פורום הריון ולידה (עמוד 3127)

שנותנים זירוז מפתיחה מסויימת..

וגם לא כדאי. כי כשהגוף לא מוכן זה עשוי להיות תהליך כואב, ארוך ומתיש. הכי טוב בשלב הזה זה למלא את היום בדברים נעימים עד כמה שניתן ולנסות להרפות לחץ.

לידה בזרוז ( במיוחד בהריון ראשון ובלי תנאים ללידה)היא הרבה יותר קשה, ועם יותר סיכון לסיבוכים שיכולים להוביל לניתוח. אם אין צורך רפואי בזרוז, זה ממש לא כדאי.

שלוש פעמים זורזתי, אין להשוות לצירים טבעיים.

תני לגוף לעשות את שלו...

זירוז זה לא כיף כמו שזה נשמע! זה קשה ,כואב פי כמה...
תני להכל להתפתח בע"ה בצורה טבעית

ואם את לוקחת אמצעי מניעה יתכן גם דימום הסתגלות

נורמלי שיש פתאום דימום חזק אחרי שכבר הפסיק.

במיוחד אם אינך מניקה

זה כנראה עדיין קשור ללידה.
אם הדימום חזק מאוד או עם קרישים שווה לבדוק שלא נשאר משהו אבל פחות סביר אם הדימום נחלש באמצע

ברזל? בי 12? בדקת?

כדאי לגשת לרופא משפחה שיבדוק

חודשיים אחרי לידה הברזל היה 12
התינוק גם בקפיצת גדילה קם הרבה בלילה ואני ערה איתו

קימות בלילה, הטיפול בהם, את אחרי לידה!
אבלכ ן כדאי גם לבדוק שוב את הערכים, אם אפשר להקל על ההרגשה למה לא?

מאוד חשוב להמשיך את הפרנטל או פריג׳נטלי שלקחת בהריון

בלי קשר אחרי לידה אין כוח אבל אם יש חוסר בוויטמינים אז בכללל....!! והרופאים אומרים להמשיך עם זה כל עוד את מניקה...

בהצלחה והלוואי שיעבור מהר ותצליחי להניק בקלות!!



אומגה 3 גם עוזר למצב הרוח תקראי על זה קצת בגוגל...

זו אמורה להיות תחושה של חוסר חשק כללי כזה, שאין כוח וחשק לעשות כלום-כלום-כלום.

ויש עוד ביטויים לדיכאון אחרי לידה. אפשר לעשות שאלונים כאלה, שיש באינטרנט, כדי לאבחן.

בכל אופן, כדאי באמת שתלכי לרופא המשפחה לבקש בדיקות דם, ועל הדרך תבקשי אבחון לדיכאון אחרי לידה.

ויצא שיש לי חרדות קלות.. זה תמיד יש לי אבל לא ברמה שזה גורם לי להתקפי חרדה אלא רק מחשבות.. אני בנאדם פסימי

לבדיקות דם לאחר החג

שהייתי עם סרזט.

כל הגלולות עשו לי הרגשה מזעזעת
ברגע שהפסקתי איתן החיים שלי חזרו אלי בחזרה

(אני בלי גלולות, דרך אגב)

אני מייחסת את זה לחוסר שעות שינה ולהורמונים של ההנקה...
חיבוק, זה באמת מתסכל 🤗😘

שלי לקחה את של נוק ( אלו הקטנים מהבית חולים) ואז קניתי לה מה שבתמונה וזה לא בדיוק כמו הבקבוק הקטן וגם לא בדיוק כמו המוצץ....

אם היא לוקחת מאם למה להחליף?

אני חצי שנה אחרי לידה רביעית, פעם ראשונה שניסיתי את הבקבוק הזה והוא היה מושלם!!

פטמה נוחה, נשטף בקלות , פשוט נהניתי!

קניתי אותו וזה הבקבוק היחיד שהיא לוקחת בקלות ואפילו אוהבת! עם כל היתר עשתה בעיות ..

שימי לב שיש פטמות לגיל קטן ופטמות לזרימה יותר מהירה לגיל 6 חודשים

 

לתינוק גדול

https://www.amazon.com/gp/product/B00NWGWPXO/ref=ppx_yo_dt_b_search_asin_title?ie=UTF8&psc=1

בשביל תינוק קטן

https://www.amazon.com/gp/product/B07G4RD6D8/ref=ppx_yo_dt_b_search_asin_title?ie=UTF8&psc=1

אני קניתי כבר כמה פעמים הגיע תוך שבועיים עם שליח עד הבית

לפטריה מורחים קצת סודה לשתייה מעורבת בחומץ ,תופסים את הלשון ועם פד גזה מעט מעבירים על הלשון ,יש גם משחה קמומילו לשיניים זה גם מקל על פטריה בלשון.

מורחים גם על הפיטמה מהתערובת של החומץ והאבקה סודה ..

וכדאי לבדוק אם זה לא מגיע מהמוצץ..

תודה רבה על העצה.
כמה סודה לשתיה וכמה חומץ?

