פורום הריון ולידה (עמוד 3125)

השתמשתי בחומר הבהרת שיער בפנים
האם זה מסוכן בזמן הריון?

אם לקחתי ו10 דקות אחר כך הקאתי (הרבה..) - מה אמורים לעשות?
זה קרה אתמול, בחג.
תודה וחזל"ש נעים!

אשמח לתזכורות. אמנם לידה שלישית בע''ה אבל הה משכיחה הכל כנראה.
ומה לקחת כדי להקל? זכור לי שצריך שמן... אבל איזה ? וכו'...
מה עוד אפשר לעשות בשבוע 38+ כדי לזרז?

עם מתן עדיפות ראשונה למצבה של חמותי שכחתי לגמרי ש-
1. אני באמצע שיפוצים
2. אני נשואה לגבר עקשן
השיפוצניק הסתבך מאד עם החשמל, הכסף לא בשפע, ויש לבעלי חבר קרוב עם ידי זהב שקופץ לעזור בתקלות.
מפה לשם חזרנו במוצ"ש, שטפתי, ארגנתי, הבית עמד לחג (כמה שאפשר באמצע שיפוץ עם ילדים קטנים).
בראשון בבוקר החבר קפץ. שוב העמדתי (הפעם ביחד עם בעלי, שנודב למשימה על כורחו), את הבית לחג.
והערב.... נכון!!! החבר עדיין פה..... 4 ילדים ערים, אמא אחת עייפהההה (זה כבר הרבה יותר נפשי מפיזי) שמתה לקבל את הפינה שלה בחזרה.
לא עומד לקרות בקרוב.
אוף.
נושמת עמוק.
מקווה ש:
א. נספיק לסיים עד הלידה.
ב. שזו תהיה מנת הצרות שלנו.
ג. שאדע לקחת את זה בפרופורציה ולא לרגוז על בעלי היקר, שפשוט לא מצליח להבין מה בכלל הבעיה, ולכי תסבירי (הוא עדיין לא מבין.. )

וכמו שמיואשת העירה בשרשור האחרון שלי: מלמדת זכות על חמיי היקרים, שעם שניהם דיברתי ויישרנו בינינו את ההדורים. הם במצוקה גדולה, חמותי בכאבים (אורטופדית זה סיוט) וחמי פחות או יותר נזרק מהחיים שלו ועבר לגור בביה"ח. שניהם לא צעירים והסיטואציה רחוקה מלהיות פשוטה עבורם. זה שגם לי היה קשה ונאמרו כל מיני דברים, זה חלק שולי בדרמה שלהם.
תודה על מתן הפרופורציה.

התינוק שלי בן 3 חודשים יונק הנקה מלאה לא עשה יצאה כבר יומיים מתאמץ מאוד האם זה מצב תקין בגיל הזה? זה קשור למה שאני אוכלת 😥😐

זה הדגם החדש יחסית עם אמבטיה רכה, מכירות? איך הוא? בדגש על הגלגלים (גרה ביישוב עם הרבה חול),הקיפול והמקום שתופסת בבגאז..

שבוע 6 בחילות נוראיות ורצון להקיא עד כדי כך שאני לא מצליחה לישון בלילה ומבלה את כל הלילה בשירותים .
מה אפשר לעשות להקל על זה??

תינוקת בת שנה שהתחילה להוציא שיניים לפני חודש וחצי .
מישום מה השבוע פצעה אותי סביב כל הפטמה חתך עמוק.
בנוסף היה לה פייטריה בפה כך שגם אני חוששת שיש לי הפטמה ובנרתיק...
קיצור מסיבהההה

יש לכן עצות???

