פורום הריון ולידה (עמוד 3244)

והארגו היה לי ממש נוח.
לקחתי בחשבון שהיא לא הולכת לבלות ימים ושנים במנשא, ולכן החלטתי ללכת עליו...

מרוצים מאוד. ממש נח. עשינו איתו גם טיולים וכו' והיה מעולה.
ממליצה להזמין מאיביי

גם וגם🙂
הבייבורן הרבה יותר נח לי מבחינת התמיכה בגב

ויש תמיכה יותר טובה פיזיולוגית..
ככה שזה כן אומר משהו על הדגמים הקודמים שלהם.

לי יש ארגו אדפט, קיבלתי מתנה. וממש היה לנו טוב, אבל רק כשהוא היה קטן..
בסוף זה גם תלוי ילד נראה לי, יש ילדים שיותר אוהבים להיות במנשא וכאלה שרוצים את העצמאות שלהם מוקדם מאוד כמו במקרה שלנו

ומאוד מרוצה בילד הקודם השתמשתי בו עד יותר מגיל שנה ממש ברמה יומיומית היו לי המון יציאות איתו לבדיקות ומעקבים כי נולד פג והיה לי הרבה יותר נוח מעגלה כל פעם.. בילד אחריו לא השתמשתי המון סתם כי אני בטטה ובקושי יוצאת אבל הוא עדין שימושי בעיקר בקניות שרוצה עדים פנויות וילד רגוע מאוד עוזר לי. ניסיתי בייביביורן ולי אישית לא היה נוח בכלל איך שהמנשא יושב עלי הרגשתי שהוא שובר לי את הגב ולוחץ לי נורא בבטן...

פשוט זה מה שהיה נח לילד..
קנינו את הדגם החדש והוא מותאם למפרקי הירכיים בדיוק כמו הארגו..

ונראה לי שהוא פחות טוב מהבייבורן הרגיל שיש לו מערכת גב תומכת יותר (כואב לי הגב אם אני איתו הרבה זמן).
לגבי ארגו - יש דגם שמתאים רק מגיל שהתינוק יושב (אלא אם כן משתמשים במתאם אבל הוא מחמם מאד) ודגם שמתאים מגיל לידה.

מה שלא בריא לתינוק זה דגם מירקל, השאר מצוינים

מרוצה מאד.

אפשר להזמין ברשת כאלה מעלים במחירי בדיחה.

 

יש כאן קישורים למשל (בסוף למטה)

הכל לתינוק

היה לי נוח מאוד, לא נרשמו בעיות אצל הילדים

קניתי בילדה הקודמת אחרי מחקר ממש ומליון השאלות וניסיונות. הכי מבאס בעולם כי היום כבר יש דגמים חדשים מגיל לידה בלי מתאם. וקניתי במחיר מלא בניגוד לרוב הבנות פה שממליצות על חיקויים.
ממה שאני ניסיתי, ויש לי גב מעפןןןן:
בד- לא חלמתי לנסות.
מנשאי ילקוט סיניים כאלה- כאב גב
מירקל בייביביורן- תומך בגב העליון, נח בהתחלה, אח''כ מאוד מכביד על הכתפיים. השאלה לגבי בריאןת לתינוק, קראתי מליון דעות לכאן ולכאן. אני השתמשתי קצת בהשאלה. לא יודעת אם הייתי משתמשת לאורך זמן. אם עושים לפני אולטרסאונד פרקי ירכיים והכל תקין לי אישית נראה פחות היסטרי כל עוד זה לא שעות ברצף.
בייביורן וואן- אז, היה המתקדם שלהם. אולי שיפרו. הכאיב לי את הגב. לא אחרי שלוש דקות כמו אחרים. אבל לא תמך מספיק.
ארגו 360 רגיל- לא היה לי מספיק נח ותומך החגורה הרחבה עם הסקוטש.
ארגו 360 אייר- היה לי הכי תומך וטוב. לא ברמת יום שלם, הגב שלי לא בנוי לזה. אבל ברמת האפשרי ומסייע לי. בהחלט!
הייתי בודקת את החדשים שלהם. לכי לחנות גדולה כמו מוצצים שנותנים לנסות, או תשאילי ותנסי עם התינוק.
בהחלט מאוד אנדבידואלי!! או תקני חיקויים בזול. ואז לא כזה קריטי...

היה לנו ממש נח, אבל גם הבייביורן נראה אחלה

אותך

עדיף מניסיון. ואם יש שם של טיפול מסויים או מטפלת מסויימת מומלצת - אשמח מאוד.

אולי למישהי פה יש את המספר שלה ותוכלי לאול אותה אם היא גם נפגשת.
בהצלחה רבה רבה!!

תבורכי!

אשמח לדעת גם עבורי וגם עבור טיפול לבן שלי.

לא יאומן מה שהיא מחוללת

זה טיפות, חומר הומאופטי.
אין סיבה שזה יהיה אסור.

תודה לכל המקסימות שהמליצו עלי.
אני אכן עושה הכנות וליווי להריון ולידה. עוסקת כמובן גם הרבה בטיפול בחרדות בהריון ובכלל.
בנות רבות כבר נעזרו, ואני מזמינה אותך ליצור קשר טלפוני.
אפשר כמובן להפיץ גם לחברות נוספות.
להשתמע, רחל 058-5132132

הי, אני עושה הכנה ללידה בירושלים וזה כולל עבודה עם פחדים, אם יש.
אני עוסקת גם בעיבוד לידה ובטראומות מלידה, אז זה משתלב ביחד..
אם תרצי פרטים בשמחה!

לא יודעת אם זה מתאים לך לשעות, אבל בד"כ צריך וזה יחסית שכר גבוה לשעה להבנתי וכן סוג של גננות..

 

בכל מקרה בהצלחה רבה לך!

