האם יש למישהי כולל אמבטיה?
ממליצה?
אני רוצה עגלה קלילה ואמרו לי שאין יותר קל ממנה
אמיתי?
האם יש למישהי כולל אמבטיה?
ממליצה?
אני רוצה עגלה קלילה ואמרו לי שאין יותר קל ממנה
אמיתי?
ועדיין היא לא יויו שימי לב לזה.. אני נגיד לא מצליחה להעלות אותה במדרגות של הבניין יחד עם הילדון.
ברמת הטיולון יש יותר קלים ומספיק טובים.. בדיוק הגענו לשלב שעוברים לפנים החוצה ואני מחפשת לו טיולון קליל יותר
אבל באמת מהרגע שעברנו לטיולון של הבוגבו והבחורציק התחיל לאכול העגלה זה דיי מתסכל אותי שהוא עושה השמדה שיטתית לעגלה כ"כ יקרה...
לא יודעת אם צריך להשקיע כ"כ הרבה..
מה שכן זו עגלה מדהימה בנוחות שלה.. יתרונות וחסרונות
אותי זה ביאס...
אני צריכה את העגלה מגיל 0
יש לי טיולון שקניתי לילד האחרון מחברת בת של מקלרן, נראית בול אותו דבר שאני ממש מרוצה ממנה (יש לי גם סיטי מיני בת 9 שכבר נשברה)
לכן מחפשת משהו קליל, אני באיזור של הרבה מדרגות, אבדוק את הסיטי תור לוקס @אורוש3 למרות שאני רוצה לגוון בחברה 
לא?
ברור שהיויו יותר קלה, אבל לדעתי לגיל 0 פחות מתאים. הרגשה כזו...
גם אני קניתי את הבי כי אין לנו מעלית, וכל פעם ממש הרמתי את העגלה במדרגות.
ממש הוקסמתי!!
נראה לי שנלך על זה, חיצונית גם דומה מאד וקלילה
חבל לי לשלם עוד 1000 ש"ח לפחות בשביל המותג ![]()
תודה למי שהמליצה
ראיתי רק את האפורה הכהה והמוכרת אמרה לי שיש בדים פשוטים יותר שמתלכלכים בקלות
מענין אם זה נכון או לא
איזה צבע את קנית?
בחודש האחרון מחיר הבוגבו בי 5 ירד משמעותית ל3500 כבר..
לדעתי כשתצא הבוגבו החדשה עוד ירד עוד במחיר... שווה ממש לחכות
כמובן רק אם יש רצון להריון..
למזלי זה רק קפה..
כל השאר לא נוגעת
כן נתתי יותר צומת לב בהריון .. מה אני אוכלת ואיפה תוך יום כבר רואים שיפור
.את מרגישה על הילד/ה? גופנית?
אצלי אחרי תקופה של 4 חודשים החזה התקטן ממש וחשבתי שהחלב התמעט.
עקבתי אחרי הנערה
ובנוסף שאלתי בטיפת חלב ,אמרו שהילדה מתפתחת ועולה במשקל בצורה מעולה.
הבנתי שזו הרגשה שלי בלבד.
יש הוראות כמה זמן אפשר להשתמש בו
פטמה חייבים להחליף מילד לילד
לא הייתי נלחצת מכל זה גם אני לא מקפידה להחליף אבל לתינוק שרק נולד זה לדעתי ממש קריטי
אם היא מאד אוהבת את הילדים ברגע שאת צריכה ללדת תתקשרי תגידי שאין מי שיהיה איתם, שתבוא לעזור ולהיות איתם
ומיד אחרי הלידה תזמיני אותה לבוא אליך...
שאני מעריכה אותך מאוד על כיבוד ההורים שלך!
ועל עצם המחשבה של להייטיב עם אימך.
בהצלחה במה שתחליטו ושה' ינחה אותך בדרך הכי טובה לכולכם!
לא משנה אם תתני לה להיות איתך או לא, גם לא חושבת שזה קשור בכלל, העיקר שתדברי איתה ותסבירי לה בצורה מכובדת את רצונך.
