פורום הריון ולידה (עמוד 3150)

אולי בהמשך אחפש דוגמא
בעקרון בפייסבוק של בטרם הם כבר פורסמו

בכסא עצמו יש בודאי חגורה
איזופקיס אולי?

רק שימי לב שזה עד 18 קילו אז אחר כך כן צריך לקשור עם חגורת הרכב. כלומר רב הכסאות מתאימים ליותר מ18 קילו אבל באיזו פיקס עצמו לא. מקווה שאני מובנת
לנו יש של מקסי רוזי ואנחנו מאוהבים בו. קליק קליק וזה בתוך הרכב. מאד מומלץ

בקליק?

הכסאות האלו מאוד יקרים

כשמונים אחוז מהכסאות עם החגורה לא מותקנים בצורה נכונה באוטו מה שמוריד מאד מאד את רמת הבטיחות כמובן
באיזו פיקס אין דרך לטעות
ואני לא חושבת שזה יותר יקר מכסא בטיחות שעבר מבחני ריסוק וקיבל ציון טוב

הקטע עם החגורה מסבך
ורוב האנשים דוקא בטוחים שהם חוגרים טוב, ומסתבר שלא
תאמת לא אכפת לי להשקיע בבטיחות..

כשחושבים שזה השקעה לחמש שנים בטיחות של ילד ברכב , מסתכלים על זה בפרספקטיבה אחרת

בעצם החגורה של האוטו עוברת בתוך הכסא והכסא נסגר עליו.
להבנתי זה יותר טוב מאיזופיקס בגלל שהחגורה של הרכב עמידה למשקל של 120 קילו ואילו האיזופיקס רק למשל של 30 או משהו כזה (וזה כולל את המשקל של הכסא)
יש על זה הרבה מידע באתר של אבי ורון שלדעתי פעם המלצת עליו פה בפורום

באמת כדאי לקרוא ולהחכים באתר הזה של אבי ורון

למיטב הבנתי הקליק טייט עדיין צריך לדעת איך לחגור אותו נכון, וזה ההבדל העיקרי בקלות ההתקנה
אבל בהחלט נכונה הנקודה שזה לטווח יותר ארוך ובאיזופיקס כמו שכתבתי למעלה צריל לזכור להחליף כשהילד במשקל 18 קילו

אבל אחר כך גם עשינו לבד וזה ממש ממש פשוט.
הכסא פשוט לא יכול לזוז.
וזה גם מחובר עם איזופיקס ללמעלה, לפחות בכסא שלנו.
פתאום כשראיתי את זה הבנתי איזה לא בטיחותי היה הסלקל.. הוא היה זז ממש..

אנחנו לקחנו בהשאלה סלקל מגיס ליציאה מבית חולים והוא זז לכל הכיוונים
לא הסכמתי לנסוע איצה ככה והחנות היחידה שהיתה פתוחה במוצש באיזור ההוא היתה שילב
קנינו כסא מקסי קוזי היחיד שהיה זמין במלאי משוכלל רצח במחיר רצח
אבל הוא לא זז מילימטר
והכי נחמד שהוא מסתובב לכיוון הדלת על בסיס כזה וזה הכי נוח בעולם להכניס ולקשור ילד ברמה שאנחנו לא מבינים איך עשינו את זה קודם , אז בדיעבד לפחות קיבלנו תמורה למחיר ההזוי

שמחה שאת מרוצה למרות המחיר
הרבה פעמים קורה שקונים משהו במחיר גבוה מכל מיני אילוצים ואז לא מרוצים לגמרי ומעקמים את האף כל פעם שמשתמשים בו.. אז טוב שלפחות אתם שמחים בזה

כי בחיים לא היינו משלמים כזה מחיר לנוחות. בדיעבד זה ממש כיף

..

אבל אל תוותרי ותמשיכי למרוח בכל זאת
וגם כמו שהמליצו כדאי ממש להפגש עם יועצת הנקה

יש רפידות טיפוליות של נורסיקייר, ממש יקר אבל ממש הצלה. רק שמים את הרםידות וזה מרפא.
אני גם הנקתי כמה חודשים עם פטמות סיליקון וזה ממש עזר לי.
אבל בכל מקרה הייתי מציעה ללכת ליועצת הנקה. היא יכולה להראות לך גם כל מיני תנוחות

למה יש כאבים בהנקה?
זה לא אמור להיות...
אולי אפשר לטפל בזה.
ולגבי משאבות, פשוט צריך לנסות..... אולי תשאילי מיד שרה רק להתחלה ואחכ תקני משהו טוב בשבילך?

שצריך לוודא שאין פצעים והאחיזה נכונה, אבל יש גם כאב הורמונלי, שפשוט צריך לעבור זמן מהלידה כדי שהוא יעבור.
אכן כדאי לבדוק אצל יועצת הנקה אבל לא להילחץ אם היא אומרת שהכל נראה בסדר...
ככה היה אצלי
גם הגודש עלול לכאוב...

מסתבר שהן פשוט פיספסו פרט חשוב שיכל למנוע מראש את הכל.. נהיו לי פצעים בגלל זה..

נכונה כאבים זה עוד איכשהו תקין בהתחלה
לחלק מהנשים יש

סליחה מראש, מכל המדריכות הנקה בבתי חולים...
אבל מנסיוני, הן פשוט לא מספיק מקצועיות...
אני באמת לא מזלזלת, אבל יועצת הנקה מוסמכת (במיוחד עם נסיון) היא משהו אחר אחר מהן.... לדעתי היא לומדת הרבה יותר.
גם אצלי המדריכת הנקה בבית חולים אמרה לי עצות מוזרות, ובלבלה אותי לגמריייי
ורק יועצת הנקה עזרה לי באמת...
ממליצה מאוד לפנות ליועצת מומלצת עם נסיון ולא לסמוך על מה שהמדריכה בבית חולים אמרה..

ההבדל בינהן, זה שמדריכת הנקה היא אחות שעברה איזשהו קורס, ויועצת הנקה זה מישהי לאו דווקא מהתחום הרפואי שעברה קורס (להבנתי הרבה יותר מקצועי) וזה גם עם תעודה של איזה איגוד עולמי, אם אני זוכרת נכון... ולכן הן בדכ הרבה יותר טובות..
ושוב סליחה מראש, בטוחה שישכאלו טובות.
אבלמההתרשמות שלי והנסיון האישי שלי, ככה זה...

וכל אחת יש לה גישה קצת אחרת
וזה רק מלחיץ ויןצר בלבול ובלאגן

מצטרפת להמלצה...

לי היועצת הנקה בבי"ח עזרה מאוד, אבל הכי הכי עזרה לי- אחות מדריכת הנקה שבמקרה באה אלי לחדר כשהסתבכתי והצילה אותי.

בלניאדו יש גם וגם. האחיות בתינוקיה הן מדריכות הנקה ויש יועצות הנקה שבאותו בזמנים מסויימים (ודווקא כשצריך אותן הן לא נמצאות.... ותמיד עם תורות ארוכים.... סיוט).
לא יודעת מה בבתי חולים אחרים

ממליצה גם על משחת לנסינו. למרוח אחרי כל הנקה.
לדעתי להתחיל לשאוב זה מתכון לבלגן...

תנסי ותראי שגם את אוהבת. חבל להוציא כזה סכום ואז להתאכזב.
אני לקחתי אוונט ידנית וממש נהניתי, ומהמדלה ממש לא...

מה בדיוק הקושי?
ולגבי משאבה יש לי משאבה מעלי אקספרס, אבדוק אם יש לי קישור .
אפשר בתור התחלה לשאול מיד שרה, יש להם משאבה טובה

תנסי לשים את הטיטול הפוך.. עשיתי את זה תקופה ארוכה עד שהיא קלטה את הקטע🙈

ואולי לשים סלוטייפ? למרות שאני מתלבטת כמה זה בטיחותי...

ואני פשוט הייתי מתעלמת, ואז שמה שוב אחרי שהיא כבר נרדמה.

מעניין אם זה קטע רק של בנות🤔
הבנים שלי לא מצליחים להוריד אפילו כשאני אומרת להם

בהצלחה!

שלושה שבועות של פיפי בכל הבית והיא היתה גמולה. גם בדיוק בגיל הזה כמעט שנתיים

לשים גופיה עם תיקתקים שנסגרים על הטיטול. כמה ימים שהוא לא הצליח ואז כבר שכח מהאפשרות הזאת. בהצלוחה

נראה שהיא מוכנה

שמנו בגד עם תיקתקים למטה וטייץ מעל. עדיין לפעמים הצליחה לחדור את זה..

היא מכניסה את היד ומסיטה את החיתול..... התוצאה: דליפה רבתי.
כנ"ל טייץ.

