פורום הריון ולידה (עמוד 3201)

אני עשיתי גונומיטי של כצט, הגיעו אליי הביתה ולקחו דם. אחלה בדיקה מקיפה מאוד!

קיבלתי החזר מאוד משמעותי דרך מאוחדת שיא בנוסף לסל ההריון 

ויטמין די לא חושבת שצריך לחץ לתת מיום היוולדם..תתני בבית כשתגיעו..
גרביים בכלל רכיב מיותר-יש רגליות במכנס בגיל הקטנטן

כפפות בחיים לא שמעתי .גידלתי ז4 ילדים וממש מיותר בעיני וגם פחות בריא להתפתחות
מגבת לתינוק? גם יש מגבות לנשים במחלקה.וגם למה צריך? לא חייב לקלח ואפילו רצוי שלא. וגם אם כן יש בתינוקיה

מוצץ אני כן מביאה
ובגגים
זהו

ותכלס תמיד יש איזה שקית מגבונים שמקבלים מתנה או באריזת מתנה מהבי''ח או דוגמית מחברה
אבל לרוב היה חברות זולות שלא הייתי משתמשת לתינוק שהרגע נולד
וגם לא בכל לידה היה
אז מעדיפה להביא כי לשטוף פיצקים צורחים בכיור לא מאיר לי..

הסוג הכי נעים אז כדאי להביא חבילה

מקסימום הכנסתי בגד שלו לתיק שלי. הוא מקבל הכל בבית חולים.

איפה שאני ילדתי היו בגדים מאוד לא נוחים לתינוקות שכל הזמן נופלים ונפתחים, בלידה האחרונה הבאתי לו בגדי גוף, מכנסונים, אוברולים, היה פשוט תענוג, מה יותר פשוט מזבט

אבל הם כ"כ קטנים וזה רק 48 שעות אז הכנסתי לתיק שלי.

לא מבינה איך אמורים לקפל את הגופיות של הביתחולים!

תכלס, אולי. אפשר הכל בתיק אחד. לי לא הפריע, כי הלידה לא הייתה ארוכה ב''ה...

תיק אחד קטן שיהיו נגישים הדברים ללידה עצמה ותיק שני גדול עם דברים לאישפוז ולתינוק

 

לתיק קטן שבקטן שמתי את המסמכים מטען סגולות ללידה קלה טנס חטיפים בקבוק מים כיסוי ראש אזניות.. כל מה שצריך בשלוף

זה עוזר גם למקרים שמגיעים למיון אבל לא נכנסים לחדר לידה

ושמתי בתיק רחצה כל מה שצריך לאחרי הלידה למקלחת הראשונה .. כלי רחצה תחתונים מגבת קטנה תחבושת

לתינוק בעלי הביא לקראת השיחרור. ממילא מקבלים הכל בבית חולים וחבל להסחב עם עוד תיק

בתוכו הכנסתי מארז ניילון שקוף קטן עם בגד מכובס, מוצץ, כובע, טטרה וזהו נראה לי..
חוץ מהמוצץ (וגם זה בספק גדול.. אני לפחות ניסיתי. הוא לא לקח..) לא צריך כלום לתינוק עד רגע השחרור כי יש הכל בבית חולים.
בכלל- מצאתי שנח לארוז מיני-מארזים בתיק הגדול ולשלוף בכל הזדמנות את מה שנצרך..

האמת שדי צחקנו על זה, אח''כ הבנתי שזה הרבה יותר נוח..

וזה היה לי סופר נוח!
היו לי בגדים, ספר, חזית הנקה, משאבה.. והכל היה סופר שימושי.
חוץ מזה היה גם תיק גב עם מסמכים, אוכל, מטען..

את חושבת שכדאי למצוא לפני הלידה?

לא ידעתי את זה.
ואני הבאתי כי באתי לזירוז, אז השתמשתי לפני כן בתור עיסוי פטמות שאמור לזרז.
ואחרי הלידה (היינו מאושפזים שבוע) היה לי גודש מטורף וככה יכולתי לשאוב להקלה וזה הציל אותי..

עם טיטולים, מגבונים, משחה, בגדי החלפה וכו'.. שימושי כבר גם אח''כ שזה מאורגן. בכלי הביא לשחרור (עם העגלה).
בתיק אשפוז שלי שמתי לו מוצץ, מחזיק מוצץ וכובע דק (לפעמים קריר בבית חולים). וגם סינר הנקה.
בשבילי- שמפו, מרכך, סבון, קרם גוף, מברשת שיער ושיניים, משחה, משחה לפטמות, תחתוני קוטרס, מיץ שזיפים (עוזר ליציאות), כובע נח, בגד לי ליציאה, בקבוק, נשנושים, קלסר מעקב הריון, חזיית הנקה.

שהיה נוח להניק מיד אחרי הלידה..

הלידה היחידה שהייתי בה עם חזיה היתה זו שלא הספקתי להחליף לחלוק, אז אם כבר חזית הנקה כדאי ללבוש אותה בדרך לבית החולים ליתר בטחון...

בלידה זה בעל כרחי, מיד אחרי הלידה לובשת חזיה

אבל גם עם חזייה... והייתי עם רגילה, ככה שזה לא היה נוח להניק איתה..

למחלקה ואסור להיות בניתוח עם חזיה..

אצל מומחית לנשים בהריון. כנל רפלקסולוגיה.

בהצלחה!

אחרי טיפולים. מאוד קשה לי..
כנ"ל שיאצו לא בא לי שיגעו בי.
אוף

שזה רק רק בכף הרגל?

