני תוספים שגורמים להקאות נוראיות בטעם לא נשכח.
אנחנו שמחים בך, מאמינים בך, מאמינים בגודל של הנשמה שתביא לעולם, מתפללים עלייך כל הזמן, מתפללים שתבוא אלינו גם בנחת, לא חייבים לעבור את כל הסבל הזה. אבל כנראה שזה בלתי נפרד. ככה היה וככה יהיה.
הרבה תפילות קדמו להריון שלך והרבה תפילות עכשיו . מרגישים שכמו שחנה אמרה על שמואל- כי מה' שאלתיו. הנשמה שלך קרובה כ"כ אל ה' , קשה להוריד אותה. אתה ילד של ה'. הוא ידאג לך ולנו. מאמינים בזה, עובדים על האמונה הזו.
ילד שלי, יגיעו ימים שלא תאמין שיש משהו שאוהב אותך בעולם הזה, ימים רחוקים, אבל הם יגיעו. רצוני הגדול שתדע, שעוד כשהיית קטן, בגודל גרגר אורז ודופק מרגש, אהבנו אותך. אהבנו ועודנו אוהבים. מחכים לך, מחכים שיגיע הזמן שלך לצאת, אבל זה קשה. זה ייקח עוד הרבה זמן של הקאות, כאבים ובחילות. בעיקר כאב לב.
וכשתצא, תדע שרק חיכינו לך. ותדע לכל החיים, תמיד נחכה לך, גם כשתהיה מתבגר קשוח עם זיפים. אתה ילד שלי. סחבתי אותך, סבלתי בשבילך-בשבילי. האמנתי בך ובנפש שלך. איך אפשר שלא לאהוב אותך?
וואווווומיואשת******
אני רק בכיתי כל היום
וואו
מדהימה
זכה הילד שלך לגדול אצלך!!!!
תשמרי באיזה מקום את כל מה שכתבתאורוש3
מרגש כל כך ממש העלת לי דמעותאני זה א
וואו. תודה לך!תמרי.
מטלטל!! בזכות נשים צדקניות..מק"ר
מזדהה עם התסכול של הריון שני, חשבתי שהפעם יהיה אחרת. גם אני חשבתי והתבדתי...
רק בריאות!
מזל שהזיכרון נדפק אחרי הלידה,ששוכחים כמה זה קשה😅ניק חדשה

וואוריבוזום
שתזכו להרבה נחת, גידול קל, כוחות, בריאות וכל טוב.
וואוו ריגשת.עובדת השם
מהממת!!! גן עדן ישראיזה יום שמח
מרגש מאוד!!!!! תודה לך!!!!גלויה
מדהימה!בארץ אהבתי
בעז"ה שיהיה לך כוח להחזיק מעמד ולהמשיך לגדל את העובר שבתוכך עד שיוולד בעז"ה בבריאות..
מהמם. תודה!ניק חדשהאחרונה
כמהה נפשי לביצת עיןהריון ולידה
איך אפשר להכין בהריון??
לפעמים כל כך כל כך כל כך קשה לי הכיבוד הורים של חמתימיואשת******
<במיוחד אם בעלי בעצמו נמאס לו ממנה ולא בא לו לכבד אותה יותר, בצדק מבחינת ההרגשה, לא בצדק מבחינת ההלכה, ואז אני צריכה להזכיר לו שחייבים וזה עוד יותר קשה!>
קשההההההההההההההה לייייייייייייייייייייייייי
זהו
מניחה את זה פה והולכת...
יעזור אם נאמר שהרבה באותה הסירה?אנונימית לרגע1
אני רק חיבוק🤗מאמוששש
תודה יקרות!מיואשת******
לגמרי באותה סירהאנונימי1306
ואנחנו בטיפולי פוריות
כמה שאלות כמה חקירות כמה פרצופים
לא פשוט בכלל !!
אני כל כך מזדהה.. אני עוברת גהנוםעדידוש92
כמות הדמעות שבכיתי בגללה זה פשוט לא יאומן.
אני לא יכולה אפילו להתחיל להסביר כמה שהיא פוגעת בי עם הדיבור שלה.. היא לא אישה רעה וגם יודעת לפרגן ולקנות המון מתנות (לא שאני צריכה אותן) אבל צורת הדיבור שלה מזעזעת.. ובכללי ההתנהגות שלה דוחה והיא שתלטנית ומתערבת כל הזמן.
ואני פשוט מרגישה שלפעמים אני לא מסוגלת לראות אותה.
היו לי ולה ריבים כל כך קשים שמרוב כעס אמרתי לה דברים רעים... אבל לא יכולתי לשלוט בזה.
