פורום הריון ולידה (עמוד 3204)

גם לשלי ככה בת חודשיים נרדמת רק בידיים ואם מניחים אותה מתעוררת

זה מאפשר להשכיב במיטה בנוסף למנשא..

רק במנשא?

ובד"כ ישן לילה שלם.. אז אין צורך באמצע הלילה..

במנשא בלילה? סליחה שאני חופרת על הנקודה הזאת..באמת לא נרדם עם בקבוק או הנקה? וואי, לבי איתך!!

ואחרי שישן חזק מעבירים אותו לעגלה/עריסה..

ולא באופן שמשדר נטישה הוא ילמד להרדם נורמלי. השאלה כמה זמן יש לך עד שהמעון מתחיל וכמה מוטיבציה?
בתור אחת שלא הכי מחזיקה מהלוחשת לתינוקות כגורו אני דווקא ממליצה על שיטת לחישה-טפיחה שלה

להתחיל בזמן הזה שעדיין נמצאת בבית ללמד אותו לישון במיטה
כל פעם שאת מניחה ובוכה, ללטף, לשים מוצץ, טיפה לנדנד. לעזוב את המיטה לדקה שתיים ואם בוכה שוב לחזור על זה וחוזר חלילה...
מאמינה שעם הזמן יתרגל.. ועדיף שאת תעשי את זה בבית מאשר במטפלת שמה בטח יבכה הרבה עד שירדם כי יש שם הרבה תינוקות ולא כל הזמן יוכלו להחזיק אותו בידיים

הכי פשוט רופאת משפחה, והיא תפנה הלאה
אפשר גם רופאת נשים או עור

אני זוכרת שהיו לי דקירות בבטן ..לא זוכרת היכן

הלכתי לטרם והטיסו אותי משם באמבולנס למיון .

חשבו אולי צירים- למרות שהסברתי שזה לא

בפועל זה לא היה צירים.

אבל משמיים הלכתי...גילו שצוואר הרחם התקצר ...ב"ה לאחר נוזלים ותרופות (לא זוכרת מה) הוא התארך.

לא חושבת שזה היה מהדקירות...אבל מי יודע.

וילדתי בשבוע 37

התשובה שלך לא מלחיצה בכלל.

תודה....
באמת זה היה הרבה דקירות בשילוב התקשויות אז אני בדרכי למוקד עכשיו...

אבל טוב שתסעי להבדק את אחת לחוצה!
אם את נוסעת למיון ולא מוקד של הקופה תתקשרי למוקד אחיות לקבל הפניה. אם זה מוקד של הקופה כד כמה שאני יודעת לא צריך הפניה

אני הרגשתי לחץ ממש חזק היום.
אבל בלי הרבה התקשויות.

קודם כל תודה לכל מי שהגיבה.... (לב)

במוניטור לא היו צירים ב"ה והדופק היה מצוין... אבל נורא כאבה לי הישיבה בנרתיק והרגשתי שזה מתחיל להקרין על כל האגן... ממש ככל שישבתי יותר זמן הכאב גבר והיה יותר ויותר לא נעים ומציק.

בא"ס וגינלי נבדק צוואר הרחם והוא ארוך וסגור ב"ה...
ואז...הוא בדק ממש במפשעה, הוא לחץ עם האצבעות וחשבתי שאני מתה.... מסתבר שזה סימפיזיוליזיס.... אוף... התרחבות האגן שלוחץ על העצב שנמצא שם (סמפי') וזה כואב... ואין מה לעשות... עובר בלידה... אוף

תרגישי טוב יקרה!

 

אני חושבת על עצמי שיש לי אמונה מאוד חזקה , ואני בלי קשר בנאדם עם הרבה תלונות... לא שזה דבר חיובי אבל אני לא חושבת שזה סותר את האמונה שלי.... תסבירי?

ומזה אמונה? להודות על המציאות שניתנה לך. כך או אחרת

ואפשר להאמין שהכל מה׳ ועדיין לא לאהוב את מה שהוא נתן לי
נגיד אמא שלך קונה לך מתנה פיגמה ירוקה זורחת. את יודעת שאמר שלך קנתה לך את זה ואת יודעת שהיא אוהבת אותך אבל את ממש לא אוהבת ירוק זורח ואת תגידי לבעלך אחרי שהיא תלך אוף איזה פיגמה מגעילה למה היא לא קנתה לי בושם???
😁

