פורום הריון ולידה (עמוד 3204)

ממליצה מניסיון?

הצילה לי את ההנקה.... 

קבעתי ביום שחזרתי מהבית חולים.. ובאמת רק בזכותה אני מניקה

לי עוזר לסחוט ידנית מעט ואז לשאוב עד שמקגיש שהשד קל ולא כבד

רק סחטתי תוך כדי עיסוי במקלחת והנקה..
כדאי גם לשאוב?

אם זה ןד פעמי ולא כמו גדולה זה לא יעודד יצור מוגבר

לא קיבלתי מחזור עדיין.
תכלס מה הסיכוי...
אפסי נכון?

אין בבדיקת ביוץ אנדקציה להריון אבל כן יש מקרים של נשים שגילו בבדיקת ביוץ (יכול להיות שזה מקרי לחלוטין) אבל במקרה שלך זה ממש לא רלוונטי כי יכול להיות שאת באמת לפני ביוץ

מחזור קיים ביוץ

בפרט בהנקה, זה פחות אמין.

את יכולה לעשות אבל אי אפשר יהיה להגיד שום דבר ודאי לפי התוצאה..

ביוץ חיובי = הריון ?
ביוץ שלילי = הריון ?

ממש לא רלוונטי

בעיקרון בדיקה חיובית יכולה להעיד על הריון אבל זה רק מנסיון של כמה נשים

אצלך גם אם יצא חיובי אולי זה ביוץ

אם יצא חיובי אקנה בדיקת הריון.

היא לא בהריון..

כשאצלי היה הריון הבדיקות ביוץ היו חיוביות הרבההה אחרי הביוץ. הם הורמונים די דומים הבטא והlh

נקלטת להריון לפני קבלת וסת?

נקלטת להריון במהלך הנקה מלאה, לפני קבלת הוסת לאחר הלידה?

הפסקתי גלולות קיבלתי ואז נקלטתי..

בתכלס... עם כל הכבוד לצער העיבור וצער הלידה... צער גידול בנים ובנות זה הצער הכי כואב.. כואב בלב..
כמה צער הילדים יכולים לעשות להורים שלהם .. (לא מדברת על הבת שלך) חושבת על אחים שלי שמורידים להורים שלי עוד כמה שנים טובות מהחיים מרב צער. שה' ירחם. שלא נתנסה בזה אף פעם.

ולך, מחזקת את ידייך עם כל ההתמודדויות! חופש. הריון. חם. חם. חם. בעל בעבודה וילדה מאתגרת. ועוד כמה קטנטנים מסביב.... כמה כוח צריך! את אלופה!!

אני מנסה( לא תמיד מצליחה) לא להתערב בריבים שלהם

אם הם באים אליי אמא הוא עשה לי כך וכך.. אני אומרת חמוד/ה הייתי שמחה לעזור לך, אבל אני לא ראיתי מה קרה ולכן אתם תצטרכו להסתדר ביניכם..
(וגם אם נכחת תאמרי: אני סומכת עליכם שתסתדרו ביניכם)
ואז הם ממשיכים: אבל אמא הוא אמר לי כך וכך..
ואני עונה: זה באמת לא נעים

לא נוקטת עמדה
לא אומרת מי אשם ומייצרת תמונה של קורבן ואשם
פשוט משתתפת איתו בתחושותיו

הדבר היחידי שאני לא מסכימה זה אלימות
ולכן אם מישהו מכה אני אומרת שאני לא מוכנה לראות ילדים כאלה טובים מרימים ידיים וה' ברא לנו פה לדבר
ולכן מי שירים ידיים יצטרך לשבת 5 דקות בכסא/ פינת הספה איפה שתחליטי.. עד שירגע. ועד שאמא תסכים לו להמשיך לשחק.

ולידעתך נותרו 23 יום ,😘😍🤗

זה אומר ש2 שליש מאחורינו אם נתעלם שניה מסופש.
אכן לא פשוט...

בגלל תשעת הימים ובגלל שיש עוד המון דברים שתכננתי ולא הגענו אליהם עדין. מקווה שנספיק..

ולחשוב מה מתיק לך בקשר בינכן ואיפה נתקלים ומה מעצבן אותך
אמא ובת בכורה זה אופציה למלחמת עולם ואופציה לחברות הכי טובות וזה תלוי באמא
יכולה לומר לך שזה המון עבודה של שנים
אבל הכלי הכי טוב שקיבלתי זה לרשום לי מה רציתי שיקרה, מה קרה בפועל, למה בעצם התעצבנתי ומה נראה לי שהבת שלי ניסתה להשיג בהתנהגות שלה
לזהות איפה היא לוחצת לך על הכפתורים שגורמים לך להגיב בצורה מסוימת
לנטרל את זה. כשהיא לוחצת עליהם בפעם הבאה לא להגיב ככה. להיות ניטרלית , ולאפשר לה את מה שהיא רוצה בדרך אחרת שמקובלת עליך
זה עבודה קשה אבל משתלמת
רק אל תתחילי עכשיו ממש, חכי לאחרי החופש לימים רגועים יותר
בהצלחה!

לי אף פעם אין צורך כזה

 

וגם אני כשלא מתאים לי פשוט לא עושה, גם דברים בסיסיים יותר

זה פינוק לשבת.
ב. כי לבעלי ממש אבל ממש קשה עם צומות ותמיכה ופירגון עם מה שאוהב קצת יעזרו לו לעבור מנטלית לפחות את הצום.

קונה בצק פריך מתוק מוכן קפוא, מפשירה, פותחת, מורחת ממרח תמרים, מגלגלת והופ לתנור.

תוך 5 ד' ובלי לכלוך עוגיות חלומיות!!!

ו... אני ממש מקנאה בך שבישלת כבר... אני לא בכיוון

התאומות חולות,  ובוכות

הילדים עצבניים

ואני שומרת על הפתיל שלא ידלק... מנסה בכ"א...

בשמחה איך לא חשבתי עליו לפני כן חחח..
וואי בהצלחה עם כל הבכירות ומחלות למיניהן..
ומה שלי עוזר במצבים האלו לא לחשוב הרבה פשוט לעשות מה שאפשר וזהו.. ❤️

ד"א, באותו הרעיון, קונה בצק פריך מלוח, וממלאה בפירה(לילדים) או בירקות מגורדים ומאודים(למבוגרים)

מברישה בביצה ומפזרת קצאח / שומשום- מעדן בכמה דקות....

ולטעמי גם הרבה יותר טעים.

