פורום הריון ולידה (עמוד 3272)

מנסה על הגב, בתקווה שאולי התינוק החדש יהיה שונה מכולם, ויקרה נס והוא ישן יותר מכמה דקות על הגב, אבל הנס הזה לא קורה ואחרי כמה לילות ללא שינה אני כבר משכיבה על הבטן. ( צמוד אלי).

כמעט מההתחלה.. ישנים הרבה יותר טוב. בהתחלה גם שמה על הצד עטופים, לפעמים זה גם אפשרי וישנים יותר טוב מעל הגב.

מאז שהוא נולד.

על הבטן בהשגחה בלבד.
מרגע שהם מתהפכים לבד, נותנת להם לישון בלילה על הבטן.

היא מסכימה וישנה סבבה אז למה לא..

לפני זה הייתי פחדנית מידי אז בלילה שמתי אותו על הגב

אבל אז נמאס לי לא לישון.

מה שכן, הוא מתהפך מגיל 3 חודשים, ומרים ראש ממש טוב מגיל חודש וחצי בערך. ממש ראיתי שהוא יודע לשחרר לעצמו נתיב נשימה.

עם כל תינוק אני מנסה כמה ימים על הגב. אחד הילדים היה ישן טוב ככה, אבל השאר לא ומהר מאד עברתי לבטן.
זה שיפור משמעותי בשינה לאם ולתינוק.

הייתי מסובבת מרוב עייפות
הוא בן 3 שבועות ולא שורדת כבר את הלילות האלו
ב"ה ישן יפה כמה שעות רצוף, קם לינוק והמשיך לישון...

פוחדת להשכיב על הבטן. לא יודעת אפילו למה......

אבל מתבאסת שאח"כ התינוק מקבל ראש שטוח מעט עם עיגול מקורח...

על הבטן רק כשהיינו לידה (ערים) והשגחנו, אם היה נראה שכואבת לה הבטן או לא היתה רגועה או משהו כזה.

כשהיא למדה להתהפך שני הכיוונים זה כבר נהיה פחות משמעותי.

את הרביעי על הגב, וכשהוא היה מספיק גדול וניסיתי להשכיב על הבטן הוא כבר לא רצה, רק לאחרונה התחיל מעצמו לישון על הבטן, בן 2.3

רק מגיל 7 חודשים הוא גילה את נפלאות השינה על הבטן.
לפני כן הוא לא אהב.

בהנחה שלא תישאר השמיכה, ז"א קצת יותר חם מאשר אם הייתה נשארת מכוסה. מוסיפה שמיכה דקה בשביל ההרגשה.. תכלס יותר כיף לישון מכוסים, אולי היא תגלה את זה יום אחד..

זה מה שאני עושה כרגע, היא ישנה עם כופיית קיץ ובייביגרו ארוך דק (לא מאוד, של נקסט), עם רגליות.

ועדיין כשאני נוגעת בה מרגיש לי שהיא טיפה קרה, אם היא מכוסה היא חמה, אין ספק.

 

תודה על התשובה!

לגמרי הכי כיף לישון מכוסה

קצרים וגרביים קצרצרות, ולא הצליחה לישון כי היא הזיעה ממש... עד שהבאתי לה את המאוורר - ואז תוך דקה היא נרדמה .. מתלבטת

ובאמת שהלילה חם אפילו בירושלים

ומלבישה בהתאם

קשה יותר לצאת מזה כי זה גדול

די מפחיד אותי המחשבה לשים לה שמיכה גדולה שתסתבך איתה או עליה כשהיא ישנה חס וחלילה...
אני חוששת לשווא? זה כבר גיל גדול מספיק?

מעל גיל שנה אני פחות חוששת..

לא יודעת איך קוראים להם

לתפוס את השמיכה בצדדים מתחת למזרון ילך?

אצלי זה היה פיתרון בגיל קטן וגם עזר שהשמיכה לא תעלה על הראש.

 

השמיכה שהתכוונתי אליה בהודעה הקודמת היא:

Buy Sleepy Stars 2.5 Tog Sleep Bag מנקסט ישראל

 

אין מצב לצאת ממנה.

למרות שהבית שלי מיטיבת לכת במיטה, היא כל דקה במקום אחר, לפעמים אני גם מוצאת שהחזירה את עצמה מתחת לשמיכה

 

לגבי השמיכה מנקסט, כן רק אח"כ הבנתי שלזה התכוונת, בהתחלה חשבתי על משהו אחר שזה רק מתלבש מלמעלה.

 

שוב תודה!

אז אני תמיד מלבישה חם יותר, כי יודעת ש99% מהלילה הוא לא מכוסה.
בחורף ממש הלבשתי עבה בלילה בגלל זה.

כרגע אני שמה לו בדיוק כמו שאמרת, גופיה ארוכה דקה ואוברול דק של נקסט. ואני חושבת שאת גרה באזור קריר יותר ממני. אז הייתי מוסיפה עוד משהו.

או מכנסיים דקים.

זה נקרא שק שינה לילדים זה מתלבש כמו גופיה על הכתפיים ולמטה ברגלים זה כמו שמלה רק שסגור עם ריצרצ מסביב ואז היא מכוסה ולא מורידה את השמיכה זה ממש מומלץ

שמיכת קיץ מעולה

עולה 129 וקניתי במבצע בערך 95 אם אני לא טועה

או שמיכה דקה שקנינו פעם באיזה בזאר.

הם במילא לא מתכסים באמת..

אצלנו יותר קר מירושלים בעקרון והילדים שלי (5, 2) עם פיג'מות קיץ ועם שמיכות דקות כהמלצה בלבד, רוב הלילה מכוסים חלקית או בכלל לא. חם... בפרט השבוע.

שמיכה שמורכבת מצד אחד בבד של חיתול טטרה ומצד שני היא טריקו, נעימה נעימה, מלבישה אותו חם גם ככה הוא מוריד ולי חם, רוצה חלון פתוח

אבל היי תשאלי גם את, תחסכי לי כמה שרשורים, שלא אצא החופרת היחידה פה

3 שכבות של שמיכת טטרא, רכה ונעימה ואוורירית

ועלתה 30 שקל במקסטוק

האמת שעכשיו הוא עדיין ישן עם שמיעת פליז דקה(של תינוקות, קיבלתי בירושה אז אין לי מושג כמה עולה..) ולובש שכבה אחת ארוך דק

אנחנו גרים במקום יותר קר מירושלים, וזה לחלוטין מספיק לו.

אין לי מושג, מאמינה שכן.

לפעמים היא לא אוהבת שאני סוגרת את הכתפיות למעלה אז אני משאירה פתוח למעלה ועדיין היא נשארת בפנים

עוף- לתבל איך שאת אוהבת, לשים בשקית קוקי ולשים בתנור
לעוף אפשר להוסיף ירקות ואפשר ירקות גם בנפרד כתוספת פרווה, אני שמה תפוחי אדמה, בטטות, בצל שום, גמבה, עגבניה, סלרי וכל מה שיש לי באותו רגע, מתבלת במלח, פלפל שחור, אורגנו שמן זית ולשקית.

