פורום הריון ולידה (עמוד 3119)

חנה ספיר

מה אתן אומרות על ביקור חולים? 

זה ממש לא היה אופציה מבחינתי אבל לאחרונה שמעתי עליהם פידבקים טובים

ומה עם הדסה הר הצופים? ממליצות?

יש מרדים זמין, ביה"ח קטן.

יחס אישי, הכל טוב..

(הייתה מילדת אחת שלא הסתדרתי /על 5 נפלאות ומקסימות.)

אני כל הזמן שומעת על עומס בשערי צדק, 3 לידות ואף פעם לא נתקלנו בעומס.

בשלושת הפעמים קיבלתי ישר חדר.

רק בלידה השלישית לקחתי אפידורל וכמה שאני זוכרת המרדים בא די מהר. 

 

אני ממש ממש ממליצה! לי היו שם רק חוויות טובות!

הפעם כנראה שלצערי לא אלד שם, כי עברנו דירה וזה כבר רחוק...

 

העומס היחיד שנתקלתי בו היה בחדרים של הביות, אני תמיד הולכת לביות ובלידה השלישית בלילה הראשון לא היה חדר פנוי, אז השאירו אותנו בחדר של שהיית לילה.

אם את מתכננת ביות ממליצה להגיד ישר כשאת מגיעה!

למה את לא לוקחת אפידורל בפתיחה 4? 5?
לחכות ל6-7 בלידה ארוכה זה באמת קשה...
גם אצלי הלידות ארוכות מאוד...
ילדתי שם, אין ספק שהעומס זה חיסרון גדול שם. מצד שני אם את מסתכלת על זה הפוך, זה שיש שם כ''כ הרבה לידות זה אומר שיש להם צוות עם הרבה נסיון, מה שהופך אותם למקצועיים...
הצוות רובם מקסימים. תמיד צריך להתפלל על שליחים טובים. אני מאוד נהניתי מהמיילדות ומהאחיות. הרופאה ששמה לי אפידורל הייתה לא משהו מבחינת אנושיות ומבחינת מקצועיות. אבל בפעם אחרת שילדתי שם ביהט מרדים תותח, גם מקצועי וגם אנושי... קיצור, אי אפשר לדעת...

ילדתי לא מזמן .פחות אהבתי ..יחס טכני לרוב
לידה קודמת בעין כרם ושם קיבלתי יחס מהמם!
גם בלידה וגם במחלקה

לי היה טוב שם, למרדים לוקח זמן להגיע, אבל לא סוף העולם (15-20 דקות ממה שאני זוכרת).
הצוות מעולה.
פעם אחת מיילדת מנעה לידה מכשירנית,
פעם אחרת מיילדת מנעה לידה בשירותים/ מסדרון (עוד לא התקבלתי אפילו והיא זיהתה מרחוק שאני בלידה מתקדמת ופרשה עלי חסות )

ממש ממליצה על הדסה הר הצופים, והרבה פחות ממליצה על ביקור חולים

אשמח לשמוע עוד המלצות

פעמיים ילדתי שם, בפעם הראשונה המרדימה חיכתה לי בחדר, בפעם שניה חיכתי אולי חמש דקות...

ובפעם השניה היה בעיות באמצע כשהאפידורל פתאום לא עבד וחשוב אולי להוציא ולהכניס מחדש, המקדים היה איתי כל הזמן, וגם אח''כ כשהסתדר בא כל כמה דק' לראות שהכל בסדר. בקיצור מומלץ מאוד!
לדעתי יש שם לפחות שני מרדימים במשמרת, אם לא שלושה.

אני לא רופאה ואין לי נסיון עם זה אז תקחי את הדברים שלי בערבון מוגבל.
נשמע לי הגיוני שאם כל האזור התנפח אז הנפיחות של הנקודת חן היא תוצאה מזה.
מצד שני, נקודת חן שגדלה פתאום יכולה להיות מסוכנת, אז אולי כן כדאי לבדוק למרות המבוכה.
ולגבי הקלה, אני חושבת שיש גרביונים או תחתון צמוד שנותן תמיכה לורידים ודליות.

ואני כן בעד לקבוע תור לרופא עור (עדיף רופאה... סתם בשבילך) וכשהייתי באה לרופאה הייתי אומרת מראש, תקשיבי, לא ככ נעים לי אבל זה המצב, יש לי דליות וכו...
ואז זה קצת מכין אותה נפשית.
ואל תתפדחי, זאת העבודה שלהם והם שוכחים מזה איך שאת יוצאת מהחדר.
אני בעד לבדוק ולא לפחד.
וגם אם יש תגובות לא נענעימותוכבר קיבלתי אחת כזאת בנושא אחר...) אין מה לעשות פשוט לעצום אוזניים ולסמוך על עצמך שכל הכבוד שבדקת

אסטרוגן בגוף בתקופת ההריון.

שומות שטוחות צומחות פתאום למימדים לא מוכרים ...👹

לי יש שומה אחת קטנה מעל שד אחד, ובהריון השומה גדלה ונהייתה מחוספסת.
אחרי הלידה, לקח זמן, אך חזרה לגודלה הרגיל.

זה לא קשור בכלל לדליות.

