רק לא להיות בשמש
אחרי מקלחת במיוחד שזה בערב אז ארוך
אם את מקלחת במשך היום אז גופיה קצרה ושכבה ארוכה מעל ואחרי חצי שעה כשהיא יבשה ממש אפשר להחליף את הארוך בקצר
כי לעולם חסדואחרונהביום שחם אפשר קצר- אמא שלי אמרה שמגיל חודש אפשר קצר וזה מה שעשיתי
אבל כדאי כל הזמן לראות שטוב להם, שמרגישים טוב ונוח, לא מזיעים וכו
גם נראה לי שמתחיל להתקרר קצת עכשיו.
לא נראה לי קריטי הקצר
יש ממש רוחות קרירות עכשיו
לא נראה לי שעד כדי כך חם לה..
בוקר עם הקימה: (אצלי קמים רעבים 
) פרי כלשהו: בננה, נקטרינה חתוכה לקוביות קטנות וכו
בהמשך חביתה/ ביצה קשה/ גבינה לבנה/ קוטג'
לחם
ירק: מלפפון, עגבניה
צהריים: בד"כ מנת פחמימה+ עוף/ בשר וירק מבושל: אפונה, שעועית, אפונה וגזר
בין לבין: עוגיה/ פתי בר
ערב: עד לא מזמן הכנתי דייסת שיבולת שועל עם תמרים וקינמון
היום מסתפקים בסנדביץ עם חמאת בוטנים טבעית (ללא סוכר) או עם משהו אחר..
וכמובן: מים
וואי וואי
שלי קמה - יונקת
אוכלת בעשר פירות וקצת לחמניה
אוכלת בצהרים מרק טחון, קצת קציצה
יונקת
אחרי צהרים רבע חביתה
בערב קצת דיסת שיבולת שועל
יונקת
ובלילה שוב יונקת
וקצת הכוונה קצת. כאילו כמה כפות.
אני צריכה להתחיל לתת לה עוד מלא אוכל, אבל הגם ככה היא בקושי אוכלת
והיא פספוסה
ולפני שתשאלו, היא מקבלת ברזל באדיקות.
בד"כ קשה להם לוותר על זה לטובת אוכלאנונימית לרגע1התזונה שלו הייתה צריכה להתבסס על אוכל ולא חלב הוא לא תינוק כבר..
השארתי לפני השינה רק בשביל פינוק וזהו.
שאר היום אוכל.
והיא ממש תינוקת לדעתימיואשת******פעם שנייה2הם אוכלים כי על זה מתבססת התזונה שלהם.
לא על הנקה..
מיואשת******תלוי מה הכמויות.
הבן שלי לא אוכל את כמות האוכל שאחותו הגדולה אוכלת .
שכתבה שהכמויות שנרשמו הן לא פורפורצוניולת
מ7 עד 4 היא לא יונקת. אני מנסה להבין כמה היא אמורה לאכול בזמן הזה, אולי אני לא שולחת לה מספיק אוכל
אתמול אחרי צהרים נתתי לה קצת חביתה והיא התנפלה על זה שעה אחרי שינקה והבנתי שהילדה רעבה ומאז אני לא מבינה כבר כלום
ופחות או יותר מתי
לא ככ מובן מה היא אוכלת.
קמה בשש וחצי - יונקת
אוכלת בעשר 2 פירות טחונים+שקדיה וכמה ביסים לחמניה
אוכלת באחת וחצי מרק טחון - חצי כוס חד פעמית, רוב של קציצה אחת קטנה (כמו כדור פלאפל קטן)
4 - יונקת
חמש- שליש חביתה
שבע וחצי - קצת דיסת שיבולת שועל, שליש כוס חד פעמית
שמונה - יונקת
ובלילה שוב יונקת
זה נראה לי ממש קצת ומצד שני כללללללל היום אני מאכילה אותה
אהההההההההה
זה לא נשמע שהיא אוכלת ככ קצת. לדעתי היא אוכלת נחמד.
בעיקר שהיא יונקת 4 פעמ' שמקסימום אם חסר לה משהו היא מקבלת מההנקה.
יש לה פחות או יותר 8 ארוחות כולל ההנקות.
את מביאה לה לאכול מאכלים שעשירים בשומנים, ברזל, וכ"ו
כך שגם אם היא אוכלת קצת לפחות יש את רכיבי התזונה החשובים.
