1. אני באמצע שיפוצים
2. אני נשואה לגבר עקשן

השיפוצניק הסתבך מאד עם החשמל, הכסף לא בשפע, ויש לבעלי חבר קרוב עם ידי זהב שקופץ לעזור בתקלות.
מפה לשם חזרנו במוצ"ש, שטפתי, ארגנתי, הבית עמד לחג (כמה שאפשר באמצע שיפוץ עם ילדים קטנים).
בראשון בבוקר החבר קפץ. שוב העמדתי (הפעם ביחד עם בעלי, שנודב למשימה על כורחו), את הבית לחג.
והערב.... נכון!!! החבר עדיין פה..... 4 ילדים ערים, אמא אחת עייפהההה (זה כבר הרבה יותר נפשי מפיזי) שמתה לקבל את הפינה שלה בחזרה.
לא עומד לקרות בקרוב.
אוף.
נושמת עמוק.
מקווה ש:
א. נספיק לסיים עד הלידה.
ב. שזו תהיה מנת הצרות שלנו.
ג. שאדע לקחת את זה בפרופורציה ולא לרגוז על בעלי היקר, שפשוט לא מצליח להבין מה בכלל הבעיה, ולכי תסבירי (הוא עדיין לא מבין.. )
וכמו שמיואשת העירה בשרשור האחרון שלי: מלמדת זכות על חמיי היקרים, שעם שניהם דיברתי ויישרנו בינינו את ההדורים. הם במצוקה גדולה, חמותי בכאבים (אורטופדית זה סיוט) וחמי פחות או יותר נזרק מהחיים שלו ועבר לגור בביה"ח. שניהם לא צעירים והסיטואציה רחוקה מלהיות פשוטה עבורם. זה שגם לי היה קשה ונאמרו כל מיני דברים, זה חלק שולי בדרמה שלהם.
תודה על מתן הפרופורציה.