כל הזמן חושבת על כולם במשפחה שלך
🌷

איחור של כ6 שעות... אולי זה אינדווידואלי

1. שאיבה היא ממש לא מדד לכמות החלב בהנקה.
את יכולב לנסות להגביר עם אגוזין. שקדים. קוואקר. חלבונים. לשתות מספיק. לנח. לאכול טוב.

לגבי השינה-
הרבה תינוקות ככה בהתחלה.
את יכולה להשכיב כל הבטן אם את לידה.

זה גורם סיכון למוות בעריסה.

כבר בגיל הזה שקדים וקוואקר??! 😲

תשני טוב ותשתי הרבה מים (מקווה שאת לא צמה!)
ואפשר לקחת מורינגה או חילבה (כדורים להשיג בבתי מרקחת להגביר חלב)
התחלת כדורים למניעה? לפעמים בהתחלה זה משפיע בשבוע הראשון עד שהגוף מתרגל, למרות שזה לא ממש אמור אבל שמעתי שזה יכול לקרות

גם לא מתכוונת להכניס עוד הורמונים לגוף.. המצב הנפשי שלי על הפנים😔

חיבוק גדול!!
אם את רוצה לדבר על זה באישי את מוזמנת
וזה נורמלי אחרי לידה... ועובר
אבל אם יש לך חששות בנושא תמיד כדאי לפתוח ולהתייעץ
❤️❤️❤️

אז חבל לעשות משהו פולשני, אלא  אם יש לך איזה משהו נגד הורמונים

אלה כדורים של הורמון אחד ויחסית קלים לגוף

אני לא יודעת לגבי שאר ההתקנים אבל לג'ניפיקס אפשר לקצת את החוט שלא יבלוט החוצה מצוואר הרחם ואז זה לא יפריע לך 

למה לך הורמונים? סתם משבש

 

היום אני כבר במקום כזה שבוקר וצהריים זה מבושל ומושקע וערב זה לחמניה/ סנדביץ עם ממרח ומקסימום צלחת ירקות חתוכים גדול

המתוק שלי בוירוס הקאות
ברור שאני מעדיפה שהוא יאכל א. ערב!!!

החברה שלך לא מבינים באיכות, טוסט זה אחלה!!
בעיה שלהם.
אפשר להציע להם לחילופין שיכינו בעצמם אם הם בגיל רלוונטי

דבר שממש ממש עוזר לי זה לתכנן מראש. ככה זה מנטרל את האין כוח לחשוב ולהיות יצירתית,צריך לפעול על אוטומט.
כל ערב אני שואלת את השכנות מה הן מכינות היום וזה הרעיון למחר
וגם לימים שאין כוח אמא שלי הייתה עושה לנו טוסט או ארוחת פרצופים- ירקות חתוכים, לחם עם גבינה/ חומוס, עיצבנו פרצופים כיד הדמיון ואז אכלנו אותם ..
האמת שגם עכשיו עושה לי חשק ;)

לא עזר זה שזה תוכנן והיה ידוע מראש. וגם בדרך כלל אני משחדת במעדן אחרי ארוחה שיודעת שקצת יעשו פרצוף איתה אבל היום ספציפית קיבלו מעדן בבוקר הבטחה שנדחתה מאתמול..
והרי התוצאות שניים אכלו אחד לא. אבל עכשיו שחושבת על זה הוא נשנש מקודם פיצה עם גיסתי אז יש מצב שזה סתם אותו.. ואם זה פינוק באמת בעיה שלו..
לגבי ההצעה שיכינו בעצמם לא רלוונטי בערב כשכל מה שאני רוצה זה ילדים ישנים במיטות.. בבוקר הם מכינים לבד וזה ממש נחמד. בכל זאת הגדולה בת שמונה וחצי עוד לא נותנת להדליק אש ותנור רק קר ומיקרוגל..

בשרשור שאני פתחתי הערב יש הדגמה חיה...
אז מה שתכננתי להכין?
הייתי באפיסת כוחות.

ביצת עין ולחם וסלט
לחם מטוגן/עם טונה וסלט
קוביות של לחם עם שמן זית וזעתר בטוסטר וסלט

בבוקר קבןע- לחם עם חמאה לשניים. ואחת עם שמן זית וזעתר

ככה הם רוצים
וככה לי קל..

עם שמן זית וזעתר ומלח
זהו...

חחח אוכל לעצלנים
אבל הילדים מתעקשים על קוביות


אפשר גם קוביות לחם בתוך ביצה ולשפוך פשוט למחבת..גם יוצא כאילו קוביות לחם מטוגן אטרקטיבי

לק"י

ערבבתי עם גבנ"צ מגורדת (אחרי הטוסטר) ועגבניות.

ואז תעשו לוז כזה מסודר.
אצלנו זה עובד נחמד.
וככה הם יודעים מה יהיה.
מי שלא רוצה יכול לאכול לחם עם קוטג/גבינה/קטשופ/ריק.

סדרהקבוע. וגם אין יותר מדי אופציות כי תכלס לא אוהבים גבינות חוץ מצהובה ובולגרית.. אז לרוב זה או לחם מטוגן או טוסט וסלט ליד רק בחופש, קצת יותר קשה כי הם משום מה מחפשים גיוון..

שיש באתר של 'ואהבתם', אבל אין לי שום מידע מעבר לזה.. בהצלחה

בעלי אקספרס.
יש כאן בפוסט שלי לנשים

כל מה שאישה צריכה

אני מכירה את אתרי האינטרנט.
יש בארץ את אצר ״ואהבתם״ של הזוג קליימן מצור הדסה, יש חנויות לאביזרים כאלו (כמו sisters).

וכמובן אתרים בחו״ל - בהיצע ענק.

אני מחפשת מישהי שתוכל להמליץ על המוצר מניסיון אישי.

אביגיל מולכו-שילוח היא פיזיותרפיסטית מומחית לרצפת אגן בעלת ותק של 10 שנים בקופת החולים מכבי, ובעלת קליניקה פרטית בירושלים, שם היא גם מטפלת בשיטת ARVIGO (עיסוי רחם)

כמה מילים על ההיסטוריה והמטרה המקורית של האביזר הזה.
הכל התחיל בסין העתיקה, משם יש לנו עדויות על קיסריות סין שהיו משתמשות באבן ביצתית לאימון שליטה על שרירי הנרתיק. הדבר היה נחשב לסוד הגדול של הקיסריות להגברת האנרגיה המינית, ללימוד שליטה באורגזמות והרחבתן לאורך כל הגוף.
במשך הזמן, הביצה הפכה לחלק בלתי נפרד מתורות הטאו והטנטרה, שנלמדים בהקשרים של מיניות עד היום ככלי לאימון ושליטה וחקירת הנאות החושים של האדם. האבן עברה גלגולים ושכלולים ובנוסף לכך יחד עם מהפכת המדע והתקדמות הרפואה היה נראה כי מעבר לפוטנציאל העצמת העונג המיני הטמון בכדורים, יש להם גם תועלות רפואיות. וכאן נכנסת אביגיל לתמונה.