סתם דוגמא מפגרת להמחיש.
את מדברת על דרגה של להודות על הרעה. זו דרגה מאד גבוהה וממש מממש לא כל אחד יכול להיות בה
אנחנו יודעים שה אוהב אותנו ושהוא נותן לנו את המציאות וזה שהיא קשה או לא נוחה אי עצובה לנו לא אומרת שאין לנו אמונה בה. זה אומר שלא הגענו עדיין לדרגת צדיקים מיוחדים שמודים על הרעה
את ממש בסדר גמור

שה' איתי, שהכל הכל בהשגחה מדוייקת מאת ה'.
אמונה צריכה אימון כמו שריר, מתאמנים על זה ..
יש רגעים שממש מרגישים את ה' איתנו, קרוב . וזה מדהים..
בלידה האחרונה שלי היה לי קטע ממש מפחיד עם האפידורל שעשה לי בעיות כי נכנס לכלי הדם, ראיתי מטושטש והיה לי לחץ באוזניים. אז היו צריכים לשים לי שוב מהתחלה את האפידורל. זה היה אחד הרגעים הכי מפחידים שהיו לי. ממש פחדתי שיקרה לי משהו, ואם זה לא מספיק המרדימה והמיילדת צעקו עלי בלחץ לא לזוז, גם אם יהיה ציר! ואני ממש התפללתי חזק לה' שיעזור לי, שיעבור בשלום... מתתי מפחד! פתאום הרגשתי תחושה כזאת חזקה שלא משנה מה יהיה איתי כי זה מאת ה' וזה מדויק לי... הרגשתי הרפיה כזאת, שה' ממש קרוב אלי והוא עושה את מה שצריך שיהיה, גם אם זה יהיה שלילי זה מדויק בעבורי. ב''ה עבר בשלום, אבל התחושה הזאת של האמונה הטהורה הייתה ממש מחזקת ולא תמיד זןכים להיות ברגעים כאלה. יש דרגות באמונה וצריך לאמן אותה כל הזמן.

עצם זה שיש מחשבה לא חיובית לא אומר כלום על האמונה שלך
בעל התניא אומר שבועות של רוב האנשים שנגיד באה להם מחשבה זרה בתפילה או חשק למשהו אסור- אז הם ישר מאשימים את עצמם מזה שבכלל עלה להם כזה דבר לראש ומתעסקים במה זה אומר עלי אם בא לי חשק כזה בכלל..
אבל זה טעות!!
המחשבה שמגיעה לא מגיעה ממני. ולא מגיעה כי אני לא טובה..
אלא שמו לי אותה משמיים ויטמינים בי שיש לי דרך לתקן אותה
להתגבר על החשק הרע, לא להאמין למחשבות של ייאוש-ללמד אותן שיש גם טוב שמחכה לי.. וכו
העבודה היא בידיים שלנו לא עצם זה שעולות בנו לפעמים מחשבות..

ולכן במקום להתעסק במה זה אומר עליך ועל האמונה שלך שלפעמים עולות בך מחשבות של דאגה או כעס..
תקבלי את זה כדבר הגיוני..קשה לך כרגע.את מתמודדת. זה הגיוני.
אבל מאחר וזה לא עושה לך טוב להיות שקועה הדאגות ובכעסים -לא טוב לך בלב ככה..ולא בריא לך לחיות ככה
אז פשוט תשאלי את עצמך
מה מעורר אצלי דאגה או כעס? לזהות על מה זה יושב- איזה מחשבה מפעילה את ההרגשות האלה?

לדוגמא כשאני נגיד מפרגנת לבעלי שילך ללמוד או לחתונה או משהו עבורו ובדיוק אז התינוקת לא ישנה והילדים משתוללים והכל הולך הפוך- אז זה ממש מעורר בי כעס ותסכול נוראי.
אז במבט ראשון- אני חסרת אמונה נכון?
אבל בעצם...יש לי הגיון...והוא אומר לי ככה-

קשה לי שדווקא כשאני מתגברת כדי לשמח את בעלי אז נוצר קושי לא רגיל.זה נותן לי תחושה כאילו בשמיים לא מעריכים את ההשקעה שלי ולא מעודדים אותי לפנק אותו.

כשאני מבינה שזה ההגיון שלי ושסה''כ הוא הגיוני
אני לא עסוקה בהאשמה וכעס ובאסה על עצמי
אני מבינה את ההגיון

ובכל זאת..אני לא רוצה להגיב ככה..זה לא עושה לי טוב וגם ברור לי שזה לא מדוייק..הרי לא הגיוני שמחפשים בשמיים לעשות לי דווקא..לא משעמם להם וגם ברור לי עמוק בלב שה' לא מחפש לעשות לי רע בכוונה
אז במקום להתעסק בלמה זה קרה לי אני מבינה שכדי לעזור לעצמי אני צריכה למצוא תשובה לשאלה

מה יכל לעזור לי להרגיש אחרת?
ומתוך כך להגיב אחרת?