אפשר גם להכין אורז, לשים אותו יחד עם העוף וזה יוצא מוכן, לא ניסיתי אבל טעמתי וזה מעולה...

זה מה שעולה לי כרגע

חזה עוף חתוך למוקפץ
ירקות מוקפצים (גמבה, גזר, פטריות, בצל, קישוא)
בסיס לשקשוקה
דגים מבושלים/מטוגנים
קציצות בשר

אפשר גם לקנות עוף טרי ולהקפיא אותו נקי ומתובל. ככה זאת הכנה ממש קצרה

איך את מתבלת את העוף הטרי?
ומה זה בסיס לשקשוקה?

בסיס לשקשוקה או פסטה - בעיקרון מה שאני עושה זה לבשל עגבניות לרסק מוסיפה שום מלח פפריקה ופלפל אם אם אוכלים אצלכם חריף. זה כמו מטבוחה כזו שאני שומרת אחרכך בקופסאות במקפיא ואחרכך מפשירה מוסיפה רסק עגבניות ומבשלת איתה. מעולה לא רק לתקופה של הריון וחוסך זמן
# בסיס לחמין - אם אתם אוכלים שעועית/ חומוס אז משרה לילה לפני מבשלת לריכוך עם בצל מטוגן ותבלינים ומקפיאה. אחרכך זה רק להוסיף תפוח אדמה וביצה. יוצא מעולה לא מרגישים שהיה קפוא
# מקפיאה גם קציצות בשר מבושלות וחצילים מטוגנים .
# גם חתיכות בשר מבושלות יצא לי להקפיא. גם פה אין הרגשה של אוכל שיצא מהקפיא
# חזה עוף אני מעדיפה לא להקפיא מבושל לא יודעת למה אולי בגלל שההכנה נורא קצרה אז בעיקרון דואגת רק לחתוך אותו או לטחון או במקרה של שניצל גם לתבל עם פירורים והכל ולהקפיא
# קציצות דגים - גם מבושלות וגם רק תערובת
# גם תערובת לפלאפל אפשר להקפיא ולהפשיר

בצק של פיצה (או כל בצק אחר, של פשטידה או משהו כזה)
פשטידות (אפשר בתבנית אינגליש קייק, או במאפינס כדי שלא יצא כמות גדולה)

קציצות טונה.

תפו"א ובטטה לא כדאי.


אפשר לטגן בצל ולהקפיא.
לברור קטניות, להשרות ולהקפיא.

אני חיממתי בתנור. (נשאר מלא מהברית..)

לא כל כך רואה  עניין בלהכין מראש כמות ענקית של אורז ולהקפיא, בגלל שאורז הוא הדבר הכי קל בערך להכין...

אני הייתי מקפיאה כמות של כוס אורז בשקיות, ואז ממש קל להכין ויוצא טרי.

זה די מתחלק לשתיים
או שמשמינים או שיורדים, בכל מקרה רעביםםם

אצלי זה עזר להוריד בין 5-6 קילו כך שאם עליתי בהריון 8 קילו הגוף התאזן יחסית מהר
אבל אם עליתי 15- זה היה פחות אפקטיבי ולקח יותר זמן

אצל הבכור רזיתי ממש בהנקה בשנה הראשונה, אח"כ עליתי קצת (והמשכתי להיניק).
עם השניה זה לא היה ככה...

אבל אחרי הלידה של הבכור הייתי יותר פעילה אז אולי זה בגלל זה.

בהנקה של הבכור רזיתי מלא..
בהנקה של הבאה הזמנתי וכ''כ בניתי על ההנקה כל ההריון שארזה כמו אז.. לא עבד😖

בדיוק השבוע ראיתי תמונה שלי מהימים ההם, וואו כמה הייתי רזה.
בהמשך עליתי ואת ההריון השני התחלתי יותר שמנה וכבר לא הצלחתי להוריד הכל חזרה.
את ההריון הזה התחלתי עוד יותר שמנה. אוף

אצלי לא

בראשון רק עליתי בהנקה.. בשניה נשארתי פחות או יותר אותו דבר..

בראשונה ירדתי המון בהנקה הגעתי למשקל שלא הייתי גם לפני ההריון אף פעם
ובבאות ממש לא
מצליחה לרדת ב"ה אבל לא לרמה ההיא
החזרה למשקל שהייתי בין לידה ראשונה להריון שני נשארה חלום...

רק גורם לי לאכול יותר..

 

ליל טבילה היה קסום.
גם כן הגיע מקושי זוגי,
אחכ פיוס והיה מדהים ברמות שלא חזרו אחכ..
.
אז למה יש לי את היצר הרע הזה. הקושי הפנימי לא לרצות לטבול.

במקרה שלנו כל ערב טבילה היה מלווה בפיצוץ והייתי טובלת בכל זאת כדי לא לדחות אבל עדיין הרגשה מגעילה כמו שאת מתארת
עד שלמדתי 'לתפוס את הרגע לפני' כלומר יכול להיות שהויכוח יגיע אותו יום או בימים סמוכים לכך והייתי נערכת נפשית למצב מפויס וסלחני מתוך הבנה שיש פה באמת הרבה יצר הרע ולא משנה מי צודק - הקטע של לא לקיים את המצווה או לא לרצות לקיים אותה או לקיים את המצוה בעצבות היא חלקו של היצר הרע, ואני לא נותנת לו את זה.
אחר כך היינו מלבנים את הדברים. זוגיות זה ממש פרויקט לכל החיים אבל הרגעים האלה של ליל טבילה הם ממש מנוף להרמה גם לענייין של עבודה עצמית וזה מכריח אותי לעבוד על עצמי לטובת הקשר.
אוסיף כי את אומרת שהשבועיים עוברים גם עליו קשה - כנראה הריחוק משפיע גם עליו ולכן את מרגישה חוסר אהבה מצדו. אולי הוא לא יודע לבטא חיבה במילים כמו שקל לו לעשות זאת דרך מגע.
אתם עובדים על עצמכם והולכים לטיפול אז יש סיבה לאופטימיות. אל תחשבי על אחרכך שיבואו עוד ריבים זה סתם מייאש אותך מראש.

אמנם זה לא התחום הראשי שלי, אבל למדתי גם הדרכת כלות, ומשתפת בעיקר מתוך חוויות אישיות בחיים הפרטיים שלי ובזוגיות שלי.

קודם כל, ממש מעריכה אותך שהלכת בכל זאת לטבול, זה לא פשוט, אבל בכל זאת הסכמת לתת הזדמנות.

הרבה זוגות, אם לא כולם, חווים בעיקר בתחילת הדרך קשיים, מריבות, תסכול מהקשר הזוגי. זה לא סתם, זה לא כי לא הצלחנו, כי אנחנו לא מתאימים, כי אין בניינו אהבה, להפך ממש שומעים ממה שכתבת שיש רצון למפגש ויש תסכול מזה שאין.

