פורום הריון ולידה (עמוד 3286)

עכשיו או או להתחיל אותה עם ימי מחלה אבל בכל אופן תעדרי עכשיו זה מאוד מוסרי זה רק עניין של כסף וזה מגיע לך אם את מרגישה חלשה ורוצה לקחת ימי מחלה
אם השאלה אם להשאר בעבודה או לצאת אז זה כבר סיפור אחר כי בטח צריכים אותך וזה עניין של מוסר עבודה

כתבו פה פעם בפורום שלפי חוק חדש אסור לקחת בחודש תשיעי ימי מחלה אז תבררי את זה

ולגבי החוק לא מצאתי משהו.. מישהי יודעת?

הוא עבר פעם הריון שיגיד לך שזה רק חולשה? 

לבן אדם רגיל מותר לקחת יום מחלה כי יש לו "רק" כאבי ראש והוא לא מסוגל להתרכז, ולאישה בהריון אסור??

 

תקחי בלב שקט. אני חומלת על  יום יום של חופשת לידה.

 

לידה קלה בעיתה ובזמנה!

אני לא מפסידה ימים של חופשת לידה, רק כסף

בגלל זה מתלבטת

ימי מחלה נועדו לניצול, זכותך לנצל כל מה שמגיע לך על פי חוק. איזה מן משפט זה השתמשת כבר בהרבה...

מוזר לי

אם יש לך ימי מחלה למה שלא תוכלי לנצל אותם 

וחופשת לידה זה לפי החוק, זה לא קשור לימי המחלה

לא מוסרי שחופשת לידה רק 3 וחצי חודשים!!!!!!
צריך להגדיל ללפחות שנה!!

יש לי גם הפרשות צהובות במרקם קרמי כזה..

כל פעם שאני שואלת משהו כאן אין תגובות ממש מאכזב ...

קשורים

אלא תחושות שיכולות להיות גם לפני מחזור..

בהצלחה יקרה

אפילו דופק עוד לא היה. ודימום יותר ממחזור...
החזיקה המהממת ❤️
מאחלת לך בע"ה שייפסקו הדימומים וההריון ימשיך תקין וארוך ומשעמם 🙏
אגב, נתנו לי נרות לחיזוק הרחם. נראה לי פרוגסטרון. תבדקי על זה. עצר לי את הדימום, לקחתי עד שבוע 12

תודה על המענה...הרופאה שלי לא המליצה על נרות אמרה שהטבע יעשה את שלו לכאן או לכאן...מתסכל ומפחיד אבל איך היא אמרה?אם זה שלי זה שלי ואם לא....אז לא...
מנסה לחשוב חיובי קצת סקפטית
תודה יקירה על המענה

לא..ממש לא..היא רופאה פרטית שעלתה לא מעט ומומחית להריון ולידה...
הדימומים כרגע רק ממשיכים..מנסה להרגע ולא מסוגלת ...הבכי משתלט עליי...בהריון הקודם לפני 8 שנים לא חוויתי זאת..נגמר בקיסרי אך עדיין כנראה שכל הריון שונה וגם עברו לא מעט שנים

בהריון אחר שלי היו לי דימומים משבוע 11 עד 17, כשזה התחיל הייתי בטוחה שאני מאבדת את ההריון.. אבל ברוך ה' הכל המשיך... אז דימומים לא בהכרח מעידים על הפלה. אני ממש מאחלת לך שזה המקרה.
מה שכן, גם אם יהיה דימום חזק חלילה שתהיי בטוחה שזה הפלה - תמיד תלכי לבדוק. אולי תופתעי

זה נראלי גישות שונות בין רופאים

היום בדיעבד הייתי אולי מנסה ללכת לרופאה אחרת שכן תתן

בכל מקרה יש נשים שמדממות וההריון שורד. ויש כאלה שאין להן בכלל דימום ולא כאבים ופתאום מגלים שאין דופק.

מה זה אומר? שגם אם יש לך דימום זה לא אומר כלום, הכל ימשיך בטוב בעה. בידיים מלאות!

בשבוע 6 היה ממש דימום חזק יותר ממחזור עם קרישי דם והתכווצויות והייתי בטוחה שמתחילה חלילה הפלה ובאולטסאונד ראו דופק והדימומים המשיכו בקטנה עד שבוע 13 בערך וההריון המשיך תקין..

גם שלי לא רצתה מוצקים, העדיפה את ההנקה, והמוצקים היו לה רק נשנוש נחמד.

את יכולה לתת לה כבר מעכשיו יוגורט וביצה, את יכולה הכל חוץ מחלב ניגר ודבש.

 

אין פתרון קסם, לנסות מגוון דברים, בסוף תגלי מה היא אוהבת.

 

לא יודעת לגבי המשקל, שקלתם בטיפת חלב? מה אמרו?

 

בהצלחה!!

 

אצלנו מי שהצליחה בסוף עם המוצקים הייתה המטפלת, להן הם עושים פחות עניינים

(יכול להיות שאצלנו גם היה קשור לזה שהיה סביבה עוד ילידם אוכלים,אז היא רצתה, אבל בפירוש לא מיד, המטפלת עבדה על זה).

