כבר ממש מוקדם אמר לי הרופא את המין
וכמה פעמים..
ובשבוע האחרון אני פתאום בלחץ שאולי בכלל זה טעות....
יכול להיות?
ז"א אני דוקא רציתי בת ואומרים שיש לי בן
אבל מה יהיה על הבגדים??????
משבוע 12 עד שבוע 32 (האחרונה)
אבל כן
הערכת משקל
א. ס. בבדיקת רופא
וגם כמה סקירות מכוונות לדברים ספציפיים.
סליחה, זה ממש לא קשור לפורום
מקווה שזה מענין עוד בנות. אשמח לשמוע דעות ותהיות והרגשות
מלכתחילה יצא לי מבולבל כי אני לא סגורה על עצמי מה מפריע לי בדיוק
בעלי פתח משהו מאפס. ממש מאפס בכוחות עצמו בגיל צעיר עבד מאד קשה והיום הוא ב"ה מנהל משהו מצליח מאד וכל מי שמכיר אותו ואת המקום יודע ומעריך.
אממא הוא איש מאד עדין ולא שוויצר, לשיבחו הגדול! במשפחה שלי פחות מכיר את כוחו ויכולותיו. יודעים שהוא מנהל ועושה כך וכך אבל לא מכירים מקרוב כמה המקום מוכר ומצליח, לא יודעים כמה אנשים באים אליו הוא בחיים לא מספר בשבחי עצמו ואני מספרת פה ושם כי הרי בא לי להשוויץ בבעלי, אבל כנראה גם אני לא מאד מוצלחת בהשווצות 
ההורים שלי אנשים מיוחדים ומקסימים,אבל מאד מושפעים מהשווצות. אחים שלי, וגם כמה אחיינים גדולים שלי הם סוג שתמיד מספר על עצמו. כל דבר שהם עושים מיד מספרים ומאדירים ושולחים ווטסאפים ותמונות וסרטונים של כמה הם מוצלחים והנה הם עשו ככה וככה
סתם דוגמא לא מזמן אחיין שלי החליט לגדל זקן וסיפר לכולם שהוא מגדל זקן כי הוא מוסר שיעור תורה. וכולם מתפעלים ומצקצקים בהתפעלות וכו. אחרי איזה שבוע במקרה יצא לנו להבין שמדובר בשיעור פעם בשבוע של 5 דקות בבית כנסת במקום מתחזק שאין בו מנין בד"כ. לא שאני מזלזלת בזה כן? זה מאד מאד חשוב אבל לספר לכל העולם שאתה מוסר שיעור ובגלל "המעמד" היית חייב לגדל זקן...
זה רק דוגמא לרמת השוויץ וההתפארות שהולכת במשפחה שלי
וזה בכל התחומים, אחים שלי שולחים תעודות מושלמות וחלקות של הילדים שלהם , סרטונים של עצמם וכו.
וההורים שלי מתפעלים ומספרים, ושואלים מה עם התעודות של הילדות שלי? (טובות אבל ממש לא חלקות, תודה ששאלתם) ולא מתייחסים למוצלחות של הבעל שלי בגרוש בגלל שהוא לא משוויץ
ממש ממש קשה לי!
קשה לי לשמוע את אמא שלי מספרת לי בהתלהבות שX מוסר שיעור והחלטתי לקנות לו חליפה חדשה בגלל זה ותמיד ידעתי שהוא מדהים וכו וכו
כשX הוא בן 22 בקושי ואת השיעור שהוא מוסר כבר תיארתי למעלה. ואף מילה על בעלי שבנוסף לעבודתו נגיד גם מוסר שיעור פעם בשבוע ל50 איש ולא חשב מעולם שהוא צריך להתלבש במיוחד, לגדל זקן, להסריט את עצמו מוסר שיעור ולספר על זה לכולם....
אוף
ואני מקנאה כן. אני מקנאה ומתעצבת שהכבוד מגיע למי שמקשקש בזנב ובקול ובווטסאפ ולמי שאבא שלו נתן לו תפקיד ניהולי בחברה שלו ברגע שהוא יצא מהאוניברסיטה בלי טיפת מאמץ או יכולת ואמא שלי חושבת שזה ממש ווווווווווואו אבל זה שבעלי בנה מקום מאפס מאופס היא לא מדברת ומתפארת על זה לחברות שלה.