אפשר להוסיף אבוקדו, גבינה..
דבר נוסף. אם היא עולה בצורה תקינה במשקל- סימן שהאוכל וודאי מספיק לה.
את אמא מהממת ומסורה!
מחר אקח אותה לשקילה ומדידה, אבל היא די קטנה , והכמויות נראות לי מתאימות לציפורית
7-8 --בבוקר בקבוק שוקו
10-- 2 פרוסות לחם עם ממרח בריא/ ביצה קשה/ חביתה/טונה/ טחינה עם סילאן
1-2 ---ארוחת צהרים: תמיד משלבת עוף עם קטניות שזה שומנים +פחמימה לדוג' כנף עוף, אורז ותפו"א..
5-6 ארוחת ערב 2 פרוסות עם ממרח בריא וירק כל שהוא
ובקבוק שוקו- אם הוא מבקש.
בין לבין אם הוא מבקש אני מביאה ביגלה, במבה,
כמובן שזה לא תמיד השעות הללו אך בגדול משתדלת לעשות סדר יום,
ארוחת צהרים זה פרוייקט לא קטן. רק אם הגדולה אוכלת איתו הוא אוכל.
וארוחת ערב הוא כמעט ולא אוכל ,אבל מתאמצת שיאכל לפחות חצי. ואם לא רוצה אז לא.
כמובן שיש ימים הפוכים...אבל זה נושא אחר לדיון.
אני חייבת לקבל פרופורציות..
היא אוכלת המון,
כל מה שזז..
רק רואה אוכל, היא מושיטה את היד לקבל..
מיואשת******שהיא צריכה לאכול
ואני גם חשבתי ככה..
הילדה טפו טפו רגועה בצורה יוצאת דופן, וגם המטפלת הקודמת אמרה לי שהיא נותנת לאכול בקבוק לפי שעון ולא לפי בכי, כי היא ממש לא בכתה, ומי שלא הכיר אותה לא ידע שהיא רעבה
היא ממש לא יודעת לשדר שהי רעבה, מלבד למשוך לי את החולצה ולזה אני לא מתייחסת כי היא מוכנה לינוק כל היום
זה הכיף הכי גדולמיואשת******יעל מהדרום
כי לעולם חסדואחרונהמיואשת******אז היא לא היחידה ביקום
טוב מסקנות מהשרשור, יותר פסטה לחם פתיתים, ואולי נתחיל גם מוצרי חלב סוף סוף
תודה לכולן!
)) אבל לא היה אוכל כמויותיש מישהי שיש לה?
כמה היא קלה?
ראיתי הרבה תלונות על נסיעה לא חלקה- בהנחה שגרים בעיר כמה זה באמת נכון?
תודה!
מולי מעבר לכביש מתגוררת גרושה בשנות ה-40 לחייה, עם כמה ילדים .
היא שואגת המון על ילדיה ממש נשמעת אישה לא בריאה בנפשה.
לפני חודשיים בערך ראיתי אותה במצב לא סימפטי, נכנסתי להלם, אך שתקתי חשבתי משהו חד פעמי.
ולפני שבועיים שוב ראיתי אותה במצב כזה בנוסף לבת שלה שהיתה כמוה.
ואתמול שוב 
וזה הגיע לשיאים חדשים.
היה איתה גבר בבית. הם ישבו במרפסת ולפתע התנהגו בצורה לא הולמת.
אני ובעלי מאוד פתוחים ומדברים על הכל.
מגעיל אותי ממש שהוא ראה אותה. הגעיל אותי באותו יום להתקרב אליו.
אתמול היה לצידי כשזה התחיל ומיד ברח לחדר. החמאתי לו והודיתי על כך אבל אין לי מושג מה קורה שאני לא בבית 
מרגישה שגרה מול בית.......לא רוצה להמשיך.
מה עושים?
היא דתיה. וזה מה שהגעיל אותי.
לא נגעלתי מבעלי אישית אלא יותר מעצם המקרה. - לא הובנתי נכון.
אם את ובעלך תשבו יחד ולפתע תצא אישה ערומה מהמרפסת אז..........
ולא היא לא היום במרפסת ובעלי לא כל היום מסתכל. ממש לא.
זה קורה בערבים.
החלונות בסלון ענקיים והוא לא בדיוק יושב להביט ולנעוץ עיניים. ויש גם מרפסת.