בגלל ההשפעה המוכרת של האסטרוגן בהריון על גדילת נקודות חן ושומות - תקופת ההריון היא לא הזמן המתאים, מבחינת רופאי העור, לבדוק נקודות ושומות שהופיעו בעור, אלא רק לאחר הלידה.

אם תכתבי בגוגל: נקודות חן אסטרוגן, תמצאי לא מעט מאמרים וגם עדויות של נשים.
קישור לדוגמא.

ההריוניות / אמהות טריות עם נקודות חן | פורום הריון ולידה

התגובה הממש האחרונה בקישור די רלוונטית, אומנם אצלה זה היה בבטן, אך משתפת שהנקודה גדלה מאוד מאוד בהריון.

בלי להתחייב לגביך, אבל אולי זה קצת ירגיע: הוא אמר לי שבהריונות הנקודות חן גדלות וגם נוצרות חדשות.
לי זה קרה שניהם, אבל אני מנוקדת קשות

לכי להבדק, בנחת אבל, רוב הסיכויים שזה מההריון

האמת שזה די כואב ומציק, אין סיכוי שיורידו לי בהריון? אני כבר בחודש תשיעי ומתלבטת אם לטרוח בשביל זה עכשיו כי רופאת עור בזמינות זו נסיעה בשבילי...
והאמת, קצת נרגעתי..

להפך הרבה פעמים לידה פשוט מתחילה מאפס וזה גם נורמלי לעבור את שבוע 40 לא ממהרים לנתח.. מה שכן חשוב מאוד מעקב תנועות כל הזמן ואם תגיעי ל40 אז מעקב הריון עודף
מאחת לך לידה קלה בידיים מלאות בעתו ובזמנו

אבל באופן כללי פיזיו של רצפת אגן אמורה לעזור

ותרגילי קיגל- חפשי בגוגל

הרבה פחות מביך מהיחשפות בפני רופא נשים.
יש משחות וטיפולים יעודיים.

בלידה הראשונה אכלתי רק בריא- לחם מלא, ירקות ופירות, גם דגים ועופות אבל בלי שטויות בכלל ( לא חטיפים ושוקולדים אפילו שיולדת צריכה אכילה רגשית) ואז זה השתפר לי פלאים (וגם ירדתי במשקל פלאים ) אבל עכשיו בלידה הזאת השתמשתי במשחה של פוראוור נגד טחורים והיא עזרה לי תוך יום יומיים משהו מדהים... ( נשאר לי רק להתפטר מהשומנים... ) וניסיתי את כל המשחות האפשריות, כלום לא עזר חוץ ממנה...
רפואה שלמה במהרה!!

אבל מהצד השני - החשיבה שלך ממש נכונה,

תספרי בשלב מוקדם, לא מוקדם מדי, אבל כן בשלב שבו היית מספרת לחברה טובה אם לא היה מורכב.

נגיד סוף שליש ראשון.

אני חושבת שפשוט לספר, כמו שמספרים על הריון... ולא להתעכב על זה יותר מדי אח"כ, במיוחד אם נראה שזה מה שהן מדעיפות.

 

 

לספר תצטרכי בכל מקרה, במוקדם או במאוחר,

ולספר בשלב מאוחר יכול ממש להכאיב.

אישית, חברה התקשרה לספר לי על הריון שעה לפני שהייתי אמורה לפגוש אותה, כדי שלא אראה בטן...

ובכיתי המון אח"כ.

לא קנאתי בה על ההריון, ובאמת שמחתי איתה מכל הלב,

אבל זה שהיא לא רצתה לספר - פשוט מדגיש את הפער ביננו ומכאיב כ"כ.

 

 

אם בכל מקרה בסוף היא תדע-

למה לחכות עם זה לזמן שיהיה יותר פוגע?

 

 

כמובן שאח"כ חשובה רגישות,

לשים לב כמה לדבר על זה,

לא להתעלם מההריון באופן מוגזם, אבל גם לא לחפור עליו

(עם כל זה שאני בטוחה שהוא משמעותי לך מאד מאד)

 

 

 

תודה שאכפת לך

וסליחה אם איכשהו פרקתי לך כאן....

 

 

אני יודעת שזה ממש רגיש לכן שואלת איך כדאי לספר.
בעה מתכננת לספר בקרוב אבל בהודעה? בשיחה רגילה? מה להגיד??

כבר עם השני היה מורכב.. אז עכשיו עודיותר..

וברור שלא לדבר על ההריון יותר מדי

הייתי מודיעה בשיחת טלפון, כחלק משיחה שגרתית, לא להתקשר במיוחד בשביל זה.
פנים אל פנים באמת לא מתאים, כי לא מאפשר להן זמן לעכל כשהן לא מולך..
בעבר דווקא הודענו לזוג עם קשיי פוריות, קצת לפני פגישה איתם, בטלפון. היה נראה לי שעבר בסדר. אולי היה יותר נכון דווקא לא לפני פגישה? תלוי בהרגשה שלך ובקשר שלכן..

ובכלל כל בנאדם בעולם הזה הוא שונה
וכל קשר חברי בין 2 חברות הוא אחר
ולכל סיטואציה כדאי משהו אחר
אין כלל אוטומטי שאומר איך צריך לנהוג.
אני באופן אישי הייתי מעדיפה שיודיעו לי דברים כאלה בהודעה ולא באופן שיכולים לשמוע את התגובה המיידית שלי.

