פורום הריון ולידה (עמוד 3282)

כזה כתם פנימי מתחת לעור?
בהריון הקודם זה הופיע לי כל פעם אחרי הקאות מרובות, חשבתי אולי קשור.
עכשיו יש לי את העבודה גן בהריון, אבל בלי הקאות ב'ה... שאלתי אחות פעם מה זה והיא לא התרגשה.
עוקבת...

לאט לאט נחלש עד שנעלם, בצבע חלודה כזה

אני לא מקיאה ב"ה יש לי רק בחילות בקטנה (שבוע 10)
טוב אם זה לא רק לי אני רגועה חחח

אולי אני אשאל בשבוע הבא את הרופא. הבעיה שתמיד שרציתי לשאול זה לא היה בדיוק, ואז קשה לתאר את זה...
אולי זה פיגמנטציה של העור?
זה בכף יד נכון? לא בפרק כף יד

זה יכול להיות קשור לתפקודי כבד, כך הבנתי.

אך אינני רופאה.

לא נשמע משהו מאד מדאיג אך כן הייתי מעלה בפעם הבאה אצל רופא.

אני שואלת כי בהריון הקודם היה לי עליה בתפקודי כבד, בזה הנוכחי לא בדקתי...

ממישהי שמבינה יחסית ברפואה, אבל לצערי אין לי אפשרות כרגע לשאול אותה מעבר

אני מבינה משם שזה מצב שכיח ולא באמת יודעים ממה הוא קורה (גזר, בטטה ועוד שלא נספגים טוב).

לא כל כך ראיתי איזכור לתפקודי כבד. אני אשאל את הרופא בשבוע הבא כשאהיה אצלו.

 

תודה!

זה היה ההריון היחידי שהיתה לי פיגמנטציה בפנים

להגיד תודה שזה בידיים ולא בפנים

הייתי ממש צועקת מכאב. אני חושבת שזה חלק מהגדילה של הרחם, בכל מקרה זהעבר בסוף

והכל בה היה תקין..קורה לפעמים

דודים ובני דודים אנחנו לא בקשר קרוב, מתי שראו. 

מתישהו אמא שלי שאלה אותי אם מותר לספר וסיפרה למי שיצא לה לדבר איתו

חברים קרובים לפי דרגת הקרבה, מתי שרציתי שהם ישמחו איתי

לאחים בשבוע 17 אחרי סקירה מוקדמת. 

אנשים בעבודה שלי חשדו (יותר נכון ממש ידעו , היו צריכים להיות עיורים בשביל לא להבין) כבר בשבוע 13 כזה..

עשיתי מה שהרגיש לי נכון. בקשר לחברים אם את לא רוצה שמישהו ישמע ממישהו אחר בשלב שרואים ויודעים ואז יפגע- את צריכה לספר לו קודם, בגדול זה הכלל שהנחה אותי.

חודש רביעי אני חושבת.. ולחברים אף פעם לא הבנתי את העניין של להודיע רשמית. מי שממש קרוב אליי ורואה אותי ביומיום אז כבר יש דיבור או שרואים פשוט בחילות ואז עולה הנושא או ששמים לב פשוט וזהו ..

איך אנחנו נדע?
ממה ששמעתי כשקשה לראות זו בת. כך היה אצלי

בד"כ אומרים שממצא אחד לא מדאיג אבל ככל שיש יותר אז יותר מדאיג.
זה רק כל מיני עיניינים סטטיסטים..
בכל מקרה אנחנו לא היינו עושים שום דבר בקשר לזה וגם הרופא שלי לא התרגש מזה

ושלחו אותי למעקב גדילה, ואקו לב עוברי
לא מי שפיר
זה היה בסקירה ראשונה
ונולד תינוק בריא

הרופא אצלי ממש הלחיץ אותי למי שפיר והחלטתי סופית לא לעשות

כן. ממליצה ללכת לחוות דעת שניה

נתקעה בקיפול, ועוד באמצע חופש. אחרי 4 חודשי שימוש! מאוכזבת מאד. נראה עכשיו אחרי התיקון איך יהיה

את מפחידה אותי!!! הרגע קניתי את האוקרו שלהם! ועוד מחיפה, ואני מהמרכז!