אז כל יום היא אוכלת שם 2 כפיות תפוחים כרגע, ואחהצ אני מנסה כל יום משהו אחר

היא לבד, אז אין ילדים אחרים, אבל אנחנו אוכלים כל היום סביבה  אני לא יודעת למה זה לא מענין אותה

אוף

תודה על העידוד!

והשקילה היתה בטיפת חלב

שהתחילו להסתכל על מוצקים רק באזור 10 חודשים ומעלה, בטח אלו שיונקים.

 

מה אמרו בטיפת חלב לגבי המשקל? שזה בסדר?

ב. היא הייתה חולה?
ג. היא פעילה?
ד. שקלתם באותו משקל?

שעשתה לה ששישולים. לא חשבתי על זה....

היא לא פעילה בכלל  משחקת הרבה על הבטן אבל לא בכיוון לזוז לשום מקום

אין לי כח לשאיבות... אני כל כך רוצה שהיא תאכל קצת!

היא מתיישבת?
כשאתם יושבים לאכול, שימי אותה לידכם ותשימי לה גם מהאוכל שלכם.
תתני לה להכיר את האוכל. תני לה למרוח אותו. ולבדוק אותו. זה מאוד חשוב.
אפשר לתת לה רצועות של ירקות.

אני עובדת איתה המון, אבל היא בטטה חמודה 

סתם, יש לה גמישות יתר מפליאה במיוחד , ואנחנו עובדים עם פיזיו

אבל באמת בגלל שהיא עוד לא מתיישבת אני לא מושיבה אותה והיא ממש לא יציבה עדיין, אז הכל מתבצע על הברכיים שלי ובאמת לא יוצא לה להתנסות עם האוכל כל כך.

יש לי פגישה מחר עם הפיזיו ואני אתייעץ איתה גם.

לא בשל למזון מוצק.

באמת כדאי להתייעץ.
איזה כסא אוכל יש לך?
יש כסאות כאלה שאפשר להשכיב מעט.

הם תופסים מלא מקום. יש לי כסא איקאה

וכשבאנו לפיזיותרפיה אחרי כמה חודשים שהוא כבר ישב יציב אבל לא התיישב לבד מעצמו, הפיזיותרפיסטית דווקא הייתה מרוצה מזה שהוא כן יודע לשבת.

אז לדעתי תשאלי את הפיזיו אם להושיב אותו.

אצלינו לקח קצת זמן עד להתיישבות אבל בכללי הפיזיותרפיה הייתה ממש ממש טובה! אז כל הכבוד לך. בקרוב בע"ה היא לא תהיה כזו בטטה

ברגע שהיא תשב יציב ותוכלי לשים אותה בכסא אתכם כשאתם אוכלים, לדעתי זה יכול לעזור. היא תסתכל מה אתם עושים ותרצה גם..

אצלי קבוע כשאנחנו מנסים לתת לו משהו לאכול והוא לא רוצה, אנחנו פשוט אוכלים מזה גם, וב-90% מהמקרים הוא מסתכל כמה שניות ופשוט לוקח ומתחיל לאכול גם...

אמנם אחרת אבל מכירה מקרוב את בעיית האכילה והאי-עלייה במשקל. חיבוק! 

מקווה שאצלכם זה ייפתר מהר..

למרות שהוא לא מתיישב לבד
לראות אותו לשבת ולצאת מישיבה לזחילה..

אז זו הנחיה אישית שאני קיבלתי.. אבל ממה שהבנתי ההנחיה היום היא שאפשר להושיב אם הילד בשל לזה, גם אם הוא לא מתיישב לבד.

תשאלי את הפיזיו שלה.

ובדיוק היום היא החליטה כן לאכול כמה כפיות בננה מרוסקת עם תפוח. הלוואי שתמשיך (אולי יום אחד נגיע לעשר כפיות? שנה הבאה כזה? 😁)

במשקל.. מקווה שהיא תתגבר ותעלה. לגבי המוצקים, תמשיכי לנסות! תני לה מהאוכל שלכם, תמעכי ביד קצת ותני לה ללקק.. בסוף היא תאכל!
הבת שלי בעבר הייתה ממש מעוניינת אבל לא נתתי לה עד איזה גיל תשעה חודשים כי זה ממש הכאיב לה את הבטן.. ברור שבא לך שהיא תאכל אבל היא לא נשמעת מדאיגה! תתייעצי עם הפיזיו.. בהצלחה!

לפעמים לוקח כמה חודשים עד שטעימות הופכות לארוכות ממש. משתנה מילד לילד.
בת שלי באותו גיל ועדיין רק טעימות, חתיכות היא בכלל יורקת והיא התיישבה מוקדם.
בעיקרון אמורים להתיישב לבד סביב תשעה חודשים אבל יש תינוקות שנכנסים קודם ורק אז מתיישבים.
לדעתי אם ממש ממש לא הולך עם מוצקים והנקה לא מספיקה כדאי להוסיף בקבוק.

נשמע ממש דומה למה שהיה לנו. גם הוא לא עלה במשקל אחרי מחלה, וחודש אחר כך כשהוא היה בריא כבר ראו עלייה יפה.