ולא אנחנו לא נתחיל להשוויץ ולשלוח סרטונים ושות. לפעמים אני מרגישה שאני כן קצת מספרת ומדגישה יותר וכבר אמרתי להורים שלי כמה פעמים לבוא לבקר במשרדים של בעלי להכיר את המקום והם קצת מתעלמים
אולי כיהוא רק חתן ולא נכד או בן
לא יודעת
כמושאמרתי, מבולבלת, מתוסכלת, לא רוצה להיות שוויצרית ולא רוצה לקנאות
ואני יודעת שההורים שלי הכי אוהבים אותו בעולם ומעריכים אותו כבן אדם אבל מרגיש לי שהם לא מבינים כמה הוא מוצלח פי אלף מכל הצוציקים האלו , כאילו, מחילה, אני אוהבת אותם ואולי עוד כמה שנים הם גם יהיו מוצלחים כמוהו אבל כרגע מה זה אין השוואה...
ואיך אמא שלי מעריכה אחד מהם שכל שנה נולד לו ילד אבל לא מצליח להתקיים בלי התמיכה שלהם או של ההורים של אשתו, וכל הכבוד לו איך הוא חי בצמצום היא אומרת לי, חייבים לעזור לו.
ולמה לא כל הכבוד לי ולבעלי שאנחנו עובדים כמו חמורים לממן את עצמינו בלי עזרה?
מבינות
אוף
מקווה שהסברתי קצת את התסכול שלי
תודה על המקום לפרוק
ממש ממש ממש אשמח לקבל עצות איך לא להיות קנאית ולא לקחת קשה את הגישה של ההורים שלי שמי שמדבר על עצמו יותר שווה יותר.
אישית, לא בטוחה שהייתי נשארת בווטסאפ המשפחתי.
אגב זו אכן הסיבה שמחקתי את האפליקציה הזו.
מרחיק לכת אבל זה ממש עשה לי דיסואננס פנימי ההתעסקות הזו בתיעוד והחצנה
מאוד נהנתי ממנה כשחזרתי לעבודה.
שאבה מהר (ההפסקות היו קצרות), שקטה וקלה לניקוי ותפעול.
לנסינו- חשמלית דו"צ עם אפשרות לבטריות- זה היה מעולה
עם אפשרות להגדיל ולהקטין עוצמה ומהירות
ממליצה!!
בקיצור מה שמתחשק לה, זורמת איתה. לא קבוע.http://neopharmcp.activetrail.biz/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%A8---%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%92?action=thankyou טיטולי בייביסיטר מתנה- דוגמית
o.b- הזמיני דוגמית בחינם | o.b.®
קופון שמן בלנאום
הזמיני ערכת דוגמאות | לנסינו לנסינו
http://imn.pas-rahav.com/BabyPasta/Lotion/ בייבי פסטה
http://ctsweb.co.il/app/tiptipot/pre_confirm.php?lead_id=397121&src=F טיפטיפות
הריון ולידה2אחרונההרגעת אותי..ושום דבר לא זרז.. רק זרוז בפיטוצין...
קחי ת'זמן, תרפי, ותני להקב"ה לעשות את שלו...
הוא יודע מצוין מתי טוב לך ללדת
אני ילדתי 3 ימים לפני ר"ה... השתחררתי מבי"ח ערב חג...לא היה כזה גרוע....
ויום לפני החג, ערב חג, ללכת שוב.
שחלילה לא יהיה משהו רשלני.
ולהתפלל......
אני גם כל פעם שלא יכולה לתפקד
נהיית מתוסכלת ועצבנית ובוכיה.
תזכרי
שאת עכשיו יוצרת בתוכך חיים חדשים.
זה התפקיד שלך.
אמא שלי אמרה לי
בתחילת ההריון
שאת הזמן של ההריון לא מחשבים לאשה כחלק מהחיים שלה
כי זה זמן שהיא חיה בשביל מישהו.
