פורום הריון ולידה (עמוד 3031)

ציינת שלא שתית כמו שצריך וזה יעול להיות סוג של התייבשות.. קרה לי פעם שהיה לי כתם חום בהריון ואמרו לי שזה כנראה כי לא שתיתי מספיק.

מספיק
אבל עם גלולות יכל להיות כתמים ואולי גם התחלה של מחזור
גם אם לא היו לך כתמים עד עכשיו זה יכול פתאום להתחיל
מבחינה הלכתית זו שאלה לרב

למנוע את הכתמים

פעם אחת לא התפתח לכלום ופעם אחת התפתח לכתמים עד שהבנתי שהגוף כבר התרגל לפרימולוט..
עשיתי הפסקה, טבלתי והמשכתי עם הכדורים

אחרי שטבלת המשכת עם הפרימולוט?
חזר לך מחזור כרגיל או שלא ראית?
אני לוקחת סהכ 20 יום את הכדורים .
ועוד שאלה הדימום היה ארוך?
את כל כך עוזרת לי אין לי עם מי לדבר בענין ואין לי מושג לאיפה הדברים הולכים

אני לא יודעת אם זה היה סתם דימום או מחזור אבל זה היה כל חודש וחצי/ חודשיים עד שעברתי לטבעת נובה רינג...
הדימום היה קצר..3/4 ימים..
בנתיים תמשיכי כרגיל. אני עשיתי הפסקה רק כשזה הגיע למצב שבו אי אפשר לקיים יחסים בגלל הכתמים. בהצלחה!

אני בעצם לוקחת בפעם הראשונה סרזט ובשביל למנוע את הדימום הסתגלות לקחתי פרימולוט.
לא חשבתי לקחת את זה באופן קבוע .
למה את לקחת באופן קבוע פרימולוט בלי זה דיממת?

התייאשתי ממנו,וגם לא סבלתי את התופעות לוואי שלו

חיבוק!

וכמה שנים עברו מההריון התקין?

חושבת שכדאי לעשות בירור רפואי
אולי תחשבי אם השתנה משהו מהותי מאז? נגיד סוג עבודה יותר פיזית או שינוי קיצוני בתזונה?
שולחת לך המון חיבוקים

עשית את כל הבדיקות?
בלוטת התריס
קריוטיפ
פרופיל הורמונלי
היסטרוסקופיה
בדיקת קרישיות, גם נרכשת וגם מולדת

על אישה שעברה 6 הפלות ברצף, היא עשתה דיאטה מאוד מסוימת והתנזרה מהרבה מאכלים. וילדה ילד בריא

אם אני לא טועה היא בדקה עניין של קרישיות, ובהיריון שהגיע אח"כ היא לקחה תרופות (קלקסן, אולי?) כדי שהוא יחזיק. ב"ה יש לה היום כמה ילדים מאז התקופה הארוכה של ההפלות הרבות.

הרבה כוח!!

שלחו אותי עכשיו לעוד בדיקות קרישיות קריוטיפ בלוטת תריס הורמונים בביוץ וכו... אני די דוחה את זה ובינתיים מונעת עם שקפים ודוחה מקווה. כי התעייפתי מלהתעסק בזה בשנה וחצי האחרונות. איפשהו כיף לי להיות נורמלית ולהיטהר למקווה וחוזר חלילה.. נורא נחמד לקבל מחזור פתאם ולחיות בשגרה. מאשר כל פעם להיכנס להיריון להיות עם כתמים דימומים רוב הזמן ואז הפלה ושוב דימומים כי זה כמו אחרי לידה ועד שמטהרים. הפלה אחת טבעית. אחד בציטוטק ואחת היתה אמורה להיות גרידה אבל כבר נפל יום קודם. כולם בשבועןת 8-10 לכולם היה דופק ואז הפסיק. מה נסגר שפתאם זה קורה??? אחרי היריונות רצופים מצוינים... מה קרה ריבונו של עולם? לא בטוח אגלה... הטראומה מההפלות מלווה אותי. אני רוב הזמן מדחיקה . אחרי הפלה אחת הייתי אצל פסיכולוגית זה לא כזה עזר.. בהפלה השלישית בכלל כבר הייתי צינית וזה עבר מעלי.. חוץ מהוריוס שחטפתי יום אחרי. אולי מישהי פה תהיה שליחה נאמנה ותתן לי רעיון למה זה קורה פתאם אחרי שהכל כבר היה בסדר??? אשמח לטיפים לעצות. תודה מקסימות שאתן ויקרות.

גם בשלבים מוקדמים, זה טראומה לגוף ולנפש, במיוחד כשזה כמה פעמים ברצף. הרבה כוחות.
מכירה מישהי שיש לה 7 ילדים (תוך כדי היו לה גם כמה הפלות) ורק בדיעבד(בגלל בעיה רפואית אחרת) הסתבר שיש לה בעיה בקרישיות. כך שגם כשיש כבר הריונות תקינים, יכולה להיות בעיה שלא חדעו עליה.
מקווה בשבילך שימצאו את הבעיה, או שבלי קשר בעז"ה תזכי בקרוב להריון תקין בידיים מלאות.

גם לי זה היה. רב הסיכויים שזה מקרה. לי בשלב מסוים עשו היסטרוסקופיה וגילו הידבקות גדולה. אחרי שהסירו אותה היו ברוך השם שני הריונות תקינים, אבל הרופאים ממש לא בטוחים שההפלות היו בגלל זה.
בכל מקרה, בנתיים חיבוק. אני יודעת כמה זה קשה ומאכזב. מאחלת לך בקרוב הריונות בידיים מלאות

אחרי 5 הפלות רצופות וכולן בשבוע 8-10 עשתה בירור מקיף יותר וגילו לה מחלה בכליות... שגורמת לה להפלה...
סיפור מורכב מאוד.. לא רוצה להפחיד רק ממליצה לבדוק

לצערי המון עוברות את זה...
ובאמת שבוע 9-10 נחשב לשבוע קשה...
אח''כ לרוב זה מתחיל לעבור בהדרגה, עד שבוע 13-14.
(יש נשים מעטות, שזה נשאר ליותר זמן, ואפילו עד הלידה, אבל בגדול, אמור לעבור בסוף שליש ראשון...)

