(בכוונה כותבת מהאנונימי, כדי שלא יעלו עלי)
נראלי בשלב הראשון, כמו שאת עושה. לחזק אצלהם את הביטחון עם הנתונים שהבאת, צבא, מקלטים, כיפת ברזל וכו'..
ולילדה בכיתה ד' (ולפי דעתי גם בכיתות נמוכות יותר) אפשר לחזק את הביטחון הפנימי בצורה חזקה יותר.
אנסה להסביר...
יש לי תעודת הוראה בנושא השואה. כשאני מדברת עם ילדים קטנים על השואה, אני מדגישה את הנקודות הבאות:
אנחנו עם ישראל, העם שהקב"ה בחר להיות העם המיוחד, יש עמים שמקנאים בנו ולא רוצים שנהיה קיימים ולכן הם מנסים להשמיד אותנו. אנחנו מאמינים בה' ומאמינים שעמ"י ימשיך ויהיה לנו ואף פעם לא יינצחו אותנו.
ונותנת דוגמאות מהעבר ( פורים, פסח, חנוכה)
לפי דעתי גם במקרה כזה, נכון לחזק את הייחוד שלנו כעם, את המציאות שיש כאלה שמקנאים ולא רוצים שנהיה ומנסים לפגוע בנו. את העובדה שהקב"ה שומר עלינו תמיד. להראות את החוזק שיש לנו (שיש כ"כ הרבה חיילים, שיש כל מיני שיטות הגנה)
ולפי רמת הילד גם לדבר על זה שלפעמים במלחמות יש אנשים שנהרגים, אנחנו מתפללים לה' שכולם ייחזרו בשלום, אבל גם לא מבינים חשבונות אלוקיים.
בכללי, מאמינה שצריך לחבר את הילדים לגודל. להראות להם את ההיסטוריה ולחזק בהם את הביטחון שעם ישראל יישאר לנצח.
לתת להם את ההבנה שאנחנו חלק ממשהו גדול.
מקווה שהובנתי.
מנסה לחדד גם אצלי את הדברים, אשמח לשמוע הערות והארות!
