פורום הריון ולידה (עמוד 3141)

את מדהימה כל פעם מחדש עם המילים החדות כתער

ועם השירה הרגישה שלך

שנכנסת היישר ללב.

וגם ההסבר..מדהים.

איך בסוף הכל מתהפך לטובה!

היו לי מלא והתחיל די מוקדם

לא טרחתי לעשות כלום בקשר לזה. רק שאלתי את הרופא שאמר לי שהכל בסדר וזה קורה

לנוח בכל מחיר.

החיים והבריאות שלך ושל העבור חשובים יותר מכל..

למצוא מישהו אחר שישגיח על הילדים-בעל\בייביסיטר שכנה וכו'

ולמצוא בדחיפות מקום לנוח בו.

בהצלחה!

לדעתי כל עוד אף אחד לא נפגע מזה תעשי מה שאת מרגישה

אם בעלך לא  מסכים לזה זה עניין אחר תשבו ותדברו על זה

שלפעמים הם אוכלים הרבה מידי

ופולטים החוצה את המיותר.

היא אמרה זאת למישהי אחרת כך

שאין לי מושג עד כמה זה נכון

שמעתי בהרצאה של רב גאון 

שאמר שילדים נורמליים , אוהבים ויאהבו רק ממתקים וחטיפים ואוכל טעים (ג'אנק) ,

ולאט לאט הם ילמדו לאהוב אוכל טבעי ורגיל כמונו

כי אוכל צריך ללמוד לאהוב , וככל שנחשפים ליותר טעמים ומגוון של מאכלים ,יותר מתחברים לאכול .וזה תהליך שלוקח כמה שנים. 

בסביבות גיל השנתיים + הם מתחילים להיות בררנים מאוד

אפילו תינוקות שהיו אוכלים הכול מהכול.

אני משתדלת לחשוף אותם לטעמים חדשים כל הזמן

אצלנו בשולחן שבת למשל ,

אני תמיד יכין מנות שבטוח הם אוהבים ,

ובנוסף אני אומרת שמי שטועם מהדג הורוד (סלומון) יקבל הפתעה , מי שיטעים קציצה קטנה יקבל הרבה כוח ..

אז הם טועמים ופתאום אני גם שומעת "יאמי איזה טעים ..." ומבקשים עוד ועוד.

וכך נחשפים לעוד מאכלים ,

לומדים להכיר טעמים חדשים ,אני לא לוחצת אותם , יודעת שהם ישבעו אבל תמיד מעדיפה לתת (קמח מלא , קוסקוס מלא, פסטה מלאה) אוכל איכותי , הרבה פירות חתוכים וירקות הם לוקחים לבד.

שילד בררן יהיה רק אצל הורים שמבון מסויים יאפשרו את זה (אפילו בתת מודע)

אני מתלבטת אם זה כך

כי יש הורים שאצלם אין סיכוי שיהיה ילד בררן. פשוט לא יקרה. כי עושים הדפוס שבבית כאילו בתת מודע לא יכיל אתזה. לא יאפשר את זה.

מובן מה אני מתכוונת?

כי איך אצל השכנה עולם אוכלים כל, בקבוק והנקה בכיף ואצלי ממש ממש לא?

מזל טוב העיקר

תשאלו את התינוק מה הוא מעדיף

מיניקה אותה עד שנרדמת, ומניחה אותה לישון על הבטן (לא לקפוץ עליי!). אם היא מתעוררת - טופחת לה על הגב קצובות עד שנרגעת. זה לוקח זמן, לפעמים... למדתי לספור (לעצמי) עד חמישים, ואם היא לא נרגעת - מיניקה אותה שוב. וחוזר חלילה...

במקרים חמורים מנדנדת אותה בעגלה. במקרים חמורים עוד יותר (זה היה בעיקר עם התינוקת הקודמת שלי שהייתה בלי בקבוק ומוצץ) - גם טיול בחוץ. (בד"כ בעלי...)

אפשר גם לשים בובה או חיתול טטרה סמוך לראש, לפעמים זה מרגיע. כמובן - להוציא אותו אחרי שנרדמת חזק, כדי שלא יעלה על פניה בשינה.

מקווה שתמצאי פתרון...

(האמת שאין לי מה להתלונן... כי אחרי שהיא נרדמת בסוף - היא ישנה לילה שלם בד"כ... בלי-עין-הרע כמובן... היא הילדה היחידה שלי עד כה, אגב, שישנה לילה שלם בגיל הזה...)

כבר יותר משעתיים ששתינו ערות עכשיו, והיא לא מצליחה לחזור לישון...

(מסתבר שהיא לא מרגישה טוב... אז בגלל זה היא התעוררה...)

הא... ואני מניקה תאומות....

לפעמים הילדים עוזרים לי ופשוט עושים להן טיולים בבית בעגלה... עובד אולי אחת לשבוע...

במעון המטפלת מנדנדת אותן בעריסה עד שנרדמות....

בבית זה פעם עבד לי... כיום הן רק עלי נרדמות. (9 וחצי חוד')

יש שבוע אחד קשה ואז זהו שקט..

אני תמיד הסתכלתי על זה כמיומנות שאני מלמדת אותו.

הרדמות עצמאית היא מתנה לילד! מתנה..

ברגע שהוא לומד לא להיות תלוי בנו זה עושה לו רק טוב.

הקטנה שלי היתה מכורת הנקה בגלל זה. כתבתי על זה כמה פעמים בפורום... אנחנו ספציפית היינו במצב קטסטרופלי, לא נשמע שאת עדין שם... אבל כן לא ידעה מה זה להירדם לבד והיינו מחורפנים ברמות כאובים עייפים ובעיקר ריחמנו עליה שלא ישנה כי אחרי שאיכשהו נרדמה היתה מתעוררת אחרי חצי שעה.... סיוט!

בסוף לקחנו ייעוץ שינה, למדה לישון לבד והכל בא על מקומו בשלום (השקענו בהתחלה עשינו הכל לפי התוכנית ופשוט קצרנו את הפירות!)

אם אני יוצאת לחופשת לידה נגיד ב25 לחודש, אני מקבלת משכורת רגילה עד התאריך הזה נכון?

ואת הדמי לידה רק של החודש לפני?