פורום הריון ולידה (עמוד 3128)

הגיוני ללכת לקופ"ח ולבקש שישקלו אותה?
או שזה רק בטיפת חלב? בגדול אמרו לנו לא לבוא עד לחיסון של גיל חודש...

שלא מרפים...
אני בשבוע 28, עם צירי ברקסטון קבועים כבר חודש, שמדי פעם מתחזקים ומונעים ממני תפקוד לחלוטין.
אני אפילו מתקלחת עם כסא, לא מסוגלת לעמוד, גם הישיבה והשכיבה קשים לי...

מה עושים? זה כמו להיות בשמירת הריון בלי שמירת הריון. זה תקין? מתי יש כבר צורך להיבדק? זה עובר??

שתיה מרובה לא משפרת... אשמח שתאירו לי

תינוקת בת13 יום.

ינקה יפה מאד עד אתמול. פתאום הפטמה בורחת לה באמצע, היא לא רגועה, שותה מהר, כאילו מחפשת למרות שהיא כבר במקום הנכון...

מה זה יכול להיות???

המשכתי בסופו של דבר עם המיקרולוט וכתוב שיש דימומים והכתמות אבל שזה עובר אחרי נטילה של מספר חפיסות

הכוונה שרוב הסיכויים שזה יעבור ? אני כבר באמצע החפיסה השניה מעניין אותי אם יש פה נשים שעבר להן ואחרי כמה זמן ( למרות שכל אחת והגוף שלה אבל בכל זאת)

ועוד שאלה ראיתי שאיזה רב רשם שלפי הידוע לו עם מיקרולוט שיורדת כמות ההנקה אז גם היעילות של מיקרולוט יורדת, לעומת סרזט שזה לא ככה.
ידוע לכן משו? שוקלת לנסות אולי לעבור לסרזט:/

כבר ברכנו על הנר. מחר בבוקר כנראה אפסיק לצום והבנתי שצריך להבדיל על בירה/ מיץ/ קפה אבל לא הבנתי איך.
פשוט מברכים שהכל נהיה בדברו?
אז מה ההבדלה בזה? אני כל בוקר מברכת שהכל לפני הקפה...

למישהי קרה שהיא שמה לב שבהריון יש לה ריח שונה בהפרשה מאזור הנרתיק?
בשני ההריונות הראשונים שמתי לב לריח שונה.
ועכשיו אני מתלבטת אם אני בהריון בגלל הריח הזה שחזר.
בבקשה לא לכתוב לי: "שטויות" או "לא"
אלא רק מי ששמה לב לזה גם.
תודה!

כל היום אני רעבה ולא בא לי לאכול שטויות ולהשמין סתם. צריכה רעיונות לאוכל קליל ואם אפשר לנשנש אותו תוך כדי הנקה זה יהיה עוד יותר טוב.

תחילת הריון- שבוע 9, בעלי שאל את הרב שלנו על הצום והוא אמר שאני צריכה לצום..
אני ממש מפחדת מהצום..
בהריון, לא משנה כמה אכלתי בערב, אני תמיד קמה בבוקר ומרגישה רעב מטורף כמו חור בבטן וקצת חלושס כמו של היפוגליקמיה( לא חושבת שזה באמת היפו)..
לא יודעת איך לעבור את הצום הזה.. בעיקר שהבחילות בדכ עוברות רק כשאני אוכלת.. ואף אחד עוד לא יודע שאני בהריון..
עיצות מחכימות? חשבתי אולי לנסוע להוריי בצום ואז הנסיעות יעבירו לי קצת את הצום..

היי אני כ 5 ימים לפני ביוץ ומחודש שעבר אני סובלת מאי נעימויות.
הרופא איבחן ואמר לי ליטול פרוביוטיקה
הוא לא רצה שאשתמש במשהו וגינאלי 🤷🏻‍♀️
זה כבר ממש מציק! והוא כמובן לא זמין...
הבנתי שזה לא אמור להפריע וכמובן עדיף מוקדם כי אי אפשר להשתמש בטבליות ולקיים יחסים.
אז מישהי אולי מכירה תכשיר או משהו אחר בטוח יותר?

מעשה בעובר שהיה ועלה.