אצלי נגיד זיהיתי שבדוגמא הנ''ל-

לקנות לעצמי פינוק לסוף היום
שבעלי ישלח הודיות פירגון מדי פעם
או שיאמר לי שלמחרת יפרגן לי בזמן נחת או במשהו כזה
וגם טכנית- להציב לי מינימום של דרישות באותו יום
ולדאוג שבזמן אחר כשחשוב לי לצאת להתאוורר- לבקש את זה ולא למנוע מעצמי..

סתם דוגמא..
מוזמנת להמיר למה שמעסיק אותך

לא ממש על להתלונן אלא על ההבדל בין עצבות ללב שבור,
שעצבות זה סוג של כפירה, יש תלונות שבאות מתוך עצבות שנובעות מכעס על ה', איך הוא עושה לי את זה, שזה היפך האמונה באמת.
אבל לב שבור, הוא לב שכל כך מאמין בה' עד שהוא כואב את החוסר, כואב את מה שקשה, לא ממקום כועס אלא ממקום מאוד מחובר. ממקום של לדבר עם ה' ולשתף אותו בכאב שלי.
הוא אומר שלב נשבר זה טוב. "קרוב ה' לנשברי לב", לא לעצובים...

התלונה היא אותה תלונה, השאלה מאיזה מקום היא באה, אם מתוך כעס או מתוך כאב.

אני באמת כזו שמדברת הרבה עםה'.. איזה כיף שיש לנו מישהו שדואג ואפשר לפנות אליו ככה בחופשיות

ועדיין לפעמים מרגישה קצת דאגות ומחשבות.. כיף שדייקת אותי! מרגישה שזה ממש נכון לגביי..

תודה

אני לפעמים מתלוננת, אבל זה לא כי אני לא מאמינה אלא כי אני קטנה ולא רואה את התמונה המלאה.
בעיניים שלי זה לא טוב בשבילי ולכן אני מתלוננת, אבל וודאי שאני משתדלת בכל כוחי להאמין שזה לטובתי בהשגחה פרטית ומדויקת ומתפללת להשם כל יום שיראה לי איך הכל הכל הכל ממש לטובתי. שאוכל לראות בעיניים הקטנות שלי איך הוא אוסף אותי ומרפא הכל.

חיבוק♡

עזרתן לי ממש 

וחיזקתן  

כשהם מתחילים להתעסק עם הידיים ולנסות לגעת.

אבל לא מעמיסה יותר מצעצוע שתיים
בגיל הזה מתחילה מקשת עם בןבות ומוזיקה. גם טרמפולינה מאוד מעניינת אותם.
מובייל שתלוי על העריסה..
מה שכן אני לא נתתי יותר מדי צעצועים כדי לא לפזר את הריכוז יותר מדי

ספר תמונות, אוניברסיטה טובה זה תכלס הצעצוע היחיד שצריכים. גם צבעוני לשכיבה על הבטן (שמתי ספר תמונות מולה) וגם טוב לשכיבה על הגב
מובייל למיטה
עד גיל שלושה חודשים זה די מספיק
אחר כך רעשנים וקשקשנים למינהם וסוגיהם כשמנסים לעודד אותם לתפוס והם תופסים ומכניסים לפה

אם עוד אין לך אוניברסיטה ממליצה על אלו של טייני לאב (מוכרים בשילב ובעוד מקומות) מאד מאד מוצלחות
בשילב איירפורט סיטי - עודפים- מוכרים אותן בהנחה יפה מאד

מגדל טבעות, צורות שמכניסים לקופסה לפי צורת החורים -
עדיין לא כמשחק לפי הכללים, אבל ללמוד להוציא מהקופסה. בערך בגיל שנה לומדים גם להכניס.

כל מיני צעצועים מנגנים שדורשים הפעלה - לחיצה על כפתור, משיכה בחוט - זה ממש הגיל.

אפשר גם ספרים, מקרטון קשיח או מבד מרשרש.

שבדרכ יותר מאוחר מחצי שנה (לפחות אצלי)
אצלינו עכשיו היא בת שנה ומאד נהנית מזה
יש את החיות שקופצות כשלוחצים על כפתרים וזה היה ממש להיט לנו בגיל שמונה חודשים כזה היא סגרה אותם בהתלהבות

לתקופה הבאה.