אני מציעה לך מה שהציעו לי וקצת עזר- כל דבר שהיא אומרת תנסי להישאר רגועה ותגידי לה ״כן, את צודקת״ וזהו בלב תדעי שהיא טועה ואל תעשי מה שהיא אומרת אבל מולה למראית עין תראי כאילו היא צודקת .. אני משתדלת לעשות ככה ומאז טיפה יותר טוב
גם לי זה עוזר להגיד לה: 'את צודקת'חביבית
לנשום עמוק ולנסות לתפוס מרחק כמה שאפשר... זה ממש קשה... מבינה אותך.
חיבוק גדול!
וואי ממש ככהאני זה א
סליחה אם אני לא מועילה אבל תלמדי את ההלכהמיקי מאוס
כמובן שהכי טוב זה לכבד אותה ולשמח אותה כמה שאפשר מצד הכרת הטוב אבל הכל תלוי מה עומד על הפרק בצד השני (אם למשל פוגע בשלום בית או בבריאות הנפש ) לפעמים הדבר הנכון הוא לנתק קצת מגע...
כדאי שתתיעצו עם גורם הלכתי שאתם סומכים על שיקול דעתו שיעזור לכם להבין איפה ההלכה ואיפה המצב שלכם
ובהצלחה
תודה יקרה, אנחנו באמת מתייעצים. וברור שאת צודקתמיואשת******
מזמן אנחנו לא במצב של לשמח אתא אמא, אוי ואבוי אם היינו עושים כל מה שמשמח אותה
אבל את יודעת, יש דברים קטנים, שהגיוני שנעשה בשבילה, אבל הם קשים, ולא בא לי בכלל.
ויש גם את מה שעובר לילדות שלי מבחינת כיבוד הורים
יש הרבה דברים
אנחנו מנסים ללכת בין הטיפות
תודה!
חיבוק גדול♡כי לעולם חסדואחרונה
מה שלא יהיה, תמיד הם חינכו אותנו להודות, להכיר טובה ולהסתכל בעין טובה.
הדברים האלה בלתי נשכחים! גם היום, אחרי שנים, אני עדיין זוכרת את זה.
לא שאני אומרת שזה בכל מחיר, ממש לא.
רק שתדעי שהרבה מזה עובר לילדים.
הם רואים ושומעים הכל.
בהצלחה!
דילול עובריםשלומצ'
שואלת תיאורטית. בינתיים.
מקפיצהשלומצ'
מישהי?
זה יכול מאוד לעזור לי
מקפיצה לךאורי$
מקפיצהמקווה מאוד
פותחת בשבילך ניק אחרי הרבה זמן.זה אני..אחרונה
תמיכה אחרי החזרת עובר מוקפאאנונימי1306
2 שאלות לגבי התמיכה
1. אני לוקחת 1200 מ״ג של נרות אוטרוגסטן (6 נרות סה״כ כל יום)
ובנוסף יום כן יום לא זריקת פרונטוגסט 100
זה כמות סבירה ? לא הונחתי לעשות בדיקת דם לבדוק את הפרוגסטרון
2. כל פעם שאני מחדירה את הנר , זה עושה לי התכווצות ברחם - תקין?
בלי קשר לזה עברו רק 6 ימים מההחזרה אני כבר משתגעת
יש לי בחילות וכאבי בטן שיעבור הזמן כבר :/
עשיתי עד היום החזרת מוקפא אחדהריון ולידה
את עושה החזרה על בסיס טבעי או הורמונלי?, לי נתנו מהיום הראשון של המחזור אסטרופם, לעבות את הרירית, למרות שאין לי בעיה בכלל בענין.
שכחתי לרשום גם אסטרופםאנונימי1306
ומאז לוקחת פעמיים ביום אסטרופם
ואין לי מושג לגבי הכמותאנונימי1306
זה החזרה ראשונה?הריון ולידה
כאבי בטן היו מדי פעם.
כן ראשונה ואמן גם אחרונהאנונימי1306
נשמע כמות נהדרתמקווה מאוד
את בטוחה שזה ברחם?
הייתי שואלת את הרופא על זה
משערת .. זה בטן תחתונהאנונימי1306
מעניין באמת נשמע ככה. הייתי שואלת את הרופאמקווה מאוד
אפשרי לעשות החזרת מוקפא, בלי הורמונים, על בסיס טבעיהריון ולידה
בטח שאפשרמקווה מאוד
וגם שזה יכול לצאת על שבת למשל ואי אפשר לדחות כי זה טבעי...
