פורום הריון ולידה (עמוד 3104)

גם, שבוע 36.
בעלי יוצא לפני שהילדים קמים וחוזר אחרי שהם כבר ישנים... ואני עייפה בטירוף.
עידוד קטן, כל יום שעובר את מתקרבת יותר לסוף
ואולי הפעם "בזכות" המאמץ תלדי מוקדם יותר..

מאשר להיות במחשבה שהפעם אולי אלד ב37. כי ברגע שעוברים את "התאריך" המשוער כל יום הוא נצח.

אני כל הריון מחדש מנסה להגיד לעצמי שהתאריך המשוער הוא 42. אבל אף פעם אני לא מאמינה לעצמי🙈🙈

חיבוק גדול!!

אולי יש אפשרות לעזרה מהשמפחה/בתשלום..?
ובלי קשר,
תרשי לעצמך לעשות פחות..
שיהיה יותר בלאגן וכו

אינלי הרבה רעיונות..
אבל זה נשמע צמש ממש לא קל!
חיבוק. והמון כוחות!!

לא גרים בארץ..
יש פה משפחה אבל אחי מאושפז.. המצב אצלם קשה יותר מאצלנו לא הייתי מבקשת מהם במצב כזה.. .
זה לא שאני עושה כל כך הרבה. או שכן זאת ההרגשה הזאת שאני צריכה להזהר ולא להתאמץ יותר מידי . קצת באסה ובאמת שבדרכ אני בסדר סה"כ.. רק כשאני עושה קצת יותר מהרגיל אז נהיה ממש קשה ובאמת צריכה למצוא את האיזון מה לעשות ומה יכולים להסתדר בלי עד הלידה...

כשהבנות במסגרות , תבשלי ותעשי כביסות וכו עם הרבה הפסקות.

תקפיאי אוכל לתקופה שאחרי הלידה .


בזמן המקלחת שבי ליד הבנות בכסא ,

תעשי באמת מה שמאסט ,
ואת הדברים שדורשים יותר מאמץ תשמרי לימים שתרגישי אנרגטית יותר..

חבל שאי אפשר לגייס איזו עזרה לפחות בתשלום? פוסט בפייסבוק או משהו?

בכל אופן בחודש תשיעי , רוצים רק ללדת..
מאחלת לך שזה יקרה בקרוב ⚘

בדרך כלל מבינים אם האישה בחודש תשיעי...
ואם לא- אז כדאי אולי לקחת עזרה. את באמת לא יכולה לעשות את כל זה לבד

בדרכ יותר טוב.. וזהו השבוע כמעט נגמר..
אבל תמיד יש לו שעות מוזרות אבל לא כל השבוע שאני דיי לבד כל הזמן..

נערה שתעזור במקלחות והשכבות ובכביסה.

מנקה שתנקה מדי פעם כשהמצב גרוע?

כלכך מבינה אותך , מקווה שתמצאי כוח עזר .

מה זה כביש ראשי? כביש ראשי בשכונה אבל מעבר חציה מסודר עם אי באמצע.
בגדול מאד עודדנו אותה לבקש מאנשים כמה שיותר
לימדנו שוב ושוב, ירדתי איתה למטה לרחוב ובדקתי שהיא יודעת את הכללים ותרגלנו כשאני מסתכלת מהצד שהיא עושה הכל נכון
ועדיין הדגשתי לה כמה חשוב לבקש אם יש אנשים , הדגשתי בעיקר את ענין הגובה שככל שמישהו יותר גבוה הסיכוי שמכוניות יראו אותו מרחוק יותר טוב
דמי כיס לא נותנים. יש דמי חנוכה וימי הולדת, הגדולות עושות גם בייביסיטר וקייטנות.. ומה שהן צריכות מבקשות ושוקלים .

סליחה אבל ממש לא. מוקד לפורענות. יש ככ ההרב סיפורי זוועה על אנשים נחמדים שרק רצו לעזור לילדים לחצות את הכביש..ומשם משכו את הילדים לאיזה פינה ועשו בהם מעשי זוועה.
דיברתי פעם עם עוס שעובדת הרווחה של עיר חרדית גדולה והיא סיפרה לי שאתם החרדים יש ממש "גמח חציית כביש" הילדים עומדים וממתינים למבוגר שייחצה איתם את הכביש. על פניו נשמע נפלא ותמים וטוב. אבל ממש לא!! היא מספרת כמה כמה מקרים אונס והטרדות נוצרו מהגמחים האלה עומדים מבוגרים פדופילים וממתינים לילדים לצוד אותם. ה' ישמור.
אנחנו ממש מדגישים לא לדבר עם אנשים שלא מכירים (ברור שרוב הפגיעות יכולות לקרות חלילה לא עלינו עם אנשים קרובים אבל עדיין..)

בטח אקבל עכשיו מטר תגובות.. לא באה להלחיץ רק להאיר ..

כמובן שזה מגיע גם עם חינוך למוגנות
אין שום סיכוי שהיא תלך עם מישהו אחרי שהיא תחצה איתו כביש.

ויש כבישים מסוימים שלא הרשיתי לה לחצות. היום (היא כמעט בת 12) כבר מרפה.

 

דמי כיס - אנחנו נותנים לכל ילדי בית-הספר בכל ראש חודש שמונה שקלים. (התלבטנו בזה מאוד, ובסוף כך החלטנו).

הם הולכים ביחד שניים (9, 7), לא מרשה עדיין ללכת לבד, מאד מפחדת ממבוגרים.
לימדתי את הילדים שאם צריך עזרה/הולכים לאיבוד פונים אך ורק לאמא עם ילדים.

הרעיון של ללמד ילד מוגנות זה ללמד אותו להסתדר בעולם אבל בצורה מוגנת

עם מי לדבר, מתי לדבר, כמה לדבר, מה לעשות וכו.

אני לא חושבת שלומר לילדים שלנו לעולם בשום מצב לא לדבר עם אף אחד בערך זה ללמד אותם להסתדר בחיים

זה קצת כמו לומר אף פעם לא להוריד בגדים- אפילו לא אצל רופא

יש מצבים שבהם צריך לדבר עם אנשים, למשל אם הלכת לאיבוד. גם במצב כזה צריך לדעת מי האופציה הראשונה לפנות אליה, אבל אם אין? 

