פורום הריון ולידה (עמוד 3066)

זה היה ממש כבד בשבילה, פלטה המון את המעט שאכלה
המליצו לי על סימילאק גולד .. גם את זה ניסתי בשבוע שחזרתי לבית גם את זה היא פלטה המון

גורם להרבה פליטות בגלל שזה חלב עמיד. בגלל זה התחלתי עם מטרנה
אבל הסימילאק הרגיל הוא יותר קל בשבילם ויותר דומה לחלב אם.
אצלנו כשעברתי לקומפורט היה שיפור בגזים שלהם
חשבתי להחליף לסימילאק, קיבלתי קופסא חינם של הגולד אבל הם לא אהבו את זה

מסכן הבן שלי איך סבל איתה...

הוא אלרגי לחלב.. זה אוכל מיוחד

בבית חולים שעשו לו צילום בטן הכל היה מפוצץ גזים והרופא אמר לנו שמטרנה ידועה כתחליב חלב מלא בגזים ופחות ממולץ.

אולי תנסי להגביר את ייצור החלב כך שיתבסס רק על הנקה?
את יכולה ללכת ליועצץ הנקה שתעזור ותלווה אותך בתהליך (כמובן עושים את זה במעקב משקל וכו)

ועוד משהו, אמרת שהוא בן חוד וחצי וזה בדיוק הגיל זה הגזים הנוראיים...
לא יודעת אם זה מעודד אבל שלי בת 4 חודשים ועל הנקה מלאה בלבד ולמרות זאת היו לה גזים נוריים בערך עד גיל חודשיים. כל ערב צרחות...
מה שעזרלנו זה ליקצ׳יק, קיפול רגליים לבטן, רפלקסולוגיה,אמבטיה, והרבה מנשא.

מב שאני אומרת שזה לאו דווקא מהתמ'ל. יכוללהיות שזה פשוט השלב..מעצבן כמה שיהיה

אני עושה לה המון עיסוים, קיפולי רגליים והיא מקבלת גם סמיקול..
אבל כל האכלה זה סיוט.. בלי קשר לאוכל היא רגועה אבל שזה מגיע לאוכל היא לא נינוחה בועטת עם הרגליים זורקת ידיים.. כאילו היא מתאמצת בשביל זה
הייתי אצל יועצת הנקה פרטית וגם אצל יועצת הנקה של טיפת חלב בנוחות האחות.. זה רק שהיא תומר הרבה יהיה ייצור של חלב אבל בנתיים היא לא עולה במשקל .. בדקתי אתמול אצל רופאת ילדים

והיא נרדמת לי אחרי שלוק מהבקבוק ושאני מחזירה אותה למיטה היא מראה סימני רעב
משישי בערב היא עושה לי קקי אחרי 30 מ״ל מהבקבוק (סליחה על התיאור הדוחה 🤢) תוך כדאי האכלה .. זה גם לא היה עד עכשיו 😭

לגבי סימיקול
לוקח לזה כמה ימים להשפיע אם התחלתם רק לאחרונה , לאט לאט תראו שיפור.

ניסית צמחית? אולי היא לא מגיבה טוב ללקטוז.

שיהיה בהצלחה בכ"וא!
תפילות ותפילות זה הכלי המרכזי .

למה את חושבת שאין לך מספיק חלב?

לידה נרתיקית היא עניין די טראומטי לכל הרקמות שמהן עשוי הפות והנרתיק.
גם כשאין חתך וקרעים - ההחלמה מהטראומה והכאבים עלולה להמשך לא מעט זמן.
כל האזור יכול להיות רגיש וכואב למשך זמן לא מבוטל, מספר שבועות מהלידה. הרגעה אפשר להשיג באמבט עם מים חמימים כדי להרגיע את האזור ולהפחית את הנפיחות. גם משככי כאבים יכולים לעזור עם הכאב.

זה מה שהמיילדת המליצה לי וזה ממש עזר

מדללים את זה במים ושוטפים את האיזור

לא סתם להרגעה של האזור, אם לא היו פגיעות בעור.

וגם יכול להזדהם

זה יותר השרירים והעצבים החיצוניים, לא בתוך הנרתיק.

אני משתגעת

שממש יכול להרגיע את המקום.
אני לא יודעת איך פונים באישי, אבל מוזמנת לפנות, ואנסה לעזור לך.

לא יצא לי להתנסות איתו אחרי לידה עדיין, אבל הוא בהחלט מרגיע ומרפא מהר...

בכל בית....

Forever בנו סביב האלוורה כל מיני מוצרים, אבל הבסיס הפעיל הוא האלוורה.

ברור שכדאי לנסות להשתמש באלוורה - חומר נעים ולפעמים עוזר.

בכל גל אלוורה שמוכרים בכל בית מרקחת יש כמות מזערית של אלוורה, וההשפעה שלה אפסית בגלל התחמצנות טבעית. יש חוק בינלאומי שמתיר לכתוב חומר מסוים ברשימת הרכיבים גם אם הוא לא בעל השפעה. לפוראוור יש פטנט מיוחד לייצוב האלוורה ושימור החןמר הפעיל שבה. וכמובן גם שאין מה להשוות מבחינת אחוזי החומר....
מי שמכירה והתנסתה במוצרים של פוראוור יודעת שזה ליגה אחרת.

יכולה לומר שהג׳ל אלוורה הרגיל של פוראוור ריפא לי כוויות שמש פי 3 יותר מהר מדברים אחרים שניסיתי.
אני לא מעריצה עיוורת שלהם בכלל, ולא אוהבת את שיטת השיווק שלהם שדי חופרת לאנשים, והעובדה שהם קצת מיסיונרים באופן שהם כל הזמן מנסים להוסיף עוד ועוד משווקים, אבל אין מה לומר, יש להם מוצרים טובים ואני שמחה להשתמש בהם...

(הם טוענים שאלוורה רגילה מתחמצנת ומאבדת הרבה מהתכונות שלה ולהם יש פטנט רשום שהצליחו לשמר את התכונות. אני לא יודעת עד כמה זה נכון/ מדוייק, שוב, אומרת מניסיון שזה עזר לי)

התרסיס הזה ספציפית פשוט נוח לשימוש, דבר שאי אפשר לומר על עלה שקטפתי מהצמח, וגם לא על ג׳ל אלוורה מכל סוג שהוא.. וגם התרסיס מכיל עוד כל מיני תמציות צמחים...