אבל תשאלי את הרופא יכול להיות שיהיה לו דברים חכמים לומר
בוודאי!! ואפילו עדיף לדעת הרבה רופאים.ירושלמית טרייה
(או כשבית החולים מיושן ועובד עם נהלים משנות השמונים, וגם סגור ביום שישי).
בכל מקרה תצטרכי לבדוק פרוגסטרון כדי לדעת אם כדאי להוסיף קצת.אבל זה לא אותו דבר כמו לתת פרוגסטרון "מאפס".
מוזר, שככה עשו לי בקודם, בלי לשאול אותי...הריון ולידה
הדסה עין כרם במקרה?ירושלמית טרייהאחרונה
ברחתי משם.
נראה לי שבגוש דן יש רופאים יותר טובים.
אבל תמיד יכול להיות שהייתה לזה סיבה מוצדקת אצלך, תשאלי, זה הגוף שלך, הבריאות שלך.
מניסיוני העצוב שווה ללכת לפרטי בדברים האלה, בריאות הגוף והנפש שווה הרבה יותר מאלפי השקלים שזה יעלה.
שאלה מפגרתלונהלוב
הגיוני?
אני עם סחרחורות כבר 3 ימים רצוף . לא מבינה מה קורה
אגב יש לי שחלות פוליצסטיות (קבלתי מחזור אחרי 7 חודשים שלא היה )
ממש לא שאלה מפגרת!אמא חדשהה
מה יעזור לך? מה ירגיע אותך?
סחרחורות של 3 ימים נשמע לא פשוט בכלל.. מקווה שאת שותה הרבה ונחה. אולי כדאי ללכת לבדוק?
הרבה כוח!! זה אי וודאות לא פשוטה! בע"ה שיהיו בשורות טובות והרבה שמחה
נדיר אבל קורה אם יש לך חשד תעשי בדיקהבתי 123אחרונה
מתי בממוצע תינוקות עומדים בעצמם (עם תמיכה)?הריון ולידה2
ברור לי שיש טווח רחב, מנסה להבין מה פחות או יותר נחשב סטנדרטי.
ושאלת המשך: האם זה מעיד על מתי התינוק ילך? כלומר תינוק שנעמד מוקדם גם ילך מוקדם, ותינוק שנעמד מאוחר גם ילך מאוחר? או שאין קשר?
לגבי השאלה הראשונהבתי 123
לגבי השאלה השניה התשובה היא לא. היכולת ללכת היא יכולת התפתחותית שקורת סביב גיל שנה יכול להיות ילד שנעמד אבל לוקח לו זמן עד שהולך ויכול להיות שילד ידלג על שלבים יעמד מאוחר יחסית ויתחיל ללכת לא הרבה זמן אחרי
עונה מנסיוניהריון ולידה
2 ממש לא. יכול לעבור אפילו זמן רב ביניהם
מניסיון שליאני זה א
מגיל חצי שנה עד גיל 9+ חודשים נראה לי..מעין אהבה
אבל הולכים בגיל סטנדרטי- שנה וחודשיים+-(היו יותר גם)
אז מנסיוני אין לזה הרבה משמעות
גם אצלי בול ככה
רסיס אמונה
^^^ גם אצלי היו ככהחביבית
לגבי השאלה השניה-לא בהכרחטארקו
והוא עכשיו בן שנה וחצי ועוד לא ממש הולך.. רק כמה צעדים פה ושם.
הוא נעמד לפני שהוא זחל על 6
אקרובט קטן

לאזן פה קצת את הזריזים..כי הנני בידך
יש גם כאלה והטווח באמת רחב.. (נכון שלפי טיפת חלב זה אמור לקרות בסביבות גיל שנה, אבל נראה שלא כל הילדים הולכים בדיק לפי ההוראות)
אבל זה כבר איחור...אורוש3
אצלי נעמדים קרוב לשנה והולכים בשנה וארבעה עד וחצי
מיואשת******
ממש כמו אצלי..חסוי בהחלט
ומשום מה הם מתחילים לזחול אצלי על 6 רק בסביבות גיל שנה!
עד אז הם מטנפים את הבגדים..