לא לצחוק
בעלי נוחר !!!
ממש נוחר !!! נוחר בקולי קולות !!!
ברמה שזה מפריע לי בחודשים האחרונים מאד מאד או שזה התחזק או שזה פשוט התחיל להציק לי מאד ( לא נשואים טריים )
ומילא אני שבקושי מצליחה להירדם אז הוא מעיר את הקטנה שגם ככה סובלת מהפרעות שינה .
( בת שנה ישנה איתנו בחדר , ואין אפשרות כרגע להעביר אותה לחדר אחר ) .
בקיצור הוא לא מוכן ללכת לשום רופא בשביל לבדוק את זה אבל כן מוכן ללכת לישון בסלון , ולא נעים לי שישן בסלון כל לילה בגלל זה אבל גם סיוט שהוא מעיר אותה כמה פעמים בלילה .
בקיצור אני אשמח ל כ ל טיפ אפשרי ואם יש לכן המלצות למכשיר משהו שעובד בוודאות מניסיון .
תודה והמשך לילה שקט 🙏

1. מתי מתחיל השליש השני של ההריון( אני זוכרת שמרגישיםבו יותר טוב אהההה)

2. אני בשבוע 12 ויש לי בטן של חודש 5 , עכשיו זה אומר שכבר רואים, מה עושים אומרים לא אומרים?
אם חברה/גננת/מישהי שואלת באיזה שבוע את מה אני אמורה להגיד לה? שאני בהתחלה או את השבוע המדוייק או מה.. לא נעים אבל רואים ואנשים באמת חושבים שאני כבר באמצע כזה. ותכף נגמר החופש משמע אראה יותר אנשים.

וזהו לבנתיים אם יהיו עוד שאלות אכתוב
תודה שאתן כאן עוזרות ועונות ומעודדות

שלום, לי ולבעלי יש המון מריבות בזמן האחרון.
ואנחנו רוצים לקבל כלים לנהל אותם לנכון.
אשמח לעזרה בהכוונה ליועץ/ת זוגי/ת מהמגזר הדתי לאומי באזור השפלה- מודעין, לוד, רחובות וכו' .

תודה

אבל כמעט רק בזמן תנועה או עמידה, במנוחה זה נרגע.

מה שאומר שאני יכולה רק לשכב. הגיוני שלא אוכל לתפקד בגלל כאבים כאלה וזה אפילו לא צירים?!

טלפני שעה התאמצתי מאוד לנקות את הבית, היו לי כאבי מחזור ובריאות אבל באופן רציף... כחצי שעה... איך להתייחס לזה?!