וזה הדבר הכי גדול בעולם.
והבלגן, והלכלוך, והקצת (הרבה)הזנחה בבית
הם בלי שום פרופורציה
לחיים שבתוכך.
את כל הזמן עסוקה במשימה חשובה חשובה!!!!
נמצא בשימוש המון שנים אצל נשים בהריון.. לצרכים אחרים
כמובן שהכי טוב למעט בתרופות אבל לא צריך לסבול
תחשבי, אם נגיד בעלך היה אומר לך - אני עכשיו תשע חודשים עובד מ5 בבוקר עד 12 בלילה כולל שישי שבת ולא אוכל לעשות כלום בבית, הכל עלייך, אבל בסוף יהיה לנו תינוק, וזה הדרך היחידה לקבל תינוק. לא היית מסכימה? ברור שכן
הגוף שלך עכשיו כמו בית חרושת, כמו מפעל הכי גדול בעולם. אין שום דבר בעולם שיכול לעשות מה שאת עושה. לא משנה כמה כסף יתנו, לא משנה כמה אנשים יעבדו על זה. נאס"א בכל עוצמתה- אף אחד לא יכול לייצר את התינוק הזה חוץ ממך!! את מבינה מה זה אומר???
את כמו מפעל שמייצר חללית לירח , כמו כיפת ברזל, הדבר הכי מדהים בעולם קורה אצלך בגוף. ורק את יכולה לעשות אותו
וזה מתיש ומעייף וקשה ומבחיל ומעיק ומה לא.
אבל את הבית הרבה אנשים יכולים לנקות, ואוכל הרבה אנשים יכולים לבשל וכביסות כמעט כל אחד יכול להפעיל ולתלות.
את התינוק הזה-רק את יכולה לעשות. והגוף שלך שומר עליך שלא תשקיעי משאבים בשום דבר אחר מלבד בדבר החשוב הזה
תקשיבי לגוף
תאהבי את מה שצומח בתוכך
תנוחי
אנחנו שוכחים את הפלא המדהים מרוב שהוא שכיח סביבנו
שמישהו אחר יעשה כל דבר שצריך. את עושה תינוק.
פשיטאאחרונהגם אני הייתי נפגעת
בכלל למה הוא מאריך ציפורניים- זה לא דבר גברי לעשות
כשיצאתי עם בעלי קרה שהסתכלתי לו על הידיים והוא שאל אם בדקתי לו את הציפורניים, אמר שכל פעם שבנות מסתכלות על הידיים של הגבר הן בודקות את הציפוניים
לא יודעת כמה זה נכון אבל בהחלט יכולה להבין אותך
להרבה גברים אחרי לידה יש נפילה בהורמונים כמו אצל נשים
חכי שהדברים ירגעו ושהוא יבוא אליך ותסבירי לו
זה חובה גם של הגבר
ובטח גזיזת צפורניים
לא נעים!
מה זה מתעצל? למה ככ קשה לגזוז? פחות מ2 דק' 
לדעתי, לבקש בצורה עדינה. אולי אפילו לקנות משהו מתוק עם מכתב קטן על העניין הזה.
לא קל.
חיבוק יקרה .
זה אחד הדברים שלא הפסקתי לחשוב עלייהם לפני שהתחלתי פגישות וכל זה...
תגזור ציפורנים! זה לא נעים לי!
איזה דבר..לא באמת אני בשוק מה זה התופעות האלה.
אתן ממש עדינות..להכיל..מכתב..לנסות לדבר..מה ברצינות?!
אבל הפותחת כותבת שאמרה מספר פעמים והוא לא מקשיב ..
זה בהחלט משהו הזויי לחלוטין!
אך לפעמים ניתן לפטור דברים ,גם אם אלו דברים מוזרים והזויים -בדרכי נועם.
אחרי הכל הוא לא ילד קטן. ואולי מוזר לו שהיא מעירה על זה.
למרות שבעיניי ,העצלות סביב העניין ובעיקר שזה מפריע לה מאוד - זו סיבה מספיק טובה להעיר !
