פורום הריון ולידה (עמוד 3125)

בעדינות עם מסרק סמיך 

בעיקרון זה ממש נורמלי

ושמן תינוקות?

ומסרק סמיך זה לא מסוכן להם?

זה מסוכן לעור התינוק, וגם לעצמות הגולגולת שטרם התאחו...

אמרו לי לסרק כך מסרקים ממש ממש בעדינות כל שרק הקשקשים המנותקים יוצאים..בטח לא לוחצים או משהו כזה
זה ממש לא מסוכן לעור

שאפשר לסרק ממש בעדינות, הקליפה מתקלפת בלי שהמסרק נוגע כמע בקרקפת. זה גם בהמלצתה של אחות טיפת חלב אצלינו שהיא מאוד עדינה בכח מה שקשור לתינוקות... ממש בעדינות מסרקים אחרי שהעור התרכך ממש מהשמן. מסרקים ישר והפוך וזה יוצא בקלות. מה שכן, זה חוזר אח'כ.

שמן תינוקות עשוי מחומרים לא בריאים...


וטוענים שאם מקפידים אחרי אמבטיה לאוורר את שורשי השיער באמצעות סירוק לכל הכיוונים - זה מונע.
אצלי, לשלושה ילדים היה כך ולא חזר אחרי שעשיתי פעם אחת עם שמן. רק לתינוקת הרביעית זה כן חזר (כי היא עם עור רגיש באופן כללי).

בלנאום / אמול כל אמבט.

ולעסות בעדינות.

 

ואם את רוצה מסרק סמיך בזהירות.

ולסרק בעדינות בבוקר
פעמיים וב"ה עבר לנו
(מישהי מפה המליצה לי)

מוסטלה. זה נקרא שמפו קצף קצת יקר אבל ממש עזר עד היום אגב משתמשת בו לקטן והוא מספיק להרבה זמן ממש רז לדעתי לא הוצאה נוראית.

לי הרופא אמר שזה פטריה ונתן שמפו ומשחה. ואמר ששמן רק מחמיר

מטפלים במשחה סטרואידית אבל לרוב זב לא מזיק וחולף מעצמו

נפוצה
בעיקרון רק מקרים חמורים צריכים טיפול כשיש שכבה ממש עבה או כשיש זיהום
אני אף פעם לא אמליץ למשהי לא ללכת לרופא אם יש ספק אין ספק
אבל אם זו שכבה דקה של קשקשים כאלו לא הייתי הולכת תרימי טלפון להתיעצות עם אחות או תתקשרי לטיפת חלב

אם את בקטע שזה יחלוף טבעי ולטפל בזה מהשורש תקפידי לא לאכול קמח לבן, סוכר, שמרים ואולי גם מוצרי חלב.
אלא אם כן זה נראה לך ממש יוצא דופן אז לפנות, אבל זה לא נשמע כך.

שאני לא אוכלת הרבה קמחים וקמח לבן בכלל לא עושה לי טוב..
מוצרי חלב פעמיים ביום נס וקצת גבינה זהו

למרוח ביצה על הקרקפת להשהות כמה זמן ואז לשטוף וזה עוזר להכל לרדת

התחלת לכתוב שיש לך בנוסף כאבי גב?

חודשיים הרגשתי לחץ למטה והעובר הראשון התמקם עם הראש נמוך מאוד ללידה ועדין הייתי צריכה זירוז ואפילו אז הוא לא רצה לצאת...
זה בסדר , כדאי שתעשי כבר תרגילים לרצפת האגן זה הרבה משקל ולחץ על השרירים שם

הן ממש מעולות! המידה פשוט לא היתה טובה לי

מתאים..

אני יודעת שאלרג'יקס מותר
מכון הטרטולוגי עובד אבל רק בשעות מסויימות..ויש כמה בארץ

כל האנטי היסטמינים מיבשים חלב.. אבל הכי טוב להתקשר למרכז הטרטולוגי

אני לקחת לתקופה קצרה יכול להיות שבשימוש ממושך זה משפיע על החלב תבררי

בעיקרון הרופא משפחה הסביר לי בעבר, שההבדל בין התרופות השונות לאלרגיה הוא מבחינת ותק השימוש.
כלומר, אלרג'יקס והגנריים שלו, נמצאים בשימוש כבר שנים רבות וממילא רגועים יותר לדעת מה ההשפעות שלו (שאין לו השפעות על התינוק..).
לכן, אם אין סיבה מיוחדת יעדיפו את זה בהריון / הנקה.
אם יש סיבה (ולי הייתה,לכן עברתי לטלפסט) - אין באמת בעיה בתרופה אחרת.