אני לא ברחתי כיון ש:
בעלי התנגד לכך שאתלונן (בפעם הראשונה) כיון שפחד שהיא תתנקם בנו (עם שכנים לא מתעסקים ולא משנה מה קורה -זו משנתו-הוא בורח ממריבות וחיכוכים)
מכיון שראיתי בפעם השניה את הילדה ואת האמא באותו מצב איום ונורא הבנתי שיש כאן פגיעה בילדה והחלטתי לעשות מעשה.
בדרך עקיפין דאגתי שיגיע לרווחה אמרו שהמשפחה מוכרת וזה בטיפול ושום דבר לא התקדם מאז.
ולכן באותו יום שוב דיווחתי על מה שקורה תוך כדי שקורה. בלייב!
אז לא. ממש לא מותר לי.
אבל בשביל לסייע לילדה הזו ולזעזע אותם שוב הייתי חייבת לראות ולדווח בלייב. שיאמינו.
מקווה שעכשיו אני נשמעת פחות משועממת.
בכל אופן תודה על תגובתך.
שבעלי לא מוכן.
ההורים שלו נטעו בו שעם שכנים לא מתעסקים בשום אופן.
סבלנו בעבר ועד היום סובלים מאיזה הלשנה שאני יזמתי (שזה היה עניין של חינוך וכלל לא הלשנה)
ומאז הוא ממש קיצוני בעניין.
עד שלא הסברתי לו וחפרתי שזה עניין שלא תעמוד על דם רעיך (בנושא הילדה)
הוא ממש התנגד.
לכן עשינו זאת בעקיפין.
היה שם מכות ומשטרה הגיעה. שמענו את השוטר אומר השכנים ממול הזעיקו אותנו. אחרי שהלכו השכנה הזו יצאה לשכנים שלה וצרחה עלייהם צרחות איומות.
אמר לי את רואה...תראי איך אין הגנה על האזרח הישר..
הוא לא מוכן בשום אופן ובצדק להתלונן.
שחמותה מטפלת בנושאים כאלה.
אמרו שזה בטיפול .
ואתמול ראיתי כמה שזה בטיפול 
אבל בלי קשר לילדים.
אני מתביישת גם אם רק אני ראיתי .
ממש מתביישת בשביל כל נשות ישראל שכך אישה מסוגלת להנמיך את עצמה.
ומאידך מרחמת על ילדיה הם קטנים.
אני חושבת שיש כאן פגיעה מינית .
האמא עברה כביום היוולדה ומיד אחריה הבת בדיוק באותו מצב.
זה מרטיט!
אין לי מושג היכן היו 2 בניה באותו מעמד.
ולא מדברת על הצרחות והשאגות שלה
ואין לאל ידי להושיע.
חבל שראיתי את זה
גם על הקטע עם בעלך,
זה ממש קשה שסיטואציות כאלו עולות לראש בדיוק כשאת מקבלת חיבוק מבעלך. זה זוועה!
אולי תנסי וילונות כמעט שקופים? לא כל הוילונות אטומים ומחשיכים. לי לדוג' יש וילון מקסים שממש לא מחשיך את הבית.
בסגנון הזה: 
כפי שכבר כתבתי
לא נגעלתי ממנו אלא מעצם הסיטואציה המביכה הזו.
הוא ממש לא אשם. חלילה ,לא האשמתי.
וכפי שכבר ציינתי ערבתי בדרך עקיפה רווחה (כי בעלי מאוד חושש) אך כלום לא זז שם.
הילדים לא בטוחים בכלל. היו שם מכות , הרמת חפצים וכ"ו.
יצא לי לשמוע אותו צורחת אני אשחט אותך. אין לי מושג למי אמרה.
זו דירה שלנו...
אבל חשבתי על הכיון.
וילונות לא אופציה- מחשיך את הבית. סגרתי כמה פעמים אבל זה מרגיש מחנק.
דבר נוסף יש בנינו פתיחות כמו שכבר כתבתי ומדברים על הכל!
הוא אדם ירא שמים וסגור אבל גבר זה גבר ויכול מאוד להיות שאני טועה!
אני חושבת שאף אחת לא תרגיש בנוח כשיוצאת ובעלה בבית אם ראתה כאלו מראות מס' פעמים שוב יכול להיות שאני טועה.