לא יודעת איך להסביר את עצמי ומקווה שתוכלי להתחבר למה שיש לי לומר
יש לך הרבה כעסים שצברת כלפיה, להרבה מאיתנו יש סוג של טינה כלפי ההורים כשאנחנו גדלים
וזה לא באמת קשור אליהם. אז הם לא היו מושלמים או כמו שרצינו שיהיו, ואנחנו חושבים שאם הם רק היו כך או כך החיים שלי היום היו נראים אחרת או שהייתי גדלה אחרת או שהיה לי יותר טוב
ואולי זה נכון באיזשהו אופן אבל זה לא משנה, גם עובדה שזה לא קרה אחרת, זאת המציאות ולכן זהו רצון ה' והעבודה שלך בעולם.
ברור שהיא רצתה בטוב ביותר בשבילכם והיא עשתה מה שיכלה וראתה לנכון- אז היא לא הייתה מושלמת וגם את מן הסתם לא תהי אמא מושלמת אבל את תעשי את ההכי טוב שלך
בסופו של דבר אדם צריך לאהוב את עצמו ולקבל את עצמו ואת החיים שלו כמו שהם וללמוד לסלוח לעצמך ולאמא שלך
תסתכלי עליה ועל עצמך בחמלה
זאת סיטואציה לא פשוטה בכלל.
הייתי קוראת לה לקראת הסוף. כך שרוב הלידה תהיה בלעדיה.
ואח"כ לומר שהכל הלך במהירות ובלחץ שפשוט לא הספקתם....
כך הרווחת את 2 הצדדים.
לא בטוח שיעודד אותך אבל אצלי אימי פשוט הלכה לקניות באחת הלידות.
זו היתה לידה בזירוז ואמרה שאין לה זמן לשבת ולהמתין איתי.
ביקשה שנתקשר כשיתקדם.
בסוף ילדתי לבד כיון שהלידה היתה לא הכי הכי נעימה וממש לא היה לנו ראש להתקשר אליה.
ובנוסף קיבלנו על הראש ממנה שאנחנו אשמים שלא התקשרנו בזמן. (עוד כשהייתי בבית חולים האשימה אותי בטלפון)
אין לי בעיה עם זה שלא הגיעה. היא לא חייבת לי כלום. אך קשה לי עם זה שהיא האשימה.
לידה אח"כ ביקשתי מבורא עולם ללדת בשבת כדי שלא אצטרך לקרוא לה.
כל כך לא רציתי שתבוא. הרגשתי כל כך רחוקה.
ובורא עולם שמע את תפילתי- ילדתי בשבת.
לפחות יש לך אמא שרוצה לבוא ב"ה. פשוט תכווני שתבוא בדקה האחרונה. וכך הכל יסתדר.
תתפללי לבורא עולם שיעשה את הטוב ביותר.
אל תשכחי שגם לך יש רגשות וזה ממש חשוב! את גם בן אדם! אל תשכחי את עצמך!
את מדהימה!
איך מצד אחד הפן הרגשי אצלה כלפיכם הוא רק חיצוני ומצד שני להיות בלידה כן חשוב לה?
לא ברור לי הסתירה הזאת..ואז מה קורה אחרי הלידה? שוב רק חיצוני?
אני בכל אופן לא הייתי נכנסת לסרטים ושקרים קטנים של "לא הפסקתי.." ""הלידה התקדמה מהר.."
אלו אנרגיות מיותרות ואחרי הלידה לא תרצי להתעסק בזה.
עדיף להוציא את העוקץ קודם לידה זה שלכם. שלכם. שלכם.
עם כל הכאב עדיף להכין אותה נפשית קודם שהפעם אתם לבד.
לא הייתי מוותרת על חווית הלידה שלי בגלל אמא שלי..זה הרגע שלנו כתא משפחתי.
1. תפקיד אחר- לא ילך, יש לי אחיות בבית וגם גיסות (אחיות של בעלי), היא בטוח תבקש מהם לשמור על הילדים שלי ותבוא לחדר לידה, אני מכירה אותה...
2. לקורא לה לקראת הסוף- זה האופציה שמתחרה עם האופציה של להמציא סיפור לידה שהיה מהיר וכו', אני רוצה לבד לבד מצד אחד, הכי לבד, גם את הדקות שאחרי הלידה לבד עם בעלי והתינוק החדש, להסתכל לו בעיניים, להגיד לו תודה, להתרגש איתו בשהחיינו, לא יכולה לתאר כמה זה היה אחרת עם אמא בחדר...