די ברור לי שזה לא מהמוצץ. היא בקושי משתמשת בו..

כפית מזה כפית מזה , יצא מעט קצף.
היא קטנטונה..
אז אני לא בטוחה אם אפשר לה.
אבל על השד את יכולה למרוח ,להשאיר כדקה ולשטוף טוב..

יש עוד משחות לפטרת ,מאמינה שבבית מרקחת תצליחי להשיג ללא מרשם.

לבן על הלשון זה לא תמיד סימן לפטרייה לפעמים זה מהחלב..
יש עוד כתמים בפה? על החך או על הדפנות?
או האם על הלשון יש כתם לבן שנראה כמו מעין פצע ?

עדיף באמת לאבחן שזו אכן פטריה

פטמות שורפות זה אולי מרוב ההנקה? תנסי משחת לנסינו היא מאוד טובה.

בכל אופן הייתי ממליצה לראות רופא לדעת בוודאות שזה פטרייה.

דקטרין אורל ג'ל לתינוקת.
רשמית זה מגיל חצי שנה, אבל השתמשתי לתינוק בן חודשיים. צריך פשוט להיזהר למרוח טיפה טיפה עם האצבע על הלשון והלחיים מבפנים כמה פעמים ביום, ולא לתת בכפית את הכמות שכתובה שם!
לעצמך לערבב חומץ תפוחים עם מים ולמרוח כמה פעמים ביום, וגם את הדקטרין אורל ג'ל.

עדיף לא דקטרין כי היא עלולה להחנק מהג׳ל.
ניתן לשים ׳ניסטטין רדי מיקס׳ לקטנה(לטפטף על גזה ולמרוח לה על החיך והלשון) ו דקטרין לאמא על הפטמות.
אבל כמובן להתייעץ עם רופא ולקבל מרשמים בצורה מסודרת לדעתי זה הכי עדיף...

מתחת לחצי שנה עכשיו..
היה לי סרט עם זה לקטנה

פשוט מרחתי עלי לפני ההנקה, וזה היה כמו קסם...

בעיות בגיל חודש וחצי

כדאי לטפל בהתאם, זה לא עובר לבד לרוב וזה סיוט, מנסיון...
לעצמך- לרוב נדרשות משחות חזקות יותר מדקטרין.
אפשר להתחיל מדקטרין אורל ג'ל לתינוקת, ולשים אותה גם על עצמך. אם היא לא עוזרת לך, צריך לבקש מרשם למשחה חזקה יותר לעצמך, כמו פטריון. רק חשוב להקפיד לשטוף לפני הנקה. צריך לכבס ולהרתיח את כל מה שבא במגע עם שתיכן(מוצצים, משאבה, בקבוק, חזיות..) להקפיד לאוורר את הפטמות שלא יהיו בסביבה לחה-להחליף פדים בתדירות גבוהה. אפשר למרוח חומץ תפוחים בנתיים על עצמך וגם לשתות אותו- כף של חומץ בכוס מים.

הוא ייתן לך חומר למריחה על הלשון של תינוקת. אל תשכחי למרוח אותו גם על המוצץ ועל הפטמות שלך מיד אחרי ההנקה.

אפשר לקבל מרופאת משפחה ימי מחלה לזמן שלפני הלידה ולנצל את על כל חופשת הלידה עם התינוק.

צריך למלא טופס ולהחתים רופא נשים ואת המעסיק.

אני יצאתי 3 שבועות לפני, קיבלתי פחות משבועיים אחרי שהגשתי

יש תינוקות שנרדמים עם האוכל הבעיה העיקרית היא שהם לא יודעים להרדם לבד ומתעןררים בלילה ופחות שיבוש הארוחות

הזה זה הפורום הזה

מה שמדאיג אותי זה שציפיתי להריון הזה כל כך הרבה זמן (מטיפולי פוריות רבים)
וזה הגיע!!! ומה סיפור שלי?? מה?? אני כועסת על עצמי
אבל לא מצליחה לשמוח..לא מצליחה!!!
בא לי רק להיות במיטה ולבכות
לא מבינה..פשוט לא מבינה את עצמי

מסכנה שאת. תפסיקי לשפוט את עצמך בחומרה. מותר לך לבכות ולא לשמוח כשאת מרגישה רע. זה כל כך נורמלי... ולא סותר את ההודיה הגדולה. מותר לך אח''כ גם שלא יהיה קל עם התינוק. הכל לגיטימי... ברוכה הבאה! בהחלט ממכר פה. מוזמנת תמיד לפרוק ולהתנחם. הלוואי שתכף תרגישי יותר טוב

חלק מהקושי בתחילת הריון הוא הקושי הנפשי.
ממש אין חשק להיות שמחים וצוהלים, גם אם מטבעך את קלילה ושמחה, בתחילת היריון כל מה שבא לך זה לישון, להתלונן ולהתכנס בעצמך.
תכילי את עצמך , זה באמת מוכר ומובן, ותמצאי זמנים שאת כן נהנית, שמחה ומודה לה'

שמחים וצוהלים , אני ממש מחכה כבר להיות בשליש השני אולי ישתפר.