לכן התיאשתי

ונחמד לדעת שהמליץ על שיאצו ודיקור...

לך הנחה על החגורה. עלה לי סביב 100 ש"ח. (עם מאוחדת שיא)

אם את במאוחדת באזור ירושלים ורוצה עוד פרטים- בשמחה

תבקשי הפניה מרופא משפחה בגלל לכאבים
הוא יעזור לך לעשות תרגילים בגלל ישיבה ממושכת. לי זה מאד עזר

לפעמים העובר יושב על עצב
לפעם סימפוליוזיס

לפעמים גם בתחתוו

שווה לבדוק..
זה אולטרסאונד בטן..
זה בא ההתקפים? ואז עובר?
אחרי אוכל?

לי היה ולקח הרבה זמן לרופא לחשוב על לשלוח לאולטרסאונד בטן..

אם יש אבנים בכיס המרה הטיפול של הרפואה זה ניתוח.. שלרוב לא עושים בהריון..
אבל אפשר להימנע מאכילת שומנים כדי למנוע את ההתקפים.
וצריך לעקוב שלא מתפתחת דלקת- ותפקודי כבד- בבדיקות דם.
בהצלחה!

אם את באמת בת 28, הייתי אומרת שאת מספיק צעירה בשביל לא להצטרך לשלם עצמאית. יש לך עוד הרבה שנים כדי לצבור 70%.

אז כרגע עד שאמצא עבודה חדשה הביטוחים יהיו בהפסקה?

להפסיד את הרצף הביטוחי של הפנסיה.
אני באה מהתחום, כאשר אין הפקדות מעל שנה הכיסוי הביטוחי מתאפס. וכמובן שהתשלום יקפוץ בהתאם לגיל. (מתייקר עם הגיל)
לכן ממש חבל! הייתי ממליצה לך לבקש ריסק זמני(ניתן לעשות זאת עד שנתיים מקסימום ללא הפקדות)
ובמקום ההפקדות ירד לך תשלום מהצבירה בקרן הפנסיה.

אני פשוט צריכה להתקשר לביטוח ולבקש ריסק זמני כפי שאמרת? וכשאמצא עבודה חדשה לבקש לפתוח מחדש?

יש כיסוי ביטוחי של שארים/נכות
אם אין הפקדות שנה -הכיסוי מתאפס והוותק מתאפס
זה אומר שכשתתחיל הפקדה חדשה הכיסוי הביטוחי יתייקר

אחר כך מתחילות בעיות.
כדאי לעשות ריסק זמני, זה לא יקר. אפשר בדרך כלל עד שנתיים וזה משמר את הכיסוי הביטוחי עם הרצף ותקופת אכשרה.

לי מאוד עזר למנוע הדבקה חוזרת. הייתי שמה טיפה מאחורי האוזן. מסריח אבל בהחלט מונע

הדרין וואנס
זה חומר מעולה נגד כינים, אבל לא רעיל.
כשפועלים לפי ההוראות- רואים ישועות!!

אולי אלרגיה.
או שהשתמשת אחר כך בסבון שבדרך כלל לא משתמשת לראש?

אני גם נדבקתי מהבן שלי וגם לי זה עשה קילופים אז אולי באמת אלרגיה.

וגם אז רק כמה טיפות בלבד.

ממליצה על שמן אניס - לדלל עם שמן בסיס (שמן שקדים למשל) בערך 2-3 טיפות לכמה כפות
או לשים במרכך שיער לפני החפיפה (כשזה על היד)


אפשר גם להכין תמצית רוזמרין וזה מותר לשימוש מגיל צעיר: לבשל במים כמה ענפי רוזמרין (גדלים בכל מקום כמעט ואפשר לרוב לקטוף) ועם זה לחפוף

ומסרקת במסרק צפוף בשלישי ובשישי בוע.
ברגע שמישהו גרד ומצאתי כינים - כולם עברו טיפול.
בהצלחה!

ומכבסת להם כל יום את כל מה שלבשו כולל הכיפות.

הבנתי שזה יותר בריא מחומרים אחרים אבל עדיין לא בריא ולא רצוי באופן יומיומי (אני חושבת שפעם אפילו
היה מודפס פעמים מוגבלות בשבוע אבל אולי השתנה)

או אם יש לכן קבוצת ווטסאפ לאמהות
תכתבי שהכינה נחמה הגיעה לבקר ואם אפשר לבדוק את ראשי הילדים..

אחרת כל דבר שתעשי יחדש את זה שוב ושוב

לפני שנתיים וחצי בערך,
הלכתי לאיזה מכון ברמת גן לטפל בזה (230 שקל בערך זה עלה לי) (מאז לא חזר לי ב'ה)
והיא אמרה לי בפירוש שרוזמרין כבר לא עוזר לכינים של היום .. 
שמן לבנדר עושה פלאים, שמן עץ התה..
לערבב כמה טיפות עם מים ולהשפריץ על השיר.. 

לקחתי הבוקר... בתקווה שזה יעבור מתיישהו..

זו תופעת לואי אפשרית
מקווה שבע”ה יעבור לך מהר.

זה כמו מי שלא מחסן מאידיאל. צריך להוציא חוק נגדם

כמה שביקשתי מההורים לטפל, לא עזר.
דיווחתי למנהלת המעון החכמה, ולהפתעתי היא פשוט הגיעה למחרת בבוקר עם מסרק סמיך, ישבה עם הילדה וסרקה אותה באופן יסודי, תוך הרעפת המון אהבה לילדה, מחמאות, שירים וכו.
זה היה בשבילי שיעור לחיים. למה להיתקע עם עצבים על ההורים אם זה לא עוזר? והילדה המתוקה בטח לא צרחכה לסבול בגלל זה.