מצד שני להמציא סיפור לידה, איתה, יהיה לי קשה מאוד, הכנתי את אחותי לעניין שתעזור לי עם זה, אם זה מה שאבחר, אבל כשהיא באטרף של לא הייתי בלידה, היא תגלה את האמת בסוף, בטוח לי (אחותי עשתה את זה פעם אחת והיא גילתה בסוף מה היה... וזה לא היה נעים)
3. להתפלל לה' ללדת בשבת- את זה אני עושה מההריון הראשון, ה' לא שמע לתפילות שלי עדיין, ובכלל בעלי אומר שאסור תפילה כזאת, זה מובא בספרים, כי אסור להתפלל שיגרם על ידינו חילול שבת. יסלח לי אלוקים, אני ממשיכה להתפלל על זה...
4. להכין אותה מראש שלא תהיה בלידה- לא הרחבתי מאוד הרבה, זה לא אפשרות, מי שמכיר מבפנים יבין. היא לא מבינה כשהיא ל רוצה, כמו שהיא לא מבינה שהטיפול המינימלי שהיא מקבלת היום לא טוב לא לה ולא לילדים בבית (והתייעצנו המון וניסנו הכל, אי אפשר לעזור למי שלא רוצה בעזרה).
5. לתאם איתה ציפיות מראש- כנ"ל, בלתי אפשרי, הלוואי והיה אפשרי!!
6. אני לא כועסת עליה, כמו שמישהי כאן הזכירה, בכלל לא, אני מלאת רחמים עליה ועל מה שעברה, אני יודעת שהיא מתייסרת על זה, היא מסובכת עם עצמה ולא מצליחה להרשות לעצמה לטפל בעצמה. אין בי טיפת כעס, רק רחמים, אם היה כעס לא היה כבוד. אני לא סוחבת איתי משקעים, ב"ה טיפלתי ויש לי בעל תומך ואני במקום אחר היום. זה רק ההתמודדות בסיטואציות שונות בחיים שזה מתנגש.
7. אני ממשיכה להתפלל לה' שיסדר לי את הדרך הטובה לכולנו, אולי שתהיה לי באמת לידת בזק (רחוק מהלידות הקודמות שלי...) או כל דרך שיש לו, רק שירחם עלי ועליה.
8. למי ששאלה מה ההסבר לניתוק נפשי והרצון להיות בלידה, זה לא רצון נפשי, זה לא מגיע ממקום של אם - בת, ממקום של קשר וחיבור. לדעתי זה מגיע ממקום שזה נותן לה אישור שהיא אמא טובה, למרות הכל. היא מודעת באופן מעציב למצבה. זה נותן לה אישור פנימי וחיצוני, הנה אני אמא ככל האמהות.
לא יכולה להסביר את הכאב שיהיה לה אם גם אני אאכזב אותה ולא יקרא לה ללידה, מצד שני הרגש שלי, מה איתו?
גם אם אחליט בסוף ללדת לבד, אני אשא עם עצמי את נקיפות המצפון והעיניים שלה עוד הרבה זמן.
מבפנים אני יכולה להעיד, שאחרי שהיא היתה איתי בלידות המצב הנפשי שלה היה ממש טוב לתקופה ארוכה, זה נתן לה המון. אחרי הלידות של אחותי היא בפירוש בריגרסיה. אני רואה קשר ישיר בין הדברים.
אני רוצה זכויות בלידה, רוצה להיות בת טובה, לכבד אמא, רוצה ללדת ולחוות עם עצמי ועם בעלי לידה טובה, רוצה ילד בריא ושלם, כמה רצונות! לכאורה לא אמורים להתנגש, אצלי כן 
תודה לכל אחת שטרחה לענות, גם על המילים הטובות, זה עוזר
שתזכי גם לילדים מכבדים ואוהבים כמוך.
לפי דעתי הכי חשוב להתפלל על זה את לא חייבת לתת עצות לה' שזה יהיה בשבת
את תתפללי וה' יהיה בעזרך בדר" כל התפילות שרוצים ומתפללים לה' נענות וגם אם בעיניננו זה לא נראה כך צריך לדעת שהכל לטובה וזאת היתה הדרך הכי טובה של ה' להיטיב עמך.
לגבי הלידה תכניסי לראשך שאת לא קוראת לה וזהו לא כדאי לעדכן אתה בזה.