יש נשים שעבורם ההריון הוא קשה לא משנה אם אשה נפקדה בשניה או שלקח לה שנים של טיפולים
הייתה לך התמודדות קשה ... אבל עכשיו מותר לך חופשי להתבכיין שקשה לך!

שאני תקועה..שאין דרך יציאה מהמצב הזה
 

זה יעבור לך בעזרת השם,
יש תקופות כאלו בהריון,
ההורמונים עושים את שלהם ,
אם מתאפשר, תצאי קצת ,תנשמי אוויר ,
תדברי עם חברה טובה או אמא

הלבד והבדידות ,רק תורמים לתחושת הדיכי..

בנוסף לזה ,
חשוב להקפיד על כל הויטמינים ,
במיוחד ח.פולית , ויטמין D, ברזל וויטמין b12,
חלקם מאוד משפיעים על מצב הרוח ואם יש חוסר ,זה מקשה אף יותר.

ידים מלאות והריון בריא וקליל
ברוכה הבאה!

יש במשוואה גם הורמונים... והרבה. והם יכולים לגרום לכל זבוב להיות פיל, אז לקושי אמיתי ומשמעותי אין לי תיאור מה הם עושים...
והקושי שעברת לא מוחק את הקושי שעכשיו.
והציפיה שהייתה וההודיה על היש יכולות לעזור להתמודד, אבל אם הן עושות לך מצפון הן כנראה לא באות באופן הכי מדוייק לך.

את שמחה בפנים
הכוח יגיע לך בהמשך זה בטוח, וגם אם לא בטח שתשמחי ותודי כל החיים על המתנה בעזרת ה'!
תחילת היריון והיריון בכלל זה פשוט מבול של הורמונים, ופחד מהעתיד, ופחד מהשינוי, או כל אחת מה שאצלה. זה לא סותר את השמחה, אבל בהחלט יכול להיות שזה מה שאת מרגישה כל היום...
אני בתחילת היריון בדיוק מה שאת מתארת, תחושות נאחסיות של בדידות ולבד, ועצב, ופגיעה, נעלבת כל הזמן ... שוכבת כמו סמרטוט ואין לי כוח לכלום.

בעזרת ה' זה יעבור, השליש השני ידוע בהרבה יותר חיוני שמח ומלא אור

מזל טוב לך!

לי ממש עזר לשתות דברים קרים, לא מים אבל לא מאד מתוקים נניח תה קר וכאלה. ולא להשאר רעבה בבוקר!

זה באמת לא קל
בד"כ בשבוע 14 זה עובר ...לא יודעת עד כמה זה מעודד אותך, אני בהחלט מבינה אותך זה מרגיש נצח, חוסר אונים שכזה.

כמה שזה נשמע הזוי, להקפיד לאכול כל פחות משעתיים

אני אהיה אחרי זה.... אפילו שהיה נראה לי שאני לכודה בתוך זה ומה זה לכןדה!!! הריון ראשון הקאתי עד הלידה כולל. הריון שני עד חודש 8 הריון שלישי אפילו התעלפתי פעם אחת מההקאות שהמשיכו עד חודש 7 כזה...( וההריונות האחרונים היו צפופים! נכנסתי להריון 5 חודשים אחרי לידה)


אז זה עובר
וזה לא משנה כמה חיכית להריון הזה זה לא משנה את העובדה שזה קשה!! ואצלך בע"ה שיעברו הבחילות מהר....

תנסי כל מה שאפשר
לא להשאיר את הבטן ריקה...
לי מישהו שהתעסק עם הדיקלקטין הציע לקחת גם b6 כתוספת שיכולה לעזור ( לא זוכרת מינון אולי תשאלי רופאה )
סוכריות מציצה
ארטיקים
ג'ינג'ר

ותחפשי אולי בגוגל עוד מאכלים שמרגיעים בחילות...

את תעברי את זה ותשכחי הכל..ותחזיקי תינוק מתוק בידיים בע"ה והכל יראה ככ שונה! את תראי שתגידי שהוא שווה הכל! לי ממש עזרה המחשבה הזאת.
ותתפללי , עליו עליך עליכם על הגידול בזמן שאדם כאוב ל"ע הוא הכי קרוב לה'! הכי סומך עליו, מבקש, מתפלל ( והריון זה סיבה שמחה לפחות)

מזל טוב!!!
❤

לא מומלץ לחכות.
אני עם בחילות נוראיות 3-4 חודשים.
מה שהציל אותי זה כדורי דקלקסין.
1 בבקר כשקמה
1 בצהריים
2 לפני השינה
ואם תקפידי על המינון הזה.. תוך כמה ימים את מסודרת ושוכחת כמעט לגמרי מהבחילות!
אני הרגשתי שחזרתי לחיות... ממש ככה!
בהצלחה והרבה בריאות😘

העניין הוא שאני כבר איתם איזה שבועיים
זה עוזר! מקל! אבל הבחילות עדיין קיימות
הבחילות שלי מתחזקות בצהריים ולקראת הערב ממש!
אז לוקחת כדור בבוקר
2 בצהריים
ו1 בערב
ועדיין יוצא בשעות אחרי הצהריים עד להשפעה של 2 הכדורים יש בחילות ....
נשמע שאני לוקחת אותם נכון?