ההמלצה שלי היא כזאת:

1. להתמיד. להמשיך לתת עד שהם קולטים את העניין. אנחנו התחלנו בגיל חצי שנה טעימות, עכשיו הוא בן שנה ורק בחודש האחרון הוא מסכים לאכול אוכל אצבעות, עד אז זה היה רק טחון. זה מתסכל לפעמים, אבל לאט לאט רואים שהוא מתקדם.

2. לאכול עם עוד אנשים. כל פעם שהוא רואה אותי אוכלת הוא רוצה גם (גם אם רגע לפני כן הוא סירב בכל תוקף להכניס משהו לפה), זה חלק מהחוויה והלימוד שלהם.

3. לנסות לגייס את המטפלת. ככה זה יהיה בזמנים קבועים, ולפעמים הם אוהבים להתפנק אצל אמא אבל המטפלת איכשהו מצליחה ;)

4. לא ללחוץ עליה. התייעצתי עם תזונאית לגבי כמות האוכל שהוא אוכל, היא אמרה שהדבר הכי חשוב הוא ליצור חוויה חיובית מההאכלה. אם הוא לא רוצה לאכול, לא לדחוף בכוח. בסוף הוא ילמד לאכול, זה ייקח זמן אבל בסוף הם לומדים, אבל להאכיל בכוח זה לא טוב.

כמובן שחשוב לעקוב אחרי העלייה במשקל ולוודא שהיא עולה, אבל אם תראי שהיא עולה אני לא הייתי נלחצת מזה שהיא לא אוכלת, אלא לוקחת את זה בנחת.

 

מוצרי חלב וביצים אפשר מגיל תשעה חודשים.

חלב ממש רק מגיל שנה.

 

בהצלחה

ורק חלב ניגר ודבש זה מגיל שנה.

האכלת התינוק בשנה הראשונה, משרד הבריאות

ולא ללחוץ. יש תינוקות שמתחילים יותר מאוחר. העיקר שהיא בריאה ושבעה, בפרט אם יש הסבר אחר לאי העליה במשקל.

האם את מקפידה לתת לה ברזל? זה משפיע על התיאבון...
כמו כן אולי יעזור אוכל אחר כגון;
טחינה, חביתה, בשר, מרק עוף.
יתכן שהיא זקוקה לחלבונים.

הרי אם את גרה בקריית שמונה, לא תעזור לך פסיכולוגית בבאר שבע

מעלי זהב.
מדהימה ומדוייקת.

נתנו לי כמה אופציות, בחרתי אחת, לא היתה פנויה בשעות שרציתי, פניתי לאחרת , והיה תהליך מדהים של כמה שנים.
אמרו לי אז שאחרי שלוש פגישות אם אראה שאין כימיה ולא נראה לי אז שאחליף
באמת שתי פגישות ראשונות הרגשתי מוזר
מפגישה שלישית והלאה התחיל לזרום והתחלתי להרגיש שמשהו קורה
לדעתי שווה לנסות זה זול משמעותית ויש שם פסיכולוגיות מאד מאד טובות, וזה גם ענין של כימיה בסוך
יכולה להיות מישהי מאד מומלצת שלא תתחברי אליה בכלל ולא יעבוד לך התהליך
בהצלחה

אחת המדהימות!!
+972546761118 אורלי

מומלצת מאוד מאוד

בת שבע סדן מהישוב עלי.

תבררי היטב אם התהליך הזה מתאים למה שאת רוצה.
פסיכולוג יש לו בדרך כלל יותר ידע ויותר כלים.
מכירה מקרוב מישהו שעבר תהליך אצל פסיכולוג והגיע לתוצאות מדהימות, אבל כמובן זה תלוי באדם עצמו ובפסיכולוג

זה לא איזה קורס בקטנה. זה רציני ותהליך מאוד דומה לתהליך פסיכולוגי, והיא משתמשת בכלים פסיכולוגיים לחלוטין. ההבדל העיקרי הוא שחלק מהכלים שבאים לשימוש הם דרך האומנות-המלווים את הטיפול ולא במקום. זה לא שמציירים ציור ואז מנתחים אותו, אלא טיפול בשיחות שמלווה בצביעה פיסול וכו, שלפעמים נותנים פרספקטיבה נוספת.

מכירה שתי נשים שהן פסיכותרפיסטית וזה ממש ממש ממש רחוק מפסיכולוגים אמיתית.
בהחלט זה טוב ומתאים להרבה דברים ועוזר בהרבה מצבים. אבל אם תריך פסיכולוג זה ממש לא תחליף

מקורס קצר של שנה-יום בשבוע
ועד תארים מתקדמים מאוד..

ספציפית את בתשבע אני מכירה ויודעת להגיד שההכשרה שלה מאוד גדולה ומקיפה, והעבודה שלה מאוד מאוד דומה לפסיכולוגיה, ואני מכירה גם פסיכולוגים..

רק אומרת שזה לא מסוג הדברים שמספיק "כמה טיפולים" זה תהליך

המלצות למישהי מאיזור המרכז?