הכדורים הסיניים טובים לרצפת האגן?
בהחלט כן. אימון וחיזוק של שרירי רצפת האגן בכל דרך יכול לעזור לשמור על מכלול בריאות האזור. אם אנחנו משתמשים עם משקולות כדי לחזק שרירים בכל חלק של הגוף שלנו, אין שום סיבה לא לעבוד איתם גם בנרתיק.
איך זה בדיוק עובד?
העבודה עם הכדורים היא פנימית באמצעות תרגילי כיווץ והרפיה של שרירי הנרתיק סביב הכדורים. כשאנחנו עובדות עם הכדורים אנו מקבלות התנגדות של השריר וכך אנו מסוגלות להתאמן על הארכת השריר והקיצור שלו. האימון בכדורים עוזר לבניית מסת שריר וסיבולת שרירית רצויה. אני בונה סדרה של תרגילים שצריך לעבוד איתם ובאופנים שונים השריר עובד ומתחזק. בעיניי אחד היתרונות המשמעותיים של חיזוק באמצעות הכדורים הוא שניתן לשלב אותם בפעילויות שונות שבשגרה, בתפקודי היום יום כמו בזמן שטיפת כלים, הליכה ועוד.
לאיזה מצבים זה יכול לעזור?
סיבולת שריר חזקה בנרתיק תורמת לשליטה על הסוגרים (דליפת שתן ו/או צואה), להקלה על הלידה, להקטנת הסכנה לצניחת רחם, הקלה על הוסת ועל הכאבים במהלכה ובכלל שמירה על כל המכלול של בריאות רצפת האגן, כל אישה לגופה. חשוב לא פחות – תרגול של כיווץ והרפיה באמצעות הכדורים יכול לסייע לאישה להגיע לאורגזמה במהלך קיום יחסים ולהעצמת העונג המיני.

האם יש מקרים שבהם שימוש בכדורים סיניים עלול להזיק?
גם פה כל מקרה לגופו. על אף שלרוב הנשים הכדורים עשויים לעזור, אני לא אמליץ על הכדורים לנשים שסובלות מכיווץ יתר של הנרתיק ויש שטוענים גם במקרים של צניחת רחם; כמו כן כאשר השימוש בכדורים הוא לא נכון, כמו על ידי הכנסתם באופן אגרסיבי מדי או יחד עם חומרי סיכה אשר מזיקים לנרתיק. בכל מקרה של ספק תמיד כדאי לעבור בדיקה פנימית אצל פיזיותרפיסטית מומחית לרצפת אגן כדי להיות בטוחים.
מה עושים אם השימוש בהם כואב?
העבודה עם הכדורים לא אמורה להיות מלווה בכאב. האישה צריכה לעבור תהליך של הכרות עם הגוף ועם הכדורים ולעבוד על הרפיה לפני. בכל מקרה שיש קושי עם כאבים בנרתיק או שהאישה מרגישה שהיא נרתעת מעיסוק עם הגוף שלה כדאי להגיע לאשת מקצוע כדי להבין את המקור, ולפעמים אפילו נבחר להשתמש בכדורים כתרגיל שיחבר את האישה חזרה אל גופה.
האם כל סוגי הכדורים הסיניים טובים לתרגול?
טוב שאת שואלת, כי פה בדיוק טמון הבלבול. יצא לי לראות כל מיני סוגים של כדורים סיניים וחלקם במשקלים גבוהים בהרבה ממה שמומלץ, שלא נדבר על החומר המתכתי הקשה מהם הם עשויים. אני מניחה שזה בטח נעשה במכוון כדי להאיץ את הקנטור המיני, אבל תועלת בריאותית אין פה. רקמת השריר העדינה של הנרתיק מבקשת אימון עדין והדרגתי עם כדורים שעשויים מחומר נעים, לא אלרגני ובמשקלים קלים.

ואילו המרחיבים נועדו להתעבר על הרפלקס הלא-רצוני של כיווץ הפתח והקושי לקיים יחסים עקב כך.

את הולכת ומבצעת פעילויות יום יומיות עם הכדורים בתוכך, וכך מחזקת את השרירים הפנימיים ואף מחזקת את השליטה והגמישות על השרירים בפתח, מכווצת כדי שהכדורים לא יפלו החוצה בזמן שאת פעילה והולכת.

כי זכור לי שהן נתלות על חוט.. אני טועה?

החוט כדי למשוך החוצה כמו טמפון.

מתי מומלץ להתחיל אחרי לידה?

זה חלק מהמידע שבעלות ניסיון תוכלנה לשתף.

מה שאני מחפשת - בעלות ניסיון ....

מתארת לעצמי שאם לא עושים את זה נכון זה יכול להחליש במקום לחזק

לא לכל אחת מותר לעשות גם אם היא עושה 'נכון'

שמעתי דברים טובים

רופאה מצוינת, לדעתי מקצועית ואנושית

לזניה זה מלא עבודה (או שיש לקנות מוכן רק לדחוף לתנור?? אם כן זה מושלם )

נלך למכולת ונבדוק אם יש.
זה היה ברמה שאפילו טוסט זה יותר מדי טרחה 😅

והמצב כבר הרבה פחות נואש

זה ממש לא נכנס הביתה...
חוץ מזה, שחלקם ממש נראה/טועםכמו בשרי, מרגיש חטא בתשעת הימים

מה אף אחד לא אוכל פה אוכל קפוא?

אני לא קונה בשוטף בכוונה כדי שזה לא יהיה זמין בבית.
הסברתי לאחרונה לכמה אנשים שיש הבדל אם אוכלים את זה בחוץ/אצל סבא וסבתא לעיתים רחוקות או שזה זמין במקפיא.
מאותה סיבה גם לא קניתי שניצל דג שאני ממש אוהבת... כי הייתי אוכלת 1, גג 2 ונשאר מה היה איתם?? (למרות שתכלס עכשיו כשאני חושבת על זה כזה עם קטשופ היה עושה אותי ממש שמחה ;))

(ברמה הזאת לא היה לי כוח לחשוב ו/או להשקיע... אילו היה לי לחם בבית לא הייתי טורחת ללכת למכולת בכלל)


ואכלתי ואני שפויה
ואמרתי לבעלי שיקנה לו משהו...


