היי, אני ובעלי מנסים להכנס להריון חמישה חודשים, שמתוכם 3 חודשים ידענו בוודאות מתי הביוץ. אני יודעת שזה לא הרבה זמן וכביכול אין מה לדאוג, אבל בכל זאת רציתי להתייעץ.
לבעלי אבחנו ורציקולה בבדיקות לפני הגיוס, והבנתי שזה משהו שיכול לפגוע בפוריות. בנוסף, המחזור שלי לא הכי סדיר (בטווח של בין 32 יום ל240 יום) וגם אבחנו תת פעילות בבלוטת התריס, אבל אני נוטלת כדורים כדי לאזן את זה (עוד לפני שהתחלנו לנסות להכנס להריון ראיתי בבדיקת דם שזה התאזן)
ברור לי שגם לזוג שאין לו שום בעיה יכול לקחת עד שנה להכנס להריון, אבל אני עדיין חוששת יותר מהרגיל..
אז רציתי לדעת - האם יש כאן מישהי שהסיפור של הורציוקלה לא הפריע לה להכנס להריון בזמן סביר?
העניין של בלוטת התריס פחות מטריד אותי כי בדקתי וטיפלתי בזה וגם לגבי המחזור הלא סדיר הבנתי שזה לא בעייתי בכלל.., אבל אני לא חושבת שעד שתעבור שנה אני אשלח את בעלי לכל מיני בדיקות למינהן...
השאלה היא בעצם האם בגלל הבעיות הנ"ל אנחנו צריכים לנסות לבדוק כבר עכשיו האם יש בעיה? (כלומר, על אף שלא עברה שנה, אם יש מודעות לבעיה מסויימת, אולי זה קצת לטמון את הראש בחול כשאנחנו לא עושים משהו מעבר ללקיים יחסים בימים שסמוכים לביוץ והזמן עובר לו...)
תודה מראש
עד עכשיו הם לא אכזבו...הראו מתי הביוץ וכעבור שבועיים - שש עשרה יום קיבלתי מחזור
תנסילעבוד איתם על מזרון, זה מה שעזר לנו, הקטנה לא מוכנה בכלל על הרצפה, אבל כל יום על המזרון שלי אני עושה לה גילגולים מצד לצד שהיא תכיר את התחושה, מגרה אותה להתהפך עם חפצים שהיא ממש רוצה ואז מתחילה לה מעט עם הרגל והיא משלימה, מגלגלת אותה סתם בלי עבודה מצידה רק שתכיר את המגע
ועכשיו היא התחילה להתהפך לבד במיטה (היא גם זוחלת חופשי כבר והתהפכות לא)
על הרצפה ממש לא, אבל זה יבוא
כשהם על הגב הם מרימים רגליים לכיוון הפנים? מהמנח הזה את עוזרת להם להתגלגל על הבטן - שימי משהו שהם ממש רוצים ותראי להם שבגלגול הם מגיעים לזה
אני גם לא מצליחה להמנע ממחשבות על הקטנים האלה ועל כל מה שהם עוברים..
הכי טוב זה באמת להחשף כמה שפחות
את הסרטונים למשל על כרמל מעודה- וגם שאר המתעללות- אני פשוט לא רואה!
לא מסוגלת
לא יכולה להסתכל עד הסוף
וגם מפחדת..
אולי בנתיים תשמעי לך מוסיקה נעימה, או שתקראי משהו משמח?
להיות הורה זה גםהרבה פחדים על הילדים שלנו -ששמא ואולי..
רק שה' יתן לנו כח..
אבל אצלי הסיוטים מהפעוטון של ההיא מראש העין(כרמל מעודה)
זה גומר אותי...
יש לי תינוק בן חודשיים ואני לא רואה את עצמי בשום מצב שמה אותו אצל מטפלת!
ואני חייבת לחזור לעבודה אחרי שחופשת הלידה מסתיימת..
פשוט זוועה מה שנהיה!
התירו לפרסם את הסרטון
בא לי להיכנס לתוך בונקר ולא לצאת
צמרמורת...