ואז התקשרתי למס' לברורים (בסטיק של בדיקה כנה) ואמרו לי שמרגע שאני רואה קו שני חלש-ברור, זה אומר ביוץ ואין צורך להמשיך לבדוק.
כך שתחשיבי את היום הראשון שראית 2 קווים כיום ביוץ והשאר לא רלוונטי.
(אגב בבדיקת ביוץ, חיובי נראה ע"י קו ברור ולא מאוד חלש בשונה מבדיקת הריון שמספיק שזיהית עוד קו וזה חיובי)

המחזורים שלי בד"כ ארוכים (35 יום) והמינימום הוא 28. התחלתי לבדוק החל מהיום ה10 והיה שלילי עד יום ה15.. אז לא חושבת שפספסתי..

פספסתי בבדיקות את הביוץ שהיה שבוע ומשהו לפני.. והבדיקות זיהו מרגע ההשתרשות ועליית הורמון ההריון HCG. (הLH וההורמון הזה במבנה דומה..)

אצלי זה לא יכול להיות המצב כי המקלון התחיל להיות חיובי שלושה ימים אחרי הטבילה ככה שאין סיכוי לזהות היריון עדיין..

ואצלי הפס מתחזק מיום ליום והרגע שהבדיקה הופכת לשלילית אני יודעת שהביוץ כבר קרה יום קודם

בגלל זה הפסקתי לבדוק כי זה מוציא אותי מדעתי
לפעמים לוקח זמן עד שהזקיק מתפוצץ לדעתי

הסימפטומים של מורסה בשד שהתפתחה על רקע דלקת כוללים את הסימפטומים של הדלקת עצמה, וכן סימפטומים כלליים דוגמת כאב שרירים ותחושה כללית רעה.

הסימפטומים שעלולים להצביע על התפתחות מורסה בשד:
נפיחות מקומית בשד.
כאב באזור הנפיחות.
אודם מקומי.
אזור המורסה יהיה חם למגע.
חום גוף גבוה.

סימפטומים אלו עלולים להופיע גם ללא סימנים מוקדמים של דלקת בשד.
בפרט אם הסימפטומים מתפתחים תוך כדי קבלת טיפול אנטיביוטי לדלקת בשד.

במידה שהינך מטופלת באנטיביוטיקה בעקבות דלקת בשד - אך סימני הדלקת אינם משתפרים או מחמירים, פני בהקדם לבדיקת רופא.

אם לאחר נטילת אנטיביוטיקה השד עודו קשה, אדום וכואב, יפנה אותך הרופא לבדיקת כירורג מומחה על מנת לאשר את האבחנה.

אבחנת המורסה מתבצעת באמצעות אולטרה סאונד.
בעקבות האבחנה יוחלט האם יש צורך בניקוז המוגלה.

הדלקת התחילה מלפני משו כמו 48 שעות. היום התחלתי אוגמנטין.
אתמול היה לי חום גבוה מאוד כל היום.
כרגע החום ירד אך הסימנים האחרים קיימים. (נפיחות אודם כאב מקומי וכו)
כמה זמן אני צריכה לחכות ולהמשיך עם האנטיביוטיקה לראות שמשתפר?

הפחד שלי זה שאני לא יטפל בזה בזמן ואז זה יגדל ויצטרכו לעשות חתך כירורגי שיגמור לי את ההנקה.

את ממשיכה להניק ולרוקן את השד הבעייתי?

הייתי פונה מחר בבוקר לרופא, לפחות טלפונית, בגלל שהסימפטומים לא משתפרים.

ויש כבר מידה מסויימת של שיפור זה סימן טוב! כמובן תמשיכי לעקוב שממשיך להשתפר. בדרך כלל לפחות 24 שעות ועד 48 שעות מתחיל שיפור משמעותי.
חוץ מזה סתם לידיעה פתיחה כירורגית זה לא נעים אבל עקרונית זה לא אמור בכלל לגמור את ההנקה. במידה ותגיעי למצב זה דברי עם יועצת הנקה.
רפואה שלימה!!

במקביל לאנטיביוטיקה הצלחתי לנקז מהשד בעזרת הנחת בקבוק חם על המקום החם והגדוש ואז שאיבה וסחיטה.
רק כך הצלחתי להוציא חתיכות ולנקז החוצה מה שצריך.
זה היה מטורף..

תרגישי טוב, שתי ונוחי המון.

עשיתי בקבוק חם ומיד אחר כך עיסויים והנקה. ולא שיפר כלום... גם סתם מוזר שבא משום מקום. כבר חצי שנה אחרי לידה

זה קורה לפעמים..

לא הצלחת להוציא משהו בהנקה? הייתי ממליצה לשאוב. אולי אפשר גם תחת מים חמים במקלחת. אצלי יצאו פשוט גושים, ומיד אחר כך הקלה רצינית.

לסחוט נראה לי כואב מידי. בקושי עיסויים במים חמים אני מצליחה.. (כמה אפשר להכאיב לעצמך?)