מרגישה מוחמאת...
תמיד את זאת שנותנת מידע מפורט ומדוייק ;)

מה גם שכתבת דברים שלא כתבתי ;)

המון נשים משתמשות בו אחרי לידה.
ויש להם גם משחה, אולי במקרה שלך צריך את המשחה.
כדי לדעת בדיוק מה יהיה הכי נכון לך, צריך להבין יותר מדוייק מה יש לך.
אשמח לעזור לך גם למצוא איך להעביר אלייך אם תרצי, אז מוזמנת בשמחה לפרטי.
וכן, מה שאנו פה על הפטנט שמונע את התחמצנות האלוורה והכמות של האלוורה בהחלט נכון.
בעצם כל אלוורה רגילה שיש בסופר פארם היא לא פעילה כמעט, מה שעוזר זה דברים אחרים שיש שם..

לי הפוראוור לא השפיע בכלל ממש מים! ושמעתי מעוד כמה (שמעתי גם כמה שכן אז יכול להיות שזה פסיכולוגי ויכול להיות שזה עובד כך או כך זו לא תרופת פלאים חוץ מהאלו שמשווקות לא שמעתי אף אחת שמתלהבת על זה, מה שכן עזר לי זה משחת עזרקאין בכל בית מרקחת עולה 17 שקל בלי מרשם, משהו רפואי, ד''א גם המחיר המופקע של התרסיס פוראוור הוציא אותי מדעתי 100 שקל על כלום!! כך או כך העזרקאין זו משחה מאלחשת שגם בבתי חולים משתמשים בה, לי היא עזרה ואני ממליצה, ד''א אין שום תרופת פלאים חוץ מהרדמה, מה שכן תוך כמה שבועות את שוכחת מזה ותכלס זה שווה את המתנה הענקית שקיבלת

ממש עוזר להכל ! כוויות שריטות תפרים אפילו לתפרחת חיתולים של הקטנה הציל אותי אחרי הלידה... מוזר שלא עזר לך...

סתם בזבוז של ה100 ומשהו שח שזה עלה.

יש להם גם החזר כספי אם את לא מרוצה. ככה שאין פה מה להגיד שהמחיר מופקע.
יש המון נשים שזה ממש מציל אותן.
לא רק משווקות..
תתפלאי..

עזרקאין הציל אותי. אלופירסט כלום, אם לא יותר גרוע

ממש לא הרגשתי שום הבדל.

זה משחה שנמכרת בלי מרשם, היא לא יכולה להיות מדי חזקה אבל היא רפואית ואני הרגשתי שהיא יותר משפיעה עלי מהפוראוור, כך או כך אין תרופת פלאים

עזריקאן משחת אלחוש, הרדמה, ללא מרשם.
אלוורה עוזרת לטיפול במקור לכאב, מטפלת בבעיה, לא רק מרדימה זמנית את המקום הכואב.

אם תרצי ספריי של פוראוור אני משווקת. או מוצרים אחרים שלהם. השאלה אבל מה העניין. זה פנימי או חיצוני..

ואני פחות בקטע של פוראוור. אלך אקנה משחת אלחוש כנראה.

הייתי אצל הרופאה ואמרה שהרחם נקיה לגמרי ואפשר בכיף לעשות הפסק.. ביום המקווה קיבלתי מחזור. 

אוף כזה מבאס
לא מסתדר לי שזה מחזור עם זה שהיא אמרה שיכול להיות ביוץ עד הטבילה (אבל לא באמת מבינה בזה)

גם אם הרחם ריק יכול לחזור הדימום עד 6 שבועות זה נורמלי במיוחד אם את מניקה
כך אמרה לי הרופאה

אז ממה הדימום?

אין סיכוי שזה נמחזור

ז"א שאין צפי לסיום..

ואם זה לא ממש דימום אלא רק בבדיקה תבדקי שזה לא מפצע בנרתיק

לא מבדיקה.
תודה! הלוואי הלוואי

ככה הכמות של הכתם נשארת קטנה ואפשר להתיר את הכתם יותר בקלות מאשר פד מלא ואז יותר קשה להתיר.. קרה לי אחרי הלידה האחרונה לקח לי כמעט 4 חודשים לטבול היה קשה מאוד מאוד אח"כ היו עוד דימומים פתאומיים יצא שבחודש וחצי טבלתי 3 פעמים ומאז טפו טפו כלום.. מחכה להריון חחח

הוא נעמד את ניגשת אליו שמה לו יד מתחת לברכיים מאחורה גורמת לו לשבת מהרגע שהוא יושב ולא קם תשכיבי אותו..
זה תהליך שלוקח זמן אבל הכי טוב

שיטת הצרחות (את יכולה לקרוא לה שיטת ה5 דקות ) עבדה הכי טוב והכי מהר לבן ה9 חודשים שלנו. בהתחלה ניסיתי הרם הורד, זה רק גרם לו לבכות הרבה יותר וכל פעם שהרמתי אותו הוא חשב שיקבל הנקה. אז הפסקתי להרים, נכנסת, מלטפת ומשכיבה אותו בחזרה פעם או פעמיים ויוצאת גם אם הוא מתיישב או נעמד.
תוך 3 לילות הוא למד להירדם לבד בלי בכיות, ואחרי שהתמדתי עם זה גם כמה פעמים בלילה הוא התחיל להתעורר כל 3-4 שעות במקום כל שעה.
והוא לא מפחד מהמיטה שלו והיא לא עושה לו שום סיוטים, הוא מאוד אוהב אותה ומוכן גם לשבת ולשחק בה גם סתם כך במשך היום לזמן קצר, אז היא לא מעוררת בו שום רגשות קשים ב"ה

השאלה אם כשהוא קם לך בלילה הוא חוזר מיד לישון.. או שגם אז זה סיוט.

בא לי שישן לילה שלם.. או לפחות שיתעורר כל ארבע שעות יאכל ומיד יחזור לישון.

