בקבוקיםשם שם
כדאי לקנות בקבוק חדש מבחינה בריאותיתבתי 123
איזו בעיה בריאותית?שם שם
הפלסטיק מתכלה בשלב מסויים ומפריש חומרים מסוכנים לכל בקבוקבתי 123אחרונה
יש הוראות כמה זמן אפשר להשתמש בו
פטמה חייבים להחליף מילד לילד
לא הייתי נלחצת מכל זה גם אני לא מקפידה להחליף אבל לתינוק שרק נולד זה לדעתי ממש קריטי
אמא בחדר לידה - התלבטות קצת שונה, צריכה את הראש הנקי שלכןהריון ולידה
הריון שלישי ב'ה, הלידה כבר מתקרבת ברמה שאני לא יכולה להדחיק את הדילמה יותר...
בקצרה: יש לי אמא מסורה ונהדרת שגידלה משפחה ברוכה לתפארת, כלפי חוץ אף אחד לא חושב (הרבה בזכות אבא שלי שמתפקד כאבא ואמא ביחד), היא סובלת מדיכאון אחרי לידה מאחת הלידות, שלא טופל בזמן והתפתח קצת מעבר... לא רוצה הרבה לפרט. יש לה תקופות טובות יותר ופחות. אם תשאלו אותי ואת אחותי הנשואה, היא לא מקבלת את הטיפול המיטבי שאפשר לתת לה אבל זה סיפור אחר...
אחותי לא קראה לה לאף לידה למרות שידעה את הרצון העז שלה להיות בלידות שלנו, החלטה זוגית שלהם שככה יותר טוב להם. אני מקנאה בה קצת על שהגיעה למקום כזה, אני עוד לא שם. בשתי הלידות הקודמות קראתי לה, היה לנו כזוג ממש לא נוח ולא מספיק פרטיות, היה לי כיולדת לא נעים ומלחיץ, אבל נתנו לה המון המון, אי אפשר לתאר איך היא פרחה, ואיך היא אוהבת את הילדים שלי ברמה אחרת...
בשביל להבין את המורכבות אנסה לפרט קצת ולטשטש במקביל: היא כלפי חוץ האמא הכי מסורה בעולם, תומכת ומטפחת, בפועל הדיכאון שלה והתקופות הלא טובות שיש לה חרטו לכולנו בנשמה, גם בתקופות הטובות היא לא פנויה נפשית לטפח אותנו נפשית, זה תמיד רק טיפוח חיצוני. אין מילה טובה, אין חיבוק, אין נשיקה, זה הרס את כולנו מבפנים (אני עוד זוכרת קצת את התקופה הטובה שלה ונאחזת בזה הרבה בקשר לי איתה וביכולת שלי לכבד אותה).
היא טיפוס לחוץ ונלחץ מאוד, היסטרי ברמות אחרות (לא מתאימה להיות עם יולדת בחדר לידה, לא נותנת שום תמיכה), אף פעם לא קיבלתי ממנה חיבוק או מילה טובה, מוזר לי שהיא איתי ברגעים הכי אינטימיים ופרטים שלנו. היא לא נותנת מרחב זוגי, אין לה טקט (גם ביום יום מתערבת לנו המון, אבל ביום יום אני בוחרת מה לשתף ומתי לבוא, למדתי להתנהל נורמלי ויש לי בעל תומך ומקסים שלמעשה הוא זה דוחף אותי לכבד אותה כל כך).
אני לא רוצה אותה בלידה הקרובה! כל כך לא! יכולה לא לספר לה ולספר רק בדיעבד שילדתי. יכולה.
המצפון גומר אותי, אני יודעת שזה נותן לה המון המון, גם נפשית היא פורחת אחר כך, זה נותן לה כביכול אישור שהיא אמא נורמלית! לא יודעת מה להחליט, בעלי כל רגע משנה את דעתו: רגע הוא רואה את הרצון שלי ללדת לבד ואומר שאין מה לעשות והיא תתגבר ונספר לה רק אחרי שילדתי, ורגע הוא רואה את המצפון שלי ולא יודע מה לתמוך בי...
לידה זה זמן שצריך כל כך הרבה זכויות, איך אני אלך ואוותר על זכות שאין לה שיעור גם של כיבוד הורים וגם של שמחה לבן אדם שלא בריא בנפשו?
אבל מה? אני לא אחווה לבד לידה כמו שאני חולמת??
תעזור לי להחליט, בבקשה, קצת סדר בראש...
תודה מראש!
אני אקרא את כולכן, אשתדל להגיב, אולי במרוכז על הכל.
מאוד קשה לי עם הנושא הזה
מה עם לתת לה תפקיד אחר?חילזון 123
אם היא מאד אוהבת את הילדים ברגע שאת צריכה ללדת תתקשרי תגידי שאין מי שיהיה איתם, שתבוא לעזור ולהיות איתם
ומיד אחרי הלידה תזמיני אותה לבוא אליך...
אפשר לכתוב לך מסר פרטי או שזה ניק כללי?שלומצ'
ניק כללי...חסוי בהחלט
אולי אוליאמא ל6 מקסימים
אני גם הייתי במקום שלךמחכה עד מאוד
את חייבת לחשוב בלידה על היולדת...
רוצה רק להגידפעם ראשונה
שאני מעריכה אותך מאוד על כיבוד ההורים שלך!
ועל עצם המחשבה של להייטיב עם אימך.
בהצלחה במה שתחליטו ושה' ינחה אותך בדרך הכי טובה לכולכם!
מצטרפת ^דבורית
השיקולים שהיעלת ממש חשובים ומדויקים בעיניי
לשני הצדדים
מאחלת מכל הלב שתקבלי החלטה נכונה ותהיה ברכת ה׳ עימך!!!
אולי תעדכנו רק בשלב מתקדם יחסית?באורות
זו האופציה הטובה ביותר לדעתיחויה טובה
הייתי יוצרת סיפור לידה שונה כדי לא לפגןע בה ולתת לה את המקום של האמא
קראתי מה שכתבת יש לי הרבה מה לומרים...
לא משנה אם תתני לה להיות איתך או לא, גם לא חושבת שזה קשור בכלל, העיקר שתדברי איתה ותסבירי לה בצורה מכובדת את רצונך.
לא יודעת איך להסביר את עצמי ומקווה שתוכלי להתחבר למה שיש לי לומר
יש לך הרבה כעסים שצברת כלפיה, להרבה מאיתנו יש סוג של טינה כלפי ההורים כשאנחנו גדלים
וזה לא באמת קשור אליהם. אז הם לא היו מושלמים או כמו שרצינו שיהיו, ואנחנו חושבים שאם הם רק היו כך או כך החיים שלי היום היו נראים אחרת או שהייתי גדלה אחרת או שהיה לי יותר טוב
ואולי זה נכון באיזשהו אופן אבל זה לא משנה, גם עובדה שזה לא קרה אחרת, זאת המציאות ולכן זהו רצון ה' והעבודה שלך בעולם.
ברור שהיא רצתה בטוב ביותר בשבילכם והיא עשתה מה שיכלה וראתה לנכון- אז היא לא הייתה מושלמת וגם את מן הסתם לא תהי אמא מושלמת אבל את תעשי את ההכי טוב שלך
בסופו של דבר אדם צריך לאהוב את עצמו ולקבל את עצמו ואת החיים שלו כמו שהם וללמוד לסלוח לעצמך ולאמא שלך
תסתכלי עליה ועל עצמך בחמלה
הי,מענין
נגעת בי ברמה אישיתצבעי התכלת
רק שיתוף, כבת לאמא שנאבקת בחיים לא פשוטים
ולמרות הכאב הגדול, הכעסים והמטען שאני נושאת כלפי הסיפור שלה ושל כל המשפחה שלנו בעקבות זאת.
אני מוצאת את עצמי לפעמים רוצה עד כאב לקחת ממנה חלקים מהצער והבדידות הפנימית הנוראה שבה היא שרויה.
ולמרות זאת, ילדתי לפני חודש וידעתי עד כמה היא רוצה לבוא וידעתי גם עד כמה זה קשה לי מהמון בחינות.
ולא קראתי לה.
והצער שלה הוא איום
וזה כואב לי כל כך.
הפסדתי בשתי החזיתות.
רק לומר לך שאת נהדרת שאת כ"כ חודץשבת עליה.
הלוואי והיא הייתה מבינה עד כמה...
חיבוק גדול.
את מדהימה עם הרגישות שלך.miki052
זאת סיטואציה לא פשוטה בכלל.
הייתי קוראת לה לקראת הסוף. כך שרוב הלידה תהיה בלעדיה.
ואח"כ לומר שהכל הלך במהירות ובלחץ שפשוט לא הספקתם....
כך הרווחת את 2 הצדדים.
לא בטוח שיעודד אותך אבל אצלי אימי פשוט הלכה לקניות באחת הלידות.
זו היתה לידה בזירוז ואמרה שאין לה זמן לשבת ולהמתין איתי.
ביקשה שנתקשר כשיתקדם.
בסוף ילדתי לבד כיון שהלידה היתה לא הכי הכי נעימה וממש לא היה לנו ראש להתקשר אליה.
ובנוסף קיבלנו על הראש ממנה שאנחנו אשמים שלא התקשרנו בזמן. (עוד כשהייתי בבית חולים האשימה אותי בטלפון)
אין לי בעיה עם זה שלא הגיעה. היא לא חייבת לי כלום. אך קשה לי עם זה שהיא האשימה.
לידה אח"כ ביקשתי מבורא עולם ללדת בשבת כדי שלא אצטרך לקרוא לה.
כל כך לא רציתי שתבוא. הרגשתי כל כך רחוקה.
ובורא עולם שמע את תפילתי- ילדתי בשבת.
לפחות יש לך אמא שרוצה לבוא ב"ה. פשוט תכווני שתבוא בדקה האחרונה. וכך הכל יסתדר.
תתפללי לבורא עולם שיעשה את הטוב ביותר.