ומה זה "עבר בסדר.."?
ברור לך שאין לך מושג מה זה עשה להם באמת, מה הם חשבו אחרי זה,
כמה קשה זה היה להם..
אני חושבת שצריך לעשות את ההשתדלות להודיע הודעות שמחות שכאלה בדרך שמאפשרת למי שמודיעים לו לא להיות צריך להגיב אלא להיות יכול לקחת את הזמן שלו.

ויותר מזה... לאפשר לחברה הזאת לקחת פסק זמן קצר מהקשר איתך אם היא רוצה..

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם אחות

בדיקות דם תקינות וגם לחץ דם בסדר ועדיין הייתי מרגישה ככה הרבה פעמים אחרי מאמץ..

הייתי מסתובבת קבוע עם סוכריות בתיק, ואוכלת כל פעם כשזה הולך לקרות. אפילו נשכבתי פעם על ספסל אבן ברחוב כי פחדתי להתעלף.

תשתי הרבה זה לחץ דם נמוך... כלי הדם מתרחבים כדי לספק לעובר את צרכיו.

חמישה חודשים אחרי לידה ולוקחת גלולןת כבר שבועיים בערך מהמקווה שאני מרגישה ככה ,אומנם לא אוכלת תקין לגמרי כי לא מרגישה תחושת רעב אבל עם חולשה מטורפת מרגיש כמו נפילת סוכר,בחילות והקאות מישהי יודעת אולי מה זה יכול להיות??

את מניקה?
כתבת כבדרך אגב "לא מרגישה תחושת רעב", זה ממש לא דבר שמתעלמים ממנו.. הגוף שלנו זקוק להזנה ואם לא מזינים אותו כמו שצריך זה יכול לבוא על חשבון הבריאות שלנו. כדאי להבין למה את לא רעבה, ומשם גם להבין למה יש לך נפילות סוכר שמתבטאות בצורה אקוטית ככ.
לא נשמע שקשור לגלולות כי את כותבת שזה ככה כבר תקופה ארוכה לפני.

התחלתי מסרזט ועברתי למליאן, אני הייתי עם צינון בשבועיים האחרונים אז כנראה שזה משפיע על הרעב, גם המצב הנפשי ככה ככה, ברוך ה יותר טוב בהרבה אבל עדיין לא המצב שאני רגילה יכול להיות שזה משפיע על הרעב

במצב יומיומי את עם חולשה כזו והקאות?

ויצא שלילי, אלו ממש תופעות שיש לי בהריון, אבל עכשיו אני לא מבינה מה הסיבה שלהם, אני עם גלולות אז גם לא יודעת מה עובר עליי
הרופאה אמרה שאולי זה וירוס שנגרם בעקבות הצינון כבר לא יודעת מה לחשוב

שוב, לא לגמרי הבנתי ממך, אם את מרגישה חולשה הקאות וכו כבר חמישה חודשים או רק בשבועיים האחרונים.
אם חמישה חודשים, מאז שהתחלת את הגלולות, אז שווה לשקול החלפת אמצעי מניעה. זה נחשב לתופעות לוואי כן מוכרות(אמנם נדירות) של גלולות הנקה.

מאז שעברתי למליאן מדובר בשלושה חודשים אבל החודש זה החמיר גם אני כבר שבועיים מצוננת ברמה קיצונית אז מנסה לחשוב שאולי התופעות קשורות לצינון בתוספת הגולולת.
בנוסף המשפחה של בעלי בטוחים שאני בהריון, יצאה לי בטן וההרגשה הכללית בשבועיים האחרונית שכבר אני מתחילה לחשוב עם עצמי שזה המצב, אבל כמו שאמרתי בדיקת הריון נראתה שלילית

אם בדקת רק פעם אחת בסטיק.

ואחד של תשובה כנה שכבר לא בתוקף ושניהם הראה שלילי,
מוזר לי קצת התחושה כי זה לא כל היום ממש זה יכול פתאום להגיע החולשה וההרגשה שיורד סוכר ואחרי כמה דקות מתאזן

בכל מקרה הייתי שוללת במקומך בוודאות הריון, ופונה לרופא...

תמיד כחצי שעה אחרי ארוחה.
דיאטנית אמרה לי לחלק את הארוחות לארוחות קטנות, כל שעתיים לאכול משהו, ואז אין עומס על הגוף.
זה עזר מיד.

להרגעע! הכי חשוב, הלחץ רק מרע את המצב את הלחץ דם את נפש את הכל. משפיע ישירות על הגוף.. גם לי באחד ההריונות שראיתי שלא אוכל לקבל אפידורל (טסיות נמוכות) נכנסתי לחרדות הסטריה נוראית. בסופו של דבר הכנסתי לי לראש קודם כל שהלידה היא לא מחר!!! אין מה לדאוג *כרגע* . אני יודעת קל להגיד קשה לבצע כשאת בתוך זה. אבל תנסי!! בשבילך🤗 ודבר שני לאחרי שקצת החרדה יורדת זה הזמן להתחיל לשמוע וללמוד דרכי התמודדות עם כאבי הצירים ללא אפידורל. יש הרבה וכל מיני שיטות שונות שאפשר לנסות לראות למה מתחברת. אבל קודם כל וראשית כל, לא לראות רק שחור. יש קשיים ופחדים ונורמלי אבל בשבילך ובשביל הבייבי היקר נסי לראות ולדמיין גם את הטוב המצפה לכם לאחר הלידה.
שיהיה בהצלחה רבה המשך הריון רגוע ומנוחת המפש והגוף
חג שמח!!

