פורום הריון ולידה (עמוד 3139)

נשירה נשירה נשירה, ואז זה יפסיק, ויתחיל לצמוח לך שיער חדש (אני נניח זכיתי בפוני חדש בגיל מבוגר...) זאת תופעה מאד מאד ידועה ומוכרת. מניחה שיש כל מיני תכשירים ועצות סבתא אבל כך או כך- זה יחלוף

לא זוכרת איזה הורמון גורם לזה, אבל בהיריון יש פחות נשירה, ואחרי הלידה יש יותר.

לא יודעת אם הנקה מוסיפה על זה או לא. בכל אופן למיטב ידיעתי זה תמיד קיים אחרי לידה

 

אומרים שלקחת אבץ זה עוזר.

לא ניסיתי

😕

הלוואי שיעבור מהר👐
בן כמה הוא? אולי שיניים?

רק בת חודשיים

תודה 🌷

תנסי להשכיב אותו עלייך בצורת נמר- כשכף היד שלך קצת לוחצת על הבטן שלו.
לנסות לעשות עיסוי קצת לבטן.
לנסות לקפל את הרגליים שלו בעדינות כלפי הבטן.
לשיר לו, לנענע קצת...
לאט לאט תראי מה מרגיע אותו.
אני באותו מצב וזה באמת סיוט...

אז אותו דבר רק בלשון נקבה חחח

קראתי היכן שהוא שתינוקות הרבה פעמים בוכים לקראת ערב כי ככה הם מתארגנים לשנת הלילה.

וזה גם הזמן ביום שהם הכי סובלים מגזים.

אפשר לנסות לשים על היד כשהבטן שלהם מונחת על היד אצלינו עזר להרגיע...

וחוץ מכל זה-

חיבוק גדול, תחזיקי מעמד!! 

מה שעולה לי עכשיו- בחודשים הראשונים: גזים.

שתי הקטנות שלי סבלו. עם הקטנה עברנו ממש לילות לבנים..
עכשיו היא בת 4 חודשים וב"ה עבר לה.

מה שעזר לנו: טיפות של ליקצ'יק ובהתקפים חזקים הוספתי גם מנה אחת של סימיקול בערב.

לעשות עיסויים בבטן, רפלקסולוגיה ברגליים (במרכז הרגל בתנועות ספירליות עם השעון)

ולהוריד טיטול ולעשות ממש "מעיכות" של הרגליים כשהן ישרות לכיוון הראש. (כמובן בעדינות, כן?)
עד עכשיו אני עושה לה בכל החתלה והיא משחררת צרורות

גם סיבובים של האגן והרגליים.

 

ואם לא גזים- הסיבה השניה שעולה לי כרגע זה פשוט עייפות יתר.

צרחות כי הילדה עייפה ולא מצליחה להרדים את עצמה.

לנסות להקדים את זמן השינה. להרדים בחדר חשוך.

אצלי כשהיא עייפה היא ממש צורחת. מה שמרדים אותה אצלי בדכ זה חיתול על הפנים בנידנוד/ ידיים. כשהיא נרדמת אני לוקחת אותו.
 

וכשממש נגמרים לי הכוחות: בעלי היקר, קח את היצורית הצורחת הזאת ממני.

אני ארגע, אשתה כוס מים, אתקלח, ואחזור עם כוחות מחודשים. זה באמת סוחט!

כתבו לך עצות טובות, תנסי לראות אם משהו יעזור לכם.
וחיבוק! זו תקופה מתישה בהחלט

קודם כל, תודה על התגובות.

היו לנו גזים עד לפני איזה שבועיים וזה היה ממש זוועה- צרחות אימה והתפתלויות של כל הגוף. הבאנו סימיקול ולהפתעתי זה מאוד עזר!

מה ש"מהמרחקים" כתבה אולי קולע- עייפות יתר.
שעת השינה ה'סופית' שלה היא בערך חצות.. ואז היא ישנה הרבה שעות ברצף. כל נסיונות ההרדמה לפני זה לא צולחים.
וכשבעלי בבית, זה גם מה שאני עושה לפעמים. "קח אותה.."

קודם לשלול.