ותראי בעז"ה איך תתפתח הלידה את תראי עוד ניסים ונפלאת אני בטוחה רק תתפללי על זה.
בהצלחה רבה
איזה בנות מקסימות יש פה, התחברתי שוב לניק האנונימי רק להודות לכם מאוד!
אם זה לא יהיה סיפור מדי של אאוטינג, אחזור לעדכן בעזרת ה' מה היה בסוף.
ברכות לכולם 
אימי היתה בקשר אדוק איתי עד לפני חצי שנה
יש במשפחתנו נתק רציני 4 בנות בגלאי 24 -30 ואבא -קבוצה אחת. והקבוצה השניה זה אמא עם 6 ילדים בגלאי 8-21 --כולם גרים באותו בית. אך יש נתק בין הצדדים.
רשמתי כבר בעבר את הסיפור בניק אחר miki123--..לא זוכרת מה הקוד ולכן פתחתי חדש.
יצרתי קשר עם אחיותי ואחיותיה של אימי שגם איתם אין לה קשר (אחרי כל כך הרבה שנים של נתק הבנתי שנתק לא יוביל לאף תוצאה ולכן החלטתי לחדש את הקשר)
ומאז הקשר קר יותר מקרח.
עד כדי שניסיתי לדבר על הנושא איתה אמרה לי בטלפון שאנני חסרה לה והיא לא מחפשת קשר איתי (הסבירה לה שכבר אמרה לי שאם אחזור להיות איתן בקשר היא לא יודעת מה יהיה על הקשר שלי ושלה וזו אשמתי ושאתמודד עם מה שעשיתי- השלום), ואכן אין מצידה תקשורת.
אני מתקשרת פעם בשבוע לאחל שבת שלום והתענינות קצרה מאוד רק מצידי. עונה לי בכן ולא.
כל שנה היינו יוצאים איתם לחופש בעלי אני והילדים שלי לכמה ימים והשנה כלום.
במקרה שמעתי שהם לא בבית והבנתי שהם יצאו (אימי עם הילדים הקטנים)
יצאו בחשאיות מוחלטת
מה? אני אוייב?
זה כואב לי.
מה בסה"כ עשיתי? שלום????? ועם מי? עם הבנות שלה עצמה ובשרה!!! ואחיות שלה.
שבוע שעבר התקשרתי פעמיים והיא לא ענתה אני בטוחה שלא שמעה את הצליל, אבל גם לא חזרה אלי.
היום היתה בממתינה ושוב לא חזרה אלי.
אני מרגישה שהרדיפה שלי אחריה סוחטת אותי נפשית.
אין לי עם מי להתייעץ בנושא מה גם שזה סיפור ארוך מאוד ואין לי כוח לספר.
לא רוצה נתק!
למה? למה לרסק אותי כך? למה לחפש בכוח נתק?
אנני רוצה נתק עם אחי הקטנים! לא בשביל זה עשיתי שלום.
אנני מצליחה להבין מה המניעים שלה.
חשבתי בעבר לכתוב לה מכתב . בעלי טוען שלא כדאי כיון שזה מה שהיא מחפשת שיתרפסו בפניה. שישתחוו לה. שירגישו שקשה בלעדיה. ולא רק בעלי אומר את זה גם אחיותיי גם אבי וגם אחיותיה של אימי.
תודה לבורא עולם על הניסיון הזה.
לא קל בכלל.
כל מילה בסלע ! ! !
זו לא פעם ראשונה שאני שומעת עליה את המילה "דיכוטומית"
אבי מאוד מסכן הוא נמושה. הוא כמוני מתאמץ להיות בשלום עם שני הצדדים והיא בועטת בו בדיוק כמוני ואף יותר (עדיף לא לפרט..)
אחיותיי בנות 16 ועד 20 נעות ונדות. אני מתאמצת ליצור איתן קשר כשאני מתקשרת הן מדברות איתי אבל לא מעבר...שום דבר מצידן . אני מנסה ליצור מפגשים וכלום...
האחים הקטנים אומללים. אין לי מושג מה היא הסבירה להם כשיצאו לחופש..למה אנחנו- בעלי אני והילדים- האחיינים שלהם לא הגענו.
היא לא אומרת להם לא להיות בקשר. אך אני מכירה את הלך רוחה...4 שנים הייתי בצד שלה .