כמו החומרים שיש בפניסטיל גורמות לישנוניות וההשפעה עוברת גם לתינוק הדור החדש של התרופות כמו אלרג'יקס לא גורמות לישנוניות

השאלה אם הן מסוכנות לתינוק

אבל אפשר בנתיים רופא נשים, העיקר לקבל את המרשם ולהתחיל טיפול, לרוב האבחון דיי פשוט.
תרגישי טוב

הם לא מספיק מנוסים בלראות איברים אינטימיים אז התגובה שלהם לא מנוסה בהתאם. לא כיף...

בלי לקבע תור מראש, היתה לי פטריה בשבוע שעבר, התקשרתי למרפאה ונתנו לי תור לאותו יום.

אין להם את הנסיון המתאים לדעתי.

וקיבלתי , אין פה הרבה מה לראות

אולי מרשם לטיפול בתינוק?
בעקרון הם אמורים לראות את הפטמה ולהבין אם זה נראה כמו פטריה או משהו אחר

זו אותה משחה... מורחים דקטרין על הפטמה וגם בפה של התינוק
ודבר נוסף, היתה לי פטריה עקשנית שלא הצלחתי להיפטר ממנה, התייעצתי עם יועצת הנקה והיא הציעה למרוח על הפטמה משחה לפטריות( כמו של פטריות בציפורניים) משהו שקונים ללא מרשם ונקרא פטריון. לא זוכרת אם אמרה לשטוף לפני הנקה או לא( זה היה לפני יותר משנה). בכל מקרה זה עזר ממש מהר.

הבאסה היחידה איתה שצריך לנקות את הפטמה לפני הנקה.

בכלל גיליתי שזה ללא מרשם. בכלל לא הגעתי לבדיקה כי הייתי בטוחה שזו פטריה וגם כשפים הלכתי עם הבת שלי הרופאה הסתכלה רק על הפה של התינוקת

וגם אצלי היא אמר שאין פטריה והייתה...

מקסימום הוא יפנה אותך לרופא המתאים

הטיפול זה שימוש, במשחה של דקטרין גל או משהו כזה לפה של התינוק ולשד שלך. בהצלחה

יכול להיות "רק" הרגשה ששורף בתעלות החלב גם לפעמים אחרי ההנקה.

דבר ראשון לחץ משפיע מאוד על יציאת החלב בשאיבה.. דבר שני כשתתחילי לעבוד אם תשאבי במקום הנקות ולא מעבר כמו עכשיו אז יהיו כמיות גדולות יותר בשאיבה אחת

אז בלי לחץ כמה שיוצא יוצא.. אל תשאבי יותר מ20 דקות ותנסי לשאוב יותר פעמים ביום כדי להגביר את החלב בזמן השאיבה יכול לעזור: הנקה תוך כדי, להסתכל על התינוק, להריח בגד שלו..

ההמלצה היא לשאוב אחרי כל האכלה כמה דקות... זה יגביר את התפוקה

ואם בלילה היא צוברת  לך פער וישנה מס' שעות, לנצל ולשאוב

וניסינו להאכיל ולא רצתה.

וכל פעם להוציא רק קצת ולתת. ורק אחרי שהיא נכנסת לאיזושהי שגרה עם הבקבוקים השאובים לתת מההתחלה את כל הכמות.
לגבי השאיבות אם תתמידי לשאוב כל יום באותה שעה, הגוף יתרגל ותהיה כמות גדולה יותר.
לי זה ממש היה ככה. הוא היה פותח פער קטן בערב אחרי ההשכבה עד ההנקה הראשונה של הלילה, אז שם תמיד הייתי שואבת.
בהצלחה! זה אפשרי, בלי לחץ

ילדתי ברצף עד ששמתי התקן ועכשיו אני מתקשה להכנס להריון. אם כי לא כולם סוברים שזה קשור...