ושאלה- האנטיביוטיקה בעצם הורגת את החיידקים שהצטברו לי בשד, אבל מה עם הסתימה? איך זה אמור לעזור לה שתיפתח? או שזה לא אמור לעזור לה ואני חייבת להכאיב לעצמי קשות כדי לפתוח אותה..?

ועוד תהייה- ידעתן שלפחות אחת מתוך עשר שלוקחת אוגמנטין תפתח קנדידה בנרתיק? זה אשכרה כתוב בדף של התרופה..
אימלה בא לי להפסיק לקחת לא יודעת אם שווה את זה כבר

עם המרשם לאנטיביוטיקה הרופא נתן לי מרשם לפטרייה..

הרפואה במיטבה.. במקביל לעוזרת, הורסת..

תקחי מהר פרוביוטיקה במקביל לאנטיביוטיקה ותמשיכי לפחות שבוע-שבועיים אחרי..

זה אמור להציל אותך מהפטרייה..

ממה שאני זוכרת, הכאב של הסתימה היה גדול יותר מהסבל שבסחיטה.. מה גם שהבנתי שזה מה שיעזור לי אז המטטיבציה עלתה.
אכן ייסורים.

לגבי האוגמנטין- תוכלי למנוע פטריה אם תמנעי מפחמימות וסוכרים לכמה ימים, תרבי בשטיפות הנרתיק וסביבתו במים וסבון וכמובן להשאיר את המקום מאוורר. בלי תחתוניות, ללבוש כותנה..

תרגישי טוב!!

דלקת בשד היא אחת הקשות.
לא כדאי להסתבך עם החידק הזה..

אם התחלת לקחת צריך לגמור את כל המנות כי אחרת זה מחזק את החיידקים ותצטרכי משהו יותר חזק כדי להיפטר מהם.
גם במקרה שאת מבינה שלקחתי סתם וזו לא באמת דלקת צריך להתייעץ עם רופא כדי לא לעשות נזק בחלקים אחרים של הגוף (נניח שיש לך גם בשתן וגם ההנקה ואת יודעת רק על אחד מהם, שבסוף התרבית יצאה שלילית)

קנדידה זה לא נעים בכלל אבל לא שווה בשביל להימנע ממנה הסיבוכים של הפסקת אנטיביוטיקה.
בנוסף להימנעות מסוכרים וכל מה שכתבו לך, תקפידי לקחת פרוביוטיקה.

תכלס עד עכשיו לקחתי רק 2 כדורים מתוך 20. וכבר יש שיפור משמעותי(לא יודעת אם מזה או שהגוף מרפא את עצמו)

אין סיכוי להפסיק? בררר נהיה לי צמרמורת שאני חושבת על קנדידה.

מהסיבה שאת יכולה עם הזמן ליצור עמידות לחיידק. בפעם הבאה שתצטרכי אנטיביוטיקה, ייתכן וזה כבר יהיה יותר מורכב.
אגב, זה שיש הקלה לא אומר שהדלקת הלכה לה.
מה שכן, הכי חשוב להתייעץ עם רופא העיניים.

אפילו מנה אחת בגלל עמידות של החיידקים.
ובאמת לרוב עם אנטיביוטיקה מרגישים הקלה די מהר, אבל זה ממש לא אומר שהחיידקים הלכו והבעיה נפתרה. לכן לוקחים כל כך הרבה כדורים,כדי לוודא שחיסלת אותם לגמרי ולא רק החלשת והם יתחזקו עמידים לאנטיביוטיקה הזאת...

מאוד עוזרת. לי זה עזר למרות שהכאבים היו נוראיים...
ולשים כרוב על השד וכמובן מקלחות...תף
תרגישי טוב!

תכלס גם אני קיבלתי אוגמנטין אחרי הלידה ועכשיו אני כבר חודש אחרי בערך... איך אני יכולה לדעת אם יש לי קנדידה/פטריה? חשבתי שהכאבים והצורב זה מהתפרים, כלומר קרעים, אולי יש לי פטריה בכלל? אין לי הפרשות מיוחדות...

אולי את מהעשר שזכו שלא ⁦⁩
ניתן לבקש מהרופא לקבל סטיק למשטח.
את נכנסת לשירותים, מכניסה לכמה שניות ומוציאה, מביאה לאחותו היא כבר תעדכן אותך אם זאת פטריה או לא...

האחות אצלנו, כשהייתה לי דלקת, ניסתה למנוע טיפול אנטיביוטי בעזרת שימוש בתחבושת tenderwet.
תבקשי, תנסי. לי זה עזר והדלקת עברה בלי אנטיביוטיקה.

וגינאלי זה מלמטה נכון?

את יכולה לציין את זה לרופא לפני כן אבל זה לא בעיה

זה לא מפריע?
לא באלי לנסוע( זה נסיעה של הרבה זמן בשבילי) ואז הוא יגיד לי שאי אפשר בגלל מחזור.
סליחה על החפירה..

הייתי אחרי הפלה ודיממתי מאוד

הטכנאית הרגיעה אותי שזה בסדר והיא רגילה לזה.

 

אני לא יודעת לאיזה מטרה את עושה - 

ממליצה לך להתקשר ולשאול.