תודה לכל התומכות שאתן פה!! ⁦❤️⁩⁦❤️⁩
(ואני עדיין לא יודעת מה רציתי מלכתחילה. אבל עכשיו אני שבעה אז זה לא מפריע לי 😅)

ןיש מקומות שזה חושות כאלה עם מיזרון, חויה די דומה נראה לי

ואת יכולה לקנות אוהל פתיחה מהירה. ואז רק מושכים באיזה חוט וזה מוקם. תיקני משהו פשוט וזול...

יש בהרבה מקומות , זה נקרא אוהל אינדיאני .
לנו יש אוהלים זולים שנפתחים בקלות ומאוד קל להרכיב אותם

אוהל שנפתח במשיכה היה לנו פעם ואפילו עם זה הצלחנו להסתבך. ידיים שמאליות מאד

וגם למי יש מקום לסחוב הכל ברכב?

 צריכה לבוא למשהו מוכן וזהו.

באבני איתן
נראה לי גם בחמת גדר
ובטח שיש עוד

תקופה לא קלה בכלל, ובעז''ה שתסתיים מהר...
אולי תבקשי עזרה ממישהו שתבוא או מהמשפחה ..

להתמודד לבד גם עם בעל חולה וטיפול בקטנים זה לא קל

ואני נגד כל דבר "בכח"

ואם לא הולך אז לא. ממה שאת מתארת צריך להיות משהו הזוי בשביל להרגיש חשק

אפשר לנסות לייצר אוירה באיזה יום שמישהו יבוא לקחת את הילדים וזה, אם זה שיך

 

אבל כן כדאי להשתדל שיהיה חשק , לא חייב בתדירות גבוהה
אולי שווה להביא מנקה לבית ונערה שתצע עם הקטנים לגינה וככה תגיעי בערב עם יותר חשק למיטה

תיזכרי איך החשק שלך, או יותר נכון החוסר חשק אחרי לידה-חוץ מהענין ההלכתי- איך החשק בתחילת הריון ...
גם אנו רוצות שיתנו לנו את הזמן לעצמינו בזמנים כאלו... עכשו זה הפוך, אז אולי פשוט לכבד את זה?
מה אומרות?

הוא מכיר אותי טוב. והוא רוצה את 'הדבר האמיתי' ואני לא שם. מעולם לא היו בעיות בתחום הזה, אבל ההנקה שהתארכה עם הקטנטונת גרמה לי לחזור לעצמי הרבה יותר לאט, ועכשיו, עם עוד אחד בדרך, הוא מרגיש שאני מזניחה אותו (והוא צודק), והוא חושב ש'זהו' ושלעולם לא אהיה כפי שהייתי.

זו גם בעיה עם המחלה כי כבר קרה שאני באתי אליו והוא הרגיש רע (את זה הוא פחות זוכר... )
בקיצור, ממש מלכוד, די מתוסכלת, די על הקצה, השבוע קשה לי ממש לתמרן בין כל הדברים, ועוד שכבתי יומיים (יצאתי מדעתי) אז גם זה החליש אותי.
מקווה שנצלח את הקושי הזה, אני ממש לא מזלזלת בחשיבות של העניין (ואף פעם לא זלזלתי/הזנחתי) אבל באמת עמוס לי נורא ואין לי כרגע מספיק פניות לחלק הזה בי. הוא פשוט ישן. זה באמת לא 'נגדו'.

מותר שלפעמים יהיה קשה.

אם יש עומס חד פעמי אז אני חושבת שכדאי לקבל אותו בהבנה מ2 הצדדים.

אם לאחד הצדדים יותר קשה או שזה משהו מתמשך כדאי לחשוב איך פותרים.

 

רפואה שלמה!

גם כשאני כן שם. זה אחרת. נשמע לי מאד נורמלי
תדברו על זה קצת
וגם הוא יכול להבין שאם את מטפלת בכולם וגם בו את גמורה מזה, די מתבקש....

חושבת ש האינטואיציה שלך שלא מוותרת ומתלבטת אם להשקיע בכל זאת- היא מאוד בריאה ונכונה.
כי גם בתקופה כל כך עמוסה חשוב מאוד לא להזניח את הזוגיות, וזה חלק חשוב מאוד מאוד בזוגיות.
יחד עם זה, נראה לי שכדאי לשתף את בעלך בעומס שלך, ולראות ביחד במה הוא יכול להקל עלייך, או מה אפשר לעשות בשביל להקל עלייך.
הוא צריך להבין שאת כבר לא מה שהיית פעם לא בגלל שאת פחות טובה, או פחות אכפת לך, אלא בגלל שאת בעומס מטורף.
וצריך למצוא לזה פתרון.
מנסיון- העומס בדרך כלל רק הולך וגובר...

נכנסתי לחששות כבדים לגבי ההמשך, ואיך אסתדר עם עוד פצפון, כשגם בשוטף חלק גדול יותר מהעומס בבית מוטל עלי (וזה לרוב בסדר), אבל כשאני חלשה בעצמי אני לא סומכת על הכוחות שיתחדשו וחוששת לנו.
כרגע בכל מקרה אסורים רפואית בגלל הבדיקה, אבל חוסר הפניות הוא קצת רחב יותר מענייני האינטימיות לבדם.
והשבת לא מספיק 'מפצה' אותו על זה. הוא רוצה אותי לעצמו.
בינתיים מה שעשי.י זה ארגנתי לנו יציאה זוגית קטנה מחר בערב. אולי זה יעשה קצת הבדל. על עצמי אני יודעת שלפעמים שעה מחוץ לבית עושה לי נפלאות.

באמת
וזמן זוגי ממש מחדש וקריטי, בפרט זמני עומס וילדים..
וחופש זה בכלל שילוב קטלני עם המחלה וההריון

מספיק טוב בשביל זה אז הוא יכול גם לעזור עם הילדים. אולי גם להוריד קצת סטנדרטים בסדר וניקיון?

הרגת אותי
צודקת...

אני בתחילת ההריון לא יכלתי לעשות כלום כי הרגשתי זוועה ודווקא לצאת עם בעלי לערב שעתיים במסעדה יכלתי והיה טוב. לא יפה סתם לכתוב בלי לדעת. טוב זה לא יביא להם. מקסימום מריבה.