אבל אחד טוב שלא יכאב לך הגב (לא מבד)

כל היום הוא היה רגוע,
וכשמתחיל הערב- עד 2 בלילה בכי ששיגע אותנו

רק- כיף שאת כבר בשבוע הזה, ב''ה!
שימשיך בבריאות ובטוב...

את מקבלת מהרופא נשים חופשת מחלה לחודש לפחות, ומודיעה בעבודה שיצאת לשמירת הריון.
את לא משתמשת בימי מחלה- צריך להחזיק חודש אחד בלי משכורת שבעז"ה תקבלי חזרה כשיכנס הכסף של השמירה.
מתישהו במשך החודש את צריכה למלא את הטפסים של השמירה- וגם לתת לרופא למלא, אבל לשלוח אותם רק אחרי שעבר חודש. הכי טוב לשלוח דרך האתר של ביטוח לאומי ולא בדואר.

לגבי מה יהיה אם תלדי קודם- שלא יקרה בעז"ה, אני לא יודעת.. אולי תנסי להתקשר לשאול בביטוח הלאומי. אולי הרופא ידע להגיד לך מנסיון של נשים אחרות..

בהצלחה והמשך הריון ארוך וטוב!

זה נקרא תביעה לגמלת שמירת הריון (משהו כזה).
יש חלק שאת ממלאת, חלק שהרופא נשים ממלא וחלק שהמעסיק ממלא. כשהכל מלא את שולחת לביטוח לאומי.
אחרי 30 יום שאת בחופש (חופשת מחלה מהרופא) את יכולה לשלוח. אני שלחתי בערך חודשיים אחרי הלידה וזה התקבל.
לגבי.אם ח"ו יעברו פחות מ30 יום באמת כדאי לשאול את הרופא.
שיהיה בקלות ובשעה טובה!

איזה משמח שהגעת עד לשבוע הזה בבריאות! שבעז"ה תזכי ללידה קלה בידיים מלאות של שניהם!

הקטנה שלי התחילה להוציא שיניים בגיל 3 וחצי חודשים.... היו הרבה סימנים מקדימים אבל לא חשבתי בכיוון עד שראיתי את הלבן מבצבץ.... עכשיו היא בת שנה עם 16 שיניים בפה

אז אין סיבה שיתחיל להיות סדיר אחרי גלולות... אין קשר.
אל תלחצי במקרה של "איחור". אבל כן תבדקי מדי פעם, ליתר בטחון

מההודעה שלה אפשר להבין שעם הגלולות היתה רגילה לקבל כמה ימים אחרי הפסקת החפיסה.
ועכשיו הפסיקה חפיסה שלישית ועדיין לא קיבלה, ועברו מספר הימים שהיא היתה רגילה לקבל בפעמים קודמות.

כן בגלל זה אני עכשיו לא יודעת אם זה בסדר שמאחר לי או שיש סיבה לחשוד מבחינתי

ממה שהבנתי ממך הגלולות לא באמת תורמות להסדרת המחזור אחרי שמסיימים איתן

עכשיו שהפסקת זה חוזר להיות כמו קודם

לא הגיוני שזה הריון כי הרגע הפסקת תחכי כמה ימים ואם לא תקבלי תשאלי את הרופא

היא שאלה - אם חודשיים קודמים הדימום הגיע 4 ימים (לדוגמא) אחרי הפסקת החפיסה, מדוע בפעם השלישית זה לא מגיע באותו הפרש?

שאצלי אחרי 2 סבבים של גלולות סביב החתונה, המחזור שלי אכן הסתדר בטבעיות... ולפני כן בכלל לא היה מסודר.
אולי קשור אולי לא.

מספיק אורור

עם מנשא טוב (לא מבד אלא בייביבורן או ארגו שמתאים מגיל לידה, לשניהם יש תמיכה מעולה בגב או במותן) זה גם בטיחותי וגם נח וגם ממש נעים לתינוק בד"כ.

לי ממש לא היה נוח מנשא אפילו שהיה איכותי...

אני גם עכששיו בסיטואציה כזאת ומשתמשת בעגלת תאומים...ככה אפשר גם לשים כיסוי לגשם ...