גם אני עדיין סבלתי יחד עם הדיקלקטין

אלא שאת *עדיין* מותשת ומיואשת. וזה ממש נורמלי בשלב הזה, אם כמה שזה נוראי ומעצבן...
זה השלב הקשה והוא עובר לרוב עד איזור שבוע 14.
בהצלחה!

(ויסלחו לי כל הלחוצות על הכללים 🙈)
אבל אני אישית לא מתרגשת...
הילד מלקק נעליים, ריצפה, אוסף פרורים מתחת לשולחן... ואני ארתיח לו מים?

לא מרתיחה מים לשתיה המועטה בגיל הזה.
מסייגת שאם הייתי מכינה בקבוקי תמל נראה לי כן הייתי משתמשת ברתוחים. אבל בשביל המעט ששותה- מסכימה לגמרי עם חלזון..

שלדעתי כן להרתיח
אבל אם קרה וכמה טיפות היא שתתה מלא רתוח לא נורא

אבל אולי בנוגע למים מהברז הכללים אחרים? כי הם עברו בצינורות מחוץ לבית, ולא רק דברים מהבית?

בן 10 החודשים שלי שותה כאלה כמויות של מים באמבטיה, שכבר אין טעם להרתיח את הכמות המועטה שהוא שותה במשך היום

לא שזה משנה, כנראה

כי בחימום מים ולא בהרתחה יש יותר סיכוי שייתרבו החיידקים.

דווקא לא בריא לשתות מים חמים מהברז כי זה מים ששהו הרבה זמן בדוד ולא מים זורמים
וחום נמוך זה גם מקום להתפתחות חיידקים

הילד אוכל נמלים לצערי, טישו מהרצפה, מלקק כל מה שזז. 

לא הולך לי להביא לו מים רתוחים, תמיד אני נזכרת בזה בדיוק כשהוא צריך לקבל בקבוק ואין מצב לחכות דקה כי הבית רועד מהצרחות.

אז מים לא רתוחים? מהרגע שמתחילים לזחול, אין טעם להקפיד על זה.

שמים לא רתוחים מסוכנים הרבה יותר מלאכול לכלוכים מהרצפה
משהו על החיידקים של המים הלא רתוחים שעוברים בדיפוזיה.. לא זוכרת בדיוק
רק בשורה התחתונה אני זוכרת שזה הבדל מהותי ואני מרתיחה עד שנה

לא יודעת אם זה באמת נכון ועל מה זה מבוסס אבל העיקרון כזה-
הרוק חוסם הרבה מזהמים מלהיכנס לגוף. ולכן אין הרבה סיכוי להיפגע מליקוק הרצפה (רצפה יחסית נורמלית, כן? לא של בית חולים...)
אבל בשתיה- המים נכנסים למערכת העיכול בלי שהרוק יכול להתמודד עם זיהום שאולי אולי קיים במים שלא הורתחו.
מעניין לבדוק את זה פעם

ומגיל עשרה חודשים בערך מחפפת אם קורה ש... (אין לי למשל)

אם הוא נפל, אתן שוטפות עם מים רגילים או רתוחים?

מגיל מסוים...

עד בערך גיל חצי שנה.

פעם בחודש פלוס עושה סטריליזציה אם התינוק קטן

למה להכניס לו/לה מלא חיידקים שלך?

אני אישית אם לא התלכלך וסתם נפל לרצפה פשוט לא שוטפתרצפה ברחוב או מקום לא נקי- כן אבל בקטנה במים

מים רתוחים- כן מקפידה אבל כשצריכה ובמקרה אין כן שמה מהברז ..זה לא קורה הרבה רק באילוצים

יותר טוב להביא את זה מלוכלך וזהו מאשר להוסיף את כל החיידקים שיש לנו בפה. 

מבחינת חיידקים

והוירוסים מחסנים

אני מבינה שאת לפני לידה .. תזכירי לעצמך שכמו שהיא קיבלה זמן שמיוחד לה להנקה וטיפול גם לתינוק החדש מגיע 

 

אני חושבת שזה זמן טוב להכניס אותה לגן. גם בשבילך ובשביל התינוק וגם בשבילה.

ההתלבטות הזו קרעה אותי לפני הלידה... והפעוט שלי היה רק בן שנה ו8, וכאב לי כל כך להיפרד ממנו. לא יכולתי לשאת את המחשבה שלא אראה אותו עד 4, ושיהיו לנו רק כשעתיים ביחד כל יום.
כל מי ששאלתי אמרו לי שזה שום דבר, הוא יהנה, יהיה לנו זמן ביחד בסופי שבוע, יהיה לי זמן להתמסר לתינוק, לנוח ולאגור כוחות.
בפועל לא הייתי מסוגלת. למזלי בעלי עובד קרוב, אז היתה לו אפשרות להחזיר אותו כל יום ב2 ולחזור לעבודה. ועד 2 הייתי מרגישה ממש ריקנית, ולפעמים אפילו מדוכאת. כמובן שבשבועיים אחרי הלידה זו היתה הצלה, אבל אחר כך כבר התגעגעתי אליו נואשות. בעצם גם בשבועיים האלה, ועוד עם כל ההורמונים, אבל אז לפחות הבנתי שזה הכרחי.
כן, היה קשה ומתיש להיות מ2 עד 7 עם 2 תינוקות, אבל הייתי שמחה והרגשתי אמא.
לדעתי, אם יש אפשרות שמישהו אחר יחזיר אותה לפני 4 זה יהיה מושלם. אפילו לשלם למישהו שיעשה את זה. אבל לא להכניס אותה בכלל לגן לדעתי יהיה קשה מדי. את חייבת זמן לישון, לנוח, להיות רק את והתינוק יחד.

אני הייתי בבית עם תינוקת יונקת בכיינית שלא ישנה כמעט במהלך היום וילדה בת שנה וחצי.. הייתה תקופה קשה עברנו אותה ובהמשך נכנסנו לסדר.. הייתי עם שתיהן בבית עד לפני חודש הגדולה בת 3 נכנסה לגן..
אמורה ללדת עוד חודש וחצי- חודשיים ואז שוב אני אהיה בבית עם שתיים בטוחה שלא יהיה קל אבל בעזרת ה' נעבור את זה והכל יהיה טוב.
משתדלים למצוא את הזמן להיות יותר עם הגדול אם זה לספר סיפורים בזמן הנקה או לשחק איתו במשהו כשהקטן ישן...
ואני מכירה מישהי שהייתה בבית עם 3 ילדים זה לא קל אבל אפשרי.