וצריך לדעת שאפשר לשאול הכוונה או לבקש שיחת טלפון, אבל זה צריך להיעשות במקום עם עוד אנשים, לעולם לא ללכת עם מישהו לצד\לאוטו\לבית שלו וכו

כנל בחציית כביש אין בעיה לבקש ממישהו לחצות כביש, עדיף לבקש מאשה אם ישנה, ואם לא? הסיכוי לתאונת דרכים יותר גדול בהרבה מזה שחס ושלום בדיוק האיש שחוצה בדרך הביתה מהסופר הוא פדופיל. לכן אפשר לבקש מאיש לחצות את הכביש, לא נותנים לו יד, לא מדברים איתו מעבר, לא הולכים איתו אחרי שחוצים את הכביש. אומרים לו תודה יפה והולכים

 

יש בזה עוד המון דברים אבל הרעיון במוגנות הוא להיות מוגנים, לא להיות מבודדים.

מרשה לחצות כביש מגיל 9, לוקחת אותם לתרגול לפני. לא נותנים דמי כיס בכלל. הם מקבלים מסבא וסבתא כסף ביום הולדת, ובחנוכה. ולפעמים במקרים נוספים.
לפעמים אנחנו קונים להם הפתעות/ ארטיקים בכל מיני הזדמנויות

עד איזה שבוע 26 ודאי, בדרך כלל מיקום השליה הסופי הוא יותר בסקירה המאוחרת בשבוע 25 כזה. 

וגם אם זה ישאר נמוכה כל עוד זה לא פתח (וזה לא יגיע לשם כי זה רק עולה, לא יורד) אין שום סיבה לקיסרי

שני בשלווה

אין סיבה לדאגה כרגע

היה בסדר גמור

לק"י

מתלבטת אם לקנות בלי לראות בעיניים.
טיולון של חברה שיש לנו. אומנם החזיק לנו פחות משנתיים, אבל העמסנו עליו.

אם תוכלי להעלות קישור או משהו בסגנון..

מושלם!!!

אפשר לבנות משחק אנטראקטיבי כזה במחשב לא מזמן הייתי ביום הולדת שעשו את זה זה ממש נחמד

הוא חידון על בעל היום הולדת
לראות מי מכיר אותו הכי טוב

ופתקים בצד ובהם כתוב שמות של דמויות או חפצים שקשורים אליו.
הוא שם את הכתר ואת מניחה בכל פעם פתק אחר
הוא צריך לזהות מה כתוב שם, כשהוא שואל שאלות שהתשובה עליהן היא כן ולא בלבד

*) את מביאה המון חפצים מצחיקים גליל נייר טואלט,צמר, גרב וכו
וכל אחד מהמשתתפים צריך להרכיב לו ברכה מיוחדת ומקורית מהחפצים


*) שרים שירים, מרימים על כסא

*) אוכלים מהעוגה

זה משחק שתמיד כיף!!

כותבים מושג שקשור לדוגמא בית ספר

ומתחתיו עוד כמה מילים שקשורות אליו לדוגמא מורים, תלמידים, לימודים, מבחנים וכו'..

ואז צריך להגדיר את המושג ללא המילים שכתובות מתחתיו.

זה נשמע בערך ככה: אממ... זה מקום ש.. הולכים אליו אממ.. ילדים מגיל 6... ו...

עד שמישהו צועק בית ספר!!

עושים מלא כרטיסים עם מלא מושגים... תמיד כיף ומעניין.

כן ממליצה אחרי שאת נרגעת לדבר איתה על זה, להסביר כמה זה חשוב לנו כל טיפת חלב שאוב ולתת לה כללים איך להצליח לשמור אותו.
היה לי ככה עם המטפלת הראשונה של הבת שלי, הסברנו והיא ממש הקפידה

לכן פרקתי פה.. פעם הבאה שתעבוד אדבר איתה. מקווה שלא אצטרך למהר לעבודה...

כל טיפה שנזרקת הלב נשבררררר
ממליצה להדפיס דף עם הוראות שמירה הפשרה וכו ולתת לכל המטפלות בחיוך והדגשה כמה זה חשוב לך, אפשר גם לצרף עוגיה או משהו

עדיף להביא טרי ולשים במקרר. כל יום למחר ועדיף שיהיה קצת עודף כדי שאם היא תצטרך תוספת לא יצטרכו להפשיר מנה שלמה (וכמובן בנוסף שתהיה מנה או שתיים במקפיא)

ליתר ביטחון. לרוב הם ממש לא צריכות את הקפוא.
והיא הפשירה אותו חצי שעה לפני סוף היום אם היא תצטרך😣

זאת הרוטציה. היא קצת פחות מכירה את הבת שלי. המטפלת הרגילה כל פעם נותנת חצי מנה בערך ואם יש צורך מוסיפה את החצי השני.. ומה שאני מביאה טרי ממש מספיק לה..

לא אמיתית...
חוסר הגיון צרוף.

לק"י

לא יפה לקרוא לה ככה.

אולי אם תראי עוד פעם שהיא ממשיכה ככה, פשוט תביאי ביום שלה רק את הטרי, ומטרנה ליתר בטחון- גם ככה רוב הסיכויים שהיא לא תצטרך את זה.

אין לי מטרנה.. ולא הייתי רוצה שזה יהיה אופציה אפילו..
הקפוא שם מימים קודמים...

ולא מפשירים ליתר בטחון, משתמשים רק אחרי שמתקשרים לאמא מתייעצים איתה האם צריך, ומוודאים שהיא לא יכולה להגיע. ככה גם אם במקרה יש מחליפה אחרת, היא תדע.
ככה גם במקרה שכן צריך אבל את ביום חופשי או יצאת מוקדם תוכלי להגיע באמת...
תגידי למטפלת הקבועה שהפתק לא מיועד אליה, שאת סומכת עליה ;)

ולתת לה דף עם הכללים של שמירת חלב שאוב.
אצלי בהתחלה הם לא היו מודעות בכלל

ראשית אגיד שאני מבינה את התסכול.
קשה לאבד ברגע משהו שעבדת עליו קשה. נראה כיביכול שהמטפלת מתנהגת בחוסר היגיון צרוף וזה ממש מתסכל.

מצד שני, רוצה להגיד לך איך דברים נראים מצידו השני של המתרס.
כאחת שעבדה במעון עם תינוקות קטנים - זה ממש לא פשוט.
יש לך מחויבות מלאה לכל תינוק, כפול 10 עד 15.
לכל אחד יש את הצרכים שלו, דרישות שונות (של ההורים) ולוח זמנים שונה.
אני מבינה למה מטפלת (שלא מכירה את התינוק והצרכים הספיציפיים שלו) תטעה/תשכח או תעשה כמה דברים כדי שיהיה *לה* קל יותר לעבוד.
למשל- אם את עובדת במשרד. את ככל הנראה תסדרי את השולחן לפי מה שמתאים לך, כנ"ל סדר היום כולל פגישות, הפסקות אוכל וכו. אין לך אפשרות להתגמש לחלוטין בפני כל לקוח. גם אם הוא מאוד מעוניין בכך וזה מאוד חשוב לו.