קחי בחשבון:
* שזאת הליכה של רבע שעה אז שהילד יגדל זה יהיה כבד במנשא

* יש מקומות צרים בדרך שעגלת תאומים לא תוכל לעבור בהם?

אם יש מנשא שתוכלי להשאיל מחברה ולנסות זה גם טוב...



והרעיון ש-@אמאשוני נתנה נשמע מהמם!

מנשא זה הדבר לתינוק קטנטן, יותר בריא מעגלה...
לאמא זה תלוי.
לדעתי הכי טוב להתנייד עם טיולון אחד, בהלוך לשים בו את התינוק, בחזור לשים לסירוגין את בת השנתיים בלי הבד והתינוק במנשא,
או לשים את התינוק בטיולון על סדין בד נקי בשבילו והיא בטרמפיסט או ברגל.

לי היה מאוד נוח להתנייד עם טיולון אחד שיכול לשמש את שניהם לסירוגין.

את הולכת ברגל? מה הכוונה לא א אוהבות את הרעיון?
אם זו לא הליכה שמאוד מאמצת אז לא חושבת שאמורה להיות בעיה ללכת להביא אותה מהגן. מה שכן גם ככה יש עכשיו חגים ומעט ימים יחסית של גן. ואם הסבתות מפרגנות ובא להם להקל מעליך לא רואה סיבה לסרב..

שעכשיו לא עבר הרבה זמן מהלידה כך שהן עוזרות, אבל זה לא יימשך לנצח (ואני גם לא רוצה שיימשך לנצח). אני שואלת לזמן שבו אתחיל ללכת בעצמי.
אכן ברגל. זה כרבע שעה הליכה כשאני עושה את זה לבד, וההליכה שלי די נמרצת.
לא אוהבות את הרעיון - מטבע הדברים שוחחנו על זה והתייעצתי, וראיתי שזה לא נראה להן. בסוף זו החלטה שלנו, אבל רציתי לשמוע אם באמת יש מה לחשוש.

ומה חשבת לעשות בגשם?

עגלת תאומים

לחבר אותה לעגלה כמו טרמפיסט (לתקוע את הגלגל הקדמי מאחורי המוט שבין הגלגלים האחוריים בעגלה)

גיל שנתיים זה ממש גיל עם קריזות.
ויכול להיות שזה שהתינוק יהיה עליך רק יוסיף.להן.
מה גם שבעיני לפחות רבע שעה זה הליכה יחסית ארוכה וגם תכף חורף

נתתן נקודות למחשבה

אני יכולה להיות גם כמה שעות עם תינוק במנשא (גם בגיל גדול יחסית- היום הלכתי כמה שעות בירושלים עם תינוק במנשא בן כמעט שנה, ששוקל מעל 10 קילו). הרבה יותר נוח לי מאשר הסרבול של עגלה באוטובוסים ובחנויות עמוסות...
כדאי להשקיע במנשא איכותי (לי יש מנשא מאי טאי של טופה טופ, אני ממש אוהבת, קניתי ביד שניה ב400 בערך), וגם ללמוד איך לקשור טוב (אם הקשירה לא מספיק טובה אז באמת הגב כואב די מהר.. וכמובן גם מבחינת בטיחות חשוב לקשור נכון).