אין לי כוח לגמול אותה, היא עוד לא במסגרת ואפילו הטיפול השוטף מעייף אותי בהתחשב בלידה ההולכת וקרבה.

טסה להלביש את החיתול הפוך, מקווה שיעזור, לא קרה לי עם אף ילד אחר.

וגם אפשר לשווק לה את זה כמשהו של גדולים
החיסרון זה המחיר

נראה לי שהרבה יותר קשה המצב אשת מתארת, מאשר מצב של גמילה... לא?
במקום לרדוף אחריה ולכבס כל הזמן, תאפשרי לה להיגמל. זה יהיה קשה, אבל לא פחות ממה שעכשיו...
אין לי ניסיון, אומרת מה שנראה לי.
חממה שאני יודעת יש להאגיס כאלה תחתוני טיטול... יודעת מה אני מתכוונת?

ברוררררר שאת צריכה עזרה בשעות הקשות. יש לך שני תינוקות ממש ועוד אחד גם די תינוק. אין על זה שום שום שאלה!!! ועוד עם פיצית יונקת. טירוף.
קודם כל ממליצה על שיחה רגועה שאת ממש מסבירה לו את הקושי!
אם לא עובד, לתת לו יום אחד להסתדר שעב בלעדייך. עם שלושתם...
אחרי שזה ברור בניכם, בצורה נעימה. לחשוב יחד על פתרונות טכניים. לדעתי נערה בתשלום זה מעולה לזמנים הללו.
ורק שתדעי שאני עם בן שש פלוס ובת שלוש וחצי בערך לקחתי נערה בכל יום לארוחת ערב מקלחות וכו' בימים שבעלי לא היה במשך כמעט חודשיים מהלידה. שווה כל שקל. באמת! עוד זוג ידיים בזמן שכולם צרכים אותי כולל התינוק.
את סופר נורמלית שזה קשה לך. אני בכלל לא יכולה לדמיין אותי עם שלושה צמודים כאלה שורדת יום אחד לבד. את מלכה!

לא יודעת מי אלה שמסתדרות לבד עם 3 קטנטנים כמו שלך. אצלי אף פעם לא היו כ"כ צפופים וקשה לי לבד בשעות ארוחת ערב/ מקלחות. אין לך אפילו ילד גדול שיכול להשגיח דקה שתכנסי לשרותים.
לגבי אמא שלו, הוא לא ראה אותה עם 3 תינוקות, כשאין תינוקות זה עולם אחר.
זוכרת שהיינו הרבה בקונפליקט דומה ומה שעזר לנו - שהגדרנו שלימוד התורה שלו ומצד שני הרוגע שלי ושל הילדים הם מטרה של שנינו. אני מאפשרת לו ללמוד כל עוד זה בסדר לי, וכשאני אומרת שאני צריכה אותו הוא מבין שבאמת אני צריכה אותו ולא יכולה להתמודד לבד עכשיו .

זה קשה להסתדר לבד עם 3 קטנטנים

יש אולי חברה עם ילדים שאת יכולה להזמין? לפעמים זה יותר קל

בקשר לשעות שהוא חוזר.. לא כ"כ הבנתי הוא עובד בשעות האלו? לומד בכולל?

האם יש אפשרות שכן יחזור מוקדם?

אם הוא עובד בזמן הזה זה בסדר גמור בעל שחוזר הביתה קבוע ב6 נשמע לי חלום

הגיוני שזה לא קל..זה דורש להיות עם ילדים ובטח ובטח צפופים(גם לי יש אותם הפרשים- הגדולה בת 5 ומתקרבת ללידה של החמישי)
את בסדר שזה קשה לך
זה באמת דורש
אבל

אני חושבת שצריך לשנות את החשיבה
קשה לי לא אמור לייצר אוטומט ציפיה ודרישה מהבעל להיות בבית כל הזמן לרשותי.
סה''כ מי זוכה לבעל שנמצא כל היום או אפילו חצי מהיום בבית?
זה לא החיים...
ובעקרון 6 בעיני זאת שעה סבירה ולא מאוחרת ומאפשאת לו לעזור במקלחות והרדמות שזה עיקר הקושי

אבל אם בשעתיים בין 4-6 קשות לך
אז השאלה צריכה להיות
מה אני עושה כדי להקל על עצמי

גם וזה דבר ראשון לנקות את תחושת המסכנות וה-הנה מגיעה השעה 4 והקושי מתחיל
ל-הנה הגיע הזמן שלי להיות עבור הילדים שלי. לחזק את תודעת השליחות.

לבנות סדר יום לשעתיים האלה -לא מבחינת תוכן אלא בכלליות
פעילות משותפת שלי איתן
סיפור
משחק חופשי
ארוחת ערב
למשל..

לצאת זה באמת מאתגר אבל גם מתגמל אז כן להעז לפעמים
להזמין חברה אליך או ללכת אליה
לקנות אביזרי משחק או פעילות חדשים אחת לכמה זמן
להעזר בעזרה חיצונית אם צריך בשעות מסוימות

ובעיקר לא להרגיש מסכנה
את במשימה
שדורשת כוחות
אבל את תמצאי אותם
תשאלי את עצמך מה הנק' אור וכח שלך בשבןע- ותדאגי שיהיו כאלה
תדאגי לזמן נחת לעצמך
כשיש לנו כאלה הכל יותר קל

והאמת לטובת הזוגיות אל תצפי ממנו ציפיה עודפת לעזרה תמידית
תכשירי מה הנק' זמן שממש חשוב לך וזה תדברו בינכם

נגיד לי ממש חשוב לנוח טיפה בצהריים(הילדים לא בצהרון או מעון) אז בעלי נמצא בצהריים במילא ומאפשר לי טיפה לנוח
וזה נותן לי כח לאחה''צ הארוך איתם

גישה מדהימה לחיים...

כשהבת השלישית שלי נולדה (וגם אצלי כאמור הגדולה היתה בת 3)
אז היה לי ממש קשה אחה''צ איתם
היא היתה תובענית מאוד ולא ירדה מהידיים בכלל
וגם בעלי למד תורה
ואיפושהו הייתי ממורמרת עליו מבפנים
למה הוא מפתח את עצמו ולומד בנחת
ואני מתמודדת פה
ויצר לי ציפיות עודפות- שיקח אותה כל רגע שאני זקוקה -במנשא לישיבה
ואיפושהו התחשק לי שפשוט יהיה בבית וזהו

אבל באמת בזוגיות יש שניים
ווכל אחד משתדל מצידו כמה שיכל לעזור לשני
אבל לעולם לא הייתי רוצה שבעלי ישאר בבית ויוותר על האור בעיניים ועל החיות ושמחת החיים שלו
וגם על הפרנסה כמובן

וגם אני הבנתי לאט לאט שצריכה ללמוד לדאוג לעצמי ולשמחה שלי ולכוחות שלי וכל הזמן לחשוב מחדש מה יכל להקל עלי במצב הקיים
ולחשוב על רעיונות יצירתיים אם צריך למצוא לעצמי זמן נחת ללפרגן לעצמי ללקבל עזרה

זה הפתרון בעיני
לא לקרקע את הבעל לבית באופן תמידי

נגיד מה שהקל עלי בזמנו-(היום כבר לא ככה כי עם ארבעה זה קשה מדי)
הוא חזר ב6ורבע- ומאותו רגע אני נכנסתי לחדר עם ספר ואיזה פרי או משהו טעים
הוא קילח (עם התינוקת במנשא) והרדים
אני קבלתי שעת נחת
זה היה לי משמעותי ממש

וזה סתם דוגמא
אפשר למצוא צורות אחרות לאותו רעיון
שיום אחד יחזור שעה קודם וישלח אותך לשעת כיף בחוץ או לנחת בחדר או ללכת לחברה או לבית קפה(עשיתי את זה פעם! הלכתי לבד לבית קפה סתם כדי להתאוורר)

לפני שמתחילים ללמוד להסתדר עם שלושה קטנים - צריך קודם להתאושש מהלידה... ובשביל זה *חייבים* עזרה.

שנית - לדעתי שלושה קטנים זה יותר קשה משישה ילדים, נניח, ששלושת האחרונים בהם בגילאים של אלה שלך. כי ברגע שיש ילד בן שבע-שמונה - הוא כבר יכול מעט לעזור יותר, ולו יהא זה להביא מוצץ/לזרוק טיטול לפח.

אז כן, את עכשיו בתקופה קשה, ואולי נכון שכדאי למצוא טריקים איך להסתדר לבד - אבל לקבל עזרה זו לא בושה וזה בהחלט הגיוני. אז זו יכולה להיות אמא שלך, וזו יכולה להיות נערה צעירה (אפילו ילדה בת 10) שנמצאת איתך בשעות הקשות ועוזרת לך - אבל ברור שזה מתבקש.