ילדי צהרון מסיימים רק ב16.00 ולוקח לגננת זמן עד שהיא עוזבת.

ושנה הבאה אצטרך להוציא שלושה ילדים שמסיימים ב16.00 משני גני ומעון שונים, אז לא אספיק.

וחשוב לי מאוד להיות זו שמוציאה את הילדים בסוף היום ולא כל פעם יוצאים עם אמא אחרת..

 

אבל תודה בכ"ז!!

אני בכלל לא מהתחום אבל, אולי תמצאי עבודה דווקא לתחילת שנה להחליף מקום של גננת/מורה שילדה בקיץ?
ואז יתנו לך ככה מילויי מקום עד סוף השנה
דווקא מגוון..
צריך בשביל זה למצוא מקום שיש מלא מורות צעירות שיוצאות לחופשות לידה..

האמת ששלחתי קורות חיים לכל בית ספר שנמצא ברדיוס הרלוונטי. וגם נפגשתי עם המפקחת של הגנים.

ועדיין...

האמת שאני ממש מבינה אותם. מלחיץ לקחת מישהי בהריון (שיכולה ללדת פתאום לפני התאריך) להחליף חופשת לידה, הם עלולים למצוא את עצמם פתאום מחפשים מחליפה למחליפה 

מחליפה למחליפה.. שמעתי על כמה מקרים כאלה.
בהצלחה!!!

כמובן שאשמח לשמוע רעיונות.

אבל יותר מחפשת הצעות תכלס...

אם יש מישהי שיודעת שמחפשים עובדת במקום מסויים, ואני יכולה להיות רלוונטית (עד כמה שאפשר להתאים רק מהודעה בפורום...) ומתאים לה לשתף פה או בפרטי, או להפנות לקישור למודעת דרושים, אשמח מאוד לשמוע...

 

תודה יקרות!

3 חודשים לפני שאת צפויה ללדת ולצאת לחופשת לידה של עוד 3 וחצי חודשים לפחות

כאשר בחודש התשיעי לרוב קשה להגיע כל יום

אני באמת בספק אם את יכולה למצוא משהו

אולי עדיף לדחות את החזרה לשוק העבודה בשנה נוספת

בנוסף בהמשך השנה תצטרכי לשים שני ילדים במעונות כך שבהמשך זה כבר לא משתלם גם כלכלית לצאת לעבוד

לדעתי אחרי החידה מאד רלוונטי למצוא מילויי מקום ואז כבר לא יפחדו שתצאי להם.
חודש אחרי הלידה תתחילי לחפש שוב, עכשיו באמת לא נראה לי שיש סיכוי הגיוני, אבל ה יכול הכל בהצלחה !
ושוב מזכירה שהכנסות והוצאות של בית הם כזוג ולא כיחיד בחישוב של - לא משתלם בגלל מעון.
זה חישוב לא נכון שגורם למי שרוצה לצאת לעבוד בתור מתחילה או בתור התאווררות או סיפוק או כל דבר להישאר בבית כי זה לא משתלם. זה לא צורת הסתכלות נכונה

ויש לי תאומים כך שלפחות אצלי זה בהחלט הופך לשיקול רציני 

או ליועצת הנקה מוסמכת, אולי יהיו להם רעיונות

ועוד דבר, קראתי שלחלב מתוק כדאי לאכול פירות כמו מלון ומנגו

בכל מקרה תגגלי בקבוצת פייסבוק של לה לצ'ה.. הרבה כתבו על זה

היא בטח רואה שאורזים. להגיד לה- אנחנו עוברים לבית חדש, יהיה לך חדר חדש, ניקח איתנו את המיטה שלך,את הבגדים שלך, את הצעצועים שלך...
ביום המעבר להגיד לה בבוקר- תגידי שלום לבית, כשתחזרי מהמטפלת ניקח אותך לבית החדש...

אולי לא תבין הכל, אבל חלק מזה היא תבין. לא לחפור לה, להגיד רק כדי שתדע מה הולך לקרות. היא לא יודעת מה זה לעבור דירה, ולכן לא אמורה לפחד או לדאוג. לפעמים הלחץ של ההורים והרבה עבודה- מקשים גם על הילדים, אבל זו המציאות, וזה עובר...
ילדים בדרך כלל מסתגלים מהר יותר למעבר דירה, וככל שיותר קטנים- ככה פחות קשה להם.
בהצלחה!

להגיד לה
אנחנו עוברים לבית חדש,
יהיה לך חדר חדש משלך
וגם תכירי הרבה חברים חדשים וטובים

ועברנו דירה פעמיים עם ילדים בכל מיני גילאים, אין מה להכין. אפשר לומר שאנחנו עוברים, וכשהיא רואה ארגזים מסבירים שהכל יעבור לבית החדש.
בתכלס ביום המעבר, הם ראו בחדר החדש את המיטות המוכרות שלהם, והבינו שזה החדר שלהם, ישנו מצוין, ולא נרשמו שום בעיות

ודבר ראשון בבית החדש להכין לה את המיטה שלה עם כמה משחקים אהובים כדי ליצור לה פינה מוכרת בתוך הבלאגן

בד"כ זה מספיק

תתחדשו!!

היה לה קשה להירדם וקצת היתה בלחץ .

גם העברנו אותה לישון בלעדינו לראשונה בזמן המעבר

(היתה בת שנה)

 

לקח זמן עד שהתרגלה והשתדלנו לעשות לה את זה שמח ומענין

בהתחלה השארנו לה אור בלילה ודלת פתוחה ,עד שהתרגלה.

ונתנו לה חפצי מעבר...

ב"ה המובילים סיימו את עבודתם לקראת 12 ככה שהיה לנו כמה שעות לאפס את הבית. סידרנו את החדר שלה ודאגנו שלא יהיו ארגזים בסלון.
הילדה חזרה הבייתה מבסוטה. רצה בין כל המרחבים והייתה ממש שמחה! ב'ה.
לקראת השינה היה קצת יותר קשה...
אבל ב"ה. נראה שבסכ'ה עבר טוב.
תודה חברות וירטואליות!