כמה שהדבר יהיה בסיסי יהיה לי פחות נעים
ולפעמים מהחוסר נעימות אני לא עושה
אלא נגיד כשהוא יצא מהבית
לא כשהוא רואה.
רק לפעמים מרב הפאדיחה (לא הדרדרתי לרמה כזו... אבל..)
לא נעים כשמישהו אמור לך
תגזור ציפורניים זה מכאיב לי.
זה היה מביך אותי
איך לא חשבתי על זה לבד
ובטח כגבר שיותר קשה לו להתנצל
להגיד לה
אה בטח אני הולך עכשיו לגזור...
צריך להיות חכמים כמו בעלי ולתת סולם לאנשים..
(עריכה: אני אשמח אם לא יפרסמו את זה בראשי תודה.)
זה נושא שמעסיק אותי כל כך הרבה. יוצא לי לחשוב על זה הרבה במשך היום ואני מרגישה שאין לי את מי לשתף.. אני מרגישה שאני ממש מוצפת במחשבות על זה, אבל אנסה כמה שאני יכולה לכתוב במסודר.
אז ככה:
אנחנו נשואים 3 שנים ועדיין אין לנו ילדים.
התחתנתי יחסית צעירה ובשנה הראשונה נורא חששתי שזה יבוא ממש מוקדם ואני לא אהיה מוכנה לזה אז לאחר התייעצות עם רב, הוא הציע לי לקחת מניעה בשנה הראשונה. בסוף לא לקחתי אותה, כי חששתי מכל ההורמונים ואמרתי שאני אסמוך על ה' שיודע מה טוב לי ושזה יקרה בזמן הנכון.
בשנה הראשונה האמת אני אפילו די שמחתי ש"הרווחתי" שנה להיות עם בעלי ביחד.
ולאחר מכן זה התחיל להידרדר
עברה שנה
ועוד שנה
והתחלתי לחלום חלומות ממש מזעזעים על הנושא
וקצת לדאוג
כשאני פוגשת אנשים חדשים שאני לא מכירה ושואלים אותי "כמה זמן אתם נשואים?" אני עונה שנתיים במקום שלוש כי אני יודעת שהשאלה הבאה תהיה "יש לך ילדים?" ואני רוצה שזה יישמע לפחות קצת יותר נורמאלי.
אחרי 3 שנים מן הסתם זה די ברור שיש בעיה,
ואני אפילו חושבת שאני יודעת מה היא (אנדוטרמיוזיס. ולא, לא ראיתי רופא 3 שנים טפו טפו ברוך ה', זה רק מהתסמינים שקראתי ואני מרגישה שזה ממש מתאר אותי)
אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי לטיפול
כי אני לא יודעת אם אני בכלל מוכנה לזה או רוצה את זה מספיק
אני לא יודעת
אף פעם לא היו לי אחים קטנים, כך שאין לי שמץ של מושג מה עושים איתם, איך מטפלים בילדים, איך מחתלים אותם, איל מחזיקים אותם, מה מותר, מה אסור. דברים שבאים לאמהות אחרות בטבעי.
אף פעם לא עשיתי בייביסיטר
אני לא יודעת איך לגשת לתינוק או לילד
תמיד כשיש איזשהו תינוק\ילד כולם מתלהבים ומרימים אותו ומצחיקים אותו ויודעים מה לעשות
ואני יושבת ומסתכלת מהצד
לא יודעת איך לגשת אליהם, איך לדבר איתם
אני חושבת ש"אין לי את זה" עם ילדים
וגם בנוסף לכל זה אני בן אדם מפוזר, לא מסודר, וגם למען האמת, די עצלנית
כשהייתי קטנה אמא שלי אמרה לי "חכי חכי כשיהיו לך ילדים את לא תוכלי להתמודד איתם עם איך שאת" או משהו כזה
ואולי זה חילחל אלי
אני לא יודעת אם אני רוצה אותם רק כדי להרגיש "שהכל בסדר" אצלי
או באמת מרצון אמהי
אני לא יודעת אם אני מוכנה
אם זה מגיע לי
אם זה הזמן
ואולי בכלל יש סיבה לזה שאין לי עדיין,
אולי ה' באמת רואה שאני לא מוכנה לזה מספיק וזה באמת לא הזמן וכשיגיע הזמן אז בע"ה זה יקרה
החלומות שהזכרתי קודם, היו לי הרבה אבל לדוגמא: יש לי תינוק ממש ממש קטן, שהוא לא צועק ולא מגיב כל כך, ואני לא יודעת מה לעשות איתו ומה הוא צריך ומה הוא רוצה, או ששוכחת אותו לרגע, ואז הוא מת. או שאני בטעות עושה משהו קטן ולא נכון ואז הוא... הבנתם.