זה לא סתם, זה בדווקא כי לזוגיות יש מטרה- מטרה לעלות עוד קומות בבניין האישיות, הקב"ה לא סתם ברא אותנו הפכים, הוא ברא אותנו הפכים וקבע שההפך הזה- זה עזר כנגדו- למולו, דרך כל הסיטואציות שהן לכאורה הפוכות, סותרות, ויוצרות מריבות אפשר להגיע לקרבה גדולה. אבל צריך רצון וצריך כלים, וכלים ניתן לרכוש, ועוד יותר טוב- לרכוש אותם יחד.

לנו באופן אישי השתנו החיים אחרי קורס אימגו שעשינו יחד ולמדנו איך לדבר על מה שעובר עלינו בצורה מקרבת במקום בצורה מרחיקה. ממליצה בחום- אנחנו עשינו אצל יהונתן סגל, אני יודעת שיש עוד טובים.

היום מאוד הולך קורס של תקשורת מקרבת, ממליצה לכם לבדוק גם אותו.

 

תחפשו מה טוב לכם, מה נכון לכם.

מניסיון, לפעמים טיפול מסויים נכון לזמן מסויים, ואם רואים שנתקע, אפשר לנסות משהו אחר.

 

מאחלת לכם הצלחה וברכה.

נשמע שאת פשוט מגינה על עצמך מפגיעה נוספת. קשה מאד לנפש לעמוד בפני פגיעות חוזרות. ולטבול ולהיות מוכנה לאהבה זו פגיעות גדולה שצריך עבורה חוסן וביטחון.
וכרגע נשמע שאין הרבה ביטחון ויציבות באהבה.
מאחלת לך שהטיפול יתקדם ויישא פירות ושהאהבה ביניכם תהיה מורגשת לאורך החודש כולו. כך שתוכלי לטבול מתוך רצון וביטחון.

אצלנו זה קורה גם בלי ליל טבילה (אני בהריון)
סוג של משבר אחרי החגים..
וקורה כל שנה מחדש בתשרי ובניסן..
הוא שוקע עמוק במצוות שלו ושוכח אותי..לא היינו ביחד ואפילו לא ישבנו לשוחח יותר מחודש! (באלול אני כבר מכריזה בדמעות כל שנה ביחד עם תחילת הסליחות שמתגרשים עד אחרי שמחת תורה.. אז אותו דבר בניסן, אפילו בחול המועד הוא לא מצא משבצת לזוגיות.. ואני בקושי סוחבת בין ההריון, הנקיונות, הבישול לחג והילדים..)
מתנה לחג כל פעם מחדש היא מוקש מעורר דמעות.. (ועדיף לא לספר מה היה הפעם כי זו ממש בדיחה עצובה.. שעדיין מעלה לי דמעות רק מלחשוב על זה..) ואפילו שמותרים הוא לא מראה סימני התקרבות במשך יותר מחודש!!! ובכלל לא נראה שמפריע לו שחיים באותו בית כמו שני זרים.. (ברגע של שבירה אמרתי לו שאם לא הייתי יודעת ובטוחה כמה הוא דוס ושומר על עצמו בתחום הייתי בטוחה שיש לו מישהי מהצד.. כמובן שהוא ממש נפגע.. אבל זה עזר לו להבין שהוא הגזים)

אז גם אצלי השבוע הגיע רגע שבירה, ובכיתי ועשיתי קצת בלאגן.. ואז כמובן שהוא פתאום בקטע של להתפייס, וכמובן שמבחינתו הפיוס מתחיל במיטה ומבחינתי ממש ההפך.. קודם משולחים ורק אחרי יש חיבור נפשי מתאים לי מגע..
אבל חייבת לומר שעכשיו, כמה ימים אחרי. ופתאום הוא מתחיל להשקיע ו''לפצות'' על כל התקופה.. ואני ממש חייבת להתגבר על הרצון להתחשבן על כל התקופה, ולזרום עם הקצב שלו.. ופתאום היתה שבת מעולה ביחד כמו שלא היה חודשים רבים, וביוזמתו, והערב רוצה שנצא.. ואצלי בלב עדיין משהו פגוע ויש לי צורך בשיחה רצינית ובהתנצלות מצידו, אבל מבינה בשכל שמה שנכון זה לזרום איתו ולבנות מכאן ולהבא ולא להמשיך לחפור במה שהיה ובמי אשם..

אז מאחלת לך שבאמת יהיה היפוך בליל טבילה ושממנו תצליחו לשקם ולהיבנות.. ''חכמת נשים בנתה ביתה''. עוקבת אחריך בפורום כבר הרבה זמן, גם לפני שנה פלוס כשהיית כאן יותר, ומאוד מעריכה אותך ואת האישיות שלך ובטוחה שיש לך את הכוחות להרים את הקשר ולהיבנות מתוך הקושי. אחרי שתרימו את הביחד, תוכחו לשוחח בנחת על הקושי שקשור לבית החדש ולצורך שלך בשינוי...
בהצלחה רבה.. סומכת עליך..

ובאופן טבעי, מפילה את הכעס על מי שנמצא זמין לידך.
(כולנו לפעמים חוטאים בזה - פורקים כעסים על מי שנוח, לאו דווקא הוא האשם...)

את מרבה לשתף ולכתוב על החיים שלך. אנו לא יודעים את נקודת המבט שלו על החיים והזוגיות שלכם.

אנו יודעים שאת ממש לא מרוצה ממקום המגורים שלכם. סיימתם לבנות בית - אך את מצה לעוף מהמקום.

נידה ושמירת טהרת המשפחה נופלת בעיקר על האישה. כל אי הנוחות סביב המחזור החודשי, הבדיקות בשבעה נקיים, הטבילה והמבוכה - על האישה.
נכון ששני בני הזוג סובלים מההרחקה בימים האסורים - אך בעוד לגבר ״רק״ זה ״העונש״ בתקופת הנידה, על האישה מוטלים עוד כמה וכמה חובות בתקופה זו.
אמצעי מניעה - על האישה. (היתה לך בעיה עם בנובהרינג לאחרונה, והגבתי לך).

נשים רוצות להרגיש נחשקות.
אוהבות לקבל מחמאות וביטויי חיבה ואהבה.

המוח הגברי עובד אחרת.
הוא לא מבין מדוע הוא צריך לבטא במילים שהוא מתגעגע לחזור ולהיות איתך ביחד.
כי הוא גבר, הוא חושב על המעשה - ולא על ביטויי הרגש שהכרחיים כדי להרגיש נאהבת.

הוא לא מחזר אחריך !
וצריך להזכיר לו שתקופת החיזורים לא הסתיימה ברגע שהתחתנתם.



מה לעשות כדי לצאת מהפלונטר?

את התסכול על מעבר דירה, קצת מסובך וקצת יקר, לפתור בזמן הקרוב.