גם אם נראה לכם שהיא לא מבינה, ילדים מבינים הרבה, גם תינוקות.

הם מבינים גם שדר שעולה מטונים, ואת האינטונציה שלכם.

תספרו לה שעוברים דירה, שיהיה בית חדש, שהיא הולכת אל המטפלת,

שתאספו אותה ותקחו אותה לבית החדש וכו וכו'.

בעיקרון אחרי שישה שבועות פלוס בדיקת רופא אפשר לחזור לפעילות מלאה
רצוי מאד לא בבת אחת אלא להעלות בהדרגה את העומס
והיות קשובים לגוף ולאיתוציו
ומאד רצוי לשלב עם תרגילי חיזוק לרצפת האגן

היפרדות שרירי בטן. יש תרגילים שצריך להימנע מהם בהתחלה כמו כפיפות בטן

פיזיו' רצפת אגן, באופן כללי כדאי אחרי כל לידה להגיע לפיזיותרפיסטית אחרי לידה לבדוק שבאמת הכל חוזר כמו שצריך למקום, שרירי רצפת אגן חשובים ליציבה של כל הגוף

וגם לגבי כפיפפות בטן לא סגורה על זה

כשאת עושה ספורט את משתמשת בכח של הגוף, אם אין מספיק כח(ברזל) זה יכול להיות לא טוב בכלל(התעלפות סחרחורת חולשה וכו). תתיעצי עם הרופא.

ברור שעדיף שכל הויטמינים יהיו תקינים אבל לא יודעת אם זו התווית נגד לספורט..

אני רק מביעה את דעתי , זה מה שאחות אמרה לי לאחר לידה.

יכול להקשות על פעילות גופנית, אבל זה לא אומר שצריך להמנע מלכתחילה

היכולת האירובית תהיה נמוכה יותר, כי לגוף יותר קשה להעביר חמצן ביעילות, אבל זה לא אומר שאי אפשר לעשות ספורט, אלא אם מדובר באנמיה קשה אבל זה בכל מקרה מצב שבקושי אפשר לתפקד כרגיל, שלא נדבר על עשיית ספורט...

לא ריצה למשל... (שממש לא ידידות לרצפת האגן). אפשר שחיה, אופניים, הליכות, פילאטיס...
וכמו שכתבו, על תרגילי בטן כדאי לבדוק קודם שאין הפרדות בטנית

אז קחי בחשבון עד 42...
מצד אחד זה סיוט, ברור , חודש עשירי...
הכובד, הכאבים,
והטלפונים "נו, מתי את יולדת? לא ילדת עדיין?"
מתחרפנים רק מהאי-ודאות של מתי זה כבר יהיה
מצד שני... לקב"ה יש תוכניות ....
צריך לנסות לנוח איכשהו.
לתת לילדה לבלגן את הבית סביבך... להרפות

לגמריי הטלפונים וההודעות!!
מרוב הלחץ של מתי ואיך זה יקרה אני לא מצליחה להרפות ולשחרר כבר

ולפעמים אפשר לחכות עוד... אני בינתיים ילדתי קרוב יותר ל42

הפחד שלי גם שהוא גדולל, את הבכורה ילדתי 2.600 והוא כבר 3.600 לפי הערכת משקל..

תנסי לשלב דברים יבשים ושנוחים לעיכול-
צנימים, קרקרים, פירה או תפוא לא מתובל, אורז בלי הרבה שמן, מרק עוף, תפוח ירוק מקולף ממש עזר לי לפעמים לבחילות ולצרבות, קוסקוס.
דברים מטוגנים לי לפחות לא עשו הרגשה טובה..אז הייתי נמנעת..

מה זה עזר, עזר קצת, שפחות רציתי למות
חייתי בעיקר על פירות קרין כמו אבטיח ואננס
לא יודעת למה זה מה שעזר לי
הרבה אומרות שלוקים
קרקרים או ביסקויטים זה יעיל כי זה יבש ויושב בקיבה קצת להרגיע אותה
כנל בייגלה (רק שתדעי כל מי שרואה אותך מכרסמת ביגלה הרבה יבין שאת בהריון. זה ממש מאכל בריוני לבחילות)

ממליצה על מה שאמרו לפני.
וגם לקחת דילקטין(משהו כזה) ממש עוזר לי!

לי אישית גם הויטמינים המרוכזים למיניהם עשו בחילה. אז כרגע רק עם חומצה פולית עד שיעבור

תמיד הזמינה אמבולנס בשבת פשוט..

מונית נשמע נחמד ואישי יותר
במבחן המציאות את נמצאת פשוט עם נהג שאין לו הכשרה רפואית, והוא לא יכול לעקוף רמזורים אדומים ולנסוע במהירות..

חושבת שגם כשמתאשפזים.
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.kolzchut.org.il/he/%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%2599_%25D7%2599%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2593%25D7%25AA_%25D7%2591%25D7%2590%25D7%259E%25D7%2591%25D7%2595%25D7%259C%25D7%25A0%25D7%25A1&ved=2ahUKEwilsLLW7LnjAhUOK1AKHSveBAYQFjAAegQIBxAB&usg=AOvVaw0y-qwzd7Xp2ybMQXvoEpoO

יש מידע בגוגל למשל כאן ויש לזה כללים מסודרים

זה מה שיודעת גם מהבחינה ההלכתית
אם כי במידה וזה ממש חשוב ומהותי ליולדת אולי כן אפשר ללכת על האופציה הפחות עדיפה.
אם זה רלוונטי בשבילך תבררי עם רב.