דרך אגב - האם לבעלך יצא פעם להישאר עם שלושתם לבד ליותר משעה?... לפעמים כשהם עושים את זה פעם אחת - הם פתאום לומדים להעריך ולהבין כמה זה קשה...

ומסבירה שממש קשה לי להסתדר לבד. אם את מרגישה ככ סובלת אז בעיני הערך שיהיה איתך חשוב יותר מלימוד התורה בשעתיים האלו. אולי שינסה ללמוד בשעות מאוחרות יותר, כשהילדים ישנים?
אני הייתי במצבך עם שני קטנטנים צמודים וממש נכנסתי לדיכאון מהקושי. חייבת לדבר איתו שוב עד שיבין את המצב שלך!! ואם עדיין לא מבין, אולח שיחה משותפת של שניכם עם הרב שלכם תועיל לקבל החלטה.
בהצלחה!

סתם פשוט מרגיש לי שאין הבנה למשמעות ולערך של לימוד תורה
לי מאוד ברור שכמעט אף בעל לא בבית בשעות האלה
ושאם צריך עזרה יש דרכים אחרות
זה מצויין שיעזור! אני בעד לגמרי.
אבל לדרוש ממנו שיהיה בבית כל הזמן שהילדים בבית זה לא שייך..כל הבעלים חוזרים ב4?
אז למה שיפסיק ללמוד ?
אפשר לעזור הרבה גם מ6
ולמצוא עזרה חלופית

אולי אני באמת לא מבינה מספיק את ערך לימוד התורה בהשוואה אלייך... אבל חושבת שזה צריך להיות החלטה משותפת של שני בני הזוג. שניהם צריכים לקבל על עצמם מסירות נפש לתורה ואם לאחד מהם זה קשה צריך לדבר ולהחליט. גם בעלי היה אברך כשהילדים שלנו היו קטנטנים צמודים. ויש עוד שיקולים מלבד לימוד התורה:
*כשהבעל אברך זה אומר שההכנסה קטנה יותר, ויש עוד ויתורים נפשיים, מלבד זה שהוא לא נמצא בשעות קשות... (קניות לבית וכד')
* המצב הנפשי של האשה- כמו שאמרתי לי זה גרם ממש קושי נפשי ואפילו דיכאון- הייתי לבד לבד, בלי משפחה וחברות ביישוב לא מוכר, קומה רביעית בלי מעלית, אחרי קיסרי ולא יכולתי לצאת מהבית!!

*לא תמיד יש עזרה חלופית! מבינה את הפותחת שלא נעים לה להעזר באמא שלה כל הזמן. באזור שלנו לדוגמא אין בייביסיטריות בכלל וזאת בעיה!

*לא עושה השוואות אבל כיום יש הרבה בעלים שחוזרים הביתה בסביבות 5. בעלי הרבה פעמים לא נמצא בבית בשעות האלו, אבל יש מצבים שאני באמת מחכה שיגיע ויקח אותם קצת החוצה וייתן לי קצת קצת אויר לנשימה.

וכמו שאמרתי- כל זוג והבחירות שלו ומה שמתאים לו. בשורה התחתונה, כל עוד אחד מבני הזוג לא מרגיש שמוותר יותר מדי על עצמו...

לא חושבת שלהיות שעתיים ביום לבד עם הילדים זה מסירות נפש
חושבת שזה מתבקש מעצם זה שאני אמא שלהם
וזה אכן קשה ודורש אבל כמו שאמרתי- כן אפשר למצוא פתרונות וגם להתנסות וללמוד לאט לאט להתנהל עצמאית.

ומתייחסת לנק' שהעלית-
*דווקא בעל אברך כן נמצא בשעות הקשות
בצהרים לרוב..
בזמן ההרדמות..
אצלינו גם בערב
ובעיני יותר קל מעבודה
אבל ברור שזה משתנה ממקום למקום

**זה באמת קשה המצב הנפשי שעברת
אבל באמת לא יודעת מה הנתונים של הפותחת אז לא ברור לי מה הקשר אליה

***שוב- מי אמר שגם אצלה יש אותה בעיה כמו אצלך של בייביסיטר?
אני לא בעד ליפול על אמא. אמא שלי גרה לידי ואני בכלל לא נעזרת בה- רק לעיתים ממש רחוקות.
אבל מאמינה שלרוב כן אפשר למצוא עזרה.

וברור שבחירות בוחרים יחד
אבל חושבת שכן חייב לבנות מסוגלות נפשית להיות גם לבד עם הילדים ולא להיות תלותית בבעל באופן מוחלט
בלי קשר ללימוד תורה או עבודה
וברור שזה לאט לאט
ואיפה שהבעל יכל להיות זה הכי טוב
אני בעד
רק חושבת שמחשבתית התלותיות לא עושה טוב כי כן-לרוב היא לא מעשית לאורך זמן

בין תקופה של שגרה רגועה לבין תקופה של אחרי לידה. ואחרי לידה, כן, צריך יותר עזרה. לא משנה כמה זה חשוב...

בעולם העבודה
ואם לא היה לך את זה איך היית מסתדרת?
אני לא חושבת שזה נכון להשוות תורה ועבודה
לא מבחינת הערך החשוב שיש בתורה שזה לא בר השוואה כמובן
אבל גם לא מבחינת הקושי שיש בזה
כשבעל לומד תורה אין בדכ תקציב לעזרה, מה שיש כשהוא עובד
בנוסף בדכ זה אומר אשה שעובדת משרה מלאה ובנוסף מטפלת בילדים. בעל שעובד הרבה פעמים האשה עובדת משרה חלקית או עבודה קלה יותר וזה מאפשר לה יותר כוחות להתמודד עם הבית
כל שזה לא בר השוואה בעיני לומר- ואם הייתי עובד. אם היית עובד כל מיני דברים היו גם אחרת
לא להשוות
פשוט לנסות למצוא איך מתמודדים יחד כזוג ולא להיכנס למקום של - כל הנשים, רב הבעלים, אלו שעובדים , אמא שלו מסתדרת וכו. כל כך לא בריא
אפשר שאשה תרצה מאד להקריב שבעלה ילמד ויכול להיות שיהיו זמנים בחיים- למשל שיש כמה ילדים ממש קטנים וצפופים שהיא תגיד בחצי שנה הקרובה תלמד פחות כי אני מתמוטטת.
(כנל עבודה, כן יש זמנים שאני אגיד לבעלי בחודשים הקרובים אל תיקח פרוייקטים שידרשו ממך שעות הזויות כי אני לא אעמוד בזה. אבל זה שוב נכנס להשוואות שבעיני לא נכונות)

צריך בצורה זוגית למצוא את הדרך הנכונה, וצריך לדעתי האישית להסביר לבעל שלא אומרים לאשה תלמדי להסתדר. סליחה . תלמד להסתדר אתה עם זה שאני לא מסתדרת. זה משפט מאד מקטין ומשפיל ולא נעים. וצריך להסביר לו את זה שזה לא נעים ולא יפה לומר כזה דבר. ההחלטה להביא עוד ילד בצורה כל כך צפופה היתה מן הסתם משותפת ויש לזה מחירים ושני בני זוג צריכים למצוא את הדרך לחלק את המחיר בינהם ולא שאחד יגיד לשני שהוא צריך ללמוד להסתדר
זו דעתי

שלושה צפופים זה קשה קשה קשההה
בשלב ההוא (ואצלי הם פחות צפופים מאצלך) בעלי עבד בשתי משרות, לא נכנס לפני שמונה וחצי הביתה (כשהוא מצפה לארוחה חמה אחרי יום ארוך... ) והיתה איתי נערה *קבוע* פעמיים בשבוע + אמא שלי הביאה מהמסגרות יום אחד - ועם כל העזרה זה היה לא קל ודרש ממני המון כוחות.

ולעניין ה"תסתדרי"
אחרי הפעם האחרונה שבעלי אמר לי את זה לא עניתי, רק השארתי אותו יומיים רצוף משש לבד בבית, חזרתי בסביבות תשע וחצי לבית טינופת (בחיי, כמו אחרי מלחמה), לבעל שפוך על הספה (יש לו גאווה אז כששאלתי איך היה הוא רק ענה בקול חלוש 'בסדר גמור, אני מסתדר מצוין בלעדייך ומאז לא שמעתי שוב את ה'תסתדרי' הארור הזה).
תשאירי אותו יומיים בשעתיים האלה (פרט להנקה) ותשמעי מנגינה אחרת לגמרי.