בגיל חצי שנה - 8 חודשים נתתי את המשחקים הללו, הם נהנים להפיל, לפזר, לזחול אחרי הטבעות שמתגלגלות...

הם מתלהבים מהצלילים ומהמוזיקה
והרבה על הבטן זה מה שאני זוכרת בינתיים

נתתי סירים ומחבתות
עם כפית מתכת שמה אותו על הבטן
והוא היה נהנה להפיק צלילים מזה
מידע פעם מרחיקה אותם בכמה ס"מ או שמה בכל הכיוונים וזה עודד אותו להסתובב או לזחול אליהם

משהוא מעוצב כזה כך שאין בעיה.
אבל בכל זאת הייתי לידו

גם פחות רועש וגם משמש כנשכן

כמובן בהשגחה צמודה.

אני דתייה אני שומרת 7 ימים נקיים
אז לא עשיתי ישירות אחרי מחזור

לכאורה מבינים שביום ראשון הסתיים המחזור, באותו יום שכבתם ב 12 בלילה ומייד לאחר מכן בדקת ביוץ.

סיימתי מחזור בתאריך 25.9 שמרתי 7 ימיים נקיים
באותו יום שטבלתי עשינו בלילה

מבדיקה אחת בודדת, עם תוצאה שאינה חד משמעית, אי אפשר לדעת.

ייתכן ואם היית בודקת למחרת הקו היה עוד יותר חזק.

הפרש של יום לכאן או לכאן לא כל כל משנה.
הזרע נשאר חי ופעיל 3-5 ימים בתוך הגוף, בחצוצרות היכן שמתבצעת ההפרייה לביצית שמשתחררת מהשחלה.

כך שסביר שהיחסים היו בתוך חלון הפוריות.

ואם החודש לא נקלטת - בחודש הבא תבדקי יותר פעמים, גם כדי ללמוד את הגוף שלך, ואת חוזק הקו בבדיקות בימים השונים.

בדקתי יום אחרי היה גם 2
אחרי זה רביעי וחמישי היה קו 1

היית צריכה לכתוב את כל הנתונים המלאים מההתחלה.

ערכת הביוץ בודקת את עליית הורמון LH.
ההורמון עולה לפני הביוץ.
הביוץ עצמו ההורמון כבר יורד.
הבדיקה האחרונה בה היו 2 קוים היתה 24 שעות לפני הביוץ.

אוף
אני ינסה פעם הבאה
כול כך רציתי כבר להיקלט

ועדיין גם אם שוכבים ביום הביוץ, הסיכוי להפרייה וקליטה מוצלחת רק כ 20%.

מאחלת לכם בדיקות טובות במהרה!

תאמיני ובע"ה זה יבוא

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם־לְיִרְאָה אֶת־ה' אֱלֹקיךָ לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת־ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ: (דברים י יב).1

מסכת ברכות דף לג עמוד ב

ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים, שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה".

וילדים זה מה', כשזה בא זה בא

הביוץ מתרחש כשבועיים לפני הזמן שבו מקבלים. כמה זמם עובר אצלך ממחזור למחזור?

(אם זמן הדימום הוא 5 ימים)
וגם אם 29, זמן החיים של הזרע הוא כ 3 ימים בתוך הגוף כך שעדין אפשר מאותה הפעם הזו ובכל אופן עדיף לקיים שוב יחסים כדי להגדיל את הסיכויים.
בהצלחה

גם אני יעשה נגיד
היום ומחר אני לא רואה אתו
יום שלישי זה גם יכול להיות

זה עובר 

ואם לא תבדקי אצל רופא אולי יש פטרייה (למרות שזה נשמע בדיוק כמו גרד מעור שנמתח)

משחת צרי
מאד מרגיע..מזמינים באינטרנט

או טלק מיד כשמתחיל להתרטב זה יעזור

בעקרון מרגע שמתחיל לגרד ולשרוף זה אומר שיש סוג שלפטריה על העור. ככה קרה לי וסבלתי מאוד.
בכללי אני סובלת מזיעת יתר בבית השחי - ברמה שלא יכלתי לשים לולצה שהיא לא שחורה או לבנה וגם לא כל סוג של בד כי היו לי כתמים מתחת לבית השחי.
אחרי שניסיתי מליון דברים הפתרון היחיד שמחזיק כבר מעל שנה ב"ה זה סודה לשתייה.
כן כן, סודה לשתייה. מה שאני עושה זה פשוט מכינה משחה מסודה לשתייה וקצת קרם גוף מערבבת עם קיסם שיניים ומורחת. ובא לציון גואל.
זה גם אנטיבקטריאלי.