לק"י

אחרת כל יולדת היתה מזמינה אמבולנס

יצא לי לנסוע בראש השנה זה היה הפתרון ההלכתי הכי טוב. לא הייתי בשלב מתקדם בלידה ולא הייתי מאוד רחוקה מבית הרפואה ככה שלא היה חשש שאחד בדרך.
אמבולנס מזמינים כשיש חשש שמשהו יקרה בדרך

אני ילדתי בשבת

(כאלה שאומרים דווקא לסוע באוטו כאלה שאומרים נהג גוי כאלה שאומרים אמבולנס וכו'...)
אישית ברור לי שאם אי פעם אלד בשבת אסע באמבולנס אבל גם באמצע שבוע רוב הסיכויים שזה מה שאעשה כי יש לי עבר של לידות מהירות ולא ארצה לקחת סיכון.

יש סדר עדיפויות רושמת לפי הסדר

רכב ונהג ירא שמים

עדיף שהנהג יהיה אחד מהמלוים (בעלך/דולה)

מונית 

אמבולנס מותר אבל רק אם יש צורך

 

את הרכב מותר להחנות לכבות ולנעול יש בתי חולים שיש עובד גוי שעושה את זה אז כמובן עדיף

 

כי זכור לי שאמבולנס היה אחד מהאופציות הפחות מומלצות הלכתית בשבת. מהסיבה שהם מופעלים ע"י יהודים למערכות רבות יותר מופעלות בשונה ממכונית/מונית.
כמובן שכמדובר בפיקוח נפש - לידה מתקדמת אין שאלה בכלל וברור שאמבולנס. לא לוקחים סיכון בגלל שיהיה חילול שבת קטן יותר אם...

כי אמבלונס צריך גם לחזור וזה חילול שבת כפול. 

פסקו לנו לקחת את הרכב לבד ואז זו רק נסיעה של צד אחד...

חייבת לציין שזה היה ממש בתחילת השבת - ירדו המים 10 דקות אחרי הדלקת נרות..

בכל מקרה לא הייתה אופציה של לחזור הביתה כי גרים מחוץ לעיר (וזו גם היתה לידה ראשונה אז לא היו ילדים בבית והיה בהחלט קל יותר להשאר).

באמצע הלילה אחרי הלידה - הוא כן הלך ברגל להורים שלו (מרחק של חצי שעה) כדי לעדכן אותם מה נולד וחזר בבוקר לבית חולים. אמא שלי נשארה איתי כל השבת בבית חולים.

ובכוונה תחילה הייתי אצל ההורים שגרים מרחק 30 דק הליכה מבית החולים, אז איך שהתחילו הצירים והסימנים המקדימים של הלידה הלכתי לי ברגל, בגשם אפילו.. היתה חוויה. באחת ילדתי בסוף לקראת חצות במוצש טבשניה בסביבות 2 בצהריים בשבת עצמה

אמנם כרגע לא בחופשת לידה,
אבל כל חיי היה לי חלום להיות עקרת בית, לגדל את הילדים שלי בשמחה ובכיף, בתחושה שאמא פה בשבילם ולא ממהרת לשום מקום וכו'...
מפה לשם - ילדתי במהלך התואר, והייתי צריכה לחזור אליו אחרי חודש וחצי. כ''כ שמחתי שאני צריכה לצאת, לפגוש אנשים, לחזור לעולם שלי.. כן, היה לי ממש קשה להיפרד מהבת שלי ל12 שעות פעמיים בשבוע (בשאר הימים היא באה איתי ללימודים), אבל, זה היה לי טןב בדיעבד כמו אוויר לנשימה...
והיה לי קשה לחשוב על זה שאני שולחת אותה למעון, ותכלס, היא חוזרת מהמעון ב4, והולכת לישון בסביבות 7, מתי אני מספיקה להיות אמא שלה??
אבל אני רואה כמה היא אוהבת את המעון, רוצה ללכת אליו, עצובה כשלא הולכים, שמחה לראות את החברים, צריכה את הסדר יום המובנה שיש שם, ופשוט אני מבינה שאת זה אני לא אוכל לספק לה בבית, וגם- שזה יהיה לי מורכב וקשה להיות סבלנית, עם אורך רוח, חיוכים, תעסוקה וכו-, כשאצטרך להיות איתה יום שלם...
כרגע בהיריון שני, צריכה ללדת בתחילת החורף, ולא מבינה איך אשרוד את זה בבית... בחורף, עם תינוק קטן..

לקרוא לחופשת לידה חופש זו באמת פיקציה בעיני..

אעודד אותך רק שעם הזמן מתרגלים, אט אט החיים נכנסים למסלול אחר,

כי השנים של גידול הילדים דורשים מאיתנו התמסרות לזה.

ולומדים להנות ולשמוח במסגרת החיים החדשה..

ו.... גם זה עובר. יום אחד הם גדלים ופורחים מהקן

חופשת לידה היא ממש לא חופשה. יש חברות שמקפידות לקרוא לזה maternity leave.

אני לא ציפיתי מעצמי לכמעט שום דבר מעבר ל"להיות עם הילדה", כשהייתי אתה כל היום. עבודות בית? אולי בערב. להיות אתה יום שלם זו היתה ה"עבודה" שלי, וזה בהחלט מעייף ומעסיק. אבל ברגע שמסתכלים על זה כך, זה גם נותן סיפוק ולא מרגישים ש"לא עשיתי כלום כל היום", כי זו בהחלט עבודה במשרה יותר ממלאה!

אני לא יודעת בן כמה הבן שלך, אבל ככל שהזמן עבר נהניתי יותר - התרגלתי, וגם תינוקות נהיים יותר תקשורתיים כשהם גדלים. הם משתנים ומתפתחים כל הזמן!

אם מרגישים תקועים בבית ובודדים - עבורי יציאות לפארק, לקניות, לספריה או ביקורים שיפרו מאוד את מצב הרוח.