תקראי על זה, תלמדי, שיטות להתמודד עם צירים גם בלי אפידורל, נשימות נכונות וכו

מבינה את הפחד שלך במיוחד שזו לידה ראשונה, אך באמת שזה לא בהכרח נורא ללדת בלי אפידורל.

הלידה הראשונה שלי היתה הרבה הרבה הרבה יותר קשה מהשניה, למרות שהיתה עם אפידורל, לעומת הלידה השניה המדהימה שהיתה לי ללא אפידורל.
יש הרבה יתרונות בללדת בלי אפידורל ואני אישית מקוה שלהבא אצליח ללדת בלי.

רק בקשר להרדמה המלאה זה ממש לא כזה מפחיד, באמת, המון אנשים עוברים את זה
חוץ מזה אולי כדאי לך ליצור קשר עם דולה או מטפלת כלשהי שתוכלי לדבר איתה על הפחדים ולמצוא שיטות איך כן להקל על עצמך את כל העומס הרגשי הזה
גם להתמודד עם הצירים יש שיטות שאפשר ללמוד
בהצלחה

מסיבה רפואית אחרת.. מצטרפת לך את הסיפור לידה שלי, מאז ילדתי עוד פעמיים ב"ה (אם תרצי אשלח לך גם אותם) וכל פעם ב"ה הקב"ה סייע. זה ממש אפשרי.

סיפור הלידה שלי | פורום הריון ולידה

זה ממש נותן לי תקווה
היא הסבירה לי שהאפידורל ממש גורם ללחץ דם לצנוח ולמי שיש תת לחץ דם זה מסוכן ויכול חס וחלילה לגרום לדום לב

לידה ראשונה בשבוע 40, כן חוררו אותי וזה השפיע רק ב 10 דק הראשונות אבל הגוף שלי דחה את החומר ולא הועיל התחלתי להתגרד בכל הגוף ויצאו לי מלא שלפוחיות! כל הזמן קראנו למרדים מחדש עד שהוא הסביר לי שיש נשים שהגוף שלהן דוחה את החומר ולכן ילדתי בלי אפידורל למרות שהבנתי שבבדיקות שעושים לפני הלידה יש בדיקה שבודקת עם אפשר ללדת עם אפידורל או בלי ויצא לי שאני יכולה לקבל אפידורל אבל לא יודעת מה קרה בלידה עצמה ולמה זה התפקשש לי 🤷🏼‍♀️
כולם כולל כולם היו בהלם שעמדתי בזה בלי האפידורל

אם יש מספיק רכיבים שאחראים על קרישה בדם (כי אם יש קצת לא נותנים כי זה מסוכן) ולא אם הגוף אלרגי..

בלידה הבאה זה השפיע?

גם אני לפני חודש ילדתי ולא השפיע עלי ומפחדת שגם בלידה נבאה יהיה ככה חח

@חדשה1 לא יודעת עם כתבת לי אבל ילדתי לפני פחות מחודשיים אז לא הספקתי ללדת שוב מאז
לפי מה שהסבירו לי עם הגוף דוחה את החומר אז זה לא משתנה .. אני להבא לא אוכל ללדת לידה רגילה רק קיסרי כי יצאתי על קרע c3 אז רק חפרו לי שלידה רגילה לא תהיה להבא 🤦🏻‍♀️

פחדתי כמוך! למרות שבלידה ראשונה -מלכתחילה ידעתי שלא אקח אפידורל

בעקבות סיפור על אמא של חברתי שהפכה לנכה..

יצא שפחדתי גם מהלידה וגם מהאפידורל!

 

ילדתי 3 לידות ללא אפידורל. וכנראה שגם בהמשך אלד בלי (אימי עשתה את זה 10 פעמים )

 

תתפללי המון.

תרגעי!- לחץ לא עוזר. (למרות שאני מבינה אותך..)

תנשמי, תאמיני שתהיה לך לידה קלה!

ויש אפשרות לגז צחוק. שלא מזיק לעובר (שאר הדברים מזיקים מעט..כמו טשטוש וכאלה...)

מאחלת לך לידה קלה מאוד!!!

אשמח להמלצות תודה רבה!

לקחתי גז צחוק, עזר לי, אך גרם לי לתחושת שיכרון חושים כזו.

הייתי במקלחת, הרבה מאוד מים לאזור הכואב -עזר מעט.

נשימות.

הרבה תנועה של אזור האגן.

 

ממש ממליצה לך לא לשכב על הגב!

זה מגביר את עוצמת הכאב.

על צד שמאל או לשבת על כדור כמה שאפשר.

 

לדבר על זה הרבה - לדעתי מוריד מעוצמת הפחד (לא הפסקתי לדבר על זה כל ההריון- בסוף הלידה הראשונה היתה קלה ומהירה)

לחשוב חיובי.

תפילות- והרבה.

 

תלכי לקורס הכנה ללידה.

 

מאחלת לך יקרה. לידה קלה קלה ומהירה!!!