היא היתה בוכה לי בהסטריה על אבא שלי ועל מה שעושה לה ועל הבנות איך שהן בועטות ומתעללות ופוגעות בה...בוכה בדמעות ממש. ואוטומטית זה הספיק לי בכדי לא לא ליצור מגע עם האחיות ולא לנסות לחשוב על שלום.
כמובן עד שהבנתי שיש פה משהו לא נכון בכל התהליך.
וזה כנראה מה שהיא עושה עם אחיותיי אחי הקטנים...בוכה להם ..דומעת וכביכול נותנת את התחושה שהיא האומללה.
וכנראה זה מה שגורם לגדולות להתרחק.
אצלנו במשפחה הכל היה עובר דרך אמא..וזו הבעיה הגדולה כאן.
היא יכולה לעשות את הצעד שאני עשיתי- ליצור שלום
אבל האגו לא נותן לה.
אני מזמינה את האחים הקטנים שבתות אלי..וזה הקשר היחיד.
כואב לי . רוצה קשר טוב ובריא עם כולם.
אני בטיפול.
30 שנה היא בקצר עם אחיות שלה ולא מרגישה שהיא הפסידה . או לפחות כך היא משדרת.
כך שלא נראה לי תבין מה היא מפסידה ![]()
ההפך נראה לי היא תשמח שאנתק קשר.
וחבל לי.
לא אוהבת מריבות . רוצה קשר בריא עם כולם!
לא פשוט.
תודה לך ![]()
לא מצליחה להשלים עם העובדה שכך אמא שילדה אותי, ודאגה כל החיים.
כך בועטת בי לפתע פתאום.
ולא רוצה להכיר בי.
ובנכדים שלה.
בגלל פרט כל כך שולי בחיים (ונעזוב שזהו רצונו של בורא עולם..להרבות שלום)
אני מבינה שזו התנהגות הזויה ובזויה.
להשלים עם העובדה שהיא לא בקשר כבר השלמתי.
אבל לא יכולה להשלים עם האחים והאחיות.
לא פייר שאנחנו הילדים נספוג התנהגות בזויה שכזו.
היא נלחמת איתי בילדים.
הזיה.
אני חוששת לפנות לרווחה.
אחיות שלי בעבר רצו לפנות ומישהו אחמר להם שלא כדאי...
היא בוכה מאוד מהר ומקפידה ולא בא לי לצער אותה.
כבר כתבו פה בעבר שאין ערך לקפידות שלה.
אבל כנראה שהפחדות במשך 28 שנה עשו את שלהם.
והשאירו את חותמם עמוק ...
היא אישה שעברה המון בחיים ופשוט מעבירה הלאה משטר של טרור.
מתפללת שבורא עולם ירכך את ליבה.
עושה טוב ומחזק ממש לקרוא מה שרשמת ![]()
אני חושבת שבעלי משפיע עלי לטובה המון.
אדם כל כך מיוחד שבורח ממריבות ותמיד תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה. (משהו משפחתי אצלהם)
זכיתי.
תודה לך 
מאוד קשה למשוך את האחים.
מכיון שהיא מפעילה עלייהם לחץ ריגשי...בדיוק כמו שהפעילה עלי לפני שחידשתי את הקשר.
אני נלחמת ולא מוותרת...מתקשרת אליהם ..מזמינה...מדברת.
לא פשוט לנפש .
אבל עובדת הרבה על עצמי לנתק מעט את הרגש ולא להרגיש רודפת.
מאמינה ובטוחה שאצליח לשמור על קשר בריא איתם בעז"ה.
אבי לא מתגרש כיון שבאופי שלו הוא אדם מרצה (מלשון ריצוי), אדם שמתכופף, לא אוהב מריבות וכ"ו.
מה גם שטוען שלהתגרש יקרע את הילדים יותר.
אנני יודעת כמה זה נכון ..יש לי אח בן 8 שעוקב אחרי ההורים שלי כל הזמן לראות אם יש קשר ביניהם.
אם הם מדברים הוא רגוע...ז"א מבין שהם לא רבים ושמח.
ילד בן 8...מבינה? ילד פצוע
כולם חיים באותו בית חוץ ממני שאני נשואה ב"ה עם בעל מקסים ומתוקים קטנטנים.