יותר מפעם אחת..
הם רגילים לזה, לנו זה לא נעים אבל הם לא מתרגשים.
ניראלי שפשוט כדאי לבדוק שזה לא מפריע לבדיקה הספציפית שאת צריכה לעשות (נגיד מעקב זקיקים זה בטוח סבבה במחזור)

והטכנאית/רופא ממש לא יתרגשו מזה.

והכי טוב ממש אחרי

ממליצה להיבדק דחוף... כאבים עזים זה דבר שמצריך בדיקה!!!

הריון, מה יכןל להיות? חזרה של הביוץ יכול להיות?

אם חוזר ואת לא מונעת צריך לבדוק מחשש להריון חוץ רחמי

לפעמים אחרי לידות ביוץ יכול לכאוב מאד 

ואז לפי זה תראי מה הלאה.

כנראה ביוץ?
ב"ה עבר לגמרי.. יש טעם להבדק?

תודה על העזרה שלכן 💐

אם זה חוזר כדאי להיבדק.

לפעמים בכיס מרה הכאב הוא לא במקום של הכיס אלא בצד השני או בכלל בגב. יש כמה שעות של כאב ואז זה מפסיק עד להתפרצות הבאה..

וזה מתפרץ הרבה פעמים אחרי לידה
וזה ממש מזכיר צירים

גם יכולה לגרום לכאבים כאלה.
זוכרת חברה מהעבודה שממש סבלה מכאבים בצד ובסוף זה היה דלקת בדרכי השתן.

בנדוד קל במיטה.
וגם ישן טוב במשך היום (שעתיים בבוקר, שעה וחצי בצהריים)

אולי מתקשה להרדם בגלל שלא מספיק עייף כי ישן מאוחר צהריים?

בדקתם כיוונים אחרים?

תולעים?

 

ויכול להיות שלפעמים זה יוצא מאוחר מידי (ישן ב3 מתעורר ברבע ל5..)
אבל בכ"ז הוא עייף.... זה בטוח..
ותולעים בגיל הזה?? ה' ישמור..
איך בודקים את זה?

הייתי מנסה למשוך אותו קצת בצהריים כדי שלא יירדם

וממש לקראת הערב- לקלח אפילו בכיור, מקלחת של הגוף, כך יהיה עייף וישן

 

וכן- תולעים יכולות להיות גם בגיל הזה..

לפעמים רואים אותן בטיטול, על הישבן- כמו סיבים לבנים ארוכים ודקים

ולפעמים לא

ולכן נדרשים לעשות בדיקת צואה..

 

ואז עברתי לשיטה של יציאה מהחדר, ולהגיע כל כמה דקות לנחם אותו אם הוא בוכה.
להבהיר לו שאתם בטוחים שהוא גדול ומסוגל להירדם לבד, ללטף, לתת חום ואהבה, ואז לצאת מהחדר.
אם בוכה מזה שיצאתם- לא לחזור מיד, לחכות טיפה, אולי ירגע לבד. (ריווחתי לאט לאט, אם בהתחלה הייתי נותנת לו 3 דק', אח"כ 5 דקות, כי העיקר שידע שעוד מעט אמא תבוא...) והעיקר לא להיכנס סתם להציץ לבדוק אם נרדם אלא אם עבר באמת הרבה זמן!
יש שיטה שאומרת לתת לו כמה לילות לבכות עד שירדם ואז הוא ילמד שאין מה לבכות, ישכב בשקט ומהריגעה ירדם. אני ממש לא אוהבת את השיטה הזאת. הוא ילד קטן וצריך את התמיכה והרבה של ההורים.
מצד שני ,הרבה פעמים ראיתי שאני מפריעה לו להירדם בעצם נוכחותי בחדר, כי הוא מתעסק בי ולא בשינה.
לכן בחרתי לתת לו את האופציה להירגע לבד, ואם לא, להיכנס ולהרגיע. מצד אחד הוא יודע להירדם לבד! זה הדבר הכי טבעי בעולם! יש לו הרגלים שמפריעים לו ועדיין הכי טבעי שהוא ידע! מצד שני הוא צריך חום ואהבה והרגשה שאבא ואמא כאן בשבילו...
יצא לי די מבולגן, אבל אני מקווה שגם מובן ועוזר לך...

באיזה גיל היית עושה את זה?
האמת שניסיתי כבר לעשות את זה כמה ימים אבל הוא ממש בכה ובסוף רצה בקבוק ונרדם עם הבקבוק...
או כשהרמתי אותו לנחם אותו הוא נרדם בידיים..
אז חשבתי שהוא קטן מידי להרדם לבד...

אני לא יודעת, יש מצב שזה היה בגיל שבעה חודשים ויש מצב שתשעה... (ואחר כך בגיל שנה ושוב בגיל שנה ורבע...)
זה התחיל רק אחרי שהעברתי אותו לחדר משלו ואני לא זוכרת באיזה גיל זה היה...