ליל הסדר תשע״ז,
בין סדר, לסדר,
בין קריאת הגדה למצה.
בחר עובר בין 5 חודשים למצוא את דרכו חזרה לשורש הנשמה.
כך בעודנו מברכים על המצה וערוך,
בחר העובר לערוך מסע לעולם שכולו טוב.
עורכים הפסקה ומתחילים לערוך את השולחן לסעודה הברוכה.
ובתוכי יודעת כי דרכינו נפרדות,
נרגשת לבעלי היקר ומודיעה כי העובר איננו עימנו עוד.
בהלה אחזה אך אורחים ערוכים עימנו לסעודה.
״נחכה לאחר סיום הסדר״
(הרי לא נצליח לשנות סדרי בראשית...).
וכך שבנו לסדר לברך כשאנו מברכים על זו המשפחה.

לוגמים מכוסו של אליהו הנביא,
ומאמינים כי נזכה לראות בגילוי משיח צדקנו ובבניין בית המקדש השלישי.
חותמים את ההגדה, ומאמינים כי בשנה הבאה בירושלים הבנויה.

פורשים לשינה, הס יושבי הבית בדממה.
ובעלי לוחש הולכים לבית החולים,
ואני עייפה מהיום, שבוע, חודש של סדר שהיה,
ומאמינה באמונה שלמה שהרי הכל יהיה בסדר.
עונה: ״נחכה לבוקר בע״ה״.

מגיעה הבוקר ועימו יום חדש,
08:00 בבוקר והבית בדממה נעימה.
ילדינו ואורחינו ישנים במתיקות יין ששינה את סדר ההשקמה.

ובעלי היקר: ״מה עושים?״.
ואני משיבה: ״ נתלבש בבגדי החג, נעשה את עצמנו כאילו פנינו לבית הכנסת, הם כולם ישנים לא יתמהו בדבר״.

וכך מצאנו את עצמנו בדרכנו לבית החולים,
עוברים את הביקורת ופתאום מתפרץ לכביש יהודי זקן פושט יד ומבקש צדקה,
ואני תוהה מה עושים חג? צדקה?
שואלת את בעלי: ״יש עימך ארנק״.
והוא משיב: ״ברור משהו צריך להיות האחראי בנינו...״
פותחת את הארנק ומושיטה לפושט היד צדקה.
(צדקה תציל ממוות).

מגיעים למיון, מתחילים הבדיקות וצוות המטפלים פוסקים את מה שאנו כבר יודעים...
בדיקת הרופא מעידה:
״העובר אינו בחיים״

״מה עושים???...״
והרופא מסביר, חדר ניתוח, לידה שקטה...

ממתינים, ממתינים, ממתינים...
וכלום לא קורה,
בחצות היום כבר הבנו כי גם כנראה לא יקרה, חדר המיון וחדר הניתוח במתכונת חירום,
ולי לא נשקפת סכנה.
מחליטים לפרוש לביתנו חזרה ולשוב המחרת, כי אין כל סכנה.

חוזרים הביתה מחייכים, כולם מתנצלים על שנת ישרים,
הס מלהזכיר היכן אנו הינו...
קדש, סעד, ברך,
ושוב פורשים לשנת דימדומים...

17:00 כאב קורע את השינה, וסדרת צירים מתחילה,
כעת אין ברירה דרכנו חזרה אל בית הרפואה...

עכשיו הכל כבר דחוף! פסק הרופא.
את עולה לאשפוז ומיד כשחדר הניתוח מתפנה את נכנסת ללידה שקטה.
סניטר מגיע ומוביל אותנו למחלקה,
בין כיסא למיטה,
ציר חזק קורע את הדממה,
ציר אחרון, והעובר המת בוחר לצאת לעולם בענן של דם,
מראה עיניים שמעיד על הריק... על השלמות.

תינוק רך, ורדרד ותמים,
בגודל כף יד יושב בחיקי,
כולו שלמות אך נשמה באפו איין.

5 ירחי לידה ולא כבהגדה, תשעה...

מכאן הובלנו בבהלה יחדיו ואנחנו בדרכנו האחרונה.

הרדמה כללית נאסרה!
והמרדים מחליט הרדמה ספינלית (תחתונה מקומית, וטישטוש).

״מרגישה???״ הוא שואל
״לא ״ עונה,
״אז נתראה בעוד כחצי שעה...שינה ערבה״ הוא אומר.

שינה ערבה? למי???