באזור גיל 9 חודשים אצלנו. לא יודעת לגבי שאלת ההמשךהמקורית
בדיוק יצאתי עכשיו מהמעוןבית חלומתי
כל החברים כבר יושבים יציב וזוחלים על 6 ועומדים
ואני מנסה לא להילחץ
זה יגיע, כל ילד והזמן שלורייסית
ממש אל תילחצי ואםאני זה א
זהו שלי היא ניראת ממש בסדרבית חלומתי
ולא חשבתי להמליץ פיתאום שראיתי את כל חברי הקבוצה שלה במעון נלחצתי
למרות שהם בני 11 חודש כזה והיא 9
אה נו מה את משווה בן 9 חודשים ל11 חודשים?טארקו
ממש מה את משווה? חודשיים זה המוווןמיואשת******
נכון נכוןבית חלומתי
ובאמת זה נראה לי עדין בתווך וזה הגיוני
שלי עמד בעצמו בתשעה חודשים הליכה בגיל שנה וחודשפעם שנייה2
לפי ה׳סטיסטיקה׳ אצלנו בבית. אין קשר בין הדברים.*כוכבית*
במיטה שלה.
והתחילה ללכת בגיל שנה וחודשים.(היום בת 5)
.
השניה נעמדה בערך ב7 או 8חודשים
והתחילה ללכת בגיל שנה וחודש (היום בת 3)
.
הקטנה בת שנה וחודש לא זוכרת בדיוק מתי נעמדה...
והיא עוד לא הולכת לבד.
וואו וואובית חלומתי
כן זה היה שוק😅*כוכבית*
והיא המשיכה עם זה??מיואשת******
שלי משכה את עצמה לעמידה קצת לפני גיל 8 חודשיםיעל142אחרונה
התלהבנו שזה מוקדם, אבל אני מבינה מהשרשור הזה שזה לא מוקדם...? ![]()
מה שלום היולדת והבייבי?איזה יום שמח
מצטרפתהריון ולידה
איזה יום שמח, את מדהימה.
תודה, מנסהאיזה יום שמחאחרונה
תודה רבה מאמי, האמת - על הפנים. פתחתי הודעה למעלהתפוחים ותמרים
לא בטוחה מה לעשות עם המציאות המטורפת שנוחתת עלי בעוצמה ובקצב כזה.
מה זה יכול להיות מודאגתבית חלומתי
אבל מאז יצא שאיזה 3 או 4 פעמים הקיאה קצת
כמו עכשיו וגם הבוקר ינקה ואז פתאום הקאה קטנה?
מה זה יכול להיות???
יכול להיות שנשארה רגישות בקיבה עדייןמיואשת******
שבוע שהיה הקאה קטנה פעם ביום או יומיים
ואז הוערוס במלוא הדרו
מניחה שזה יכול להיות כמו אצלך קודם וירוס ואז שאריות
כדאי לשים לב לתת לה עוד כמה ימים תזונה קלה, בלי מוצרי חלב, פירות וירקות אלא מרקים, אורז וכו. ואם רק יונקת אז להוריד מוצרי חלב ממך לשבוע עד להתאוששות מלאה
כן היא רק יונקת כשהיא איתיבית חלומתי
נראה באמת שמשהו מציק לה
רגישות למזוןאודי-ה
עדין הקטנה קצת פולטת ומקיאהבית חלומתי
חשבתי אולי קשור ללילה אבל לא מרגישה שיש לה ליחה
ללכת לרופאה זה יעזור?
לא נשמע שצריךאורוש3
אם זה יותר מחמישה ימים כן הייתי הולכתמיואשת******
אוכלת בשעות האלו? אולי תנוחת
הנקה?
בגלל שיש כל כך הרבה וירוסים עכשיו בכל מרפאה הייתי חושבת אלף
פעמים
אולי לדבר עם הרופאה בטלפון?
זהו שלא היה שינויבית חלומתי
יכול להיות שקשור להתאוששות מהוירוס?
הוא לא היה וירוס מאוד קשה
זה ממש נשמע כמו רגישות למזון מסויםמיואשת******
אבל היא לא אוכלת כמעט כלום בעיקר יונקתבית חלומתי
הגיוני משוקולד שאכלתיבית חלומתי
לא נראה לי...מיואשת******
לאבית חלומתי
אכלה במעון מרק וחלב שלי והנקה
אהה. אוקימיואשת******
וחוץ מזה האם במעון שומרים על החלב כמו שצריך? זה חלב מעכשיו או שהיה במקפיא?
חלב ששאבתי אתמול ושמתי אותו בבקבוקבית חלומתי
מוזר גם בחנוכה שהיתה בבית ורק ינקה הקיאה
חשבתי קשור לוירוס שהיה כי כל זה רק מאחרי הוירוס
טוב כנראה באמת קשור לוירוסמיואשת******
זהו אחכה למחרבית חלומתי
ואשאל אם יש טעם לבוא איתה
תודה רבה רבה לך
חברה מהעבודה סיפרה לי שהבת שלה פלטה מלאבית חלומתי
אבל שלי כמעט לא אוכלת כלום
כשאת מניקה זה משנה מה *את* אוכלתאודי-האחרונה
הבת שלי היתה רגישה לקקאו.