מבינה אותך ככ

גם לי אסור אפידורל.
ילדתי ב"ה 8 שמנמנים בלידות רגילות.
עשיתי הכנה רוחנית ללידה (לפני כמעט כל לידה. הלידות שלפניהן עשיתי הכנה רוחנית, היו מדהימות במהירתן ובאמון בכוחות הנפש והגוף).
ממליצה מאוד על שיטת ימימה.
בהצלחה.
יש לך את הכוחות לזה!

מכשיר טנס, אמבטיה, אמית לידה, עיסויים.....

ויש עוד המון שעושות את זה.
גם אני הייתי נלחצת לפני לידה ראשונה לדעת שאסור לי לקבל אפידורל,
בפועל מה שה' מזמן לנו הוא הכי מדוייק בשבילנו.
זה הזמן להתחיל לברר על קורס הכנה מעולה בגישה טבעית.

מקווה שתצליחי להתאושש מההלם והמשך היריון נסבל...

⁦❤️⁩

כשאת הקודמת עם.
לדעתי זה היה הרבה בזכות שיטת אמית לידה (וברוררר שהקב"ה ;))
שווה לך לברר.

היי, אני ילדתי לפני חודש וחצי ללא אפידורל
העברתי את הצירים כמה שאפשר באמבטיה ומקלחת

גז, ועוד משהו שאני לא זוכרת, ממליצה להתייעץ עם מדריכת הכנה ללידה או דולה.
כמובן שיש גם הרבה אמצעים טבעיים כמו עיסויים ותנוחות מסויימות.
אצלי למשל על כדור פיזיו כמעט לא היו מורגשים הצירים וברגע שנשכבתי ללידה היו כאבים נוראיים והגז עזר.

בהצלחה יקרה!!!

ואני לא איזה ג'ברית. ממליצה מאוד על אמית לידה שתרגיע אותך ותתן לך כלים פרקטיים שעזרו לכל כך הרבה נשים.. מפחית את אורך הלידה ואת הכאבים בהבדל משמעותי מאוד. גם התחושה טובה של שליטה.

הגוף מכין את עצמו למחזור הראשון וזה יכול להמשך שבועיים שלושה לפני הביוץ

בטן נפוכה כאבי בטן אפילו בחילות

אז יכול להיות שמתחיל משהו או שאת כבר בהריון תנסי לבדוק שוב

עכשיו אני נזכרת שבהנקה עם אחד הילדים היה לי בחילות לפני מחזור אבל לא המחזור הראשון שאחרי הלידה אלא אחד אחריו.. זה אומנם היה יותר קצר מעכשיו אבל כנראה שאין חוקיות בזה.. מקווה שהרופא יוכל לפחות לתת לי תשובה באיזה שלב אני גם אם לא הריון אז מבחינת מחזור/ביוץ וכו...

)אין לי יותר מדי תשובות, רק הזדהות..)

את עוד מיניקה הנקה אחת ביום... יש נשים שאפילו הנקה אחת מונעת אצלן ביוץ.

סתם מוצץ לא מרגיש לי שיוצא משהו למרות שאח"כ לא רוצה בקבוק רק אחרי שעה בערך. סתם בתחושה שלי זה פינוק ולא באמת בשביל אוכל..

את בטח לוקחת בחשבון שאם הניק שלך זה השם שלך אנשים יכולים לדעת עלייך כל מיני דברים ממה שאת כותבת

אצלי לקח לה חודשיים להספג. כשבמהלך התקופה הזאת היא גם גדלה והתפשטה...

שמעתי מחברה שיש משהי בעלי שמביאה תמציות צמחים לשתות שעזרו בספיגה של ההמטומה.

אני הייתי אצל פרופ' כרפ ולי הוא הביא אנטיביוטיקה למנוע זיהום בהמטומה וברוך השם אחרי שלושה שבועות שבאתי לביקורת היא נספגה (אחרי שהייתה ממש גדולה)

אני למשל קבלתי מחזור והריתי רק לאחר תשעה חודשים מהלידה רק כשכבר הפסקתי לגמרי להניק..ויש לי חברה שלושה חודשים אחרי הלידה קיבלה מחזור ונכנסה להריון..

אפשר להניק ולהמשיך לבייץ.

אם את רוצה למנוע ממש, אל תסתבכי על הנקה בלבד
אם את רוצה להשאיר לה׳ מה שבא ברוך הבא- תניקי בלי אמצעי מניעה
אם את רוצה הריון אבל לא בטירוף תנסי ביחד עם הנקה כמה חודשים לבודק ביוץ וכו , תתחילי לשלב מוצקים אם היא בגיל, ואם לא תצליחי תחשבי על זה שוב
אם את ממש ממש רוצה להיכנס להריון דחוף- תפסיקי להניק

ובכלל לא ברור שמותר להפסיק הנקה של תינוק קיים בשביל תינוק עתידי, בטח בגיל כל כך צעיר...

מה את רוצה לבדוק? אם את מקבלת מחזור בהנקה?
אפשר להפסיק מניעה ולבדוק אם ההנקה מונעת לך( בהנחה שאת מוכנה לאופציה של הריון, זה מה שאני עשיתי) זה ממש שונה מאחת לאחת ושמעתי שיש נשים שמשתנה להן מהריון להריון.
אצלי היה בערך אותו דבר בכל הלידות. ההנקה מנעה לי כשנה גם בהנקה חלקית. וכשהמחזור חזר נכנסתי להריון יחד עם הנקה( אחרי גיל שנה).