וסתם בשביל ההרגשה הטובה, אותי מאוד שימח לקרוא שיש גם תרומה בריאותית לנשיאה במנשא-
"ככל הידוע לי, אין כיום מחקרים המראים שלנשיאת תינוקות (באופן ספציפי) יש השפעה מיטיבה על גוף האדם הנושא. אך קיימים מחקרים רבים המראים את התועלת שיש בתרגילי הרמת משקולות. הרווחים שיש מהרמת משקולות מדורגת ומושכלת הם עצומים: החל מחיזוק השרירים, עלייה בצפיפות העצם (המסייעת להגן מפני בריחת סידן), ועד לצמצום הסיכון לסוכרת ומחלות לב וכלי דם. מכאן אפשר להסיק מסקנה סבירה, שנשיאת תינוקות, כאשר היא נעשית באופן מדורג ומתאים ליכולות של הנושאת, תביא עמה את היתרונות המתקבלים מהרמת משקולות.או, מזווית אחרת: לאורך ההתפתחות האנושית, נשיאת תינוקות היתה תפקוד בסיסי והכרחי של נשים. לכן הגוף שלנו התפתח כך שיהיה כשיר למשימה. אבל כמו שקורה בתהליכים אבולוציוניים רבים, הגוף שלנו לא רק לומד להסתדר עם התביעות של סביבה מסוימת (=תינוקת שצריכה להינשא) אלא גם במשך השנים נעשה תלוי בה. הגוף נסמך על התינוקת, שבכובד משקלה תספק לו את הגירויים המתאימים ליצירת תאי עצם, תאי שריר ותחזוקה פיזית תקינה.
כך, אפשר לטעון במידה רבה של סבירות, שנשיאת תינוקות היא חיונית לתחזוקת השלד הנשי (ובמידה פחותה יותר, גם הגברי), ואי נשיאה של תינוקות מעלה את הסיכון של נשים לאוסטיאופורוזיס ולשברים בצוואר הירך."
(מתוך פוסט אורח של מרפאה בעיסוק בבלוג של 'בהתהוות'- אם תיטיב שאת: פוסט אורח )

סתם כי אני הולכת על כל שטות...
אבל הגיוני שזה משהו כתגובה לחיסול, אז כן הייתי בודקת

תני אקמול. בע''ה ישתפר

אני העייפה בסיפור

זה עדיין בסדר

מדברים על אותה שעה כדי שלא תקחי פעם בבוקר פעם בלילה

אבל ההבדל בין כניסה ליציאת הצום הוא כשעה וקצת. זה ממש זניח (מותר עד 3 שעות)


אבל אני לא רופא. כדאי להתייעץ עם רופא על כך

שלה.. נניח שהיא לוקחת כל יום בוקר

וגם אם זו כן השעה הקבועה שלה במיקרולוט זה מאוד משמעותי

בכל אופן מותר בלי מים

 

לפעמים רואים את זה מיד, לפעמים לוקח זמן לפעמים בכלל לא...
אשריך שזכית לראות

מה עושים עכשיו? הרבה לדבר איתה, לספר סיפורים

לראות מה מטריד אותה.

 

לעשות סדר בדברים

ובדיוק מה שאת מתארת, מלחמות על אוכל, בגדים, בכיות, דיבור תינוקי.

א. ערב. מגישים. רוצה- תאכל. לא רוצה-לא צריך.

אפשר להציע לה להכין בעצמה את הא. ערב.
לערבב את הביצה לחביתה.
לסדר לה ירקת כמו פרצוף וכו'.

או לוותר.
אם שקטה ולא נודניקית, להניח אותה בסלון לידכם.

בשעה טובה!!🤗

בינתיים דיברתי עם אחות שאמרה שאם ב
המצב ימשיך אז שאגיע לקופה יום קודם הצום ויכניסו לי עירוי נוזלים

האמת שזה תפס אותי בהפתעה כל ההקאות האלה

אני באמצע ההריון כבר ולא הרגשתי ככה מאז השבועיים הראשונים להריון

היה לנו וירוס סיוטי בסגנון לפני כמעט שבועיים.

מצד שני נשים הרות רגישות יותר..

מניחה שיעבור עד אז

אני גם יודעת על עצמי איך הגוף מרגיש ומתנהג כשאני אוכלת משהו לא טוב

וזה פשוט תחושה אחרת.
בחילות מטורפות ומלא הקאות.
ממש כמו בתחילת הריון

ואני מתחרפנת

הלוואי וזה ייגמר מהר

גם אני סבלתי מיזה נורא !! תנסי לזכור שזה תקופה שעוברת ובסופה תקבלי את המתנה הכי מדהימה בעולם!!! תנסי כמה שיותר לנוח והניח רגליים למעלה. קחי לך את הזמן ותתני לעצמך להתפנק. תנסי להתעלם מהמסביב למרות הקושי....

ממש אין לי מה לומר
רק לחבק חזק
לפחות בחגים הוא בבית?

אני הבנתי כמה זה היה קשה רק אחרי הלידה... כשפתאום באה ההקלה הגדולה, פיווו...

יש לך ילדים קצת יותר גדולים שאפשר לתעל אותם לעזור קצת? אפילו ברמה שאת יושבת לידם אבל לא צריכה כל רגע לקום

יכולה לעזור בקטנה, תלוי במצב רוח...