לא בריא ולא נעלים סצם אשה ואמא רעה שלא חושבת על הילדה שלה כינים בראש זה סבל לילדה פשוט מסכנה
הכרתי פעם מטפלת פרטית של תינוקים ממש קטנים בני שנה בערך שספרה לי שהיתה לה כזו ילדה בגן והיא הביאה משהי בתשלום להוציא לה כינים כי רחמה על התינוקת הזו צריך להסביר לאמא שזה סבל לתינוקת ותו לא

הייתי מטפלת במעון ורציתי לעשות את זה לילדה שהרגשתי שהצוות פחות אוהב אותה בגלל זה, והמנהלת אמרה לי משהו על זה שיש כאן חדירה לפרטיות ובעייתי לעשות את זה, ההורים יכולים להתלונן עלייך...

פתחתי אז שרשור על זה שיש לי במעון ילדה שאמא שלה חולה ולאבא אין זמן לבדוק כינים... זה שונה, בסוף כשבדקתי בעצמי הוא לא תבע, הוא אמר תודה, מסכן...
אבל הם יכולים לתבוע.

אני חושבת שכדאי שכל ההורים יתארגנו בעצמם וישלחו הודעה לאמא הזו. כי זה יוצר יותר לחץ מאשר המנהלת.

בנוסף אם האמא חושבת שזה בריא אולי כדי להסביר לה שססב זה בריא, אבל תכלס, המטפלות נגעלות ולא מקרבות לילדה ולא מחבקות כמו שהן מחבקות את שאר הילדות וזה לגמרי לגיטימי והמנהלת והפיקוח מאחורי זה וזה פשוט גורם לחסכים אצל הילדה כי היא צריכה חום ואהבה וחיבוק מהמטפלות. אולי זה יעבוד

פעם ראשונה שאני שומעת שזה בריא!! הצילו!!
מסכנה הילדה, מגרד לה כל היום וזה בריא, וואו איזה שטויות
אולי גם תולעים זה בריא?
מה עוד ימציאו? מסכנים הילדים...

זה אמיתי?
ממש מעניין לקרוא למה

עם כלהמקרים שיש היום אין לדעת

הגיוני שעם הגיל קשה לו יותר.
כדאי לסגל תהליך הרדמה הדרגתי שמכין אותו להרגע...

את לא צריכה לקחת קשה אם הוא קצת התנגד, בטוחה שזה לא היה אלים או חזק, ולפעמים הורים עושים לילד משהו בניגוד לרצונו (מה תעשי אם ינסה לשלוח יד למקום מסוכן? ברור שתפעילי אסרטיביות)
אבל כמובן שזו לא שיטה. חשוב ללמוד דרך אחרת רגועה ונעימה כמו ללטף אותו ולעודד אותו ככה להישאר לשכב

ככה נוכל יותר לכוון בעצות שנותנים

בבית/ בגן?
תראי, בכח זה לא יעבוד..
לא פגעת בו ממה שנשמע, אבל חשוב שתהיי עירנית ותשימי לב שזה לא חוזר על עצמו
אין שום סיבה להצמיד את הראש של התינוק למזרן..
את אוכלת מספיק?
יוצאת/ מתאווררת?
ישנה טוב?

חשוב שתשמרי גם על עצמך!!

וגם אמרו לי של next אבל שלהם לא קניתי בינתיים.

לקחת את המידה שלי או מידה יותר?

בh&m זה 100-150 לחזייה. הזיה. אחותי קנתה לי בחול אותן חזיות בדיוק ב50.
קניתי במידה שלי עכשיו.

אני הסתדרתי עם אותה מידה שהייתי בשליש השלישי

של חברת 'מוניקה' עם ברזלים ומרוצה ממש.
עלו לי 150 לאחת.

לא בטוחה שרוצה ברזלים.. למרות שאני עדיין עם ברזלים ומרחיב חזיה

שבחשבונית יהיה פירוט מה זה, ויהיה רשום על שמך, ואז אפשר לבקש החזר באפליקציה..

אני קניתי לפני הלידה והתברר לי שלמרות שהחזיה עצמה היתה די נוחה, לא היה לי נוח להניק איתה, משהו במבנה שלה הפריע לי... אז כן כדאי שהיו לך מראש אחת או שתיים ותשמרי את הפרטים שלהן ואז אחרי הלידה כשתחליטי שהן נוחות לך תשלחי מישהו לקנות לך עוד מהסוג הזה.

משהו כמו 150 לאחת, מחזיקות טוב עם ברזל וריפוד קל.

!
Cotton Breast Feeding Sports Maternity Nursing Bra Bras For Feeding Pregnancy Push Up Underwear Clothes For Pregnant Women New


Ladies' Maternity Wireless Full Coverage Breastfeeding Nursing Bra 34-40 B-DD


₪ 24.53 41%OFF | תימין בהריון חזיית הנקה ליולדות חזייה חלקה תחתונים אלחוטי חגורת האכלה בהריון א

לקחת על עצמו את המעקב, ולחסוך להם נסיעות ארוכות, אני לצערי לא ידעתי על האפשרות הזאת ואחת לשבועיים ביליתי כמה שעות במרפאת סכרת אחרי נסיעה ארוכה...( התורים שם ארוכים).
אני חושבת שזה גם תלוי בתוצאות , ועד כמה הערכים תקינים, ואם אחרי שבוע שבועיים תהיה מאוזנת לחלוטין...