ב"ה שזכית
לא מצליחה לגרוב גרביים, נעלים, ציפורנים, לגלח...
לפעמים אני מנסה להזיז את הכדור הגדול הזה שממש משכיח לי שיש לי רגלים... לא זז.
לי לא גדל ולא כלום והיה מעט חלב
שהאחות אמרה לי שזה מראה על בעיות פוריות אבל יש לי תאומים טבעית.
אולי אם הייתי משקיעה בזה יותר הייתי יכולה להגדיל את הכמות
אבל בדיעבד זה היה חסד שלא היה מספיק חלב, כי כנראה שהייתי קורסת אם עוד הייתי מניקה גם....
אף פעם לא דלף לי בהריונות ותמיד היה הרבה חלב בהנקה ב"ה
נשים הריוניות אשר משתוקקות לגלידה עדיין יכולות ליהנות מהבן & ג’ריס שלהן!
החלב, השמנת והביצים שאנו משתמשים במוצרים שלנו עוברים תהליך פסטור במהלך תהליך הייצור. כמו כן, גם תוספות כגון בצק עוגיות נא או תערובת עוגה אשר נמצאים במוצרים שלנו עשויים מביצים מפוסטרות.
אימהות עתידיות לעיתים דואגות לגבי האלכוהול או הקפאין המצויים בחלק מהטעמים שלנו. היו בטוחות שכמות השאריות של הליקר בטעמים הם בטוחים לגמרי לצריכתכן, ורק גלידת הקפה שלנו מכילה כמות קפאין גבוהה ולכן לא מומלצת לנשים בהריון."
יצא לי פשוט להיתקל בזה כשחיפשתי משהו באתר שלהםkkבאורותגלויהאותם מאשר האגיס.
עבור בעלך?
בכל ההריונות שלי נאלצתי להתאשפז בגלל היפראמסיס. תמיד הלכתי לשערי צדק וסבלתי בהכנעה את הזלזול והיחס הלא מכיל שקיבלתי.
הפעם בנסי ניסים הלכתי לבלינסון והטיפול שם היה ממש תרופה.
הרבה נחת, הכלה וכבוד למקום ולצרכים המוזרים שלי - הן גופניים. ההתייבשות הקשה שאיתה הגעתי לביה"ח והן הנפשיים - תופעת הלוואי הקבועה שלי בהריון - כזו שדורשת התערבות פסיכיאטרית.
מודה שדווקא בלידות הכי נהנתי בשע"צ ועדיין מתלבטת לאן פניי מועדות הפעם. - יש לי עוד זמן...
בהצלחה בכל החלטה ולידה טובה וקלה עם ידיים מלאות.
הבנתי שממש יפה ומפנק שם
(אנונימי1306לא עברתי בעצמי (הצליחו להסתפק באולטרסאונד בבי"ח), אבל חברה שעברה את זה וגם חששה מאוד מאוד, אמרה שזה ממש לא היה נורא (לא בטוחה שזה עוזר, מנסה לעודד אותך קצת ולתת תקווה 
)
אנונימי1306לקחת משכח כאבים לפני כן ליתר בטחון..
הבנתי שבעבר זו היתה פרוצדורה כואבת מאד מאד והיום היא הרבה יותר ידידותית.
לפעמים מבנה צוואר הרחם הוא שונה ואולי גם אצלך.
אם את חוששת לדעתי תקחי משכך..
הכאב הוא לרגע אחד וגם סביר,
יש כל מיני שיטות איך לעשות, עם בלון או מצבטים (שזה פחות מומלץ)
המומחה לצילומי רחם זה ד"ר טוגנדרייך, הוא ממש מספר אחד.
ממליצה לך לקחת משכך כאבים לפני כי אח"כ יש התכווצויות כמו כאבי מחזור
ולא להגיע לבד לבדיקה, סתם כי צריך את התמיכה הנפשית.
שיעבור הכי בקלות שאפשר!
מחינשמע יותר כמו הפרשה
אמנם זה יכול לרדת גם קצת כל פעם אבל אז זה יגרום לרטיבות גדולה יותר וקבועה, לא רק פעמיים
היי לכן
פתחתי פצלש בשביל לשאול.