עניין אחרון - אולי תשקלי לעבור למטרנה. אותי, לפחות, ההנקה מאד מחלישה ומעייפת פיזית. גמילה יכולה להשיב אלייך אנרגיות.


בהצלחה!
הם גדלים ממש מהר, הקושי הזה ישנה פניו.
וחושבת שכדאי לך למנוע לתקופה, עד שתרגישי שוב שיש לך כוחות.

תמיד יש לך דברים חכמים להגיד!

אני לא באה לעשות השוואות
אבל כן כשהיחס לתורה זה הוא נהנה ועושה חיים ואת סובלת
אז כן זה בהחלט חוסר הבנה בעיני מה זה תורה
וכשעבודה מוגדר הכרח ולימוד פינוק זה בעצמו לא אמירה אובייקטיבית אלא מערבת השקפת עולם
ולכן שאלתי מה ששאלתי
זכותה של מישהי לא להזדהות עם ערך של תורה
אבל לא חושבת שזה נכון מתוך זה להסיט מישהי אחרת לשכנע את בעלה לחדול מכך כי הוא לדעתה האישית מתנהג בצורה אגואיסטית..
וזה מה שהרגשתי קצת מכמה תגובות פה- אמנם בעדינות הכל נכתב אבל תכלס זה היה השדר

וסתם- עניינית לנק' שהעלית-

א. בעלי גם ר''מ בישיבה גבוהה וגם סטודנט
אז הלו''ז שלנו כרגע ממש ממש לא מפנק... אף ערב בשבוע לא נפגשים כמעט.. אולי ערב אחד.
היום למשל הוא יצא לפני 6 מהבית ואראה אותו רק ב9 בערב
ומה אני עושה? לוקחת לשעה בייביסיטר לצהריים שאוכל לנוח
ולא אני לא עובדת במשרה מלאה. רק שלישי משרה והרוב מהבית
ולא אין לנו שקל עודף בצד
ובכל זאת לצורך האמהות והכוחות שלי אני כן מוכנה להשקיע בעזרה לפעמים -אבל כן מאוד מתוחכמת ובתקציב מוגבל.
סתם ..זה לא קשור לפותחת- אבל הרגשתי כאילו את כותבת לי - את מתפנקת נחה כל יום יש לך כסף לעזרה אז את לא מבינה את הקושי של הפותחת בחיי אברכות. וואלה כן מבינה דווקא( ובעלי היה אברך עד עכשיו כל הזמן.וגם עכשיו המשכורת מאוד מינימלית וההשקעה גדולה מאוד)
ואני גם כתבתי שאני מזדהה עם הקושי והתחושות
וגם בעצמי היו תקופות שהרגשתי בדיוק כמוה שבא לי שפשוט יהיה איתי ולא ילמד
אבל דווקא במבט לאחור אני מבינה שאם זה מה שהיה קורה -זה לא היה לטובתי
הייתי נשארת מאוד תלותית,לא מכירה בכוחות שלי,לא יודעת למצוא איזונים ולבחור לתת לעצמי מה שאני זקוקה
זה לימוד שלומדים יחד כזוג
לדבר
לתאם ציפיות
לתכנן מה נכון לנו כרגע
יש תקופות שצריך יותר הרתמואבל בעיני- לא להתמכר לעזרה תמידית כהכרח
ללמוד איך אני יכולה גם להנות מהזמן עם הילדים
וכן גם עם צפופים וקטנים אפשר!

אין בעיה שאם עכשיו מרגישה שזקוקה לעזרה ממנו והוא יכל-אז בסדר הגיוני
אבל לא חושבת שזאת ציפיה הגיונית לצפות שכל יום תמיד יהיה איתי מישהו לעזרה צמודה
כן חושבת שצריך גם ללמוד להסתדר
לתת לעצמך מלא כוחות וללמוד לפרגן לעצמך

פשוט ראיתי שכתבת בתגובה אחרת שיש לך עזרה ממנו בשעות שלא מקובלות בשוק העבודה ומצד שני את כותבת לה- ומה אם הוא היה עובד. מבינה? הגבתי רק לענין הזה.
לא חושבת שאת מתפנקת ובכלל לא מכירה את אורח חייך מי אני שאומר מי מתפנקת? בחיים לא. סליחה שהשתמע ככה מדברי 🌷

אני מבינה מה את אומרת מהתגובות כאן , אישית אני לא חושבת שזה נכון להשוות ולכן כתבתי את דברי .
גם אי אפשר להשוות מה שאשה תבקש מבעל עצמאי בעבודה או מבעל שכיר. ככה זה בחיים
ובהחלט יש אלמנט גדול של הקרבה עבור תורה. אבל זה צריך לבוא כרצון של האשה ולא שבעלה יגיד לה להסתדר ושתקריב בשביל זה. כשזה בגישה כזו זה לא בסדר.

ואני לא חושבת, לפחות לא מה שאני הבנתי שזה לתמיד אלא שהיא כתבה בפירוש שלוש ילדים מתחת לגיל שלוש. זה תקופה קשה בחיים. שמחה אבל קשה.

וגם, אני אישית צורפ לי ממש עם המשפט של להתמכר לעזרה. סליחה זה הילדים של שנינו החיים של שנינו ואין אצלינו מישהו שעוזר ומישהו שנעזר. יש בית ומשפחה ושנינו עושים מה שאנחנו יכולים. זה כמו שאם אני מבשלת תמיד את
תגידי לבעלי שהגיע הזמן שהוא יבשל לבד והוא מכור לעזרה שלי בבישול? ממש לא נכון?
כל אחת קשה לה דברים אחרים יש מי שקשה לה לעבוד משרה מלאה ויש מי שקשה לה להישאר בבית עם הילדים ולא לעבוד ויש מי שקשה לה לבשל... ובני זוג אמורים להתמודד יחד ולעזור אחד לשני בנקודות קושי. אתה לא אמור ״לאמן״ את אשתך להסתדר לבד במשהו (ולא היא אותך) ואם מישהו תמיד צריך עזרה בהשכבת ילדים אז הוא או היא לא מכורים לעזרה. זה נקודת קושי והבן זוג אמור לעזור בה. זו דעתי

סליחה, שנינו הורים, יש כ-ל מיני תקופות וכל מיני סוגי קושי.
אם אני חנוקה עד האוזניים אני מצפה לעזרה. נקודה.
לא סביר בעיני שאני אכבד את השפיות ושולטת הנפש

ושלוות הנפש שלי (וכמובן כל הבית נופל איתי) ואתה תגיד לי מהעבודה/מהכולל/מהסידורים/מלא אכפת לי איפה - תסתדרי.

מהנסיון שלי לפעמים יש תקופה מאד מאד קשה (תינוקת עם שיניים, פעוט הגמילה, ילדה ההסתגלות לגן חדש) - שבהן אין אפשרות (או לפחות לי לא היתה אפשרות - להתאמן על להסתדר לבד.

אני רק בנאדם אחד והכוחות שלי, הסבלנות שלי, יכולת ההכלה שלי, כושר התמרון שלי והקשב שלי - כולם מוגבלים.

אולי פספסתי משהו..

ברור שלא שייך בשום צורה שבעל יגיד לקושי שאשתו מציפה- תסתדרי
זה ממש חוסר כבוד וחוסר הבנה לתחושות שלה.
כשצף קושי כזוג אמורים לחשוב יחד איך לפתור אותו
בטח לא לומר- 'תסתדרי'

לא שמתי לב שזה מה שנאמר לפותחת-...ולא התכוונתי להצדיק כזאת תגובה

האמת שאני מסכימה איתך לגמרי
אני לגמרי חושבת שהחלטות על אורך חיים מקבלים יחד
ומדברים יחד על הקשיים והצרכים של כל אחד
ובטח שאף אחד לא אמור לדרוש מהשני
אלא להפך להבין ולהכיל את הקושי
אני מסכימה לגמרי
וגם עם לא לעשות השוואות
לא לזה התכוונתי..

אני גם חושבת שזה בסדר להזדקק לעזרה
ובאמת המילה 'להתמכר' אולי קצת קיצונית
אבל מה שהתכוונתי שמנסיוני לא כדאי להתרגל 'הבעל תמיד יכל להיות זמין עבורי בכל שעה היום ..לא משנה אפילו מה הסיבה
וכן להרגיל את עצמי למצוא דרך לקבל עזרה מעוד אפיקים..
ובטח שיש תקופות שצריך יותר..