ואחרי שעתיים.
את ה3 שעות עוד לא קיבלתי.
הרופאה שלי מתוקה אבל אני חושבת שהיא תרצה שאסע לשם. אני אעשה השתדלות מטורפת לשמור על איזון. אין לי כוחות לנסיעות האלה .

אני שמה על 24 מעלות. ואז נעים ממש בחדר והיא עם קצר..

וסליחה על הישרות
נשמע לגמרי כמו קנאה.. :/

שהוא הדבר הכי רע שקרה לך? חברה שלך?

אני פשוט בהללללללללם

אין מילים

 

שאישה תגיד את זה על עצמה, על הילד שלה- גם זה לא הגיוני.
אבל להגיד את זה על מישהי אחרת???
מי היא שתקבע כמה את שמחה בהתמודדויות שלך וכמה קשה לך?
ממש לא בסדר.
ב"ה יש הרבה ילדים שלא קל להתמודד איתם. בכי, ענייני האכלה, ועוד ועוד... זה חלק מהגידול. נראה לי שבסה"כ רוב האמהות שמחות

סליחה אבל מזעזע אותי לשמוע כזו אמירה לגבי ילד.
אפשר להגיד שקשה, לא פשוט, מאתגר וגומר את הכח.
הדבר הכי רע שקרה לך?
לדעתי אם אתן עוד חברות כדאי לשתף אותה בזה.
אמירה נוראית.

גם אותי זיעזע ונשמע לי שלא התכוונה למשמעות של המילים רק ניסתה להגעד כמה הוא קשה אבל עדין צרם לי נורא כי באמת שהוא מתוק ויש לו קושי אמיתי בשינה וזה מה שמשבש אותו אבל מעבר לזה הוא פשוט מותק ואני מתכננת לדבר איתה על זה כי היא באמת חברה קרובה. כי אפילו שבאותו רגע אמרתי לה שמה פתאום היא לא קלטה את המשפט שאמרה..

יכול להיות שמרוב שהיא הזדהתה איתך בטעות לקחה את זה קצת רחוק מדי...

אין לו בעיה. הבעיה היא אצלנו הורים , שלא תמיד נוח לנו הסירוב של הקטנים לבקבוק.. וכן, תינוקות אוכלים מוצקים, וזה נורמלי ברוך ה'. ברור שהיא דיברה בצורה נוראית אבל אולי גם לך יושב על איזו מחשבה שיש לו בעיה...לי הוא נשמע תינוק נורמלי לחלוטין. גם אני מרדימה רק בהנקה ולא רואה בזה בעיה שלא נרדם אחרת. נכון לפעמים אותי זה מאתגר אבל אני הרגלתי ככה ויש מחשבה ושיקול דעת מאחורי הבחירה הזו. אני בטוחה שאת אמא מעולה שאוהבת את הילד שלה ועושה בשבילו הכי טוב שרק יכולה. ןשכולם יקפצו ויפסיקו לדחוף את האף שלהם היכן שלא נתבקשו.

אורח החיים, רקע תרבותי, הרגלים, תאום ציפיות, אופי, גיל, מצב משפחתי (כמה ילדים בבית, למשל), אילוצים כאלו ואחרים.

זה שלאחרת הבעל קצת פחות רגיש (בטוחה שלכל זוג המקון שלו והרגישות בטווח שלו) זה סותר את הצורך להגיד תודה? לשתף?

את יכולה לכתוב כזאת תגובה לכל שרשור כמעט שנפתח פה בפורום.

 

 

ואולי לגרום למישי צער.

זה רעיון מבורך שתעשי אותו על דף ותכתבי לעצמך. תמיד טוב להתמקד בדברים החיוביים.

** עריכה: עכשו הבנתי שהתכוונת בהקשר של הריון ולהכיל התנהגויות שלך. אז מבינה ופחות רואה בעיה לשתף.
חשבתי בהתחלה סתם שירשור תכונות טובות של הבעל אז פחות היה נשמע לי.

ו.. וואו! נשמע ממש קשה הריון כזה. גיבורה. את והוא

הבנתי את הרעיון

 

כן בהחלט, מעריצה אותו (לא סותר את זה שהוא צריך להעריץ אותי שאני בהריון  בכלל), אני לא הייתי מסתדרת עם הקריזות של עצמי אפילו לא דקה אחת...

 

צריך לזכור להם גם את זה

תודה על השרשור

אני מעריצה אותו על זה שהוא דואג כל הזמן לשמח אותי! קונה לי סתם ככה מעדן טעים, או מתנה שווה..
בתקופת עומס ממש ומשתדל לעזור עם הקטנה

מכיל (בטירוף!)
סבלני, מקשיב, רגיש.
גם כשיש מה להעיר הוא תמיד יגיד בצורה שנעים לשמוע ולא בצורה מאשימה..
מעריצה ואוהבת אותו ממש 😍

ואני הייתי נפגעת במקומו. נשמע לי מוגזם לגמרי.

הוא רק היה נוגע בי או שהייתי מריחה את הדאודוראנט שלו, הייתי הולכת להקיא.
ב"ה בהריון הבאים זה עבר.

זה לגמרי לא רציונלי

הוא מבין שהכל זה תופעות הריון שגם אני מתרגלת אליהן ואין לי מושג מאיפה הן צצו...
ואני דואגת להבהיר את אהבתי למרות היציאות האלה

אהבתי...
בפורום הזה רואים הרבה צער והתמודדויות לא פשוטות.
כיף וטוב להיזכר מידי פעם כמה שזוגיות טובה ובריאה יכולה באמת לתרום לתת הרבה יותר ממה שהיא לוקחת.