ואני נזרקת במהירות האור,
עלולה בסיבובים מסחררים גוף בתחתונים,
ורוח נשמה שחגה בסיבובים מסחררים,
מעלה, מעלה, מעלה...
וקול מעלה ״שמע ישראל י-ה-ו-ה אלהנו י-ה-ו-ה אחד״

והרוח יוצאת מהמנהרות לעולם של מעלה כולו טוב
״י-ה-ו-ה הוא האלוהים״
מהדהדים, העצים, כל פרקי שירה קמו לתחיה,
עומדים וכורזים:
״י-ה-ו-ה הוא האלוהים״
ושם בעולם שכולו טוב, לא רציתי לעזוב.
אין בי כל צער או חרטה, על עולם שהיה...
שם השקט והשלווה,
שם האהבה עוטפת את הנשמה.
שם האמת לאמיתה מונחת גלויה.
ואני כרוח מנשבת על פני הים...
ים של עננים הרי אינני רטובה.

קול קורע את הדממהההה
״מדוע עלית?״
״אני עליתי? אתה העלאת אותי...״
״לא! אני העלתי את העובר, ואת בחרת לעלות עימו...״
״מקומך עם ילדייך!״ הוא פוסק.
״אבל העובר...״
״העובר מקומו עימנו ואת מקומך עם ילדייך!״
כך בעקשנות חרדת קדוש, נשמתי דורשת להאחז בנשמת העובר שהלכה...
מבקשת לראותו פעם אחרונה לפרידה

והוא היושב במרומים מלך מלכי המלכים כורז:
״ יבוא הרב יוסף יצחק ״
ואנו לראשונה נפגשים...
הוא בגלימה לבנה כולו הוד והדר
זקנו לבן כשלג,
מצחו בוהק כלבנה.
ופניו מחייכות וצוחקות צחוק גאולה.
ואני כרוח שקופה ניצבת אל מול הדרו.

והוא הרב יוסף יצחק, מסביר כי מקומי עם ילדי, אי שם בתחתונים.
שם עבודת הגאולה, שם עוסקים ברקמת גאולה,
מקומי שם עם ילדי והעשייה מרובה,
ניפגש בגאולה השלמה...
ונפשי - רוחי עיקשת מסרבת להיפרד מעולם שכולו אהבה.

והוא דורש ודורש ודורש על מלאכת השכינה עד לאחדות השלמה.
דורש ומודיע כי הוא ייתן לי ממתק לדרך...

ופתאום אנו בחצר בית המקדש
עומד על תילו
עומד שלם בשלמותו.
כולו לבנים שקופות בברק של זהב אדום בוהקים במאור של אהבה.
כלי נגינת לווים עומדים בוהקים, זוהרים ממתינים,
קודש קודשים,
ארון הברית עומד ומשני צדדיו לוחות הברית,
האחד בימין שלם,
השני בשמאל כאילו מודבק מעשרה שברים.
מנורה, לחם הפנים, מחתת, כלי כהן גדול...
אבנים דומעות
הכל!

לאחר סיור ארוך ומקיף פעמינו אל דלתות גדולות
ופתאום הדלתות מאחורינו, 3 מדרגות...
ואנו שוב על ים של עננים,

והוא הרב יוסף יצחק מודיעני בזאת:
״כאן דרכינו נפרדות״

ואני בעזות שבקדושה, גונבת מבט אחרון אל בית המקדש
ופתאום על רקע אותן דלתות
ניצב איש רם וטמיר כולו הדר לבוש לבן
חגור על מותנו, זקנו לבן,
ואורו כאור החמה,
את פניו לא זכיתי לראות
אורו מכה בסינוורים...

ורוחי זועקת:
״רגע, רגע, רגעעעעעע״
״בית המקדש עומד על תילו!
המשיח עומד בפתחו״

״אי מתי????״

והוא המשיח משיבני בזאת:
״כאשר הקב״ה יוראני בזאת הגלה פני אליכם״.

מוצאת את עצמי חזרה בגופי כשמעלי רוכנים רופאים היסטרים וזועקים עצרו היא שבה לחיים...
ההיסטריה בחדר הניתוח גדולה ואני צוחקת על זו המהומה עולם של הבל הבלים והם אבודים ומבולבלים...

המנתחת בין מתחילה ומסיימת את מלאכתה
ואני בוכה על זו הפרידה.
פרידה מעולם שכולו טוב...