מה שבטוח עד אתמול לא חשבתי על מה קורה כשאני לא בבית אני לא אדם אובססיבי ולא חשדן, אני מאוד זורמת מטבעי..
פשוט זה קרה אתמול וזה הציף לי את שאר הפעמים שהיו ...ויכול להיות שהגזמתי קצת.
כתבת יפה ונכון !
אולי יש כאלה שזה לא מפריע להן....
ולא התרחקתי ממנו. ממש לא
וכמו שאת כותבת זה הרוגע שלך - זה נכון. את צודקת במאה אחוז!
אבל המצב המסויים שקרה באותם רגעים היה דוחה ומעורר בחילה. והגעיל אותי ממש שהוא ראה את זה.
אני גרה כאן רק שנה (קניתי לפני מספר שנים)
הריון ולידהאבל גם אצלי עם המניעה היה לי תחושות כמו של היריון- בחילות , כאבי רגליים ועוד.
גם לי היה קדמי אחרי קיסרי עכשיו
בפעם הבאה תשאלי אותם אם זה נמוך, בעיקרון אם זה לא נמוך אין לך מה לחשוש, ואם זה נמוך עדיין זה עולה
בכל מקרה באיזור שבוע 30 אם השליה היא קדמית ונמוכה שולחים לא.ס. מיוחד לבדוק שהיא לא נעוצה
ומהר נכנסתי ללחץ ופחד על שליה נעוצה.
הרופא שלי הסביר לי שככל שההריון מתקדם השיליה עולה יותר למעלה ומתרחקת מהצלקת. הוא אמר לי שהוא יילד מלא מלא נשים אחרי קיסרי בלידה רגילה עם שליה קדמית.
הוא אמר לי שכשאני יעשה סקירת מערכות שמה יבדקו לי את מיקום השליה ואיך היא ביחס לצלקת.
אם הוא אמר לך שבעיקרון היא לא על הצלקת אז זה מצב מעולה כי כפי שאמרתי למעלה-ככל שהרחם גודל ושבועות ההריון מתקדמים השיליה עולה ללמעלה ומתרחקת יותר ויותר מהצלקת.
אחרי 3 חוד' מרגע שגיליתי
זה שאת שוכבת גורם לך לישון חזק יותר וחס וחלילה את עלולה להתהפך עליה (לא עלינו מקרה מקרה כזה)
אני אישית כן רואה סדרות / מתעסקת עם הטלפון בלילה. זה הדבר היחיד שמחזיק אותי ערה...
חילזון 123אפשר לראות סרטים במחשב\טלפון
וחוץ מזה אפשר להניק בשכיבה
הטיפול בגיל קטן מאוד פשוט וזה סה"כ בדיקה פשוטה שעדיף לעשות כשהתינוק בן 6 שבועות
אם מפספסים ומגלים בגיל מאוחר יותר אני חושבת שזה דורש ניתוח
ובמיוחד אם יש מקרים כאלה במשפחה כדאי מאוד לבדוק
מוריהלמשל בכללית - במרכז הארץ שולחים את כולם כנוהל. כאן בצפון לא שלחו אותי אפילו עם הגדולה שהיא בת בכורה, שלפי מה שהבנתי בדיעבד יש חשש יותר גדול אצל בנות בכורות. שולחים רק אם הרופא בבית חולים/בקופה רואה משהו שנראה לי חריג.
(למשל - קיסרי בגלל מצג רוחב)
אז עקרונית אין צורך לעשות.
מצד שני - זה א"ס ממש קצר... אז אם יש לכם קרוב יחסית לבית והרופא הפנה - אז אולי כן כדאי ללכת...
בשו"טהיי, יש פה מישהי שבחרה לא לעשות מי שפיר? אם כן, למה לא עשית?
ביררתי וקראתי על זה מלא באינטרנט. תשאלי את הרופא שלך על בדיקת nipt שקראת גנומיטי. היא בודקת הרבה תסמונות וזאת בדיקת דם בלי סיכונים. בדר"כ יש תוצאות תוך שבועיים. זה הרבה יותר מרגיע... זאת בדיקה לא זולה אבל יש החזרים של קופות חולים, ממליצה לך לבדוק
"הבעל שלי לא מפסיק לצרוח כמו חולה נפש" - אולי הוא לא כמו חולה נפש, אלא ממש? כלומר, אדם שצריך טיפול תרופתי כדי להצליח לחיות נורמלי. ניסיתם לבדוק את העניין הזה? יכול להיות שזה ישנה אותו לגמרי...