ובשבוע 10 כבר היה ממש שיפור
ואת לא לוקחת אותם נכון
לפי ההוראות 2 לפני השינה אחד נוסף בבוקר ואחד נוסף אחר הצהריים

אני הפכתי את הסדר כי בבוקר זה זמן היחיד שאני בסדר
הקושי שלי זה בצהריים ובערב

לגבי העייפות -
חלק קשור ל... הריון.
וחלק קשור לדיקלקטין. חלק מהמרכיבים בדיקלקטין גורמים לישנוניות. אז נורמלי לחלוטין להרגיש עייפה ומוטשת במהלך היום.

לגבי הדיקלקטין-
שימי לב למינון הנכון של התרופה:
2 בערב
1 בבוקר
1 בצהרים.
(הסיבה למינון הכפול הערב היא מ2 סיבות:
1. התרופה גורמת לישנוניות. ולכן מומלץ לקחת את המינון הכפול בערב כשאת ישנה
2. מנגנון התרופה גורמת לשיחרור מושהה של החומר הפעיל. כך שאם תיקחי 2 כדורים בערב - תתחילי להרגיש את ההפעה כ12 שעות לאחר הלקיחה. )


אישית, סבלתי מבחילות קשות משבוע 3 עד 16.
כולם אמרו לי " אבל לפחות את לא מקיאה".
ממש לא נכון!
בפעמים הבודדות שהקאתי הייתה לי הקלה מהבחילות לכמה שעות...
אז אל תאמיני לאף אחד שבחילות + הקאות זה יותר קשה.
לך יש קושי וזה בסדר גמור לקטר ולבכות..!

זה קשה וחדש ועצוב ומדהים... הכל ביחד.
זה מסובך...!
וזה בסדר להיות מבולבלת בהתחלה. להתלבט אם לשמוח מהעובדה שהצלחם או לבכות בגלל שהבחילות והשינויים משבשים את החיים.

כרגע הגוף שלך עובר שינוי דרסטי ביותר שהוא לא רגיל אליו. לאט לאט הקושי יעבור (בעז"ה) ותיהי פנויה נפשית לאושר.

יש לך עוד 6 חודשים לקפץ משמחה על המתנה הזו + להנות ממנה מרגע הלידה ועד...

בהצלחה!

מהתיאור נשמע שזה ממש זה,
התמודדות- מחכים שיעבור. מגייסים מנשא וידיים של בעל. מניקים כל עוד יש כוח.

מתייאש מהר ואז זה עובר אלי

תנועות קבועות חוזרניות, קולות נמוכים.

קשה כזה רק עלייך

היא כל הזמן רוצה לינוק אין לי מנוחה

וככה תוכלי לפחות לנוח תוך כדי הנקה

בחיים לא הנקתי ככה

זה ממש מקל על החיים.



אני שמתי תמיד כרית מקופלת מתחת לראש, ועוד אחת שתומכת בגב, וככה יכולתי להיות בנוחות. אפשר גם לנסות עם כרית הנקה

נשמע מפחיד

לא יקרה משו?

ברגע שאת משנה תנוחה את מתעוררת
אני מגיל 3 חודשים הנקתי רק ככה, לפעמים הייתי נרדמת(בעיקר בלילות), הכי נח אם יש מיטת תינוק מחוברת ואז כשהתינוק נרדם אז פשוט דוחפים אותו למיטה שלו

ואז הנקה היא זמן המנוחה שלי.
האמת, אני גם ישנה ככה בלילה, יש לי מיטת תינוק מחוברת למיטה שלי. ומאז שעשיתי את זה אני ישנה לילות רצופים. אין מושג של לא לישון בלילה בגלל התינוק, מחברת אותו אלי מתוך שינה וממשיכה לישון. ממש ממליצה ללמוקץד להניק בשכיבה, לגמרי משנה חיים.

למיטה שלי? יש לה עריסה

המטחברת היא עריסה, אנחנו חיברנו מיטת תינוק גדולה, הורדנו לה דופן וחיברנו עם ברגים למיטה שלנו.
התינוקות שלי ישנים במיטה הזו כל עוד הם יונקים וככה אני ישנה לילות שלמים , כמעט מגיל 0.

היא ישנה רצוף..
אבל עד שנרדמת היא רוצה לאכול עוד ועוד .

ובעלי החליט שרק הנקה בלי לשלב עוד תמל..

יש ערבים שאני פשוט מותשת מזה

ואז את פשוט נחה בזמן הזה, אצלי הנקה היא זמן מנוחה שלי.

לא צריכה ללכת לרופא נשים.