אני מעריכה בבעלי את הסבלנות שבו. זו מידה שמאוד חסרה לי , מחפשת איך לתקן, ואני מאושרת שזכיתי לחיות עם דוגמה אישית בבית.

יכול להיות שזה קצת יעורר קנאה. אבל זה לא מקום שצריך לכתוב בו רק דברים רעים על הבעלים או קשים איתם. מותר קצת טוב. לא בהכרח אישי מידי וכמובן עם רגישות מסוימת.. ואולי זה יגרום למישהי לומר "רגע, במה בעלי גם טוב? הוא טוב בזה ובזה ובזה, ואז יותר קל עם הקושי.." יותר גרוע לדעתי לומר "וואי, איזה מסכנה היא שבעלה ככה וככה ואיזה כיף לא להרגיש מסכנה לבד בזה שבעלי גם ככה וככה.." נכון שלפעמים זה גורם לך לחשוב וואי באיזה בעל מדהים זכיתי.
אבל כשכל השיח הוא שלילי, זה נכנס. גם אם זה בתת מודע.

משהו, אפילו מכתב קטן, והיה זה שכרה של הפותחת.

 

לא רואה בזה משהו מדי אישי, מה שהיא ואחרות שיתפו.

אבל שלא נובע מהריון?
בעלי כ"כ מכיל ותומך כשאני במיטה ולא מתפקדת, מבחינתו אם הוצאתי את הילדים בבוקר זה די והותר
ואצלי זה לא משהו זמני כמו הריון אלא בדרך קבע (דיכאון)

אם את בדיכאון ורמת והוצאת את ילדים בבוקר זה באמת מדהים, כל הכבוד!!!

איזה יופי שזכית בבעל תומך

הרבה כוחות!

כן,זה באמת לא ברור מאליו
ב"ה עכשיו אני בתקופה עם תפקוד גבוה יחסית אבל היו תקופות..

מהבוקר אני רק מקטרת על בעלי. ב"ה שהוא לא בבית וזה רק בראש שלי והשרשור הזה בא לי ממש במקום!

אז אני מעריכה ומעריצה את בעלי בהמון דברים, אבל בהריון האחרון מעריצה במיוחד על כך שבמשך חצי שנה הוא קילח את הילדים ערב ערב, בלי לדלג. וכשהוא היה צריך להיעדר בשעת המקלחות הוא הפך את העולם כדי שלא אצטרך לקלח אותם!

בכנות נשמע הריון כימי כי היא לא מכפילה עצמה מספיק..בדר''כ עולה קצת ואז מתחילה לרדת

חיבוק ענק זה ממש מבאס וקשה

מבינה ממש

לפעמים הבטא קצת עולה ורק אז יורדת ומתאפסת, מקווה שביום ראשון תראי תוצאה ברורה יותר, אלה באמת ימים לא פשוטים.

ככה שזה לא אומר....
היו לי בדיקות באותו יום או בהפרש קטן ממש בבית חולים ובקופת חולים... והתוצאות היו שונות ממש.

זה שאחריו (חודש אחריו) הסתיים בידיים מלאות.
שולחת לך כוחות ותקווה.

מה הקשר של אביגיל לבית המקדש?

אביגיל זה מהתנ"ך, זו האופציה השניה שלנו. תנ"ך או בעת מקדש.
תודה!!

ספיר - אחת מאבני החושן
תמר
נועה
גפן
יעל
נעמה
מרב
שלומית
בשמת
נוגה
אפרת
קרן (הניק שלי... קרן הפוך, אחת מבנותיו של איוב, בנותיו היו הנשים היפות בעולם....)

תפארת
עדי-הכתרים במתן תורה
עטרה/ע טרת
אורה-ביהמ''ק אורו של עולם וגם התורה
שירה-התורה נקראת שירה
גאולה

לשם
שהם
ספיר

זה קישור לשמות של בנות מהתנ"ך, על כל שם כתוב הפירוש של השם ומי היא הייתה מהתנ"ך...
חיפשתי את הקישור ולא היה שם, רק קישור לכל שם בניפרד, אז זה הקישור ופשוט צריך לעשות חזור, ואז יופיע לך כל השמות...

משמעות השם מיכל

ומזל טוב!!


(והשם מיכל הוא הכי יפה)

שמות שקשורים לביהמק קצת קשה יותר למצוא (שיר ציון?) אבל שמות מהתנך יש המוןןןן, הייתי פשוט פותחת תנך ומחפשת
רחל מיכל יעל מירב דבורה רות אסתר