אבל את היחס הרגשי כלפיך, את ההבנה מה אישה רוצה ומצפה - לדעתי אפשר לקדם.
הוא איש ספר, יכול למצוא את הזמן והחשק לקרוא ספרים על זוגיות?

הייתי ממליצה לרכוש מספר ספרים בנושא שיפור הזוגיות, ספרים שמציגים את הזווית הנשית ואת הזווית הגברית בנישואים, ושניכם ביחד תקדישו זמן ללמוד מהספרים הללו.

המכסה של הבקבוק הוא עם עיגול נשלף או מכסה שלם? כי את צריכה את אלא עם העיגול נשלף כדי להכניס פטמה...

יש לי מכסה עם עיגול נשלף.

דבר ראשון לדעתי הר הצופים מדהים במיוחד עכשיו עם החדרי לידה החדשים

ביות מלא לוקחים את התינוק אחרי הלידה לטיפול הראשוני  בתינוקייה בליווי האבא ומחזירים אותו אליך לחדר כל הבדיקות רופא וכו בחדר שלך ..אפשר לעבור מביות מלא ולהפך על בסיס מקום פנוי אבל אז צריך לעבור גם חדר והחדר של הביות מלא מרווח אין אפשרות לשים את התינוק בתינוקייה אפילו לרגע 

יש אחות שאחראית על הביות מלא אם את צריכה ללכת לשירותים בלילה את יכולה לקרוא לה

ובמהלך היום כדאי שבעלך יהיה איתך או אמא

בלי קשר לביות מלא או לא האחיות שם מאוד נחמדות ועוזרות ליולדות חדשות במה שצריך

 

קפצתי לראות את החדרים במחלקה בהר הצופים
(הייתי שם באשפוז נשים..)
והיה נראה לי חדרים ממש קטנים.
גם לא ראיתי מקום שאפשר לטפל בתינוק כמו שידה או כיור גדול לרחצה.
אשמח שתגידי לי איך התנאים שם במחלקה מהבחינה הזאת של המרווח בחדר והתנאים לטיפול בתינוק.

כי לצוות של היולדות ממש התחברתי ואהבתי את הגישה והיחס אבל המחלקה נראתה מבחוץ לא משהו..

שאר החדרים קטנים באמת מחלקה ישנה ולא מפוארת אבל לדעתי שאה ההתרונות שווים את זה

צריך לבקש/לדרוש שהאבא יהיה צמוד לילד בטיפול הראשוני? הם מאפשרים אתזה?
ובמהלך כל היום אפשרי שהבעל יהיה? ובלילה?
ונתנו לך להניק ישר אחרי הלידה?

ישר אחרי הלידה אם אין סיבה רפואית נותנים ישר להניק נותנים לך להתאושש ולהיות עם התינוק אח"כ הבעל מלווה את התינוק לטיפול הראשוני זה שיגרתי לא צריך לבקש רק בעלך צריך לדעת .שם עושים לו מקלחת חיסון וכו
אם את לא בביות מלא התינוק נשאר להשגחה(אפשר לסרב) ואת הבדיקת רופא עושים ללא האב כי בודקים את כל התינוקות אחד אחרי השני וזה חסיון רפואי בעלי פשוט בקש לעמוד בצד וחזר אחרי הבדיקה
אם את בביות ישר אחרי הטיפול האבא יחזיר את התינוק וכל הבדיקות יהיו בחדר מעכשיו.
הבעל יכול להיות כל היום איתך לא משנה המחלקה בלילה רשמית רק אישה יכולה להשאר איתך בביות מלא
לפעמים מעלימים עין כשהבעל נשאר אבל כמובן בהסכמת השותפה במקרה שלי גם השותפה רצתה שבעלה ישאר
בכל אופן אין שם תנאים לבעל אם הוא ישן שם זה על כיסא

היה לי מעולה הביות מלא, ואני ממש שמחה שעשיתי את זה.
ילדתי ב6 בבוקר, וכעבור שעתיים כשהעבירו אותי למחלקה, ביקשתי להיות בביות מלא. הם אמרו שהביות מלא - מלא, אבל ממש ממש ביקשתי והם ראו שזה חשוב לי. המיילדת (המקסימה) הלכה לבדוק ואמרה לי שעוד כמה שעות מישהי מהביות מלא משתחררת. אז סוכם שברגע שהיא יוצאת, מנקים את החדר ואני נכנסת אליו. עד אז - קיבלתי חדר רגיל במחלקה, והנסיכה הייתה בתינוקייה כמה שעות (יצא 4 שעות). תכלס, זה היה לי טוב, כי ההורים שלי בדיוק הגיעו לביקור, ואז נמנמתי קצת.. בעלי היה איתי, וכשהבאו להגיד שאני עוברת חדר הוא עזר לי והביא אותה..
החדרים של הביות היו פעם של 3 נשים, והיום יש 2 נשים בחדר, לכל אחת יש שידה מאובזרת: טיטולים, מגבונים, וזלין לתינוק, בגדים מכל הסוגים, שמיכות, סדינים לעריסה וכו'. כל פעם שבאים לנקות את החדר - גם ממלאים לך את השידה מחדש... יש בחדר גם כיור גדול וסבון כדי לקלח את הפיצי. יש משקל לתינוקות בחדר, שזה ממש נוח. בפעם הראשונה אחות לימדה אותנו ביחד להחליף טיטול, בגדים וכו'. כל פעם כשהאחיות עברו אצלי, הן גם שאלו מתי היא אכלה, איך היא, איך אני וכו'... כשבעלי היה בשטח יכולתי להתקלח בנחת, וכשלא - לקחתי אותה איתי לשירותים (הם גדולים, יש מקום להכניס את העריסה). גם לאוכל - לקחתי אותה איתי, וזה היה סבבה ממש.
בלילה השני הגברת ממש בכתה איזה שעה, ולא הצלחתי להרגיע אותה. הגיעה אלי אחות של המחלקה וניסתה גם לעזור לי... בסוף היא נרדמה איכשהו, אבל האחות הייתה מקסימה ממש. גם באמצע הלילה הראשון עברה אצלי אחות כמה פעמים ופשוט שאלה מה קורה, וראתה שהכל בסדר... ולא ביקשתי לעבור לביות חלקי או בלי ביות, אז לא יודעת מה הנוהל שם. אבל בכללי- ממש ממליצה על הר הצופים. גם מבחינת הקבלה ללידה, הלידה, המיילדות המדהימות, עכשיו כששיפצו את החדרי לידה זה נראלי עוד יותר שווה, ובכללי על המחלקה... אפילו שאני ממש מפונקת באוכל- היה לי שם אחלה גם מהבחינה הזו...

בעלך היה עם התינוקת בטיפול הראשוני?
היית מסוגלת אחרי הלידה לקום ולקלח? להחליף טיטול?
אהה... ונתנו לך להניק ישר אחרי הלידה? הם מעודדים אתזה?