כרגע קם כל שעה בערך לאכול ולפעמים לא חוזר לישון וצורח כמו בהשכבה..

בפעמים שלא אז הוא בוכה ואחרי כמה זמן חוזר לישון. לפעמים צורח לפעמים לא

תודה למי שענתה!! אשמח ממש לעוד תגובות מנסיונכן

חוץ מלשבור את האמון של הילד שלך לא תרוויחי הרבה.

בגיל הזה הוא כבר יודע שעוד בכי שווה עוד יחס.
והוא רוצה יחס.
אבל הוא צריך להבין שעכשיו זה זמן לישון.
אז היחס היחיד שהוא מקבל זה השכבה חוזרת, וליטוף, ואמא שמדברת בקול שקט וחוזרת שוב ושוב על המילים 'עכשיו הולכים לישון חמודי'

נכון. הוא יבכה הרבה, בהתחלה, אבל את תהיי שם איתו.
בשביל לעזור לו להגיע לשלב הזה בהצלחה.
ככל שתהיי עקבית, בלי כל מיני נסיונות הרדמה בשיטות אחרות, ככה הוא ילמד מהר יותר.

הייתי לידו כל לילה ולא עזבתי אותו, הוא נעמד ואני מחזירה לשכב.. (לא מרימה ולא יוצאת) בסוף מתי שהוא אחרי איזה שעה כשאני דוחפת לו בערך בכח את המוצץ לפה הוא מצליח לישון.

זה לא משו שמשתפר עם הזמן וגם לא הכי אידאלי הכפיית הירדמות הזו.. לכן מחפשת שיטות אחרות.

היא פשוט הייתה נעמדת וצורחת כמו שאת מתארת וושום סיכוי שהייתה נרדמת.
עברנו להרדים בעגלה, בהירדמות עצמאית (לא נדנודים וכו פשוט להניח לתת מוצץ ולהגיד לילה טוב) ואחר כך מעבירים למיטה במשך הלילה..
בעז״ה מקווה שנצליח לעבור להרדים במיטה מתישהו אבל כרגע זה הדבר היחיד שעבד

בעגלה היא לא מצליחה לעמוד?
שלנו בלי העין הרע שובב.. אם אשים אותו בעגלה הוא ישר יעמוד, אלא אם כן אני קושרת אותו ואז הוא צורח בניסיונות לעמוד ולא הרווחנו כלום..

הייתי מנדנדת אותה בעגלה קצת עד שנרגעת וברגע שהתרגלה לזה התחלתי להניח אותה בלי נדנודים..
איך הוא נרדם בצהריים? היא רגילה לעגלה גם בגלל זה..

גם ממש קשה.
אצלו אין כזה דבר - לא יכול לעמוד בעגלה.. חח

מה שהצליח לי ברוב הפעמים זה קודם להרגיע אותו בנדנוד בידיים, להניח במיטה וללטף אותו או לעסות לו עיסוי בגב

אבל אצלינו לפעמים הוא בוכה כי כואבות לו השיניים.
אז אני שמה לו טיג'ל ובדר"כ הוא נרדם ישר

אנחנו נתנו לו לבכות (גם יותר מחמש דק..) היה ככה שבוע..

בסוף למד להרדם לבד! 

כשבכה לא ניגשתי אבל כן דיברתי איתו שאני פה שאני שומעת שאני סומעת עליו שיצליח לבד..(גיל 8 חודשים ).

 

היה שווה את זה מבחינתי.

 

כל עוד את כן מתייחסת אליו תוך כדי זה. זה שונה לגמרי מלהתעלם..

לא בטוח שאם תקחי רק ביו''כ זה יעבוד כמו שאת מצפה.. צריל לתת לגוף להתרגל לדיקלקטין כשבוע-שבועיים...

זה לא יעבוד על הכדור הראשון שתקחי וגם לא נראה לי רעיון טוב להתחיל עם זה בכיפור.

רק תשלחי לה בתיק מגבונים .

 

בזמן פעילות או בזמן חצר ? מרגיש לי כזה המולה בקבוצה ככ גדולה...

זה חלק מהתפקיד שלה כעובדת 

הילד מנגב לעצמו ,
גם את האף , גם אחרי שירותים .
לשלוח מגבונים בתיק ,
ולהסביר איך לנגב נכון
אצל בנות חשוב כיוון הניגוב .

בכל זאת 35 ילדים לא הייתי מצפה שהיא תנגב לכל אחד
בפרט שהם כבר גמולים..

לדעתי זה תהליך.
בהתחלה הם מנגבים לא הכי מוצלח
וככל שנותנים להם להתנסות הם מצליחים יותר.
עניין של זמן

פשוט תצרפי לה לתיק מגבונים, ואולי אפשר לבקש מהסייעת להניח אותם בשירותים כי היא עלולה לשכוח ולהחזיר לתיק בסוף כל יום

ללמד בבית זה מעולה אבל צריך לקחת בחשבון שלא כל בני ה3 בשלים מוטורית להתארגנות הזו ואם המצב מגיע לכדי פצע הייתי בהחלט מבקשת מפורשות שילוו אותה באופן צמוד יותר בשירותים.
את התאומים שלי הכנסתי לגן 3 לפני שמלאו להם 3 ורק ארבעה חודשים אחרי גמילה ולצפות מהם להתנקות לבד היה לא ריאלי. הם קיבלו עזרה ולקחתי בחשבון שלפעמים באמת זה מתפספס ואי אפשר אבל לכתכילה זו בהחלט ציפיה סבירה וברוב הגנים זו לא שאלה בכלל.

בתחילת שנה היינו יותר מנגבות לכל ילד שביקש ( או ההורה ביקש) לאט לאט יותר כיוונו את הילד איך לעשות זאת נכון . עד שהוא הפך לעצמאי ולא היה צריך.
אבל תמיד כשילד היה קורה לי לבוא אליו הייתי באה

במהלך ההריון.

השאלה חוזרת ונשאלת פעמים רבות - והשכבה היא שאם כל המדדים האחרים תקינים, ואין סימפטומים לדלקת - זה בסדר.