נועה
נעמה
אפרת
הדסה
שלומציון

נחלה
חמדה

1. לגבי ארוחות וטיפול בבית ובילדים- המצב שלך מאוד הגיוני. אין לך כוחות, זה נתון אובייקטיבי. ואת לא יכולה לעשות משהו שאין לך אפשרות. לכן תקבלי את המצב כמו שהוא, ותנסי לעשות טוב עד כמה שאפשר בנתונים הקיימים.
אני חושבת שכמה חודשים שהילדים אוכלים ארוחות מהירות- זה ממש לא נורא, אם דואגים שהם יקבלו את כל אבות המזון. נכון, עדיף אוכל מבושל, אבל לא תמיד מתאפשר (דרך אגב, יש אימהות שאף פעם לא מכינות מבושל). תנסי לחשוב על דברים שיספקו את הצרכים אבל הם קלי הכנה, כמו עגבניות שרי- שפשוט שוטפים ואוכלים, ולא צריך להתעסק ולחתוך. אני כבר שנים לא חותכת סלט. זה לוקח המון זמן, שאין לי... אני רק חותכת ירקות ומגישה.
וכשהייתי ילדה אמא שלי היתה משלמת לאישה שתבוא אלינו הביתה לחתוך סלט ענק כל ערב כדי שיהיה לילדים, וגם לאמא שלי עצמה.
כי באמת זה דבר שדורש זמן וכוח...
אם הבית כמה חודשים לא מסודר- זה מאוד מבאס, אבל אף אחד לא נפגע מזה. תנסי לחשוב מה הדברים ההכרחיים, ואותם תבקשי מהגדולים לעשות.

2. לגבי חוסרים בגוף והעמסת סוכר- יש לי תשובה קצת מבאסת. אני מאוד מזדהה איתך, כי הייתי בדיוק במקום שלך. שנים לא השתמשתי באמצעי מניעה, וקיבלנו ב"ה ברכה גדולה. הרגשתי שיש לי את הכוחות הנפשיים להתמודד עם השפע הזה, אבל... לא היו לי את הכוחות הגופניים לכך. גם אצלי התחילו כל מיני תופעות שאותתו לי שהגוף עוד מעט קורס, ואני חייבת להיות יותר קשובה לו. לרווח בין הלידות ולתת לו להתאושש. הייתי ממש במשבר. איך ייתכן שה' נותן לי כזה שפע ואני אמנע אותו???
התייעצתי עם רופאים ועם רבנים, והבנתי שזה מה שה' רוצה ממני. יש נשים שלא יכולות ללדת באופן טבעי, ומתערבות במציאות כדי לזכות לפרי בטן. ממני ה' רוצה שאתערב במציאות כדי לשמור על גופי, שאוכל ללדת בהמשך מתוך שמחה ובריאות, ולהעניק טוב לילדיי ולמשפחתי. ביטולה הוא קיומה. האמת שעד היום מניעה מאוד קשה לי. ותמיד יש לי תקווה נסתרת שאולי גם אני אכנס להריון "בלתי מתוכנן", וזה לא קורה. ואולי גם זה סימן שזה מה שהקב"ה רוצה ממני...
מציעה לך לחשוב מה הגוף שלך מאותת לך, ובאיזה נקודות את צריכה להיות יותר קשובה.
היינו רוצים לעשות כל כך הרבה טוב בעולם בלי מגבלות גופניות, אבל זה לא ביכולתנו. אז תהיי קשובה ותפעלי בהתאם, וממילא תמלאי כוחות להמשך שפע ועשיה ברוכה. חיבוק!!

באמת חושבת על זה...
ממש מרתיע ומגעיל אותי הרעיון של למנוע.. ושום דרך לא נראית לי כיף בכלל.. אולי זו חלק מהבעיה..

אבל כרגע בעיקר צריכה איכשהוא לשרוד את סוף ההריון הזה וזה נראה לי ממש רחוק ממני..

נכון.
לקח לי הרבה זמן למצוא את מה שמתאים לי, וסבלתי מאוד. ב"ה עכשיו אני עם הרע במיעוטו.
אבל יודעת שזה רצון ה'

זה מעיק ומעצבן ואין אמצעי מושלם. לכל דבר יתרונות וחסרונות והשפעה שונה על כל אחת. מבחינה אמונית, אני מרגישה מטופשת לומר לך... כי אני צעירה ממך בהרבה כנראה וחיה אחרת, אבל בעבר הייתה מניעה טבעית של שנתיים וגם המון מהילדים נפטרו שלא נדע. לכן היום שלא זה ולא זה המציאות, מניעה זה חלק מאוד הגיוני בעיני מחיי האמונה. גם את החוכמה הזו ה' נתן, עם סיבה.. תחשבי על זה, לוקח זמן לעכל דברים כאלה. המשך הריון קל!

אבל אם כבר כתבת אז אוסיף שזאת העצה הראשונה שעלתה לי - אמצעי מניעה.

דבר שני, זה ביצה ותרנגולת, את לא לוקחת ברזל, אז ברור שאין לך כח לכלום... את חייבת להעלות את הברזל שלך בכל דרך אפשרית, ולפעמים עדיף להיות עם כח ועצירות מאשר בלי כח ובלי עצירות

 

בקשר להעמסת סוכר, איזה באסההההההההה. מה התוצאה שיצאה לך?

אבל האמת היא שאם תצטרכי לשמור על תזונה זה יהיה לך טוב מהמון המון המון בחינות. את תרגישי יותר טוב, זה אני מבטיחה לך! באחריות! לא תעלי עוד במשקל ואולי אפילו תרדי, וזה יהיה לך כיף לאחרי הלידה וגם לאיך שאת מרגישה בכללי

 

ודבר אחרון, את אמא של מלא, במשרה מלאה, ומייצרת בן אדם במשרה מלאה, אז לדעתי בכלל את לא אמורה להיות אחראית לבית ובאמת עכשיו זה התפקיד שלך בעלך. למה את מרגישה רע שהוא עושה את זה? אם הוא היה בהריון ומרגיש כמוך לא היית עושה אותו דבר? 