הם נחשבים חברה טובה,
לנו גם יש את הארמדילו שלהם (מיד שנייה) והיא כבר אצלנו שנה+ ולא נרשמו תקלות מיוחדות.
אז זה אכן מבאס שזה קורה אבל לא הייתי מתבאסת שקנית

יש לנו ארמדילו שנה+ ולא נרשמו בעיות.
מיואשת, מקווה שיתוקן מהר ויחזור לעבוד טוב!

מקריאה באינטרנט ראיתי שבחו"ל יש על התופעה הזו תלונות שהקיפול של הטיולון נתקע. נקווה לטוב

לנו יש את הסולה שלהם, כמעט חמש שנים (בשימוש פעם שלישית כרגע), ובלע"ה לא נזקקה אף-פעם לתיקונים...

לרוץ לתיקונים

ושיעבור בקלות ובידיים מלאות בע"ה! הבחירה אם לספר או לא, בידיכם.. אין כללים.. גם אנחנו לא מספרים לפני שעוברים 3 ח', אבל פעם סיפרתי בשלב ממש מוקדם להוריי בלבד כי לא הרגשתי טוב והייתי צריכה לבוא אליהם לבד עם הילדים (נסיעה ארוכה) והייתי באמת צריכה להסביר את עצמי.. אבל בד"כ אם נחושים לא לספר, מתמודדים.. אנשים או שחושדים או שלא.. בעיה שלהם..

מרגישה צורך להיות עטופה.יכול להיות שלספר לאמא יהיה דווקא רעיון טוב למרות ההתנגדות שלי בהתחלה..אולי פשוט צריך להיות גמישים ולראות מה עושה *לי* טוב..כמו שאמרת זה עניין של בחירה.תודה על השיתוף;)

כבר ידעתי

טוב האמת שב"ה יש לי הריונות יחסים קלים אז אולי בגלל זה

ממש מבינה אותך

אמנם לא הרגשתי כ" גרוע אבל היו ימים קשים..

האמת שבגלל הקושי הזה בדיוק- כן סיפרתי..

סיפרתי ל2 בנות בעובדה שהרגשתי שיקל עלי אם ידעו

לחברה טובה שמאד 'גיבתה' אותי.

זה צריך להתאים לך, כמובן,

אבל אני הרגשתי שצריך להשקיע אנרגיה במקומות הנכונים ולא בהסתרת סודות.

 

חוץ מזה כללית מאז נישואי הרגשתי שכל פעם כשאני לא מרגישה טוב- פוזלים לי לכוון הבטן.

אז קחי בחשבון שמי שרואה אותך הרבה אולי מבין ממילא, וההסבר יפתור לך בעיות..

 

המון הצלחות, תרגישי טוב!

 

אולי זה סתם כי אני בעצמי עוד לא מעכלת את המשמעות של הדבר הזה ולכן קשה לי לחשוף ..
תודה על השיתוף,עוזר לי המון

בעלי מאד עודד אותי לספר

גם כי חשב שזה יעזור לי לעכל...

המשפט 'יש לי בחילה'

הרבה יותר קשה מהשלב של ההקאות
אולי תשקלי לקחת דקלקטין
בקשר ללספר אני תמיד מרגישה כך ובהריון הראשון באמת סיפרנו להורים ולאחיות לא יכולתי להיות עם זה לבד

אני חייבת להגיד שיחד עם זה שזה קשה להסתיר דוקא בזמן שהכי זקוקים להבנת הסביבה.. ההסתרה איפשהו נותנת יכולת להצשיך את החיים אם היה אפשר לספר לכולם הייתי מרשה לעצמי להשאר במיטה ולבכות מהבחילות כל היום..וזה לא שנמיטה עוזרת בדיוק..

תודה על השיתוף !פתחת לי כמה נק למחשבה

תקופה לא פשוטה...

לי עשה טוב כן לספר לאנשים. הורים, חברה, אחות
צריך איפשהו לפרוק ולא רק על הבעל..

אנחנו סיפרנו להורים בשבוע 6...
וזה היה הריון שחיכינו לו שנתיים וחצי⁦⁩ אז הם ביקשו רשות לספר גם לסבא וסבתא..אבל בשבוע 10 כזה.. קיצר, סוד זה היה רק מהאחים..

חששתי לספר
הוא היה כל כך יקר לי שרציתי לחכות ולהרגיש יותר בטוח..
ובסוף הוא נפל

באמת יש את העניין הזה של להרגיש יותר בטוח ולכן עוד לא מספרת..