אני חושבת שאם מפרשים את החלום מגיעים למסקנה שאני לא באמת מוכנה... ואני חושבת שזה נכון, אם להיות כנה עם עצמי, אני לא באמת מוכנה.
אבל החוסר ידיעה הזה הורג אותי
ויש לי המון שאלות שמתרוצצות לי בראש
האם יהיה לי?
מתי?
האם אני אצטרך טיפולים?
האם זה יקרה טבעי?
האם אני אדע איך לטפל בהם?
האם זה יהיה קשה?
איך תהיה תקופת ההריון?
איך תהיה הלידה עצמה?
ומה יהיה בסופה
תודה למי שקרא.
האמת הסיפור שלך זאת אחת הסיבות למה אני לא רוצה ללכת לרופא שיבדו מה הבעיה..
כי ברגע שמוצאים שיש בעיה כלשהי, אז זה כבר כמו גזירה ואז הרבה יותר קשה לשנות את זה. צריך יותר תפילות וכו'..
עניתי בהודעה למטה לגבי החששות ובעלי
בקשר לבעלי, הוא כן מרגיע אותי ואומר "יהיה בסדר בע"ה" "אל תחשבי שהבעיה היא אצלך.. יכול להיות שהבעיה היא בי בכלל" (שזה נחמד שהוא מנסה להרגיע אותי ולקחת את זה על עצמו אבל מבחינתי זה הרבה יותר גרוע כי אם הבעיה אצל שנינו זה הופך להיות הרבה יותר מסובך..) "מתי שתרצי נלך לעשות טיפולים"
בקיצור יש לי תמיכה ממנו והוא מודע לכל העניין
בקשר לחלומות זה נכון שכל הנושא מעורר בי חששות.. אני לא מסתירה את זה.
אבל עצם זה שיש לי את החלומות שמעידים על חששות זה גם אומר שאני לא מוכנה עדיין, כי אני עדיין פוחדת כנראה (מבינה?)
הקטע זה שאני לא רוצה ללכת לרופא שיגיד לי שיש לי "בעיה", מזה אני חוששת.. אני לא רוצה לחשוב שיש לי בעיה
כתבתי את זה גם בהודעה, שאחת מהסיבות שאני לא רוצה לבדוק את זה זה כי אני רוצה שזה יבוא טבעי בזמן שלו, ועולות לי מחשבות של אולי זה לא הזמן? ואולי זה לא נכון להתערב בזה, אלא זה יגיע בזמן שלו כשאני אהיה יותר מוכנה..
אולי לא הייתי צריכה לכתוב את זה
היא בטוח לא אמרה את זה בטון שזה נשמע ממה שכתבתי
אולי היא לא התכוונה לזה ככה
אולי אני בכלל סתם מציאה את זה כי זה קרה ממזמן
אבל בכל מקרה כן יש בזה משהו..
אנדוטרמיוזיס זה מחלה כרונית ואין לה מרפא רק הקלה על התסמינים עם גלולות (אם זה מה שיש לי, אני לא יודעת בוודאות)
שזה בדיוק ההפך ממה שאני רוצה כי זה מונע הריון
זה כמעט כאילו אני כתבתי את זה.
אני כותבת לך בפרטי 
התשובה היא כן. אבל אולי לא כרגע
השאלה הזאת גרמה לי לחשוב מה עושה אשה דתיה שלא רוצה ילדים כלל? זה בטח מצב מאוד מסובך..