יש שם נתק בין הצדדים
ההורים כן מדברים- דיבור טכני בלבד שבא רק או בעיקר מצד אבא שלי.
פריקונתזמרת מיוחדתכל מי שאמר שבחודש תשיעי ההיריון זז כמו צב(או לפחות ככה זה מרגיש) צדקה..
די! אין לי כח כבר לסחוב, באלי כבר להוציא את התינוק מהבטן.. אין לי סבלנות.
שונאת להיות במצב של לא נודע זה מבאס.. הכל כבד לי, חם לי ופשוט אין לי כח למשוך..
וכל האנשים שלא מעודדים ואומרים שלידה ראשונה עוברים את התאריך אולי הם צודקים אבל למה לייאש??!!
אני גם בתשיעי, אבל מראש מכניסה לעצמי את התאריך המשוער שבוע 42. ככה החודש התשיעי רגוע יותר.
מה שכן, כבד, גדול, חם וכו'- קיים בכל זאת ![]()
לפחות אנחנו מתקרבות ליעד...
וכמובן מחזקת את עצמי שככל שהתינוק בפנים- יותר טוב לו. הוא גדל יותר ומתפתח ברוך ה'. וכשיגיע הזמן הנכון.. בע"ה זה יקרה!
אל תחשבי שאין לי גם מחשבות כמו שלך, כי אני לא מלאך.. אבל בדוגרי אני לא רוצה ללדת עכשיו ממש..
לא מצליחה לחשוב ככה.. מבחינתי ללדת עכשיו.זמרת מיוחדתאצלי בהריון הראשון הייתי כל כך רגועה, שכשבאתי למעקב הריון עודף בשבוע 41+5 דודה שלי ראתה אותי, ביום שישי. היא היתה צריכה להתארח אצל אמא שלי ובטלה את הארוח בטענה שנראה לה שאני לפני לידה וזה לא מתאים.. (היינו אצל ההורים בשבת)
אמא שלי צחקה עליה...
בשבת בצהרים באמת התחילו לי צירים..
ואז אמא שלי אמרה ששידרתי כל כך רוגע.. ולכן היא בעיקבותי..
ילדתי ב42 כאמור
ולכל ילד קצב שלו.
גם אני לידה ראשונה 41+5
לספר בחודש חמישי .. כלומר מתישהו בין שבוע 20 לשבוע 24 אבל כמובן שכדי להיות הוגנת כדאי לספר בשבוע 20 ולא יותר מאוחר
יש כמה מקומות שכתוב שבוע 18 כי חישבו 18 שבועות מהכניסה להריון ולא שבועות הריון כמו שסופרים באמת
בכל אופן את לא חייבת להגיד איזה שבוע את רק פחות או יותר מתי את צפויה ללדת או להגיד שאת בחודש חמישי
אני מבינה את ההרגשה שלך זה חלק מהסיבות שבגללן החלטתי להשאר בבית כרגע
אבל את בסדר גמור בסך הכל צריך למצוא לך מחליפה
בתי 123בשלב מסויים זה פשוט בלתי אפשרי ולא משתלם כלכלית ומאוד קשה למצוא משרות שמתאימות לגידול ילדים כשגם הבעל עובד עד מאוחר אפילו בחינוך
כל הזמן צריך לקחת מחלת ילד שיהיו בריאים אבל ילדים בכל זאת.. אז המצב לא נעים ומלחיץ קרה לי כמה פעמים שהייתי צריכה לצאת באמצע היום זה ממש לא נעים
יש לי חברה שמראש אמרה למנהלת שיש לה ילדים במעון והיא לוקחת ימי מחלה כמה שהיא צריכה וזה מה יש .. רוב המנהלים לא היו זורמים עם זה
לעבוד בהריון בשבילי זה סיוט אני בקושי מתפקדת בחודשים הראשונים
אישה שעובדת ואין לה עזרה עם הילדים אחה"צ בעצם עובדת שתי משרות אני אומר את האמת לי כרגע אין את הכוחות לזה
חוץ מזה שזה מאוד קשה להיות בבית ולפעמים הרבה יותר נחמד שהם בצהרונים מאשר שהם משתגעים ומשועממים אחה"צ.. כיף שיש זמן לשבת על שיעורי בית על קריאה וכו אני רואה שבסופו של דבר זה משתלם


מחשבה מייצרת מציאות!