כך גם במעון.
התינוקת שלך הכי חשובה לך, אבל למטפלת יש עוד 10 תינוקות שמאוד חשובות להורים שלהם. והמטפלת האחת צריכה לדאוג לכולם.
לא תמיד יש לה את הזמן ופניות לדאוג לכל כך הרבה דרישות מכל הכיוונים.
הגיוני שמרוב עבודה וטרחה היא תשכח מבקבוק אחד שנשאר בטעות על המדף... .או תראה שהתינוקת מאוד לא רגועה אז תדאג להפשיר מנה נוספת למצב שהיא תצטרך אותו.

בכל מקרה, היו פה המלצות מאוד יפות
כמו לתת לה לוח עם הוראות של חלב אם שאוב.
במידה והמטפלת הזאת צעירה (לא נשואה, בלתי ילדים) ייתכן והיא פשוט לא מכירה את הכללים ולכן מתנהגת בהתאם.
או לבקש ממנה להפשיר מנה בתוך המקרר. כך שאם היא תצטרך יהיה לה נגיש ואם לא - היא תוכל לשמור במקרר ל24.
(או שתקחי את זה הביתה ותתני לתינוקת במהלך היום).

בהצלחה!

פעם לפני שהייתי אמא עבדתי במעון.
כשממש הייתי בהתחלה, הגעתי ביום שישי, יום קצר, ואבא של אחד התינוקות הביא אותו בבוקר, עם בקבוק חלב ועוד מנה שאובה קפואה, והניח אותם על השיש.

התינוק אכל את הבקבוק אחרי שעתיים, והמנה הקפואה הפשירה בינתיים על השיש עד שהאמא הגיעה לאסוף את הילד שלה.
היא מצאה את המנה ששאבה בהשקעה רבה, מופשרת בשקית.
היא מאד מאד כעסה עלי.
אמרתי לה, אבל בעלך השאיר לי את המנה ככה...
היא עונה לי בעצבים "בעלי לא מבין בזה!"
לא רציתי להמשיך את המריבה אבל נורא רציתי להגיד לה... גם אני לא.
מאז למדתי.

וגם כאמא זה נהיה לי יקר מאד.
אבל למדתי לעשות בעצמי מה שחשוב לי.
למשל: להביא את המנה בתוך בקבוק, שלא ישפך לה בטעות בהעברה מהשקית לבקבוק.
או לתת הנחיות מדויקות (אפילו, תתקשרי אלי לפני שאת מפשירה, לדעת אם אני במקרה מגיעה עוד 5 דקות... וכו)

כמובן שהכל בנחת ובחיוך וברוח טובה.

והמטפלת 'לא זכרה' איפה היא שמה את הכוסות שבהם אני שומרת את החלב (רב פעמיות)
מזל שזאת הרוטציה ולא הקבועה... אחרת הייתי מתחרפנת...
פשוט זהב החלב הזה! והיא לא מבינה את זה..

בתור מטפלת לשעבר מכירה את הלחץ שהתינוק יצרח ולחלב יקח זמן להפשיר. וזה סיוט. בטח במעון או בקבוצה גדולה. לכן ממליצה ממש להקפיא את החלב דווקא בשקיות הם קלות יותר להפשרה. (ממליצה על השקיות שמוכרים באליאקספרס זולות ולא מתפוצצות)
ועוד 2 טיפים חשובים: 1. להניח אותם בשכיבה במקפיא. הופך את המסה לדקה (מבחינת העובי) ואז לוקח שניה להמיס את זה בזרם מים. גוש שמן לוקח המון זמן להפשיר.
2. לחלק את המנה הנוספת לשתי שקיות ואז גם לוקח פחות זמן להפשיר כי יש מסה קטנה יותר. וגם אם היא בכל זאת תוציא מראש תלך כמות קטנה יותר...
מזדהה מאוד אם כאב הלב כאמא עם תפוקת חלב לא גדולה.. מקווה שיעזור.

לא היה צורך לחכות שיפשיר רק לחמם..
והשקיות, גם מאלי אקספרס, עולות המון! ונתקעים בלי.. את זה אני לא הולכת לשנות.. הכוסות האלה אני שוטפת וזהו. תשלום חד פעמי עליהן ולא צריכה לדאוג לזה יותר...

שחווית באמת אורגזמה?
יכול להיות שהיו לך כאבים ברחם שהתחילו בהדרגה ובחלום נתת להם פרשנות אורגזמתית, ואז כשהכאבים התגברו התעוררת?
כמו שכשאני צריכה לשירותים אני הרבה פעמים חולמת חלומות שמערבים שירותים. החלום מתאים עצמו למציאות ולא להפך

אורגזמה מתוך שינה - נשאל בתאריך 05/03/2009 - אתר Doctors

37% מהנשים: "חווינו אורגזמה בזמן השינה"

מתוך אתר הכללית:
אורגזמה נשית ב' | שירותי בריאות כללית
קרה לך שהגעת לגירוי מיני בחלום? את לא לבד. נשים מסוגלות לגמור גם מתוך שינה, והסיבה פשוטה: חלומות עשויים לגרות את המרכז המיני של המוח לא פחות מגירוי ידני ולהביא את הגוף שלך לרמות גבוהות במיוחד של אקסטזה.

ידעתי שלגברים יש זקפה בשינה אבל על אורגזמה נשית לא שמעתי..

עם אורגזמה.

הכאבים החריגים בעקבות כך, לא נראה בסדר.

חווית חלומות כאלו בעבר, לפני ההריון?

אם כן זה בסדר
לא קשור לזה שישנת אלא לזה שגמרת.
שאלתי פעם רופא
אגב, ברגיל כשאת ערה זה לא עושה לך כאבים?

באמת מחפשת המלצה למשהו ספציפי וגם שמיועד להנקה..
אז מקפיצה לי על הדרך

דוקא ראיתי מלא פעמים "כורסאות הנקה" עם ידיות עץ, הכי לא בשביל להניח יד או ראש של תינוק.
ממליצה על כורסת טלוויזיה, וביד 2 בטוח תוכלי למצוא.