המרדים שואל אותי שאלות
מי אני ומה שמי מוודא כי אני עימו
שואל מה הרגשתי והיכן היתי?
ואני הס מלספר,
״שואלת מה קרה???״
והוא משיב: כי מיד שהזריק את הטישטוש איבדתי זעקתי ״שמע ישראל יהוה אחד ושמו אחד״ והמוניטור הציג קו ארוך ושקט על המסך...

ואני מחייכת ושמחה כי לא מדומיינת אנכי כי אכן זכיתי לחלון הצצה לעולם הבא...

משם פונתי לטיפול נימרץ 24 שעות ארוכות של השגחה, הועברתי למחלקת נשים להמשך החלמה...

שנה חלפה,
והינה אנחנו ביום הזכרון תשע״ח

בוחרת להזכיר לכולנו
את זכרון שורש נשמתנו,

נשבעת אני בזאת:
״יהוה הוא האלוהים״
הוא מלך מלכי המלכים
הוא בונה עולמות
ובנה עבורנו את בית המקדש
ומשיח עומד בפתחו
ורק מחכה להכריז כבודו...

לזכות אותם נשמות קודש שבחרו להקריב את נפשם על אדמת קודש זאת,
וחרפו נפשם למוות כדי להציל נפש יהודית בישראל.
לזכותם ובזכותם,

נבדוק באהבה ובעין טובה,
על עצמנו,
על חברנו,
על זה עולם הבריאה,
בכוחנו, אהבתנו יכולים אנו לדרוש גאולה שלמה.
והוא היושב במרומים,
יראה כי אנו בניו ביראת קודש
בחבלי אהבה אוחזים
והוא ישיב אהבה לבניו

הרי אין יותר שמחה גדולה משמחת אב לילדיו.
זכרו בזה יום הזכרון

כי עין טובה,
אהבה לעצמנו על מי שאנו,
אהבה לרעינו
גוזרת גאולה 💙

רוצה כבר להכין סטוקים שיהיה לקראת החזרה לעבודה
יש למישהי המלצות מאיפה לקנות שקיות של לנסינו בזול??

יש חיסרון בלהתחיל לשאוב מוקדם?

ובכלל טיפים איך מכניסים את זה... אף פעם לא השתמשתי...

אני בין שבוע 6-7 עשיתי הבוקר בדיקת בטא ויצא 74,700
אני לא כ"כ מבינה בתוצאות.. אשמח ממש לעזרה להבין מה זה אומר

איזה אוכל אפשר לשים לתינוקת על השולחן והיא תיקח לבד?
בנתיים אני מביאה לה רק מלפפונים וכל השאר אוכל בכפית..
אבל אני רוצה שהיא תתחיל להשתמש בידיים..
אשמח לרעיונות לאוכל לא טחון אבל שאפשר לתת בגיל 7 חודשים

.
לצורך דחיית ביוץ הרופא אמר לי לקחת מהיום השלישי למחזור כדור אסטרופם אחד כל יום,עד חמישה ימים לפני הטבילה.
לפי מה קראתי ברשת צריך ליטול אסטרופם משך שלשה ימים בלבד,פעמיים ביום.
משהי יודעת איך נוטלים או מהן ההנחיות שהיא קבלה לצורך דחיית ביוץ? לא בא לי לקחת הורמונים בכמות מוגזמת שלא לצורך..

אז עוד מעט מתחילים עם הטעימות
יש כל כך הרבה סוגים של צלחות וכפיות וכוסות!
סיליקון/פלסטיק/גומי/נצמד בואקום/בשרי/חלבי?
מנסיונכן-

יש המלצות לסוג מסוים?
כמה צלחות צריך? מספיק 2 לבשרי וחלבי?
מה יעיל יותר? עמוק או שטוח?
וממתי צריך בעצם את כל ה״כוסות אימון״ שיש במדפים?

מאחר לי המחזור בחמישה ימים, אתמול היה לי דימום קל מאוד בבוקר ונפסק אחרי שעה, עשיתי הבוקר בדיקת הריון ויצא שלילי
מה זה יכול להיות?

היי הרופא שלי המליץ לי בגלל שאני לא מצליחה לבלוע את הכודר פרנטאל להזמין מארה"ב סוג של דובוני גומי כאלה שהם מולטי ויטמין ללעיסה בשם smarty pants. מישהי מכירה מניסיון וממליצה? מצורף קישור

iHerb.com - Shopping Cart