כמות גבוהה של תאי דם לבנים בבדיקת שתן | פורום הריון ולידה

השאלה אם יש מצב שבו יש דלקת ממקור אחר שלא תהיה ממקור של חיידק בדרכי השתן אבל כן תתבטא בהמצאות תאי דם לבנים בשתן?

שאלות ותשובות - רמת לויקוציטים גבוהה בשתן עם תרבית תקינה בהריון


כתוב שהערכים בהריון, של תאים לבנים בשתן, יכולים להיות אפילו פי 2-3 מהנורמה.

אבל הרופאים צריכים לראות לנגד עיניהם מדדים נוספים.

כאן היא מציינת שלאורך כל ההריון נצפו רמות גבוהות, אצלי עד עכשיו(חודש שמיני) הכל היה תקין בעקרון עם חריגות לכאן ולכאן(היו דלקות א-סימפטומטיות בדרכי השתן שהתגלו עם הסטיק ברמות גבוהות של כדוריות דם אדומות בשתן, אבל לא תאי דם לבנים).
ואין לי רופא זמין לצערי לעוד שבוע, לכן שאלתי כאן...
מקווה שזה באמת תקין סהכ

מזכירות קופת החולים תוכל לסדר לך תור אצל רופא משפחה אחר, אם הקבוע לא זמין השבוע.

זה בעייתי בחגים כי ממש אין זמינות של רופאים:/

בדקת הריון?

ובגלל שהמחזורים שלי ארוכים עבר 4 שבועות וחצי מתחילת הווסת

מניסיון של שנה
אני יכולה להגיד לך שהיה לי כל תסמין אפשרי וזה לא היה הריון
אבל בפעם היחידה שכן(לצערי היה כימי)
היייתי חולה מאוד כמה ימים אחרי הביוץ חוץ מזה רק אחרי האיחור התחילו התסמינים

הסימנים מתחילים אצלי רק משבוע 6 בערך. נראה לי שלפני זה זה בעיקר דמיונות.

אבל באמת אי אפשר לנבא

עכשיו- בחילות,צרבות, עייפות, מצברוח, 

ומעט כאבים ואי נוחות בבטן.
קבעתי תור לרופא משפחה כדי לקבל הפניה לבדיקות/גסטרו.
מזל שבדקנו לפני... ויצא חיובי.

חום השחר - תוך מספר ימים.
אבל זה מדע כל כך לא מדויק שחבל ללכת לפיו.

לא מבינה בחום השחר...
בהצלחה!

כאבים כמו של התחלת ווסת..
נמשך כמה שבועות.

מתחזק בעיקר בלילה.

לפני זה לא הרגשתי כלום..

לק"י

אז זה הכי מדוייק.

פעם אמרו לי פה בפורום שאפשר לבקש הפניה מרופא משפחה. תנסי...
(בסוף לצערי זה לא היה לי רלוונטי, אז לא ניסיתי לבקש).

הטווח מאוד רחב
6 שבועות: 1,080 – 56,500 mIU/ml.
7 – 8 שבועות: 7,650 – 229,000 mIU/ml
נראה שאת בטווח הנורמלי יתכן וזה תאומים ויכול להיות שלא
לדעתי שבוע 10-11 זה סבבה אם אני לא טועה קביעת גיל ההריון לפי אס מאוד מדויק עד שבוע 12

בשבוע שלך וזה לא תאומים.. אז בטא גבוה לאו דווקא מעידה על תאומים.
לגבי התור, זה בסדר גמור לקבוע לשבוע 10

אני גם עשיתי אולטרסאונד ראשון בשבוע 10 שאז גילינו את התאומים

דווקא יצא טוב כי בשבוע 9 נסענו לחו"ל וככה לא היה בעיות עם הביטוח חח

הבטא הייתה גבוהה אבל פחות משלך בשבוע יותר מתקדם ולא ייחסתי לזה שום משמעות

ראיתי שזה בטווח וזהו

הטווח מאוד רחב, חוץ מזה שזה אומר על הריון אין מה לייחס לזה משמעויות מיוחדות, קצת סבלנות ועוד מעט תוכלי לראות הכל באולטרסאונד

בהריון של התאומים באמת התחלתי להרגיש כבר כמה ימים אחרי ההשתרשות כל מיני סימנים, והתופעות לוואי משבוע 5 והלאה היו קשות מנשוא. אבל לא יודעת מה הייתה הבטא שלי, פשוט היה כתוב שזה מעל 1000 אז זה הריון...
אבל כמו שאמרו, כל הריון יכול להיות שונה מקודמיו ולא כדאי להסיק מסקנות כבר מעכשיו...
לגבי השבוע של הבדיקה- לי היה לחוץ לעשות כבר א.ס. כי רציתי לעשות שקיפות אצל רופא מסוים שיותר עמוס, ואם הייתי עושה א.ס. מאוחר אז לא היו תורים פנויים אליו בתאריכים הרלוונטיים לשקיפות... (ונס שעשיתי את הא.ס. מוקדם כי למצוא תור לתאומים זה יותר מורכב😅). אז אם אין לך דחיפות לרופא מסוים לשקיפות או לשקיפות בכלל אין בעיה שתעשי רק אז את הא.ס.

מזל טוב בשעה טובה!!

זה מקרין. רפוש

הייתי מחליפה אותה! ופונה לקופה על זה. ממש חוסר אחריות.

מקומן מרתיח הקטע הזה שמתקמצנים בקופה על הבדיקה הזאת שעולה להם טיפלה יותר... אני בפרוש הייתי כותבת תלונה לשירות לקוחות של הקופה על הרופאה...
תרגישי טוב בריאה וחזקה!

לא חשבתי על זה

ממליצה מאוד עם תוצאות כאלה לפנות להמטולוג

הי @מק"ר תוכלי לתת קישור לסיפור? 

גם אני בתחילת ההריון שוכבת כמו סמרטוט. טוב לדעת שיש לזה סיבה...

 

סיפור העירוי שלי (והלוואי בקרוב סיפור לידה ) - הריון ולידה

רק רוצה לציין שתחילת הריון הרבה פעמים מתאפיין בהרגשת חולשה ועייפות קיצונית, הגוף עובד שעות נוספות... לא בהכרח שזה אומר שהברזל שלך ומאגריו נמוכים. צריך לבדוק את זה בבדיקת דם.