גמני השתמשתי במשחה הזו. לגבי מלח אנגלי אין לי מושג - אשמח אם תחכימי אותי לגבי הסגולות שלו
משתמשת בתוסף תזונה שנקרא 'בוטשרס ברום' שעובד נפלא על המתנות הללו כבר הריון שני (אבל לא לוקחת אחריות להמלצה רפואית) אחותי המליצה לי והיא שאלה רופאת נשים שאמרה לה שזה בסדר אבל לא יודעת כמה היא בקיאה

ולגבי המלח אנגלי לא יודעת בדיוק פשוט אמרו לי לעשות קומפרסים לשים מלח עם מים חמים ואחרי כמה דק' לשים במקפיא וכעבור כמה שעות לשים על האיזור למשך 10 דק .
מקווה שמותר להשתמש בזה בהריון

אבל זה רק מלח... נראה לי פחות בעייתי
אשמח אם תעדכני פה לגבי התוסף תמיד טוב חוות דעת שנייה

להמעיט בלחם בשר וחלבי

שימי לב שיש גלולות שיש בהם 21 גלולות ויש כאלה שיש בהם 28.
אלה שיש בהם 28, 7 מתוכם זה ללא החומר הפעיל.
ולכן אם מחברים חפיסות צריך לשים לב לא לקחת אותם.

ומפחדת שיהיו פיקשושים.
לכן הצעתי להוסיף 2-3 גלולות כדי להבטיח שהווסת תגיע כמה ימים יותר מאוחר אחרי החתונה.

כיוון שבין כה וכה נאסרים ביחסים הראשונים, מדין דם בתולין, והמצב הרצוי ואולי האידאלי - לתכנן שתקבלי 4-5 ימים אחרי החתונה, ולא יומיים.
וכך את מחברת את הימים האסורים של הביאה הראשונה (דם בתולין, למרות שלא בהכרח תראי דם) עם הימים של הווסת שתקבלי, כך תהיי ברצף של ימי ההרחקה של דם בתולין עם המחזור החודשי, ואז כשאת טובלת - את מקהלים תקופה משמעותית להיות ביחד.


אני הייתי ממשיכה עוד 3-4 ימים עם גלולות מהחבילה הבאה. ואז התכנון יוצא שתקבלי מחזור

לא כל הזוגות נאסרים בלילה של החתונה

ולא כולם מעונינים בזה.

ואם לא נאסרים וכבר מגיע מחזור-

זה ממש מצב בעייתי.

חייבים לתת אופציה לפחות לשבוע-שבועיים אחרי החתונה.

ובדר"כ כשמפסיקים לקחת כדורים מתחיל דימום, גם אם זה באמצע חבילה,

ואז האיסור מדין דם בתולין מתחבר בעצמו למחזור.

זה נותן הרבה יותר רוגע (במצב הגם ככה לחוץ) לזוג, הידיעה שיש להם שבועיים להצליח... ולא צריך להיות לחוצים להצליח על היום הראשון מקסימום שני.

 

לפותחת, ממליצה בחום לגשת עם הנחיות שקיבלת מהרופאה ( הן חשובות לכשעצמן אבל לא מספיקות לכלה...) למדריכת כלות שלך או לרבנית אחרת שמתעסקת עם כלות, לקבל הדרכה יותר מפורטת לגבי הגלולות. יש היום הרבה טיפים בעניין, וגם הנחיה כזאת תרגיע אותך ותייצר לך מצב יותר בהיר מה לעשות מתי.

 

אם לא מצאת אחת כזאת, יש גם רופאות נשים דתיות שעוזרות, היה פה לא מזמן בפורום שרשור עם המלצות.

 

בהצלחה!! ומזל טוב (הטבילה שלך יוצאת ביום הולדת שלי )

כי לי נתנו רק יומיים - שלושה אחרי החתונה, ואז אמרו לי שאם יש צורך להוסיף גלולות אחרי החתונה כדי לדחות את המחזור עוד. ולא נרשמו בעיות..


ומצד שני, חברה טובה שהיה לה צפוף יותר בין המחזור לחתונה, המחזור איחר אחרי שהיא הפסיקה גלולות במחזור האחרון, והיה הרבה לחץ מחופת נידה... (בסוף ב"ה לא היה )
בכל מקרה, שוב כותבת, שלא כדאי לשנות מההוראות שהיא קיבלה מהרופאה בלי התייעצות עם מישהו שמבין בזה.

ואל תלכי בשום אופן לפי עצות בפורום שעלולות לגרום לך חס וחלילה לחופת נידה.
את גם לא יודעת איך הגוף שלך יגיב לחיבור חפיסות ואם זה יגרום לך לכתמים...

ככל הידוע לי, בד"כ רופאים מכוונים שהטבילה לפני החתונה תהיה לקראת סוף ימי הטהרה, כדי שאם יהיו בעיות כלשהן יהיה לך מספיק זמן להיטהר.

וגם סיבה נוספת לסוף ימי הטהרה היא כדי שכשנאסרים מדם בתולים זה כבר יתחבר למחזור ותוכלי לטבול, במקום להיטהר מדם בתולים ולהיאסר כמה ימים בודדים אח"כ.

באמת חשוב להתקשר למישהו שמבין בהשפעות ובהשלכות, ואולי יהיה לו גם פיתרון אחר שיעזור.

יומיים אחרי החתונה ואז לקבל? אם כן וזאת חפיסה אחת בלי חיבורים פשוט תמשיכי לחבר אחרי החתונה כמה שצריך לפי הצורך (עד שתאסרו...)

לפני החתונה? חודש לפני? זה קצת הרבה זמן בין השבע נקיים לטבילה... הכי טוב זה לקבל מחזור 3 שבועות לפני החתונה ואז מסיימים לספור שבוע לפני החתונה ויש שבוע ספייר למקרה של תקלות ואז יש גם שבוע אחרי החתונה לנסיונות עד שמקבלים מחזור. עדיף לחבר כמה גלולות בחודש שלפני החתונה ככה שיצא מחזור 3 שבועות לפני (לא חייבים לחבר חבילה שלמה אפשר לחבר כמה גלולות שמתאים לך)

את יכולה פשוט להמשיך עוד חפיסה מיד כשהאחרונה נגמרת, אחרי החתונה, ואז תפסיקי מתי שתרצו.
אני גם עשיתי ככה. ואפילו יותר מזה, רבנית אמרה לי לחבר, כי מי אמר שהיינו מצליחים להגיע לחיבור מלא אחרי החתונה?
ואם לא תגיעו לחיבור מלא וכבר תקבלי מחזור ותהיו אסורים, זה עלול להביא לבעיה הלכתית.. לא זוכרת בדיוק מהי...את יכולה להפסיק אחרי שתאסרו ואז את מקבלת כמה ימים אחרי..

אז גם אני לקחתי מליאן, וחוץ מאחרי החתונה שחיברתי רק חפיסה אחת, לא חיברתי בכלל..

ואם את רוצה הגנה מהריון, את לוקחת את הגלולות מהיום הראשון של הדימום, וממשיכה 21 ימים ו7 ימים הפסקה..