אהההה 🙄🙄🙄🙄אנונימית לרגע1
יודעת שזה הריון ולידה וכו אבל פה מרגישה הכי בנח
יש לי ילדה בת 6 עוד מעט (עוד לא ב-א')
שרוב הזמן מפספסת בבגדים
קטנים כמעט ובכלל לא,
אבל גדולים ממש הרבה!
היא אומרת לי שהיא בקושי נכנסת לשירותים בגן- טיפונת איסטניסטית
ובבית נכנסת רגיל אבל גם לפעמים מפספסת.
כשאני שואלת אותה מה קרה
היא עונה או לא הרגשתי או שפשוט שותקת ולא מצליחה למצוא הסבר
אני שואלת אותה אם היא נכנסת שוב לשירותים היא לא מבחינה? והאם לא מציק לה? היא טוענת שלא
בפועל ברור שמציק לה, אני כבר די מזהה מתי זה קורה לפי האופן בו היא מתנהגת.
למי פונים לבירור בעניין? ומה יכולות להיות הסיבות? האם מישהי עברה משהו דומה?
היא באמת מתוקה אבל תכף כיתה א ושם שום מורה לא תחליף לה בגדים..
הילדים עלולים ללעוג ולצחוק..
היא ילדה די מופנמת וסגורה
קצת חוששת שישארו לה משקעים מזה...
אויייש.הריון ולידה2
זה משהו פתאומי? או תמיד היה כך?
יקרה,
לשאול אותה למה זה קרה. זה ממש להביך אותה
.
עצם זה שהיא שותקת או מחפשת סיבות ותירוצים זה לא טוב. היא מרגישה שפיטה.
היא לא צריכה לתת סיבות ותירוצים.
יש לזה סיבה וודאי. ולא נראה לי הסיבה שלא שמה לב.
זה יכול להיות דרישת תשומת לב בדרך שלילית.
ולכן, רק רוגע, רק שלווה, בלי ביקורת, ובלי שיפוטיות. בלי לשאול למה?איך ? וכ"ו
הרבה הרבה אמון, חיוך ,לעודד, לתמוך. הרבה תשומת לב.
להבטיח הפתעות, פרסים.
רק בדרך חיובית
.
גם אם פיספסה לא להעיר לה בכלל! להתעלם מה"נפילה" שלה. רק עידוד.
וסתם שתדעי ילדים מזהים לחץ אצל ההורים. וזה עלול להשפיע.
צריך לקחת הרבה אויר.
יש לי בת דודה עם סיפור דומה עם הבן שלה, עשו את כל מה שרק אפשר ,אין לו שום בעיה , לבסוף פנו לפסיכולוג , הפסיכולוג הסביר מה שהסביר וביקש מהם להיות שם בשביל הילד, לתמוך לעודד לחייך ולהאמין.
הם לא עושים את זה, אלא להפך (סיפרה לי שאין לה סבלנות
ויוצא שמעירים לו, מתעצבנים עליו, מלחיצים אותו) והילד כבר שנה וחצי כך. עצוב.
בהצלחה!
תמיד היה ככה:/אנונימית לרגע1
אני גם מחזיקה בגישה הזו שלא צריך להעיר, לקבל את זה כנתון ופשוט להמשיך הלאה.. ברוגע ובלי כעס
אבל לפעמים ממש קשה לי שלא לאבד סבלנות היא כבר ממש גדולה וכמה שאני משתדלת יש גבול לכמה שהחבל יכול להמתח...😑
וואי ממש אין לי מה לומר. רק חיבוק גדול על ההתמודדות הלא פשוטמיואשת******
זכור לי משהו, ממש לא בטוחה, שזה יכול
להעיד על דלקת בדרכי השתן. אבל זה זיכרון עמום
בכל מקרה בירור רפואי קודם כל לשלול בעיה אמיתית
מצרפת משהו שמצאתימיואשת******
נראה לי שבאמת דבר ראשון רופא משפחה
אחר כך אולי גסטרו
נשמע ממה שכתוב כאן שזו תופעה שיש לה דרכי טיפול ייש דברים שכדאי לשלול.
אל תתביישי! זה לא קשור אלייך ולא אליה. זה פשוט קורה. קשה ומבאס מאד
חיבוק גדול
וואי אמאלה מקווה שהיא לא מתמודדת עם זהאנונימית לרגע1
בעקרון אין לה עצירות אבל זה כבר קצה חוט. תודה רבה רבה ❤️❤️
תודה🌷 למי לפנות? רופא משפחה זה מספיק?אנונימית לרגע1
תתחילי ברופא משפחהמיואשת******
אם יגידו לך
שממש הכל פיזית תקין (אין עצירות , חולשה בשרירים או משהו כזה ) אז הייתי פונה לטיפול רגשי
ממה שראיתי זו תופעה מוכרת
אם כי לא מדוברת, ולכן הרופאים יוכלו לכוון אותך הלאה.