וגם כמובן לא התכוונתי שהילדים הם התפקיד של האישה בלבד והבעל מתנדב לעזור כשבא לו או משהו כזה
אני הכי לא הבן אדם שחושב ככה..מאוד מאמינה בשותפות..
אבל מאחר ויש איזו חלוקת תפקידים בסיסית בבית
אז כן בפועל יוצא שהאישה יותר עם הילדים אז בתור עצה המלצתי לנסות למצוא את הדרך להקל על הזמן הזה ולא לצייר אותו כמשימה לא אפשרית
וגם אברך- אם לא יגיע אחה''צ גם לא יקבל קצבה- אז גם פה יש מימד של פרנסה

וזה צורם לכל מי שלא כזו, לכל מי שנעזרת/נחנקת.

וכמובן- לכתוב בדיעבד לא דומה כלל וכלל ללחיות את הקושי בהווה.

על מה שהתכוונתי לומר זה-

איפה שהבעל יכל להיות ולעזור- זה מצויין
ואיפה שלא- כדאי למצוא אפיקי הטענת כוחות ועזרה אחרים שלא תלויים רק בו

ואני הכי לא סופר וומן בעולם
ולא כתבתי בדיעבד בכלל..אני גם עם קטנים וצפופים ברגע הזה..ומתמודדת גם בהווה

קיצר פשוט לא נראה לי קראת את הדברים מהכוונה שאליה התכוונתי

אבל קיבלתי תחושה של -
אם רק תעבדי על *עצמך* ולא תהיי תלותית העניינים יסתדרו לך סבבה, ולפעמים ממששש צריך עוד יד.
באחד הלילות כשבעלי הגיע מאד מאוחר היתה איתי נערה, בערך לשעה, וכל מה שהיא עשתה, בתכלס, היה לטגן חביתות/עין, לחתוך קצת ירקות ולערוך ולפנות את השולחן.
אני החלפתי, קילחתי, טיטאתי, נעלמתי, הפקדתי, שרתי, סיפרתי, נישקתי השכבתי.

לא יודעת איך הייתי עושה את זה + לטגן, להגיש, לפנות, לחתוך.
ואני אמא יותר שנים מהפותחת.....

לא משנה
אני רק התכוונתי לטובה-לתת עצה שעזרה מאוד לי
לא התכוונתי לתת תחושה לא טובה לאף אחת

אז בואו נעצור את זה כאן

שולחת לפותחת-ולכל מי שרוצה- המון כוחות. באמת.
זה באמת לא קל
וכל אמא היא כ''כ גיבורה..

לפעמים בעבודה זה מצב של אין בררה ושורדים . אבל אם אפשר לתכנן את החיים שיהיה נעים יותר למה לחיות בהישרדות? האם בשביל שהבעל ילמד תורה האשה צריכה לחיות בהישרדות? .אם אדם עובד במקצוע שחייבים לעבוד בו עד שש - שבע, לפעמים אין בררה, ואז שורדים( לא תמיד יש אפשרות לעזרה של אמא או ביביסיטר קבועה). אבל שהבעל ישב וילמד תורה והאשה תהיה בבית בלי אויר לנשימה עם 3 קטנטנים, מרגיש לי לא נכון, זה שונה מאחת לאחת ויכול להיות תלוי גם באופי של הילדים, יש תקופות שונות. אבל כשאשה מרגישה שהיא קורסת, נראה לי לא מוסרי שבאותו זמן הבעל ישב בנחת וילמד.
גילוי נאות- שנינו מגיעים בארבע מהעבודה, אני חייבת קצת מנוחה כדי להיות פנויה לילדים ורק אחרי שאני נחה בעלי הולך לבית כנסת/ שיעור וכו.... והקטנים שלי הרבה יותר מרווחים מהילדים של הפותחת ויש בבית גם גדולים ביסודי וחטיבה( הגדולים יותר לא בבית ביום יום). ובכל זאת קשה לי מאוד כשבעלי ( או הבת הגדולה) לא נמצאים בזמן ארוחת ערב, מקלחות והשכבה של הקטנים.
אז עם 3 קטנטנים ברור שחייבים עוד יד.

קודם כל ממש מבינה את הקושי שלך 3 קטנטנים בבית זה באמת לא קל.
אני חושבת שדוקא זו הזדמנות בשבילך ללמוד להסתדר לבד לא מכיוון שהכל עליך אבל כן להיות עצמאית יותר הרי לא חושבת שבעלך יוכל לנצח להיות איתך כל הזמן בבית. אז אולי כרגע העיתוי לא ממש מוצלח ואם תדברו על זה בצורה יפה ובוגרת תגיעו להבנות שהוא כן יעדר בזמן הזה מהבית אבל עכשיו ישאר איתך עוד קצת כי את זקוקה לזה. אם יש, אפשרות לעזרה חיצונית אפילו לחלק מהילדים זה יכול להיות מצויין.
אני מודה שאני אומרת את הדברים בתור אחת שהחלוקה ביני לבין בעלי היא כזו שרוב הבית והטיפול בילדים עלי לכן גם אני לא עובדת מחוץ לבית כדי שיהיה לי קצת מרחב לעצמי בשעות וזמנים מסוימים. ועדין גם לי לפעמים קשה שבעלי הולך ואני נשארת עם הילדים לבד אבל אני משתדלת לא לכעוס ולראות מה יעזור לי להתמודד.
אני יתן לך דוגמא ממש מעכשיו בשבת בבוקר בעלי קם לתפילה מוקדמת ולקח את אחד הילדים איתו נשארתי עם 3 שהקטן די בכיין אז למזלי הגדולה ובני דודים שהיו אצלנו עזרו איתו והיה נחמד אבל לא חזרתי לישון בעלי חזר והלך לישון יחד עם הקטן ואז אחרי הסעודה אני נשארתי עם הקטנים שוב. הגדולה הלכה והוא גם הלך להתפלל. עכשיו לרוב הקטנים הולכים לישון ואז גם אני נחה קצת והיום זה לא קרה אז בהתחלה כעסתי למה הוא הולך ואז הבנתי שהוא לא עשה לי דוקא הוא בכלל לא ידע שזה כזה חשוב לי ושהקטנים לא ישנים וזה נורא הרגיע אותי.. תדברו ביניכם מה הכי טוב לכם. ותזכרי שזו תקופה שעוברת זה גם נותן הרבה כוח. בהצלחה😘

הזכרת לי את התקופה שלי אחרי הלידה.

אצלי זה היה קצת שונה, כי זה רק שני ילדים והגדול בן שנה וחצי.

אבל גם אז בעלי עבד עד חמש וחצי והיה לי נורא קשה.

לאט לאט למדתי להסתדר, וקצת להרפות בשעות האלה.

אם יש לך אפשרות של אמא שלך שתעזור לך, אפילו חלק מהימים- אני חושבת שכדאי לך להיעזר.

זה לא רע להיעזר.

ואולי יציאה לגן שעשועים כן תעשה טוב, עם כל הקושי...

ראיתי שזה הרבה יותר מקל...

תדעי שהמצב של 3 צפופים מתחת גיל 3 הוא באמת נורא נורא קשה
אין דברים כאלה לדעתי אחרי זה כי כבר יש גדולים ועצמאיים.... זה זמן שזה מאד לגיטימי בו בעיני שכל כך קשה ותריך עוד ידיים כדי להסתדר עם 3 ילדים שתלויים במלא דברים בשעות קשות.

מציעה לדבר בכנות על הכל. ןגם על זה שעכשיו צקיכים אותו בבית.... אפשר ללמוד כשהילדים ישנים

אז בעלי גם בכולל ורק בקיץ אני רואה אותו במקרה הטוב ב6 וחצי...
בחורף אני רואה אותו רק אחרי 7שאז כבר הבנות ישנות ואחרי אוכל ומקלחות...
הקטנה בת 3 חודשים.

כן זה קשה לא אומרת שלא ועם קטנים...
אבל יש משו במה שבעלך אומר ..
החיים מלמדים להסתדר לבד. מה שלא יהיה..

אם יש לך עזרה מאמא נמלי את זה למה לא...

ואם את מרגישה לבד אז תחכי עם מקלחות ארוחות למתי שיבוא שיעזור לך

בעלי ביקש היום לחזור לכולל ב4 (אחרי שהוא מוציא את הילדים. והיום בד"כ הוא בביית בשעות האלה) ולחזור ב5 וחצי שאז הילדים מתחילים סדר ערב.
הסכמתי, יש לי ברירה?