אל תשכחי שגם לך יש רגשות וזה ממש חשוב! את גם בן אדם! אל תשכחי את עצמך!
את מדהימה!
שואלת ברגישותפעם שנייה2
איך מצד אחד הפן הרגשי אצלה כלפיכם הוא רק חיצוני ומצד שני להיות בלידה כן חשוב לה?
לא ברור לי הסתירה הזאת..ואז מה קורה אחרי הלידה? שוב רק חיצוני?
אני בכל אופן לא הייתי נכנסת לסרטים ושקרים קטנים של "לא הפסקתי.." ""הלידה התקדמה מהר.."
אלו אנרגיות מיותרות ואחרי הלידה לא תרצי להתעסק בזה.
עדיף להוציא את העוקץ קודם לידה זה שלכם. שלכם. שלכם.
עם כל הכאב עדיף להכין אותה נפשית קודם שהפעם אתם לבד.
לא הייתי מוותרת על חווית הלידה שלי בגלל אמא שלי..זה הרגע שלנו כתא משפחתי.
ברור ברור ברור שלא מבחינתי.מעין אהבה
מסבירים מראש בעדינות שהחלטתם שיותר נכון לכם להיות לבד
שזה מלחיץ אותך שיש עוד אנשים בחדר ברגעים כאלה
שאת כבר לידה שלישית וכבר פחות זקוקה לעזרה
שאת צריכה להיות לבד כדי להתנהג בטבעיות ובשחרור כמו שאת צריכה וזקוקה
וכמובן לומר תודה על הלידות שהיתה ושזה היה לך משמעותי ואת סופר מעריכה אבל מעכשיו והלאה החלטת שזה מה שנכון לך
וזהו
לא להכנס לדיונים לדבר החלטי אבל ברגישות
אני עשיתי ככה בערך מההריון הראשון
ולא מתחרטת
יודעת שפעם הראשונה היה לאמא שלי צביטה בלב
אבל בלידה אני חייבת את כל כוחותי ולא יכולה להשקיע בהתמודדות חיצונית עם לחץ של מישהי
או להרגיש לא טבעי
אה והאמת שגם את יכולה לבקש שתשמור על הילדים ואז בכלל
שקר לבן .הריונית ותיקה
לידה היא מצב מסכן חיים ליולדת ולעובר , בלידה את צריכה להתרכז במה את רוצה וצריכה. כיבוד הורים חשוב מאין כמותו אבל לא במצב של פיקוח נפש.
לכי ללידה שלך עם כוחות נפשיים וצאי בידיים מלאות ובריאות .
תודה לכולכם אתם מקסימות ברגישות שלכם, מנסה לענות על הכל ביחדהריון ולידה
1. תפקיד אחר- לא ילך, יש לי אחיות בבית וגם גיסות (אחיות של בעלי), היא בטוח תבקש מהם לשמור על הילדים שלי ותבוא לחדר לידה, אני מכירה אותה...
2. לקורא לה לקראת הסוף- זה האופציה שמתחרה עם האופציה של להמציא סיפור לידה שהיה מהיר וכו', אני רוצה לבד לבד מצד אחד, הכי לבד, גם את הדקות שאחרי הלידה לבד עם בעלי והתינוק החדש, להסתכל לו בעיניים, להגיד לו תודה, להתרגש איתו בשהחיינו, לא יכולה לתאר כמה זה היה אחרת עם אמא בחדר...
מצד שני להמציא סיפור לידה, איתה, יהיה לי קשה מאוד, הכנתי את אחותי לעניין שתעזור לי עם זה, אם זה מה שאבחר, אבל כשהיא באטרף של לא הייתי בלידה, היא תגלה את האמת בסוף, בטוח לי (אחותי עשתה את זה פעם אחת והיא גילתה בסוף מה היה... וזה לא היה נעים)
3. להתפלל לה' ללדת בשבת- את זה אני עושה מההריון הראשון, ה' לא שמע לתפילות שלי עדיין, ובכלל בעלי אומר שאסור תפילה כזאת, זה מובא בספרים, כי אסור להתפלל שיגרם על ידינו חילול שבת. יסלח לי אלוקים, אני ממשיכה להתפלל על זה...
4. להכין אותה מראש שלא תהיה בלידה- לא הרחבתי מאוד הרבה, זה לא אפשרות, מי שמכיר מבפנים יבין. היא לא מבינה כשהיא ל רוצה, כמו שהיא לא מבינה שהטיפול המינימלי שהיא מקבלת היום לא טוב לא לה ולא לילדים בבית (והתייעצנו המון וניסנו הכל, אי אפשר לעזור למי שלא רוצה בעזרה).
5. לתאם איתה ציפיות מראש- כנ"ל, בלתי אפשרי, הלוואי והיה אפשרי!!
6. אני לא כועסת עליה, כמו שמישהי כאן הזכירה, בכלל לא, אני מלאת רחמים עליה ועל מה שעברה, אני יודעת שהיא מתייסרת על זה, היא מסובכת עם עצמה ולא מצליחה להרשות לעצמה לטפל בעצמה. אין בי טיפת כעס, רק רחמים, אם היה כעס לא היה כבוד. אני לא סוחבת איתי משקעים, ב"ה טיפלתי ויש לי בעל תומך ואני במקום אחר היום. זה רק ההתמודדות בסיטואציות שונות בחיים שזה מתנגש.
7. אני ממשיכה להתפלל לה' שיסדר לי את הדרך הטובה לכולנו, אולי שתהיה לי באמת לידת בזק (רחוק מהלידות הקודמות שלי...) או כל דרך שיש לו, רק שירחם עלי ועליה.
8. למי ששאלה מה ההסבר לניתוק נפשי והרצון להיות בלידה, זה לא רצון נפשי, זה לא מגיע ממקום של אם - בת, ממקום של קשר וחיבור. לדעתי זה מגיע ממקום שזה נותן לה אישור שהיא אמא טובה, למרות הכל. היא מודעת באופן מעציב למצבה. זה נותן לה אישור פנימי וחיצוני, הנה אני אמא ככל האמהות.
לא יכולה להסביר את הכאב שיהיה לה אם גם אני אאכזב אותה ולא יקרא לה ללידה, מצד שני הרגש שלי, מה איתו?
גם אם אחליט בסוף ללדת לבד, אני אשא עם עצמי את נקיפות המצפון והעיניים שלה עוד הרבה זמן.
מבפנים אני יכולה להעיד, שאחרי שהיא היתה איתי בלידות המצב הנפשי שלה היה ממש טוב לתקופה ארוכה, זה נתן לה המון. אחרי הלידות של אחותי היא בפירוש בריגרסיה. אני רואה קשר ישיר בין הדברים.
אני רוצה זכויות בלידה, רוצה להיות בת טובה, לכבד אמא, רוצה ללדת ולחוות עם עצמי ועם בעלי לידה טובה, רוצה ילד בריא ושלם, כמה רצונות! לכאורה לא אמורים להתנגש, אצלי כן 
תודה לכל אחת שטרחה לענות, גם על המילים הטובות, זה עוזר
נשמע שאת מאוד רואה יתרונותמחכה עד מאוד
אולי תעשו רשימה בעד ונגד?
ולראות מה הרוב
כל הכבוד לך באמת!חויה טובה
כל כך מבינה אותך בהתלבטות..
אם את אומרת כמה זה מועיל לה הייתי מציעה לקרוא לה לקראת הסוף זה ניראה לי אופציה שהיא 'הרע במיעוטו'..
בהצלחה גדולה והחלטות טובות..
לא בטוח שיש קשר בין הלידות שנכחה בהם לביןאנונימית לרגע1
לדעתי אל תעשי קשרים כאלה כי וודאי זה לא..
לחוות לידה מן הצד זה מרגש ומרומם ומחבר ברמות אחרות!! זה לא מה ש"יציל" ויקדם אותה נפשית..
הטיפול הוא עמוק יותר מחויה גדולה שכזו..
אני לא הייתי קוראת לה.. היולדת מושפעת מכל האווירה מסביב, זה יכול אפילו לעכב לה את הלידה..
אם אהיה עם מישהו שמכביד ומלחיץ יהיה לי ממש קשה.
כן הייתי מתקשרת לקראת הסוף ומיידעת. אם תרצה להגיע- תגיע..
לא הייתי מזמינה באופן ישיר..
הייתי גורמת לה לתחושה טובה על ידי זה שהייתי מערבת אותה אחרי הלידה. גם אם את לא מסכימה עם גישתה וכו, זה עושה תחושה טובה שמחשיבים את דעתה והיא מוערכת.
בהצלחה ובשורות טובות !
אני רק רוצה לומר לך שהעלית דמעות בעינימיואשת******
האהבה
הרצון לכבד
חבל לי שלא כתבת בניק האמיתי שלך שאני אדע מי האשה המיוחדת שיש ביננו
ללמוד ממך על כיבוד הורים, אין מילים.
אני חושבת שלא תהיה לנו תשובה בשבילך, אבל הדבר היחיד שאני יכולה לומר לך שכל בחירה שלך תהיה טובה. אפילו אין טובה יותר וטובה פחות. אולי את יכולה להתייעץ עם רב שיוריד לך קצת משקל אחריות מהכתפיים. אבל ברור לי שמה שתבחרי- תרוויחי
מצד אחד תרוויחי את הלבד והזוגיות והחוויה המיוחדת, וזה לגמרי מותר לך ומלכתחילה- הרי מותר בשביל רצון יולדת לחלל שבת!
מצד שני אם תבחרי אחרת רק הקב״ה יודע מה שכרך אבל אין ספק שהוא יהיה עצום וגדול ורב
שולחת לך את כל הכוחות שבעולם ומתייקת לי את הסיפור שלך בראש שיחזק אותי בזמנים קשים של כיבוד הורים. הלוואי ואזכה להיות כמוך
👑
מצטרפת, אני קוראת ולא מוצאת מילים להגיבמק"ר
מצטרפת ממש... אין לי מיליםחדשה ישנה
זו התלבטות אמיתית. פשוט ללמוד ממך.. איזו רגישות.. איזו אצילות נפש. .. הלוואי עלי..