לדעתי

(רק לפני החתונה אם תרצה לסדר ולהתייעץ- כי זה גבולי)

שמסביר מה נחשב תקין ומה לא

אלא משהו מקדים כזה. לכן לפעמים זה מתחיל לכאוב הרבה יותר אחרי שנתיים לערך
זה משהו שנתקלתי בו לא מזמן
אז תחכי, אולי זה עוד ישתנה

בד'כ כואבת לה הבטן בימים שלפני המחזור

פתאום התחילו כאבים ברמה שחייבת אדוויל ביומיים הראשונים, לפעמים מקיאה, אם לא לקחה ברגע שזה מתחיל התסמינים זה כבר לא משפיע והיא לא מסוגלת ללכת ללימודים
וזה לא היה בשנתיים הראשונות ככה בכלל, היו כאבי בטן נורמליים, אז ממש נבהלתי ואז ביררתי וגיליתי שהביוץ מתחיל הרבה פעמים רק כשנתיים אחרי הוסת הראשונה ולכן זה משתנה

העוצמה של הכאבים..
נשמע קשה

ממש לא חושבת וחבל סתם להדאיג

גם לי היו כאבים חזקים והקאות לפעמים ביום הראשון, באיזשהו שלב זה עבר והיום כמעט ואין לי כאבים בכלל במחזור

 

ואם כבר להפסיק מוצרי חלב לפחות שבוע לפני שאמורים לקבל, היו תקופות שהייתי מקפידה על זה וזה באמת משפיע- הבדל עצום עם ובלי

(היום רוב התזונה שלי טבעונית אז אולי זה גם משפיע אבל אני כבר לא מקפידה להימנע ממוצרי חלב)

ברגע שזה רק יום או יומיים ראשונים גיליתי שהרבה היו ככה ומסתבר שזה לרוב עובר אחרי לידות
אבל תודה על הדאגה! ❤️

ברגע שזה רק יום או יומיים ראשונים גיליתי שהרבה היו ככה ומסתבר שזה לרוב עובר אחרי לידות
אבל תודה על הדאגה! ש

בשנה -שנתיים הראשונות לא כאב כלל גם כמעט ולא היה דימום

ואח"כ דימום חזק וכאבים שמחייבים אדוויל ביומיים הראשונים, בידיוק כמו שתארת.

כולל כל הכאבים ומצבי הרוח

הין תקופות שהיה ארוך יותר ולפעמים ממש כך. לא הייתה בעיה בכניסה להריונות ב''ה
זה באמת מעצבן. מה לעשות...

היא עוד צעירה ואין מה להתעסק עם זה

מחזור של 23-26 יום הוא בסדר גמור 

תראי מה היא אומרת

הוא מנסה למשוך תשומת לב
ובוחר בדרך שלילית
אם לא תתני לזה מידי תשומת לב,
אלא בענייניות תפני את מה שהוא זורק
או להפך תאמרי לו שיפנה, בלי כעס,
הוא יבין שלא זו הדרך לקבל תשומת לב ויפסיק.
במקביל להביע בפניו הרבה אהבה ויחס

ייתכן שנולד אח חדש?

תמנעי גם סתימות...

בהצלחה

זה מיועד לפותחת

לנעול את השירותים.
לנעול את המרפסת.
להרים את הפח.
וכו'.

ואז זה כל פעם למהר לפתוח לו כדי שלא יפספס

ולהסביר לו שאי אפשר בשירותים..

כל. דבר זה לא, ואם לא זה בכי היסטרי ולהעיף דברים או את עצמה...

מתי זה עובר?

אבחנה צניחה בדרגה 2

 

שבו שמים רשת לתמיכה. אבל אני מבינה בזה קצת רק בגלל אמא שלי. אני לא יודעת אם מטפלים בזה לפני שאישה מסימת ללדת.
דבר נוסף הפיזיוטרפיסטית שלי סיפרה לי שהיא אחרי לידה שלישית הגיעה לצניחה רצינית מאוד הרחם היתה ממש למטה והיא הצליחה על ידי התמדה בתרגילים לתקן את הצניחה כמעט לגמרי( ככה היא גם הגיעה למקצוע הזה...)
אז ברור שקודם צריך להתמיד בפיזיוטרפיה....

אני חושבת שזה גם תלוי כמה זמן את אחרי לידה, אחרי לידה יש צניחה מסוימת ולאט לאט זה מסתדר גם באופן טבעי...
בהצלחה.

ומה מציעה הפיזיוטרפיסטית בהמשך?

ילדתי לפני 8 חודשים, אחרי הלידה הלכתי לפיזיותרפית רצפת אגן כי הרגשתי משו מוזר, גם רופא וגם הפיזיו נתנו הבחנה של צניחת רחם דרגה 2, התחלתי חודש אחרי הלידה מיד בהתמדה של להגיע לטיפולים אצל פיזיו פרטית כי בקופה זה ממש לא היה אפקטיבי בתדירות של פעם בשבועיים למשך כמה חוד כולל תרגילים בבית כל הזמן ולאט לאט ככל שהזמן עבר התחלתי להרגיש הטבה,
רק אחרי חצי שנה ועכשיו ממשיכה בבית מדי פעם וממשיכה פיזיו פעם בחודשיים, בתקווה שלא יהיה יותר גרוע בלידות הבאות בעה.
מאוד חשוב להתמיד ולא ללכת לכל אחת השיטות שונות וכל גם האפקטיביות בנושא.
מה הרגשת בעיקרון? כי יש כל מני סוגי צניחות ודרגות..