גם ביד 2. ומה שזול במצב לא טוב..
לגבי הידיות מעץ לפי מה שהבנתי זה הדגמים היותר זולים.. יש ידיות עם ריפוד יותר יקרות.
בכל אופן אני גם טירונית אז אם יש המלצות אני אשמח. תקציב עד 700

אנחנו קיבלנו כורסת הנקה ואני בכלל לא מניקה עליה.
לי הרבה יותר נוח במיטה, גם באמצע היום.
כמובן זה אינדיבידואלי, אבל באמצע הלילה אני בטוחה שאף אחת לא נוח לצאת מהמיטה ולעבור לכורסא.
וגם כדאי לקחת את השיקול הכלכלית האם זה באמת נצרך?

הייתי מניקה בישיבה כדי לא להירדם, לא הייתי מביאה אותו למיטה כדי שלא ארדן איתו והוא ייפול לי חס וחלילה או שארדם עליו בטעות. והשתמשתי הרבה בכורסא שקיבלנו
אבל את צודקת שזה באמת משתנה מאחת לאחת

מעדיפה במיטה/ספה עם כרית רגילה בגב או על כיסא רגיל

ואין לי מקום אחר נוח להניק..

כך שלא יכולה לענות לך על מה ששאלת.

ביום- מניקה בספה, הכי נוח לי.
בלילה- מניקה בשכיבה. אבל אם לא אפשרי- לי ממש נוח לשים את הכרית שלי רגיל ועליה כרית הנקה (בצורת פרסה) שנותנת תמיכה לגב ולמרפקים.

בכל מקרה, ממש לא נוח להניק עם משענות ידיים, ואני גם חייבת להרים את הרגלים, על הדום או הכי נוח ישיבה מזרחית.


סליחה על הייבוש, אבל לא הייתי קונה דבר כזה לפני הלידה, בטח לא ראשונה. קודם תראי שאת מצליחה להניק והכל הולך טוב, ותראי מה הצרכים שלך ומה נוח לך. אלא אם כן, את רוצה את הכורסה בלי קשר בתור רהיט/כיסא נוח בבית.

מנסה להבין אם הבנתי למה התכוונת.

אולי כי זה מגביה את הכרית הנקה בגב ואז היא יותר תומכת.

ורציתי כבר בהתחלה פשוט לא היה לי מקום בבית ועכשיו יש..
המיטה שלנו לא נוחה לי גם בשינה אבל כרגע זו הוצאה גדולה וזה מה יש. כנ"ל הספות. ככה שבעצם אין לי באמת מקום נוח להניק.. ממה שישבתי לדוגמא בחנויות על כורסות הנקה זה מאוד נוח.. אבל טוב לקבל פרופורציה.
בקשר להוצאה כספית זו ההוצאה הנמוכה שאני יכולה להרשות עכשיו. ספות ומיטה נגיד לא.. ועל מיטב בכללי לא יודעת כמה זה נוח.. אבל פשוט עושים את זה..

במוצצים, כורסה נוחה מאוד ואפשר לישון עליה..
עלתה לי באזור ה900

אם אהבת וההמוניות לא הפריעה לך אז זה מקום מצוין ומומלץ
רק שצריך לחכות לפחות שבועיים עד שיתפנה חדר.
אם את יודעת לשער מתי תלדי, את יכולה להזמין מראש. אפשר להזיז על בסיס מקום פנוי או לבטל ולהפסיד 30 שח
אני הזמנתי מראש וברוך ה יצא מצוין.

הייתי גם בהדסה בייבי ולא אהבתי את הדממה.

שיהיה בשעה טובה

לא זוכרת טוב אבל נראה לי שלפני כמה שנים כשהייתי היה עומס ואמרו שנותנים רק יומיים.
לא יודעת בדיוק כמה ארצה אבל יכול להיות שארצה שלוש אם יהיה אפשרי

לגבי ההמוניות- נהנתי שיש עם מי לדבר תמיד ולא נראה לי שאוהב את הדממה

תודה על התשובה

היום זה לא קיים.
תבדקי איתם פרטים מדוייקים

המחלקה!!!

בארוחת בוקר וערב קצת יותר מבחר של גבינות וסלטים.

ובעניין הדממה- יש שם כמדומני בין 10-12 חדרים- דממת אלחוט.

וכמה קיבלת החזר מקופת חולים?

קיבלתי החזר המקסימלי שאפשר+ ילדתי לפני ה1 לינואר, אז קיבלתי החזר נוסף מסל ההריון.

לי אישית היה שם טוב ויעיל כי התאומות היו בפגיה, ככה יכלתי לנוח מדי פעם... וגם בשבת שהיתי שם עם בעלי והיה מצוין.

לא הייתי חוזרת לשם שנית בסיטואציה של לידה רגילה....

אם את עם יולדת נוספת, המחיר יורד ל 500 ₪.

אם בעלך אתך, 1000 ₪.

החזרים זה לפי קופת חולים וזכאויות שונות..
(אני ב׳כללית׳ והם אמרו לי שיחשבו מקסימום זכאויות שיש לי..)

לפני כחודש וחצי..
האוכל היה ברמה של בית מלון, גם מבחינת הכמויות וגם מבחינת הסגנון.
חלק מהדברים היו כמו במחלקה, אבל היה מגוון רחב והיה מצויין.

שירות חדרים מעולה. דאגו לנו כל פעם שאיחרנו לארוחות..

החוויה שלי גם מבחינת חברה היתה ממש טובה. זה תלוי בך וביולדות האחרות. בעיקר בחדר האוכל התפתחו שיחות בין אלו שרצו..

אני ממש ממליצה הייתי פעמיים ומאוד נהנתי.. מצד אחד שקט מצד שני יש פעילויות קצת ואפשר למצוא מישהי לשוחח איתה. בהצלחה והעיקר שתהיה לידה קלה בבריאות ובידים מלאות!

ממש נעים שם, אוכל טעים, יש פעילויות למי שרוצה ואוירה שקטה ורגועה.
בתינוקיה האחיות היו מתוקות מאוד.

כך היה לי לפני 6 שנים

בנות מקסימות שאני באמת לא יודעת איך הן עושות את זה כל לילה בלי לישון כמעט

הייתי לפני שנתיים וחצי

היתה תינוקיה נוראית

חוץ מדבר אחד שהפריע לי- נתנו לה זריקה של ההמוגלובין בלי לשאול אותי. הייתה להם סיבה מצוינת אבל עדיין הם היו צריכים לשאול אותי, זה לא בי"ח שברור שיעשו מה שצריך.

והשתמשתי מעט מאוד בתינוקיה (בזמן הארוחות), אבל גם זה היה מיותר בעייני בשבילי. מעדיפה לטפל בעצמי בילדיי.

באופן כללי ממש נהנתי שם, למרות שאני אוהבת לחזור הביתה אחרי לידה ומתגעגעת לילדים. המקום שקט מאוד וחוץ מהפעילויות אין עם מי לדבר, שזה קצת חיסרון בעיניי.