בא לי להגיד לך שתזמיני אותה.. כי זה ממש רפואת הנפש שלה...ואיזה זכות תהיה לך! אבל מצד שני זו לידה! זה הזמן שאת הכי אמורה לדאוג לעצמך!
באמת התלבטות קשה... בהצלחה בבחירה!
תחזרי לעדכן, כן?
הכי טובלב נתיים
בדיוק מה שכתבת כאן שבעלך יסביר לאחיות שם - אני בטוחה שהם יבינו ויעזרו ככל הניתן אולי אפילו לתאם איתן מראש בביקור לפני הלידה - אם עוד לא עשיתם
אולי עוד רעיון - אני לקחתי דולה וזה בעיקר עזר לבעלי לעזור לי (נתן לו יותר רוגע וכח ביחד) אולי דולה מעולה בשביל אמא שלך בזמן הלידה 🤗
את מדהימה ברגישות שלך וברצון האמיתיכי לעולם חסדו
מאחלת לך שהקב"ה יעשה לך נס גדול ושהכל יסתדר ממש מעבר לציפיות שלך, על הצד הטוב ביותר בעז"ה.
תאמיני שהקב"ה רואה את הלב הטוב שלך ואת הכוונות הטובות.
חיבוק גדול♡
וואו את מדהימה איזו בת טובה ונאמנהפי5
שתזכי גם לילדים מכבדים ואוהבים כמוך.
לפי דעתי הכי חשוב להתפלל על זה את לא חייבת לתת עצות לה' שזה יהיה בשבת
את תתפללי וה' יהיה בעזרך בדר" כל התפילות שרוצים ומתפללים לה' נענות וגם אם בעיניננו זה לא נראה כך צריך לדעת שהכל לטובה וזאת היתה הדרך הכי טובה של ה' להיטיב עמך.
לגבי הלידה תכניסי לראשך שאת לא קוראת לה וזהו לא כדאי לעדכן אתה בזה.
ותראי בעז"ה איך תתפתח הלידה את תראי עוד ניסים ונפלאת אני בטוחה רק תתפללי על זה.
בהצלחה רבה
רוצה להציע כיוון אחרסימן שאלה?
למדריכת הכנה תגידי מראש נקודות שחשובות לך שיעלו.
ודגשים שאת רוצה.
כשזה מגיע מגורם שלישי אין פגיעה
והפוך את נותנת לה יותר כבוד בזה שאת לוקחת אותה להכנה ללידה...
וואיי איזה נשמה אתליאן
תני לה לשמור על הילדיםנפשי תערוג
אמא שלי...ציפ'קה
היא (ממש קצת) כמו שאת מתארת. טיפוח חיצוני יש אבל חיבוקים ומילים של אהבה לא היה. (היות ולה אין שום הפרעה ב"ה, זה דברים שעם הזמן מסתדרים במיוחד שאני עברתי טיפול ולמדתי להגיד לה שאני אוהבת אותה אז התחילה להגיד לי גם.)
בכל אופן, גם אני התלבטתי רבות אם לקרוא לה ללידה או לא... בהתחלה אמרתי לה שלא נעים לי, היא קצת נעלבה אבל קיבלה את זה. אח"כ דברים קצת השתנו וכן אמרתי שאקרא לה ובאמת זה מה שקרה.
אבל כמו שתיארת, היא ממש לא עזרה, רק הציקה... היו קצת חיכוכים בינה לבין האיש שלי אפילו... אני מאד שמחה שהיא הייתה, היה לה מאד מרגש ומשמעותי.
אבל מה שבטוח זה שבלידות הבאות היא לא תהיה.
היה לה פעם אחת, את שלי עשיתי.
המסקנה העצובה שלי כבת לאמא בדכאון לא מאובחן ולא מטופלתפוחים ותמרים
אני גיליתי שאני לא יכולה להציל אותה. או לשנות אותה. או לגרור אותה החוצה מהמקום שלה. היא ככה. וזהו.
אין לה צורך להיות עם הנכדים הרבה. מספיק לקפוץ להגיד שלום לשעה. או פחות. ואנחנו קרובות ובאותה עיר. פעם הייתי מנסה לרתום אותה לשלל פעילויות אבל היא סובלת וזה פשוט לא מתאים.
לא שוכחת איך כשהזמנתי אותה לחגיגת יומולדת של אחד הנכדים היא שאלה אותי בתרעומת: מה, ככה את מתכננת לחגוג כל שנה?????
למדתי לתת לה את המרחב שנוח עבורה, בתוך תנאים שאפשריים עבורי ועבור משפחתי. למשל- אני אף פעם לא באה אליה. לא נעים אצלה, היא בלחץ שהילדים מוציאים משחקים, קשה לה להכין אוכל/שאני מכינה אצלה אוכל וכד'.
כשהיא אומרת שהיא רוצה לקפוץ אני תמיד שמחה, אבל לגמרי לוקחת בחשבון שיש אפשרות שתוך זמן קצר, תוך כדי הכנת א.ערב, כשילדה אחת במקלחת, השניה עם קקי ענק ושניים מנסים להרוג אחד את השני בגלל מדבקה, היא תגיד לי שהיא ממש מוכרחה לזוז כבר ואני אלווה אותה לדלת ואתן לה נשיקה ואגיד תודה שקפצה לביקור.
אני מציעה לך לנסות להפנים שזו האמא שלך. אלה היכולות שלה. את לא יכולה להציל אותה, ואל תנסי אפילו כשזה על חשבונך במקום כל כך אינטימי וקדוש. בעיני מקומה לא איתך, ולא משנה עד כמה את אוהבת אותה ומכבדת אותה ורוצה בטובתה.
^^ כל כך כל כך מסכימה איתך!!אנונימית לרגע1
מצטרפת לכולןאורוש3
הפותחת - שוב תודה לכולם! החיזוקים שלכם נתנו לי המוןהריון ולידה
איזה בנות מקסימות יש פה, התחברתי שוב לניק האנונימי רק להודות לכם מאוד!
אם זה לא יהיה סיפור מדי של אאוטינג, אחזור לעדכן בעזרת ה' מה היה בסוף.
ברכות לכולם 
וואו.מיוזיקל
אני בהריון קודם הייתי במצב דומה, מצד אחד רציתי לידה בלי נוכחות של אמא מאחר והיא חוותה לידה שקטה, היא חסרת נשימה ולחוצה כל הלידה ולא תורמת לרוגע שאני זקוקה לו. מצד שני רציתי אותה איתי.
לידה ראשונה היתה נוכחת,הלחיצה.
בלידה שניה לקחתי דולה בשביל לידת ויב"ק והיא מאד מאד נעלבה. בלידה שאחריה היא היתה נוכחת אבל שיגעה את הצוות שם מאחר והיה מצב של מצוקה ולא רצו לנתח אלא ואקום והיא לחצה שיקחו לניתוח, וכשעשו ואקום הילד יצא בלי בכי, וכל הצוות אושש אותו הביאו רופא ילדים וכו'. התחילה לצרוח שם למה הוא לא בוכה. אז המיילדות והצוות ניגשו אלי אחרי ההתאוששות לשוחח איתי שלטובת הבריאות הנפשית של אמא שלי, שלא תהיה נוכחת בלידות יותר. זה לא לטובת אף אחד.
העליתי את זה כמה פעמים כששיחזרנו את הלידות שלי. היא די מודעת לזה שהיא לא תהיה נוכחת.
ועדיין.קשה לי ולה. וההתלבטות קיימת, ב"ה הריון רביעי התחיל והפחד שלי ממה שיצוץ התחיל.
סליחה שלחתי לפני שסיימתימיוזיקל
רק שאצלך העניין של נוכחות בלידה עוזרת לאמא שלך, בעוד שאצלי זה מזיק לה.
אני חושבת שאם זה תורם לה כדאי שהיא תהיה נוכחת.
אני מאמינה שמלמעלה יראו את ההשתדלות שלך בכיבוד הורים. את מדהימה....
אני מאחלת לך הריון קל ומשעמם לידה קלה, וידיים מלאות.
ומה שלא תחליטי שהשם יהיה בעזרך בקבלת ההחלטה הנכונה.
נ"ב אולי כדאי להתייעץ עם פסיכולוג או יועץ נפשי כלשהו שמבין בזה.....אולי יהיו לו תובנות או דרכים אחרות להתמודד עם מצבה
וואוו את צדיקה אמיתיתאמא וגםאחרונה
לדעתי לקרוא לה כשכבר ממש מתקדמים, ככה גם אם היא תספיק זה יהיה ממש בסוף.
בדיקת תפקודי כבדהריון ולידה2
כן. בד"כ סביב 3-4 הכי מאוחר.ת.מ.אחרונה
זה כבר מתחיל להיות מעיק מידיmiki052
אימי היתה בקשר אדוק איתי עד לפני חצי שנה
יש במשפחתנו נתק רציני 4 בנות בגלאי 24 -30 ואבא -קבוצה אחת. והקבוצה השניה זה אמא עם 6 ילדים בגלאי 8-21 --כולם גרים באותו בית. אך יש נתק בין הצדדים.
רשמתי כבר בעבר את הסיפור בניק אחר miki123--..לא זוכרת מה הקוד ולכן פתחתי חדש.
יצרתי קשר עם אחיותי ואחיותיה של אימי שגם איתם אין לה קשר (אחרי כל כך הרבה שנים של נתק הבנתי שנתק לא יוביל לאף תוצאה ולכן החלטתי לחדש את הקשר)
ומאז הקשר קר יותר מקרח.
עד כדי שניסיתי לדבר על הנושא איתה אמרה לי בטלפון שאנני חסרה לה והיא לא מחפשת קשר איתי (הסבירה לה שכבר אמרה לי שאם אחזור להיות איתן בקשר היא לא יודעת מה יהיה על הקשר שלי ושלה וזו אשמתי ושאתמודד עם מה שעשיתי- השלום), ואכן אין מצידה תקשורת.