מזל טוב והרגשות טובות!

בעז"ה בהריון הבא אדע מה לבדוק.. שלא אצטרך.

אותי זה הציל פשוטו כמשמעו.
ובינתיים ביקשתי מהרופא באפליקצייה מרשם

צריך מרשם? כמה הכי הרבה כדורים אפשר לקחת מהם?
וצריך להחזיר או שאפשר לשלם עליהם?

לא צריך מרשם, נותנים כמה וכמה כדורים, לי ספציפית אמרו מפורש שלא צריכה להחזיר.

לגמרי לאחרונה?)

אם תוכלי בבקשה לשלוח לי איפה יש בירושלים גמח, אודה לך מאוד! (לא מצאתי בחיפוש באינטרנט)

רב התיר לי לאכול בשיעורים בשלושת החודשים הראשונים, תשאלי רב...

בסוף קראתי הרבה באנטרנט והגעתי למסקנה שזה תקין עד שנה מסיום גלולות הנקה שלא יבוא מחזור....
ואז פשוט הרפתי מהעניין..
ואחרי חודשיים גיליתי הריון! חחח
אבל לדעתי תחכי לתור לרופאה בנחת... ותזכרי שזה תקין עד שנה..
מקווה שזה מעודד אותך ולא מייאש..

הפסקתי סרט לפני חודש ואני באותו מצב...

קראתי שהגיוני אפילו כמה חודשים לא לקבל מחזור

אז מחכים בסבלנות,

בלי לחץ....

העיקר שזה תקין מבחינה רפואית.

 

כי מדי פעם יש בחילות וכאבי בטן...
אז תכלס אי אפשר לדעת מתי יגיע המחזור?

את יכולה לעקוב אחרי סימני הביוץ..

למחזור או לגלות הריון.. בנתיים הבוקר שוב ניסיתי את מזלי ועשיתי בדיקה יצאה שלילית אבל לא יודעת למה מרגיש לי שהבדיקה לא נכונה.. או שאני מדמיינת או שלא מה שבטוח הזמן יגיד את שלו אז אני מנסה להרפות ולהגיע את עצמי שכל עוד אין תופעות אז לא אכפת לי לגלות הריון גם בחודש שלישי או רביעי חחח בנתיים אני מדמיינת לי הריון חלומי (זה יהיה נס אם זה יקרה כי יש לי הריונות זוועת עולם) אבל הכל אפשרי כבר ראיתי שבעבר התפללתי על דברים וזה עבד אז אולי כן ואולי לא.. קשה להיות בחוסר וודאות אבל זו העבודה להרפות ולסמוך על ה שיעשה את הכי טוב.. בהצלחה לכולם..

יש מצב שלא תקבלי מחזור... יש כאילו שלא מקבלות בהנקה.
אני הפסקתי גלולות המשכתי להניק ולא קיבלתי מחזור בכלל, רק שהפסקתי להניק המחזור חזר

ובסוף הגיע אחרי 60 יום.

זה תקופה של אי ודאות כזאת

כדאי לך לחכות קצת..

אמשיך להמתין בסבלנות
(האמת שבמשך השבוע אני עסוקה וכמעט לא יוצא לי לחשוב על זה, זה צף בשבתות ובזמנים פנויים יותר למחשבות...)
ואכין את עצמי נפשית למצב שיגיע באיזה חג שמתארחים, באירוע משפחתי שמתקרב או בזמן לא נח אחר 😅

(כן אני יודעת שכל האמהות האחראיות יזרקו עלי פה עגבניות עכשיו)
יש להם יכולת להחזיק משהו קטן בפה ועדיין לא להחנק ממנו
לא אומרת שצריך לתת בכוונה אבל גם לא להיות בהיסטריה

חלקים קטנים *רק* על שולחן גבוה
אין פיצוחים
אין ביצי הפתעה
ועוד מליון דברים שאני לא חושבת עליהם כרגע
והילדים שלי גדולים.
אני רק בנאדם, לגמרי חושבת שזה יכול לקרות לי.

ללא כרית (ניתן להרים את הראש ע"י הרמת חלק קדמי של המזרון, אם צריך) וקיבוע שמיכה או שינה בתוך שק שינה

1. יש לי לול בסלון. אם השטח לא מספיק בטיחותי לתינוקת- לא שמה אותה על הרצפה! מעדיפה שהיא תבכה קצת, אבל תהיה מוגנת.
2. יש דברים שאני בשום אופן לא מוכנה שיסתובבו בבית. והילדים יודעים: אם אני מוצאת בבית גולות או כדור קטן או כדומה- זורקת לפח. מי שיש לו חפצים מן הסוג הזה שחשובים לו- יודע לשמור עליהם במגירה.
3. משתדלת לשים אותה על הרצפה אחרי שמנקה ומסדרת, ולשים לב שאין חלקים קטנים.
4. שמה אותה על הרצפה רק כשאני פנויה להשגיח עליה, או שמצמידה לה את אחד הילדים. חפצים מסוכנים (חלקים קטנים, מספרים, דבק, ועוד...)- זה לא הדבר המסוכן היחיד. אצלנו יש גם מדרגות, למשל. והיא גם מתחילה לטפס על כורסאות. בקיצור- צריכה השגחה צמודה כשמסתובבת חופשי.

מה שאני עושה: הילדים יודעים שאם אני מוצאת גולה על הרצפה היא הולכת לפח.
פלימוביל- אני מרשה רק בחדר שלהם/ מרפסת עם דלת סגורה ואוספים הכל כשמסיימים.
והכי חשוב מבחינתי תינוק זוחל והולך בבית צריך שומר ראש. ממש משתדלת שתמיד יהיה מישהו עם עין עליו. אני , בעלי, אחד הגדולים( יש לי עכשיו את האפשרות הזו, שגם האחים שותפים בשמירה).
ושהאחים , גם הקטנים יהיו מודעים שזה מסוכן, הם מודיעים לי- אמא הוא משחק בחלקים קטנים.
מבחינתי זה לחיות במתח מסויים, של אחריות על תינוק . נראה לי דוקא שקל יותר בבית קטן, אצלי הבית גדול ב"ה והוא יעול יותר בקלות להעלם מטווח הראיה שלי.