שנה שעברה ילדתי קצת אחרי החגים(שבועיים בערך) והיה איתי פעוט בן שנתיים. איך היה לי? לא אשקר ואומר שהיה קל אבל היה הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה. מאוד תלוי איך האופי של בת השנתיים אצלי הוא ילד מאוד רגוע ושקט כך שהיו אתגרים למשל שלא ירביץ לקטן וכו.. אבל אני החלטתי שאין לי כוח למחלות כל יומיים ואז גם ככה יהיה בבית אז העדפתי מלכתחילה ילד בריא בבית ולא ילד חולה בבית.
דבר נוסף כמות ימי החופש שיש במשרד החינוך החל מתקופת פסח היא עצומה ואם הגדולים בבית אז שגם הוא יהיה בבית.
מה שעזר לי שהסתכלתי כל פעם על התקופה הקרובה לא על שנה שלמה..
בסוף בסוף זו החלטה שלך גם אם תחליטי שזה גדול עליך שניים יחד בבית זה בסדר גמור את אמא נפלאה. ממה שאני קוראת בהודעות שלך את ממש ראויה להערצה איך שאת משקיעה בילדים שלך ובבית ואם את מרגעשה שאת צריכה קצת שקט מותר לך זו זכותך וזה לגמרי לגיטימי. רק הצעה שלי אל תשלחי את הילדה לגן יחד עם הלידה עדיף או לפני או קצת אחרי שלא יצא מצב שתרגיש שזה בגלל התינוק או משהו כזה.. בהצלחה ולידה קלה

גם לי היה קשה לשחרר את הקטנים למסגרות..

כיום אני מעריכה את זה
שיש לי את הספייס בהריון
ואת המנוחה שלי ואת הזמן להספיק כל מיני בדיקות וענייני קינון שיש בהריון..
ולדעתי זה מאסט
לפני הלידה ,כי אז מגיעה תקופה מאוד אינטנסיבית
עם טיפול בתינוקי החדש.

ואותי המסגרות הללו פשוט מצילות

משלימים פערים בחגים ובשבתות 😍😍

שהמטפלת לא "תהנה ממנה"
יש לה עוד כמה וכמה ילדים וזה לא ילדים שלה כך שסביר שהיא יותר "תטפל בה" (בלית ברירה כנראה) מאשר תהנה ממנה
לא נעים אבל זאת המציאות בד"כ

ואת יכולה להחליט שאת שמה עד 4 רק לתקופה מסויימת אחרי הלידה, כמה שתרגישי שאת צריכה ואח"כ להוציא מוקדם יותר, סוג של פשרה כזאת

רק רוצה להדגיש בגלל שזה מוציא שם קצת רע למטפלות.
הבן שלי במעון ואני ממש מרגישה איך המטפלת נהנת ממנו ואוהבת אותו ושמחה בו. ממש.
מאחלת לכל אחת מטפלת כזאת.

ואני לא חושבת שזה מוציא שם רע, אמנם זאת לא מציאות אידיאלית אבל זה טבע העולם ואני לא חושבת שאפשר לצפות מהן למשהו אחר

אני מטפלת כרגע, ואני נהנית מהילדים, ואוהבת את העבודה איתם, הם באמת ממש מתוקים.
אם לא הייתי אוהבת לא הייתי בוחרת להיות מטפלת...
אולי זה תלוי מקום, במעון שלנו כל המטפלות אוהבות ושמחות ומתלהבות מהילדים ומכל דבר חדש שהם עושים...

אם זה אפשרי זה ממש פתרון טוב
ואולי הפוך שמישהו יאסוף- אמא של חברה או משהו כזה- את הגדולה מהגן שלה בארבע?

אם לא מסתדר הייתי מכניסה לגן לפחות לחודשיים הראשונים אני חושבת שזה נחוץ לך ולתינוק. ומה הבעיה להוציא? מותר להוציא מהגן זה לא חתונה קתולית. ואולי בהמשך כן יהיה לך כח להוציא מוקדם או שתמצאי פיתרון או שתוציאי לגמרי
וגם תראי מה האופי של התינוק החדש האם הוא נוח או צרחן ומה הוא מאפשר לך.
מקסימום היא תהיה חודשיים בגן- קייטנה , ואז תחזור להיות עם אמא
אני בטוחה שהיא לא תתלונן 😁

בן בן שנתיים וצריכה ללדת,
היה איתי עד עכשיו והתלבטנו מה לעשות לקראת הלידה,
כרגע בעלי נמצא באזור ויהיה חלק מהבקרים בבית אז לא רשמתי אותו אבל פתחנו לנו אופציה של משפחתון ביתי שאפשר לשים בו לפי ימים ואם נראה שצריך נשתמש בו מדי פעם בתקופה של אחרי הלידה.

רק לומר לך ששניים כשהגדולה בת שנתיים + , זה לגמרי בסדר

יש אצלנו קהילה שלמה עם המון נשים שעושות כך, ונהנות

היא כבר הולכת

אוכלת לבד

וכו'.

ותכלס אין כל כך מה להסביר.. נכון שיש איזשהי תחושת קנאה טבעית אבל היא תהיה קיימת גם אם היא תלך לגן

אז פשוט עובדים על זה יחד איתם

 

אהבתי את הפתרון של חולת שוקולד

אולי בהתחלה לשים אותה בצהרון עד 4, וברגע שתרגישי שאת חוזרת לעצמך אחרי הלידה

להוציא ב1.

או אפילו להוציא ב3 מידי פעם, להשאר לזמן משחק קצת בגינה- עד 4, הזמן בו את מוציאה את הקטנה הנוספת.

במקביל תמיד אפשר להעזר בחברות קרובות, אם קשה או לא מסתדר..

 

מתי את אמורה ללדת בע"ה?

 

 

אמורה ללדת עוד חודשיים,
מודה שעכשיו קשה לי בכללי,
הילדים והבית דורשים המון אמא,
לא שבעלי לא עוזר חלילה,
אבל יש דברים שהם 'עלי'
רצה לחבר'ה

מהניסיון המועט שלי, שלא מחייב לגמרי שיהיו כל הזמן מחלות. הבן שלי עד גיל שנה כל הזמן נדבק ממחלות, אחרי זה זה נרגע. זה מאוד תלוי

בכל מקרה זו כזו הקלה

בינתיים חיבוק חזקקק

אל תמהרי...
תתפללי לה', זה שבוע מאוד צעיר..
יכול להיות שעוד שבועיים , שלוש , ישתנה המצב.