הכישרון כתיבה שלי לא מהמשובחים, אבל ממש התחשק לי לכתוב...
מתחילה מזה שהפעם אני מוכנה ללידה מאוד.
מכל הבחינות.
בשונה מהפעמים הקודמות קראתי המון חומר, וגם הרבה סיפורי לידה
חברה טובה שלי דולה שמאמינה בשיטה של ללדת בלי לחיצות עשתה לי הכנה טובה.
תרגלתי נשימה סרעפתית, וחיכיתי כבר לראות את המתוק שלי.
שבוע 40+3 - הולכת לטיפול רפלקסולוגי טוב. וכמה תרגילים למיקום טוב של העובר אצל הדולה.
הולכת לישון בתחושה שמחר זה קורה...
מסכמת עם הדולה שהולכים לישון מוקדם היום.
6:30 בבוקר של 40+ 4- מרגישה הפרשה קצת שונה. הפקק מתחיל לצאת!
עוד לא נותנת לעצמי להתרגש, זה יכול עוד לקחת כמה ימים...
חוזרת למיטה בכיף.
8:30 - חושבת שמתחילים טיפה צירים. קצרים מאוד, בערך 15 שניות. ולא כואבים בכלל. מתקשרת לאמא ומודיעה שהיום אני יולדת! שתהיה מוכנה לקחת את הגדולים מהגנים. היא צוחקת עלי...
9:30- שמה לב שהצירונים מתחזקים טיפה.
10:30- זה בוודאות צירים. לא כואבים אבל משמעותיים, 4 בשעה.
ה jbs חיובי ורוצה להגיע לבית חולים בזמן, מחליטים לצאת לבית חולים.
בדרך 3 צירים קצת יותר כואבים, נסבלים בהחלט.
12:00- אנחנו בעין כרם. נכנסת למיון יולדות מחויכת ומודיעה שבאתי ללדת. המיילדת מחייכת אבל לוקחת אותי ברצינות ואני עולה למיטה לבדיקה.
פתיחה 5!! מחיקה 90 אחוז.
ואני כבר מתחילה לחשוב שאולי הפעם נצליח בלי אפידורל, הצירים האלה נסבלים ביותר.
פותחים וריד, מנה אנטיביוטיקה, כמה ארגונים אחרונים לפני שזזים לחדר לידה.
לקראת הסוף מגיעה התחושה שמוכרת לי מהלידה הקודמת- המים פוקעים.
מפה מתחילה סדרת צירים כואבים, עם הפסקה של דק בין ציר לציר.
ואני מתחילה להתחנן לאפידורל המושיע.
מרגיעים אותי שהמרדים בדרך, ואני איכשהו מנסה להתמודד עד שהוא יגיע. כל ציר יותר חזק מהקודם, אני מבינה שאני ממש בסוף אבל לא מרגישה שיכולה להתמודד בלי האפידורל.
המרדים הגיע ממש מהר ואני מקבלת אפידורל וחוזרת לשפיות.
עושה היכרות עם המיילדת, מיידעת אותה שבגדול אני ממש נורמאלית, זה רק הצירים שעשו אותי קצת משוגעת...
אחרי 5 דקות מנוחה פתיחה מלאה! הראש כבר בספינות. יאללה אני יולדת...
אני רגועה לגמרי, מתרגשת. לא מפסיקה לחייך. אני עוד רגע פוגשת את התינוק שלי!!
אני על הצד וכשמגיע ציר לוחצת תוך כדי נשימה. שמה לב לא ללחוץ יותר מ 7 שניות לפי ההוראה של הדולה.
עוד 2 צירים כאלה והראש בחוץ...
החיוך שלי כבר ענק בשלב הזה.
ואז המיילדת אומרת לי בואי, תביאי את הידיים ותקבלי את התינוק שלך..
וואן. על זה אפילו לא חלמתי
אני מושיטה ידיים ומקבלת אלי תינוק!! ילדתי! הוא עלי!! השעה 14:12.
מתרגשת כל פעם שנזכרת בזה מחדש.
הבייבי שוכב עלי ויונק במרץ ואנחנו מחכים שחבל הטבור יפסיק לפעום.
התחושה מדהימה.
עשיתי את זה! ילדתי, וכ"כ בקלות, אני לא מאמינה שזה לא חלום.
וזהו, אני אחרי ולגמרי מכורה לייצור הקטן הזה שכ"כ הרבה חיכינו לו.
רוצה להודות לצוות בעין כרם שהיו פשוט מדהימות אחת אחת. גם אח"כ במחלקה (ביות מלא). החוייה הייתה מדהימה.
מאחלת לכל נשות ישראל לידות קלות ותינוקות בריאים ושלמים בעז"ה!

אחרי לילה קשה מנשוא.
הקטנה נרדמה לי רק לקראת אחד , (לא אוהבת כל כך לישון כנראה), בחיים זה לא קרה איתה.
הגדולה התעוררה ב12 ועד 3 צרחות של העולם לא יודעת למה, נרגעה רק שנרדמה לידי, עד שנרדמה אחרי שעה הקטנה קמה לאכול כמה דקות חזרה לישון.
ושוב הגדולה ב6 התחילה לבכות...

בעלי בא בערך ב2 וניסה להרגיע אותה לא כל כך הלך ךו

אני מותשת, גמורה מעייפות ולא יודעת איך אתמודד ואלך לשמחת תורה בבית כנסת
עייפה, עייפה ועייפה אוופ