אין מצב שהיא מחוץ לטווח הראיה שלי בחדר אחר, היא עם מישהו בכל שעות הערות שלה. בת הכמעט 9 / בן ה 7 יכולים להשגיח עליה קצת אם אני בבישולים/מקלחת.

הייתי ונשארתי חששנית וצמודה, ועם כל זה כבר היו לי מקרים של 'כמעט' - ילד שהתקדם לכיוון הכביש, ילדה ששלפתי לה בלון מהפה ועוד.

וקראנו לזה פינת הצעצועים
הילדים משחקים שם..
ולא מתפזרים בכל הבית
לנו זה פתרון ממש טוב אולי יתאים גם לכם

ומודיעה שאם אראה אפילו חלק אחד קטן על הרצפה אני מחרימה את כל הפליימוביל וכו לשבוע
אחרי פעמיים שמימשתי את האיום היתה סביבה בטוחה
שולחן הסלון שלנו הוא גדול ומספק מלא מקום למשחק גדול בהרבה חלקים של פליימוביל. כמובן העלות היא שתמיד השולחן סלון נראה כמו בית בובות אבל זה שווה לי את זה

לשמור שהסלון יהיה בטיחותי ולהגיד לגדולים לשחק רק על שולחן או על המיטות שלהם.
ברור שאיזה חפץ ייפול מדי פעם אבל אם גם מקפידים להציץ עליה כשהיא זוחלת זה אמור להיות בסדר.
יש אופציה לקנות גדרות פלסטיק לתינוקות או מתחם עם הגבהה מסביב שהיא תוכל לזחול בתוכו בלי לצאת והגדולים יוכלו גם לשחק איתה אבל רק במשחקים לא מסוכנים. ועדיף שבכללי הפליימוביל יהיה סגור בקופסאות ורק כשמשחקים מוציאים.

בני 3-4 כבר יכולים להבין ואם הם גדולים יותר אז כבר אפשר לסמוך עליהם יותר, עד אז ללמד אותם איך להתנהל עם הצעצועים תוך כדי השגחה.
אם האמצעי עדיין קטן, הוא יכול להנות מאוד גם ממשחק עם מכוניות גדולות יותר שאין בהן סכנה לתינוקת וגם מכוניות רגילות למעט הגלגלים בדרך כלל אין סכנה. אם הן באיכות גרועה וגלגלים נופלים אולי כדאי לזרוק ולקנות משהו חזק יותר או להשיג מאנשים שמוסרים. פליימוביל זה באמת בעיה אבל גם שם יש חלקים קטנים ויש כאלה שאי אפשר לבלוע, אפשר לפצל בין החלקים ולהחליט שבקטנים משחקים רק לפעמים ורק על שולחן.
יש הרבה משחקי הרכבה של מגנטים או מעץ שהם גם מהנים מאוד וגם לא מכילים חלקים קטנים. ויש מכוניות של מגה בלוקס או דופלו שהן גם יפות וגם בטיחותיות וחזקות.

 שישחקו רק על השולחן בלי שחלקים יתפזרו

 

אבל בפליימוביל זה שונה מלגו, יש שם פחות חלקים קטנים ואפשר ללמד להכניס את מה שלא משתמשים לקופסא. אפשר גם להוציא את החלקים הקטנים שלא משתמשים בהם הרבה והמשחק יתנהל סבבה גם בלעדיהם.

עם בשעות אחר הצהריים שהילדים משחקים התינוק בלול במיוחג אם הוא גדול ובשאר היום הוא כן מטייל בבית

אני נתתי להם להבין שכמו שלא מדליקים את התנור אין מצב שיהיו חלקים על הרצפה
כמו שאמרתי נקטתי גם בענישה רצינית מאד בהתחלה, לקחתי להם הכללל לשבוע שלם. בגיל שלהם שה היה המון.
עדיין פקחתי שבע עיניים תמיד אבל זה עבד

גם בגן יש פינת בובות וכו..
והילדים מסתדרים מצוין.

רוב הזמן שמה בלול.. לול די גדול שאפשר גם לזחול בו קצת   ובזמנים של הבוקר והערב שהרצפה נקייה מפליימוביל אני נותנת לזחול על הרצפה

אולי זה לא אדיאלי אבל אין מה לעשות 

גולות אני לא מרשה להכניס הביתה בכלל

שמעתי פעם רעיון לנפח בריכה ולתת לתינוק לזחול בתוכה.. אבל זה תופס את כל הסלון 

חייב להגביל, משחקים קטנים בחדר אחר או על שולחן האוכל. כמו שאת לא רוצה שהקטן ישחק בנפרד ככה בטח לא תרצי שהתינוק יהיה בלול כל הזמן כי יש חלקים קטנים בבית. לא מכירה פתרונות קסם... תיצרי סביבה בטוחה בבית.

שמעתי מבתאל אליאב - מאמנת לסדר:
שכשמשחקים בדברים קטנים- לגו פליימוביל וכו', לפרוש לפני זה ציפה של שמחכה או סדין בלי גומי, ולשחק רק על זה.
ואז כשגומרים- מרימים את הסדין ומחזירים לקוםסא... ככה זה לא מתפזר

הכל סביר.. סביר לחכות וסביר לבדוק  הזוגיות חשובה מאוד ואם בעלך לא רוצה לבדוק כרגע ואת לא מאוד לחוצה אז לדעתי יש לזה מקום

אולי תדברו ותקבעו בלי לחץ איזהו דדליין שאם תעברו אותו תלכו לעשות את כל הבירורים ואולי גם לקחת אותו לשיחה עם מישהו שכבר עבר את הבירורים או איזשהו רב שמתעסק בנושא

גברים מאוד פוחדים שאולי ימצאו אצליהם את הבעיה זו כל הגבריון שלהם

וממליצה בחום, אם את מרגישה כמו שכתבת, במקביל לבירור הרפואי - לפנות לטיפול זוגי.
זה אמנם השקעה של זמן וכסף, אבל זה שווה כל אגורה בשביל הזוגיות שלכם.
וזה לא מעיד על איזושהי בעיה אצלכם, באמת לא פשוט נפשית כזוג צעיר להכנס לטיפולים.
חיבוק

תעבדי על הזוגיות שלכם, על הבית שלכם..
שמגיע ילד לא קל בכללל למרות השמחה והציפיה...
מודה לה' שנתן לנו 6 שנים לעבוד על הבית שלנו.. הכל אחרת ב"ה

יש להם שיטות איך לבצע בדיקת זרע במידה וצריך. הם יכולים לתת ליווי מקצועי על הבדיקות ומה ואיך התהליך...
הייתי בודקת ולא מזניחה... ובמקביל לנסות לחפש ייעוץ זוגי..
זהנושא רגיש אצל גברים, ואת חייבת להיות עדינה ותומכת.
שיהיה בהצלחה!