אל תספידי עדיין! 🤞

שכתוב פולאט פעיל , זה סופר חשוב!!

תודה על התגובה הרגעת אותי קצת..
אפשר לשאול אם את אומרת מנסיון?

אבל קראתי המון מקרים ניסיים מאתר הידברות
ויש , יש ניסים
רק תפילות נשמה!!

בהצלחה

.

מטלטל: הרופאים המליצו על הפלה והתור נקבע - אבל אז קרה דבר לא צפוי סרטון חיזוק

 

 

ותצלצלי למחלקת אמא , הם מדהימים , רואים ניסים .

 

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il

 

 

בהצלחה יקרה

אם הUS מדויק, זה לא נראה טוב

הייתי מחכה עוד קצת וכדאי לבדוק במכון,המכשירים שם יותר טובים מאשר אצל הרופא.

בדקת בטא? יש דימום?

פרימולוט נור היא גלולה של פרוגסטרון, ולוקחים אותה כזכור לדחיית הווסת אחרי הביוץ, כאשר הגלולה מחליפה את תפקוד ההורמונים הטבעיים בגוף.

כשאת עם נובהרינג, במילא הגוף שלך פועל בהשפעת הורמונים מלאכותיים ולא עם ההורמונים הטבעיים.
אין בכלל ביוץ בתקופה של נטילת אמצעי מניעה הורמונליים.

הדימום שנוצר בעקבות חיבור חפיסות / טבעות, קורה ברגע שרירית הרחם קורסת, כאשר הפרוגסטורון שמגיע מהנובהרינג כבר לא מצליח להחזיק את הרירית שלמה ברחם.

לא נראה לי שהתערבות נוספת על ידי תוספת חזקה יותר, פרימולוט, תעשה מה שנובהרינג לא מצליחה לעשות משלב מסויים של שבועות על שבועות של חיבור טבעות והפצצת הגוף בעוד ועוד הורמונים.

הבן שלי התחיל לבד בערך בגיל 10 חודשים, אימץ ציפה של שמיכה של מיטת תינוק והיינו חייבים לקחת אותה איתנו לכל מקום (למזלנו היו 2 דומות במרקם אבל לא בציורים ולא היה אכפת לו) עד גיל שנתיים וחצי.
בדיעבד הייתי מעדיפה לתת לו לאמץ חיתול בד או משהו קטן אחר (רצוי כזה שיש הרבה ממנו כי לכי תחפשי דווקא את הצעצוע הספציפי שרק איתו הילד מוכן לישון) כי הוא היה גורר את השמיכה על הריצפה בכל הבית והיא היתה מתלכלכת ואז הוא היה ישן איתה.. וגם זה היה טיפה בלגן בחורף כי הוא היה צריך להתכסות גם בשמיכה הזאת וגם בשמיכה חמה בנוסף

זה מתפתח לבד. זה נחמד כי זה מסייע להרגעה ושינה אבל זה בהחלט יוצר תלות. אבל מה הבעיה עם תלות כזו? צריך לקחת לכל מקום זה כן. אבל אין בזה נזק לטווח רחוק כמו במוצץ למשל שיכול להזיק לשיניים מגיל מסויים. פה לאחד הילדים היו את החיתולי בד. זה כיף כי אין בעיה להחליף ולכבס ואין חשש שיאבד כי יש הרבה. לאחד אחר היו בובות שונות מדי פעם אבל לא ברמת תלות ולא באותה עוצמה.
אי אפשר לשלוט על זה אבל אפשר לעודד יותר או פחות אם זה מתחיל. אם את בעד פשוט בובה או שמיכה שאת רואה שעושה לה טוב, פשוט לתת לה, לתת לה לפני השינה וזה מחזק את הקשר. ואם את נגד אז להעלים כנראה לא הייתי עושה את זה.

הקטנה נראה לי למדה ממנה ולא מרשה שיגעו לה בשמיכה משתדלת להחליף לה מידי פעם כדי שלא תקשר לאחד ספציפי כמו הגדולה.
וכן צריך לקחת את זה אם רוצים שתישן או כשאני יודעת שתצטרך להרגע כמו אחרי חיסון/בדיקת דם. חוץ מזה נשאר בבית. וזה דווקא נח שיש להם שמיכות ככה כשמתארחים אני יודעת שהן מסודרות בקטע הזה..

הבנתי שזה גם מאוד בריא להן נפשית שיש חפץ מעבר
טרם ניסינו לגמול מזה עם הגדולה בטח לא יהיה קל.

בשלב מסויים באופן טבעי יורדת התלות וזה נשאר לשינה. אז לוקחים רק כשנוסעים לשבת. זה עובר לבד בסוף ולא מזיק לכלום

עכ"פ הילדה בת 3 ואנחנו עוד לא שם
בטח שלא לפני לידה.. היא תצטרך את הפינה החמה הזאת שזה נותן לה ובאמת זה לא יוצא מהבית למעט כשלא נהיה בבית בלילה

מיותר ליצור תלות ואז להסתבך אם שוכחים ועם גמילה.

התחלנו בגיל ממש צעיר באופן ייזום..אבל החפץ מעבר שלו הוא לשינה בלבד.

הוא לא מסתובב איתו בבית, בקניון וכדומה..

שהולכים לישון הוא מתעסק איתו עד שנרדם.

בגיל יותר צעיר זה היה ממש חובה והיום כבר יכול להרדם בלעדיו (בגן למשל לא הבאנו בכלל..) .

אני בעד זה קסם

ועדיף לדעתי על ידיים, ציצי ופתרונות אחרים.

בהנקות סתם הייתי שמה עליו ליד הלחי..

מתישהו התחיל לתפוס אותו לבד ..

אבל ממש מגיל 0 

אצל הקטנה לא חזרנו על הטעות הזאת

עוזר מאוד להירדם במקומות לא מוכרים.
בהחלט צריך לקחת איתנו כשנוסעים, אבל זה כל המעלה שלו

אישית שמעתי על המקום סיפורים מדהימים ממש.