אני מתקשרת פעם בשבוע לאחל שבת שלום והתענינות קצרה מאוד רק מצידי. עונה לי בכן ולא.
כל שנה היינו יוצאים איתם לחופש בעלי אני והילדים שלי לכמה ימים והשנה כלום.
במקרה שמעתי שהם לא בבית והבנתי שהם יצאו (אימי עם הילדים הקטנים)
יצאו בחשאיות מוחלטת
מה? אני אוייב?
זה כואב לי.
מה בסה"כ עשיתי? שלום????? ועם מי? עם הבנות שלה עצמה ובשרה!!! ואחיות שלה.
שבוע שעבר התקשרתי פעמיים והיא לא ענתה אני בטוחה שלא שמעה את הצליל, אבל גם לא חזרה אלי.
היום היתה בממתינה ושוב לא חזרה אלי.
אני מרגישה שהרדיפה שלי אחריה סוחטת אותי נפשית.
אין לי עם מי להתייעץ בנושא מה גם שזה סיפור ארוך מאוד ואין לי כוח לספר.
לא רוצה נתק!
למה? למה לרסק אותי כך? למה לחפש בכוח נתק?
אנני רוצה נתק עם אחי הקטנים! לא בשביל זה עשיתי שלום.
אנני מצליחה להבין מה המניעים שלה.
חשבתי בעבר לכתוב לה מכתב . בעלי טוען שלא כדאי כיון שזה מה שהיא מחפשת שיתרפסו בפניה. שישתחוו לה. שירגישו שקשה בלעדיה. ולא רק בעלי אומר את זה גם אחיותיי גם אבי וגם אחיותיה של אימי.
תודה לבורא עולם על הניסיון הזה.
לא קל בכלל.
וואו נשמהשוקולד פרה.
היא מאלצת אותך ואת האחים לבחור צד.
איך חייתם בבית ככה? שני מחנות.. זה נורא.
אני חושבת שאמא שלך לא באמת מצליחה לראות מעבר לעצמה, ולכן מקשר הדוק מאוד איתך (=את הצד שלה) היא הפכה לקרח. היא דיכוטומית, ומה שלא עולה בקנה אחד עם מה שהיא- דינו להיות רחוק ומושלך לעזאזל (סליחה על החריפות).
לדעתי אל תהיי במקום המתרפס וה"מנדנד" כל עוד את לא חזקה בתוך עצמך. כי כרגע את מזינה את הקשר המעוות שנוצר כאן- אמא שמתנהגת אלייך כמו אל פושעת ואת שמתרצת את עצמך- כאילו היית פושעת!
תהיי חזקה בתוך עצמך ותלכי לטיפול שיעזור לך מולה. זה ממש סיפור כואב וקשה! את לא יכולה לעשות זאת לבד...
בנוסף,
היכן אביך בכל הסיפור?
ואחייך הקטנים?
האם לאחים שלך הקטנים אסור ליצור קשר איתך?
תודה לך ואווו.miki052
כל מילה בסלע ! ! !
זו לא פעם ראשונה שאני שומעת עליה את המילה "דיכוטומית"
אבי מאוד מסכן הוא נמושה. הוא כמוני מתאמץ להיות בשלום עם שני הצדדים והיא בועטת בו בדיוק כמוני ואף יותר (עדיף לא לפרט..)
אחיותיי בנות 16 ועד 20 נעות ונדות. אני מתאמצת ליצור איתן קשר כשאני מתקשרת הן מדברות איתי אבל לא מעבר...שום דבר מצידן . אני מנסה ליצור מפגשים וכלום...
האחים הקטנים אומללים. אין לי מושג מה היא הסבירה להם כשיצאו לחופש..למה אנחנו- בעלי אני והילדים- האחיינים שלהם לא הגענו.
היא לא אומרת להם לא להיות בקשר. אך אני מכירה את הלך רוחה...4 שנים הייתי בצד שלה .
היא היתה בוכה לי בהסטריה על אבא שלי ועל מה שעושה לה ועל הבנות איך שהן בועטות ומתעללות ופוגעות בה...בוכה בדמעות ממש. ואוטומטית זה הספיק לי בכדי לא לא ליצור מגע עם האחיות ולא לנסות לחשוב על שלום.
כמובן עד שהבנתי שיש פה משהו לא נכון בכל התהליך.
וזה כנראה מה שהיא עושה עם אחיותיי אחי הקטנים...בוכה להם ..דומעת וכביכול נותנת את התחושה שהיא האומללה.
וכנראה זה מה שגורם לגדולות להתרחק.
אצלנו במשפחה הכל היה עובר דרך אמא..וזו הבעיה הגדולה כאן.
היא יכולה לעשות את הצעד שאני עשיתי- ליצור שלום
אבל האגו לא נותן לה.
אני מזמינה את האחים הקטנים שבתות אלי..וזה הקשר היחיד.
כואב לי . רוצה קשר טוב ובריא עם כולם.
אני בטיפול.
קראתי גם את ההודעה הקודמת שלך. רחמנות על האחים הקטנים שלךמצוי ורצוי
מלחיץ אותי....miki052
אין מה להלחץ..אנייי12
חבל עלייך!אנייי12
דווקא שאמא שלך תבין שהיא מפסידה את הבת שהכי איתה והכי קשובה לה אולי היא תבין מה הפסידה.
חבל על הכוחות שלך ועל הנשמה שלך...
תשקיעי מאמץ רק איפה שכדי ושייך להשקיע ולא במקום שרודפים אותך בו..
רואים כמה היא חולת שליטה וכמה האגו בשמים!
ואבא שלך, אויש מסכן איך הוא סובל את זה כל השנים ולא עושה לזה סטופ.. או שמערב מישהו שיתקן את המצב!
את זה לא בכוחות שלך יותר, חבל תתנתקי מי שרוצה איתך קשר מה טוב ומי שלא שיבושם לו!
את ממש מדהימה!
אל תתני לה להרוס אותך יותר חבל חבל ..
זה משפיע עלייך ואוטומטית על המשפחה הגרעינית שלךוחבל..
הפסד כולו שלהם!
עונהmiki052
30 שנה היא בקצר עם אחיות שלה ולא מרגישה שהיא הפסידה . או לפחות כך היא משדרת.
כך שלא נראה לי תבין מה היא מפסידה ![]()
ההפך נראה לי היא תשמח שאנתק קשר.
וחבל לי.
לא אוהבת מריבות . רוצה קשר בריא עם כולם!
לא פשוט.
תודה לך ![]()
תאמיני ליאנייי12
מכירה את הנפש הפועלת דווקא מכיוון סבתא שלי..
ואמא שלי היא הכבש השחור .
היא מרגישה יודעת פשוט האגו שלה לא נותן לה לבוא ולתקן..
הגלגל מסתובב בסופו של דבר..
פעם למעלה פעם למטה
מבינה לליבך ..אנונימית 1994
עצוב ולא ברור לי עד היום איך יש לה בתור אמא לב להתנהג ככה אבל כנראה שזה הניסיון שלנו!
מלא חיבוקים ...
תודה..נסיון לא קל בכלל! אבל על הכל צריך להודות...miki052
היי לךהמקורית
ניכר שאת עוברת דברים לא פשווטים וזה יפה שאת מטפלת בעצמך.
אני לא יודעת מה המטפלת מיעצת לך ואם זה לא הכיוון אז לוקחת חזרה את דבריי כי אני רק צופה מהצד, אבל לענ"ד את צריכה להפסיק לצפות ממנה ולהיפגע.
את צריכה ליצור חומה רגשית מול ההתנהגות האלימה שלה.
אם לא היו האחים הקטנים שלך אז גם הייתי אומרת לך לא ליצור קשר בכלל אבל היות והקשר איתם עובר דרכה אז מבינה את ההשתדלות הגדולה שאת עושה.
צריך לפעמים לקבל מצב נתון כמצב נתון. זה יפה שאת אוהבת שלום ורודפת שלוםאבל לא בכל מחיר. אפשר גם להיות בשלום מרוחק. כלומר: את לא צריכהלשנוא אותה חלילה, אלא להבין שהשלום שלך איתה (הדרך לא לריב ולשמור על הרגשות שלך שלא ייהפכו שליליים) הוא לא להיות בקשר ולא לצפות וזה בסדר.
אני מבינה שזה קשה לך מאוד אבל שזה משו שאת מבינה בעצמך רק הרגשות מציפים אותך וזה הגיוני ביותר.
מקווה שתצליחי להשתקם. מחבקת אותך מרחוק!
תודה לךmiki052
לא מצליחה להשלים עם העובדה שכך אמא שילדה אותי, ודאגה כל החיים.
כך בועטת בי לפתע פתאום.
ולא רוצה להכיר בי.
ובנכדים שלה.
בגלל פרט כל כך שולי בחיים (ונעזוב שזהו רצונו של בורא עולם..להרבות שלום)
אני מבינה שזו התנהגות הזויה ובזויה.
להשלים עם העובדה שהיא לא בקשר כבר השלמתי.
אבל לא יכולה להשלים עם האחים והאחיות.
לא פייר שאנחנו הילדים נספוג התנהגות בזויה שכזו.
היא נלחמת איתי בילדים.
הזיה.
מסכימה עם כל מילה אבלהמקוריתאחרונה
כלומר זה לא נתק מטורף.. אף על פי שהיא משפיעה, זה אולי יותר כמו שאמרת שאת רוצה שזה יהיה קשר נורמלי וכו..
לדעתי תמקסמי את הסיטואציה. תנקי את רעש הרקע שהיא עושה, תמשיכי להזמין את האחים אלייך ותהני מההווי המשפחתי שלכם בלעדיה.
אע"פ שהם קטנים הם יגדלו ועם הזמן ישמרו איתך קשר בעצמם. תני לזמן לעשות את שלו.
אני יודעת שקשה להגיד מהצד בלי להיות בסיטואציה אבל לפעמים העצות מבחוץ הם אחו שהכי עוזרות כי אין שבוי מתיר עצמו מבית האסורים.