דווקא בבית השחי זה בסדר
זה בכל מקומות הזויים בגוף כמו צוואר, גב, לפעמים אפילו המצח. זעה מעקצצות כזו
אין לי אפשרות למרוח שם כלום... או לשים טלק או משהו. כבר יותר קל ללכת להתקלח
אני לשוט חושבת מכיון שזה תופעה חדשה יחסית שאולי יש משהו שאני יכולה לשנות בתזונה, מבפנים, כי חיצונית אני לא רואה מה אפשר לעשות...
תודה!

גלישה זריזה באינטרנט העלתה את הממצאים הבאים:
כדי למתן את עליית חום הגוף וההזעה בקיץ, הנטורופתיה ממליצה להימנע ממאכלים מחממים כמו מטוגנים, חריפים ומזונות המכילים קפאין ולהעדיף ירקות ירוקים, אורז, נבטים, קטניות, אבטיח ותפוחים. אכילת בצל, שום, קארי, חילבה, שתיית אלכוהול ונטילת תרופות מסוימות, עלולים לבוא לביטוי בניחוחה של הזיעה.

ולגבי הכתמים והצריבה ראיתי שזה קשור לזה שלא אוכלים הרבה מלח.

אם הרופאה איבחנה אז כנראה שזה זה.
גם לי זה לא היה כזה חמור בהתחלה, בטח לא כמו שתיארו. כן כאב אבל סביר...
לעודד אותך שחודש תשיעי הגיע ואני סובלת מזה הרבה יותר?

אין שום דבר לעשות נגד זה? משכך כאבים יעזור?
זה אומר משהו על ההריונות הבאים?🤔

סידן, ללבוש טייצ, וטיפולים משלימים כמו דיקור, הומאופתיה, אוסטופטיה וכאלה (לא ניסיתי את הטיפולים).
הכל רק מקל על הכאב, אין מה לעשות. וזה לא אומר כלום על ההריונות הבאים.

תרגישי טוב

לא אומר כלום על הריונות אחרים.

לדעתי אין טעם למשככי כאבים כי זה פשוט להיות נון סטופ על כדורים שגם ככה לא משהו בהריון.

אגב, אומרת בזהירות שאם לא מאוד כואב לך וזה רק אחרי מאמץ- יש מצב שזה פשוט העובר שהתיישב על איזה עצב/ נדחף לכיוון מסויים. זה יכול לגרור כאבים חזקים!
כיום כמעט כל כאב כרוני באגן בהריון מוגדר כסימפיזיוליזיס אבל תכלס בלי רנטגן (שנדיר שיעשו בהריון) אי אפשר לדעת בוודאות.

מה שעוזר- לנוח. להרים רגליים. לא לסחוב דברים.
אני באיזשהו שלב הייתי כמו חפץ שמחלק הוראות בבית..

אפשר ללכת לפיזיותרפיה ולאוסתאופתיה. אומרים שזה עוזר בהרבה מקרים אבללא תמיד.
בפועל- אני 3 חוד אחרי הריון עם סימפיזיוליזיס ועדיין האגן שלי משמיע קנאקים בכל פעם שאני מרימה את אחת הרגליים קצת גבוה (למשל בשביל להתלבש. לא ברמה של עליה במדרגות)
מתחילה עכשיו פיזיותרפיה בתקווה לשפר ביצועים..

בעבודה בקושי הייתי קמה מהכיסא, יש לנו בחור חמוד בעבודה שהבין את זה וכל מה שהייתי צריכה היה מביא עד אליי.
בבית משתדלת לא להפעיל יותר מידי א. הרגליים. (במיוחד לא באלכסונים...)