נתקלתי בכזה חוסר מקצועיות גם מהרופאים וגם מהמילדת... ממש דברים בסיסיים כמו בדיקת פתיחה ורישום פרטים אישיים .. ומילדת נכנסה פעם ב לחדר שלי
בקיצור אם רק הארוחות והאוירה זה מה שחשוב לך שם לא נראה לי כדאי
אם המשפחה שלך באשדוד הם יכולים להביא לך אוכל חם מהבית ואם לא כשר שם את יכולה לשאול אם עזר מציון יכולים לשלוח לך ארוחות

ושמעתי ומכירה נשים שהחויה שלהן משם הייתה מעולה וטובה בלידה עצמה מבחינת הצוות והמיילדות.


72 שעות זה נורמלי למה את רואה בזה חסרון?
ומה זאת אומרת אין ארוחות חמות? מה אוכלות היולדות בצהריים?

בגלל שכתבת שיש חוסר מקצועיות בעיניך הייתי מוותרת על מעייני, אילולא זה- הייתי ממליצה כן לגשת לשם

אני מניחה שארוחות התכונת לכשרות..
לדעתי מקצועיות זה הרבה יותר חשוב וכמו שכתבו לך אוכל חם יכולים להביא לך מהבית

הארוחות חמות ובדץ, יש שם גם הרבה חרדים ודתיים, מגוון.

בנוסף מקצועי, חדיש ונקי.

ממליצה בחום!

סתם כי כתבת מתנה לשחרור בשיקולים וזה שיעשע אותי 

 

בכל אופן מצטרפת לשאר שמקצועיות אינה ברת החלפה בשיקולים אחרים. שתהיה לידה קלה ובריאה!

מכל מיני בנות סביבי.. 

סתם מניחה פה והולכת.

4 לידות והייתי מרוצה מאוד בכל הלידות והאישפוזים אח"כ. וממש לא הפריע לי שהייתי חלק מהילדות במחלקה הישנה. לידה אחת אפילו ביקשתי להיות במחלקה הישנה. היא יותר רגועה ושקטה וממש אהבתי את זה. אין לי ניסיון עם אשדוד אבל ממה שכתבת הייתי הולכת לשם מהסיבה של המרחק שבעיני היא משמעותית. ואני אישית מעדיפה אישפוז, קצר מאשר ארוך. רק בלידת הפג שלי "שמחתי" שהאישפוז שם ארוך יותר כדי להיות קרובה לפגייה.

גם לי היה בטא 13 שהיתה כימי

ממש 4-5 ימים אחכ

עוד יומיים, הלוואי שתתבשרי בבשורות טובות.
אם זה כימי המחזור יגיע בקרוב. לא אומר כלום על סיכויי ההתעברות בהמשך.

תבדקי שוב

התחיל אצלי מבטא 9... הרופא טען שזה לא היריון, אבל בבדיקת דם כעבור יומיים הייתה הכפלה יפה... ממליצה לבדוק הכפלה

וחובה לעשות שוב ושוב עד שמגיע לבטא גבוהה... כי כן, אם "מצליחים" לתפוס את זה כ"כ נמוך אז סטטיסטית יש יותר סיכוי שמדובר במקרה של כימי או חוץ רחמי ולצערי חוויתי את שתי האופציות במקרים שונים שהבטא התחילה נמוכה... חובה לייעץ על יותר מהכפלה אחת, אלא להגיע לבטא 500 לפחות... כמה בדיקות שזה יצריך (וכמובן שבינהן העליה תקינה)

לא בדקתי בטא, רק ראיתי 2 פסים.

לאחר איחור של שבוע וחצי התחיל דימום, לאחר בדיקת דם הבטא היתה 9

בסוף התאפס.

וזהו...

מחכה לראות שוב 2 פסים מאמינה שזה יהיה בקרוב ממש ממש!!!!

ושיהיה תקין!!!!!

 

וגם לך יקרה אני מאחלת שאם זה אכן הריון שיהיה תקין וקל. לדעתי אי אפשר לדעת עדיין. - אולי ביוץ מאוחר.

וחלילה אם זה כימי , מאחלת לך בקרוב ממש ממש הריון תקין וקל אמן!

 

בשורות טובות

ברגע שאת מרפה בבדיקת פתיחה היא לא נוראית.
ממליצה גם משבוע 34 להתחיל לעשות עיסויים עם שמן שקדים לפרינאום. אצלי זה עזר להגמיש את המקום.

פשוט מחכים ומחכים ולא חייבים לבדוק עד שממש את מרגישה כאבים איומים ובא לך לגמור עם זה ומתחננת שיבדקו ויגידו מה קורה שם ממני שתמיד אומרת שיותר קל ללדת מאשר לעשןת בדיקת פתיחה.

ושלא תטעי - ילדתי 5 בלי אפידוראל - אז מרגישה טוב מאוד את הלידה הצירים וה-כ-ל.

תבקשי יפה ותאמרי שבינתים את לא רוצה שיבדקו אותך בדר"כ זה הולך. 

את הבדיקה בעדינות.
וכמובן כמו שכתבו, את לא חייבת להסכים לכל בדיקת פתיחה
בדיקת פתיחה זה לא מה שמקדם אותנו ללדת כי ניתן ללדת גם בלי בדיקה. אלא שזה מדד עבורם כדי לדעת איפה את נמצאת מבחינת התקדמות


ועוד דבר שיכול לעזור, בדיקת פתיחה זה הכנסה של סך הכל 2 אצבעות

אבל באמת אפשר ללדת גם בלי לבדוק פתיחה. את מחליטה אם להסכים/לבקש בדיקת פתיחה. וככל שהלידה יותר מתקדמת הבדיקה פחות מורגשת.

גם אני רגישה, ואת הבדיקת פתיחה לא הרגשתי בכלל.
תחשבי חיובי ;)

זה במיוחד לנשים עם קשיים שונים או נשים שחוו פגיעה מינית

או אפילו לשאול שאלות שספציפיות אליך ולמה שאת רוצה לברר

לא יודעת לגבי בתי חולים אחרים

לגבי כאבים- זה תלוי על איזה מיילדת את נופלת. אם לא יהיו בעיות לפני הלידה שתצטרכי ללכת לחדר מיון יבדקו אותך רק בלידה. ועם הכאבים של הצירים זה באמת הרע במיעוטו

מציעה לך לא להסכים עד שתהיי כאובה מהצירים.
בלידה האחרונה הגעתי עם הפרעה בדופק למיון יולדות והיו חייבים לבדוק, מחיקה 100% ופתיחה 1 כאב לי, ואני זוכרת, למרות שילדתי בלי אפידורל ונתקעתי בצירי הלחץ.....
אם את לא מגיעה בחירום ולא מאד כאובה פשוט תסרבי.