לק"י

לא זוכרת בדיוק את ההלכה, אבל לא חייבים להגיע לחיבור מלא, אלא לנסות.
אבל לא לסמוך עלי!!

הרבנית שדיברה איתי לפני החתונה (והיא רבנית גדולה) אאז"נ אמרה לי שגם אם לא מצליח להיכנס ממש העיקר שיוציא זרע אפילו בפתח כדי שלא יהיה זרע לבטלה...

פותחת, קחי בעירבון מוגבל את מה שאמרתי וכדאי לברר שוב...
העיקר שיהיה במזל טוב ובשמחה

@הר@הריון ולידה2
אחרי שכתבתי את התגובה הזו הוספתי את זה...

אני המשכתי את הגלולות עד שהתחילו כתמים, והפסקתי בערך חודש וחצי אחרי החתונה.
לא הביא לשום בעיה הלכתית. צריך להתייעץ עם רב על כל דבר, לא תמיד כל העניין זה דם בתולין או חיבור מלא, יכול להיות שהנסיון או חיבור חלקי מספיקים לעניין.
בקיצור, לשאול רב ולא להיות בסרטים שזה מביא לבעיות הלכתיות.

תודה לכולן על העצות הטובות והעזרה. התקשרתי למכון פועה ודיברתי עם יועץ מקסים ועם עוד מישהי מקסימה. הציעו לחבר עוד חפיסה למשך שבוע וחצי, לקבל בסוף מאי, תחילת יוני ואז להמשיך לקחת. מקווה שיהיה בסדר בעז"ה

שהמחזור יארך חודש שלם....

ומי יודע על איזה צד של הסטטיסטיקה תיפול?

אני מאד מרוצה. ואפשר לחבק וכך ממש לשלוט על מועד קבלת המחזור. שזה ליגה! אבל כמובן שזה גם אינדיבידואלי לכל אחת!
כמו שהציעו פה לפני, מציעה לחבר עוד גלולות מהחפיסה הבאה עד שתאסרו ותהיו אסורים בכל מקרה ואז שני סוגי האסורים יתחברו.

אני מאלה שחשבו בכלל לא להשתמש באמבטיה וכלכך התבדיתי.
בתכלס העברתי כשכבר היה לו קטן באיזור ה5 חודשים.
איך ידעתי? לא באמת ידעתי אמרתי שננסהואם זה נראה לי מספיק בטוח ונוח אז אשאיר.
עם זאת לא התפשרתי וקניתי טיולון שמאפשר גם שכיבה מלאה כי זה היה נראה לי מוקדם מדי שלא תהיה אופציה כזו

או שמרים את הראש גבוה ממש+מתהפך...

והם סקרנים ומנסים "לקפוץ" החוצה להסתכל. אצלנו זה היה בגיל 5 חודשים. ממש אהבתי את האמבטיה בגלל האופציה שיכולתי להשכיב אותה לישון בתוכה ממש בכיף. מה שבטיולון, על אף שבטיולון שלנו מרופד מאוד ונשכב ל180, לא התאפשר.

בחורף השארתי ילד 5 חודשים נולד אחרי סוכות ורק לקראת פסח העברתי אותו הוא לא היה כזה גדול והיתה לי אמבטיה מאד גדולה,

 

בקיץ העברתי כבר אחרי כמה חודשים תינוקת גדולה מאד וסקרנית יותר

 

 

אז כשנהיה בה צפוף.
או לפי ההתפתחות של הילד. (מתהפך המון, עומד על שש וכו', שאז זה כבר נהיה מסוכן, כי האמבטיה גם לא היתה עמוקה)

חלק היו עד גג 4 חודשים
חלק כבר מההתחלה בטיולון
נראה לי פעם הבאה ישר בטיולון.

למה?
א. משעמם להם. כן כן. בגיל 3-4 חודשים הם מתחילים להסתקרן ורוצים לראות עולם ולא לשכב על הגב ולבהות בצעצועים. הילדים שלי שהיו באמבטיה בשלב הזה נהיים עצבניים, וכשמעבירים לטיולון הם נרגעים פלאים.
אז נכון שאמבטיה זה חמוד, ושיקי, ובייביבורן כזה מרגש. אבל אוהבת את הילדים שלי סקרנים ומתעניינים.
ב. יותר בטיחותי. באמבטיה אין אפשרות לקשור, בטיולון יש.

קשה לי לראות תינוקות בני 5-6 והלאה חודשים באמבטיה...

הבן שלי היה 99% מהזמן על הבטן
פתחתי לו את הגגון וזה גרם לו להרים ראש ממש כמעט כל הזמן, וזה היה מעולה!!

בגודל של התינוק..הגדולה עברה ב8 חודשים כי הייתה קטנה, העברתי סביב האביב
השני בחצי שנה כשהאמבטיה הייתה לו קטנה
השלישית אמא שלי אומרת לי להעביר אבל מרגיש לי שהיא עוד קצת פיצית.. נראה.

משכתי כמה שיותר כי היה חורף ואנחנו גרים במקום קפוא
אבל בערך בגיל חצי שנה כבר לא הייתה ברירה

ואני מפחדת שיקפוץ מהעגלה...

בעיקר כשנהיה צפוף באמבטיה, וגם כשהילד מתחיל להראות סימני שיעמום באמבטיה...המעבר לטיולון משמח אותם מאוד כשסופסוף רואים את העולם ולא רק את גגון האמבטיה...

זה פשוט הפרשה דמית.

ועוד במעצמת הפוריות -מדינת ישראל
שולחת חיבוק וירטואלי אוהב

ואז מגיעה ההתלבטות אם לנסות להתחמק,

או להגיד כמה זמן באמת אני נשואה,

ולעבור לשלב הבא של ברכות, עצות וכד'.

(עכשיו כבר עם ילדים, אבל עד שהיה)

זכות השתיקה תעמוד לך, "הנעליים ואינם כותבים שומעים חרפתם ואינם משיבים..."

עם המשפט המצורף.. התמודדות בפוריות היא לא חרפה.. וזה לא בחירה ברוב המקרים..

ולפותחת אני ממש מבינה אותך.. תמיד כשהיתה מגיעה השאלה על שנות הנישואין היה בא לי להיעלם.. זה ממש לא נעים..

בעז'ה רק בשורות טובות והמון כוחות!

לא אני המצאתי את המשפט הזה פשוט ציטטתי משפט שאומר שמי שמתמודד בסיטואציה של קושי ושותק בכל זאת, זה זכות ענקית.

אבל לדעתי לסיטואציה הזו זה ממש לא קשור לכתוב

בכל מקרה מתנצלת ממש אם פגעתי, זה בכלל בכלל לא הייתה הכוונה

אנשים אנשים, חשבו קצת לפני שאתם מדברים.
ולך, חיבוק גדול. אל תתייחסי לאנשים האלו.
(הזכרת לי שבזמנו מישהי שאלה אותי אותו דבר, התגובה ההזויה שלה היתה "איך זה יכול להיות"? מרוב הלם התחלתי לצחוק..אמרתי לה "ראית מה זה? עובדה בשטח"..ועדיין היא לא קלטה את הציניות.