יש תקופות וגלים בחיים, מחלה + הריון+אוגוסט=לשחרר

שחררי יש גם תקופות כאלה.... יעבור ודברים יחזרו למסלול

הן עייפות? הגדולה בגיל שיודעת לדבר? אם לא והאמבטיה לא מרגיעה אז אקמולי.

איפ לא יודעת כבר על כל דבר בוכה

ואולי היא לא מרגישה טוב?

עכשיו זה הזמן שלה לישון

לילה טוב!!

אין כמו הזמן הזה שפתאום משתרר לו שקט ויש לנו כמה שעות של חיים

נקודות קושי -

 

לילה בנות דודות בגיל תיכון

יציאה איתן - התינוקת מקיאה באמצע הדרך על כל כולה, על הכסא בטיחות, עלי. עצירה באמצע , מכוניות צופרות, תינוקת בוכה, בנות מתבגרות שצועקות איכס מסריח לנו במקום לעזור..... תדמיינו.

קריסה טוטאלית

בית חצי מטונף כי הן השתדלו.

עוד לילה בת דודה גיל יסודי

בית מטונף לגמרי

<באמצע ביקשתי ממנו לעשות ספונגה. הוא עשה בלילה. בבוקר אני נכנסת למטבח יש עיגול נקי באמצע ומסביב מטונף. הוא - אבל ממש השתדלתי! אני - איזה אמא #%# יש לך שלא לימדה אותך שיש פינות בכל חדר??>

אתמול עשיתי ספונזה בעצמי כי התחרפנתי, מתארת לעצמי עד שאחזור היום שלא ישאר כלום.

יום אחרון למטפלת שאנחנו אוהבייייייייייייים 

אפילו שבחרתי מטפלת מקסימה לשנה הבאה אני מתה מפחד. ועצוב לי נורא לעזוב את זאת.

 

עכשיו מגיעה שבת

נמאס לי לבשל אין לי כח בכלל. ועוד צריך לאכול טוב בגלל הצום

והחמות מגיעה לשבת, איך נפל עלי אוגוסט וחמות ביחד? איפה הצדק בעולם?

ואין עוזרת <בטח הבנתם את זה מסיטואצית הספוזה המתוארת לעיל>

 

ולא בא לי יותר. בא לי ללכת מהבית היום ולחזור בערב שבת ושהכל יהיה נקי נעים טעים ומבושל. אוף

 

נקודת אור-

קניתי מתנה ממש חמודה למטפלת ונראה לי שהיא שמחה מאד

התחלתי שוב טיפול שממש חשוב לי ואני מקווה שיעזור לי באופן כללי וגם להשמנה המזעזעת שלי

מצאתי מכון כושר ממש קרוב אלי ועכשיו נשאר החלק הקל- אשכרה ללכת אליו 

ודיברתי עם בעלי שרק אני משקיעה בזוגיות וכו, וממש אכפת לו. הבטיח לנסות גם. אני חיה בתקווה....

כל הכבוד! לא פשוט בכלל...זוכרת את הימים שגרתי בבית של ההורים ועבדתי כשכולם היו בחופש, כולם=כמות של קייטנה בלי עין הרע... תוססים ומשועממים..ובני דודים ונסיונות של מאכלים שלא צולחים אבל בהחלט מלכלכים, ורצפה שהייתה פעם לבנה ועכשיו לא ברור אם אפור או שחור או בכלל בצבע חול, ואוהל בחדר מכל המצעים (גם שלי. ..) ורעש, רעש רעשששש....
כחולת ניקיון עוד הייתי שוטפת ומארגנת עד שראיתי שזה חסר תועלת....

חמות באוגוסט 😰😱😵 אמרת הכל....

אז כל הכבוד, ותחזיקי מעמד, הראשון לספטמבר קרוב יותר משהיה אתמול...😏

נראה שאצלך יותר קשה מאצלי...

את אלופה שאת מסכימה בכלל לארח את כל הנספחים באוגוסט!
אז-
גם אצלי הבית מטונף, אני בהריון ואין לי כח אפילו לחשוב על לשטוף את הרצפה.. מרגישה זוועה מההריון, עוד לא סיימתי את הבחילות אפילו שכבר 15+...

ואשמח לשמוע על המתנה שקנית למטפלת- אין לי רעיונות בכלל ורוצה להשקיע..
אנחנו מתחילים במשפחתון חדש וגם מאוד מאוד חוששת...
⁦♥️⁩

ואז אני לא צריכה להעסיק

 

בקשר למתנה זאת מטפלת מתוקה בבית שלה וקניתי לה סט דברים לארוחה לזוג- פלייסמנטים עם קערת סלט תואמת, צלחות וכוסות תואמות

לק"י

אנחנו גם נפרדנו היום מהמטפלת האהובה (וכבר הודעתי לה, שאנחנו שומרים את המספר להבא....בעז"ה בהנחה שיהיו עוד ילדים).
לא ידעתי מה להביא לה, בסוף קניתי מגש במבוק חמוד, ואפיתי עוגת שמרים.

ושרשור סיכום- אני אומנם מורה, אבל בחנ"מ...אז עבדתי וחפשתי לסירוגין.
וסך הכל ניצלתי חלק מהזמן לנסיעות ופעילות עם הילדים. חלק מהזמן שרפתי סתם, וזה היה קצת מבעס.
היום הכנתי עם הגדול (4.5) המחשה לספר "אוטו גלידה", וזה ממש נחמד: הוא צבע וקישט, ועכשיו משחק בזה. הכנו גם בית מקרטון גדול.
עשינו בריכה בבית- ב"ה יש סלון גדול.

ממש לא מחכה שייגמר החופש. אין לי כח למרתון של עבודה....

ואחרי שקראתי מה עובר עליך אני מבינה שמצבי ממש טוב.
ואולי כבר התרגלתי כי תכלס אצלי חופש לגמרי בלי קיטנות וכו.. כבר מיולי.
פשוט שחררתי את עניין הניקיון ואת זה שהכל צריך לתקתק. טוב לא באמת כי אני חולת שליטה אבל לפחות מנסה חחח..