בשעה טובה קודם כל

התחושות שלך מאד טבעיות לתחילת הריון.

 

לגבי השיתוף- מכירה מי ששיתפה כי אמרה שבאמת זה השלב שבו הכי זקוקה לתמיכה,

יש מי שמסתפקת בלשתף את הבעל ו/או האמא, יש שמשתפות גם חברות..

אפשר גם לשתף כאן באופן אנונימי

מאחלת לך להיות מאלה שמרגישות טוב יותר משבוע 12..

כמו שכתבת שאת צריכה לתרץ תירוצים..
ממש מבינה אותך
פעם התלבטנו אם לטוס כי הייתי בהריון..
ואז חברה שואלת אותך הייתם אמורים לטוס..
ואת ממציאה איזה תירוץ, כי
את בשבועות ראשונים ולא יכולה לשתף ולהתלבט יחד אפילו שמתלבטים בגלל ההריון.
מציק

וניסיתי לתרץ לה שהתגלתה אצלי רגישות לחלב (כי הקאתי אצל ההורים אחרי אכילת מוצרי חלב..).
אבל היא לא ׳קנתה׳ את זה.. (אמנם לא אמרה כלום, אבל כשכן סיפרתי, היא הבהירה לי שהיא ידעה מאז שהקאתי... נראה לי היה גם באזור שבוע 7..

לענ"ד כדאי לספר לאמא ולחמות, למנוע פאדיחות והצטדקויות, ובדר"כ הן מעולות בלגבות מול האחיות/ים גיסות/ים..

תעשי מה שטוב לך. אין איסור לספר. אפשר לספר להורים, או לחברה טובה, או לכל אדם שיועיל לך שידע על ההריון.

לא רואה טעם בלהשקיע אנרגיות בלהסתיר
לא גנבתי את ההריון ואם אני צריכה, מי שקרוב אליי יודע. ממש מקל.

בשלושה ניתוחים- רק 5-6 ימים ראשונים הייתי צריכה משככי כאב.

אבל אולי זה אינדיבידואלי.

שלושה ניתוחים. אם יש הטבה בכאב ואת מצליחה יותר ויותר לרווח אז נראה לי בסדר, אם זה לא במגמת שיפור הייתי מתייעצת עם גורם רפואי

אבל גם מרגישה כאב פנימי יותר

לא כאבים בלתי נסבלים או חזקים יותר ממה שהיו לי

פשוט בלי משככי כאבים - כואב לי

 

גדול שזה הדלקת בדרכי השתן. לדעתי חובה להתייעץ עם רופא משפחה מיני' ואפילו לחזור למחלקה שהיית. רפוש!!

סתם כואב? יש הפרשות באיזור? נפיחות?
לדעתי זה דורש בדיקה

לא לקחתי עכשיו משכך

כדי להרגיש את הכאבים טוב יותר

וזה כאבים באזור השלפוחית, אז ממש נראה לי שזה הדלקת שחזרה

כבר עשיתי תרבית, מחכה לתוצאות ...

זה מה שחסר לך אחרי קיסרי. אוף...

רפואה שלמה!

ולכאבים מדלקת תבקשי מהרופא תרופה בשם סדורל - רק לבדוק אם זה מותר בהנקה, לא בדקתי- זה מקל בצורה מופלאה.

במיוחד שזה פעם שניה

סיימתי אנטיביוטיקה ביום ראשון

אבל כנראה הדלקת היתה מאד חריפה וזה לא הספיק ולכן זה חזר

זה ממש מקשה על ההתאוששות מהניתוח

מקווה שהפעם יעבור יותר בקלות

זה ממש עוזר לדלקת

לדעתי כדאי שכן תבדקי גם את הצלקת, אם הכול בסדר איתה...

עברתי גם ניתוחים קיסריים וגל דלקת חריפה בדרכי השתן (לא באותן לידות) - וכמה שזה היה כואב, לא נצרכתי לקחת משככי כאבים כמו אחרי הקיסריים... אז אולי אצלך זה רק בגלל השילוב של שניהם, אבל בכ"ז ליתר ביטחון כדאי שרופא יראה שהכול רגיל עם הצלקת - כי יכול להיות שהכאבים החזקים הם ממנה...

תרגישי טוב!!!

לא נפוחה?

ולא כואב כשנוגעים בה?