תחפשי סימנים אחרים לרעב ובגיל הזה כבר אפשר לסדר את הארוחות

חוץ מלעשות עם הפה ולצרוח

להציע שוב אחרי גרעפס להציע צד שני עד שבטוחים שהוא לא רוצה יותר ואז אין סיבה שיהיה רעב ב3 שעות הקרובות ..אלא אם כן הוא בוכה ונראה רעב כמובן..
יש תינוקות שאחרי שינה אוכלים יש שאחרי יציאה
צריך ללמוד את התינוק לאט לאט
רק מזכירה שעכשיו מתחילים להיות ימים חמים ואם התינוק נמצא לא במקום ממוזג צריך לתת יותר הנקה כי מים אסור

ובודקים כל כמה זמן היא אוכלת.
בד"כ בשלב הזה זה כל שעתיים-3.

להצביע גם על התחלה של צמיחת שיניים.
סימנים נוספים; ריור, נשיכה של דברים גם אחרי האוכל כשלכאורה שבעה, אודם באיזור הטיטול לאחר יציאה, לפעמים גם חום וכאבים בעיקר בלילה.

וגם היא כל היום עם ידיים בפה... בטיפת חלב אמרו שזה נורמלי

זה אותו עיקרון, רק לפי מה שזכור לי:
אפס הפרדה - מהלידה את כל הזמן עם התינוק כולל בבדיקות רופא, שמיעה וכו' (ונראה לי שנעשה בחדר שלך)
ביות מלא - את כל הזמן עם התינוק חוץ מבדיקות רופא, שמיעה וכו'..

ולפי מה שאת מתארת זה אפס הפרדה.
משתנה כנראה ממקום למקום

לק"י

חוץ מהבדיקות הראשונות נדמה לי.
ככה זה בסורוקה.

אבל אין מקלחת בחדר, האמא מקלחת בחדר שיש בו את הציוד המתאים.

ביות מלא= אחרי שהתינוק עובר את הטיפולים הראשוניים (מקלחת, בדיקות, חיסון ראשון- אם אני חא טועה) את מקבלת אותו עד לשיחרור. כשכל הטיפול הראשוני יכול לקחת גם שעתיים ויותר.

אפס הפרדה= התינוק לא נפרד מהוריו מלידה ועד השיחרור. מחדר הלידה הוא יוצא יחד עם אחד מהוריו, כל הטיפול הראשוני, מקלחת וכו' נעשה כשההורה לידו ויודע כל מה שקורה איתו, ובסיום הטיפול הראשוני הוא אצל אימו עד לשיחרור.

בשניהם הבדיקות לתינוק והמעקבים בזמן האישפוז אמורים להעשות בחדרך במחלקה (חוץ מהטיפול הראשוני לפני ההגעה למחלקה)

בשניהם האחריות המלאה על התינוק היא עליך- לעקוב מתי ואם אכל, האם הטיטולים מלאים, להשגיח עליו כל הזמן, ולדאוג לו גם כשאת מתקלחת (יש בי"ח שמוכנים לשמור על התינוק נניח כשאת מתקלחת)

תודה

מה שכן, כולן שם בביות חלקי. התינוקיה כמעט לא פעילה. מעודדים את האמהות להיות כמה שיותר עם התינוקות, ויש לך בחדר ציוד החתלה וכו', והטיפולים נעשים אצלך בחדר. ורק בלילה מעבירים את התינוק לתינוקיה. לא יודעת איך זה הולך עם מי שמבקשת ביות מלא גם בלילה או אפס הפרדה.

אפס הפרדה הוא אף פעם לא ברירת מחדל וחוץ מאסותא אשדוד לדעתי שהקצו לכך מחלקה מיוחדת - בכל בתי החולים צריך לבקש במפורש, ואף הבנתי שבחלקם יש צורך להתעקש

 

ביות מלא בדרך כלל מאפשרים בכל מקום 

בפועל אם את בביות מלא לוקחים אותו רק לטיפול של אחרי הלידה וזה בליווי האבא או שלך אם את ממש מתעקשת כל השאר זה בחדר שלך עם התינוק

מחלקה של ביות מלא, אם את בוחרת בה זה גם אפס הפרדה. התינוק איתך מרגע הלידה ועד השחרור הביתה.

התינוק איתךתמיד, כל הבדיקות באים אלייך, אין תינוקיה

גם ביות מלא והם אפס הפרדה. בעיקרון הכל לידך. הבייבי שלי למשל היה צריך השגחה אז העלו אותו למחלקה ב' ושם עשו לו הכל אבל בליווי של בעלי! ובסוף ההשגחה הועבר למחלקה ג' (בכל מקרה אני הייתי בהתאוששות מקיסרי).
קחו בחשבון שאם יש קיסרי אז חדר ההתאוששות הוא כללי ואי אפשר להיות שם עם התינוק אז אם רוצים אפב הפרדה צריך שני מלווים. אחד שילך איתו ואחד איתך

ומה שהיה לי בעצם זה אפס הפרדה . בעלי היה איתה בבדיקות ובמקלחת הראשונה וכל שאר הבדיקות עשו לידי או שביקשו ממני לבוא איתה לתינוקיה..

מלחיץ קצת...!