מישהי היתה שם?

זה מתאים יותר למי שפחות אוהבת חברה ולדבר עם אנשים ויותר רוצה לנוח בשקט ושלווה
אוכל טעים (קצת חד גוני )
תינוקיה מקסימה צוות מעולה
חדר מאד מאד נוח זה רמת בית מלון ולי זה היה נפלא , ממש בא לי שוב 😁

לא הייתי אבל מבחינת מיקום שווה לברר

מקום מהמם ברמה מלונאית חדרים יפים אוכל טוב ותינוקיה מהממת

אני נהנתי שם מאד

תודה על המידע, מה המחירים שם אגב?

חדר פרטי החל מ 850 ועד 1200 ש"ח לסוויטה

בחדרים של שתיים נראה לי 650

חדרים של 3 אני לא יודעת אבל את יכולה לדבר איתם

שיהיה המשך הריון תקין ומשעמם😘😘😘

נשמע ממש ממש מעייף!!

מה עם לקחת נערות ולשלם להן סכום כולל שמתאים לך, כדי שינקו ויעזרו?

נראלי יותר זול מאשר מנקה..

או במובן האחר של לשמור על הילדים- זו גם אופציה

 

נסי להקל מעצמך כמה שאפשר

שבת להכין מינימום, לא צריך להגזים.. מה שתוכלי- יהיה נהדר!  מקסימום עוגה וחלה קונים, והכל טוב

אפשר לעשות קניות בהזמנה אינטרנטית

ובזמן שנשאר- לנוח!! לאגור כוחות

 

בהצלחה רבה ושיהיה לטובה!

 

חוץ מזה שזה נשמע ממש מעייף ותנסי לשמור על עצמך וממש להקשיב לגוף שלך.
לגבי האבק-אפשר לקנות דלי של מגבונים ולתת לילדים לנקות איתו חפצים/חלקים מהבית.
בהצלחה ושיהיה בשעה טובה.

אני כשאני בהריון אז אני בהריון. זהו. משרה מלאה.
בקושי בישולים , ניקיונות לעולם לא, ממש כלום.
עבודה כי אין ברירה ושאר הזמן אני מסתפקת בלתחזק את עצמי בהריון.
אני בכלל בכלל בכלל לא מבינה איך את עושה שמינית ממה שאת עושה.
בשלב כמו שאת מתארת הייתי מנופפת לשלום לכולם ונכנסת למיטה, וכנראה שעוד אנשים בסביבה היו מגלים שיש להם יכולות נוספות ושהאלרגיות שלהם פחות מגבילות וכו.
את אשה מדהימה, אולי קצת יותר מדי.
❤️❤️❤️❤️❤️

עוקבת אחריך כאן מדי פעם
את לביאה אמיתית! אבל,תשמרי על עצמל ועל העובר שלך.

אם אני זוכרת נכון בן/בת 9, נכון?

יכולים לנגב אבק בסמרטוט ושפריץ, בהשגחתך כמובן.
יכולים לטאטא,
יכולים לאסוף כלים ולשים בכיור,
לסדר פריטים במקום אפשר גם בגיל שנתיים.

תעזרי בהם! אפשר גם לתת מוטיבציה עם כל מיני קשקושים, מוראלים....
כשהילדים שלי אוספים אני אומרת 'כל הכבוד ל..א' !! כל הכבוד ל..ב' שאןסף כ''כ יפה!!' יום אחד לא שיתפו איתי פעולה ואני בייאוש התחלתי לאסוף הכל ובת השנתיים צועקת המנגינה 'כל הכבוד לאמא!!'

נתנו לך עצות טובות. אז רק שולחת חיבוק וכוחות. ברור שאת עייפה

הוא יכול לעזור לי.

בזמנים כאלו בעלי לוקח טלפסט/היסטמין וכד' וזה מייצב אותו לכמה שעות.

 

כיף לך שעם כל הלחץ שלך את מצליחה להיות כזו רגועה ומשלימה ("בספק שאגיע לשלב השני..")

מה עם הילדים? אולי יוכלו לתת יד ותעשו את זה כפעילות אחר הצהריים?

ממה שאני יודעת בניית קיר גבס זה הרבה יותר פשוט והרבה פחות מלכלך ומאבק...
אם זה מעודד....


שיעובור בקלות
תתחדשו!!

אולי תרפי קצת?

אז מה אם יהיה קצת אבק על הספרים?

זה לא סוף העולם.

ואולי אמא שלך או מישהי אחרת תוכל לבוא אלייך לפחות יום אחד לכמה שעות?

זה לא הגיוני שתעשי את כל זה לבד...

היום הייתי בבית עם הקטנות (ילדת הגן עם וירוס שלשולים), הרצפה טינופת, הכיור עולה על גדותיו, שניצל תעשייתי וקרטופלה לארוחת הצהרים. פשוט מרגישה שאני קורסת. בקושי זזתי מהספה.

הזמנתי הרבה חד פעמי ועוד שניצל תעשייתי, המון תפוא וביצים

בלילה ריב עם בעלי שמדלג מעל הנעלים שלו.... הוא כעס שהערתי ואמר שישים אותן איפה שהוא רוצה, ואני אמרתי לו שמסתבר שאני לא יכולה לגרום לו לעשות יותר בבית - אבל *אני* בהחלט יכולה לעשות פחות והבית אכן נראה בהתאם.
עד עכשיו קרעתי את עצמי אבל זה פרויקט ממששש גדול ופשוט נגמר לי כל הכוח. אז נעבור שבת בבלגן, כלים חד"פ, אוכל תעשייתי.... נשרוד.

את חייבת מנוחה!!
ואולי באמת תקחי עזרה- או עם הילדים (יצא יותר זול) או הניקיון.
ואגב, אנחנו חיים בטינופת כבר הרבה זמן, זה מבאס אבל אנחנו משתדלים מה שאנחנו יכולים... אין מה לעשות

זה בסדר גמור שתעשי פחות בבית, ממש מתבקש

תשתדלי בלי כעס ולא לשדר לו כעס. כי אז נוצר מצב של דווקא לכל הכיוונים

את תעשי מה שאת יכולה וטוב לך, והוא יעשה מה שהוא יכול

ה יעזור

העיקר תשמרי על עצמך, את והתינוק זה הכי חשוב עכשיו!