 

אבל לדעתי בכ"ז כדאי לבדוק גם את זה. פשוט תתארי לרופא משפחה מה בדיוק את מרגישה, ותשאלי אם הכאבים יכולים לנבוע גם מהצלקת. אם הוא יאמר שכן - אז תלכי לרופא נשים לבדוק...

ויכול להיות באמת שהדלקת במצב כזה חמור, שהכאבים בגלל דורשים באמת משככי כאבים...

(ומציעה לך לנסות דברים למניעת הדלקת - כמו לשתות הרבה מיץ חמוציות, ויש עוד דברים כאלה - כדי שהיא לא תחזור שוב, למרות האנטיביוטיקה...)

הי, אני יודעת איזה סיוט זה..
וכשזה חוזר אז🤯
מה שיכול לעזור זה שינוי תזונתי-(חירפון..אבל עדיף מדלקת...)
בלי סוכר,
בלי קמח לבן(שנהפך לסוכר....)
לשתות מלא מיץ חמוציות טבעי- ללא סוכר.....
לשתות לימון סחוט עם מיץ,.
יותר ירקות, ירקות מבושלים, דגנים מלאים,

בהצלחה רבה רבה!!!!!!!!
רפואה שלימה מהרה!!
💜💜💜

ממש מקווה שתצליחי לטבול היום
ואם לא- אין שום סיבה לחכות שבוע נוסף!!! ברגע שסיימת שבעה נקיים את מוכנה לטבילה, וזה יכול לקרות היום, או מחר, או מחרתיים, לא צריכה לספור שוב שבעה נקיים! אין הכרח שהטבילה תהיה צמודה לשבעה נקיים.

לגבי הטבילה- הכי כדאי לדבר עם הבלנית. אולי כדאי שתטבלי אחרונה ואחרייך ירוקנו את המים, או שיש בור טבילה נוסף שבדרך כלל לא טובלים שם, בטוחה שיהיה לה פתרון

עדיין?

והלוואי שאני אצליח
התחלתי ממש לבכות אתמול כמו ילדה קטנה נשברתי...גם הוירוס גם הטבילה גם הקושי היומיומי הכללל ביחד שבר אותי כבר...

הנרתיק שלי עדין מאד
ואף פעם לא אמרו לי לחכות עוד שבעה ימים... פשוט בדקתי גם ביום השמיני... נשמע לי הזוי... מה הקטע עם הרבנים המחמירים האלה!? הרי ידוע שבנושאים רגישים כאלה עדיף למצוא היתרים!

פשוט זכור לי שראשון ושביעי זה חובה

ומה שאמרת לגבי הבדיקה ביום השמיני היה זכור לי שזה מי שעושה את כל הבדיקות ודוחה את הטבילה אז הבדיקה של היום השני תחשב כראשון , והשמיני כשביעי ( ואז יצא כאילו עשתה ראשון ושביעי שהם חובה) אז פה במקרה שלי כאילו פספסתי...

אולי לא הבנתי נכון מה שקראתי

רק אצל כלה הדין אחר

אבל מצטרפת לרעיון של לדבר עם הבלנית

תרגישי טוב!!!

ממש חשוב אבל שלא תשכחי לעשות בדיקה היום.. זה יום שמיועד לשכחה

שאלה איזה וירןס אמרתי לה שלשולים והקאות
אמרה שיש חיטוי במקווה אז זה בסדר אבל שאולי בכל זאת אבוא אחרונה ( ב10)

איך אפשר לסמוך על החיטוי?!הייתן סומכות?!
אני אישית מפחדת להדביק נשים אחרות כמו שלא הייתי רוצה להדבק...אז אלך בע״ה אחרונה אם אני אצליח בכלל

ואם לא אצליח ( שככה נראה לי) אז נשאל רב לגבי השבעה נקיים

אוף קשה לי

גם לוקחים דגימות מהמים כדי לוודא שהם נקיים ללא זיהומים.
בכל אופן אם את יכולה לבוא אחרונה עדיף.

ואם את מרגישה שאין לך כוחות- תדחי למחר.
את עושה רצון ה', וחשוב שתהיי בריאה ושמחה.

בדיקות ראשון ושביעי סוגרות לך שבעה נקיים.
ואם לא טבלת- לא צריך לבדוק שוב בשמיני, ולא ללבוש לבן וכו'.
שבעה נקיים סיימת!
נשארה לך רק טבילה.
מוזר שהטבילה לא צמודה לשבעה נקיים, אבל אם דוחים- ככה זה.