 

עברתי גם עברתי את הסיוט.

 

האוסטיאופתיה הצילה אותי, החזירה אותי לשפיות וגם הביאה אותי ללידה הכי טובה שהייתה לי.

 

אם תרצי אמליץ לך בשמחה באישי על אוסטיאפתית מומחית בתחום.

עזרה קבועה... תחפשי נערה שיכולה לבוא אלייך קבוע בצהריים ולעזור, את לא אמורה לסבול ככ הרבה...

א. חיבוק! זה קשה!
ב. לדעתי אולי תשני את התפיסה של- ברור שאחרי הלידה נצרוך יותר עזרה מהסביבה. במצב שלך ייתכן מאוד שדווקא הפוך. תצרכי עכשיו את העזרה ואחרי הלידה אולי יהיה לך קל יותר.
ג. להעזר גם בעזרה בתשלום אם אפשר ואז אין את האי נעימות של בקשת טובות וגם יכול להיות מישהי קבועה ואז פחות תחושה של ׳על גלגלים׳
ד. תנסי פיזיותרפיה (עי מומחית להריון), או אוסטאופתיה כמו שכתבו פה.
ה. לגבי הילדה בת 6- מנסיון שלי בגיל הזה יכולים לעזור המון! תסבירי לה בנחת את הקושי שלך והצורך שלך בעזרה, תשתפי אותה בדברים רלוונטיים, אולי אפילו תתני לה לבחור משימות מבין אפשרויות, וטיפ חשוב שלי- לקבל את העזרה כעזרה! גם אם הדברים לא מושלמים, לא לתקן אחריה ולא להתבאס. ואז זה באמת עוזר! אצלי גם בגיל 4 וגם פחות עוזרים כל אחד לפי הרמה והיכולת. ומבחינתי כל עזרה זו עזרה. זו תפיסה. וזה מאוד מאוד עוזר לי!
בהצלחה!!!!

ממליצה לבדוק לגבי תוסף סידן ומגנזיום.

לי התוסף סידן עזר. (הרופאה המליצה כרוטינה. אבל אני לא לוקחת אחריות. )
כשלא לקחתי כמה ימים חזרו הכאבים.

עוד משהו-
טייץ.
שיהיה מעל האגן.
וגם הלבנים.

היום פחות כואב לי!

נקווה שלא יחמיר בצהרים כשהילדים חוזרים הביתה...

במיטה תשכבי רק עם כרית בין הרגליים- למנוע את חיכוך העצמות.

כשאת קמה מהמיטה- תקומי לאט לאט- כשקמים מהר נוצר קנאק כזה- שזה החיכוך וזה גורם לכאבים חזקים כל היום.

תנוחי כמה שתוכלי.

תשתדלי כמה שפחות לעלות מדרגות ולמנוע פיסוק של הרגליים.

 

שמעתי מכמה חברות שחגורת בטן מקלה מאוד, אני לא ניסיתי...

 

בשום אופן לא הייתי מתמודדת עם זה ביום כיפור

ולא קורה כלום אם נותנים את החיסון הזה גם בגיל 3 ואפילו 4 חודשים. הכל בסדר

תחכי לאחרי החגים

 

זאת דעתי האישית ואין באמור שום המלצה רפואית!!! 

אם כי לא בטוח , זה ממש משתנה מתינוק לתינוק.

 

 

גם לנו יש חיסון , אני לא דוחה.

כי אצלנו התורים באמת מאוד מאוד רחוקים אחד מהשני וגם אני בודקת את ההתפתחות של הילד על הדרך.

 

 

אבל לגמרי אפשר לדחות חיסונים .

 

רק לקחת בחשבון שאם  הילד נמצא במסגרת עם עוד ילדים ולא מחוסן הוא יותר פגיע ,או חלילה חלילה אם צריך להתאשפז , אז הוא לא מוגן .

זה רק ככה בסוגריים.

 

צום מועיל וכתיבה וחתימה טובה 

לא מחסנת לפני חגים ובימי חמישי.
כשפיצלתי עברו את החיסון ממש בקלות.