שבהם הרגשתי פחות טוב וכאלה שבהם הרגשתי יותר טוב.
עזר לי גם לקרוא על כמה התחושות האלה נורמליות - איבוד העצמאות, חוסר הביטחון העצמי לפעמים בהתמודדות עם אתגרי ההורות... הכל כל כך נורמלי ובערך כל אמא חווה את זה. היו לי קטעים קצרים קבועים בנושא שקראתי כשהרגשתי קצת ב"דאון" (בספר ישן על טיפול בתינוקות וילדים שלקחתי מאמא שלי, ובלוחשת לתינוקות ששאלנו מהספרייה.)

בחופשת לידה של הבת שלי הרגשתי שפשוט החלפתי משרה,

עזבתי משרה משרדית נהדרת והפכתי למטפלת במשרה מלאה

כל היום מאכילה, מרדימה, מחליפה, מקלחת וחוזר חלילה...

ועם כמה שאהבתי ואני אוהבת את הבת שלי הרגשתי שזה לא מספק אותי

הרגשתי תסכול אחד ענק, שיעמום פנימי ועייפות כרונית

מה שמאד עזר לי בסופו של דבר זה ליזום כל הזמן יציאות, עם התינוקת ובלעדיה, זוגיות וגם כאילו שלא,

גדולות יותר או יומיומיות למכולת השכונתית

ובעיקר בעיקר- בעידודו של בעלי-

כשבועיים לפני חזרתי לעבודה (הארכתי קצת) התחלתי לשלוח אותה כמה שעות ביום למטפלת

והכמה שעות האילו נתנו לי המון, המון הרגשתי שאני חוזרת לחיים, סופסוף חופש אמיתי, לעצמי,

אח"כ חזרתי לעבודה ולחיים הרגילים עם כמה שמבחינה טכנית זה יותר מורכב גם לעבוד, 

נכנסו לסדר יום קבוע שהשפיע רק לטובה!

בהצלחה!

כאילו ההרגשה היא שאחרות מקנאות בך שאת ב'חופש', אבל באמת, אני קינאתי בהן שקמות בבוקר והולכות לעבודה. התינוק שלי דרש המון המון, גם בקושי ישן, הרגשתי איך אני נובלת בבית...
לי אין פתרונות. קשה לי מאוד לשלוח למטפלת, וגם לא היו לי פתרונות בסביבה... בגלל שאני מניקה עד מאוחר והוא לא לקח בקבוק חלב שאוב גם היה לי קשה לעזוב אותו...
מנחם לחשוב שזאת תקופה שעוברת???
לא יודעת..

ואם הוא לא ישן אז בכלללללל

כמו שאומרים, את המושג חופשת לידה המציא גבר ;)

לא חופשה ולא נעליים

 

מציעה לך לפני שתחזרי לעבודה לקחת שבוע לעצמך שהוא יהיה במעון\מטפלת ואת לא תחזרי מיד לעבודה אלא תקחי כמה ימים לנשם לצאת להשלים כל מה שרצית ולהתפרע בחנויות

 

רק רוצה לומר שהתחושות שלך מאד מאד נורמליות

לחשוב מה את יכולה לעשות עכשיו

למשל כשהבעל חוזר לצאת להליכה של חצי שעה-שעה להשאיר אותו עם הבעל

לצאת עם חברות לכוס קפה בערב שהבעל ישמור עליו

דברים כאלו שיאווררו אותך

א. זה משתפר מאד ככל שהם גדלים
ב. ילד ראשון זה הכי קשה לחלק גדול מהנשים
ג. את לא חייבת להיות עקרת בית אם זה לא מתאים לך. לפעמים הרצונות שלנו פוגשים את המציאות ומשתנים וזה בסדר גמור.

עוברת דירה.. אתמול עם המתוקה ארזתי 3 ארגזים כל היום...
היום היא אצל מטפלת. ותוך שעה ארזתי את החדר שינה שלנו .
מבינה אותך מאוד..
מה שעוזר לי זה שכרגע זה המשימה שלי בחיים.. להיות אמא.. ולנסות את זה לעשות הכי טוב שאפשר.. כי בשנים האלה לא חוזרות..
בשבילי תנסי שיהיו לך הפגות לנוח, לעשות דברים שאת אוהבת כי זה נותן המון כוח להיות אמא

כל כך פחדתי שאשתעמם בחופשת הלידה ואכנס לדיכאון בגלל זה
אז הכנתי לי רשימה ענקית של דברים לעשות

בפועל- לא היה לי זמן לכלום
כשרק יכולתי נחתי והקטן דרש מלא תשומת לב וכמעט לא יכולתי לישון
אז.העפתי את הרשימה כדי לא להתאכזב ולהיות מציאותית

אין לי זמן לכלום בקושי להפעיל מכונה ולבשל כל היום סביבי ברוך השם
הייתי בטוחה שבחופשת לידה הבית יהיה מתוקתק יהיה לי זמן וכח לצאת

עכשיו לאכול ביחד בלי הפרעות זה כבר חסד..גם אם זה אם זה קוסקוס משקית..