לא מכירה "מתקין" התקן מאוחדת

בהצלחה.

היה נאסר לשימוש.

הבעיה לא קשורה למשהו כללי עם התקנים.

גם אם זה באחוזים זניחים.. אם זה היה התקן הורמונלי יותר סביר שהיתה השפעה באמת.

אבל מעודד לשמוע שזה לא קשור להחלטה לא טובה שעשיתי ...

רק להביא את הצד השני.. ומאחלת לך הצלחה בהריון קרוב ובידיים מלאות!

כנל. אין שום בסיס לכך שבעקבות התקן לוקח יותר זמן להיכנס להריון. מי שלוקח לה יותר זמן לאחר הוצאתו, סביר שכך היה קורה גם אם היתה מונעת באופן אחר. חבל סתם להלחיץ.

אם מישהי מכירה רןפאת נשים טובה (מאוחדת) בירושלים?? להכניס את ההתקן... תודה!!

מקבלת במאוחדת במלחה, יכול להיות שבעוד מקומות- לא יודעת...

התור אליה ארוך אבל את יכולה להתקשר בימים ראשון שלישי ורביעי בשמונה בבוקר בדיוק( !!)ואז את ברשימת המתנה.

בדרך כלל יש תורות מהיום להיום.

צריך ליידע את  המזכירה שזה תור להתקן....

בהצלחה רבה, מקווה שעזרתי.

אחרי שנה וחודש הגיע ההריון המיוחל...
בעז"ה יגיע!

אסמן לי ביומן שבעוד שנה אוכל להיות חסרת סבלנות שוב

ישועה בקרוב לכולן.

אמא: היא ישנה ממש מעט

אני: באמת? זה מוזר

אמא: כן, וכל הזמן בדקתי שהיא נושמת ונתתי לה נשיקות

<ממש מוזר שהיא התעוררה כל כך מהר לא?>

 

 

אני יודעת שלא לזה התכוונת... אבל אין כמו אמא שלי בעולם!!!!

לא הייתי שורדת את הריון התאומות ואחרי הלידה בלעדיה!! אלופה שבאמהות!!!!!

היא פשוט אוכלת אותן מכל כיוון.... מסכנות

אוי לפעמים אני מה זה מחכה להיות סבתא....

ממש מבינה את ההרגשה! זכותך להפסיק להניק אם זה מציק לך, זה באמת גיל מכובד והיא יכולה להסתפק באוכל (יגידו לך שחייבים הנקה או מטרנה עד גיל שנה, בסדר... אני לא חושבת שחודש אחד קריטי פה) אבל אגיד לך מה אני הייתי עושה. לא הייתי מפסיקה בלי לראות שהיא באמת אוכלת טוב, למרות שבאמת יתכן שאם לא תהיה אופציה של הנקה זה יגרום לה לאכול יותר טוב. אבל על הסיכון שאולי היא לא תאכל טוב וגם לא תהיה הנקה, לא הייתי עושה את זה.
מה כן אפשר לעשות?
א. להחליט לא להניק יותר בלילה. זהו, נגמר. יהיו כמה לילות קשים ואחר כך היא תישן שנת לילה רצופה, או לא רצופה אבל תוכלי לתת לה מים או חיבוק ולא הנקה וכבר יהיה יותר קל
ב. להחליט על הנקות קבועות שאת מרשה ביום, ואם לא בא לך יותר מזה אז לא. היא תלמד שבבוקר/כשחוזרים הביתה/לפני השינה/אחרי אמבטיה, מה שתבחרי, יש הנקה, ובשאר הזמן יש אוכל.
ג. לראות אם היא אוכלת טוב כשאת לא בסביבה ומישהו אחר נותן לה. אם כן, אז יש סיכוי טוב שהיא תאכל יפה גם כשאת תתני לה כשתבין שאין יותר הנקה.

יש לי הרגשה שעד שלא אגמול היא לא תאכל נורמלי

ויש לי הר של ציפיות מהמטפלת של שנה הבאה...