הבן מסתבר לא ישן במעון, שזה אומר שהוא לא הפסיק להציק ולעשות שטויות.
והקטנה לא יודעת מה היה לה, אבל היא לא הפסיקה לצרוח.
ובנוסף לכל במקום להגיע ב5 וחצי הוא הגיע באיחור של 20 דקוצ! מה שאומר שהיה לי עוד 20 דקות להתחרפן עם שניים שמטריפים אותי.
עוד 20 דקות שהעופות שןכבים על השיש וזבובים חוגגים מעליהם, למרות שכיסיתי אותם.
עוד 20 דקות שאני דורכת על רצפה דביקה ומגעילה.
ובנוסף לכל שתפילת מנחה עכשיו הכי מוקדמת שיש, אז למה הוא חזר בכלל?? לא הספקתי להירגע בחצי שעה שהוא היה פה ושוב הוא הלך והשאיר אותי להסתדר איתם לבד (הוא לא מסתפק במנחה גדולה כי בקושי יש מניין בערב וחשוב לו שיהיה)

ואז אחרי שהוא הלך אני צריכה להספיק גם להכניס כבר את העופות לשקיות ולמקפיא, וגם להרגיע את הקטנה, וגם לגרום להם לסיים כבר ארוחת ערב ולספר סיפור (כשהקטנה בידיים שלי, ולמרבה השמחה, פולטת לי על כל החולצה)

ובסופו של דבר גם להישאר שפויה ורגועה ולהצליח לעשות את זה כל יום. מהמם.

לא יודעת אם יש דבר כזה עצבים אחרי לידה, אבל זה מה שאני מרגישה עכשיו. עצבים ברמות על.

ולא משנה אם מישהו חושב שזה מוצדק או לא ולא משנה ההשוואות ללימוד תורה ועבודה וכו.. משנה מה את מרגישה

ואם את מרגישה לא טוב עם המצב זה דורש שינוי

בעלך לא בחור כבר.. יש לו אישה וילדים.. אתם משפחה אתם צריכים לשבת לדבר על הדברים ולהחליט יחד  תשבו לדבר בצורה מסודרת על כוס קפה ולא בצורה מאשימה..

במיוחד בדברים שקשורים לקדושה לתורה לתפילה אלו דברים שצריכים להיות בהסכמת שני הצדדים  אני לא מכירה את בעלך אבל לפעמים שיחה קטנה עם רב עוזר להם לדעת מה יותר חשוב עכשיו.. הרי הוא בסך הכל רוצה לעשות את רצון ה' ובטח ששלום בית והאוירה בבית חשובה יותר מהכל.

העובדות הן עכשיו שהוא לא כבול למשהו מחייב וכן יכול לעזור לך תנסי להסביר לו שזו רק תקופה שעכשיו קשה לך אולי תקבעו יום אחד שהוא יכול להגיע הביתה באיזו שעה שהוא רוצה אבל בשאר השבוע הוא יגיע מוקדם וידאג להתפלל מנחה לפני שהוא מגיע הביתה..

 

לדבר..למצוא ביחד דרך..

להסכים ולהתפוצץ הכי גרוע
מסכימה עם בתי123 בכל מילה
שבו ותדברו ותסבירי
דברים צריכים להיות בהסכמה של שניכם
מבינה מאד את העצבים שלך, חיבוק גדול!!!!

את מותחת את עצמך מעבר לגבולות שלך.
גם ככה קשה. מאד.
אז לאפשר לו לצאת ביום שהוא אמור להיות איתך זה פשוט לא לעניין.

חופשת לידה נמשכת 26 שבועות.

מתוכם - 15 שבועות בתשלום (או 8 שבועות בתשלום).

מי ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה, זכאית לדמי לידה במשך 15 שבועות מתוך חופשת הלידה

מי ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה זכאית לדמי לידה במשך 8 שבועות מתוך חופשת הלידה


חופשת לידה

ויש גם מחשבון לחישוב ברשת איפשהו. נסי לגגל

כולל יום הלידה
כולל שישי שבת

אם לחזור בשבוע שנופל כיפור או לחכות לאחרי סוכות..
מה נראה לכם?

או לוקחת ימי חופש? או עובדת משרד החינוך?
את יכולה לסיים את חופשת הלידה לפני סוכות ולחזור בפועל רק אחרי סוכות על חשבון ימי חופשה בתשלום.

בסוכות עובדת במעון שלא עובד בימים האלה

אם תחזרי לפני ואחרי החג? ירדו לך ימי חופש?

והיא גם לא לוחצת ושואלת מתי אני חוזרת

כי ככה תקבלי תשלום על כל ימי החופש האלה בלי לעבוד בפועל

חוץ מזה ש"להאריך" חופשת לידה (גם אם זה רק לחרוג אל תוך החל"ד ללא תשלום) יכול לגרור בירוקרטיה עם הפנסיה וכאלה. לא יודעת בדיוק איך מתנהל אצלכם

יש לך איש קשר מהעבודה שידע להסביר בדיוק אם זה המצב?

מציעה לחשוב האם שווה לבזבז את ימי החופשה על סוכות או לשמור לימים אחרים בהם יתרת ימי החופשה תהיה יותר חיונית.

אבל גם אם כן- יש מה להתלבט כי את ימי החג וערב החג היא כן תקבל תשלום לא על חשבון החופשה.
אבל באמת צריך לבדוק בדיוק מה התנאים בעבודה הספציפית

הרבה פעמים גם על תקופות של חופשה מרוכזת מקזזים מימי החופשה של העובד,

וזה על חשבונו....

או שיורד בשכר...

בהתלבטות היא.
אני חוזרת יום לפני כיפור ואז חופש יומיים שני שלישי עובדים רביעי חמישי שישי ואז ראשון חג אז לא יודעת אם זה משתלם לחזור ל4 ימים

לעבוד יום אחד ולקבל את חופשת סוכות. או לחזור בזמן לעבד 4 ימים ולצאת לחופש. ברור שלא משתלם לחזור מייד אחרי סוכות. אלא אם כן את רוצה להאריך בהרבה זמן גם אחרי סוכות ללא תשלום

בהרבה מקומות עבודה יש חופשה מרוכזת בחול המועד, גם בערבי חגים - והשנה יש הרבה ערבי חג.
ומורידים שעות חופש על החופשה ״המאולצת״.

המשכורת החודשית נשמרת - אך יתרת החופשה השנתית יורדת.

לא מורידים

גם חדרי הלידה וגם המחלקה.

לי הצליחו רק מפתיחה 1.5-2.

למה הוא ממליץ על סטריפימג? למה רוצה לזרז?

- הבנתי שאי אפשר לעשות בלי פתיחה. לא יודעת בוודאות.

- לי הרופאה רצתה לעשות בקופה, אפילו קבעתי כבר תור. אבל ממש פחדתי לעשות שם כי זה מאוד רחוק מהבית חולים שבו רציתי ללדת.
בסוף יום לפני התור שלחו אותי למיון בגלל לחץ דם גבוה, אז כבר ביקשתי שיעשו לי שם. אני אישית ממליצה לעשות בבי"ח, מרגיש לי יותר בטוח.

- לי אחרי הסטריפינג כבר יצא הרבה דם, אז עברנו את עצמנו. תכלס, במחשבה לאחור, יכול להיות שזה לא אסר. ממליצה לך לשאול רב לפני הסטריפינג.

ואולי אישית זה עבד מצויין. שיחררו אותי מהבי"ח, תוך פחות משעה התפתחו צירים משמעותיים, חזרנו וישר הכניסו אותי לחדר לידה.. ילדתי אחרי כמה שעות

רוצה לזרז בגלל משקל

המיילדת במיון אמרה שהיא צריכה קודם לבדוק אם יש לי פתיחה.
היא בדקה וישר עשתה סטריפינג, אז מאמינה שהיה לי.
אם אני זוכרת נכון היא אמרה שהיה לי בסביבות ה-2..

ותכלס בסוף הוא לא נולד כ"כ גדול🙈

40+3

אני לא הגעתי לשלב שלך. עשו לי כבר ב39+2.

למרות שאם הרופא המליץ כן לעשות, הייתי ממליצה לשמוע עוד חוות דעת רפואית. יכול להיות שבתנאים שלך כן עדיף לעשות סטריפינג/זירוז...

בהצלחה! בשורות טובות! ותעדכני😘

בפתיחה 1.
עשו לי בבית חולים- הגעתי לזירוז מתוכנן (בשבוע 36).
אותנו זה לא אסר. לא ראיתי אחר כך דם וגם הרב שלנו אמר שזה לא אוסר. אבל יש רבנים שפוסקים אחרת ולכן תשאלו את הרב שלכם.
לא בטוח שתתפתח לידה כ"כ מהר. אצלי היה צריך גם פיטוצין.. מצד שני הייתי בשבוע מוקדם יחסית אז הגיוני שהגוף שלך יותר בשל ללדת ממה שאני הייתי

שזה בתכלס אומר שנאסרים.

בלידה הקודמת עשו לי פעמיים ולא היה דימום ובאמת לא התפתח כלום.

בפעם השלישית כן היה דימום וכמה שעות אחרי זה התחילה הלידה

נראלי כבר כתבתי את זה 1,000 בפורום
ממליצה מאוד להתייעץ עם מכון פועה. הרבנים שם מכבדים מאוד ובקיאים בנושא.