וואי וואי. ..לא פשוט לא קל ואת פשוט אלופה!
אשה אחת בן אדם אחד ואת מג'נגלת בין כל המשימות והדברים ושצריך לעשות..
אין כמוך.. ואני גם מחכה כבר לספטמבר הגואללללל.. אני ובעלי עבודים כרגיל. סידרתי מלא קייטנות לשלושת הילדים.. (מעל ארבע אלף יוצא לי הקייטנות) ועדיין כל השובע הייתי בבית עם ילד חולה תורן דלקת עיניים שעוברת מאחד לאחד חום וכו' אני מתחרפנת.. הבוס מתחרפן ובעלי בזמן לחוץ בעבודה לא יכול לקחת חופש. רק צועקת הצילווווווו

שלוש בנות שהקטנה בינהן בת עשר נמצאות בבית בחופש , לא רק שהן לא עוזרות אלא דווקא הפוך. ואז אבא שחוזר בעשר בלילה צריך לשטוף אחריהן את הרצפה. בלילה. ולקבל תגובה " איזה אימא #*#* יש לך שלא לימדה אותך לשטוף רצפה?" כי לא עשה את זה מספיק טוב.
את באמת חושבת שזה בסדר?

2. הן כן ניקו אחריהן כל מיני
3. יכול להיות שאת צודקת והן היו בכל זאת צריכות לעשות את זה ולא הוא

ובסה"כ היא תארה סיטואציה סטנדרטית ונורמלית לחלוטין

קודם כל לא תמיד הבטן יוצאת בשבוע 14 . יש בנות. שהבן יוצאת להן רק בשבוע 20+ . לדעתי אין לך מה לדאוג . לגבי הבחילות לכי תבקשי מהרופאה שלך משהו שיכול להקל עליהן .


אם את ממש ממש מודאגת לכי להיבדק

לוקח לגוף לעכל את ההריון במיוחד שזה הריון ראשון . בהריון השני הבטן תצא מהר יותר


שיהיה לך הריון מוצלח וקל ! (:

לגבי הבחילות אני על 4 כדורי דיקלקטין ביום ככה שאני עושה את המקסימום אבל זה עדיין לא מועיל כלכך.
הרופא שלי ניסה לתת לי גם זופרן וגם פרמין ולא הועיל בכלל.
ככה שמה שנותר לי זה להתפלל שזה באמת יעבור לי בשבועות הקרובים ולא ימשך עד הלידה..
בקשר ללהיבדק שבוע שעבר בשקיפות הכל היה תקין..
לגשת להבדק בעוד אולטרסאונד?
ותודה רבה לך על התשובה!

ותקראי קצת על הימפראמזיס גבידרום

אני חשבתי שיעבור לי, שככה זה לכולן, שכולם לא מתפקדות, לא אוכלות, לא חיות... עד שהבנתי שזה לא כמו כולם, והבנתי שאני לא 'סתם בכיינית' ושבאמת עובר עלי משו גדול... לקח הרבה זמן להבין את זה, אבל עם ההבנה, הבנתי גם יותר איך אפשר לעזור...

בדיוק על זה
לא מלחיץ רק מסביר מה קורה ולמה..
ממליצה לך לראות
תרגישי טוב!!

אבל אולי כדאי שתקחי טיפול תרופתי?

ה שהכי חשוב זה לשתות והרבה!

ותנסי לאכול פחמימות יבשות כגון:בייגלה, קרקרים, לחמית צנימים וכד'

יצאה בטן רק בחודש שישי.
לגבי בבחילות אין לי רעיונות.אצלי כשנגמרו בבחילות התחילו הצרבות,🤪

בהריון בכלל.. בחודש תשיעי הייתה להבטן כמו שלי הייתה בשבוע 16.
ב'ה ילדה תינוקת בריאה ומעל 3 קילו.
אל תלחצי..

זה הגיוני ממש להריון ראשון..
ולגבי זה שלא עלית במשקל אני עד חודש חמישי ירדתי במשקל בגלל הבחילות.. אז זה הגיוני שנשאר במשקל שלך..

לפני זה ממש לא ראו
ולגבי המשקל אני עכשיו בשבוע 22 ועדיין באותח משקל כמו בהתחלה...רק תוודאי שאת מצליחה לאכול טוב, ותבדקי שאין חוסרים מידי פעם

קודם כל מזל טוב

דבר שני אצלי בהריון הראשון הבטן יצאה בחודש 6 בשאר ההריונות יצאה בחודש 2

גם אני התחלתי בתת משקל אבל לא ככ חמור..

לא עליתי במשקל כל ה- 4 חודשים הראשונים...בסה"כ כל ההריון עליתי רק 7 קילו. (שמרתי מאוד בהגזמה...-לא מומלץ)

צריך לעלות באזור 10-12 קילו

 

אל תלחצי. להריון ראשון זה בהחלט הגיוני שעוד לא יצאה הבטן

אך מאוד חשוב לאכול בריא!

3 ארוחות ביום שכוללות חלבונים, שומנים  + ארוחות ביניים.

 

מאחלת לך הריון קל תקין וידיים מלאות!
 

 

מי שמתחילה במשקל יתר קל אמורה לעלות עד 7 קילו.

הייתי כמוך, רק יותר נמוכה במשקל יותר נמוך, תחילת הריון ירדתי ולקח לי הרבה זמן לעלות חזרה..
לאט לאט הצלחתי להגדיל את הכמות של האוכל, זה יגיע..
אם תשכבי על הבטן ותכניסי את הידיים ותמששי את הבטן למטה את אמורה להרגיש כדור קשה, אולי זה ירגיע אותך שזה שם

בשלב הזה אני עוד יורדת במשקל בגלל הבחילות והחוסר תאבון ומקבלת תגובות של 'רזית את עושה דיאטה?' רק לקראת אמצע ההריון אני בד"כ מפסיקה לרדת ומתחילה לעלות קצת (לא תמיד הגעתי בסוף ההריון למשקל שהתחלתי אותו)

הגיוני מאוד.
אצלי בהריון ראשון רק מחודש שישי התחילה לצאת בטן
בשני- בחמישי
ובשלישי כבר בשני-שלישי

אני גם במשקל נמוך קצת יותר נמוכה.
עברתי שתי הריונות תקינים ולידות טבעיות!
בהריון הראשון היו המון נשמות טובות שדאגו להגיד לי שהעובר לא תקין ולמלא לי את הראש במחשבות לא טובות ממש כל ההריון!!
מי שדווקא חלקו על כולם היו הרופאים שפגשתי בדרך שהזכירו לי שזה בדיוק הגודל של העובר וזה שלא נוספו לי שומנים לא אומר שזה לא תקין.

במיוחד בשבוע 14 תקראי קצת בגוגל ותראי שהעובר ממש קטן וגם הרחם בשלב הזה!