תראי את לא יכולה לגמול בלי מטרנה אם היא לא אוכלת, וגם אם כן היא קצת קטנה

אם זה נורא קשה תתחילי מגמילת לילה, תני לה מים כשהיא מתעוררת בלילה. אבל זה קשה

מציעה לך לתת לפני השינה דייסת קוואקר טחונה עם תמר ובננה- אצלי זה ממש משביע אותה (אפילו שהיא אוכלת כמו ציפור) והיא מתעוררת רק פעם אחת בלילה. מאד עזר לי.

הרגשתי שאני פלאפון בלי סוללה
וגם כשמטעינים אותו זה לא עוזר

בסוף לא היתה ברירה והפסקתי... ב"ה עבר בשלום לילד ולי.

וטרמפולינה הייתה לנו רק אצל השני (קיבלנו מתנה), ובקושי השתמשנו בה.

לומדים לתת תשומת לב מקבילה לשני ילדים (ויותר) - בזמן הנקה בהחלט אפשר ללטף/לדבר/לספר סיפורים לגדול/ים, ולומדים גם פחות להתרגש מכל ציוץ... יש בזה משהו בונה גם בשביל עצמך, וגם בשביל הילדים - הם לומדים לדעת שהעולם לא סובב סביבם... (וכיוון שתינוקות קטנים לא נכון עדיין "ללמד" את זה - נענים בד"כ קודם לתינוק ורק אח"כ לגדול/ים). 

אני בחופשת לידה זמינה לקטנה עד אחר הצהריים ואז גם שהוא מגיע להיות קודם בשבילה?

 

אם הוא מגיע בארבע בטח עד שמונה שהולך לישון תהיה הנקה אחת/שתיים.

 

באמצע יש מקלחות, ואוכל..מתי זמן איכות איתו?

ובזמן שהיא ישנה. לא חסר...

ואם יש צורך - אפשר שגם התינוקת תחכה קצת. כמו בזמן מקלחות, וגם אם סתם הוא זקוק לצומי מיוחד.

אבל לא סתם יש לך שתי ידיים - אחת לכל אחד מהם... וכמובן - גם מקום בלב, שהולך ומתרחב עם כל ילד שנולד...

בגדול המאכלים הבעייתיים זה מאכלים נאים שעלולה להמצא בהם סלמונלה (סושי, ביצים נאות)

אלכוהול, סמים ועישון.

 

נראה פרי מעניין

איך הבריאות של בעלך?

לאיזה שבוא הגעת?

הגעתי לשבוע 36 ברוך ה 🙏🏼🙏🏼
בעלי מתאושש לאט לאט 🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼
תודה רבה על הדאגה והאכפתיות ❤️

ככה זכור לי

חופים

מטורף מה שהיה שם

חופש לכולם,

אין מה לעשות..

באמת מבאס אבל זה המצב

הייתי בכמה חופים בחופש ושם היה נורא ברמות אחרות

בראשון שלישי וחמישי לנשים עם הסעה

בימים האלו יש בכל החופים. אני אשה עובדת ושישי פנוי לי, וזה הזוי שאני לא יכולה ללכת ביום הזה לים עם הבנות שלי בשום מקום בארץ

שוביניסטים🤪

יש כאלה שגם טובלים בים..

לא מניסיון.

לא יודע מה המצב של החופים שם
אבל יודע שזה קיים (,כי לגברים יש אחרצ )

מירושלים זה שעה וחצי, קשה. אין שום דבר במרכז

להגיע לנתניה זה עוד רבע שעה בערך

אולי על הנייר. במציאות מינימום חצי שעה תלוי יום ושעה וכו.
בחזור כשאני תריכה לנהוג אחרי כמה שעות בים ובשמש זה מאד משמעותי

אני אומר לך בדוק
מאיילון בתא לנתניה זה משהו כמו רבע שעה גג עשרים דקות
ואני מדבר על ימי שישי שהם פחות עמוסים בפקקים

האמת נתניה פחות רלוונטי, החוף שם זה חוף של אנשים ולא של ים

אבל לחוף חדרה נסעתי המון, גם בחופשים וגם בשישי, וזה חצי שעה מינימום

 

האמת גם שאני לא משווה לתל אביב. להיכנס לתוך תל אביב להגיע לחוף זה הזוי, עוד חצי שעה בפני עצמו