מניסיון שלי, נורמלי בהחלט. לא זוכרת כמה זמן לקח עד שהפסיק, אבל בשלב מסויים (בהתייעצות עם רופא ורב) הכפלתי את הכמות. ואז אחרי שנגמר הדימום. היה לי שקט לגמרי עד שהפסקתי עם הכדורים.

ובקשר לשאלה השניה-
במקרה שלי לא נאסרנו בכלל. אם לא הייתי מתייעצת עם מכון פועה הייתי אוסרת את עצמי בלי שום ספק!
הם הדריכו אותי איך לפעול.

תתקשרי אליהם!!

ותודה!

שלך
בגדול כל עוד ראית רק על התחתונית זה לא מטמא לפי הרב שלנו גם תחתונית לבנה זה בסדר
אם כבר אסרת את עצמך תשאלי רב בכל מקרה..אולי הוא יתיר אולי לא
לגבי השאלה שלך איך אפשר להתיר..זה שאת לא נטמאת לא אומר שאפשר לקיים יחסים ממש כשייש דימום אז את צריכה ממש הוראות מפורטות מהרב שלך איך לנהוג

ממש סומכת על הרב, הוא רב גדול עם הרבה ניסיון רק לא מבינה מה אני אמורה לעשות עכשיו? פשוט להמשיך כרגיל ולחכות שהדימום יפסיק?

כמו שאמרתי לך, ממליצה מאוד להתייעץ עם מכון פועה לגבי ההמשך. לי אישית נתנו הנחיות איך לפעול.

אני דממתי עם סרזט מזמן במשך איזה שלושה וחצי ארבעה חודשים עד שהפסקתי. לא הצלחתי להיטהר..

למיטב ידעתי, צריך להתייעץ עם רופא לגבי הכפלה של המינון. לא להכפיל על דעת עצמך.

לא כתם פה כתם שם...

פשוט החלפתי פד לעיתים ממש קרובות.
ואני לא יודעת להגיד לך לגבי רופא וגם לא רוצה לקחת אחריות.
אולי תתקשרי להתייעץ איתו? יש אפשרות כזו אצלכם? במקום סתם לחכות לתור...

וראיתי שכתוב בעלון שזה גורם לדימום.
לכן כנראה הרב התיר לך, כי זה דימום שנגרם מהגלולות.
בהצלחה

לא כ"כ הבנתי למה את חושבת שאת בהריון ובכל מקרה אם יש לך ספק תעשי בדיקת דם

על מחקר שראה שאזורים יותר קדמיים וגבוהים במח מפחיתים פעילות ואזורים יותר נמוכים ראשוניים מגבירים פעילות כדי לעורר רגשות אמהיים והקשרות. לא זוכרת להביא לך מקור

אנסה לחפש ביוטיוב

שנמשכים שנתיים לאחר הלידה. אבל השינויים האלו ככל הנראה נועדו בעיקר בשביל שהמח שלנו יהיה מסוגל ללמוד מטלות חדשות שקשורות לטיפול בתינוק, ולהקשר בצורה טובה יותר לתינוק.
מצרפת לך מה שמכון דוידסון כתבו על המחקר הזה
כיצד ההיריון משנה את המוח?

זה אחד הדברים שגרמו לי לזהות את ההריון הנוכחי.
במשך שבוע *כל הזמן* הייתי מנסה להכניס את המפתח של האוטו למנעול של הבית, ומיד אחר כך את המפתח של הבית לאוטו.. 🙈

הפסים החצי בלתי נראים האלה לא נחשבים. היו פה המון עוגמות נפש מהם כבר של בנות.
ברור שתמצאי כאלה שזה היה הריון בסוף. כי פשוט היה הריון. לא אומר שהבדיקה לא מראה אותו דבר גם כשאין...

עם פס כמעט בלתי נראה
אבל ספציפית לתמונה שכאן אני לא רואה כלום אבל יתכן מאוד שזה לא עובר בתמונה מרוב שזה חלש והתמונה גם לא ככ ברורה

שישה ימים לפני התאריך
ופה באמת אני לא רואה..

אני יודעת מתי הביוץ וכמה ימים אחרי ביוץ עד עכשיו שבועיים כבר אני עם כאבי מחזור ודקירות
בגלל זה עשיתי את הבדיקות אני ובעלי מנסים לשמור בדרך הטבעית כי לנו 2ילדים לא כל כך רוצה ילדים עכשיו אז הלחץ בגלל זה

אם הפעם זה שלילי ואתם לא מעוניינים כדאי שתעברו לאמצעי מניעה.

תעשי בטא ליתר ביטחון.. אצלי כשהיה ככה (ב2 פעמים שונות) היה הריון..

מחר אני אעשה בדיקת דם כמה ערכים של בטא צריך להיות? היה מחר 3 ימים לפני מחזור

וכל הטווח באמצע צריך לחזור על הבדיקה.

לא הגיוני שהבדיקה הצליחה לזהות גם אם זה חיובי

חבל על המאמץ והבילבול 

עשיתי בטא היום משום מה עוד לא קיבלתי תוצאות

מזל טוב! תנסי לאט לאט לעכל ולשמוח. פעם הבאה, מה שעשיתם לא מונע הריון...

לאט לאט לומדים אה? בסוף יוצא חבורה נחמדה😝

והגעתי למיון הייתי עם פתיחה שלוש וחצי ארבע

כשהלידה עצמה מתחילה, אבל לא להקדים אותה...?

היו לי בחודש שמיני תשיעי המון והלידה עצמה היתה ארוכהההה.
אבל מי יודע?
כמו שכתבו לך, חשוב לשים לב שזה לא סדיר ומתרחש יותר מפעם פעמיים בשעה.

ממליצה לפנות בהקדם לרופא הנשים שלך.

אלרגיה או רגישות לטמפונים, פדים, סבון ותחתונים מחומרים סינטטיים. הרגישות או התגובה האלרגית עלולות להתבטא בתחושת גרד בפות או צריבה והתהוות נפיחות ואדמומיות באזור הפות. תגובה אלרגית לרוב תופיע בסמוך לשימוש באותו מוצר, למשל מיד לאחר החדרת הטמפון, ובמקרה כזה יש להוציאו באופן מיידי.

לעתים, בקרב נשים הסובלות מאלרגיה עונתית תופיע תגובה אלרגית גם בנרתיק – ללא קשר לשימוש בטמפונים המכילים חומרים מלאכותיים או תחתונים מחומרים סינטטיים, ואז הטיפול הרגיל בסימפטומים של האלרגיה עשוי להפחית את הגרד בנרתיק. במקרים נדירים מאוד עלולה להיווצר אלרגיה לנוזל הזרע של בן הזוג. כאשר עולה חשד לכך יש לפנות לייעוץ רפואי.

הפתרון: כאשר עולה חשד לרגישות או לאלרגיה, ראשית כל, רצוי להפסיק את השימוש באותו מוצר שגורם לבעיה ולמצוא תחליפים שעשויים מחומרים טבעיים. למשל, מומלץ להשתמש רק בטמפונים או בפדים העשויים מכותנה ונקיים מחומרי בישום, ובתחתונים העשויים כותנה בלבד. בכל הנוגע לתחתונים, ידוע כי מרככי כביסה מסויימים גורמים לתופעות אלרגיות באזור הפות (ללא קשר לסוג הבד). במקרה כזה יש להחליף את מרכך הכביסה. הטיפול התרופתי שעליו ממליצים רופאי הנשים, לרוב יכלול אנטיהיסטמינים או תכשירים סטרואידים, בהתאם למקרה.

לעיתים, אצל נשים הסובלות מאלרגיה עונתית לפריחה תופיע תגובה אלרגית בנרתיק גם ללא קשר לשימוש בטמפונים או בפדים המכילים חומרים מלאכותיים, והטיפול הרגיל בסימפטומים של האלרגיה עשוי להפחיתם.

בריאות הנרתיק

אבל אני פשוט יודעת שזו פטריה, זה בדיוק כל התסמינים של פטריה טחד לאחד, שהופיעו אחרי נטילת אנטיביוטיקה די חריפה למשך 10 ימים.
ותסמין של פטריה זה בין היתר נפיחות בנרתיק.
בפעם הקודמת שזה קרה הלכתי לרופאה שאמרה שזה אכן פטריה והיא גם בדקה וגינלית.
אני תוהה אם לעוש משהי זה קורה..
צרת רבים..
תודה)

מקפיצה.
אני גרפיקאית
אם בא לך לספר קצת בפרטי על הרעיון
ממש אשמח!!
כל הכבוד על הרעיון ועל הרצינות!