מקווה שתצליחי ושהשם יאיר לך את הדרך הנכונה
יאוו מכירה סיפור דומהכלה נאה
גם ממליצה לפנות לרוחה. לפחות להציל את הילדים שבבית. אם יש נתק שנים בין הוריך למה אביך לא מתגרש. הוא יקבל את הילדים אם הרוחה תתערב.
היא פוגעת להם בנפש.
בקשר אליה ניראה לי שאישה כזאת קשה לרצות. מי שאני מכירה לא הלכה לחתונה של הבת שלה. למרות כל התחנונים והבכי של הבת.
ניראה הפרעה נפשית. תבדקי עם איש מקצוע איך לנהוג איתה.
תודה !miki052
אני חוששת לפנות לרווחה.
אחיות שלי בעבר רצו לפנות ומישהו אחמר להם שלא כדאי...
היא בוכה מאוד מהר ומקפידה ולא בא לי לצער אותה.
כבר כתבו פה בעבר שאין ערך לקפידות שלה.
אבל כנראה שהפחדות במשך 28 שנה עשו את שלהם.
והשאירו את חותמם עמוק ...
היא אישה שעברה המון בחיים ופשוט מעבירה הלאה משטר של טרור.
מתפללת שבורא עולם ירכך את ליבה.
רק שואלת... איך יצאת כזאתחדשה ישנה
תודה לךmiki052
עושה טוב ומחזק ממש לקרוא מה שרשמת ![]()
אני חושבת שבעלי משפיע עלי לטובה המון.
אדם כל כך מיוחד שבורח ממריבות ותמיד תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה. (משהו משפחתי אצלהם)
זכיתי.
תודה לך 
וואו אחותיציפיה 4
אין לי יותר מידי עצות חכמות וקודם כל שולחת לך חיבוק חזק חזק!
דבר נוסף תראי מהי החומה שאת יוצאת סביב הסיפור הזה לא כדי לא לנסות להיות בקשר עם אחים שלך אלא כדי להתמודד עם אמא שלך.
כרגע היא לא תרפה/תשחרר ותמשיך להיות קרה אליך....אבל אם תצליחי "למשוך" אליך את האחים הנוספים אולי זה יעורר אותה.
בנוסף את יודעת למה אבא שלך לא מתגרש?
הם חיים באותו בית כולם ולא מדברים?
ומדהים כמה את יצאת רגישה כל כך!
את אחות ובת טובה!!
תודהmiki052
מאוד קשה למשוך את האחים.
מכיון שהיא מפעילה עלייהם לחץ ריגשי...בדיוק כמו שהפעילה עלי לפני שחידשתי את הקשר.
אני נלחמת ולא מוותרת...מתקשרת אליהם ..מזמינה...מדברת.
לא פשוט לנפש .
אבל עובדת הרבה על עצמי לנתק מעט את הרגש ולא להרגיש רודפת.
מאמינה ובטוחה שאצליח לשמור על קשר בריא איתם בעז"ה.
אבי לא מתגרש כיון שבאופי שלו הוא אדם מרצה (מלשון ריצוי), אדם שמתכופף, לא אוהב מריבות וכ"ו.
מה גם שטוען שלהתגרש יקרע את הילדים יותר.
אנני יודעת כמה זה נכון ..יש לי אח בן 8 שעוקב אחרי ההורים שלי כל הזמן לראות אם יש קשר ביניהם.
אם הם מדברים הוא רגוע...ז"א מבין שהם לא רבים ושמח.
ילד בן 8...מבינה? ילד פצוע
כולם חיים באותו בית חוץ ממני שאני נשואה ב"ה עם בעל מקסים ומתוקים קטנטנים.
יש שם נתק בין הצדדים
ההורים כן מדברים- דיבור טכני בלבד שבא רק או בעיקר מצד אבא שלי.
פריקונתזמרת מיוחדת
כל מי שאמר שבחודש תשיעי ההיריון זז כמו צב(או לפחות ככה זה מרגיש) צדקה..
די! אין לי כח כבר לסחוב, באלי כבר להוציא את התינוק מהבטן.. אין לי סבלנות.
שונאת להיות במצב של לא נודע זה מבאס.. הכל כבד לי, חם לי ופשוט אין לי כח למשוך..
וכל האנשים שלא מעודדים ואומרים שלידה ראשונה עוברים את התאריך אולי הם צודקים אבל למה לייאש??!!
אהיה מהאנשים המרגיזיםיונתי
אני גם בתשיעי, אבל מראש מכניסה לעצמי את התאריך המשוער שבוע 42. ככה החודש התשיעי רגוע יותר.
מה שכן, כבד, גדול, חם וכו'- קיים בכל זאת ![]()
לפחות אנחנו מתקרבות ליעד...
וכמובן מחזקת את עצמי שככל שהתינוק בפנים- יותר טוב לו. הוא גדל יותר ומתפתח ברוך ה'. וכשיגיע הזמן הנכון.. בע"ה זה יקרה!
אל תחשבי שאין לי גם מחשבות כמו שלך, כי אני לא מלאך.. אבל בדוגרי אני לא רוצה ללדת עכשיו ממש..
לא מצליחה לחשוב ככה.. מבחינתי ללדת עכשיו.זמרת מיוחדת
אפשר להבין אותך!!יונתי
אצלי בהריון הראשון הייתי כל כך רגועה, שכשבאתי למעקב הריון עודף בשבוע 41+5 דודה שלי ראתה אותי, ביום שישי. היא היתה צריכה להתארח אצל אמא שלי ובטלה את הארוח בטענה שנראה לה שאני לפני לידה וזה לא מתאים.. (היינו אצל ההורים בשבת)
אמא שלי צחקה עליה...
בשבת בצהרים באמת התחילו לי צירים..
ואז אמא שלי אמרה ששידרתי כל כך רוגע.. ולכן היא בעיקבותי..
ילדתי ב42 כאמור
וואי.. מקווה לא להגיע לשם..זמרת מיוחדת
עדיף לצפות ליותר לזכור שזה רק משוערפעם שנייה2
ולכל ילד קצב שלו.
גם אני לידה ראשונה 41+5
אני גם אני גםאשחיה
מצד שני, רוצה שהילדים יתחילו מסגרות קודם ושיהיו בשגרה, שבאמת יוולד בשעה טובה בלי שלרופאים או לי תהיה שליטה על זה, ובעיקר זוכרת שקשה יותר כשהם בחוץ מאשר בפנים 🙈
את הראשון ילדתי בשבוע 39 ואת השניה ב41 אז גם אין לי אינדיקציה מתי אולי זה יקרה...
רק לי יותר קל כשהם בחוץ ? למרות הבכיות והלילות הלבנים?פי5
איך באמת?אשחיה
גם עכשיו לא ישנה מידי טוב...אמא לאחרונה
סבלנות לילדים אחרים אין.
ואמצעי מניעה - גם ההתעסקות ההתחלתית עוברת ואחר כך זה כסר לא מורגש
לא, גם לי יותר קלאמא ל
איך מספרים על הריון בעבודה?הריון ולידה2
עובדת חדשה במשרד החינוך, עובדת דרך המתי''א, עדיין אין לי קביעות (לא מורה או גננת אז לא לסקול אותי, עובדת רק כמה שעות בשבוע שם).
בשבוע הבא שבוע 19. חיכיתי לקבל שיבוץ לפני שאספר על ההריון (בשנה שעברה בראיון עבודה שאלו אותי בפירוש אם אני בהריון!!! מזל שלא הייתי...).
אני בקשר טוב ויומיומי עם המדריכה שלי בווטסאפ, ותוהה לעצמי איך לספר... גם מבחינה אתית מרגישה שהייתי קצת לא בסדר שחיכיתי והסתרתי סוד וגם טכנית- למי אני צריכה להודיע?
אשמח לתשובות ממי שיודעת/יכולה לעזור...
אל תהיי לחוצה משרד החינוך רגילים לחלדחסדי ה' 1
דבר ראשון צריך לספר משבוע20 ולא 19 במקרה שלךבתי 123
את צריכה לספר למנהל שלך.. אם זה בי"ס למשל למנהלת גננת למפקחת בגדול למי שאחראי לדאוג לך למחליפה
אם את בקשר פנים אל פנים איתה פשוט תגשי ותספרי לה ואם לא אז תתקשרי
אומרים .. רציתי לבשר לך שבשעה טובה אני בהריון ותאריך המשוער שלי הוא ככה וככה... וזהו
בטוח? לא 18? לי אמרו 18ציפ'קה
כן. היה לנו פה כבר כמה פעמים דיון על זה.. החוק אומר שצריךבתי 123
לספר בחודש חמישי .. כלומר מתישהו בין שבוע 20 לשבוע 24 אבל כמובן שכדי להיות הוגנת כדאי לספר בשבוע 20 ולא יותר מאוחר
יש כמה מקומות שכתוב שבוע 18 כי חישבו 18 שבועות מהכניסה להריון ולא שבועות הריון כמו שסופרים באמת
בכל אופן את לא חייבת להגיד איזה שבוע את רק פחות או יותר מתי את צפויה ללדת או להגיד שאת בחודש חמישי
ממש תודה על התגובה שלך!הריון ולידה2
אני לא אמרתי כלום כי לא סיפרתי עדיין לאחראית הישירה שלי.. צריכה שתרגיעו לי את המצפון 😭מרגישה שאני דופקת את הצוות כי שתיים מתוך שלוש יצאו פחות או יותר באותו זמן... אווף...
אם בחרת לעבוד אז בלי מצפון בדיוק בשביל זה יש חוק שמגן עליךבתי 123
אני מבינה את ההרגשה שלך זה חלק מהסיבות שבגללן החלטתי להשאר בבית כרגע
אבל את בסדר גמור בסך הכל צריך למצוא לך מחליפה
את צודקת... אבלהריון ולידה2
אווף...