אם אין אפשרות למיילדת פרטית בביה"ח שבו את מתכוונת ללדת.

ולסכם מראש על מדיניות של כמה שפחות בדיקות פתיחה (יש "תורה" שלמה בעניין, הטוענת שלא צריך לבדוק פתיחה בכלל).

לחלופין, אפשר לבוא עם תוכנית לידה מוכנה מראש שבה זו הנקודה שאת הכי מבקשת, ולבקש שיצוותו לך מיילדת נעימה שממעיטה בבדיקות פתיחה.

שיבדקו אותך תבקשי בעדינות. תסבירי שהמקום רגיש אצלך..
אצלי כשהיו עדינים עבר בסדר וכשלא....

ויותר מזה- זו בדיקה פולשנחת שממש אסור להם לבצע בלי לבקש ממך, תרגישי בטוחה בעצמך.

המטרה היא להבין את מצב הלידה אבל יש הרבה דרכים אחרות כמו קצב הצירים וכדומה כדי להבין ברמה מספקת.
כשמגיעים לשלב של פתיחה מלאה גם הבדיקה כנראה לא תכאב לך (יהיה לך מספיק למה לדאוג ;) ) ואולי אפילו לא תהיה נצרכת.
מה שכן- כדאי לך מאוד לקחת דולה שתלווה אותך בכל התהליך הזה, באופן כללי כדאי תמיד בלידה ראשונה אבל במיוחד אם את חוששת ותצטרכי שם עזרה עם נסיון, לצוות אין זמן ופנאי למי שלא עובדת לפי הפרוטוקול

אני בעצמי רועדת מלידה אחרי שעברתי 2 יש לי טראומה רצינית

ברמה שכל פעם שהיה לי ציר חזק מאוד ביקשתי מהאחות שתכניס את היד🙈🙈

נשמע קצת הזוי כשחושבים על זה🤔

נסי להימנע מזה כמה שאפשר, גם לי זה כואב ברמות מטורפות!

נראה לי באמת הכי כדאי זה לחכות עד שארגיש שזה ממש מתפתח ואז ממילא בשלב מאוחר יותר זה אמור לכאוב פחות.. בעז"ה שיעבור בשלום!!!

ממליצה לך על הנוסחה,לי זה מאוד עזר והגעתי מוכנה ללידה.

ניסית טאמס? לי הריון אחד לא עזר בכלל והריון אחר עזר מאוד!

שקדים גם עוזר לי לפעמים.

אמרו לי פעם שגם סודה עוזרת, אני אישית מעדיפה לסבול מצרבת מאשר לשתות סודה

תודה😆

אבל בגלל מה שבת 30 כתבה, יכולה להיות שהבנתי לא נכון, ומה שעוזר זה סודה לשתיה (האבקה)...

 

שימי פחות מרבע כפית בכוס, תוסיפי חצי כוס מים תערבבי היטב ותשתי הכל.
זה מקל מיידית וההקלה נמשכת לכמה זמן.
היו פעמים בהריון האחרון שהתעוררתי באמצע הלילה עם צרבת נוראית, שתיתי סודה לשתיה והצרבת לא חזרה עד אמצע היום הבא

צרבת זה הרבה יותר נורא..

לא לשכב אחרי ארוחות כבדות ,

אם את שוכבת שימי 3 כריות שיתן לך קונטרה לגב.

 

כמו שכתבו אבקת סודה - זה מציל , אבל לא פרקטי כלכך ..כי לפעמים יש צרבות גם מחוץ לבית

 

יש כדורים להקלה נקודתית כמו : טאמס , רני בטעם תפוז ( לא המנטה , מנטה מגביר צרבות ).

 

ואם את סובלת לאורך כל היום מצרבות קשות ,

אין מנוס ולקחת אומפרדקס , אפשר עם מרשם יוצא יותר זול .

 

הוא פשוט מציל אין זכר לצרבות ואי נעימויות שיש בקיבה כמו אוכל עולה ותקוע בוושט וכו ..

 

ושוב תלוי מה רמת הצרבת , יש צרבות קלילות ששקדים ומלפפון מעביר, יש צרבות כפרת עוונות ..רק אומפרדקס היה מציל אותי .

 

 

צריך פשוט להתחיל
להכין את התערובת..
לי זה לא היה נוח.

בהפרשים של 2-3 שעות
הרבה ירקות ירוקים, מלפפון, חסה
לשתות מים לאט ולא בבת אחת
לא לאכול מטוגן, או שמן (כולל שוקולד בכמויות)
פירות הדר עשו לי גם צרבת
בעצם, כמעט הכל עשה לי צרבת
לא ללכת לישון מיד אחרי האוכל
אם כבר יש צרבת,
לא לשתות חלב.. זה עושה עוד יותר
לאכול מלפפון/גזר
ללעוס קרח
ללכת לישון עם הגבהה של הראש

אני לוקחת אומפרדקס באופן קבוע, ויש שיפור משמעותי מאד...
יש טאמס, שזה בלי מרשם, אבל תתייעצי עם רופא...

שלי זה לא ספציפית ממאכלים מסויימים, אלא מטעמים חזקים מאוד מכל סוג, מתוק חמוץ חריף מלוח..
אז מאזנת את הטעמים למשל אוכלת שוקולד עם גלידה וניל.
סלט בלי תיבול.

איפה ילדת ומה אהבת יוכלו להמליץ לך על בתי חולים שקרובים אלייך אם הם עונים על הרצונות שלך

בהצלחה ידיים מלאות ונחת

פשוט תיכנסי בשעות ביקור ותסתכלי מסביב. זה מה שאני עשיתי וזה הרגיע אותי שאני כבר "מכירה" את המקום.

שונאת לבוא למקומות שאני לא מכירה

את יכולה תמיד גם ללכת למיון יולדות ולשאול אם יש עומס ואם את יכולה להציץ רגע בחדרי לידה.  אם אין עומס ויש אחות נחמדה היא תאפשר לך, שווה לנסות.