במקרה שלי היה בסוף עודף וילדתי יום לפני זרוז ב"ה
תנסי להיות כמה שיותר רגועה, אפילו שקשה וחושבים על זה. אולי קצת להתפלל על הלידה ועל מה שאחרי, לנוח, לוודא שהכל מוכן, להיפגש עם חברה. בקיצור - הסחות דעת. ושיעבור בקלות ובידיים מלאות בעז"ה

מחכות לבשורות טובות

מחכות לשמוע

ולא לחכות כל הזמן שהמציאות הנוכחית תעבור כבר...
שיהיה בקלות ושתהני גם אחרי הלידה כמו עכשיו

הכי טוב להנות מזה.. הלחץ סתם לא מוסיף

אשרייך שאין לך קושי מיוחד לסחוב

קשה לזוז, וקמה כל 10 דקות לשירותים.
אבל עדיין..
לא יודעת להסביר את זה

יש לי עוד כל מיני דברים שאני מתכננת להספיק. הילידים במסגרות ויצאתי לחופשות לידה, אז יש קצת זמן לסידורים

ממש לא הייתי בכיוון של ללדת. היה לי ברור שאחד ב42
אפילו בבוקר של הלידה, התווכחתי עם כל מי שמסביבי שאני ממש לא צריכה ללדת ושאין לי צירים. (והגעתי בפתיחה מלאה😎😎)

מבחינתי אני עוברת את התאריך כבר בשבוע 37🙈

במסעדה
במקום פתוח
על חוף הים
בהליכה משותפת

הכוונה היא לשבור שגרה.
לעשות דברים שמעוררים את הלב

עד ההריון לא הבנתי את כל מי שאמר לי דברים כאלו..

גם בהריון ראשון ונכון, יש חסרונות בלהיות מותרים בלי סוף..

 

האמת שאצלינו זה התחיל פשוט מדיבור,

תגידי שזה חסר לך,

לנשים יש יותר כח לפתח את השיח.. תשתמשי בכח הזה.

ללמוד ביחד משהו? אלול..

או בכוון של הכנה להורות..

לשתף ברגשות זה גם מפתח שיח ויש הרבה בתקופה הזו...

 

בהצלחה!

זה חלק מהתהליך וזה יעבור

תנסי שלושה לילות, אם זה הולך והיא קמה יבשה - יש בשלות פיזיולוגית לגמילת לילה, אם לא - תוותרי.


לא לקחתי באופן יזום בלילה. מי שבשל מתעורר כשמרגיש צורך.
מה שכן, יכול להיות שמתחילה להתעורר ובוכה / מיבבת בחוסר נוחות, אבל לא קולטת שבעצם היא צריכה ללכת לשירותים. במקרה כזה כמובן אני כן מרימה ומושיבה בשירותים.


עוד משהו -
בבוקר הטיטול מלא או יבש?
אצלי היו מתעוררים עם טיטול יבש, ורק אז מרטיבים אותו. גיליתי את זה מהפעמים בהם הערנו את הילדים ומיד הלבשנו.
במקרה כזה, אפשר להיות בהיכון לשניה שתתעורר, ואז לכוון אותה לשירותים. אחרי יומיים כאלו היא תקלוט לבד.

אף פעם לא יבש. לאחרונה אני מגבילה שתיה לפני השינה והוא לא מפוצץ.

אצלי שלושתם היו מתעוררים עם טיטול יבש.
מצד שני, זה שהיא מתעוררת משנת צהריים יבשה מעיד על מסוגלות, לא?

🤔

הבת שלי הרבה פעמים מודיעה לי כשהיא עשתה ביטול או כשהיא צריכה לעשות, היא גם כל הזמן מבקשת לשבת על האסלה ואומרת: פיפי, אבל אל באמת יוצא לה משהו... לא חשבתי שיש להם בשלות בגיל הזה לזה בכלל!

וסליחה על שלא עניתי על השאלה

אם היא קמה יבשה בצהרים- זה מעיד על מסוגלות.
תנסי להוריד טיטול לילה לשבוע בערך.
בימים הראשונים- סביר להניח שיהיו פספוסים, עד שתקלוט את הקטע. אבל תוך שבוע אפשר להתאפס.
נשמע שאתם ממש בכיוון! איזה כיף!

עם טיטול אבל קם יבש ואז ניסיתי להורעד ופספס פעמיים החזרתי טיטול בלילה וחיכיתי עוד שבוע בערך ואז החלטתי שזהו גם אם יקום רטוב אין טיטול בנתיים מאז לא פספס ואגב זה שגדול ממנו גם לקראת חמש מפספס עוד מידי פעם..
לגבי לקחת לשרותים באופן יזום לא מומלץ זה פוגע במנגנון הטבעי ככה לפחות אמרו לי. אבל אם קמה לשתות נגיד אז אני כן לוקחת קודם לםיםי ואז נותנת קצת מים.
ולגבי הגדול למרות שלא שאלת ממליצה לך ממש לבדוק עניין של שקד שלישי יש קשר בין הדברים. שקד שלישי מוגדל יכול לגרום להפסקת נשימה בשינה וזה יכול לגרום לחוסר שליטה על פיפי בשינה כי השליטה קשורה למוח והפסקות נשימה משבשות את פעולת המוח.
ודבר אחרון אם אין לך כוח ל2 ילדים שמפספסים בלילה אז אישית הייתי עושה ניסוי של כמה ימים ואם לא הולך מחזירה לא קרה כלום. בהצלחה

בדיוק באתי לנצל"ש לגבי הבן שלי בן כמעט 4..