אשמח לשמוע עוד תגובות
מתכננת מחר לספר ולא ככ יודעת איך עושים את זה
אני גרועה בלהתבטא בטלפון...
ואשמח אם תוכלי לשתף בעוד סיבות להישאר בביתהריון ולידה2
יצא קצת ארוך...
בתי 123
בשלב מסויים זה פשוט בלתי אפשרי ולא משתלם כלכלית ומאוד קשה למצוא משרות שמתאימות לגידול ילדים כשגם הבעל עובד עד מאוחר אפילו בחינוך
כל הזמן צריך לקחת מחלת ילד שיהיו בריאים אבל ילדים בכל זאת.. אז המצב לא נעים ומלחיץ קרה לי כמה פעמים שהייתי צריכה לצאת באמצע היום זה ממש לא נעים
יש לי חברה שמראש אמרה למנהלת שיש לה ילדים במעון והיא לוקחת ימי מחלה כמה שהיא צריכה וזה מה יש .. רוב המנהלים לא היו זורמים עם זה
לעבוד בהריון בשבילי זה סיוט אני בקושי מתפקדת בחודשים הראשונים
אישה שעובדת ואין לה עזרה עם הילדים אחה"צ בעצם עובדת שתי משרות אני אומר את האמת לי כרגע אין את הכוחות לזה
חוץ מזה שזה מאוד קשה להיות בבית ולפעמים הרבה יותר נחמד שהם בצהרונים מאשר שהם משתגעים ומשועממים אחה"צ.. כיף שיש זמן לשבת על שיעורי בית על קריאה וכו אני רואה שבסופו של דבר זה משתלם
ממש מזדהה עם הרבה ממה שכתבתהריון ולידה2
גם לי יש חברה שאמרה לי שאין לה יום חופשי כי לוקחת קבוע יום בשבוע מחלת ילד (כל פעם ילד אחר חולה אצלה) ולא אכפת לה...
באמת לא בטוחה כמה זה משתלם לעבוד, השנה אשלם הון תועפות על מעון פרטי, כי המעונות של התמת פה קטסטרופה בעיני...
השנה הורדתי באחוז המשרה, לא משתלם כלכלית אבל זה בשביל הנפש...
ולגבי להפסיק לעבוד-
בדרכ נשארת עם התינוק עד גיל שנה... בהריון הזה לא יודעת מה אעשה.. חייבת לחזור לעבודה כשהוא יהיה בן חצי שנה וכבר עכשיו דואגת 😕
מצד שני- העבודה נותנת לי הרבה סיפוק. משתגעת להיות בבית יותר מדי זמן...
מחלת ילד זה לא יום חופשי? היא לא עובדת באותו יוםחולת שוקולד
ממש מבינה אותך גם לי מאוד קשה בביתבתי 123אחרונה
יש לי את העניין של נסיעות והסעות לילדים ואין לי דרך להגיע לעבודה בזמן אלא אם כן נקנה רכב נוסף
אני מנסה עכשיו להתפתח בבית (במקצוע מסויים) מקווה שאצליח
וגם מנסה לאהוב את העובדה שאני בבית
הזוי ששאלו אותך אם את בהריון, זה אסור!!!ציפ'קה
אני יודעת... גם אני הייתי בשוק מזההריון ולידה2
למנהל הישירשירוש16
אבל...
גם לתעד את זה.
זאת אומרת, הוכחה לכך שבאמת סיפרת למנהל בתאריך מסוים על ההריון ותאריך משוער.
אפשר לשלוח מייל בסיגנון "כהמשך לשיחתינו התאריך המשוער ללידה הוא ....".
כך שאם יבואו אליך בטענות שלא סיפרת/ ינסו לפטר וכו יש לך הוכחות ביד.
בהצלחה!
הנקה הצילו!הענקה
רעיונות למה זה קורה? מה אפשר לעשות? האם נורא להניק קבוע רק בצד אחד?
בתודה מראש מה'פרה' שרוצה להעניק וה'עגל' הסרבן
ניסית לשנות תנוחות? למדל תנוחת ״פוטבול״ לצד שהוא לא רוצה?קרן-הפוך
אולי כואב לו באוזןהתמסרות
וגם יכול להיות שיש סתימה בצד שהוא לא רוצה.
אולי לשאוב שם קצת.
אפשר גם להתחיל בצד שמסכים ואחכלהעביר כשנרגע
תודה על התגובות!הענקה
ב. לא נראלי שזה צינורית חסומה כי אני לוחצת קלות ויותר שפריצים...
ג. אוזניים כל היום הוא יחסית רגוע כך שקשה לי לחשוב שזה זה כי בד''כ שיש כאב אוזניים נודניקים כל היום...
ושוב תודה על המחשבה וההשקעה...
וחצי שיש עוד רעיונות אשמח...
לגבי האוזניים, זה לא מדוייקמק"ר
אולי כואב לו משהו בתנוחה הזומיואשת******
תנסי באמת לשנות תנוחה וגם לעקוב האם הוא בוכה לפעמים מתזוזה של יד בזוית מסוימת אי משהו כזה
וכמובן אוזניים יש כאלו שכואב להם רק בשכיבה תנסי תנוחה יותר יושבת (שלו)
לפעמים יש גם קיצור בצווארbula
באופן כללי צריך לראות שיש איזון בין הצדדים, למשל שהראש לא תמיד נוטה לצד אחד
ממש נכון. לא חשבתי על זה. בהחלט כדאי לבדוקמיואשת******
אני בדיוק מסיימת לימודי ליווי התפתחותי לתינוקותbula
למה שאני אחשוב שהמצאת?מיואשת******

אני מסכימה איתך לגמרי שזה כיון טוב וחשוב לבדוק את זה
תודה לכולם!הענקה
אשים לב לדברים האחרים שכתבתם למרות שהוא ישן הראש שלו מופנה כל פעם לצד אחר...
ושוב תודה!
נהדר! ושמחה שההצעה שלי עובדתקרן-הפוך
וגם אפשר להניק בשכיבה המיטה שאת שוכבת על הצד והוא גם שוכב לצידך.
תנסי למצוא שיטות נוחות.
הפתרון הזה לא אמור להימשך לאורך זמן.
תנסי מפעם לפעם להחזיר אותו לינוק נורמלי מהצד הזה.
בסוף יתרגל.
ואם כעת מציק לו משהו, העוד עמה ימים אולי יעבור?
קישור לאיורים שיוכלו לעזור - תנוחת פוטבולקרן-הפוךאחרונה
Google Image Result for https://www.babycenter.com/ims/2013/11/600x450xcluthc_football_2000x1100_4x3.jpg.pagespeed.ic.-NF1L8kf2M.jpg
פחד מניתוח קיסריהריונית ותיקה
מוצאת את עצמי מחפשת באינטרנט על אחוזי תמותה בניתוח, הניתוח השני שלי הסתבך מעט והייתי מאושפזת וכואבת הרבה זמן.
זה גם גרם לי לחכות הרבה שנים עד ההחלטה להביא עוד ילד לעולם וכעת רגע לפני איך מתגברים ? איך מפחיתים את החרדה המשתקת ?
מזדהה עם התחושה+mp8
הרבה אמונה וחשיבה חיובית. הרבה תפילות וצדקה.
בשורות טובות!
וואאאווו מזדהה איתך כל כך!!!צימוקים
לפני שיצאתי מהבית לניתוח הרביעי, נפרדתי מכולם. פשוט הייתי בטוחה ח"ו שאני אמות על שולחן הניתוחים. כבר נתתי לבעלי בקשות להמשך החיים עם הילדות..
בשבילי זה היה מבחן של אמונה ובטחון בקב"ה.
להסיח את הדעת מזה ולהשתדל לחשוב רק חיובי.
מחשבה יוצרת מציאות!
וברור שהניתוח יעבור בשלום, ואת והתינוק תהיו בריאים ושלמים!
החרדה הזאת אכן משתקת ומשביתה את הבית, מאחלת לך הרבה בריאות ושמחה! וחיבוק ענק!!
בדיוק כמו שאת מתארת... ^^^+mp8
עוד דברצימוקים
ואיך אומרים ?
לפי גוגל -
או שיש את המחלה ל"ע.
או שמתים ל"ע.
כל דבר קטן שמקלידים בחיפוש מביא לתוצאות הנ"ל..
אפילו בחיפוש מתכונים

מזמן כבר לקחתי החלטה ששינתה את חיי, לא לחפש מידע בגוגל!! זה קשה מאד, הכל בפלאפון בהישג יד.. אבל פשוט אסור לקרוא.
וככה זה גם בקיסרי - מוזכרים ברשת רק סיפורים נוראיים או ניתוחים שהסתבכו, או תסחיף מי שפיר וכדו'.
ואז באופן אוטומטי נכנסות לראש עוד מחשבות וסיטואציות שליליות..
לכן עדיף לא לקרוא ולהתמקד רק ב - חשוב טוב יהיה טוב! כי זה ממש ממש כך!!! אין אף סיבה הגיונית שח"ו יקרה לך משהו. יש מלא ניתוחים ביום... ומלא נשים שילדו בקיסרי יותר מ 5 פעמים (כמובן לא דנה כרגע בהאם זה בסדר או לא ?! רק מציינת עובדה..).
אני אדם ריאליהריונית ותיקה
את צודקת שדוקטור גוגל הוא לפעמים מאד אכזרי באבחנה שלו אבל לאנשים כמוני יש גם בגוגל הרבה ספרות מקצועית שעוזרת.
תודה על החיזוקים - בהחלט עוזר!!!
מסכימה עם צימוקיםהכל טוב.אחרונה
יש לך אפשרות לקחת מישהו פרטי?דפני11
וכמובן שרק רק תפילות. בסוף הרופא והמנתח האמיתי זה ה' יתברך... אבל לפעמים זה עוזר לדעת שעשית את המקסימום השתדלות מבחינתך.