ממש מעריצה אותך שאת מתמודדת עם זה בגיל כזה, אני חושבת שהייתי משתגעת לגמרי. את אמא מדהימה!
תודה על ההרגעה ממש ממש!! אפנה בקרובאנונימית לרגע1
קרה לי בגיל יותר קטן היה מאוד מייאש...רעותוש10
מה שמטריד אותי בסיפור שלך הוא שהילדה מתאפקת- וזה ממש לא בריא ויכול להיות חלק מגורמי הבעיה
להתאפק זה פשוט לא בריא
אם הילדה בגן מחליטה לא להיכנס לשירותים או דוחה את הכניסה להמשך זה אומר שהיא מתאפקת
אולי היא נגעלת (אמור להיות נקי בגן כל יום אקונומיקה ומפרידים בנים ובנות, זה לא כך ?)
אולי היא לא יודעת אחרי זה לנגב לעצמה ? (לי הייתה בעיה כזאת באמת בתחילת כיתה א') האם היא ץלויה בך בבית בהתלבשות חזרה ?
צריך לעודד אותה להיכנס לשירותים מתי שהיא צריכה, בגן ובבית...
לפעמים הם שקועים במשחק וצריך לעשות הפסקה בין לבין לשירותים
הסבר פיזיולוגי לא מדויק אבל ברעיון: מה שגורמת ההתאפקות הכרונית היא שהשרירים מאבדים את היכולת להבין מתי להתפנות, הלחץ על הגוף (על החלחולת) אמור לגרום להם להבין שצריך להתפנות, אבל כשיש לחץ תמידי כי מתאפקים הם לא יודעים איך לפעול, עד שיש לחץ רציני וזה פתאום בורח ויוצא משליטה
זה נשמע דוקא ממש הגיוני..אנונימית לרגע1
לא נכנסת לשירותים במקומות לא מוכרים כל-כך מהר..
אנסה אולי גם לברר עם הגננת אם היא שמה לב לזה ולשמוע לדעתה
זה מה שהיה לי...רעותוש10
בשלב כלשהו נהייתה קצת עצירות נתתי לי אבקה של סיבים עזר מאוד
אם מתחילים תהליך כלשהו חייבים לדאוג שלא תהיה עצירות (למעט בבננות, להוסיף המון ירקות לתפריט)
בנוסף קבעתי לה זמנים קבועים של הליכה לשירותים והיא ישבה גם רבע שעה לנסות להתפנות (בלי לחץ, אבל לתת אופציה לגוף להתרגל להתפנות)
ראיתי שחצי שעה אחרי האוכל אם מדובר בארוחה כבדה זה זמן טוב לכזאת ישיבה בשירותים או לחילופין לפני המקלחת
העיקר העיקר בלי לחץ ובלי ללחוץ ! לחץ מפעיל על הילד בדיוק הפוך- ניסיון לשליטה עצמית יותר מידי והתאפקות יותר מידי
יכול להיותמתואמת
שמדובר בהצטאות.
תתחילו בירור אצל רופא משפחה, כדי לבדוק את הכיוון הפיזי, ובמקביל תבקשי מהגננת להתייעץ עם הפסיכולוגית של הגן (מקווה שזה ילך בקלות - אנחנו עשינו את זה בגן שפה, ששם יש הרבה יותר זמינות של הצוות הפארא-רפואי...).
בהצלחה! מהניסיון שלנו זה עובר בסוף, בע"ה... וזה לגמרי נס...
ואל תשכחי להתפלל על זה!...
ממש תודה לכולכן! קוראת הכל וכמובן שאשמח לשמוע עוד
אנונימית לרגע1
כדאי ללכת לרופאת גסטרו, בדיוק הלכנו למישהי שנראית מצוינתירושלמית טרייה
היינו בירושלים אצל ד"ר פרי מילמן, נחמדה מאד ונראית גם רופאה טובה.
באנו עם בעיה של הבת שלנו שמסרבת לעשות גדולים, כי התחיל לה כאב ואדמומית שם.
היא הסבירה לנו שאסור להכנס למצב של אגירה, ונתנה הנחיות עם משלשלים.
וגם בדקה את הבת שלנו בעדינות וחביבות.