מה שאמרת למטה לגבי ספירה מחדש- זה רק במצב שיש כתם מטמא, ואז צריך לספור נקיים מחדש. או לדוגמא אם שכחה בדיקה של היום השביעי אז עושה ביום השמיני ויש לה שבעה נקיים מהיום השני עד השמיני

את בשום אופן לא תצטרכי לחכות עוד 7 ימים!!
העיקר שספרת 7 ימים נקיים, שבהם לפחות בראשון ובשביעי בדקת, אם לא היית עושה את 2 הבדיקות הללו, לא היו נחשבים לך ה 7 נקיים (אולי רב היה מתיר אבל אני לא נכנסת לזה). אם את מחליטה לדחות את הטבילה אז:
אל תשכחי לבדוק היום (אפילו עכשיו, שלא תשכחי אח"כ) ותשאלי רב אם את צריכה לעשות עוד בדיקות בימים הבאים עד שתטבלי, אבל בוודאי ובוודאי שלא תצטרכי עוד 7 ימים.
הרעיון של הבדיקות ביום הראשון והשביעי הוא בשביל לוודא 7 ימים נקיים בלי דם, ולא בשביל שתהיה בדיקה ביום הטבילה דווקא.

התחלתי הכנות כי חשבתי שהיה לי קצת כוח
אבל לא המשכתי הייתי חלשה וגם בעלי התחיל עם תסמינים כאילו הוא נדבק ממני 🙈 היינו חייבים לסוע להורים אז אין מצב לטבול עד יום שני...

לפחות שנרגיש טוב....

עזרתן לי מאוד והרגעתן!

ובטוח לגמרי שאם בדרת ראשון ושביעי את לא צריכה לספור שוב ולא להמשיך בדיקות ולבנים.
מתי שתרצי לטבול את יכולה, כל עוד לא הגעת שוב לימי הפרישה שלך. ובע''ה בודאי תטבלי לפני כן..

רפואה שלימה ובהצלחה!

ולא לחכות. יש מקום בלי מקווה? גם אם זה מסובך חבל לדחות. לא חייבים לקיים יחסים אח"כ, אבל לטבול בזמן זה חשוב.

אבל אני עדיין חלשה אין לי מצב לעשות את כל ההכנות

לדעתי שווה לשאול רב אם את יכולה לטבול עוד לפני כניסת שבת ממילא סיימת כבר 7 נקיים
ולבקש לעשות מינימום הכנות.
כשטבלתי בהריון כמעט לא היו לי הכנות
ובטח שלא אמבטיה
רק מקלחת חפיפת שיער שיניים וזהו בערך..
וממילא את תתקלחי ותחפפי לכבוד שבת מן הסתם.. אז זה יחסוך כפילות.

את לוקחת קל בטן? זה מאוד עוזר!
בהצלחה ושבת שלום!

העניין שפה אין לי איך להשיג את הבלנית שתפתח את המקווה מוקדם ( בעצם גם ככה אני טובלת בבין השמשות) אז אולי זה פחות בעיה

אבל התקלחתי ממש עכשיו בדיוק כמה דק ולא חפפתי אפילו רק את הגוף מהר כזה וקיבלתי חולשה שוב אז גם אם אני יצליח הכנות אז אני מפחדת לטבול במקווה עצמו...וגם ההכנות ספק אם אני יצליח כי בעלי חלש לא יכול לשמור עליהם 3 קטנים

חולשה נוראית גם בגלל ההקאות לא הצלחתי לקחת את הברזל אז בכלל ועוד ההנקה😫

החלטנו שפשוט נחכה ליום שני זה מבאס ברמות כי רציתי לטבול בשביל החיבוק ....

וכבר לא כואבת לי הבטן אבל החולשה הזאת שאחרי ....