לא זוכרת מספרים מדוייקים, אבל מבחינה סטטיסטית מדובר על סדר גודל של 80 אחוז מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה, ו 90 אחוז תוך שנתיים. כך שאם ממתינים בנחת בהחלט יש עוד סיכוי טבעי.
כדאי לשבת ביחד בנחת ולחשוב מה נכון לכם.
זה שאת צעיר. בהחלט מטה את הכף לטובה בעניין ההמתנה. כשמבוגרים יותר, חוששים יותר לזמן שחולף. עם זאת כן כדאי לשים לב ולא להמתין יותר מידי (בהתייעצות, אבל נראה לי לא יותר משנתיים). צריך לקחת בחשבון שגם הליך הברורים והטיפול לוקח זמן, וגם כשנכנסים למסלול טיפול יכול לקחת זמן עד שהטיפול מצליח...
אם מחליטים להמתין עם הברורים, בכל מקרה טוב ונכון ויכול גם להועיל- להקפיד על תזונה נכונה נבונה ובריאה, ופעילות גופנית סדירה- לשניכם.
מצטרפת להמלצה להיות בקשר עם מכון פועה. גם לפן ההלכתי, גם לפן המעשי, וגם לפן הזוגי והרגשי.
בהצלחה ובשורות טובות בעזרת השם!

מאד נורמלי לגבר לחוש ככה
זה מוריד אותם מאד , הם מרגישים שכל הגבריות שלהם תלויה בזה. זה לא אומר שאת עושה משהו לא בסדר
כן יעזור מאד טיפול זוגי מחזק
מכיון שאתם צעירים ואת אומרת שיש ביוץ הייתי מחכה בנחת עוד חצי שנה
אני מבינה שעשית את הבירור הראשוני הרגיל של בדיקות דם ביום השלישי ומעקבי ביוץ? כי בכל מקרה מתחילים בירורים עם האשה בדרך כלל.
אם תגיעו שוב למצב של בדיקת זרע אז קודם כל לעשות את זה אולי בליווי יעוץ, רב, פועה, מישהו שיחזק וידריך אתכם
דבר שני לזכור שהיום יודעים שחצי ממקרי בעיות הפוריות הם בגבר. כך שאם זה אצלי הוא לא נדיר או נוראי או משהו. כמו שאם זה אצלך את גם בסדר גמור
שיהיה בהצלחה ובמזל!!

ובינתיים רק לוודא שהוא לא הולך עם תחתונים או מכנסיים הדוקים מידי, ולא עובד עם מקור חום קרוב לאשכים (מחשב נייד על הברכיים וכד').

עשיתי רק אולטרסאונד וגינלי, והתייעצתי עם מכון פועה והרב שם אמר לי שבעלי יעשה בדיקת זרע.
וזהו לא שאלתי יותר מידי, אמרנו שנעשה.

נשמע לי עצה מאד מאד מוזרה של הרב. ישר בדיקת זרע בלי שום בדיקות דם יש פה איזה טעות
לכי לרופא פוריות לעבור את השלב הראשוני שכולל בדיקות דם ומעקב ביוץ לראות שיש זקיק והערכים בדם גם תואמים לביוץ תקין ושאר הורמונים, בודקים גם פרוגסטרון שבוע אחרי ביוץ לראות שהרמה שלו מספיקה. זה לא עסק רציני וזה ממש בסיסי
מה פתאום בדיקת זרע לפני כל זה? ממש לא הגיוני ועוד פועה. יש פה טעות של הרב או בהבנה או בעצה

זה נעשה בבדיקת דם ביום ה3-5 למחזור.
תתייעצי עם רופא ....

הדבר הראשון זה בדיקות הדם שמיואשת הזכירה ומעקב זקיקים באולטרסאונד. תתחילי משם, זה ממש לא אומר טיפולים.
כל רופא נשים יכול לתת לך הפניות לזה. בינתיים תקבעי לרופא פוריות.
אחרי הבירור הזה אם הכל תקין אז ישלחו אתכם הלאה לבדיקות היותר פולשניות (בדיקת זרע, צילום רחם).
בהצלחה

ברור שיכול להיות טבעי.
שמעתי מלא סיפורים על זוגות שניסו שנים וטיפולים במשך שנים ואז פתאום בא טבעי.
צודקת נשמע שצריך לעבוד על הזוגיות , על הביטחון והקבלה בקשר
ולהאמין שזה בא.
יהיה בסדר, בהצלחה

קודם כל- לקחת בחשבון שהכל יכול להיות...
בעיקרון אם לא ידועה על איזה שהיא בעיה ובגילאים צעירין-לפני שנה שמנבים להכנס טבעי אין בכלל מה לבדוק ..
עוד חודשיים זה לא כזה הרבה (כמובן שההרגשה כשמחכים לילד זה משהו אחר, אבל התייחסתי טכנית שנה וחודשיים זה לא הרבה רםואית)
ויש אנשים ששנים על גבי שנים ניסו ובסוף הרו בצורה טבעית. זה לא אומר שומדבר לגביכם, רק לגבי השאלה האם זה אפשרי..