ככה אם יש חום ותופעות היא נמצאת בבית איתי ולא אצל מטפלת

גם אני ככה

ביום של החיסון היא ישנה המווון. זה היה היום הכי קל שהיה לי מאז שהיא נולדה. גם למחרת היא ישנה יותר מהרגיל.
(בערך שעתיים אחרי החיסון היא בכתה והיתה נראית כאובה אז נתתי לה אקמולי.
וגם שלשלה קצת.)

ואולי תראה שאת דוחה ופתאום יצוץ תור נוסף
כשאני אמרתי שלא יכולה פתאום צצו תורים בשעה 3 שלי זה ממש נוח

בערב אחרי החיסון אחד קיבל אקמול וישנו בלילה

יום אחרי לא היתה השפעה בכלל, חזר להיות רגיל לגמרי

3 ימים חום ומה לא ...
ברור שלדחות וגם לפצל

תתחילי מכמה ימים של מינון מינמאלי (2 כדורים לפני השינה) תרגישי כמה עייפה זה עושה אותך אם בכלל ואם השיפור שווה לך את זה. אם אין שיפור וזה לא עושה אותך מידי עייפה תוסיפי כדור נוסף בבוקר ושוב תנסי ככה ותראי. אם אין שיפור ולא מעייף אותך מידי מוסיפים כדור נוסף בצהריים.

תתחילי בסופש
כי אני למשל ישנתי 3 ימים כמעט מלאים בהתחלה

ממליצה גם להתחיל בשני כדורים בערב, ייתכן מאוד שזה יספיק לך- תחכי כמה ימים להשפעה.

ואז את הולכת לישון וקמה בבוקר אחרי , זה מקל על התופעות של העיפות.

יכולה לומר שאישית אצלי אכן זה גרם לעייפות,

אבל לא ברמה משביתה- תיפקדתי בעבודה

בעוד שהחבילות היו ממש משביתות ולא יכולתי לנסוע לעבודה בלי להקיא...

ואז יכול להיות שיהיה איזון.. מצד אחד זה יקל על הבחילות אבל אולי לא לגמרי מצד שני התופעות לואי יהיו פחותות

מצד שני אני תמיד עייפה בשליס הראשון וגם לא ישנתי בלילה בכלל אז לא יודעת אם זה לגמרי קשור
אבל בודאות בימים שהייתי צריכה לקום ולתפקד הייתי עייפה אבל כן תפקדתי
בשבילי הבחילות הן סיוט

בסופ''ש, כדי לא לפגוע בעבודה.
אצלי זה גרם לשינה בלי הפסקה, אבל אני מאז ומתמיד ישנה טוב מידי, וגם אצלי זה לא השפיע מעבר לזה בכלל, אז אולי אני לא דוגמא.
בכל אופן, בחומר מקצועי שקראתי על הדיקלקטין, כתוב שכדאי להתחיל לפני שהבחילות וההקאות מאד מחמירות, כדי שהגוף יתרגל לזה...

עלי לא השפיע בכלל בקטע של עייפות, ועזר מאוד מאוד לבחילות. דווקא יכולתי להשאר ערה עד מאוחר, מה שעם החבילות לא יכולתי בכלל.

מיום 

אני לקחתי סמוך לשינה כמה שיותר רק בגלל הסיכוי היותר גדול שלא אקיא את הכדור

אין לי מתכון אבל מאמינה שחיפוש גוגל קצרצר יתן מענה
אולי לניקי ב יש משו? אני אוהבת את המתכונים שלה, הם קלים ומוצלחים.

סבתא שלי ז"ל הייתה מכינה עוף עם תפו"א אבל זה הרבה עבודה כי היתה מכינה את התפו"א בנפרד ואז מאחדת

 

במקום ביחד תעשי בנפרד, אורז זה כלום עבודה ואפשר תפו"א בתנור זה גם לא הרבה עבודה

 

4 שיני שום שלמות
בצל גדול קצוץ
3 גזר חתוך לקוביות
1 תפוח אדמה חתוך לקוביות

להניח בתבנית, לערבב עם:

כפית מלח
2 כפות דבש
2 כפות סילאן
2 כפות רוטב סויה

2 כוסות אורז ברור ושטוף- לשטוח מעל לירקות.