חג שמח ותודה!🌺

אבל אני פעם דחיתי טבילה ביום אחד, והרב אמר לי שאני צריכה לעשות בדיקה ביום השמיני גם, אז זה לא בטוח לגמרי.. לכן כתבתי לה שתשאל את הרב שלה

מקווה שנצליח להשיג אותו היום

ככ התבאסתי מהעובדה שאצטרך שוב לספור 7 נקיים
ממש לא הבנתי נכון את מה שקראתי על זה וכולכן הבהרתן לי את זה וממש הרגעתן

אני זוכרת שגם אני הייתי מבולבלת, בעיקר בגלל שאחיינים שלי היו צווחניים לא קטנים שבקושי ישנו.. בסוף זה עבר לה והיום אני מתפללת שתתן לי דקה כדי ללכת לשירותים חח
כל עוד היא אוכלת מספיק ומרטיבה מספיק טיטולים אני הייתי נרגעת (למרות שזה קשה)

מסייגת שהיא לא היתה היפוטונית ולכן לא יודעת לענות על זה

רק לראות שמתעוררת לאכול ושיש טיטולים מלאים..

תהני..

תשימי לב שהוא אוכל מספיק - יש חיתולים מלאים והוא עולה במשקל טוב.

לא סתם כתבתי שצריך לשים לב לעלייה במשקל..
וזה לא משהו שעבר מאז. הוא בן יותר משנה ועדיין לא 9 קילו

ב"ה, לכל אחד האתגרים שמדוייקים לו

אבל מצטרפת למה שושוב איתכם כתבה... אם הכל בסדר אז לא הייתי דואגת..

תגידי תודה ותשלימי שעות שינה...

עברנו ככ הרבה סרטים מאז שנולדה שאני ממש דואגת

יש חור בעור התוף?

אם כן, אז אסור לשים.

זה אומר שיש חור אם יוצא מוגלה?

אמאלה... מותר לנקות את זה? איך?

כי המוגלה מתנקז ויוצא.
ולא יושב שם.

לילדים אני שמה מי חמצן.

חשבתי לך.

אני לא מצליחה לזכור אם עשינו את זה גם כשיש חור בעור התוף.
אולי תתקשרי למוקד/לבית מרקחת לשאול רוקח אם מותר?




מניחה את הראש עם האוזן למעלה. מטפטפת כמה מי חמצן. מחכים קצת ומסובבים את הראש לצד השני על טישו.
לא להכניס כלום לתוך האוזן.

אף פעם הילדים שלי לא הגיעו למצב כזה

תחשבי שיש חור בתעלה ישר לכל המבנים העדינים שיש ולעצבים שלהם ואת מכניסה להם רעל..

לא עושים את זה..

עור התוף אמור לחצוץ בין בפנים לבחוץ..

כשהוא מחורר נזהרים מאוד..

למרות, שחשוב לציין שרוב הסיכוי שהחור כבר נסתם..

הוא נסתם מהר יחסית..

ברגע שאין מוגלה.. תוך כמה שעות הוא נסתם..

אבל נזהרים בכל מקרה..

משיטוט בגוגל יש דיעות לכאן ולכאן.

הוא לא מטעה..

הרבה פעמים הרפואה טוענת משהו מסוים ואחרי זמן טוענים ההיפך..

והנזק כבר נעשה..

יש אינסוף מקרים כאלו, כולל התרה של תרופות בהריון ואח"כ גל של תינוקות מחוסרי גפיים (לדוגמא..)..

ראיתי בעיני איך נראית מבנה האוזן הפנימית..

יש שם עצבים ומבנים רבים ומורכבים..

את לא רוצה לשפוך לשם סוג של חיטוי..

אני חושבת שמי שטוען שמותר מסתמך על כך שהחור נסגר כבר..

אך אף פעם לא ניתן לדעת מתי הוא לא, או הפך לחור קבוע (במקרה של דלקות חוזרות..)..

חושבת שזה מסוג הדברים שכדאי להחחמיר בהם..

הבן שלי סבל מזה הרבה
מותר ורצוי לנקות את האוזן עם מי חמצן. ברגע ששמים זה תוסס ואז מנגבים עם צמר גפן. בהוראת רופא הייתי שמה גם טיפות אנטיביוטיקה.

אני לא לוקחת אחריות.
המח שלי סתום. וב"ה לא היה אצלנו המון זמן דלקות אזניים.

אקמול/נורופן בכל מקרה אפשר לתת.

או אסור להם נורופן.

ברור שמוצר לקחת אקמול אם זה יותר מרגיע
מנסיון שלי בינתיים בדלקות אוזניים שלה נורופן משפיע הרבה יותר טוב מבחינת הרגעת הכאב גם כן

למבוגר בכלל.