אמרתי לבעלי-
'איזה קטע! מישהי כתבה שהיא הייתה בטוחה שיהיה לה זמן, והבית מתוקתק, ובפועל, היא בקושי נושמת, מעניין איך זה יהיה לי, ותזכיר לי לא להתבאס אם לא אספיק הכל...'
ככה גם הוא ידע לקראת מה אנחנו הולכים, לא לצפות יותר מידי, וגם לא היה בשוק אח''כ

כל כך שמחתי לחזור לעבודה אחרי הלידה הראשונה, למרות שלא אהבתי את העבודה בכלל...
התחרפנתי לגמרי מלהיות בבית עם התינוקת

אבל כל הרופאות במרפאה באלעד הן מעולות..
אולי תשאלי במזכירות אם מישהי מהן מומחית לפוריות

משהו כזה.
טיפלה בי בתל השומר והייתה ממש מקסימה

את יכולה לשאוב קצת רק עד שכבר שלא יכאב

*פרצוף נדהם*
לא מעירים תינוק ישן!
עד שהם ישנים....
לסחוט להקלה או לשאוב, ואז ללכת לנוח או לאכול. ברגע שמכינים קפה או נשכבים במיטה זה במילא סגולה בדוקה להתעוררות התינוק

אבל דווקא חולקת, לפעמים כשמניקים אותם מתוך שינה הם ממשיכים לישון לעוד הרבה זמן ושה ממש שווה
בגיל ממש קטן כמובן

עד שהיא ישנה נורמלי העדפתי לתת לה לישון

או מניקה שהם ישנים (אם הייתי מצליחה).

כמו האימרה ולא להיעלב-
הפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק.

או אתצ הלחי, מכניסים אצבע שלך לפה שלה 

לפעמים הם פשוט פותחים פה בשמחה ויונקים להם

אם היא ישנה ממש ממש חזק אז אולי לסחוט טיפה להקלה

תמיד אני מסתבכת עם הגרעפס הזה... 😐
(בת חודשיים וחצי עם ריפלוקס, אם אני מחפפת עם הגרעפס זה מתנקם בי אח״כ..)

יש איזו שיטה לזה?

היא נרדמת תוך כדי ההנקה, אני מעבירה אותה למיטה והיא מתעוררת לארוחה הבאה.
אם הגרעפס יציק לה- היא תתעורר ואז מה הבעיה להרים? ואם היא לא מתעוררת כנראה שלא מציק לה...

לבדוק שיש את הדיסקים שאת רוצה בעיקר עובי של הפומפיה לא לכולם יש פומפיה דקה
עוצמה
גודל לדעתי טיפה פחות חשוב אם לרוב זה לקציצת ירקות

חיתוך

עובד אצלי למעלה מעשר שנים באופן יומיומי ומרוצה מאוד!

השאלה למה את משתמשת, שימי לב שבדסקיות יש את החיתוך שאת רוצה. ממליצה על של braun יחסית לא מאוד יקר ומצוין

לוקחת דופסטון ואטרוגסטון 

האם יש סיכוי להריון הזה למרות שהוא נמוך

ואם לא מתי זה אמור ליפול באיזה שלב?

הערכים עצמם לא חשובים כל כך, חשובה ההכפלה הזו. אם זה לא עולה בצורה תקינה בד"כ זה לא תקין

50*1.5 = 75
תעשי שוב עוד יומיים

וגם הייתי מצפה לעליה יותר גבוהה... את בקשר עם רופא, מה הוא אומר?
( אני עובדת בתחום ומצפים בערכים כאלה לעליה של פי 2 לא פי. 1.5)

קצת אלמנטרי לומר את זה אבל באמת קיימתם יחסים 3 שבועות אחרי לידה ואת מתפלאת שכואב לך? לי זה נשמע ברור מאליו שזה יכאב (אבל לא עברתי לידה, אז אולי אני לא מבינה כלום)

בכל מקרה, בלי בדיקת רופא את לא יכולה לדעת, יתכן שיש תפר שנפתח, פצע שלא החלים, אולי תפרו אותך חזק מדי?

הכאב באקט עצמו או רק אחרי?

הקטע המוזר הוא שהיחסים עצמם לא כואב בכלל..אותו דבר גם לגביי בדיקות פנימיות. לא מרגישה כאב/פצע.

רק לאחר יחסים מרגיש כאילו רצפת האגן לא מסוגלת לשאת את הגוף

בכל זאת עברת הריון ולידה

הייתי מחכה עוד שבועיים שלוש בלי יחסים ונותנת למקום להחלים, ובמקביל לקבוע תור לפיזיו רצפת אגן

שלושה שבועות אחרי לידה!! תני למקום להחלים, יחסי מין זה אקט לא עדין בלשון המעטה לאזור. לא מפתיע בכלל שיש כאבים.
הייתי מחכה במקומך עם יחסים עד לבדיקה של הרופא. ייתכן והוא יגיד שהכל תקין, ופשוט צריך לתת למקום זמן.

היו לי כאבים כמו שאת מתארת גם חודשיים אחרי הלידה. הרופאה אמרה שיש לי רקמה דקה, הביאה לי אובסטין, וזה ממש עזר.

אבל בדיוק מה שאת מתארת.. ביחסים לא כאב, עד יומיים אח"כ כאב נורא.

הרופאת משפחה הפנתה אותי למלא בדיקות (החל בפטריה וכלה באולטרסאונד של כל האזור התחתון) ולא מצאו כלום.

בסוף הגיע התור המיוחל לרופא נשים שלי (עד שהצלחתי להכנס אליו, והייתי כבר אחרי בדיקה של אחרי לידה), הוא ראה את כל הבדיקות שעשיתי ואמר לי שזה מאוד נפוץ ושכיח.

שאחרי לידה האזור רגיש,ו יש יובש והורמונים שתורמים לזה. ושזה יעבור... ובאמת זה עבר, לקח עוד חודש או חודשיים ערך, לא זוכרת, ועבר.

 

טוב לראות אותך פה

 

הרופאה שלי אמרה לי לבוא פעם בחודש אבל יכולהיות שזה תלוי במקרה.

והוא גם אמר לי למתי לקבוע את התור הבא, וזה יוצא בשבוע 37.