וכביסות זה קלאסי שהילדים שלך יעשו, הם כבר מספיק גדולים לא? מה רע בזה שזה יעבור אליהם התפקיד הזה? הרי אנחנו לא יורדים לנהר יותר, כולה להכניס למכונה וללחוץ על כפתור, להעביר למייבש וללחוץ על כפתור, ילד בן 10 עושה את זה בכיף, יותר קל מלהכין שיעורי בית

 

בקצרה, את מצפה מעצמך יותר מדי

ולא, אני לא אגיד לך על אמצעי מניעה, את ילדה גדולה, אבל אני כן חושבת שלא הגיוני לבחור בחירה כזאת ולצפות שהבית יתנהל כמו שעון והגוף שלך ימשיך לעשות הכל כמו פעם. בחרת בחירה מקסימה לגדל הרבה ילדים היא מגיעה עם המחיר שהבית קצת פחות מאורגן ואת צריכה לשמור על הגוף שלך יותר ולהוריד ציפיות ובהחלט בהחלט בעלך שותף לבחירה הזו וממה שאת מספרת הוא נשמע מקסים אז הוא עושה יותר וזה ממש בסדר גמור

תשני קצת דברים בראש....

 

אני למשל לא חותכת סלט לילדות שלי, הן גדולות, הן חותכות לבד וגם לאחותן הקטנה, נראה לי התנהלות סבירה מאד בבית

חיבוק גדול!

אני ממש מודעת להכל..

אבל מאוד קשה לי להרגיש קציצה שלא עושה כלום...

וכן.. מבינה שיש כאן ביצה ותרנגולת...

ויצא לי 152 בהעמסה של ה 50 כשהמקסימום זה 140
ו 92 סוכר בצום שדוקא תקין עד 100.
יש לי סיכוי לדעתך לעבור בשלום את ההעמסה של ה 100?

לפי מה שאת מתארת שאת אוכלת וכמה שעלית, והגיל, ושהתחלת את ההריון שמנה, ומספר הלידות- אז כל הסיכויים להיות עם סכרת הריון, צר לי. אבל כל גורמי הסיכון נמצאים אצלך (רובם גם היו אצלי, גיל, משקל וכו)

152 זה לא הרבה, 92 זה טוב אבל לא משהו

תצטרכי לעשות בשביל לדעת

אבל אני אומרת לך שכדאי לך לשמור על תזונה של סכרת הריון גם אם יצא לך שלילי, כדי להקל על הגוף שלך, כדי שהילד לא יהיה גדול מדי והלידה תהיה קלה יותר

רק טוב זה יעשה לך... 

 

ואני שונאת שונאת שונאת שונאאאאאאאאאאת שנשים בהריון אומרות שהן לא עושות כלום!!!!!!!!!!

למה??????

את עושה המון המון המון המון המון!

את בית חרושת עצום בתוך אשה אחת קטנה!

את עושה משהו שאף אחד,אף אחדדדד לא יכול לעשות. כל יום את מייצרת בן אדם! התאים שלו גדלים, משתכפלים, מתפתחים

בן אדם שלם את מייצרת!

למה נשים חושבות שזה קורה לבד?

זה לא קורה לבד

זה קורה בעבודה קשה ומאומצת של הגוף שלך! 

אם במקום להיות בהריון

היית צריכה 9 חודשים כל יום לעבוד 10 שעות בשמש קופחת לסחוב דברים הלוך ושוב במדרגות ובאתרי בניה לא היית מרגישה שאת לא עושה כלום נכון?

אז ה ברחמיו לא דורש ממך את זה (לא שהריון זה כזה פיקניק) אבל גורם לגוף שלך לעבוד ככה במקומך

זה מה שהגוף שלך עושה עכשיו

מייצר איש שלם !!!

את לא קציצה, את בית חרושת! ובית חרושת צריך לנוח!

 

<זה הכל נובע מזה שכל הרופאים הגברים האלו במשך שנים אומרים לנו הריון זה לא מחלה בלה בלה בלה ונשים חלחל להן לראש שהן אמורות להמשיך לתפקד נורמלי בהריון. הן לא. אוףףףףףףףףףף>

 

עוד חיבוק!

הולכים לרופא עם שפעת- צריך לנוח, ימי מחלה

הולכים לרופא עם דלקת גרון- צריך לנוח, ימי מחלה

הולכים לרופא עם כל מחלה, אבל כל מחלה- כל רופא יגיד לך שצריך לנוח, כי שינה היא המרפא לגוף, וחייבים לפעמים לעצור ולתת לגוף להתאושש

 

אבל הריון? לא זה לא, תמשיכי תעבדי כרגיל בעבודה בבית עם הילדים, נקיונות בישולים כביסות. הריון זה לא מחלה...

 

אההההההההההההה

ואנחנו עוד המין החלש?

זה מסתכלללללללללל

שגם לי היו כל גורמי הסיכון (בלי הגיל אבל עם היסטוריה משפחתית) וב"ה ההעמסה של ה100 יצאה תקינה אחרי שה50 לא..
אז יש עוד תקווה שרשמית לא תצטרכי לשמור, אבל בהחלט מצטרפת למיואשת (ויודעת כמה זה קשה!) שכדאי לך לשמור אפילו חלק כדי להרגיש טוב יותר.
חיבוק!

שאחרי שעשיתי גם את ה50 וגם את ה100
ה100 היה לי יותר קל בלי לימון .
פשוט מים פושרים ולשבת ולנוח...

ואולי באמת כדי לך לנוח מעט ולתת לגוף שלך להתאושש מלמדות והיריונות.
הוא פשוט מאותת לך שהוא צריך מנוחה קצת

מעודד קצת..