הרגשתי מוזר, כבדות בנרתיק וקושי להתרוקן.

רופאים לא ראו צניחה אך לאחר חצי שנה הבנתי שיש משהו ופניתי לפיזותרפיסטית והיא אבחנה צניחה בדרגה 2- מסתבר שמאז הלידה זה החמיר כי לא זיהו את זה בזמן...

אני עושה פיזותרפיה דרך הקופה- ובינתיים אין שינוי בהרגשה

אצל מי את מטפלת?

איך כתבת את זה בול!

מבינה אותך ככ באלי שקטטטט שקטטטט לנוח....

ותלמדו להגיד למשפחה שלא מתאים לכם....לא נעים אבל אין מה לעשות זה בבחינת "חייך קודמין" 😁

המשפחה שלנו למדו קצת לשחרר.... רק מידי פעם נותנים "תזכורות" אבל לא כמו פעםם

לא נעים
מה יגידו
תמיד אנחנו מבריזים

אוכלת לעצמי את הראש חחח

הייתי אחת שלא מסוגלת להגיד לא...אף פעם!
עד שבעלי לימד אותי להגיד לא ולא להתייחס למה שאומרים...ולא להתרגש מזה שמסתכלים וכו' וכו'

אחח לגברים בקטע הזה הכל יותר פשוט וזורם

את לא מבינה כמה
בא לי שבוע שקט של שגרה

שתדעי שאצלי גם בעלי בצבא כל החג, אז אפילו להיות איתו או לראות אותו אני לא יכולה.. 🙄

בעוד כמה שנים הדרישות להסתובב בכל הארץ תבואנה בתוך המשפחה עצמה - מהילדים שלך, כשיהיו גדולים מספיק

(היום הייתי צריכה לשכנע את ילדיי לנסוע לפעילות רק בתוך העיר, ולא לפעילות מחוצה לה, מרחק של כמעט שעה נסיעה באזור שאני לא מספיק מכירה... מזל שבא הגשם, וטרפד לנו את כל התוכניות, כולל זו החלופית של גן השעשועים הקרוב )

אני איתך לגמרי! מבחינתי חג נועד לבילוי שקט ונעים בבית/בסוכה...

הדיון הקבוע שלנו בכל חול המועד- בעלי אוהב לבלות בשקט בסוכה ואני רק רוצה לטייל. אוהבת ממש את המפגשים המשפחתיים בחגים, אוהבת ממש לטייל.
אפילו כשהיתי עם תינוק בן חודש בחול המועד הלכתי לטיול , איתו( היה קשה, אולי הגזמתי קצת...)
בשבילי טיולים זה אויר לנשימה, אולי המשפחה שלך כמוני? ולכן הם לא מבינים את הצורך שלך?
בכל אופן מאחלת לך שתמצאי את המינון שמתאים לכם בין טיולים ושהות בבית בחול המועד. ואם התינוקת ממש קטנה , מאוד מובן שאת רוצה שקט.

אבל לא את כ-ל החופש... מותר בחלקו לנוח בבית, ולא להתרוצץ בכל מיני מקומות, ואם לא - להתלונן בקולי-קולות ש"משעמם לייייי!!"...

בנחת שלנו, בצורה שלא משגעת את הקטנה, שנותנת לה לישון בשעות שלה..
זה אפילו לא טיולים זה מפגשים משפחתיים בעיקר בכל מיני קומבינציות..
תודה רבה (:

ילדתי ואז אחרי שבוע אחותי ב"ה ואחרי שבוע היינו מאושפזים ואז גיסי התחתן, ואז החגים
והנסיעות....
וזה לא נגמר
ותכף נגמרת לי החופשת לידה שברור לי שאני הולכת להאריך...
וכלכך באלי שקט!!!

אחד- עם השנים למדתי שלטיול של משפחת הבעל שלחתי הרבה פעמים את בעלי לבד עם הילדות ואני נשארתי בבית , לבד או עם התינוקת התורנית. זה מאד מאד עזר לי יום אחד איפוס
במשפחה של בעלי הייתי המוזרה היחידה שלא הגיעה אסל פשוט לא היה אכפת לי. חייבת קצת חופש

טיפ שני מה שעשינו השנה. הגדרנו יום אחד בחול המועד שבו לא מארחים ולא מתארחים. סתם קמים מאוחר ורובצים. בשאר הימים יוצאים באים מבשלים וכו.
חייבים ללמוד לשים את הגבולות שלך כי אף
אחד אחר לא ישים אותם בשבילך ❤️