אבל מירושלים לחוף אשדוד\בת ים\ראשון לציון זה 45 דקות גג. ולחדרה זה 1.20 מינימום. זה כמעט כפול ולי בכל אופן ממש קשה לנהוג חזור אחרי שעות בים ובשמש והשגחה על הילדים

כל עוד היה באשדוד בשישי
כל קיץ הייתי שזופת השזופות
מאז ההסדר החדש אני בקושי רואה את הים וזה מבאס טיליםםםםםםםםםםם

כי אישה אמורה להיות במטבח ביום שישי והבעל אמור להוציא את הבנים מהבית כדי לא להפריע <צ>

היה לי דמעות בעיניים ביחד איתה...

למה? קיבלתי את הסרטון. למה כל דבר צריך לראות, להראות, לשתף... יש דברים שלא טוב לראות. ומעניין מה זה עושה להורים...

בעניין הזה נראה לי כל הזמן צריך לעלות את זה למודעות בכל דרך אפשרית. אולי התמונה הזאת תשב לעוד מישהו בראש ותציל ילד, תזכיר להורה, תגרום לעוברי אורח להסתכל וכו.

סרטונים ממחישים לי את האסון וזה יותר במודעות שלי.
לרוב אני מסכימה שאין צורך בשיתוף יתר (פיגועים וכו) אבל פה יש לדעתי תועלת

עד עכשיו מצטערת שראיתי!
ממש מפחיד והכניס לחרדות

כבר ראיתי את הילדה

ברור שזה יהיה מזעזע.
זה לבשל ילד בטמ' של 70 מעלות

ב"ה שזה לא במודעות ושלא יהיה במודעות של אף אחד מאתנו!

ולכי להיבדק.

עדיף להיבדק יותר מדי מפחות מדי.

אם יש לך נגישות למוקד נשים זה הכי טוב בדרך כלל

ורפואה שלמה

כל הישועות בע"ה אמן ובשורות טובות.
תעדכני.

אם לא מרגישים תנועות, חשוב מאד לפני שרצים להבדק לנסות להרגיש תנועות לבד: לאכול שוקולד, לשכב על צד שמאל במשך חצי שעה ללא הסחות דעת ולהתרכז בתנועות.

הלכתי להבדק ותודה לה' הכל טוב,

תודה רבה רבה לכל מי שענתה ודאגה

שיהיה לכם יום מצויין

 

יעבור תוך כמה ימים בעזרת ה'!
בהחלט אל תשאבי, זה ישבש את המאזן הטבעי של הגוף. תני לגוף שלך להבין בעצמו מה הביקוש לפי התינוקת והוא יאזן את הכמויות. את יכולה לסחוט ידנית להקלה

לסחוט במקלחת...
ולעשות את המקום עד שהשתחרר
או לשאוב רק להקלה

כשכואב לך תנסי להעיר ולדגדג כדי שתינק מעט, לפחות להקלה. 

אם לא אז תסחטי עם היד ממש מעט, רק למצב שלא כואב יותר ולא טיפה מעבר לזה

תוך יומיים זה מתאזן בחזרה בדרך כלל

איזה כיף שיש לך שפע חלב! ברכה!

אני אדאג גם אחרי ואני אחשוד בבחור שלא יעז להרים עליה יד עד שאמות!!!

היא ישנה על הבטן מגיל קטן והייתה תקופה שעשיתי שעון מעורר כל כמה זמן כדי לקום לבדוק שהיא נושמת...
זה עבר לי😅

עכשיו כל כמה זמן נכנסת לחדר שלהם כדי לראות שהכל בסדר, אבל יותר בנחת, פחות עסוקה בפחד הזה... הם גם גדולים יותר אז זה משהו אחר.

מאמינה שאחרי הלידה יחזור לי קצת🙈 אם יהיה לי כוח בכלל...

אני חושבת שזה אופי כזה, בשילוב עם זה שאת אמא.