בכל בית חולים יש אנשים מרוצים ויש לא מרוצים.

תכננתי ללדת במקום הרחוק בו ילדתי בעבר, אבל גם ידעתי שאם לא אספיק אלך לבית החולים הקרוב ובאמת לא היה זמן ונסענו לקרוב שפחות נחשב והיה לי מצוין.
לגבי ביקורות מאנשים אחרים, תזכרי שבכל בית חולים יהיו לך סיפורים על לידות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות.
מדובר על סיפור של כמה ימים לכל היותר, ומקסימום מבקשים להשתחרר מוקדם.
אולי תוכלי גם לחשוב על מה עושה לך טוב ולהביא איתך את הדברים האלה לבית החולים בו תלדי.
חוץ מזה, אם זה ממש חשוב לך, יש כאלה שיולדות בבתי חולים מאוד רחוקים, אבל לדעתי זה דורש התארגנות מאוד גדולה ואותי זה היה מלחיץ, אבל מראש זה נושא שפחות קריטי לי. ובכל מקרה לא בטוח שתספיקי...
בהצלחה!

בעיני בגיל הזה חשוב שתתקשר איתם, תדבר תשיר וכו- אבל פחות חשוב השפה. זה טונים ואינטונציות. אם העברית מספיקה בשביל שלכם ברור ונוח איתה, מבחינתי זו לא סיבה לא להפקיד בידיה את התינוק שלי.

לק"י

1. תלוי בחוזה. נראה לי שלרוב משלמים חודש אחרון מלא או גם על החודש שאחרי.
וצריך להודיע זמן מסויים מראש.

גם בבית לא תמיד אמא פנויה לתינוק, נגיד היא חייבת דחוף שירותים והתינוק בוכה. (בכוונה נתתי דוגמה שיכולה להיות גם עם אמא לילד אחד. שלא לדבר על ילד שני או יותר..) היה גיל שהבן שלי היה בוכה כל פעם שיצאתי משדה הראיה שלו אפילו לחצי דקה- שירותים קטנים. אין מה לעשות, הם לומדים שאוהבים אותם דואגים להם וממלאים את הצרכים שלהם, גם אם זה לא קורה מיד. לא אומרת שהיא מתעלמת ממנו, אלא מדברת, יוצרת קשר עין, מלטפת, מנסה להרגיע, וכמובן לא מתעכבת.
בנוסף, למטפלות יש שיטות מדהימות איך לדאוג לכמה בבת אחת. לפעמים מטפלת תשקול ותראה מה דחוף יותר, לפעמים היא תניח את התינוק האוכל בטרמפולינה בצורה שבה הבקבוק מוחזק בצורה הנכונה עי שמיכה (ופה מדברת על תינוק שעוד לא יודע להחזיק לבד בקבוק... אם הם כבר בגיל שאוכלים מוצקים היא יכולה לשבת עם 3 ילדים ולתת במקביל. עשיתי את זה כשהייתי מטפלת.)
מצבים כמו 4 קורים לפעמים גם במעונות בהם יש יותר מאשה אחת בצוות, כי יש גם יותר ילדים, אז יותר סיכוי שבדיוק שניים או שלשה יבכו בו זמנית...

לגבי 3 מסכימה ממש עם ברכת ה'.

לגבי 5- שאלת השאלות. בהצלחה בהחלטות!!

לא נשמע דברים קריטיים 

אני שלחתי למשפחתונים עם שטח קטן והיה בסדר גמור  גם לגבי השפה גם נראה לי בסדר כל עוד היא היא מתקשרת איתם בנועם

 

בקשר להאכלה והבכי ברוב המעונות זה הרבה יותר גרוע

 

דעתי היא שאם יש מטפלת חמה ואוהבת שמקפידה על ביטחון ובטיחות הילדים זה הרבה יותר טוב ממעון ששם זה עניין של מזל בעיקר על איזו מטפלת את נופלת  מטפלות מתחלפות ויש הרבה פחות יחס אישי חברות שלי שמטפלות במעון (והן מקסימות) אומרות שפשוט אין זמן להתייחס או להרים ילד כשהוא בוכה

ותודה! זה ממש עוזר לי

זה 3 קבוצות יחד והרבה פעמים הם כל המטפלות על כל הילדים חלק משגיחות אחת עושה משהו אחר בינתיים הן עובדות מאוד מאוד קשה

מטפלת אחת על 6

מחוייבת בעוד עבודות במהלך היום  אם ילד בוכה היא יכולה להרים לחבק..

מטפלות במעון הן אחת ל6 אבל בפועל זה כך רק בזמן ההאכלה והשינה שאר היום הן 3 על 18.. הן עובדות מ7-4 מרוויחות ממש מעט בדקות פנויות שיש להן הן חיבות לנקות שירותים לשטוף רצפה ..

ברור שיש יוצאים מן הכלל אבל בגדול הן פחות פנויות ליחס אישי ואהבה

גם במעון פרטי זה ככה?

לטובה לא יודעת לענות לך על זה
אני רק יודעת שכשהמטפלת היא בעלת המשפחתון יש לה בדכ הרבה יותר אנרגיה ומוטיבציה לתת לילדים אהבה
אבל אני חושבת שאם אין מטפלת טובה עדיף מעון מפוקח כך שמעון פרטי בעדיפות שלישית

1. לא יודעת
2. חשוב ברמת "מותרות", כלומר, אם יש זה טוב ואם לא לא נורא
3. ממש לא נורא בעיני
4. מצפה שלא תיתן לתינוק לבכות, הענות לבכי חשובה מהאכלה מידית, אפשר לנסות להאכיל ולהרגיע את התינוק השני תוך כדי אבל אם לא הולך כן הייתי מצפה שתקדים את ההרגעה של התינוק הבוכה
5. משפחתון

1. תלוי בחוזה של מטפלת. בעקרון המקובל זה להודיע חודש מראש או לשלם על חודש במידה ואת מוציאה מהיום למחר. בנוסף לשלם את החלק היחסי של חודש החופשה- במידה והיא לוקחת. למשל היא לוקחת חופש באוגוסט, והילד היה אצלה שלושה חודשים- אז את משלמת לה 30% ממשכורת אוגוסט (את האחוז הזה ידוע לי שלא כל המטפלות דורשות)

2. אם הכל בסדר ורק החדר מעט קטן, לא הייתי מתעכבת על זה. אם זה מצטרף לכמה דברים שמפריעים- אז אל תתעלמי מהמכלול...