לא מזמן עברנו שיפוץ בבית כשאנחנו ממשיכים לגור בבית..
א. על תרדפי אחרי הניקיון עד שהשיפוץ לא נגמר.
כי מניסיון גם אירי שלב ההריסה יש עדין מלא ליכלוך ואבק. תכסי מה שאפשר בסדינים ככה פחות אבק ולכלוך נכנס. ספריה אם כבר ניקית ויש לך אפשרות תארזי הארגזים ושימי במקום אחר חבל לנקות פעמיים.
ב. תנסי להתעלם מהלכלוך וחוסר סדר למרות שזה קשה מאוד.
ג. סוף כל יום לאפס ולנקות חפיף מה שניתן נותן תחושה של פחות בלגאן.
ד. תזכרי שבסוף הכל עובר.
אצלנו לקח חודש וחצי קצת יותר אולי אבל תודה לאל אנחנו אחרי. נשאר עוד צבע בחדר אחד אבל החלטנו לחכות עם זה ונצבע כבר את הסלון אחרי שנרגע מהשיפוץ ההוא..
בהצלחה יקירה את מדהימה..

אם את מסוגלת לחכות ללידה אז באמת אין סיבה לעשות.
במקומך לא הייתי עושה, במיוחד בהריון תאומים... אבל אני יודעת שהרבה ממליצים אפילו רק בשביל להתכונן נפשית

אני לא עשיתי

אמרנו שאלה הילדים שלנו ונגדל אותם איך שהם, ובמיוחד שלאחד היו סימנים רכים והשני נורמלי לגמרי- לא הייתי מוכנה לסכן אותם ובטח שלא הייתי מפילה

ב"ה שניהם בריאים

אפילו אם הייתי בעד הפלות- אלה שני תינוקות, ואם אחד חולה והשני בריא,,,

 

לא כ''כ הבנתי מה התכוונת שכתבת 'יש לי שבוע אחרון', בכל מקרה תשובות לא תקבלי עד הלידה גם אם תעשי מחר...
התשובה הכי מהירה היא חלקית לגבי חמישה כרומוזומים והיא לוקחת 3-5 ימי עבודה.
תשובות מלאות תוך 3-6 שבועות.
לדעתי אין בשביל מה...

שמותר לעשות אותה. אז היא לקראת השבוע האחרון שמותר לעשות מי שפיר. לא בשבוע האחרון של ההריון .
הייתי עושה ניפט כדי לדעת להיערך מראש אם יש משהו.

וכדאי להתייעץ עם מכון פועה.. הם מבינים בזה ממש ולא לייעץ מה כדאי..

אני עובדת בתחום (לא מפרטת מחשש גבוה לאאוטינג...).
דווקא בגלל זה כתבתי באופן די נחרץ היות והפותחת כתבה שלא תעשה הפסקת הריון גם אם חלילה יהיה משהו בבדיקה.
בכת מקרה, מכון פועה כתובת מעולה גם לשאלות האלה.

אכן התבלבלתי וחשבתי ששבוע 39 (טפשת ככל הנראה).

בתקווה שהבדיקה מיותרת לחלוטין ותזכי בשני תינוקות בריאים. )אם ח"ו ח"ו ח"ו יהיה משהו לא תקין - יהיו לך חיים שלמים להתארגן נפשית).

החלטתי שמיותר.

לפעמים יש דברים שמגלים ואז האמא כבר מקבלת טיפול לפני כן וזה עוזר לעובר. יש היום אפילו אפשרות לניתוחים בתוך הרחם! לפעמים כשיודעים מראש על מום בתינוק מתכוננים כבר בחדר לידה לניתוח...
וגם אם זה משהו שאי אפשר לטפל - עדיף לדעת מראש ולהתכונן נפשית.
לא עושים בדיקות רק בשביל לעשות הפלה ח"ו.

רוב הדברים שמתגלים בבדיקת שבב ציטוגנטי - שהיא הבדיקה המבוצעת בדגימת מי שפיר - אינם ברי טיפול. לא במהלך הריון ולא אחרי לידה.

מה שאת אומרת רלוונטי מאוד לבדיקות אולטרסאונד סקירת מערכות.

את עוסקת בזה?

אם מגלים cmv אז זה חשוב כי אפשר לטפל גם במשך ההריון. בקיצור כנראה שכן יש לזה חשיבות. יכול להיות שיש עוד ואני לא יודעת... באמת לא בקיאה.
אני בהריונות לא רצתי לבצע סתם בדיקות אבל עשיתי את כל הבדיקות הכלולות בסל. הבדיקה הזו כלולה בסל מעל גיל 35 ולכן כנראה שהיא נצרכת.

ורק במקרה שהאמא נדבקה לראשונה בשלב מוקדם בהריון ממליצים במקרים מסוימים על מי שפיר וזאת בשביל לבדוק אם העובר נדבק או לא לפי מה שידוע לי אין טיפול שעוזר במקרה כזה
בקשר לגיל.. הסיבה היחידה שקבעו את גיל 35 היא כי רק בגיל הזה הסיכון להפלה מהבדיקה שווה לסיכון לתוצאה חיובית ח"ו
בקיצור אמא שבמילא מתכוונת ללדת לא משנה אין מה לסכן את העובר בבדיקה הזו

מדברים על חצי אחוז ואפיחו על פחות מזה

לשם ההשוואה אשה שיולדת רגיל אחרי ניתוח קיסרי מסתכנת טיפה יותר ואחרי 2 ניתוחים מסתכנת הרבה יותר !!
)על סכנה לקרע ברחם אני מדברת...)

על סיכון מול תועלת אישה שרוצה להביא ילדים מסתכנת גם בלי ניתוח שני
אבל בדיקה שלא לצורך(ובמקרה הזה זה לא לצורך)
סיכון של 1 ל300-500 (תלוי במומחיות הרופא) לאבד תינוק בריא הוא סיכון גדול שאפר להמנע ממנו

הסיכון העדכני בבדיקת מי שפיר לפי משרד הבריאות עומד על 1/400-1/1000- רבע עד עשירית אחוז - להפלה או ללידה מוקדמת, כתלות בשבוע ההריון.
גיל 35 נקבע כסף כי בו הסיכון לתסמונת דאון עומד על 1/385 שזה קרוב מאוד ל-1/400.

אני רק אמרתי שיש ציור שזאת בדיקה שיא המסוכנת ואנשים מכניסים את זה בסל השיקולים- למרות שיש דברים הרבה יותר מסוכנים שאנשים עושים - חשוב לדעת את העובדות

אני אישית הייתי בדילמה- והחלטתי שאולי יוולד לי ילד חולה כליה ולא לעשות את הבדיקה, כי השלמתי שהוא יהיה אולי חולה והחלטתי לא לוותר על הריון בשום מחיר

יצאה בריאה ברוך ה' - אחרי ניתוח חירום שהייתה בסכנה ממש...