איפשהו בגיל שנה וחצי אני נרגעת יותר

שמכוסות, שישנות, שהחלון פתוח/סגור לפי העונה וכו

מקפיצה

מאחורי הנהג יש מקום לעגלה.
אבל אם האוטובוס צפוף זה די מעצבן לאמא וגם לנוסעים האחרים

במיוחד בזמני עומס

אבל אפשר לקפל לבגאז'

אם הילד לא ינק כמה חודשים אז אין חלב

ישלי ממש כמה טיפות האם לעודד או לייבש

אפשר לעודד יצור חלב
תכף יגיעו המומחיות

הייתי רוצה מאוד לפני כן הייתי צריכה להתאושש נפשית כי עברתי דיכאון

קודם כל את צריכה לגרום לגוף שלך ליצר חלב אחרי חודשים, זה אומר להקדיש את עצמך שבוע שבועיים לשאיבות מסביב לשעון כולל בלילה ולקחת תוספים ולנסות לקבל מרשם לאיזה כדור שעוזר

בתקווה שכל זה יעזור, את צריכה ללמד תינוק לינוק. אם לא ינק כבר כמה חודשים רב הסיכויים שכבר שכח

זה בפני עצמו סיוט

את גם מדברת על תינוק בן חצי שנה פלוס? מן הסתם כבר אוכל מוצקים

 

לי זה לא נשמע משהו שהייתי עושה , זה די להתאבד על זה עכשיו כמה שבועות ולא בטוח שיצליח. 

את האנרגיה הזו הייתי משקיעה בחיבוקים נשיקות, התאוששות ממה שעבר עלייך השקעה בילדים בזוגיות, המוצקים וכו.

מבחינת בריאות תשקיעי במוצקים בריאים , בישולים, לחם מלא וכו. חודשיים הנקה זה מקסים ומצוין, פעם הבאה אם יסתדר לך תניקייותר. להפעם זה נראה לי השקעה מטורפת מדי שלא בטוח תצליח ויתכן שתגבה ממך מחירים גבוהים מדי בייחוד לאור מה שעברת

אבל יכל להיות שאת צודקת והיא אוכלת מצוין מוצקים ,הייתי נותנת לה מידי פעם לינוק לפני שינה דווקא הייתה בעיניין (מוזר ומצחיק שהיא עוד זוכרת) במקום מוצץ אבל לא היה מספיק,כדי אולי לא להיות באובססיה על זה אחרי הכל היא גדלה ובריאה גם עם מטרנה בה

בה בטירוף היא אוכלת. אותי בנשיקות חח גם ישנות לפעמים בעירום זה כל כך מדהים

את יכולה להגיע למצב שתנסי בהיסטריה ליצר חלב ותנסי שהיא תינק והיא לא תרצה ותתעצבי ותתעצבני. למה לך.

תהנו מהקשר והביחד שלכם

אני אצטרך להשלים עם זה ולהנות ממנה בלי מחשבות על ההנקה

שמיועדת למשהו אחר והתופעת לוואי שלה זה יצור חלב. נותנים את זה במקרים חמורים של חוסר חלב. אני לקחתי לפני 6 שנים כשהבכור שלי נולד. תשאלי את הרופא נשים כי אני ממש לא זוכרת איך קוראים לזה.

שכדאי לי? כי זה ממש רק טיפות איך היה אצלך?

אבל תשאלי רופא בכל מקרה

ההגיון שלי, ואני לא יועצת הנקה, אומר שלנסות לתת לה אותם יהיה יותר מעודד מאשר שאיבה.

הגוף מזהה את המגע והצורך של התינוק שבנוי לעורר אותו בדיוק לצרכים שלו.

 

תנסי לתת לה ולאכול טוב

(בירה שחורה, קוואקר, אפשר גם כמוסות למיניהן)

ותראי אם משהו יתפתח.

 

 

הסכמת התינוק עדיין לינוק..אחרי שהתרגל לבקבוק.. בקטע הזה מציעה הרבה מגע עור לעור,אמבטיה משותפת, הנקה שם,הנקה כשישנוני בלילה...

יש נשים מאמצות שהצליחו (בעבודה קשה) לייצר חלב ולהניק את התינוקות שלהן. אישה שכבר ילדה וכבר הניקה תקופה - יש לה סיכוי לא רע להחזיר את ייצור החלב. אבל זה באמת דורש השקעה מרובה. רצוי להיעזר ביועצת הנקה. מבינה מאוד את הרצון.