אני לפני הקיסרי התפללתי שה' יביא לי שליחים טובים, כולל צוות אחיות, רופא ילדים, וכל מי שצריך בניתוח. ואפילו ההתפלתי שה' בעצמו ינתח אותי (כמובן בעזרת השליח - הרופא) בצורה הכי מושלמת כמו שרק הוא יודע... וגם התפללתי על ההרגשות. שארגיש בטוחה. שארגיש מוגנת. שאהיה שלווה ורגועה. שהגוף שלי ידע מה לעשות ואיך לאחות את החתך בצורה הטובה ביותר...
והיתה לי חווית לידה מדהימה!!! כמה שזה היה בניתוח, זה היה פשוט מדהים!
אז בעיני תפילות זה ה-דבר, אבל אם יש לך אפשרות לרופא פרטי, זה בהחלט יכול גם להוריד את רמת הלחץ...
כמו שכתבו כאןmiki052
מחשבה מייצרת מציאות!
ואני אומרת לך מניסיון אישי (לא בניתוח )
היה לי עניין מסויים שרציתי שיתקיים,לקחתי מחברת ובה רשמתי איך ומה אני רוצה בדיוק שיקרה.
במהלך חודש ימים כל יום התמדתי לרשום וממש להאמין במה שאני רושמת.
לא אשקר, בהתחלה היה לי ממש קשה אבל לאט לאט ככל שעברו הימים התחלתי להאמין במה שאני רושמת.
ו..
מה שרשמתי וביקשתי קרה!
אחד על אחד.
וזה לא עניין של ריאלית.
שווה וכדאי מאוד להכניס אמונה חיובית ולשנן אותה בכל יום. בעיקר שיש לך פחד ככ גדול.
זה מאוד ירגיע ויעזור.
שוב אומרת מניסיון אישי.
בהצלחה ושהכל ילך בקלות ובבריאות.
תוצאות העמסת סוכר 100הריון ולידה2
קיבלתי את התוצאות של העמסת סוכר.
כל ארבעת הבדיקות היו בתוך התווך, אך היו בדיקות שהיו ממש בגבול התווך.
בבדיקה הראשונה התווך הוא בין 70 ל95 והתוצאה שלי היא 84
בבדיקה השניה התווך הוא בין 70 ל180 והתוצאה שלי היא 175![]()
בבדיקה השלישית התווך הוא בין 70 ל155 ןהתוצאה שלי היא 134
בבדיקה הרביעית התווך הוא בין 70 ל140 והתוצאה שלי היא 100
תקין? או צריך להדאיג?
זה נראה מצוין סהכבאורות
יש! אפילו שיש בדיקה אחת ממש ממש על הגבול?הריון ולידה2
אין לי ניסיון עם קריאת תוצאות כאלה![]()
אני לא מספיק מבינה בזהבאורות
נראה לי תוצאות בסדר גמורציפור גן עדן
זה לא נקרא תוצאה גבולית, זה בתוך הטווח
תקין לגמרי+mp8אחרונה
הבת שלי בת 4 חודשים היום
גלויה
כבר 4 חודשים שאני אמא
פלא עצום
מרגישה חולמת ומרחפת
גם בקטע טוב
וגם לפעמים תופסת את עצמי
שאני לא מספיק משקיעה בה...
ב''ה היא נולדה בשבוע 36 במשקל 2 קילו
ועכשיו כבר מעל 5
ותודה למטרנה...
(לצערי הרגשתי שאין לי מספיק כוחות
בשביל להישאר שפויה עם הנקה ...
אני קצת שואבת אבל זה ממש מעט... )
ומזכירה לעצמי
איפה הייתי לפני 3 שנים
חבוטה עצובה ובודדה
ואיזה פלא
שיש לי בעל מדהים
שהוא אבא נפלא
ותינוקת כל כך מתוקה
והריון שבא בקלות ברוך ה'.
אמא
משתדלת להסתכל קדימה.
ושוב אני ממחזרת את עצמי
עם אותם רעיונות לשירים
תתמודדו


מהמם ומרגש! הרבה נחת ושמחה❤שנהא
מזל טוברק אמונה
ב"ה שזכית ושיתפת.
את משקיעה בה בוודאי ובלי נקיפות מצפון על ההנקה.
תודה!גלויה
מרגשת כמו תמידמק"ר
כיף לקרוא אותך!+mp8
תודה לךאמא ל6 מקסימים
מדהימה כרגיל!!! כל מילה שלך פנינה!ומזל"ט והרבה נחת תמיד!!!אמהלה
תודה לכולןגלויה
איזה מרגשת את!!מאמינה ומחכה
את מדהימה!הכל טוב.
ויאללה לכתוב ספר! כבר יש קונה ראשונה 🙋♀️
תודה!!גלויה
התחלתי לעשות צעדים קטנים בדרך לשם בעזרת ה'.
כמו שיונתן גפן שר:הכל טוב.
בדיוק כךגלויה
מרגשת את! תודה על השיתוף
מתואמת
כשילד נולד נולדים גם רגשי אשמה...גלויה
בשביל שהבת שלי תקבל יותר חלב אם.
מצד שני אני מזכירה לעצמי שיש לי ocd
והייתי כל כך מוצפת אחרי הלידה אז התמ''ל הציל אותי
וגם שאחרי שאני לוקחת כדור אז ממילא לא כדאי להניק ככה שחלק מהיום היא חייבת תמ''ל.
סוף פריקה בינתים.
אגב אני הרבה פעמים קוראת לה פוצי
וגיליתי יום אחד שזה נוטריקון של
פלא עצום...

את מקסימה ומיוחדת!!כלה נאה
גם אני עשיתי כמוך. מהלידה השלישית מטרנה. בגלל כדור.
עדיף כך.
כל הכבוד!
תודה רבה! שימחת!!גלויה
אבל זה ממש מעט.
בררתן לגבי הכדורים?חולת שוקולד
הרופאה אמרה לי לא לתת לה אחרי שאני לוקחת כדורגלויה
הסיבה העיקרית היתה שהייתי מוצפת לגמרי אחרי הלידה.
וגם עצלנות 😕
קצת מוזר ליחולת שוקולד
🔨🔨🔨
😜 ❤
תודה!גלויה
יש כדורים שונים שמשפיעים שונה..טארקו
את מדהימה איזה הכרת הטוב יש לך.. שנזכה
חדשה ישנה
קראתי והתרגשתי.. את מהממת!יפעה1986
וואו. העלת דמעות בעינידפני11
מהממת אחתחיים שלאחרונה
שילשולים בשבוע 9..שחקנית חדשה
מיום ראשון אני מרגישה חולשה ממש ואתמול התחילו כאבי בטן ושילשולים של כמעט כל אוכל שאני מכניסה לפה (ומנסה להקפיד על דברים שטובים לבטן..), שותה המון..
ביום ראשון בערב לקחתי פעם ראשונה ברזל באבקה ומרוב הגועל הקאתי אותה וגם את הארוחת ערב (פעם ראשונה שאני מקיאה בהריון), יכול להיות שכל השילשולים זה בגלל הברזל היחיד שלקחתי?
אשמח לעוד עצות ותובנות..
נשמע כמו ווירוס, לא רואה קשר לברזלמק"ר
(שלשול עקרונית יכול להיות קשור לברזלריבוזום
אבל פה באמת כאבי בטן ושלשול כל-כך תדיר נשמע יותר כמו וירוס.)
וגם לקחתי רק פעם אחת וישר הקאתי את זה..שחקנית חדשה
אז מעניין אם זה קשור..
אם לקחת וישר הקאת את זהפשיטא
תנוחי ותשתי המון!
אם השלשולים ממשיכים תלכי לבדוק.
יכול להיות וירוס. בקיץ נדבקים יותר בווירוסים בבטן, ובהריון המערכת החיסונית רגישה יותר.
יכול להיות שקשור לברזלבשורות משמחות
אם זה כבר עבר אז כנראה שזה בסדר, אבל להבאים...
בקילקול כיבה חזק מאוד או עם חום, את צריכה ללכת להיבדק שזה לא מחיידק- יש חיידקים שיכולים לפגוע בעובר
תלכי אפילו למיון אם זה לא בשעות של המוקד חירום
תודה לכולן!!שחקנית חדשה
את הברזל לקחתי רק ביום ראשון והקאתי באותה שניה, מאז לא לקחתי..
ובקשר לרופא, נבדקתי ביום ראשון אבל אז לא היו הרבה שילשולים ולרופא לא היה יותר מדי מה לעשות.. מקווה שהכל בסדר.. תודה על העזרה!
יש בתחילת הריון שלשולים וחוסר נוחות בבטן באופןכנרת כנרתאחרונה
שבוע 27 והעייפות חזרה בגדול!!הריון ולידה2
ממש כמו בתחילת ההריון![]()
![]()
הגיוני או שאפשר להאשים את השבוע האחרון של אוגוסט![]()
ממש לא מצליחה לפתוח את העיניים... מה עושים??
גם לי ככה!ייאי
גם אני עכשיו ב27 ופתאום נפלה עלי עייפות מטורפת.
אבל אצלי זה גם קשור לברזל נמוך... בדקת את זה?
האמת שאף פעם לא הייתה לי בעיה של ברזלהריון ולידה2
אפילו אחרי לידות הרופאים תמיד בהלם מהברזל הגבוה שלי...
אחרי הלידה הראשונה האחות ששחררה אותי אמרה לי להתחיל לשקול לחלק ברזל לאחרות![]()
![]()
אבל בהחלט שווה לבדוק. יש לי בדיקות דם שבוע הבא. יבדקו גם ברזל? יש דרך לבדוק מה בודקים בבדיקה?
תבדקי גם בי 12. מאד מחליש כשיש חסראמא יקרה לי*
תבדקי גם תפקודי בלוטת התריסכנרת כנרתאחרונה
ולפעמים בהריון היא קצת משתגעת...