או מול אנשים שלא נמצאים איתו יום-יום, ברגעים הכי אישיים...
אמרת שגם בני משפחתו ניסו להזהיר אותך מפני התנהגותו - סימן שהם גם חוו אותה, בתור משפחתו הקרובה...
בכל אופן, גם אם מחליטה להתגרש - שזה יהיה רק מתוך מחשבה שאת לא רוצה לחיות איתו יותר, לא מתוך מחשבה שבעתיד תמצאי מישהו טוב יותר...
לאבחן או לשלול מחלות נפש
אבל אני יכולה לומר לך שמצבים כלכליים קשים יכולים להוציא אנשים משפיות ובמיוחד גברים
אם הוא בריא בנפשו לדעתי נישואין זה משהו שכדאי להשקיע בו ולא לוותר בקלות
איך הדרדר המצב? אתם עובדים? השקעתם כספים במשהו אולי צריך לחשוב על פתרונות יחד
פעם ראשונה שזה קורה.
נרדמה בצהריים לכמה דק' וזהו.
כרגע נרדמה.
מקווה שמחר יהיה אחרת.
לפעמים אין לנו מושג מה עובר על הקטנטנים האלה שיהיו בריאים 
מצפה בקרוב22מזל טוב!!! איזה יופי!!
לאחרונה מלווה אותי תחושה שממש לא ברור לי מאיפה הגיעה, ואני כל כך מתביישת בה. חשבתי שאם אשתף, אולי היא תיעלם לה..
אני אמא לשלושה ילדים מהממים, ועכשיו קיבלנו הריון נוסף בהפתעה. רוב ההריונות הגיעו יחסית בקלות, הלידות היו מהירות וטובות.
כולם בריאים ונבונים ושובבים, ואני כל כך גאה בהם.
אני עובדת במקצוע מהמם, בעלי הוא אחד האנשים הטובים שאני מכירה, ואנחנו חיים במסגרת חיים מאוזנת וטובה מאד, ב"ה..
בתקופה האחרונה התברר לי שמישהי קרובה מהמשפחה נכנסה להריון עם תאומים זהים.
פתאום זה היה נראה לי כל כך מיוחד ויפה, וממש התחלתי לקנא בה.
זה ממש הזוי, נראה לי שגדול עליי לגמרי לגדל תאומים, וכשבעלי פעם סיפר לי שהוא היה רוצה, אמרתי לו שהוא נסחף לגמרי..
ועכשיו, שזה אצל מישהי קרובה, פתאום אני כל כך מצטערת שלא קיבלנו גם (בינתיים..).
המחשבה הזאת כל כך הזויה, לא ברור לי מאיפה היא מתחילה בכלל ובכל זאת לא מרפה ממני.
אולי עכשיו אוכל לשחרר ולהמשיך הלאה..
תודה גדולה, בשורות טובות ומשמחות, וחודש טוב ומבורך.
אני מזדהה ומאד מבינה!!!
כל החיים חלמתי על תאומים
ובכל US ראשון "התאכזבתי" שראו רק אחד
וכולם צחקו עלי שאני רוצה....
ואמרו שאין לי בכלל סיכוי,
שאין לי גנים....
אז הקב"ה צחק חזרה על כולם
והביא לי מתנה גדולה בהריון החמישי
תאומות זהות מדהימות מדהימות בליעה"ר!
אז נכון, ההריון היה קשה מנשוא! גם פיזית וגם נפשית
אבל זה שווה!!!!! ועוד איך!!!!
והייתי שמחה עם כל הקושי שיש לי עכשיו
לזכות שוב במתנה כזו מופלאה!
יצא לי כמה פעמים לחשוב בילדים היחידים שנולדו לי אחרי התאומים - איך הסתדרתי עם שניים כאלה??
והסתדרתי. עובדה. כנראה שבאמת הכוחות מגיעים עם כל ילד שנולד - ומגיעים בכפולות כשנולדים שניים...
מה שבא בא וזו ברכה עצומה אם ילד אחד ואם תאומים או יותר ולא משנה איזה מין
הכל באמת שטויות, אלה חיים שבאים לעולם ואהבה עצומה וזה מה שחשוב