אני בטוחה שמי ששאל את השאלה הנ''ל ואת השאלה של הפותחת לא בא חלילה להקניט.
זה פוגע. אין ספק. קראתי והיה לי אווצצ' רציני.
אבל זה באמת נשמע כמו אנשים שפשוט חושבים מצומצם, לא מסוגלים לקלוט שיש אנשים שונים מאיך שהם חיים. לא מספיק להם רמז דק ועדין...
אבל מבינה את הכאב.. קרה לי גם פעם כשציפינו😖

מה שבטוח אם אץ לא נשואה טריה ואין לך עדיין ילדים זה אומר שאת בן אדם מיוחד שנבנה מהנסיון ויש לך רגישות יתרה ולב גדול ומיוחד
❤️

מכאיב

מאחלת לך בקרוב מאוד ובקלות ..
שמהר מאוד תשכחי את התקופה הקשה הזו. חיבןק

ואת צריכה לעשות תצייני בפני האחות אבל אולי תצטרכי לחזור על הבדיקה שוב
זה חשוב לסוכר כולסטרול בי 12 ובטח עוד דברים

אעשה פעם אחרת בע"ה

ולגבי הלידה-
ברוב בתי החולים פותחים וריד כחלק מהנוהל.
ככה שזה לא בהיכרח יהיה קשור.

אני שותה מלא לפני הבדיקה ובכלל שותה מלא .. ובזמן האחרון לא מוצאים לי את הורידים ועד שמוצאים זה בורח מהוריד! לפני כן זה לא היה לי... סובלת מאנמיה ולחץ דם נמוך 😭

תמיד היה לי ככה. זה תורשתי, גם אצל אבא שלי. אף פעם לא מוצאים את הורידים. אחות אחת הגדילה לעשות ואמרה לי שאין לי ורידים...
ייתכן שאם אצלך זה לא תמיד היה, אז לשתות הרבה מים לפני יעזור להעלות את הלחץ דם. אצלי אין קשר ללחץ דם, דווקא לי יש גבוה.
פשוט למדתי איזו אחות יודעת למצוא אצלי, ואני הולכת רק אליה, והיא כבר מכירה אותי ויודעת שאצלי רק היא עושה בדיקת דם.
בלידה, באמת היתה פעם אחת שלא הצליחו למצוא אצלי, וקראו לרופא מרדים, שיבוא למצוא אצלי את הוריד.
מה שכן למדתי: אם אני רואה שהאחות בודקת ולא בטוחה שהיא מצאה וריד, וחושבת "לנסות", אז אני אומרת: לא! אם את לא בטוחה, אל תדקרי, שמישהו אחר יבוא!

תמיד כשהאחות ״מנסה״ היא לא מוצאת.. האם אני צריכה לדעתך להשלים עם זה שתמיד יקחו לי מגב היד?
בפעם הבאה אני אתעקש כמו שאמרת!

אם מוצאים לך בגב היד את הוריד, אז שייקחו משם, מה הבעיה? זה אפילו יותר נוח בשביל האינפוזיה בלידה.

שתיתי כמו גמל! כמה ליטרים אני צריכה לשתות? כבר כמעט הקאתי מרוב מים..

באיזה אורך המחזורים שלך בדרך כלל?
האם קצרים או ארוכים?
לפעמים יש מצב של ביוץ מאוחר, לפעמים הבדיקות לא מדייקות, לפעמים כשיש הריון הן נותנות חיווי דומה לשל ביוץ...

נראה לי שאין מה להפסיד מלנסות, ולהמתין לראות מה יהיה...
לרוב רק בדיעבד אפשר לקבל תשובה מדוייקת, אם בכלל...


בשורות טובות!!

השאלה אם להמשיך וכן לנסות ביומיים הקרובים? כאילו יש מצב שזה כן ביוץ אפילו  שזה כל 32 יום?

הבוקר למשל קמתי עם סוג של כאבי מחזור.. ואני ביום 25/6..

ממש מוזר כבר לא יודעת מה לחשוב..

פספסתי את זה...
אם הכל היה החודש כמו בעבר אז רוב הסיכויים שהביוץ כבר עבר.
מצד שני אם עשית בדיקות ורק עכשיו היה חיובי אז כמו שכתבתי-
או שהבדיקות לא אמינות (קורה)
או שביוץ מאוחר
או שזה יכול להעיד לפעמים על התחלת הריון (לא בטוח אך קורה לפעמים).

לדעתי אם חשוב לך להרות אפשר לנסות. מה יש להפסיד?...

היא צודקת בכל מילה..
ומה יש להפסיד... תנסי המון בהצלחה!

ה-23/4 למרות שהמחזור הוא כל 32 יום? למה דווקא מכל הימיים פתאום הבדיקה הזו יצאה נכונה..

מישהי נתקלה בדבר כזה?

ברמה העקרונית את צודקת שאכן ביוץ מגיע 14 יום לפני קבלת הווסת (כך שתמיד אפשר לדעת רק בדיעבד מתי היה הביוץ)
ובעצם תשובה סופית מתי היה הביוץ תדעי רק עוד שבועיים (אם יגיע מחזור..).
אבל בכל אופן, מנסיוני, אפילו אם את חושבת שהמחזורים שלך סדירים, פתאום יכול להיות מחזור שיפתיע... ויקדים/יאחר, וזה אומר שגם הביוץ ישתנה.. לכן כדאי לנסות לעקוב אחרי הביוץ עם המקלונים האלה.
בהצלחה רבה רבה בע"ה!!! תבשרי לנו בשורות טובות. חיבוק

כבר יומייים יש לי עייפות ממש לא רגילה והתחיל הפרשות ממש מלא... אני כל רגע רצה לבדוק אם קיבלתי.. אני היום ביום ה- 27..

לא יודעת כבר מה לחשוב?? הבדיקת ביוץ יש מצב שהראתה הריון? אבל מצד שני אני מקבלת כל 32 יום אז זה כן היה ביוץ? ואם נקלטתי ביום ה- 23 אז כבר אמור להיות סימני הריון?

אוףףףף אני ממש מרגישה שאני משתבשת עזרנה לי בבקשה להבין...

הלוואי אמן שזה הריון...(אישית מרגיש לי שכן..)
אבלללל ממש בא לי להגיד לך שעם כל הקושי נראה לי עדיף לא לחשוב שזה הריון כדי לא להתבאס אם ח'ו לא.. לפאבלללהרגשות של הריון הן זהות להרגשות שלפני מחזור אז קבחשהכל בעירבון מוגבל...
ובע"ה תעשי בדיקה עוד כמה ימים...
בהצלחה רבההה!!