נראלי זה יעשה לנו המשפחה כ"כ טוב!!! אז תוד לך מיואשת❤

הראשון הלוואי היה רלוונטי כי אז היה ממה להתחמק
זה כאילו "סתם" מפגשים משפחתיים אז אין על מה להפיל את זה.. הם בחיים לא עושים טיולים כי יש להם ילדה בכיסא גלגלים

משפחתולוגיית יתר חחח אצלנו לרוב אנחנו קובעים יום למפגש משפחתי (לרוב עם הצד שלי כי אצלו אין כל כך מפגש בחול המועד) לי יש בעיה אחרת חחח
בצד של בעלי מאוד אבל מאוד אוהבים מנגל בחגים ואני לא ממש מתחברת בלשון המעטה.. אז אחרי שנות נישואין רבות הצלחנו למצוא פשרה בעניין..
ומשתדלים לעשות לפני כל חג תיאום ציפיות זה ממש עוזר..

רק מחכה שיגמר

מצד אחד - אוהבת חופש ויותר זמן עם המשפחה.
מצד שני - בא לי כבר שיגרהההה...
בלי התרוצצויות
בלי נסיעות
בלי להתאחר כל דקה אצל צד אחר

רק אני ובעלי
ו...
שקטטט......!!!

אבל עשיתי לזה סטופ, אני לא מוציאה יותר את המיץ.. אם בא לי לצאת לטייל אני אצא איפה שאני רוצה ועם מי שנוח לי.
אולי יעשו לי פרצוף.. אבל זה מה שיש אני אדם, יש לי חיים ובחירות וצריך לקבל את זה, בסוף מסתדרים.

אמרנו שאם לא כל האחים נמצאים לא נגיע
והם באמת לא כולם יהיו.

מקווה שננוח
ומקווה ללמוד לפעם הבאה מהעצות החכמות שלכן(:

שבת שלום ונחת!!

זה רק לחכות עוד כמה ימים ולראות אם ימשיך. אולי זה היה חד פעמי

יכול להיות שכןאבת לו הבטן.
יכול להיות מהתמ"ל.

אם את חוששת לכי לרופא.

אבל זה משהו חריג.. הוא עייף משהו מציק לו!
נרדם לשניה ומתעורר בבכי.

לפעמים תינוקות מתעוררים בבהלה.
בגלל זה כדאי לנסות עיטוף. שלא יזרוק את הידיים מתוך שינה ויתעורר בבהלה.

עוד משהו-
אם אני זוכרת נכון, כבר כתבת כאן בעבר בנושא ההנקה והתמ"ל?

אבל הנקתי רק בשבוע הראשון שנולד כי פשוט לא היה חלב...ואז הבאתי מטרנה וגילו לו אלרגיה לחלב.. בקיצור הוא אוכל נאוקיט אוכל מיוחד לאלרגיה.

זה עד גיל שנה אותו הדבר

והרגשתי שפשוט חם לו... אז הורדתי

אם את חוששת , תתייעצי עם רופא/מוקד אחיית.

ואז נובימול יעזור

יכול להיות גם גזים 

כשעוטפים אותם זה מרגיע אותם, מדמה את התחושה ברחם

כי יכול להיות גם אוזניים או משהו אחר שכואב לו והוא לא יודע לסמן לך.
נובימול כדאי לתת אם יש חום או חשש סביר שבאמת יש לו מחלה שזה נצרך. בגיל כזה בד"כ בכ"מ צריך לראות רופא אם יש כאלה סימנים.
אם רק לא רגוע זה יכול להיות גם סתם גזים ואז אין שום טעם...

אם הוא נרגע מאז אז אין מה לדאוג. רק לרוץ להשלים שעות שינה יחד איתו

אבל אחרי שהבאתי קצת נובימוח זה אומר שמשהו מציק לו.. קבעתי תור לאחרי החג בע"ה..

קלאסי לקפיצת גדילה

יאז פלוס היא גלולה משולבת.
למה התחלת להשתמש בה מאתמול ולא מהיום הראשון למחזור?

עכשיו, באמצע הזמן של המחזור, לא נראה לי שהיא תשפיע כמו שאת רוצה.

לרוב בגלולות כאלה צריך להתחיל מהיום הראשון של המחזור, על פי איזה הנחיה התחלת עכשיו?

לפני כן הייתי עם סרזט בזמן ההנקה

וכמו שכתבו למה את מתחילה עכשיו? 

יאז זו לא גלולה לסידור מחזור כמו פרימולוט, זו גלולת מניעה, את אמורה לקחת את זה כל הזמן

הרופא שכתב לך את המרשם לא הסביר לך?

הרופאה נתנה לי את המרשם בתור מניעה. אבל בגלל שקבענו את החופשה רציתי להתחיל כבר עכשיו את הכדור ולא לחכות למחזור כי המחזור אמור להיות לי בזמן החופשה.
השאלה אם זה יעזור לדחיית המחזור? (חוץ מהעניין של המניעה כמובן)

חיבור חפיסות.
בסיום נטילת 21 הגלולות הרגילות, את לא מפסיקה (ולא עוברת לגלולות השניות ביאז פלוס, גלולות דמה, שהן רק חומצה פולית ולא הורמונים למניעה) - אלא עוברת לחפיסה הבאה וממשיכה ליטול גלולות ברצף.
בחיבור שתי חפיסות - הדימום יגיע אחרי 7 שבועות.