ואני אומרת לך מניסיון אישי (לא בניתוח )
היה לי עניין מסויים שרציתי שיתקיים,לקחתי מחברת ובה רשמתי איך ומה אני רוצה בדיוק שיקרה.
במהלך חודש ימים כל יום התמדתי לרשום וממש להאמין במה שאני רושמת.
לא אשקר, בהתחלה היה לי ממש קשה אבל לאט לאט ככל שעברו הימים התחלתי להאמין במה שאני רושמת.
ו..
מה שרשמתי וביקשתי קרה!
אחד על אחד.
וזה לא עניין של ריאלית.
שווה וכדאי מאוד להכניס אמונה חיובית ולשנן אותה בכל יום. בעיקר שיש לך פחד ככ גדול.
זה מאוד ירגיע ויעזור.
שוב אומרת מניסיון אישי.
בהצלחה ושהכל ילך בקלות ובבריאות.
קיבלתי את התוצאות של העמסת סוכר.
כל ארבעת הבדיקות היו בתוך התווך, אך היו בדיקות שהיו ממש בגבול התווך.
בבדיקה הראשונה התווך הוא בין 70 ל95 והתוצאה שלי היא 84
בבדיקה השניה התווך הוא בין 70 ל180 והתוצאה שלי היא 175![]()
בבדיקה השלישית התווך הוא בין 70 ל155 ןהתוצאה שלי היא 134
בבדיקה הרביעית התווך הוא בין 70 ל140 והתוצאה שלי היא 100
תקין? או צריך להדאיג?
אין לי ניסיון עם קריאת תוצאות כאלה![]()
זה לא נקרא תוצאה גבולית, זה בתוך הטווח
גלויה

ב"ה שזכית ושיתפת.
את משקיעה בה בוודאי ובלי נקיפות מצפון על ההנקה.
מתואמת
חדשה ישנהמיום ראשון אני מרגישה חולשה ממש ואתמול התחילו כאבי בטן ושילשולים של כמעט כל אוכל שאני מכניסה לפה (ומנסה להקפיד על דברים שטובים לבטן..), שותה המון..
ביום ראשון בערב לקחתי פעם ראשונה ברזל באבקה ומרוב הגועל הקאתי אותה וגם את הארוחת ערב (פעם ראשונה שאני מקיאה בהריון), יכול להיות שכל השילשולים זה בגלל הברזל היחיד שלקחתי?
אשמח לעוד עצות ותובנות..
אז מעניין אם זה קשור..
בקילקול כיבה חזק מאוד או עם חום, את צריכה ללכת להיבדק שזה לא מחיידק- יש חיידקים שיכולים לפגוע בעובר
תלכי אפילו למיון אם זה לא בשעות של המוקד חירום
ממש כמו בתחילת ההריון![]()
![]()
הגיוני או שאפשר להאשים את השבוע האחרון של אוגוסט![]()
ממש לא מצליחה לפתוח את העיניים... מה עושים??
גם אני עכשיו ב27 ופתאום נפלה עלי עייפות מטורפת.
אבל אצלי זה גם קשור לברזל נמוך... בדקת את זה?
אפילו אחרי לידות הרופאים תמיד בהלם מהברזל הגבוה שלי...
אחרי הלידה הראשונה האחות ששחררה אותי אמרה לי להתחיל לשקול לחלק ברזל לאחרות![]()
![]()
אבל בהחלט שווה לבדוק. יש לי בדיקות דם שבוע הבא. יבדקו גם ברזל? יש דרך לבדוק מה בודקים בבדיקה?
זה אנונימי,
וממש פתוחים, עניינים ומתחשבים
בתור זוג צעיר לקח לנו מלא זמן להגיע ליחסי אישות מלאים.
ומכון פועה ממש ליוו אותנו בכבוד ובנעימות.
מאז מלווים אותנו בכל שאלה הלכתית גם בהריונות וגם בלי קשר.
בהצלחה!
ואם מתחילה כשאת מקבלת מחזור את מוגנת כל הזמן, אם לא פשוט לחכות קצת
כבת שבעים
כדאי להראות לרופאה
תמיד את יכולה לפנות לרופא משפחה


אורוש3
!!מק"ר
בתי 123