בהצלחה!! 

בלי הדחיפה ההורמונלית האדירה של הריון ולידה, ובמקומה - עם הרבה מאוד עידוד חיצוני למערכת שתתחיל לפעול.

זה לא דבר פשוט ולא תמיד זה מצליח, אבל יש כמה וכמה עדויות למקרים שכן.

תני לה לינוק - אם זה ילך אז מעולה אם לא אל תתעצבי....פעם הבאה.
שאיבות על ריק זה סיוט שלא יאמן , הנקה מעודדת את הגוף לייצר חלב הרבה יותר משאיבה

אם גם לא אצליח אתגבר על זה ,תודה

טעימות - אזור גיל חצי שנה זה מצוין, אבל תלוי גם בקצב של התינוק. אם את רואה שהוא כבר עכשיו ממש מחפש ומושיט ידיים לאוכל שלכם אפשר לתת לו ללקק קצת, אבל ממש ממש לא להגזים בכמויות. מתחילים בטיפונת. רואים כמה ימים איך מגיב, יציאות וכו'. אם הכול טוב, אפשר טיפה להגדיל. לאט לאט... ההדרגתיות חשובה בכל מקרה, אבל בעיקר כשמתחילים בגיל צעיר מאוד. ולהפך - אם בגיל חצי שנה תראי שהוא עדיין ממש לא בעניין, בסדר גמור. אפשר לחכות חודש חודשיים, ואפילו יותר, עד שיהיה עניין מצדו.

 

לגבי החשק - מה שאת מתארת נורמלי לגמרי. השפעה הורמונלית תקינה (אם כי מבאסת) של הלידה וההנקה. יש מה לעשות עם זה. כשההורמונים פועלים רק על אש קטנה, אז אי אפשר להסתמך עליהם כמנוע עיקרי לעורר חשק, זה נכון. אבל אצל נשים, יותר מאצל גברים, יש עוד מנוע חזק מאוד לעורר חשק, שהוא לא פיזיולוגי - עולם הרגש. אם תצליחו ללטף את עולם הרגש שלך טוב טוב, החשק יתרומם. שתפי בזה את בעלך. ספרי לו שככה זה אצל נשים בתקופות שההורמונים מדוכאים, צריך להשקיע יותר ברגש, וככה מעוררים את הרצון והתשוקה. אל תפחדי, ספרי לו בדיוק באילו דרכים הוא נוגע ברגש שלך הכי טוב, אילו מילים ומעשים שלו גורמים לך להרגיש את האהבה אליו גואה, ושיתאמן על זה. גברים (בהכללה) אוהבים שיש להם מתכון מדויק ביד מה לעשות. ואוהבים לעזור לנשותיהם האהובות. רק ספרי לו איך, כי הוא מן הסתם לא יודע לבד.

1. בטיפת חלב אמרו שהחל מגיל ארבעה חודשים- אם הילד מראה התעניינות. רק כפית או שתיים.
2. אם את לוקחת גלולות לא משולבות (סרזט, דיאמילה וכו') זה ממש מוריד את החשק וגם גורם ליובש.
3. תבדקי אצל פיזיו' של רצפת האגן.

היה לי ככה בלידה הראשונה, לדעתי זה מהצלקת של התפרים. היה לך חתך יזום?
גם אצלי התפרים התאחו יפה, אבל לרקמה לוקח זמן לחזור לעצמה לגמרי לגמישות של לפני הלידה, אז הגיוני להרגיש מתיחה וכאב שם. כך לפחות היה אצלי... וב"ה השתפר עם הזמן. אם ממש כואב ולא משתפר כדאי לבדוק את זה אצל פיזיותרפיסטית של רצפת האגן

אני במצב כזה משכיבה את הילדה במיטה שלי, ואחרי שנרדמת מחזירה אותה

בד"כ אנחנו צריכים להפריד בין הגדולים, לשים משהו אחד בסלון עד שהשני נרדם.
היום פעם ראשונה שהוצאתי את הקטן (כמעט בן שנתיים) כי הוא הפריע לגדולים

תלמיד מצטיין למורים מעולים🙈