יש לה גם קצת קשקשים בקרקפת.
זה הגיוני?
צריך לעשות משהו?
אפשר למרוח שמן שקדים או לקלח עם אמול ולסרק בעדינות
מתואמת
כי לעולם חסדוובאמת - אל תפסיקי לכתוב. ולשתף את כל מי שקשור.
בנוגע לפרסום:
יש לך את הבלוג, שזה מצוין. רק צריך לחשוב איך הוא מגיע להרבה מקומות.
להוציא אותם לאור כספר זה גם מצוין, אבל קחי בחשבון שלהוציא ספר זו עבודה קשה, ולהוציא ספר שירה - זה קשה פי כמה, כי אנשים לא כ"כ אוהבים לקרוא שירים...
בהצלחה בכל דרך! 
מתואמתככל שתעשי את הספר בפורמו קטן יותר - כך הוא יהיה זול יותר - וכך יותר אנשים ישמחו לקנות אותו... וירוויחו!
(סליחה שאני חושבת בראש עסקי כזה - זה מהניסיון שלי האישי...)
גלויהלדעתי פנקס שירים כזה, מעוצב יפה (ברמה גבוהה יותר מספרי שירה בד"כ), ועם מקום להוספות אישיות של בעלת הפנקס (תובנות אישיות וכדומה) - יכול להיות קונספט נהדר.
תשמרי לי עותק כבר מעכשיו 

מתואמת(מזדהה עם הסוגריים שלך...)
גלויהאחרונה

בלידות הקודמות היו לי סנדלי כפכף אז נעלתי אותן בלי בעיה.
עכשיו כל הסנדלים שלי עם סקוץ'/ אבזם
ובא לי נעלים שנכנסות ויוצאות בקלות.
כל החודש התשיעי הייתי עם קרוקס וגם בלידה... ממש נוח
וככה גם הגעתי ללידה
ושוב אתכםממליצות לי לקנות את הבדיקה הרגילה?
יהיה לך הרבה מעל 10...
יאללה בקשי מהרופא הפניה...

אם יש רופאת נשים זמינה שם רופאי ילדים טובים וכו אחרת כל דבר צריך לנסוע רחוק
לכן אם את רוצה לעבור חשוב שתבררי:
*על המרפאות שבאזורך מבחינת רופאי משפחה ילדים והתנהלות של הצוות האדמינסטרטיבי (מזכירות ומנהל/ת מרפאה)
*על פריסת וזמינות שירותים שאת והמשפחה שלכם צריכים ספציפית - רפואת נשים, דברים מיוחדים לילדים, פיזיותרפיות, רופאים מקצועיים בתחומים מסוימים אם יש צורך ידוע
*אם יש שירותים פחות שגרתיים שאתם צריכים כמו בדיקות מסוימות, טיפולים רגשיים וכו' - לברר מה המדיניות הכללית של הקופה מול השירותים האלה
את כל הדברים האלה חשוב לברר מול אנשים באזור המגורים הרלוונטי ועם צרכים כמה שיותר דומים לשלכם - כלומר לא גבר בן 65, לצורך העניין
ואחרי זה לעשות שקלול מה הכי חשוב לכם ומה פחות, ולהעריך מה תהיה הקופה הכי רלוונטית לאור הנתונים שלכם.
בהצלחה!
תתייעצי איתם האם במידה וח"ו נמצא משהו האם זה רלוונטי ובעל משמעות ללידה
כי לרוב במקרים כאלו הרופאים ממליצים לסיים את ההריון ושוב זה מתוך כיסוי כדי שלא יוכלו לתבוע אותם
יצאה תוצאה יחסית גבוהה בהעמסה של ה-50, ונשלחתי להעמסה של 100, אלא שלא הצלחתי לעבור אותה (הקאתי הכול קצת אחרי ששתיתי את הסוכר). אז במקום זה נתנו לי לעשות פרופיל סוכר במשך שבוע, שבו יצאו כמה ערכים חריגים (אבל הרוב היה בסדר), והחליטו שמדובר בסוכרת.
בפועל - מאז כמעט לא היו ערכים חריגים, למרות שאכלתי כמעט רגיל (כולל סוכרים למיניהם). ובהתחלה, עם התרופה לסוכרת שרשם לי הרופא (ולדעתי זו הייתה טעות נוראית) - אף היה לי כמה פעמים היפוגליקמיה...
בכל אופן, אצלך זה שונה, כי יש לך את התוצאה הוודאית של העמסת הסוכר של ה-100, ואת גם כן שומרת על התזונה... זה כנראה אומר שהסוכרת שלך לא חריפה (אני חושבת שדווקא אחותך היא החריגה), ושאת מצליחה להתמודד איתה בעזרת תזונה.
🙈
🙈
🙈
) ירצו לראות את העגלה הוורוד (שמאוכסנת אי שם בארון מחכה בקוצר רוח לעוד בת..)
מתואמתאני, אגב, אמרתי לילדים שאני מכבסת את כל הבגדים שיש, ושמקסימום הבת שתיוולד תלבש בגדי בנים בהתחלה או הבן שייוולד ילבש בגדי בנות בהתחלה... (אבל הילדים שלי מתחשבים בי, וכולם נולדו בהתאם לעונה של הבגדים: כל הבנים בקיץ וכל הבנות בחורף...
)