נכנסתי להיריון תוך כדי הנקה חלקית (שילוב של מוצקים ושאיבות למעון), כשיונקת הייתה בגיל 11 חודשים... ובחודשים האלה היא הייתה מתעוררת המון בלילה כדי לינוק, אבל זה לא הפריע לגוף כנראה...

אחרי חודשיים( בשני הלידות) ואני רק מניקה..
ונכנסתי להריון שני כשהגדולה הייתה בת חצי שנה ועדיין הייתה על הנקה מלאה.

אני חושבת שההפרשים ממש קטנים (שנה פלוס מינוס ) יש יותר סיכוי שזה לא הנקה מלאה
אבל ברגע שזה הנקה חלקית / משולבת מוצקים כבר לרוב הנשים זה לא מגן

אבל זה ממש לא בהכרח.
אני נכנסתי להריון 4 חודשים אחרי לידה (כלומר הפרש של שנה וחודש בין שני הילדים), בהנקה מלאה, ללא שילוב תמ"ל או מוצקים כלל.
ומכירה כאלה גם בהפרשים קטנים יותר

מקבלת מחזור סדיר תוך כדי הנקה

גם הרופאה אמרה וגם הרוקח

אז תני לו את הטיפות ובעצמך תטפלי במשחה

הרופאה אמרה לי למרוח עלי לפני ההנקה, ותוך יומיים נגמרה הפטרייה... הרוקח לא כ''כ התלהב, אז התקשר אליה, והיא אמרה שוב שזה בסדר...

שמתי לי וגם לו

מקווה שיעבור

אחרי שבעלי חיכה כמעט שעה בבית מרקחת כתוב על המשחה ללא מרשם רופא 

גם לי לא נתנו דקטרין לילדה, אמרו שזה מגיל חצי שנה.
נתנו לה נסטטין

כתוצאה מבליעת גוש גדול של הג'ל. אפשר להשתמש אבל למרוח בזהירות.

מרחתי שכבה דקיקה ממש

מקווה שיעזור לנו

את באה בשעה קבועה?

 

זה מפריע לה בשינה/ החתלות/ מה הסיבה לבקשה?

אמרתי לה שאני חושבת להגיע מחר, אז היא אמרה שאני אתקשר לפני...

זה הגיוני מאוד שהיא תבקש שתתקשרי או שתתאמו שעה מדויקת. היא רוצה להיות פנויה אליכן כשתבואו, לעשות היכרות עם בתך כמו שצריך ולא בזמן שהיא עסוקה עם התינוקות האחרים.

באופן כללי כשמגיעים לבית של מישהו אחר נוהגים לתאם קודם... אז מה אם הבית שלה משמש גם כמשפחתון...

ושלא סתם תקשור אותה בעגלה ליותר מדי זמן או תלביש לה את המעיל, לדוגמה, הרבה לפני שאת מגיעה ואז יהיה לה מסורבל...

מתקשרת ואומרת לה שלא מסתדר לך מחר להגיע ושתתאמי איתה ביום אחר. ובנתיים תנסי להגיע לסביבה ולנסות לקלוט מידע. אם זה בית פרטי לנסות לראות בזמן שהילדים בחצר.. או אפילו סתם לעבור ליד ולנסות לשמוע בעיקר אם יש צעקות. גם אם יש בכי של תינוקות זה עדין לא משהו שלילי כמובן תלוי איזה סוג בכי וכמה.. אח"כ תקבעי איתה שעה ויום. מקובל לתאם הגעה מראש כדי להיות פנויה לדבר איתכן ולא שיהיה בדיוק זמן שהיא עם הילדים במיוחד אם היא דואגת שבזמן הזה מטפלת אחרת תגבה אותה. בהצלחה. יש הרבה מידע שאפשר לקלוט גם כשמתאמים מראש. בהצלחה. וכמובן אם יש עוד ילדים תשמעי המלצות מהורים אחרים

כשתגיעי .....
שהיא לבד
מורידה הילוך ועושה
לא בלחץ של זמן.

תתנצלי שהדרך יותר מהר משחשבת

אולי תולעים?...

אחרי שאני מקפלת לה את הרגליים
והיא משחררת.. היא נרגעת קצת.
וגם כי זה לא משהו חדש..
כבר שנה ככה ):

אבל, אבדוק ליתר בטחון אם יש תולעים..

יש שלשולים או עצירות? איך התאבון?

יש לה קושי ביציאות בגלל שאוכלת מטרנה ar.
היא מקבלת נורמלקס בקביעות.

וסובלת מלא מכאבי בטן = בטן קשה.

תאמת, אני כבר מבולבלת לגמרי..

בעיקרון כבר לא אמור להיות צורך בגיל כזה, לא?
יתכן ואני טועה כמובן. אבל למה לא לפנות לרופא לשאול? מאוד יתכן שזה בגלל זה, אולי זה מכביד לה על מערכת העיכול...
בהצלחה!

כרגע מנסים את האקסטרה קר קומפורט.
כעקרון בגיל שנה הריפלוקס כבר לא אמור להיות, אבל עדיין מידי פעם אני רואה שיש לה צרבות.