האמת זה נראה מגניב, תוסס ויוצא

 

אבל נראה לי שעם מוגלה זה יכול לשרוף

קרה לבן שלי לפני זמן מה..קיבלנו טיפות מי חמצן לניקוי וטיפות לטיפול בדלקת

ממש מוזר . נתן אנטיביוטיקה בפה למקרה שימשיך יום גבוה , ואמר שאם זה במגמת ירידה לא לעשות כלום
לא ברור למה לא נתן טיפות אנטיביוטיות באוזן, זה נשמע הרבה יותר הגיוני
מוזר

היא אמרה שהמוקסיפן ימצא את הדרך גם לאוזניים(שזו היתה עיקר הבעיה)
לדעתי לא עבר לו אז. אחרי שבוע חזרנו עם יותר דלקת..אולי לא היה וויז למוקסיפן:-/

אסור להכניס כלום לאוזן!! כולל טיפות אוזניים.
הרופאה ממש הדגישה את זה שזה חלילה יכול לפגוע בשמיעה. לכן, בזמנו, קיבלתי אנטיביוטיקה דרך הפה.
לכאבים גם השתמשתי במשכך כאבים דרך הפה.
שתהיה רפואה שלמה!!

אני לא רופא

טיפות אוזניים מיועדות יותר לדלקת האוזן החיצונית
ומוגלה כמו שאת מתארת נובע בעיקר מדלקת האוזן התיכונה (נכון הוא היה מצונן השבוע?)

לדלקת האוזן התיכונה נותנים בדרך כלל אניביוטיקה
אבל מנסיון אישי, שיוצא המוגלה כבר 80% מהכאבים נעלמים

עדיף משכך כאבים וזהו

עוד כמה ימים יעבור

יום אחרי יום יצא לי מספרים שונים ב-2.

תוסף ברזל שלא לקחת קודם

לרופא

בדקתי לפני 3 שבועות.
בעיקרון זה כאב ממוקד מעל עין שמאל.
היה לי גם בעבר לפעמים.
אני חושבת שזה מגיע לי בעיקר בתקופות לחץ ומתח...

יש מגבלה על כמות הכדורים ליום.

מותר לקחת 1000מג שזה בדרך כלל 2 כדורים של 500מג כל אחד.
כל 8 שעות.
עד 4גרם אקמול ליום. (24 שעות)

מותר ואף רצוי לשלב אקמול עם תרופות אחרות לשיכוך כאבים (שאינם מכילים אקמול) כמו נורופן או אופטלגין.
האפקט של 2 התרופות *יחד* יותר חזק מאשר לקיחת כל תרופה בנפרד.

בהצלחה

מכיר שני רופאים בעלי שם
אחד אומר שכדאי לשלב
ואחד אומר שלא כדאי לשלב

ולא אחד כל ארבע שעוצ

אקמול פוקוס למשל שמיועד לכאב ראש מכיל קפאין

זה הגיוני?

לי כל הריון יורד איזה מאכל, גם אם לא עושה בחילות, אבל הוא לא טעים לי יותר.

לרוב כן, יש דברים שלנצח לא אגע בהם שוב...

בתקופה של הבחילות

וזה נשאר. לי יש משהו כזה.. לא נגעתי בו עד ההריון, בהריון ממש רציתי ואני עדיין אוהבת את זה עד עצם ההריון הבא

נהייתי מפונקת וזה נורא קשה בתור זאת שגם צריכה לבשל..

נגיד פעם היינו אוכלים מלא חזה עוף בכל מיני צורות, ועכשיו לא טעים לי.. ועוף לא מתאים תמיד.. קיצור, שאלו יהיו הצרות שלי

וברגיל מתה על עוף. חוזר לי אחרי ההריון. תאכלי דברים אחרים

בכלל נורא קשה לי בהריון עם בשר. אכלתי הרבה ביצים וטחינה ולחם...

אבל אני כן אוכלת כי אין לי רעיונות...

עכשיו נראה לי שלעולם אני לא אחזור לאהוב בשר למשל, בכללי חצי מהאוכל המבושל פשוט לא עושה לי את זה בעליל..
אבל אני כבר מכירה את זה מההריון הקודם ויודעת שזה יחלוף כלעומת שבא

ב3 הריונות לא נגעתי בחלבי חצי שנה.
חזרתי אח"כ.

לא יכלתי לאכול שום בשרי, ובכללי אוכל מבושל.
היום אוכלת הכל חוץ מהודו.