את מי שואלים שאלה הלכתית אינטימית...?ייאי
מתפדחת לשאול רב😣
אולי מדריכת כלות? נשמת?מוריה
ממש לא אהבתי את המדריכה שליייאי
הקו הפתוח של נשמת?מוריה
מה זה?ייאי
יועצות הלכה.מוריה
ממליצהחדשה כאן 111
נראה לי שהקו נפתח רק בערב, לקראת שקיעה או משהו.
אם זה דחוף ללפני, יש את מכון פועה באמת, אבל של עונים רבנים...
תודה רבה לכולן על התגובות!ייאי
לשאול מדריכה לחיי אישותאביה דולה
שבעלך ישאל?חולת שוקולד
בעלי נבוך בעניינים האלה עוד יותר ממני....ייאי
לשאול את מכון פועהאם תביטו
זה אנונימי,
וממש פתוחים, עניינים ומתחשבים
ממליצה גם על מכון פועההריון ולידה2
בתור זוג צעיר לקח לנו מלא זמן להגיע ליחסי אישות מלאים.
ומכון פועה ממש ליוו אותנו בכבוד ובנעימות.
מאז מלווים אותנו בכל שאלה הלכתית גם בהריונות וגם בלי קשר.
בהצלחה!
^^ושוב אתכם
אתר של מכון פועה, או בעלך שישאל מדריך חתנים או רבוואוו
רק לקחת בחשבוןדפני11אחרונה
מתטרםת להמלצות על נשמת או טלפון למכון פועה
בוקר טוב, במה אפשר למנועכבת שבעים
שקפים VCF. בבתי המרקחת.קרן-הפוך
ממש לא ממליצה על שקפים של vcfתהללי
גם האחות שבדקה אותי אם יש לי הריון אמרה לי מייד 'אם השתמשת עם vcf, אז יש סיכוי גדול שאת בהריון. מנסיון זה זבל!'
והיו כאן בפורום נשים ששיתפו על שימוש לאורך חודשים.קרן-הפוך
את צריכה לדעת למצוא את קצה צוואר הרחם ולהניח את השקף בצורה נכונה.
קישור לדוגמא. אחת למשל משתפת שהשתמשה שנה אחרי קיסרי.קרן-הפוך
אני יודעת שיש כאלה משלבות בין נרות למניעה לבין הvcfתהללי
נכון, וזו אחת הסיבות שהחלטתי לנסות גםתהללי
וכמובן שהתאכזבתי 😒
דווקא הקפדתי מאוד להכניס כראוי, ולא הייתה לי שום בעיה.
אבל ה' רצה אחרת...
מה הסטטוס שלך?אפונה
הרבה אחרי הרופאה...כבת שבעים
להקפיד לקחת בזמןים...
ואם מתחילה כשאת מקבלת מחזור את מוגנת כל הזמן, אם לא פשוט לחכות קצת
מתי לגלולות אין השפעה?התגשמות חלום
בימים הראשונים או במקרה שמחסירים גלולהבתי 123
אני גם לא ממליצה על vcf.אוררר
חוץ מזה, ממש לא נח. צריך לתזמן לשים רבע שעה לפני. ולי זה היה מממממש כואב. אפילו לקחתי אדוויל אחכ . נראה לי זה פצע אותי.
אז מה? לסמוך על הנס?
כבת שבעים
מכירה את הביטוי אמ;לק. ו/או בלת״ק ?קרן-הפוך
(בלי לקרוא תגובות קודמות)
זו ההרגשה מהצטברות התגובות כאן - אין באמת התייחסות בצורה עניינית לשאלתך בפוסט הפותח והצעת אלטרנטיבות.
כי אין באמת מניעה של 100 אחוזתהללי
יש לה היום בלי עין הרע 11 ילדים מתוקים.
אנחנו רק עושים את ההשתדלות!
להגיע ל 11 ילדים זה הרבה מעבר לפספוס של אמצעי מניעה טוביםקרן-הפוך
אבל לא כל כך הרבה פספוסים.
נראה שזו יותר תוכנית מסודרת של מספר הילדים במשפחה.
סליחה. לאציינתיאוררר
מה שכן אני יודעת אולי יעזור לך,
זה שאני כרגע עם נובה טי. הבנתי שכואב יותר מהרגיל בזמן מחזור.לא מנוסה כי לא קיבלתי-
אני מניקה. לי הוא עלה 600 שח עשיתי אצל רופאה פרטית.
עד כאן ניסיוני הדל בהצלחה

אני הייתי עם שקפים ומנע מעולהמהמרחקיםאחרונה
אני יודעת שמנע כי קיבלתי מחזור (בהנקה מלאה) וברגע שהפסקתי להשתמש נכנסתי להריון.
כרגע אני עם נובה טי. עדיין לא קיבלתי מחזור לאחר הלידה. אני כן יכולה לומר שהחוטים מורגשים וממש מציקים בזמן יחסים! (צריכה ללכת לקצר. הבנתי שזה לא אמור להפריע בכלל)
עלה 100₪
התקנה עוד 300₪
עשיתי בקופ"ח.
אני מרוצה מזה שזה שם ואני לא צריכה לדאוג לגביי זה ולזכור לשים/ לחכות .
הפרשות מהטבור בהריון🙄ציפור מתוקה
תקין???
יש לזה ריח? אדמומיות?רק אמונה
כדאי להראות לרופאה
לא, זה ממש שקוףציפור מתוקה
מוזר לא נתקלתירק אמונה
איך שמת לב לזה? את מורחת קרם על הבטן שמן?בתי 123
^^ ואולי זה זיעה או מהאמבטיה?רק אמונה
בוודאות לא, ראיתי שממש יוצא נוזל שקוףציפור מתוקה
אני לא מכירה את התופעהרק אמונה
תמיד את יכולה לפנות לרופא משפחה
לא מורחת כלום.. שמתי לב שיש כתם רטוב על הגופיה לפני כמה ימיםציפור מתוקה
יש סיבה לחשוש?
התור לרופא רק עוד חודש בערך
מכירה מישהי שזה קרה להלב נתיים
אוייי הטפשת🙈🙈🙈ציפור מתוקה
איזה פדיחות חחח
תודה לכולן😘
ענק 

אורוש3
!!מק"ר
חחח
בתי 123
חחחחח קורע!!!!דפני11אחרונה
שבוע אחרון של חופש...אני זה א
וגם מאפשר לי לבלות קצת לבד עם הגדולה והקטן בלי האמצעים שלפעמים מפריעים... בקיצור מחר מתכננת יום בילוי עם הגדולה בליווי היונק כמובן וזהו אפילו שחמישי וצריך להתכונן לשבת בא לי לפנק אותה עוד קצת..
הלוואי שאצליח למלא לה את המצברים של האהבה וליצור לנו קירבה של אמא ובת.. מודה שביומיום עם כל הקטנים אני לפעמים קצת קשוחה.. ואני משתדלת להיות יותר רכה.
איחור 50 יוםאנונימי1306
רגע לפני שעוברים לטיפולים ,
החלטנו שהחודש מנסים טבעי בלי כדורים בלי טיפולים
מחזור רגיל בד״כ בין 30-35 ימים
13.8 בדיקת הריון ביתית שלילית
22.8 בדיקת דם שלילית
אתמול הייתי אצל רופא נשים ביצע אולטרסאונד
אמר ״את לא בהריון
את נראית אחרי ביוץ לא היה בטוח כל כך
אולי תקבלי בימים הקרובים ״
אם לא קיבלת עד ה10.9 הביא לי כדורים שעושים מחזור
השאלה שלי מה הסיכוי שהיה ביוץ מאוחר אפילו מאוד ועדיין יש סיכוי ובאולטרסאונד הוא לא יכול לראות את זה בכל מקרה בשלב כזה?
אני מנסה להישאר אופטימית כי לאמא שלי בזמנו היה משהו דומה
קיבלה מחזור ב4.2 וב10.4 גילתה שהיא בהריון רק
גם שניה לפני טיפולים שניסתה טבעי ...
אופטימיות ממישהי ???אנונימי1306
אם היה ביוץ יש מצב שתקבלי או שאולי גם יש סיכוי להריוןים...אחרונה
תזהרי עם הכדורים כי זה יכול לגרום להפלה במקרה ואת כן בהריון
לדעתי תחכי עוד איזה שבוע מהזמן שאמר לך ותבדקי אם לא תקבלי עד אז
יש מצב שאת לא מקבלת בגלל שאת מאוד רוצה ונאחזת בזה, הגוף מאוד מושפע מהמצב הנפשי כך שגם ממליצה לך לשחרר את הרצון ולהרפות באמת
תנסי כמה שיותר להימנע מהכדורים ולשחרר שהגוף שלך יוכל לחזור למחזור הטבעי שלו וכך תוכלי להיכנס להריון בין אם טבעית או עם טיפולים
בהצלחה
אז דיברתי עם אמאאני זה א
בכל זאת היה כייף הסופ"ש הארוך אצלם למרות שההתחחה היתה קצת קשה כי היתה הרבה המולה. לא רוצה לפרט מחשש לאאוטינג.. בכל מקרה היא נראה לי מבינה את הרצון שלנו להיות יותר בבית שלנו.. תודה על כל העיצות הנבונות.
הרופאה סתם הלחיצה אותי אוףףאני זה א
יש מחלה שעוברת דרך קרציות אבל זה די נדירבתי 123
היא כנראה התרשמה שזה סתם וירוס
מוזר, היא מתכוונת לקדחת המערות ככל הנראה אבל מה הסיכוי?.באורות
לא יודעת לא הסבירה לי כלום זה מה שהלחיץ אותי כיאני זה א
יכול להיותשירוש16
אדמדמת? לא יודעת פשוט מקווה שיעבור הכל ולא אצטרך לחזוראני זה אאחרונה
תור לניתוח קיסרי אלקטיבי בדחיפות?הריון ולידה2
בקיצור, יש למישהי מושג איך זה עובד?
תודה רבה!!
לכי למיון עם ההפנייהים...
זו החלטה של רופא האם ומתי לנתחרינת 29
אגב, את צריכה למהר ממש! את בשבוע מתקדם מאד בשביל קיסרי אלקטיבי!