שבמידה והאמא נדבקה במהלך ההריון ואין לה נוגדנים זה גורם למומים קשים בעובר

אבל בודקים את האמא

המחלה מועברת בעיקר מילדים ודרך הרוק

גם לי אין נוגדנים ופשוט הייתי צריכה לשמור שלא לאכול משהו שילדים נגעו בו או לנשק ילדים בפה ואני העדפתי להתרחק קצת מהאחיינים ונזהרתי מהאוכל כשהייתי בחברתם

הציפ הגנטי מטרתו לגלות תסמונות גנטיות שונות וממש לא לטפל בהם, בטח שאי אפשר לטפל בזה ברחם...

חלק מהמחלות יתחילו רק בגיל הילדות ועכשיו הן רק מטען גנטי ללא ביטוי

ממש לא נכנסתי לצד הפסיכולוגי
אלא לצד הפרקטי- מה התועלת כרגע אם תעשה את הבדיקה

כזאת אני- מעשית...

לא בטוח שהיערכות מראש מקלה על המשפחה, ממש לא בטוח !! מכירה כמה מקרים קרובים שהם לא ידעו כלום לפני וחיים עם זה היום די בסדר
מה שבטוח שלדעת באמצע ההריון הופך את ההריון לסבל מתמשך
יותר קל להתמודד עם מחלה כשיש ילד בידיים

לא כל ממצאי שבב ציטוגנטי הם פשוטים להכלה ויש גם מונח שנקרא 'חדירות חלקית' - אותו ממצא מתבטא באופנים שונים אצל אנשים שונים.
אז ממש לא בטוח שיש יתרון לדעת את זה מוקדם...

דבר ראשון בחודשים הראשונים הם באמת יונקים הרבה והנקה לפי דרישה היא מצויינת
יש הרבה תינוקות שפולטים זה דבר נורמלי כל עוד הם עולים במשקל ולא סובלים מצריבה של הוושט
לפעמים תינוק בוכה בגלל סיבות אחרות ונותנים להם לינוק וזה יכול לצור מצב של כאבי בטן ופליטות

כי היא לא אוכלת הרבה זמן אז בדרך כלל היא פשוט מפסיקה מעצמה או אם היא משתנקת אני עוצרת.
ההקאה היא לא תוך כדי האוכל

היא בוכה הרבה ולא רגועה? כי לפעמים חלק מהריםלוקס זה עליה בפנים שצורבת את הושט. כדאי ללכת לרופא ולשקול טיפול תרוםתי אם כן. חוץ מזה, ארוחות קטנות ותדירות, להרים על הידיים זקוף אחרי האוכל, להגביה את המזרן (בנות המליצו על קלסר ממתחת). לרוב משתפר אחרי כמה חודשים

יכולה להקיא גם בזמן שיושבת בטרמפולינה.
יש לפעמים ומשהו שמציק לה, אבל זה נראה לי משהו בבטן.
היאמבאמת אוכלת ארוחות קטנות, ואז לפעמים אני לא בטוחה אם היא שבעה כי היא לא נינוחה לפעמים ואני נותנת לה עוד, אבל אולי זה יותר מדי?
הרטםרה אמרה שאם זה מתגבר אז שאלך למיון. אבל מאז השכיחות ירדה וזה קורה מדי פעם. היא גם נראית סך הכל בסדר אז מוזר לי לקחת למיון.

אין ממש האכלת יתר בהנקה לרוב. הטיפול לריפלוקס משפר את הכאב והצריבה לא פותר את הבעיה. זה פשוט משתפר עם הגיל. אם היא רגועה ומתפתחת לא חושבת שהייתי עושה משהו. אולי מתייעצת עם עוד רופא

וגם שאת לא דוחפת לה עוד אחרי שהיא מתנתקת.
אצלי פליטות גם קשורות לגרעפס שתקוע, אפילו שעתיים אחרי ההנקה.
הרופא בזמנו המליץ לי להשכיב על הבטן חצי שעה לפני האוכל כדי שכל הגזים והגרעפסים יצאו...

ואם בכל זאת לא... את צריכה לחזור בהקדם לרופא, לבצע בדיקות ולחשוב איך לייצב את המחזוריות ההורמונלית שהשתבשה.

אבל לא נראה לי, כי יש לי קצת התכווצויות...

כשאת לא בהריון, ההפרשות יבשות מאוד ביומיים שלושה לפני הווסת.
בהריון פחות יבשות (ובהמשך מתגברות מאוד ההפרשות).

תנסי לחשוב ולהיזכר מה קרה אצלך בימים האחרונים.

איך אפשר?

זה ממש לוחץ!

גדול והן לא מרוויחות מזה 

ובכלליות בשיווק רשתי ידוע מי המרוויחים היחידים 

יש מושג שנקרא,
"מכור את הכשרונות שלך"
נגיד יש לך כשרון כלשהו
נגיד את מבשלת טעים, מאפרת יפה, אופה טוב

פשוט תציעי את שירותייך

אפשר בפוסט בפייסבוק
מודעה קטנה במודיעון או עיתון מקומי

רעיונות לשירותים:
שמרטפות
בישול בבית הלקוח
פן / בייביליז / חפיפה לפאה
קלדנות

יש ילדים? בני כמה? מתי את חוזרת הביתה?
יש אוטו?
את טובה בעבודות מהמחשב?
את טובה בטלפונים?
את טובה בשיעורים פרטיים?
מה את אוהבת לעשות?
איך את עם אנשים מבוגרים?

אפשר גם דברים כמו קיפול כביסה, גיהוץ...

תתני כיוון כלשהו...

אבל אשמח ממש להצעות!
ותודה למציעות בנתיים..
אולי יהיו עוד רעיונות טובים

או להכין ארוחות צהריים בחמגשיות ולהביא אותם ללימודים.

שקודם עומדים ומעמידה לומדים לשבת

אז מה הסדר "לפי הספר"?

יש בכלל איזה סדר שאפשר לצפות לו, כזה שנכון לרוב התינוקות?

גם אני חשבתי עד לא מזמן שיושבים קודם, עד ששמעתי על הרבה שזחלו קודם
אין עם זה בעיה וזה לא נקרא לדלג על שלבים

הראשונה שלי זחלה בסץגיל חצי שנה והתיישבה רק סביבות 10 חודשים
הקטנה התיישבה בגיל חצי שנה כשזחלה רק גחון

הקטן שלנו זחל מגיל חצי שנה.
ורק בגיל שנה התחיל להתיישב.