שבוע שעבר נתתי לה את הצימחי אבל היא לא אהבה.
ואת הסימלאק היא הקיאה.

ברור שה ar מכביד, לכן היא לוקחת נורמלקס קבוע כל בוקר.

אולי תולעים, או אולי משהו אחר. ואם את בטוחה שזה גזים, אז לשנות תזונה. אולי התמל לא טוב לה, אולי מאכל אחר, אולי להוסיף פירות לתזונה, או ירקות עם סיבים תזונתיים, וכד'

חוץ מגרבר אחד ליום.

כל השאר - מסרבת בתוקף.

מבחינת משקל והתפתחות היא בסדר לגמרי ב"ה.

אבל לדעתי את צריכה ייעוץ מקצועי בנושא התזונה שלה. ילדה בגיל שנה אמורה לאכול כבר ממש הכל, אם לא כמעט הכל. ככה אני חושבת.

למי לפנות ?

הרופאה אומרת שזה בסדר כל עוד היא עולה במשקל - "אין ילד שאוכל מטרנה לנצח".

בגיל של כמה חודשים..
ואז הופננו ל ftt שניידר.
שוחררנו משם כעבור זמן.

אולי באמת אבקש הפניה שוב.

עם דייסנ קוואקר לפני השינה. אפילו חצי כפית. אפילו שכלום לא ייכנס לפה שלה. תכיני, תושיבי אותה. שימי לה סינר. קערה ותני לה להחזיק כפית. יש חשיבות גדולה להרגלים האלו. היא בת שנה היא מבינה מה זה אוכל...

ויושבת איתנו ומנסה לחטוף אוכל מכולם.
אבל מכניסה לפה ומוציאה..

הדבר היחיד שהיא מסכימה משום מה לאכול מעט - אורז ופסטה.

גיל שנה נשמע לי מוקדם מדי להלחץ ואם הרופאה אמרה אז בכלל יש על מי לסמוך

הייתי היום אצל הרופאה.
היא אמרה שכרגע אין מה להלחץ.
היא רק בת שנה.
להמשיך לנסות בלי להתייאש ;)

ומן הסתם את סופרת שבעה נקיים אז כבר שבוע אחרי דימום אין בעיה
יש רופאים שאומרים לחכות אבל בררתי כבר כמה פעמים וזו לא המלצה רפואית גורפת.

מה הכוונה תפרים חריגים?
היו לי תפרים חיצוניים ופנימיים...

יש קרעים פנימיים בהרבה מאוד לידות ועם החלמה פשוטה הרבה פעמים..

תפירה, או אף קרע חיצוני מעבר לחתך היזום, הם חריגים.

אני כן טבלתי והיה בסדר.
עשיתי את זה אחרי התייעצות עם חברה שהיא רופאת נשים והיא אמרה שזה לא מומלץ אבל לא נורא

הבעיה שפשוט אין תור לרופא נשים..
אני קבעתי עוד לפני הלידה את התור...
והוא רק עוד 3 שבועות יהיה...
אני כבר חודש וחצי אחרי לידה

אבל לא לפני 6 שבועות.

הבדיקות באיביי אמינות בהחלט. אין לי קישור לצערי..

אצלינו האגיס דלפו כל הזמן ופמפרס לא. זה ענין גם של גזרה והתאמה לגוף התינוק
מנסים הכל
לא הייתי שמה סדין ניילון בשום אופן לתינוקת

היה קורה לה ככה
ניסיתי מלא חברות של טיטולים לא עזר היא ינקה והיו לה יציאות רכות
כבר אמרתי במעון שידעו שככה זה מלידה וזה לא שילשולים
ואז זה פסק
אז נראה לי שזה קשור להנקה
כי במעון לקחה בקבוק

ובכל מקרה מעדיפה להמשיך להניק למרות זאת..

לגבי הסדין ניילון , תשימי , ועליו סדין רגיל , באמת חבל על המזרן.

ולגבי הטיטולים - לשים מכנס קצת צמוד כדי שיתפוס את הנוזלים יותר בטיטול , לי זה היה עוזר לעיתים.

אבל גם לא תמיד 😐

אנחם בזה שבהמשך עם שילוב מוצקים ,זה יתמצק יותר .

חג שמח🥳

לבן שלי בייבי סיטר עושים ממש טוב את העבודה, ממש כמעט בלי דליפות...
כדאי לפני שמחתלים לפתוח עם האצבעות את הגומי שנמצא לאורך הטיטול בצדדים, זה ממש עוזר למנוע או להפחית דליפות.
לפני שאני מחליפה טיטול אני מעבירה את האצבעות בשני צידי הטיטול ופותחת את הגומי שם

לפעמים זה פשוט קטן

ואם המזרון בלי ציפוי פלסטיק אז לשים שעוונית מתחת לסדין הרגיל, ככה צריך רק לכבס סדין ולא לדאוג למזרון

אולי באמת ננסה חברה או מידה אחרת. תודה.

לגבי הסדין- קנינו באיקאה מגן מזרן שהוא נושם כזה, עם חורים. מכירות? זה בסדר?

המוכרתת אמרה שזה אטום לנוזלים

היתרון בשעוונית זה שמספיק לנקות עם מגבון...