 

אחרי שהרופאה הקבועה שלי מזה 7 חודשים יצאה לפנסיה, הקופה שיבצה אותי לרופאה אחרת שאמרה לי לגשת אליה בשבוע 37/38 ועד אז כלום אין לי למה לפנות .. ובכלל צרחה עלי שבהריון רואים רופא 5 פעמים סהכ .. לא הייתי מרוצה עברתי לרופאה אחרת והיא אמרה שזה ממש לא נכון! בדקה שאכן עשיתי חיסון שעלת, נתנה הפניה להערכת משקל ושאחזור אליה תיתן הפניה לתרבית (לא התעמקה אמרה שנשוחח שאבוא אליה) עברה על הכל לראות שלא התפספס כלום החליפה לי כדורים הוסיפה מה שנראה לה .. שבוע 32 ברוך ה

אמורים לעשות הערכת משקל, לוודא שעשית חיסון שעלת, לתת מרשם אם צריך לברזל וכו', בדיקת תרבית שתן.
אם זה רופא שאת מכירה ותומכת עליו אז לא הייתי דואגת, אבל אולי כדאי לך לבוא באופן עצמאי לפני. לא מאמינה שיגידו לך משהו על זה (וגם אם כן )

הוא הרופא הכי מוסדר ודייקן שאני מכירה, לא שוכח כלום.

נתן מראש/ הפניה לחיסון שעלת וסימן לי את הטווח תאריכים לעשות (עשיתי)

נתן הנחיות להמשך נטילת הברזל ומעקב אחריו (הפניה לספירת דם, שוב בציון של מתי).

נתן הנחיות להמשך מעקב אחרי לחץ דם וכו'

 

רק הערכת משקל ובדיקת מצג לא, שזה היה לי משונה, לכן שאלתי...

אולטראסאונד בפעם האחרונה?

באיזה שבוע?

כתבי לו

תתקשרי ותגידי שנראה לך שהוא שכח, ותראי.

לא הייתי בטוחה שאני זוכרת טוב מההריון הקודם, היה נשמע לי מוזר הפער הגדול. כאילו בתחילה כל חודש וחצי אצלו ובסוף חודשים וחצי לא?

ושעשו לי שוב בשבוע שבודקים יצא שלילי לגמרי צריך לבדוק שוב בסמוך ללידה אולי תופתעי ויצא לך שלילי

אנטיביוטיקה.

תעשי שוב שווה לך..
למה סתם אנטיביוטיקה

לכן בודקים ב36-38 ולא בהתחלה

הוא לא חד שממהר להתרגש.

ורשם בגדול על הדף מעקב הריון GBS והנחה אותי כבר בביקור הקודם ליידע את הצוות כשאני באה ללידה.

 

אשאל שוב ליתר ביטחון

בשבוע 34 בערך, וזהו אם אין משהו חריג.

 

את מתכוונת?
זה משטח שעושים לאתר נשאות של חיידק

אני חושבת שמשבוע 30 הייתי בערך פעם בשבועיים-חודש אצל הרופא.

כנראה התפספס איפשהו...

 

תודה!

וגם הרופאה לא אמרה משו שצריך.. וזה עוד הריון ראשון אז אין לי שמץ.
הבעיה שגם אם רציתי לקבוע תור יותר מוקדם, פשוט אין.

וזהו.. לא נתנו לי תור נוסף לפני, ככה שיצאה שחודשיים בערך אני לא מבקרת אצל רופאה.
ממש מקווה שזה לא קריטי מידי

העמסת סוכר עשית?

יצא 129.7 והבנתי שתקין מהאינטרנט.. הרופאה לא ממש זמינה

פעם קודמת ממש בכיתי כדי שיכניסו אותי כשהתעקשו שאין תור וניסיתי חודש לפני לקבוע..

התקשרתי ודיברתי עם מוקדנית ואמרתי לה שזה מה שאמרה לי הרופאה. אז הסכימו.

זה תלוי במרפאה. לי קבעו יותר מתור אחד פשוט אצל המזכירה ולא באתר

איל אפשר ככה
התוצאה תקינה
אבל את חיבת רופאה זמינה ותורים סבירים

לתקופה מההריון והלאה..
צריך להבין שאתם כבר לא זוג הפכתם למשהו לגמרי אחר..למשפחה
עכשיו צריך להתחיל ללמוד איך בונים את האהבה את היחס אפשר לצמוח מזה לקשר הרבה יותר חזק מאשר היה קודם
שמעתי פעם בשיעור שוהיו לבשר אחד מדובר על זה כשנולד ילד משותף ואז באמת בני הזוג עולים לדרגה הזו של בשר אחד

קודם כל אם את לפני טבילה, זה אחרת לגמרי.
וגם אחרי..
קחי נשימה עמוקה, זכרי שזה כרגע חודשים מטורפים של הסתגלות ועייפות. אבל אל תדאגי, ההתחלה תעבור והאהבה נשארת שם. עוד תרגישו אותה שוב. רק חשוב לזכור אותה, ולנסות כן להחיות כמה שאפשר..לדבר על עוד דברים חוץ מהתינוק, למצוא פינוקים קטנים וכו' וכו'. ויחד עם זה, לזכור שהמצב הוא זמני לגמרי והגיוני.
(בגיל חצי שנה בדכ יש שיפור, בגיל שנה שיפור גדול, בגיל שנתיים שיפור ענק..בעזרת השם).

גם לדעת שזה משתפר מתישהו זה מעודד..
וכבר טבלתי ונאסרנו שובב 😭
תודה רבה

זה ישתפר... תנסי למרות שקשה, לשתף מתהומות העייפות. לדבר על מה הולך איתך, מה את רוצה ממנו רגשית, בדברים מתוקים של הקטנטן. לצאת לסיבוב יחד, בית קפה. עם ילד ראשון זה קל יותר, צאו איתו! אל תצפו שזה יהיה כמו פעם. אבל עדיין מאוורר וכיף

זה משתפר באזור 5 4- חודשים לדעתי... ב"ה .. כשאת כבר מתרגלת ללהיות אמא , והתינוק כבר עושה דברים ולא רק ישן אוכל ובוכה..