4 כוסות מים+ 2 כפיות מלח- לשפוך מעל אורז

עופות- למרוח בפפריקה ושום ולהניח מלמעלה

לאפות שעה וחצי, אם מתייבש להוסיף מים

ממש חסרת כוחות וקצת חסרת אונים נוכח הבלגן, מזל שבכיפור כל שנה אנחנו עם הצד של אבא של בעלי, עד סוכות הבית יעמוד.

ברוכה הבאה לעולם השבתות הנורמליות 

 

אני שמה תפוחי אדמה חתוכים בתבנית, מפזרת תבלינים ושמ"ז + שליש כוס מים

על זה עוף, שוב תבלינים ושמז ולעסות טוב, שעה בתנור מכוסה על 200 ואז עוד 30-40 דקות פתוח

הכי קל והכי טעים. מכניסה את זה לתנור שלוש שעות לפני שבת כך שזה הכי טרי וקריספי

באותו זמן ובאותו תנור דוחפת תבנית עם כרובית\ברוקולי\גזר גמדי (הכל מהקפואים) עם מלח פלפל ושמז מכוסה. מוציאה אחרי כ40 דקות

מבחינתי זה לגמרי סוגר שבת שאנחנו לבד בבית

 

תרגישי טוב יקרה!!

הכי קל שלי.
שמה קוביות של תפו"א בתחתית התבנית ומכל מניחה את העוף. יש רוטב ברביקיו-דבש של הלמנס, אבל אפשר גם קנור. פשוט לשפוך בנדיבות ולהכניס לתנור שעתיים מכוסה ועוד חצי שעה גלוי. אני שמה גם בטטות ובצל.
אומנם בלי אורז, אבל קל מאוד וטעיםםםם

לחתוך בצל לשים בתבנית
לשים מעל.כוס אורז
ואז עוף וקוביות תפו''א

לערבב בקערה חצי כוס שמן
דבש
רוטב צ'ילי
רוטב סויה
מלח פלפל
פפריקה

לשפוך.מעל
לכסות ולתנור
בסוף לתת רבע שעה בלי כיסוי

אפשר לתבל בכל.צורה גם סתם שמן.ןתבלינים או סילאן במקום דבש
איך שבא לך
לא עקרוני

יוצא רך וטעים

תעשי בדיקת דם בקופ''ח

תודה רבה על המידע!

יש סיכוי גדול יותר להריון..
אבל גם יכול להיות איחור בלי סיבה ולא קשור להתקן

התקן לא הורמונלי לא אמור להשפיע על המחזוריות.

אחרי הוצאת ההתקן ההפרשים בין הדימומים גדלו

שאומרים 3 ימים, לי ידוע על שבוע
הייתי מסתמכת על העלון, כדי להיות בטוחה

אז כנראה שכן מספיק

מאידך, המלצה זו גורפת וברור שלא מבוססת על בדיקת עובי רירית הרחם במועד תחילת נטילת הגלולות.
לא מעשי לבדוק כל אישה ולתת לה הנחיות ספציפיות כמה ימים נדרשים כדי להגיע להגנה יעילה כנגד הריון.


ייתכן מאוד שאצלך, לפי בדיקת הרופאה, אכן מספיקים 3 ימים.
בגלל עובי הרירית שלא יתמוך בהשתרשות
הריון, אם תהיה הפריה מוצלחת.
אני לא הייתי מסתכנת אלא מחכה את השבעה ימים המומלצים.

העובי המינימלי של רירית הרחם שנדרש להשתרשות תקינה של העובר הוא בסביבות 7 מ"מ, למרות שדווחו הריונות גם כשעובי רירית הרחם היה 4 מ"מ בלבד. ראוי לציין ששיעור ההשתרשות עולה משמעותית כשעובי רירית הרחם גדול מ-9 מ"מ.

מה היה העובי אצלך?

לא רק שהרירית דקה היא אחרי לידה

רק אמרה הרירית מאד דקה אז לא תדממי

היא מרוצה אבל אמרה שזה לא מתאים לילדים קטנים כי החגירה קצת קשה

הם אמורים לחגור לבד? או שקשה לחגור אותם?