העיקר שלא אצטרך להסתבך עם המזרון..

אבל הבנתי שיש בעיה עם השעוונית... לא?

לא רוצה לקנות מזרן חדש רק בגלל השעוונית

לשלב הגמילה - אפשר לקנות סדין שעוונית, לא צריך מזרון חדש...

פותחת את הכיסים, מסדרת את הגומי שישב טוב ומיישרת המלמלות?
אצלינו זה עשה את כל ההבדל

מיישרת את המלמלות... אהבתי

גם לנו הייתה תקופה סיוטיתתתתתתת עם זההה!!!
הייתי צריכה כל בוקר להחליף הכלללל מצעים בגדים הכל.
עד שקלטתי שהטיטולים פשוט לא סופגים טוב.. אז עברנו לבייביסיטר ותענוגגגג!!!

עברנו למידה גדולה יותר והמצב יותר טוב ב"ה .
וגם קניתי באיקאה מגן מזרן נושם, מקווה שיעשה את העבודה.
תודה רבה לכולם.

על שלל דגמיו- בליוס או אייריס

אין לי תקציב גבוה ומה שראיתי היה יקר מאוד

הסייבקס בכללי מדברים אלי בעיקר בגלל הקיפול.
בעיקר הפריאם-שגם יקר
וגם הבליוס- שלא מוצאת
והאייריס- שמתלבטת לגביו..

זה פשוט מסובך ביד שניה
גם לחפש מיקום מתאים
גם מחיר
וגם סוג

הרופאה בהתחלה אמרה להימנע הרבה זמן (היא די אומרת את זה על כל דבר...)

אח"כ הלכתי שוב למוקד של הקופה (פשוט עדיין לא הרגשתי תנועות בשלב הזה ורק רציתי לבדוק שהכל תקין) והרופא אמר שרואים שהיא מתחילה להיספג, אז אפשר לחזור להתנהג כרגיל.

ולא נוצרה שום המטומה חדשה.

עכשיו ב"ה שבוע 35 ולא רואים כלום כלום

 

אם הרופא אמר שאין בעיה, אז לפי דעתי אפשר לסמוך על זה!

 

המשך הריון תקין!

טבלתי, והיינו ביחד כרגיל...

ולא מבינה איך בכלל זה יכול להיות קשור ואפשרי 🙄

קיום יחסים גורם לכיווץ הרחם וזה יכול לגרום להםרדות חלקית. של קרומים או של השיליה שגורמים לדימום ויצירת המטומה.

בזמן שיש המטומה כל הרופאים מנחים להמנע מיחסים כי כיווץ הרחם יכול לגרום להמטומה לדמם ולהפתח

אם כל קיום יחסים יכול לגרום המעוצב לכל אשה, היו אומרים לא לקיים.
זה שמצב שכבר יש קיום היחסים גורם לדימום זה משהו אחר וזה ידוע
אבל בהריון תקין לא ראיתי שום אזכור לזה שקיום יחסים יכול להוביל להיווצרות המטומה.

מעתיקה מה שראיתי באתר של איכילוב
הפרדות שלייה – במקרים של הפרדות שלייה, חלק מהשלייה מתנתק מדופן הרחם. במקרים אלה, עלול להיווצר קריש דם בין השליה לבין דופן הרחם (המטומה בשפה רפואית).
במקרים קיצוניים, אספקת הדם לעובר פוחתת כי חלק מהשלייה מתנתק ולא מתפקד. לעיתים אף עלולה להיגרם הפרעה בתפקוד הקרישה אצל האם ההרה. יתכן מועט דימום כתוצאה מהפרדות שלייה, אך ישנם מצבים של דימום רב. ברוב המקרים, הפרדות שלייה מלווה צירים, לעיתים סדירים וכואבים, עם התקשות של הבטן. הסיבה להפרדות שלייה ברוב המקרים אינה ידועה. ישנם גורמי סיכון מוכרים שיכולים להוביל להפרדות שלייה כגון: יתר לחץ דם, קרישיות יתר, חבלת בטן קשה, עישון כבד או שימוש בסמים.

זקוקה לזה...

שהשאלה לא תצלול למעמקים...

הראשונה לא היתה ברורה במאה אחוז נכון? אולי היה פס חלש? באיזו בדיקה השתמשת?
קרה לי כבר עם שתי חברות שהראו חיובי והייתי בכלל לפני ביוץ

נראה לי בדיקה של יס או נו.

הבדיקה הראשונה הייתה ברורה ב-100%. אני יודעת מה זה תשובה חיובית, זו ממש לא פעם ראשונה.

עשיתי שוב כי היו פשוט שתיים בחבילה. הייתי בשוק שאין תשובה חיובית.

אם אין לך שום אפשרות לעשות בדיקת דם תקני עוד בדיקה
ממליצה לך לקנות בדיקה דיגיטלית שגם רושמת את השבוע
או בדיקה של סנסוטסט

למה שיצא חיובי אם שלילי?

עשיתי לדעתי עשרות בדיקות כאלו בחיי, ואף פעם לא היה לי כזה דבר.

פעם הייתי 'משמיצה' רק בדיקה מסויימת אבל מסתבר שזה יכול לקרות עם כל חברה

שרופא יעשה לך בדיקת אולטראסאונד