זה מה שעושים בשימוש נכון בגלולות, שמתחיל ביום הראשון לווסת.

אבל את
לא נהגת לפי המקובל, והתחלת את הגלולות רק עכשיו. את באמצע המחזור.
נשארו לך בסביבות 10 ימים עד לווסת הבאה - משמע שכבר היה ביוץ (סביב 14 ימים לפני הווסת הבאה).
כך שהיאז פלוס לא יועיל עכשיו לדחיית המחזור.

אם כבר משהו יכול לעזור - הפרימולוט נור.
מתחילים לקחת כ-10 ימים לפני מועד הווסת הצפוי, וממשיכים ברצף עד לתום תקופת הדחיה הרצויה.

אוקי אני ינסה את הפרימולוט נור. תודה רבה. מקווה שזה יעזור

ועוד עם כל ההורמונים...
אני לא מבינה בזה... מקפיצה לך למנוסות עם חיבוק גדול!

עוד מעט בעלי יבוא ואבכה לו...

 

גם לגיל גם לסיטואציה.
הגבה חיבוקים ולהגיד לה שאמא אוהבת אותה.
ואת בלי נקיפות מצפון, את עושה מספיק בכל החזיתות.

אם את מרגישה שקשה לך איתם לבד, לא להתבייש לבקש עזרה. בהצלחה יקרה! ובשעה טובה

 

אימהות הן בד"כ, לפי מה שאני מכירה, הרבה יותר לחוצות על שני דברים:

שהבית יראה נורמלי

על ההתנהגות של הילדים (גם בטיחות שלהם).

 

האבא הוא הרבה יותר משחרר...

 

הבת שלך עוד לא יודעת להעריך את החינוך שלך. היא מבחינתה רוצה כיף. ממש לא אכפת לה שהבית מבולגן והיא יכול לאכול ממתקים נון סטופ כל היום.

אבא בד"כ יותר זורם ופחות לוחץ

ואמא יותר לוחצת.

 

והלחץ מוביל לעצבים והעצבים מובילים לצעקות על הילדים.

 

מציעה לך לעבוד על הלחץ שלך.

תראי איפה את לחוצה.

לפעמים זה ההריון וההורמונים, אבל לפעמים זה היה שם גם קודם.

 

תעשי את העבודה שהכי קשה לנשים לעשות- להרפפפווותתת..

 

ולגבי הבת שלך-

הכי טוב זה מחוות של הפתעה שמראות לה אהבה.

תעשי לה הפתעות קטנות, זה כ"כ עוזר.

 

ותמיד תגידי שאמא אוהבת את כולם שווה בשווה.

הם מנסים אותנו והם רוצים לשמוע את זה הרבה
וזה הדמנות לדבר על זה שכעס לא סותר אהבה, והזדמנות לדבר על זה שאמא היא בן אדם, ״כמו שאת לפעמים עייפה ועצבנית, זוכרת נגיד לפני כמה ימים כשחזרת מהגן..״ אז היום גם אמא היתה עייפה ועצבנית מכל מיני סיבות כי אמא היא גם בן אדם וכו. וכל זה ממש לא קשור לזה שאני אוהבת אותך הכי בעולם
פשוט לדבר הל זה ברוגע ובשלווה ולשדר ביטחון מוחלט באהבה שלך אליה.
וזוכרת אתמול מי כיסה אותך בלילה
ומי בישל לך את האוכל שאת אוהבת
ומי הלכה במיוחד להביא לך סנדויץ כששכחת וכל דוגמא אחרת שאת זוכרת
אל תדאגי היא מרגישה את האהבה שלך. הכל בסדר
❤️❤️❤️

אם אני אספור כמה פעמים הילדים שלי אמרו לי שאני לא אוהבת אותם - אני אשבר לגמרי... (לא שזה לא קרה כמעט... זה באמת שובר...)

יש לי ילד שכל דבר שלא הולך לפי רצונו, זה בגלל שלא אוהבים אותו ("את לא נותנת לי את הממתק הזה כי את לא אוהבת אותי!"), וכנ"ל גם לגבי כל פעם שאני כועסת עליו.

אז אני מסבירה לו ולאחרים שכעס לא שווה אי-אהבה, ושאמא תמיד אוהבת, גם כשהיא עייפה ועצבנית.

זה לא עובד באופן מיידי, אבל אני מניחה שזה מחלחל...

שכשילד אומר להורה שהוא לא אוהב אותו הוא פשוט רוצה לשמוע שוב ושוב שכן.
גם אני לפעמים אומרת לבעלי "אתה לא אוהב אותי" רק כדי לשמוע שמה פתאום והוא אוהב מאוד...