ואולי זו באמת מתנה משמים כדי לגרום לי לשנות תזונה ולאכול בריא יותר.. בסוף אני זאת שארוויח מזה...

וכן, אני ממש צריכה מנוחה בין ההריונות.. ודיאטה!!
אבל לא. מגעיל אותי הרעיון של אמצעי מניעה..

ועם שמ''פ זה כבר ההריון השלישי שלי.. (פעמיים קודמות כי אני חיפפתי עם הכללים וההריון הזה למרות ששמרתי בקפדנות על כל הכללים, נקלטתי מיחסים בליל טבילה שישה ימים לפני הביוץ כשלא היה שום סימן הכי קטן של רטיבות והפרשות.. ויודעת מתי נקלטתי בוודאות כי ראו דופק בשבוע 6.1).

יש לי עוד שלושה חודשים לחשוב מה עושים...
חבל שלא מספיק להתפלל ולבקש יפה מה'...

אני חווה את ההרגשה הזאת אחרי כל הריון
אבל אני מתגברת... אולי זה גם השכל שאומר שאם לא אז אני אאלץ לשאת בתוצאות של עוד הריון צפוף וגידול ילדים כשאני עדיין לא במיטבי מהלידה הקודמת.
ואז אני שמה התקן וזהו. אחרי כמה ימים שוכחת שהוא שם. לא דורש התעסקות שמזכירה לי כל רגע שיש לי שם משהו שמונע הריון.

בכל זאת לוקח קצת זמן להיטהר לא?

חחח

 

אני יכולה רק להמליץ על התקן לא הורמונלי, לא היו לי איתו שום תופעות לוואי, כי אין הורמונים, ולגמרי שכחתי מקיומו

אני חושבת שזה הדבר היחיד למי שלא רוצה הורמונים

גם זה לא מתאים לכולן.
יש כאלה שאלרגיות למתכות (אני לא שמה אפילו תכשיטים מזהב טהור. עושה לי אקזמה נוראית)
יש כאלה עם דימום ארוך, וכו'...

אם לא רוצים הורמונים לא?

ולי יש אקזמה ממתכות, לא נוראית, אבל לא היה לי בעיה עם ההתקן, זה תמיד אמור להיות קשור?

 

מה יועילו הדאגות?
אולי יהיה כך ואולי אחרת
אין לדעת. בנתיים מיותר להתעסק בדאגות.

לדעתי את צריכה להתמקד מעכשיו באיך את מתחזקת את הגוף או לפחות נחה כמו שצריך.
ילדים גדולים יכולים לעשות הרבה דברים
לשטוף כלים
את הבית
לזרוק אשפה
להכניס למכונת כביסה
לטאטא..
להכניס ולמיין את הבגדים בארונות

אצלנו מתחילים לשטוף את הבית מגיל 4.
אז בהתחלה זה לא פיקס ולא מאה אחוז כמו שאני אוהבת
אז אני מדריכה אותם, פעם פעמיים שלוש עד שהם עושים ממש טוב.

בעיניי זה כמו הסיפור על הדרך הקצרה שהייתה ארוכה לעומת הארוכה שהייתה קצרה:

בהתחלה ייקח זמן עד שילמדו אבל בסוף הם ילמדו להיות שותפים ולקחת חלק
זה עדיף על פני זה שלא תתני להם בכלל לקחת חלק, ואז הרווחת דרך ארוכה ארוכה של ויכוחים ואי הסכמות לגבי מי עושה מה..

בכל אופן תתני לו כמות שהו שבע ממנה
מציעה לך מראש להכין בקבוג גדול.. לתת בפטמה קצת יותר איטית ולהטות את הבקבוק לשכיבה שרק הפטמה תהיה מלאה חלב כך הזרימה תהיה איטית וסיכוי יותר טוב שהוא יסיים כמה שהוא צריך ולא יותר

שלי עדין לא חודשיים ואוכלים לפעמים שני בקבוקים של 120 מ"ל

שלך כבר בן חצי שנה, הוא צריך לגדול, מה זה שירעב קצת?

אם הוא לא זקוק למוצקים,

או לכל הפחות דיסה.

אבל אל תרעיבי אותו, רחמנות..

לא חלמתי להרעיב אותו חלילה. רק רציתי לדעת האם להשאיר אותו על 180 מ"ל בתוספת דייסה נגיד או לתת לו תמ"ל ללא הגבלה.

ואכן התיעצתי  עם אחות בטיפת חלב ואמרה שבשום אופן לא לתת לו יותר מ-180 מ"ל. כי זה כבר משקל עודף ורצוי לשקול דיאטה...

כרגע אני נותנת לו 180 עם דייסה בפטמה קטנה- מידה 1.

בכול אופן מוצקים הילד לא מוכן כלל לאכול, רק ברמה של טחון ממש. וגם זה בחסד עצום, אוכל כפית ולא מוכן לפתוח יותר את הפה..

תודה לעונות.

 

משקל עודף? דיאטה?
מכירה הרבה תינוקות שאוכלים יותר מ180 והם 'במשקל עודף' לפי טיפת חלב וכשגדלו והתחילו לאכול נהיו ילדים רזים
נשמע כמו קשקוש מסוכן מה שהיא אמרה לך!
בכל אופן תנסי לאט לאט לתת מוצקים תנסי דיסה עם כפית יש כל מני סוגים

לאט לאט, עם מלאמלא סבלנות, וטחון היטב.. זה מסתכל, אבל הם צריכים להתרגל לזה בקצב שלהם, ולכל תינוק יש קצב אחר..