*לפעמים הרגשות
*קחי הכל בעירבון מוגבל

הערב התחיל פתאום כאב חזק בגב התחתון השמאלי.. לא משהו שקרה לי אף פעם לא לפני מחזור ולא לפני הריון..

והעייפות לא מרוגשת כל הזמן רק מידי פעם ממש לא סגורה על זה שהריון.. ממש מייחלת..

אבל הדבר המוזר לי כאן מאודד זה ההפרשות (סליחה מראש) פשוט כמיות לא רגילה לזה..

מה יכול להיות ההסבר לכך?

בהחלט שווה התקן ולא גלולות
בקשר למה שרשמת לא חושבת שיש הבדל בהרגשה מה שכן החלטה אם להוציא את ההתקן או לא היא יותר שקולה ואני מאמינה שאם היית רוצה לתת לקב"ה להחליט (כמובן שקר הקב"ה מחליט וגם ההתקן זה משמים)לא היית משתמשת באמצעי מניעה מלכתחילה
אם את מרגישהשהגעת לשלב שכבר בסדר לך אם תכנסי להריון פשוט תלכי להוציא אותו

אני עם מיקרולוט,

ועד שאני לא אסיים את כל החפיסות שיש לי בבית אני לא אפסיק

אפילו שאני מתחילה לרצות הריון...

אני תכננתי מתי להוציא את ההתקן וקבעתי תור כבר חודשיים לפני שיפול בדיוק במחזור. וחיכיתי להוציא.
דרך אגב, אם מנסיונך את לא מקבלת מחזור בהנקה תקופות ארוכות . את בכלל לא צריכה אמצעי מניעה.

מה פתאום , יש מלא תינוקות שנולדו ככה

למניעה צריך אמצעי מניעה

מי שלא אכפת לה אם יגיע הריון יכולה לנסות לסמוך על הנקה, ומי שלא- לא.

אצלי באופן אישי המחזור מגיע אחרי כשנה , סמכתי על זה ואף פעם לא נכנסתי קודם להריון , אם רציתי למנע יותר , התחלתי עם אמצעי מניעה בערך 10 חודשים אחרי הלידה. זו אופציה , שכל אחת תבחר אם מתאים לה.

אבל לסמוך זה לא אופציה, כי אי אפשר לסמוך

זה שזה קרה לך לא אומר שזה יקרה לאחרות

זה שזה קרה לך אחרי לידה מסוימת ממש לא מבטיח שיקרה לך אחרי לידות אחרות

<מכירה אישית מישהי שסמכה על זה שלוש לידות ונכנסה להריון חמישי 3 חודשים אחרי הלידה כי היא "סמכה" על זה.

לדעת שאולי יהיה פנצ'ר, ולהחליט לקחת סיכון, זה החלטה של כל אחת

לומר למישהי שהיא יכולה לסמוך על הנקה בתור אמצעי מניעה בגלל שלא קיבלה מחזור זו אמירה מאד בעייתית

הרופאה שלי אמרה שאם כבר כמה לידות אני מקבלת מחזור אחרי שנה. לפחות חצי שנה אני יכולה לסמל על זה בודאות של 95 אחוז. אני הארכתי עד 10 חודשים.

2. לא לכולם 95% זה מספיק

 

ולמה אני לא יכולה לייעץ ככה? אני משתפת מנסיוני , זה פורום פתוח. ושכל אחת תחליט מה היא עושה עם זה.

שסה קצת פחות מגלולות והרופא אמר לי בפירוש שאישה שעושה ביקורת פעם בחצי שנה וההתקן במקום זה מונו באחוז גבוה יותר

התקן נחושת מונע ביעילות של 95-98%

שבדקתי את הנושא לעומק עם רופאים מעולים

התקן תוך רחמי לא מונע הריון חוץ רחמי.
אם לא סופרים הריון חוץ רחמי כהריון, המניעה היא 98%

וזה לא נכון שהוא לא מונע אלא מונע פחות טוב 

 

חמישה ילדים,
מניקה עד גיל שנה וחצי בערך.
רק אחרי שאני גומלת לגמרי, מחכה עוד איזה חודשיים ורק אז חוזר לי המחזור.
לא מנעתי אף פעם, אצל כולם נכנסתי להריון רק אחרי שחזר המחזור.
הרפואה שלי אמרה לי שבמצב כמו שלי אני יכולה כמעט בוודאות לסמוך על ההנקה כאמצעי מניעה.

את יכולה לומר- אצלי ככה וככה

את לא יכולה לומר- אם את מניקה את לא צריכה מניעה. זה פשוט לא נכון

אמנם לצערי ההנקה עוד לא מנעה לי שנה, אבל בלידה השניה הוא אמר שאני לא זקוקה לאמצעי מניעה בשלושת החודשים הראשונים בהנחה שאני לא משנה דפוסי הנקה (בלידה הראשונה קיבלתי וסת ארבעה חודשים אחרי הלידה).

אבל באמת אם זה לא קריטי
ולהיכנס להריון לא יהיה נורא
אז זה הצעה טובה

בהריונות הקודמים לקחתי מניעה עד גיל שנה
ואחרי שנה כשפחות היה אכפת לי להיכנס להריון, הסתמכתי רק על ההנקה שתמנע עד גיל שנתיים.
נראה לי יותר בטיחותי ככה לא להסתמך על ההנקה בשנה הראשונה אחרי הלידה כשזה קריטי לי מבחינה נפשית.

ופחות - יאללה היום ממש בא לי הריון אז אני אפסיק וזהו <שזה הורמונלי לחלוטין לפעמים>

נמאס לי מהסרזט ומהתופעות לוואי שלו שפשוט נסענו לעיר בערב ובכוונה הוצאתי את הכדור מהארנק, והחלטתי חגיגית שנמאס לי...

יש פחות שאלה כל הזמן באוויר, מתי להפסיק.
כי אין פעולה אקטיבית של לקיחת כדור
וגם בגלל שהכדור הורמונלי אז בא לך להפסיק עם זה לפעמים...

התקן- לכי תקבעי תור... לכי תחכי... אי אפשר להתחרט (אפשר, זה עולה הרבה כסף, לא כמו להתחיל מחדש סרזט)

לא מזדהה עם התיאור פחות ממהרים להוציא...
אבל בגלל שיש חשיבות לקביעת תור לרופא ועדיף לתזמן לזמן מחזור,
וממילא אין שליטה על זמן הביוץ,
אז צריך להיות מחושבים יותר לפני.

כבר קרה לי ששריינתי תור לרופא בתאריך הרצוי וכמה ימים קודם דיברנו על זה שעדיין לא מתאים וביטלתי את התור.

להבדיל מההכנסה אין בעיה להוציא גם בימים אחרים בחודש ולא בזמן הוסת 

גם מבחינה הלכתית (כמובן כל אחת והרב שלה)

תור לרופאה, להוציא.. כי פשוט רציתי עוד ילד.. מי שגם ככה מתלבטת אולי פחות תמהר להוציא כי באמת זו מניעה שלא דורשת אקטיביות כמו ליטול גלולה