מבחינת שלבי ההתפתחות. אצלי זחלו בכל מיני צורות עד זחילת 6.

תינוקת בת חצי שנה נעמדת בעריסה ומנסה ומצליחה אפילו ללכת עם הסורגים, זה בסדר לתת לה לעשות את זה? ריפדתי לה את הסורגים. לקנות לה הליכון?
היא זוחלת גחון ומתנסה בזחילת שש, התישבה אתמול בכוחות עצמה לראשונה.

כל מה שהיא מנסה ומצליחה (וגם מה שלא, כמובן בהשגחה ובבטיחות) רצוי וכדאי.

איזה הליכון? ישיבה או כזה שתופסים בו והולכים?
אני מאוד אוהבת את הישיבה אבל יש לזה מסתייגים שטוענים שזה לא טוב להליכה אחכ, שהם לומדים ללכת על קצות האצבעות... לא ראיתי בעיה כזאת רצל אף אחד במשפחה אצלנו, כולנו משתמשות בזה.

בהצלחה!

לי יש בן חצי שנה שעדיין לא זוחל גחון.. עמידה אין מה לדבר!
למה לא לאפשר? רק תזהרי להשגיח עליה כי היכולת הפיזית בגיל עזה גדולה מהשכלית

אז בטח שלא צריך לתת הליכון לתינוקות שאוטוטו בעצמה תלמד ללכת...

תיהני ממנה ומהזריזות שלה, ואל תפחדי אם היא תיפול לפעמים או תקבל מכה קלה

זה לא מדוייק.
הליכון לא מומלץ כי יש לו גלגלים והתינוק עלול לשעוט קדימה וליפול כי עוד אין לו שליטה ויציבות. אם התינוק כן יודע קצת ללכת והוא הולך עם ההליכון על קרקע לא מרוצפת או עם דשא זה בסדר גמור. רק לשים לב לנקןדה הזאת.
למשל עגלות ובימבות- אפשר לשים משהו כבד כמו ספרים ואז הם מונעים את השעטה קדימה ואת הנפילה.

אבל היא לא פירטה למה. אז אולי באמת זה משתנה לפי התנאים...

הוא הלך עם הליכון/ עגלת בובה/ בימבה כמה חודשים.

תינוקות זריזים לא זקוקים לזה.

אם את רואה שהילדה מתחילה לגלות יכולות טיפוס הכי מינימליות, מומלץ לא לחכות שח"ו תנסה לצאת בעצמה

לי הייתה ילדה כזאת וגם ממיטת תינוק העברתי בגיל שנה וכמה חודשים למיטת מעבר (היא פשוט ניסתה לטפס ממש חששתי שתיפול)

להוציא אותה לפעמים מניפה את הרגל לגובה ונוגעת במעקה. מספיק עם מיטת התינוק?

יש לי מטה אבל אין לי מקום, היא מפורקת במרפסת ואני לא רואה איך להכניס אותה לשום מקום. השם יעזור שנזכה למצוא בית בהרחבה..
הצדיקה רואה את האחים שלה קופצים ומשתוללים ורוצה גם. זה ככה גם עם השינה, היא לא מוכנה ללכת לישון עד שהיא רואה אותם במטות ובסעודות של שבת ובחגים היא מקשיבה בענין לקידוש ורוצה לאכול עם כולם. אז נראה לי שבמקרה שלה דוקא היכולות השכליות לא פחותות מהגופניות
אני מתפעמת ממנה כל יום מחדש, ממש הנאה צרופה, כמה טוב השם יתברך. הרבה נחת לכולן.

בגיל חצי שנה זחלה על 6, התיישבה ונעמדה. אין בעיה. כל אחד בקצב שלו.
למה צריך לרפד את הסורגים?

משכיבה לישיבה. 

 

אחרי שהם זוחלים אפשר לראות אותם מתאמנים בלהזיז את הישבן ולהטות אותו הצידה ואז ללמוד איך כאילו 'להשען' עליו ולהצליח להרים את הידים והגב מהרצפה. 

בע"ה בשורות טובות!!

לצערי יצא שוב שלילי..
נשברתי. לא יכולתי לפתוח את הפורום
החלטנו להתחיל הזרעות אחרי שנה ו3 חודשים של תקוות ואכזבות

שובר לב.
מתפללת איתך שתזדקקו להתערבות מינימלית בלבד ובמהרה תשמחו בהריון תקין וארוך שיסתיים בידיים מלאות במתיקות.
איתך בצער ובתסכול הגדול.

בחסד וברחמים 🙌

מאחלת לך במהרה! ❤

בטוחה ומאמינה
שה' ימלא חסרונכם!
כגודל הביטחון והאמונה כך הברכה.

בשורות טובות נשמה 🌺🌼⚘

מתפללת שתזכי להרות בקרוב בקלות.

ואיי אני לא מבינה איך את מסוגלת לעשות את הבדיקות האלה לפני הזמן
פעמיים בדקתי והיה שלילי וזה שבר אותי כל כך אחרי זה לא העזתי לבדוק.

כשזה היה חיובי חיכיתי יותר משבוע שהמחזור איחר ואז בדקתי. לא העזתי לבדוק לפני כן. לא הייתי מסוגלת לראות עוד פעם שלילי.

שה' ייתן לך הרבה כוחות

בע״ה שתבשרו בשורות טובות בקלות ובמהירות!
רק מזכירה- רופא פוריות ולא רופא נשים. זה ממש חשוב

להריון תקין וקל בידיים מלאות בעתו ובזמנו!

חיבוק גדול!

מאכזב כל כך!!


הלוואי שיהיה בהצלחה ובקלות ותבשרי לנו טוב בקרוב!!!

מכין לכם הפתעה מדהימה.
לפני חודשים ילדתי ב"ה אחרי 6 שנות נישואין, מכירה כלכך את ההרגשה..
אבל את תראי, זה יבוא בקרוב בע"ה
הקב"ה לא שוכח אף אחד.
ושזה יבוא... תשכחי מכל מה שעברת,מניסיון...

וואו. זה מדהים. אני זוכרת את הכאב מאד

על הילדה שאיבדתי...
מעבר לזה, כל בכי על בדיקה שלילית, כל חודש שכאב לי נפשית לקבל מחזור.. הכל נעלם ברגע ששמו עלי את הבן שלי ב"ה...
מודה לה' על הכל. באמת זה היה לטובתי ההמתנה הזאת.

אצלי לא נעלם. יש לי ממש צלקות מזה והמחשבה לחזור לטיפולים מעלה לי את הכל מחדש ומפחידה לי מאד

ממש שמחה בשבילך שנעלם לך!