את נורמלית לחלוטין! ממש להכניס לראש שלך!

ממש עצוב שבחברה אין שום קבלה של נשים רזות

המשך הריון משעמם ולידה קלה!

באמת לא כתבתי ברור.
סתם בדיוק השבוע עברתי השפלה בידי מישהי מבוגרת שפשוט הסבירה לי שאני נראת נורא!

בתור אישה רזה יותר מידי מרגישים בנוח להעיר על זה.
הערות ממש לא שייכות וגם פוגעות.

זה המבנה גוף שלי ולא בחרתי לקדש אץ זה ולהפוך את זה למשהו מיוחד.
במיוחד שגם אני משתלדת להתלבש ממש צנוע.

ועדיין צריך מודעות גם לזה שרזות יכולות להיפגע, וזה שהקבה לא נתן להן התמודדות בתחום הזה לא אומר שחייהן דבש.

המראה החיצוני לא מעיד דבר על ההריון.
אם הייתה בעיה הרופא שלך כבר היה אומר.. הרופאים לא לוקחים על עצמם שום סיכון.

אני מתה על האלה שחושבים שהם מבינים משהו ועם ההערות שלהם, בלי להבין כלום מהחיים בכלל, מכניסים אותנו ללחץ.. מעצבנת החברה מהעבודה, מה היא מבינה?!

גם אני התחלתי הריון ראשון במשקל דומה ורק בשבוע 24 התחילה לצאת טיפונת בטן ועליתי פחות מקילו. עד סוף ההריון (שבוע 35) אפילו לא הספקתי ללבוש בגדי הריון שקניתי בהתחלה כי היו עדיין מדי גדולים. איזה מזל שהריון הבא היה צפוף ויכולתי ללבוש אותם אז ועדיין היו אופניים...

במיוחד בהריון ראשון.
אצלי כבר הריון שלישי ואף פעם לא יוצאת לי בטן בשבוע הזה, תמיד רק לקראת חודש חמישי

 

אומנם הריון חמישי אבל משבוע 7 יצאה בטן...

 

אוף לא באלי לסיים שוב עם ק"ג עודפים את ההריון

ואני ממש משתדלת!!!

שלי לא ראו עד חודש 6 7 וגם אם לא הייתי אומרת לא היו מבחינים

גם אני הייתי בדיוק כמוך. מקיאה כמה פעמים ביום וזה היה פשוט נורא כי גם לי פראמין- לא עזר.
מה שעזר לי בסופו של דבר להפסיק את ההקאות זה להבין מה הדברים שגורמים לי להקיא.
אצלי גיליתי שכל אוכל מתובל גורם לי להקיא....וזה בעיקר מה שאני אוכלת...אז פשוט שיניתי תזונה.
הורדתי כל מה שמתובל וההקאות פחתו עד שהפסיקו (עד שהייתי נופלת על משהו מתובל ושוב מקיאה...)

בקיצור, תנסי לשים לב מתי זה קורה לך.

הBMI שלך הוא 16...

הבטן שיוצאת היא לא מדד לתקינות העובר.
אם אתצרוצה לברר מה קורה איתו אפשר לעשות סקירה מוקדמת / מאוחרת.
ימדדו את הקוטר של הראש, בטן, ירך של העובר וייתנו לך הארכת משקל שלו.

לגבי אוכל -
עובר בבטן אימו ניזון בעיקר מויטמינים ומינרלים, סוכר ומים. (גם קצת שומנים - אבל זה בהמשך ההריון)
אם את מקפידה לקחת את המולטי ויטמין, חומצה פולית, מקיפה לשתות מספיק מים (אפשר להוסיף מעט סוכר או מים ממותקים) זה מעולה!
בהמשך כשתצליחי לאכול יותר ממליצה לפנות לדיאטנית בקופת חולים. היא תוכל לתת לך תפריט שמתאים עבורך.

בהצלחה!

היי האמת שהתחלתי את ההריון עם חוסרי ברזל משמעותיים ועד עכשיו לא לקחתי ברזל בגלל ההקאות והבחילות ככה שאני מאמינה שאני בחוסרים עוד יותר גדולים וממש מרגישה תשישות וחולשה בגלל זה.. אני בד״כ אנמית
ולצערי אני לא יכולה עדיין לקחת ברזל כי זה גורם לי להקיא..
גם ויטמנים חסר לי ויטמין די וb12 ואני לא יכולה לקחת שום תוסף כי הכל גורם לי להקיא פשוט הכל..
אני מחכה להקלה כדיי להתחיל לקחת האם זה יכול לגרום נזק לעובר?? הרופא הסביר לי שהגוף נותן לעובר מהמאגרים ורק במקרי קיצון יש נזק

ואם יש חסר רציני אז עירוי ברזל.
תנסי אולי לקחת ויטמינים של ילדים (כאלה שמגיעים בדובוני גומי) נראה לי שאמרו לי אז לקחת 3-4 ביום במקום הפרנטל שגרם לי להקיא. (האמת שבהריונות הבאים פשוט בקושי לקחתי אבל לא היה לי חסרים. וויטמין בי 12 וחומצה פולית לקחתי בכזה למציצה מתחת הלשון)

שבהיריון הראשון בחודש חמישי אנשים שאלו אותי איזה דיאטה אני עושה שאני יורדת ככה... פשוט כי הקאתי הרבה אבל אל דאגה, מהר מאד נהייתה לי בטן יפה וגדולה ועגלגלה, וזה בסדר לגמרי... במיוחד בהיריון ראשון שלוקח לבטן יותר זמן לצאת...
ממליצה לך בלי קשר להתייעץ עם הרופא לגבי כדורים שיכולים לעזור לך לבחילות ולהקאות - פראמין, דיקלקטין, זופרן וכו'... (לפי הסדר שכתבתי, זה מהפשוט ליותר משמעותי)

המחזור שלך סדיר?

בעיקרון הכל יכול להיות ולא תהיה ודאות עד תשובת הריון חיובית או עד קבלת מחזור...

המחזור שלי לא סדיר השאלה האם יכול עדיין להיות הריון אפילו שהבדיקה שלילית

ולכן בדקת מוקדם מדי ולכן היה שלילי.
תנסי לבדוק שוב מחר או מחרתיים, בשתן ראשון כי ההורמונים יותר מרוכזים בתוכו.