בלי קשר לדתיה או לו הרוב הגדול רוצה ילדים ואפילו רוצה מאוד, גם אם אחר כך יש מחשבות שאולי היה כדאי לחכות או "מה עשיתי לעצמי" ברגעי משבר מסויימים
אבל זה בהחלט הדבר הכי מדהים שאת יכולה ליצור, להביא חיים לעולם
אם אין לך את המוכנות לתת ולטפל בתינוק כרגע באמת שאין לך מה למהר רק לבדוק מה הבעיה
זה מאוד אינטנסיבי ומאוד מאתגר את הזוגיות וצריך להגיע לזה מוכן. לא ברמה של לדעת לטפל אבל כן ברמה של בגרות נפשית ולדאוג לאדם אחר
יש משהו שמפריע לי במה שאת כותבת אבל כנראה שאת באמת לא מוכנה לזה
וסליחה שאני לא יכולה לענות לכל אחת ואחת באופן אישי..
יצא לי לחשוב על זה בשבת, וגם לדבר על הנושא עם בעלי (שמאוד תומך)
הגעתי למסקנה עם עצמי שהסיבה אולי שאני לא רוצה כרגע ילדים היא שנורא נוח לי עכשיו.
עם השקט שלי. עם הדברים שאני אוהבת לעשות.
נוח לי.
ואני לא יודעת אם אני מוכנה ללכת רחוק בדרך קשה ולהפך עולמות בשביל משהו (מישהו) שאני לא מכירה בכלל.
משהו שעוד לא קיים וידרוש ממני את כל כולי והעולם שלי כפי שאני מכירה אותו יתהפך לבלי הכר לתמיד.
אני באמת לא יודעת אם אני מוכנה לזה.
אני נהנית מהמחשבה שיהיה לי משהו שהוא רק שלי מעצמי (ושל בעלי) ומשתעשעת מהמחשבה על כל מיני שמות יפים לבנים ולבנות, על בגדים ונעליים חמודים וכו'
אבל זה הרבה יותר מזה.
ולזה אני לא יודעת אם אני מוכנה.
קראתי את כל התגובות שלכן ואני באמת לוקחת את העצות וחושבת שאני כן אלך לבירור רק לראות האם הבעיה אצלי ואם כן האם זה מה שאני חושבת.
לאן צריך ללכת קודם? רופא נשים? משפחה? סליחה על השאלה המטומטמת..
א', זה לא שאני כבר 3 שנים חושבת שיש לי אנדו ולא מטפלת,
רק בזמן האחרון קראתי על זה ונהייתי מודעת שיש דבר כזה בכלל, עשיתי 1 פלוס 1 והגעתי למסקנה שייתכן שאין לי ילדים עדיין בגלל זה, בנוסף לעוד תסמינים של המחלה. יכול להיות שאם לא הייתי קוראת על זה לא הייתי מודעת לזה עד היום, כי מי הולכת לרופא נשים בגלל שיש לה כאבי מחזור? זה הרי משהו טבעי שיש לכולן ולא אמורה להיות בעיה בזה.
ה"טפו טפו טפו" היה על זה שלא הייתה לי בעיה אחרת שמצריכה רופא. (הרי אי אפשר ללכת לרופא מיד אחרי שמתחתנים בקשר לבעיות פוריות נכון? וגם אם כן אז הוא פשוט יצחק עלייך וגיד לך תנסי לבד קודם ואז תחזרי אליי אחרי שנה לפחות)
ואם לך היה כזה נסיון והיית כזאת חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות מול הילדים שלך עצמך תנסי לחשוב קצת מה מרגישה מישהי שבכלל לא הייתה לה גישה לילדים או לתינוקות ואפילו בקושי החזיקה אחד לפני שהיא נהייתה אמא וכמה חסרת אונים וידע היא מרגישה... במיוחד שאין לה את מי לשאול בטלפון באופן מיידי אולי חוץ מאיזה פורום
וגם תודה ל"בקרוב קרוב".