בהמשך- אתם צריכים לעשות מה שטוב לכם. טיפולים דורשים הרבה כוחות נפשיים פיסיים זוגיים.
וצריך שיהיה התארגנות אישית וזוגית לקראת טיפולים אם יש צורך והריון והורת בכלל... (בין אם נכנסים טבעית ובין אם לא..)

פעמים שזוגות שנתקלים בקשיים להקלט להריון זה מציף ומעלה כל מיני דברים אחרים קשיים כוחות וסטיגמות ודעות ורגשות שונים שפתאום צריך להתמודד איתם ...
ומעבר לזה- זה משבר. משהו שלא קורה כמו שהיינו רוצים וכו' וזה דורש את ההתייחסות וההבנה לקראת זה

בכל מקרה מה שלא תעשו נשמע שיש ביניכם דברים שכדאי לעבוד עליהם ....

ולבדוק עוד אפשרויות.

בהמון בהצלחה ושיהיה בידיים מלאות בבריאות בקלות ובשמחה מתוך זוגיות שמחה וטובה

גמר חתימה טובה

הנרתיק ורצפת האגן עברו טראומה פיסית.
בין אם היה ובין אם לא היה חתך יזום, בתוך הנרתיק נוצרו שפשופים, פגיעות ברקמה הפנימית, וכל רצפת האגן עברה ״זעזוע״.

צריך לתת לגוף את השישה שבועות להתאושש ולהשתקם לפני שחוזרים ליחסים.

אם נפסק הדימום ואין כתמים ,
טובלים במקווה , ואפשר לנסות ...
מומלץ למרוח חומר סיכה כלשהו.

כמה זמן את אחרי לידה?

הייתי מתייעצת בהקדם עם גורם רפואי. זה עלול להיות סימן לא כל כך טוב.. שאולי חלק מהשליה עדיין ברחם. מאחלת לך הרבה כוחות, בריאות, נחת וגידול קל! מקווה שהקטן נרגע♥️

קודם כל באמת הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך....
זה לא פשוט... התקופה הראשונית לפעמים ככ קשה...
בקשר למצב...
זה היה קיסרי?
מה שאת מתארת עם החולשה והריח הייתי כן פונה יחסית בהקדם לבדיקה... אל תחכי לעוד קריש... ממש ממש מקווה שלא, אבל אם ח"ו זה זיהום ברחם ככל שתטפלי מהר זה יעבור יותר מהר והכל יהיה יותר קל... וגם הפוך... לכן כן הייתי ממהרת לבדוק את זה...
לגבי הדלקת בשד.. תעשי הרבה מקלחות עם מים חמים ותנסי לסחוט ידנית במקלחת.. השד חם? רק כואב?
ולגבי הקטנציק... אולי יש מישהו מהמשפחה שיוכל לעזור שעה שעתיים ביום..? זה יכול להציל... או אפילו בייביסיטר..
מלא חיבוקים וכוחות!

חום אחרי לידה מחייב.
בבקשה לא לזלזל ..... הרבה נשים לא יודעות אבל אחרי לידה אנחנו בסיכון סופר סופר מוגבר

תסעי למיון בהקדם!
לא משחקים עם חום אחרי לידה

ונתן לי אנטיביוטיקה לדלקת בשד. טען שריח מהדימום זה נורמלי אחרי לידה... מקווה שהוא לא טועה.

תודה לכן

תרופת סבתא לגודש זה לשים מים ואלכוהול ביחס של שליש אלכוהול שני שליש מים , לטבול פיסת בד ולשים קומפרסים על השד. מאד מאד עוזר
קחי לרוביוטיקה ועזרה כמה שאת יכולה
חיבוק גדול!

וככה לשחק עם זה מידי פעם...
זה יכול להפחית את הגודש ובדכ זה עובד מצויין!
אבל צריך להזהר שלא ייבש לגמרי את החלב.. לכן כל פעם קצת.
ומה שלומך?

זה יעזור לך עם האנטיביוטיקה. תרגישי טוב!

ח'ו שלא יהיה איזה ממצא ברחם
(לפי הבנתי, דלקת באיזורים הנשיים לא חייבתלכאוב דווקא שם ויכולה להתחיל מחום והרגשה כללית רעה.)

ליתר ביטחון תעשי אולטראסאונד

יום כיפור יצא לי בשבוע שבע-שמונה

בחילות מטורפות בלי אוכל

בערב יום כיפור רצתי עם מרשם של הרופא לחפש בכמה בתי מרקחת דיקלקטין

התחלתי לקחת בליל יום כיפור עצמו

וממש פלא!!! השפיע מיידית!

הרגשתי סביר בלי בחילות הזויות ולא הייתי צריכה לקחת שיעורים.

לא יודעת אם את רוצה דיקלקטין, אבל אם כן. - תדעי שיכול לעזור....

לי זה גם קרה פעם אחת, והרב אמר שאפשר לאכול בשיעורים, הכנתי מראש ביסקוויט בשיעור שמותר, בסוף זה היה הצום הכי קל שלי.ו לא אכלתי.תרגישי טוב

ולהיות במיטה במזגן כל היום.
זה מה שעשיתי. היה קשה אבל עבר
בצאת הצום לי לא היה טוב לשתות הרבה מים. זה גרם לי להקיא. קודם לאכול משהו קטן ואז לשתות..

ממש מפחדת מיום כיפור הקרוב.. גם תחילת הריון וגם שובב קטן שדורש מיליון תשומת לב

יונקת שדורשת הרבה צומי..

ובעלי רוצה לנסוע לישיבה.. מתלבטת אם לתת לו...

אוף איך בא לי להיות אחרי יום כיפור!

קמה בבוקר עם בחילות ואם לא אוכלת משהו מגיעה רפלקס הקאה.. בעעעעע

מחכה לתשובה מהרב שלנו מה אפשר לעשות...

הרב התיר לי אכילה לשיעורים במקרה הצורך.
ב''ה בנס זה היה היום היחיד בכל ההיריון (וגם הקודמים) שלא היו לי בחילות וצרבות, באמת משהו ניסי לגמרי. (אבל שתיתי לשיעורים בלי קשר.)

השנה אני כבר לא מניקה, אז אין לי מושג איך אעבור את הצום הזה פעם ראשונה בלי שתייה לשיעורים