אבדוק מחר תודה רבה

אז זהו שאני לא יודעת מתי הביוץ שלי היה

זה ממש לא נורא שאת לא יודעת
גם המחזור שלי לא סדיר ומעולם לא בדקתי מתי הביוץ.
פשוט לא נלחצתי לעשות בדיקת הריון ממש אחרי 30 יום, בהריון הראשון עשיתי אחרי 45 יום, בשני 40.
באולטרהסאונד הראשון הרופא בודק מה גיל ההריון ובגלל שבשבועות הראשונים ההבדלים ממש בולטים הוא יודע להגיד מתי היה הביוץ ולפי זה לתקן את גיל ההריון.
במידה ותהיה לך בדיקה חיובית, מה שאת צריכה לקחת בחשבון, זה לא לקבוע תור לרופא מוקדם מדי, כדי שכשתגיעי הוא יראה שק הריון ודופק.
אם מישהי שיודעת מתי היה הביוץ שלה תלך בשבוע 6-7, לך שיש סיכוי שמדובר בביוץ מאוחר הייתי ממליצה ללכת בשבוע 8-9, כדי להמנע מלחץ על זה שלא רואים דופק. מניסיון
(השבועות נספרים לפי תאריך קבלת הוסת האחרונה, זמן שבוודאי לא היית בו בהריון, אבל זה תאריך ודאי. אחרי שהרופא מתקן את גיל ההריון יש לך תאריך מתוקן שממנו מתחילים לספור)
מקווה שהייתי מספיק מובנת אם לא או אם את צריכה עוד מידע תשאלי

תודה על ההסבר מקווה שזה חיובי

לצערי קיבלתי היום 😔 ואין לי מחזור סדיר איך א י יודעת בדיוק מתי הביוץ

בעיקרון בהתחלה כדאי פשוט לא לדעת.
כמה שאפשר לשחרר ולהרפות, להיות ביחד לשם הלהיות ביחד ולקוותשזה יגיע, כי לחץ עלול להיות גורם לחוסר הצלחה להיכנס להריון.
אם זה כבר תקופה- יש אפשרות לזהות במקלוני ביוץ, שפועלים באופן דומה לבדיקות הריון לפי ההורמונים בשתן. צריך לבדוק כל התקופה שיכול להיות ביוץ וכשהפס הכי חזק זה יום הביוץ
לא כולן מצליחות לזהות עם הבדיקות האלו.

זה ממש ממש בכללי, אני בטוחה שיש פה מי שתדע להסביר לך יותר, על הדרך גם עניתי וגם הקפצתי לך שיראו ששאלת...;)

את יכולה לבקש שיעשו ממוצע 6 חודשים ואז זה מתקזז קצת.

הבנתי שצריך 10 תלושים רציפים מתוך 14 כדי להיות זכאית לדמי לידה.

 

חשבתי להתפטר (כי אני במילא לא רוצה להישאר במקום העבודה הזה) בסוף חודש 9/19.

 

כשדיברתי עם אחד הנציגים בביטוח לאומי הוא אמר לי שהם לוקחים 3 חודשים אחורה ובגלל שלא יהיה לי תלוש של 10/19 אז הם יקחו עוד תלוש אחד אחורה שזה אומר 7/19. 

 

 

עקרונית הוא אמור לדעת הכי טוב.

 

לא שאלתי מה קורה אם אני כן......

בודקים אם 3 / 6 חודשים ובוחרים את הגבוה.

קרה לי לפחות פעמיים שילדתי אחרי החופש(ולא קיבלתי משכורת) אז חשבו לי במקום 7,8,9- 5,6,9 ואז עשו ממוצע של החודשים בהם קבלתי הכי הרבה..

בכל מקרה,
באופן אוטומטי הם מחשבים גם ממוצע של 3 תלושים אחרונים, וגם ממוצע של 6 -
ונותנים לך את הגבוה מביניהם.
(בכל מקרה חודש הלידה לא נלקח בחשבון)

אצלינו זה עובר דרך החשבת שכר והיא בוחרת מה יותר עדיף לך

אבל את יכולה לבדוק לבד מה יוצא לך יותר משתלם ולבקש, לא יודעת בדיוק איך אבל בטוחה שאפשר.

שאם אני יולדת באמצע חודש נובמבר הם לא מסתכלים על חודש נובמבר?

 

 

ולפי זה משלמים. כדי שלא יגנבו אותם וינסו לעשות תלושים גבוהים דווקא בסוף, וגם כדי לא לפגוע בחוןדשים "דפוקים" - חגים חופש וכו'.

 

קיגל מומלץ כמה שיותר מהר אחרי הלידה. לאו דווקא שתצליחי אבל כן צריך לעשות. לאט לאט תרגישי שיפור שם . האזור עבר טראומה רצינית.

כל התעמלות ומאמץ גופני אחר - אסור עד 6 שבועות מהלידה.

זה תרגילים חשובים מאוד

לדעתי זה יעבור לבד בעוד כמה ימים/ שבועות.

מזל טוב!
באמת אחרי לידה, לעמוד 2 דקות זה "יותר מדי זמן"...
לגוף הכי בריא עכשיו לשכב לשכב לשכב, ככה לאט לאט האיברים חוזרים למקומם המקורי... או לפחות לשבת כשאי אפשר לשכב.
ממש כדאי להמעיט בעמידה ובמאמץ.
תרגיל קיגל זה לא התעמלות, זה "להזכיר" לשרירים איך לפעול😏, מותר ואפילו כדאי, אבל בשכיבה (ככה האיברים מונחים כמו שהם אמורים באמת להיות. כשעומדים הם "נופלים" כי רצפת האגן אכן עברה טלטלה וקשה לה להחזיק עד שתחזור לעצמה).

עד 6 שבועות הגוף צריך להיות כמה שיותר בשכיבה!
ממש לא לעמוד יותר מ2 דקות.
לנוח לנוח לנוח, וכשנמאס לך לשכב אז לנוח על הספה בחצי שכיבה. וכשנמאס לך אז אפשר גם לשבת קצת. לא לעמוד הרבה, לא ללכת, לא להרים דברים כבדים.
ותרגילי קיגל זה מצוין, בשכיבה.
בעזרת ה' תחזרי לעצמך לאט לאט עם הזמן, בלי למהר

תודה!!

זה לא הזמן לעמוד, ואם הגוף מאותת לך אז עוד יותר.

אמורים לשכב ככל האפשר ב6 השבועות הראשונים.

 

אפשר ורצוי להתחיל בתרגילי כיווץ, ו9 ימים אחרי לידה זה מאד מוקדם, עוד תרגישי שינויים עד שהמצב יתייצב. ותמיד אפשר לטפל