3. בגיל קטן כל כך שפת הלב היא בעיקר משמעותית. וחשוב שהיא תדבר איתם -לא משנה באיזה שפה, שיחשפו לשיח, לאינטונציה, לתקשורת...

אם זה ילד בגיל שמפתח שפה, באזור  שנה וחצי פלוס- אני חושבת שזה חסרון. אין לו מודל תקין שפתית במשך שעות ארוכות.

4. אין כללים. אבל בגדול שתהיה קשובה. למשל- לא להתעלם אלא לדבר עם התינוק הבוכה ולהסביר לו שעוד מעט... ללטף אותן תוך כדי שהיא מאכילה את השני, לנדנד לו את העגלה וכד...

5.מהניסיון שלי- אם זאת מטפלת אלופה ומומלצת מאוד ואת ממש רוצה אותה, אז הייתי הולכת אליה. אם לא- לדעתי עדיף מעון. רמת הפניות של המטפלות גבוהה יותר כי זה לא הבית שלהן, כמובן בתנאי שידוע לך לשמעון חש שם טוב ואין תחלופה גבוהה של צוות.

 

המון הצלחה זה שלב ממש לא קל !!

א- עבורי שפה חשובה.
ב - אני לא הכנסתי אף ילד למעון פרטי, רק לגן, בגיל שנה ומעלה. לא שקטה כשזו אשת צוות אחת והכל על הראש שלה. מעדיפה עבודת צוות.
ג - גודל החדר לא קריטי.
ד - אני כאמא לא משאירה תינוק בוכה. מצפה מהמטפלת לתמרן באופן מקסימלי כדי להרגיע את התינוק שבוכה.

1. אצלנו עד אפריל אם מודיעים לפני ה-15 לחןדש משלמים רק את החודש שהודיעו בו. אם אחרי משלמים גם את החודש הבא וכמובן טפשר עדין להשאיר את הילד. אחאי אפריל נראה חי מתחייבים לכל השנה.
3. לא מפריע לי, חשוב היחס החם והאהבה. אז הילד ידבר קצת משובש בהתחלה, לא נורא... ממני שהבת שחה גם עם מטפלת דוברת אידיש והיא מהממת!!! ולא גרם לבת שלי לשיבושי לשון

1. לרוב לדעתי יש חודש מסויים (לא זוכרת איזה) שממנו כבר אי אפשר לצאת
2. אני מעדיפה חדר קטן עם מעט תינוקות יחסית מאשר חדר גדול והמוני שיש בו הרבה תינוקות והרבה מטפלות
מרגיש לי הרבה יותר רגוע ככה, פחות תינוקות בוכים בבת אחת וכו'
כשיש גם הרבה מטפלןת הן יכולות הרבה פעמים להתעסק ולעזור בדברים אחרים בזמן שיש מישהי אחת שמשגיחה על כולם
להתאמן לזחול אפשר גם בחדר לא גדול
4. תלו בסיטואציה
גם בבית לצערי קורה לא מעט שהילד שלי בוכה, במיוחד כשיש עוד אחים
אם זה קצת בכי יכול להיות שתתעלם זמן מועט
אם זה יותר, הייתי מצפה שתהיה יצירתית- שתנסה לשים אותו קרוב אליה ולדבר אליו או לתת לו משחק\תאכיל את שניהם במקביל\תנדנד אותו בעגלה או משהו\תחזיק את הבוכה בידיים ותאכיל את השני בטרמפולינה
אבל ברור לי שיכול להיות מצב שכמה רעבים בו זמנית ולוקח זמן להרגיע אותם וחלק יבכו קצת
כמו שאצלי בבית קורה שהקטן בוכה ואני באמצע מקלחות או משהו ולא משתלטת על כולם יחד...

את יכולה לנסות לפנות אל הרופא דרך האתר/האפליקציה.
ולגבי קביעת תור- אם את הולכת לרופא פרטי שיש לו הסדר עם הקופה הם יתנו לך סיכוי (במידה ואת לאומית זהב מספיק זמן ואז יש את כל הקטע עם הסל הריון 8 אלף, אלפיים לכל הריון עד 4 הריונות )
ויש רופאים במרכזים יותר גדולים שההשתתפות עצמית היא מאד נמוכה. וזה עדיף בעיני.. כי זה לא כזה קריטי.
תתקשרי למוקד אם את מסתבכת, יש להם שירות הסברה מעולה..

למוקד 1800-507-507, ומסבירה שאת רוצה לקבוע תור לשקיפות עורפית, והם כבר מפנים אותך. בירושלים - קובעים בסניף מסילת ישרים, את יכולה להתקשר ישר לשם... אבל זו בדיקה שמאד חשוב לעשות אותה בתאריכים מסויימים, אז כדאי כבר עכשיו לקבוע תור! ואם אני לא טועה היא מלווה בבדיקת דם שעושים רק במקומןת מסויימים, קיצר, תתקשרי ותקבעי... בנוגע להפנייה - תתקשרי לסניף בזמן שהרופא נמצא, ותבקשי מהמזכירה שתיכנס אליו עם הת.ז. שלך ותוציא לך הפנייה...

גורם לקרבה ולחזרה לטבעיות היניקה, גם מגע עור לעור, הנקה בשינה.. כשהתינוק ישנוני.. בהצלחה!!

אני יכולה להעיד לך שפורום אובדן הריון בקושי פעיל..
ותראי כמה הפורום כאן פעיל.
זה אומר שלרוב הכל בסדר!
אז בע"ה את לא תהיי מהאלה עם המזל הנאחס, כמוני (בע"ה שמעכשו יהיה לי מזל טובבב).

תחשבי חיובי
באמת שבד"כ הכל בסדר

מאחלת לך את כל הטוב!

אני עכשיו בשבוע 28 בה אבל כל הזמן היתי בהיסטריה מכל דבר הכי קטן.. צריך מלא אמונה

ולהסיר שליטה...
בהצלחה רבה בהריון!

כי זה ממש קריטי. אני הייתי מאושפזת בגלל זה..