כבר תקופה כביכול גמול בלילה, ז"א ישן בלי טיטול..

אבל תכלס לוקחים אותו פעם ופעמיים כל לילה, ואם לא-הוא קבוע מרטיב.. לא קם מעצמו כמעט אף פעם,

וגם מלא פעמים-אם לא לוקחים אותו מספיק מוקדם אז כבר מרטיב הכל.

 

ויש לו אכן שקד שלישי..

ואת מזכירה לי להתקדם עם הבירור בענין..

וואי הפנו אותו לא"ס לראות אם זה כן פוליפ מזיק או לא..ולא הלכנו עדיין

 

מענין שאת אומרת שזה קשור.

הוא אכן ישן עמוק מאוד.

מאיפה שמעת את זה?

הלכתי לרופא אף אוזן גרון והיא אמרה לי שאכן יש קשר. אגב יש קשר גם לעוד מערכות. אנחנו עשינו ניתוח כי גם היו לו שקדים מוגדלים(הרגילים) ובאמת היה שינוי לא מיד אבל היתה לו גם קפיצת גדילה התפתחותית ממש גדולה מאז. אני רק חייבת לומר שהניתוח הזה אומנם נחשב יחסית פשוט מבחינת הטכניקה עצמה אבל ההחלמה ככל שהילד גדל די מתסכלת אצלנו לקח יותר משבוע עד שהפסיק להיות תלוי במשכחי כאבים וחזר לעצמו. עברנו החלמה לא פשוטה ולא היו סיבוכים. אז צריך לדעת מראש ולהיות מוכנים גל לזה..

מרגישה כאילו כתבתי את ההודעה גם צריכה כבר לטפל באא''ג...

איזה עוד תסמינים יש לשקד שלישי?
היינו איתו בעבר אצל אא"ג ילדים בגלל נוזלים באוזניים, זה לא משהו שבודקים אצל כולם?

אני בהלם הלם! אף
אחד בחיים לא אמר
והיה לאחת מהן ובאמת לה לקח הכי הרבה זמן
וואי וואי
טוב לדעת

אמרה לי שזה נכון. בעצם מקריאה באינטרנט מרוב יאוש, שהילד היה קם אחרי שעתיים רטוב ושוב בבוקר רטוב והיה גם ישן נוראי הבנתי את הבעיה כי בעצם מה שקרה היה גמול יפה ואז היתה החמרה במצב השקד והוא התחיל לפספס באופן נוראי כמו שתיארתי. בהתחלה לא קישרתי אבל ככל שחלף הזמן והיתה עוד ועוד החמרה הלכתי לבדוק והרוםאה הסבירה לי את מה שקראתי באינטרנט ותוך חודשיים הלכנו לניתוח ומיד אחריו באה הטבה משמעותית אבל לקח עוד חצי שנה בערך עד שעכשיו כמעט יבש לחלוטין

אני שואלת כי יש לי בן שושן ממממש חזק, מרטיב קבוע כל יום סוכנויות. והשמיעה שלו יורדת לפעמים עקב שעוות אוזניים שצריך לשאוב מידי פעם. תוהה אם יש קשר..

ללכת לבדוק את העניין עם רופאה ולא עם דוקטור גוגל.. מה שכן אצלי לא היה ישן חזק דוקא היה ישן גרוע נורא וקם עצבני ועייף אפילו שהיה ישן הרבה שעות והיה גם מתעורר הרבה בבכי כנראה מתיסכול והסתבר שהוא פשוט בקושי נשם בלילה. וזה פשוט שיבש הכל. בואי נגיד שלא מזיק לבדוק אבל לא בטוח שזו הבעיה גם אצלכם

ששניהם עדיין ישנים, הגדול בתוך שלולית והיא יבשה🙃

ואין מה ללמד את זה. הולך הולך לא הולך לא הולך.
כל השיטות לגילאים גדולים יותר גם מתבססות על זה שזה פיזיולוגי וללמד את הגוף וכו.
תנסי ואם יעבוד לך אשרייך
בגדול הבנתי שבנים מרטיבים יותר מבנות, אבל אצלינו היתה לי בע״ה עם כולן עד גיל 4-5

גם היא היתה רטובה..