נראה לי שכדאי לדלג על רופא המשפחה וללכת ישר לגסטרו ילדים, זה אחד מהתחומים שלהם.
למיטב ידעתי, לחייבים הפנית רופא ילדים/ משפחה לגסטרוחבובוש
אין לה עצירות פשוט עושה פעם בבגדים פעם בשירותים..תודהאנונימית לרגע1
הבנתי, פשוט באתי לומר שגסטרו ילדים מבינים בדברים האלהירושלמית טרייה
ויהיה לה יותר נעים עם רופאה נחמדה שמדברת אליה, ולא עם ההורים מעל הראש שלה.
הבנתי תודה🌷אנונימית לרגע1
חשבתי על זה עוד פעםמיואשת******
את פשוט אמא מדהימה!!! באמת כל היום אני חושבת על זה ולא מפסיקה להתפעל . הייתי חייבת לומר לך. ❤️🌷
אנונימית לרגע1אחרונה
ברור לי שאם אכעס זה רק יחריף את הבעיה וישאיר לה משקעים וההבנה הזו מחזיקה אותי כשקשה..
וכמובן שתמיד יש לאן להשתפר 💗
היה לי עם אחד הילדיםאמא6
מזדהה מאוד עם התסכול ועם הקושי תמיד להגיב בסבלנות.
בתקווה שתמצאי את הדרך הנכונה לעזור לה.
תודה רבהאנונימית לרגע1
נשמע שזה רגשימצפה להריון.
גם ככה בטח לא נעים לה שברח לה קקי...
תנסי להבין ממה זה נובע
דחוף..הריוניסטית
בס"ד
הגדולה שלי בת 2.5 עם שפעת כבר כמה ימים.
היא ישנה כבר 5 שעות ברצף.
ממש מתלבטת אם להעיר אותה...
יש עניין רפואי שתישן כל כך הרבה או שאין בזה תועלת וזה רק ישבש אותה?
הייתי מעירה. לא חושבת שיש עניין רפואי לשון ככ הרבה. מלחיץ.miki052
זה שהיא נחה עוזר לגוף להתרפא...עלה למעלה
גם אני לא הייתי מעירה...דפני11
לא הייתי מעירהבית חלומתי
והיתה קצת חיונית?
תודה לכולן. הרגשתי צורך להעיר אותה. ב"ה היא ערה והכל טובהריוניסטית
אולי טוב שכך, תישן יותר טוב בלילהמקווה מאוד
לא הייתי מעירה.זה מה שעושים כשחולים עם חום-ישנים.חילזון 123
אולי נותנת כמה שלוקים של מים מבקבוק ספורט.
אנחנו מודדים חום בשינה, וככה רגועים יותר..ירושלמית טרייהאחרונה
עלה לנו בסביבות 400 שקל, משהו איכותי של בראון למיטב זכרוני. שווה כל שקל!!
אנחנו מודדים בו גם לעצמנו.
לחוצה ממש..וחייבת את נסיונכןחייבת שאלה
קודם כל לנשום עמוקהמקורית
קודם כל הבדיקה יצאה תקינה ב"ה
לא מכירה מערב הריון בסיכון אבל בטוחה שרק המושג בסיכון יכול להלחיץ. מה המשמעות של המעקב?
מי שפיר - הייתי ממליצה לך להתייעץ עם מכון פועה בקשר לזה, בטח ובטח אחרי שכבר עשית ניפט. הם יספקו לך מידע ותמיכה בנושא שיעזרו לך לעשות קצת סדר.
לגבי רעלת הריון - עושים מעקב חודשי אצל אחות מעקב הריון ואת צריכה לעקוב אחרי המצב שלך ולשים לב לנפיחות בגוף וברגליים או לגירודים פתאומיים שלא יהיה ח"ו.
לגבי סוג דם שלילי - אם אני לא טועה עושים זריקה וזה די שכיח.
זה בפן הטכני המעשי. בפן הנפשי - זה גם הריון ראשון עםכל התופעות הנלוות והמפתיעות שגורם לשינויים פיזיים והורמונליים וגם התחזית הלא מי יודע מה מעודדת של הרופאה. זה מלחיץ. מבינה אותך. תנסי לא לתת לזה להשתלט עלייך. תפרקי את הדברים צעד צעד, דבר דבר, ותישעני על דמות קרובה שיכולה ללוות אותך - בעלך אמא חברה לא משנה.
וגם היו הרבה מקרים שרופאים הלחיצו ובסוף הכל היה בסדר. סופו של דבר אנחנו בידיו של הקב"ה. הרבה תפילות ובעז"ה מקווה שתתבשרי בשורות טובות
חיבוק חמודהאורוש3
לגבי הריון בסיכון- זה פשוט קמת יותר מעקב זה הכל. מקווה שיהיה לך שם רופא נעים ומרגיע שיעשה לך סדר.