בעקבות שרשור כאן על איך מסבירים לילדים איך מביאים ילדים לעולם
החלטתי לכתוב פה.
אני בת 17. ונחשפתי למידע (איך לא) בצורה לא אידיאלית. בכלל לא. לא דרך אמא שלי. ולא באמת חסר איפה ואיך כן. למרות שאין טלוויזיה והאינטרנט חסום, והבצפר דוס(לא שאומר על הבנות שבו)
אני לא מבינה מה אמא שלי חושבת. שאני לא יודעת כלום? מתי היא רוצה שאני אדע את זה. בהדרכת כלות חודשיים לפני החתונה?
כבר מגיל קטן יש כל מיני שאלות (אפילו מסיפורי תנך),
(אולי כי אני די חכמה והבנתי בערך במה מדובר) איכשהו תמיד התביישתי לשאול והייתה לי תחושה שזה נושאים שאסור לדבר עליהם.
בטח לא עם אמא.
זה נורמלי להרגיש ככה?
ואני אמורה לעשות משו?
@נשים טובות שרוצות לעזור
@קיווי קראתי את הספר שכתבת. אשמח לשמוע את דעתך גם
מק"רדלקת בדרכי השתן מתבטאת בצריבה בסוף מתן שתן,
מתן שתן לעיתים תכופות,
שתן עכור,
עם זה דלקת מתקדמת אז כואב גם לא בעת מתן שתן.
ממליצה לך ללכת לעשות תרבית,
סטיק המון פעמים לא מזהה וכדאי להיות בטוחים ולסיים עניין
מה גם שבהריון זה יכול לסכן את העובר.
מנשים כאן בהריון יכול להיות שהתסמינים יותר עדינים למרות שאצלי זה ממש לא ככה,
יכול להיות שזה קשור לסוג החיידק.
אם יש לך מרפאה ליד הבית פשוט תקפצי בבוקר לעשות תרבית, זה 2 שניות וזה יחסוך לך גם את החוסר ידיעה.
(אני לוקחת עוד ערכה לבית למקרה שאם זה אכן חיידק ותצטרכי לעשות תרבית נוספת אחרי האנטיביוטיקה יהיה לך בבית ופשוט מקפיצים את זה בבוקר לחדר אחיות)
בעיקרון דלקת נגרמת מחומציות יתר ומחיידקים שעוברים למערכת השתן
לכן חשוב לשתות כמה שיותר, לא להתאפק וללכת ישר לשירותים,
ואחרי יחסים ללכת להתפנות ולשטוף את האיזור (סבון רגיל פוגע בחומציות של האיזור והורג חיידקים טובים
לכן יש סבון לשטיפה אינטימית שלא פוגע בחומציות ובמאזן החיידקים)
ובקשר לאנטיביוטיקה- הבנתי שאנטיביוטיקה בהריון לא עוברת בכלל לעובר וזה בסדר.
הרבה יותר מסוכן לעובר לא לקחת אנטיביוטיקה ולא לטפל מאשר לקחת אנטיביוטיקה מפוקחת לנשים בהריון.
אוי. זה מפחיד ממש.
תנסי לחשוב חזק האם יש מישהו שאת רוצה בכל זאת, אמא , חברה, אחות, דולה בתשלום
לפחות תדעי שיש לך איזה אופציה
מה עם הדודה הזו שתהיה זמינה בטלפון לפחות לדבר איתך תוך כדי להרגיע אותך מעט? להדריך את בעלך? את זה היא יכולה?
לתת לה קודם מים במזרק שתשחק ותבין איך מכניסים מזה
ואחרי שהיא מבינה איך לתפעל לנסות עם התרופה, ולהבטיח פרס כמובן כשהמזרק ריק
אם כל ההבטחו והפרסים לא עובדים...
אז אני מושיבה את הילד עלי, לשים לה בפה, וכדי שלא תגרגר ובסוף טירק
לעשות לכיוונה פו כזה, בעדינות
זה גורם לרפלרס של בליעה