משתנה לפי הטמפ של החדר (זה בעיקר קריטי אם יש חימום או קירור בחלק מהחדרים
קטנים? שהו בפגיה? אולי לכן כך הייתה ההנחייה.
אצלנו בפגיה אמרו שהחום אצל תינוק צריך להיות בין 6.5 ל7.5! כשאצל מבוגר 7.5 זה כבר חום....
אבל תכלס, בגיל הזה גם 38 היה מכניס אותי להיסטריה
אז אתמול, באופן מפתיע,
נעלם החום,
וגם אני לא שומעת חרחורים יותר.
טפו טפו טפו.
איפה קונים מי מלח לתינוק?
ומדחום גם איפה?
מיואשת******מי מלח בכל פארם או בית מרקחת אפשר לקנות מי מלח בטיפות לאף ןאפשר לקנות בבקבוקונים (כמו שקונים להנהלציה) גם להם יש פיה שמתאימה לטפטוף לאף
מדחום בפארמים בתי מרקחת חנויות לתינוקות את הפשוטים יש גם בכל סופר
את מעדיפה את החיים לבד מאשר איתו?
את מעדיפה לגדל ילדים (הגם אם לבד) מאשר ביחד איתו?
את מעדיפה להזדקן לבד מאשר איתו?
החיים מלאים בדרמות. אם לא בגלל הבעל אז בגלל הילדים. ואם לא בגלל הילדים אז בגלל המשפחה המורחבת, או בגלל העבודה וכו'. אלה החיים שלנו, ואנחנו כאן כדי לעבוד...
אז עכשיו את סמוכה מדי ללידה - זה קשה מדי להתחיל לעבוד עכשיו. אבל אל תחליטי החלטות. בכל מקרה צריך לנסות הכול לפני שמפרקים חבילה.
אני אמנם לא מאלה שמאמינים ש"האהבה תנצח" וכו', אבל במקרה הזה נראה לי שזה בסיס טוב: אם יש ביניכם אהבה, אז אולי יש אפשרות לגשר על הפערים בהתאמה. צריך הרבה עבודה בשביל זה - ייעוץ זוגי ומוכנות עצמית מצד שניכם - אבל אפשר וצריך לנסות.
(ורק הערה קטנה, במחילה: נשמע קצת שאת מתייחסת לבעל כאל "מכשיר" לעזרה עם הילדים... בדיוק כמו שנשים לא אוהבות שמתייחסים אליהן כאל "מכונה להבאת ילדים", כך גם גברים לא אמורים לקבל יחס כזה...)
בהצלחה לך!!
שהצטיירה בתחילה...
אם כך - אז לא רואה טעם לחכות ולסבול 
אמא וגםאחרונהיכולים להיות כאבים שעולים בהדרגה כואבים למשך כמה שניות ארוכות ואז דועכים בהדרגה? או שהם לא אמורים לכאוב אלא רק התכווצויות שכאלה?
שבוע 30+ אם זה משנה...
תודה!
גבוהה (נדמה לי 4 פעמים בשעה) מעל שעה או מתגברים תלכי להבדק
תשתי הרבה ותנוחי
מוקדמים וללידה מוקדמת
והכאבים האלו מזכירים לי שאני כנראה לא שותה מספיק... עכשיו מילאתי עוד בקבוק מים... אבל הכאבים ממש מציקים אוף!
ואני במכבי אבל בעבודה באשדוד... לאן פונים? מישהי יודעת???
בינלביןשלום!
התלבטות אם להתחיל את גלולות סרזט המותאמות להנקה.
האם קיימת שיטה טבעית חלופית לגלולות?
לא כ"כ מעוניינת בדימומי הסתגלות ובטח לא בתופעות לוואי למיניהם...
יש לכם הצעה?
המניעה נמוכים
עוד אפשרות זה דיאפרגמה אבל היא בעדיפות נמוכה מבחינה הלכתית ולא כל רב מתיר גם הבנתי שרוב המשתמשות משתמשות יחד עם שמ"פ וזה לא אפשרי כ"כ בהנקה
אני ממליצה על התקן נחושת ג'ניפיקס
ה"בטוחים" בלי
כי לעולם חסדואחרונה