בדמעות..
אחרי כל הנקה הבת שלי בת חודש ימים מקבלת סימילאק ורק אז היא רגועה. אם אני לא נותנת לה בקבוק היא פשוט לא רגועה..בוכה ..
לא מבינה את זה.
לא כואב לי בהנקה ובעיקרון אני מרגישה את החלב יוצא ואותה גומעת.
(מרגיש לי שיוצא מפתח אחד או גג משלושה פתחים חלב מהפיטמה שלי. לא יותר. גם ניסיתי לבדוק ,עושה רושם שיש לי חמישה פתחים. יש 5 בועות קטנות על הפיטמה שמשם כנראה יוצא החלב )
לא ניסיתי לשאוב.. למרות שיש לי משאבת הנקה ידנית.פשוט זה כאב לי כשניסיתי אז יש לי קצת טראומה ממנה .
מה אתן מציעות לעשות???
כל כך רוצה להמשיך בהנקה. ושהיא תהיה שבעה ומרוצה אחרי ההנקה 😥😖😪

 

היה שמח כל כך , כייף , נעים ,טעים ומשפחתי...

כאן זה נעצר.

משפחה מורחבת לא היה.

אומרת תודה לה' על הכל. אבל לא היה פשוט.

להתעורר בכל בוקר ולדעת שאנחנו נשארים בבית, ולא הולכים לסבתא (מצד אמא) שגרה קרוב כל כך!

הילדים שאלו המוןןן על סבתא -שלא ראתה אותם כבר למעלה מחצי שנה. (לא מבינה איך היא לא מתגעגעת?)

הסברתי שסבתא לא יכולה. (היא פשוט לא רוצה שנבוא)

רק טלפונים מצידי לאחל לה חג שמח.

חמותי אצל חמותה כל החג. באנו יום אחד לביקור. לא אפשרי יותר. (ולבעלי רק עוד 2 אחים שלא בדיוק בעניין של להפגש- קצת כבדים)

בעלי לא כל כך אדם של יציאות (אוהב לשבת בבית)

אז נשארנו בבית.

יש לי כל כך הרבה על מה להודות: בריאות, בעל, ילדים, פרנסה ...אבל קצת קשה בלי משפחה, נכון שיש לי קשר עם האחיות הגדולות.

אבל הניתוק משאר המשפחה שנעשה בכוח ולא מרצוני- ועוד בבום שכזה.

אני ממש נלחמת להיות איתם בקשר.

 

היום היינו בבית כנסת. היו שם 3 נשים שנראו בגילי -כולן אותה משפחה..הן פיטפטו יחדיו..צחקקו...ואני רק הבטתי.

שמחתי בשבילן אבל גם קינאתי.

כל כך ייחלתי לרגע שאחיותיי תהיינה נשואות...נצא יחדיו...נצחק ..נעביר חוויות על הילדים.

אבל בורא עולם בחר אחרת.

והן עדיין רווקות.

קרע משפחתי כל כך חזק- עצוב.

מיי יתן ונחתמנו לשנה של איחוד משפחה וישועות גדולות .

 

היה לי קשה מעט ולכן כתבתי. אולי יצא מבולגן ולא ברור.

מודה לה' על הכל !

 

אני בשבוע 8 וקצת להריון ראשון.. והאורולוג הדפוק אמר לי לפני שלושה שבועות להפסיק את הטיפול המניעתי של מקרודנטין לדלקת בדרכי השתן, בגלל ההריון.
ו....
ב 4 לפנות בוקר, ליל שבת,כאבי בטן איומים, הייתי 4 שעות בשירותים, בבית של אחרים, בלי יכולת אפילו לעשות אמבטיה להקל על הכאב, בלי יכולת פיזית ללכת למוקד מרוב כאבים.
רק במוצש הגעתי למוקד וראו בסטיק דלקת, ומה? עכשיו במקום לקחת פעם ב כדור מסכן של מקרודנטין אחרי יחסים אני תקועה עם מרשם לשלושה מקרודנטין ביום ל10 ימים!
ואיזה כאבים יש לי עדיין!
סיוט!
למה הקשבתי לו???
ולמה יש לי דלקות אחרי יחסים? ולא עוזר כלום?
ועוד משו- יש לי גם פטריה כרונית! אז עכשיו עוד מלא אנטיבוטיקהרק יחמיר את המצב.. וכן,אני לוחת מלא פרוביוטיקה

אלירז.
אבל בעלי ממש לא בקטע של השם הזה. אשמח לרעיונות. השם השני יהיה שם של הארת פנים