מבחינת הכשרה מנטלית, רגשית.

זה ממש לקפוץ למים העמוקים בלי לעבור קודם קורס שחיה.

כל זוג עובר את זה... חלק מהמהפך ההכרחי במעבר מזוגיות מתוקה להורות עם אחריות.

והכל בבת אחת. אני יודעת שיש קורסים להדרכה אחרי לידה ויש גם שמכניסות את זה לקורס הכנה ללידה. עדיין שום דבר לא מספיק.

אמרו לנו שהכל ישתנה וגם הזוגיות יכולה להתערער
ואני זוכרת שעצם הידיעה שזה נורמלי מה שקורה לנו, כבר הרגיעה אותי מאוד.
והרוגע עזר לנו לכעוס פחות, לקבל יותר, לזרום ולהמתין לתקופה שפויה יותר.

אני רואה איך מלידה ללידה הזוגיות שלנו מתחזקת, אחרי הערעור הראשוני.
אנחנו לא נבהלים
מזכירים לעצמנו שככה זה, וזה יעבור
מתייחסים בהומור מטורף לצעקות של אמצע הלילה תוך כדי שינה
מחזקים אחד אצל השני את הנקודות הטובות בהורות - איזה אבא מדהים אתה, איך אתה רגיש לילד, איך טיפלת בילדה בסבלנות, אני צריכה ללמוד ממך את היציבות הנפשית כשהוא בוכה...

לדעת שרוב היולדות חוות בייבי בלוז, תקופה של דכדוך - הרגשת בדידות, עצב, לא רואים אותי
כי זה באמת מאוד מאוד קשה להיות יולדת, שמסורה לצרכי תינוק תובעני בטירוף, כשאת עצמך עברת לידה (!!!) טלטלה פיזית, נפשית, הורמונלית עצומה וטוטאלית. ובאמת אין לך זמן לעצמך ואת צריכה חיבוק ועוד חיבוק ועזרה ועוד עזרה
ולא תמיד גברים מבינים (בלידה ראשונה במיוחד) או יכולים (כשיש עבודה ועוד ילדים...) להיות שם בשבילך מספיק. וגם הם עוברים שינוי עצום, של הורות וזוגיות.
אז מדברים על זה ביחד, שעכשיו אין לנו זמן ואנחנו גם מאוד עסוקים בתכלס, בתפקוד, בלהיות הורים לתינוק.
אבל עוד כמה חודשים נעבד ביחד את מה שקרה פה, נשתף, נתחבר.
ולתת כיוונים לבעלך מה כן יכול לתת לך הרגשה יותר של ביחד- פרחים, להכין לך ארוחת בוקר קלה, לכתוב לך פתקים
תמצאו דברים קטנטנים ולא מעמיסים שיזכירו לך שהוא איתך
ועדיין מותר לך והגיוני שאת מרגישה בדידות כרגע, זו פשוט חוויה מתבקשת של לידה. עברת משהו שאף אחד לא יכול לתפוס.

בהצלחה
והכל עובר... ומסוגל לחשל...

דייקת ממש..

אף אחד לא מדבר על ההלם אחרי הלידה הראשונה והדינמיקה הזוגית שמשתנה... בהחלט תקופה מאתגרת .
צריך לדבר כל הזמן אחד עם השניה לא להשאיר דברים בבטן גם אם קשה.....חשוב שתביני שאתם לא לבד והתקופה הזו מתאפיינת אצל כל כך הרבה זוגות בריבים וכעסים - עד שלומדים לחיות כמשפחה
בהצלחה

אל תדאגי. לידה ראשונה זה מהפך לשניכם.
בדרך כלל יש משברון לרוב הזוגות בלידה ראשונה.

אצלנו זה השתפר מלידה ללידה.

אני עשיתי קורס שהשיעור האחרון היה על אחרי הלידה מה יכול לקרות מה תקין מתי צריך לטפל.. מה אפשר לעשות כדי להקל על המצב וכו' ממש הסבירו לנו שנבין מה עובר עלינו כנשים אחרי לידה וגם מה עובר על האבות הטריים שלפעמים מרגישים שנזנחו לאחר הלידה...
היה גם שיעור נפרד לגברים שהסבירו להם אותו דבר מהצד השני .. לדעתי זה ממש פתח לנו את העיניים והגענו ממש מוכנים.. לעומת הלידה השניה שהיה הרבה יותר קשה מהבחינה הזאת כי קצת שכחנו שיכול להיות קשה אחרי לידה...
לדעתי מאוד חשוב לפני כל לידה להתכונן פיזית ונפשית גם הבעל וגם האישה לדעת מה מחכה אחרי הלידה. ולהגיע לזה מוכנים

עשינו את הקורס של אמית, למדנו איך הבעל יהיה ממש משמעותי בלידה עצמה אבל לא מה קורה אחריה ואיך מתמודדים עם זה..
לאט לאט כנראה (:

תבקשי באופן מיידי תמיכה.
אין סיבה לשחק ולבדוק...

כי זה לא עיקבי
אבל הייתי ממליצה לבקש תמיכה
זה לא מזיק זה יכול להציל מקרים
אז גם אם לא באמת צריך אז לפחות תדעי שמזה את רגועה
בהצלחה ובידיים מלאות בעה!

לא לחשוב פעמיים!!!!
בבקשה תלכי ומהר

עד איזה שבוע לקחת תמיכה?
האם שהפסקת תמיגה זה היה בהדרגה?

במשך חודשיים, ואז הורידו לי בהדרגה.
לקחתי כמה סוגי תמיכה כי זה תאומים...

נכון , זה באסה ? לא כייף
אבל זה מה שהחזיק לי את ההריון..
תלכי!!!!!! בשורות טובות

זה ממש יכול להציל