בינתיים באמת נשמע שהכי עדיף לנשום עמוק ולהשתדל להרגע למרות שזה קשה.
חיבוק
כמה זה סיכון גבוה?אמא שלה.
קודם כל תודה רבה לכולכן!חייבת שאלה
והיא טענה שזה טוב שהnipt תקין אבל שזה ממש לא כמו מי שפיר ואי אפשר באמת לדעת, ולפני זה התייעצתי עם מכון פועה והם המליצו על הnipt..
ההריון בסיכון היא פשוט אמרה לי שזה אומר שכל שבועיים שלושה אני צריכה להגיע אליה..
זה פשוט ככ מטלטל אותי נפשית, ביחד עם כל התופעות הפיזיות של ההריון ואני פשוט רק רוצה שהוא יהיה בריא..אני גם רוצה להצליח להיות בשמחה ובשלווה ופשוט לא מצליחה להירגע מהללת הזה
הייתי שםאמא שלה.
אבל הסיפור שלך נורא מזכיר לי את ההריון הקודם שלי
זה היה סיוט.
השלווה שלי לא חזרה אלי עד הרגע שהיא יצאה ממני ואמרו לי שהיא בסדר
עשית nipt, זו בדיקה עם אחוזי דיוק גבוהים מאד.
אם זה לא מרגיע אותך מספיק, תחזרי למכון פועה או תלכי לרופא נוסף לחוות דעת נוספת לגבי מי שפיר..
וגם אם את מחליטה לא לעשות, ונשארת עם המחשבות
תלכי לפסיכולוג
לטיפול כלשהו
תעשי כל מה שאת יכולה כדי לעבור את ההריון הזה כמה שיותר בשפיות ובטוב.. זה קריטי!
אם את רוצה פירוט נוסף, באישי, בשמחה
אולי להחליף רופאה? תשקלי אם אפשרי...מיקי מאוסאחרונה
יכול להיות שכל ההמלצות שלה הגיוניות אבל רופאה לא אמורה להלחיץ אלא להסביר. ונשמע שהיא משאירה אותך במצב שקשה לך לקבל החלטות ולהבין מה באמת קורה.
אם לא אז לפחות תלכי עם כל התוצאות לחוות דעת נוספת או של רופאה או אולי להתייעץ שוב עם מכון פועה.
מי שפיר זו בדיקה עם סיכון לא נכון למהר לחרוץ שכדאי לך לעשות
בהצלחה
גוש בצווארמצפה להריון.
הוא נראה לעין? מנופח?miki052
היכן בדיוק נמצא?
יכול להיות צ'יסטה (היה לי לפני שנה)
יכול להיות בלוטת לימפה נפוחה
תלוי היכן ממוקם.
לא נראה לעיןמצפה להריון.
בעלי עם שפעת וגם הילד חולה, מוזר שאני לא נדבקתי
מאוד תלוי היכן ממוקםmiki052
אם נמצא תחת הסנטר זה בלוטת לימפה נפוחה- שזה אומר שהגוף נלחם בחיידקים וזה חולף מעצמו אחרי כמה ימים (לכך הבלוטות הללו נועדו)
אם נמצא בצוואר למטה יותר נשמע כיון של ציסטה.
אצלי היה בצוואר יותר קרוב ללסת גוש שגדל לאט לאט.
התברר כציסטה, עשיתי אולטרסאונד+ בדיקה של התוכן של אותה בלוטה.
זו היתה צ'סטה ברנכיאלית . לא משהו מסוכן.
ב"ה אני אחרי.
תגשי לרופאת משפחה. היא כבר תפנה אותך הלאה.
וזה נמצא בצד שמאל לא ימיןמצפה להריון.
תלכי לרופא משפחה או אף אוזן גרוןירושלמית טרייהאחרונה
לי הייתה בעבר דלקת בבלוטת התריס.. דבר די נדיר אבל יש לי כישרון לדברים נדירים.. זה יכול לקרות בעקבות דלקת גרון ויראלית. זה קצת יותר למטה מהלסת, בערך באמצע הצוואר.
בכל מקרה, פשוט תלכי לבדוק.
בדרך כלל אם לא ברור מה זה ואיפה זה בדיוק עושים אולטרסאונד כדי להבין. אבל אם זה בלוטת לימפה אז אולי הרופא יכול לאבחן במישוש פשוט.
בקיצור, תלכי לרופא כלשהוא..