אני: בוקר טוב!
היא: אמא פספסתי
הוא: אני דווקא.. אני דוקא גם פספסתי

הלילה להחליף ואז היה קם בבוקר אמא קמתי יבש חחח

תמיד הולך לפני השינה, ובהתחלה היינו לוקחים בערך שעה אחרי שנרדם וגם לפני שהלכנו לישון, אח"כ רק לפני שהלכנו לישון ולאט לאט הפסקנו לגמרי.
אני חושבת שזה עוזר שהילד יתרגל להתעורר לשירותים גם אם זה מיוזמתנו בהתחלה. שהגוף יכיר את האפשרות להפסיק את השינה כדי ללכת לשירותים, וגם עזרה טכנית- אם הגוף מתרוקן בתחילת הלילה, יהיה יותר קל לשלוט כשלא 'מפוצצים'. אולי יכול לעזור גם לגדול.
אם היא כבר ישנה שנ"צ בלי טיטול זה מראה שהיא מסוגלת, רק צריכה עוד קצת עזרה כי שנת לילה היא ארוכה ועמוקה יותר.
ואגב- כתבת שהיא בלול- היא יכולה לצאת ממנו לבד? כי זה חובה ממש בגמילת לילה..

בהצלחה!

אבל גם ביום בד"כ נעזרת בנו כשהיא הולכת לשירותים.

והגיוני שהיא נעזרת.. ולכן גם מתאים שתעזרו לה בלילה. בטח בחודשים הראשונים.

את מניקה? עם אמצעי מניעה?

אם את מניקה בטח שאין ממה לדאוג יכול להגיע מחזור סדיר ויכול להיות פעם בחודשיים או פעם ב  אין חוקים

ולא לוקחת גלולות

אהבתי שהוא מאוורר, קליל , נוח לשים ולהוריד הבן שלי עד גיל שנתיים אהב אותו! ואז עברנו למנשא טיולים..

 

מתאים ממשקל 3.5 קילו. 

מנשא בד בשלושת החודשים הראשונים, אחר כך עברנו לארגו בייבי יש לו מתאם אם התינוק עדיין יחסית קטן

לי יש 360 אייר. הוא מגיל חידה רק עם מתאם אבל יש היום דגמים מתקדמים יותר אומני ואדפט שהם מגיל לידה.
לכי לחנות עם התינוק למדוד ולהסתובב חצי שעה. זה מאוד אישי מה נח! ובכל מקרה זה חא מומלץ בשישה שבועות הראשונים לריצפת האגן

לי יש את המאי טאי (מנשא סיני מתכוונן)- עם קשירה אבל אחרי שלומדים את זה זה בכלל לא מסובך (יש מדריכות מנשאים שיכולות להסביר יותר).
יש להם גם מנשאים בלי קשירה (נראה לי קוויק טופ, ובייבי טופ), שגם נראים נוחים.
מדריכת מנשאים שהייתי אצלה הסבירה לי שזה הסוג הכי בריא לתינוק קטן (עם פיסוק, בלי יישור של הגב), וזה מתאים גם עד גיל גדול (יש כמה סוגים של בד, בסוגים היותר יקרים זה בד יותר חזק שיכול לשאת משקל יותר גדול).
יש גם קבוצות בפייסבוק שמוכרים של מנשאים כאלו יד שניה ('חיבוק הבד'- קבוצה לשאלות על מנשאים פיזיולוגיים ויש שרשור קניה ומזכירה פעם בחודש, ו'שוק המנשאים' שכולן מיועד לקניה ומזכירה של מנשאים פיזיולוגיים). אני קניתי משם ב400 ש"ח את המנשא שלי והוא ממש מעולה ונוח, ומחזיק במצב מצויין כבר לילד שני, עם הרבה שימוש..

כבר בגיל חצי שנה התינוק כבד יחסית וזה כבד להחזיק ככה 6-7-8-9 קילו והלאה...

ברור שזה עומס ומכביד אבל עדיף מלהחזיק אותו על הידיים...

וגם לא קרוב לזה  .. 
נראה לי שאחכה שהיא תלך חחח וזהו במקום כל המנשאים האלו

כשגדלים ארגו 360 (יש לי גם מתאם אבל עדיין לפעמים מעדיפה את הבד)