לא פשוט.. ליבי איתה שנאלצה להגיע לפתרון הזה.

יש איתי מישהי בעבודה שגם עשתה זאת בתחילת שנות הארבעים שלה.
נולדה לה בת, לפני כמה שנים.
האושר והאור שזה מכניס הביתה - ללא מילים !

מותר לחמם עוד פעם אחת תוך שעתים מאז שהתחילה לאכול
אחר כך לזרוק

שאפשר לחמם פעמים
תודה רבה!

שלי בת שלושה חודשים ועדיין יונקת כמעט כל שעה שעה וחצי אין הפרש של שלוש שעות לצערי

איך לגרום ליד להירדם לבד ואת השלבים

שאצלי היא כנראה משלימה את מה שלא אכלה בגלל הפטריה

הוא מצונן?

והוא גם ישן מלא שעות. צריך להשלים את המספר ארוחות.

אני כל הזמן מניקה בערך
לא באמת ... אבל ככה זה מרגיש
אני לא ככ בודקת שעות וכמה זמן פשוט לוקחת בחשבון שככה זה התקופה הראשונה

וממתי סופרים הנקה? מזמן שהתחיל או מהזמן שסיים?

חוץ מזה שכשניכנסים למעון הם כבר לא בני חודשיים

הוספתי מטרנה ובא לציון גואל!

כמובן שהלכה ההנקה

אבל חזרתי לשפיות...

אם ישן שש-שבע שעות כשקם את בטח ממש מלאה ואם אוכל טוב אמור להיות לך עוד ארבע שעות ולהתאזן במשך היום ..

בגיל הזה כל שעתיים וחצי- שלוש עשר דקות כל צד

כל השאר זה הרגל

אולי גרעפס או גזים תקוע שמפריע לו או טיטול או לא יודע להרגע בלי הנקה - תטפלי בזה

תנסי להיות קשובה לבכי ולראות מה באמת מפריעה

לא מסכים..מתחיל לו כאב בטן(אצלי זה ככה) נרדם ,בוכה
אז מכמה דקות ספורות הוא לא יהיה שבע לשעתייםוחצי -שלוש

אז תרעיבי כי זה מה שכתוב בספר הנחיית הורים?

ולא
לא כל דבר כזה אפשר לשנות
כשלתינוקות שלי כאבה הבטן והמון פעמים היניקה עוררה את הגזים..לא היתה י דרך להמשיך להניק רצוף
ואגב- זה גם משפיע על תפוקת החלב שהיה מיוצר אצלי בכמויות קטנות ולעיתים קרובות

נרדם תוך כדי כאב בטן?
אם עובד לך מה שאת עושה בבקשה לבריאות!

זה לא אומר שזה מה שנכון בכללי..

אצלי דוג' ישן במיטה שלי וזה מה שעובד .. לי כרגע הכי נכון וזה ממש נגד כל הנחיה ויודעת שאטפל בזה בקרוב

לתינוקות יש את הרפלקס של המציצה אז אם תתני לה, היא תמצוץ!
רופאת ילדים מומחית אמרה לי שאפשר לחכות שלש שעות (הספירה מתחילה מתחילת היניקה) ואין צורך להניק יותר מ45 דקות כל פעם.
כל פעם שהתינוק בוכה בין לבין אז להחזיק לגרעפס, לשים מוצץ, לנדנד.

מה שקורה כשהתינוק יונק מאוד צפוף אז הוא לא אוכל מספיק כל פעם
מה גם שהוא מקבל בעיקר את החלב הקדמי שפחות משביע אותם.

אני ממש לא אוהבת להיות עם שעון בקטע הזה, במיוחד לא בהתחלה.

כל היועצות הנקה אמרו לי שבהתחלה מניקים לפי דרישה.

אבל זה נכון שלא תמיד צריך להניק, לפעמים הם רק רוצים למצוץ, ולזה נועד המוצץ.

אבל תינוק בן חודשיים וחצי יותר טוב בשבילו המרווחים הקבועים בין הארוחות

כנראה לא אוכל טוב את המנה שלו..

לפי דרישה אוכלים אול שבועיים ככה..ואז הם מתאזנים.

 

פער של שעתיים וחצי-שלוש הוא יותר סביר.

עדיף לבדוק מה מפריע לו מאשר להניק כל הזמן..

אבל בכל מקום עבודה מגיע לבעל שבוע חופש לפי החוק, על לידה של ילד

ומעבר לזה זה על חשבון ימי החופשה שלו

לא מבינה בזה..

@כתר הרימון ו @כמו צמח בר מנהלות אותו

בהצלחה

אולי 'צמח בר'

זוכרת שהיה "מיוחדת" שבוע, לא זוכרת לגבי אפשרויות הארכה...
אבל מאז עברו הרבה שנים🤶
לא יודעת מה התנאים היום.
הכי ממליצה זה לשאול את הרצינות ת"ש מראש מה התנאים והזכויות.

בהצלחה ענקית יקרה! אשרייך!

מחשש לאאוטינג מגיבה מהניק הכללי.

מגיעים שמונה ימי חופשה ואין דרך להאריך,

כמובן שאם זה מתחבר עם סופ"ש או סתם מפקד שממש רוצה לפנק.

בעלי נתקל בזה גם כבעל וגם כמפקד ובאמת שאין להם אפשרות לתת יותר מזה,

כן, גם שאני ילדתי, הוא לא יכל לקחת יותר ימים.

כדאי לנצל את הימים שהם כן נותנים ולנסות להנות מזה כמה שיותר.

 

נ.ב לכאורה יש ימי חופש אבל צריך לאשר לו אותם ואין סיכוי שמישהו יאשר לו אותם אחרי המיוחדת של הלידה (למיטב ידיעתי, זה יותר בכיוון 10-15 שגם ככה נגמרים על הרגילות)

ולקנות חדש

הקודמים אמרו שהוא מ2017 ואנחנו השתמשנו שנה וחצי. זה נחשב הרבה??

הריפוד, הרצועות והגוף מושלמים ונח לנו מאד עם הבסיס. זה אבוד?

כל סלקל נשאר הרבה ברכב ופעם ב... מורידים ריפוד לכבס, לא?!

הקלקר לא אמור להשבר סתם

בכל אופן אולי מישהי פה מכירה.. אני אף פעם לא שמעתי על אופצייה כזו של החלפת הקלקר

בכל מקרה לפי דעתי אין אפשרות להחליף קלקר. תצטרכו לקנות חדש.
באופן כללי לא ממליצה לקנות כסאות בטיחות יד שניה...

זה ממש אובדן והצער ברור..
בתוך תוכך כבר דמיינת, וחישבת, וציפית והתרגשת....
תני לעצמך זמן ואפשרות להרגיש את העצב. זה יתן לך כח לקום ממנו ולהמשיך הלאה.
תכלה שנה וקללותיה..

אמןןן.

 

כבר הרגשתי ממש ..ראיתי...דמיינתי את עצמי בר"ה בהריון.

ושמחתי כל כך.

 

ולאחר חודש מחזור נקלטתי להריון תקין
הבונבון מתוק בן 3.5 חודשים
מאחלת לך להפקד להריון תקין במהרה

וואווו.

ממש מחזק!

 

הלוואי בקרוב ממש !!!!

 

 

שנה חדשה הכל דף חלק טנקי, תנצלי את זה לבקש

כואבת איתך.
ממש קשה הציםיה, השמחה, ההתרגשות...
ואז זה מתנפץ.. ומדמם...

מאחלת לך בשורות טובות בקרוב!

אלפי חיבוקים! אמן וה׳ ימלא חסרונך בקרוב ממש!

נכנסתי להריון תקין חודש אחר כך,

ואז הגיע ההריון התקין והילדה המהממת שלי
שולחת לך כוחות לרוב!!
שנה חדשה, גזר דין חדש, תתפללי וה ישלח לך תינוק בריא במהרה
❤️

תודה ⁦❤️⁩

שורה חזקה.
נגע בי.

בבקשה, יש לך עוד שירים שיכולים ככה לעורר אותנו בשבוע שלפני יום הדין?

לא כל כך...
רוב השירים שכתבתי הם בעקבות הגירושין שעברתי.
השיר הזה הוא מלפני שנה
וכתבתי כמה ימים אחריו שיר
שחיבר לי בין יום כיפור לבין הגירושין.

מקווה שבהמשך תרגישי שהגזירה הקשה קשה הזו נכונה לך ומיטיבה איתך.
ותזכי לבנות בית חדש.
מזדהה.

זה היה כואב
אבל צמחתי
ועכשיו ב''ה אני נשואה עם תינוקת.

את פשוט מקסימה!
חזק מאד.