רק אצלך בחדר ולא בתינוקייה

היחידה שאי אפשר להכניס לתינוקייה אם רוצים אז את חייבת שמישהו ישמור על התינוק כשאת מתקלחת וכד

והאחיות מקסימות, אפשר לשאול הכל

כשאחת הבנות שלי היתה נרדמת בעל הנקה, יועצת הנקה בהי"ח הציעה לי להאכיל אותה עם כפית את החלב שלי. הם אוכלים ממש כמות של כפיות. (אם כי הם גם יכולים לינוק יום שלם...)

המדד לאכילה טובה זה טיטולים רטובים ועם יציאות, ואת זה את יכולה בהחלט לראות בעצמך. וגם את יכולה לדעת מתי הנקת? כמה זמן נמשכה ההנקה? האם התינוק יונק או נרדם?

ואיפה עוד אפשר לקרוא על זה?

ממש תודה!

יש תינוקות שאין להם כוח לאכול, הם חלשים מידי, וההנקה דורשת מאמץ אז הם פשוט נרדמים (אופני במיוחד לתינוקות שנולדו לפני הזמן במשקל קטן יחסית)

את תרגישי לבד אם הוא אוכל או לא, ואם את לא בטוחה, תוכלי להתייעץ עם האחיות במחלקה.

שישמחו לעזור לך בעניין

אם הוא מרטיב מספיק חיתולים (לא זוכרת כמה צריך להיות בכל יום משהו כמו 6-8 ) ויציאה אחת ביום (בימים הראשונים אחר כך גם תקין רווח גדול יותר) אז הוא אוכל מספיק. חוץ מזה בימים הראשונים יש מעקב הדוק יותר על המשקל של התינוק אז בודקים שהוא לא יורד יותר מ10 אחוז ממשקל הלידה ביומיים הראשונים. מבחינת כמה לתת לאכול הגישה היום היא לתת לפי דרישה עד שהתינוק מפסיק מעצמו לאכול. בהתחלה כדי להניק כמה שיותר כי זה מגביר את כמות החלב.

ביממה הראשונה- טיטול אחד, בשניה- שניים וכו'.
יש במון מידע באינטרנט, תקראי קצת ותתייעצי עם האחיות לכל שאלה. הן עוסרות גם במקלחת, החלפה אם תבקשי.. הכל ברוגע

באפס הפרדה,כל הבדיקות הכל באים אלייך. אין במחלקה תינוקיה אז אין דבר כזה ללכת לתינוקיה.
יש מחלקה כזאת בעין כרם.
בביות מלא את צריכה ללכת לתינוקיה לבדיקות.
בביות חלקי התינוק בלילה בתינוקיה.

אפס הפרדה זו תנועה שקמה על מנת לדאוג שהתינוק יהיה איתך אחרי הלידה ובכל שרשרת הבדיקות וה"חיול" שלו. כלומר, כל הבדיקות לידך. המושג מתייחס רק לשעות הראשונות אחרי לידה אחר כך לכאורה את יכולה ללכת למחלקה רגילה. אבל בדרך כלל אלו נשים שגם מעוניינות בביות מלא, שם הכוונה שאין תינוקייה בכלל ואת מטפלת בתינוק.
יכולה לספר רק על עין כרם, הייתי שם בביות המלא בילדה הראשונה והיה מעולה!! הם ממש עוזרות ומלמדות.
כן קרה שעוד לא היה שם מקום וגם לא במחלקות אחרות אז זרקו אותי בהתחלה במסדרון של ב' והכריחו לשים בתינוקייה אז בעלי הצדיק הלך לשמור עליה שלא תסתנוור מהפלורוסנטים של התינוקייה...
לכן אם את בעין כרם ורוצה ביות מלא, תחפרי להם מההתחלה שישמרו לך מקום, כי יש ביקוש...

תודה!

לא יודעת כמה זמן הלידות שלך, אבל בזמן סביר כדי שישמרו.

אפשר לדעתי למנות את בעלך שיגיד, כשהלידה כבר לקראת הסוף

מה זאת אומרת ששמו את התינוק שלך בתינוקייה?!

מי יכול לקחת את התינוק שלי בלי רשותי?!

בכל הלידות שלי התינוקות היו צמודים אלי.. וכשניסו לקחת אותם, כי המציאות של ביות לא הייתה קיימת בבית החולים שילדתי בו בזמנו, לא הסכמתי. עיקמו את הפרצוף וזהו.. לא ניסו לקחת אותם ממני.. בדיווח של החלפת משמרת אמרו "זאת אמא מיוחדת" (לשלילה).. וזהו..

לא מצליחה להבין את הסיטואציה שאת מספרת עליה..

בהקשר אחר - את הבכור ילדתי בשבוע 36 ולכן לא אישרו לי ביות מלא והייתי במחלקה רגילה. עכשיו אני חושבת לעצמי ומה אם פשוט אומרים "לא"? מה, הם יכולים להפריד ממני את הילד בכח?

אבל אם יש אינדיקציה רפואית זה יותר מסובך..

את הבכורה ילדתי ב-36 והיא הייתה צריכה חימום כמה ימים..

אז לא היה שייך ביות מלא בשלב הזה..

אח"כ היא הייתה צמודה אלי..

 

אם נניח היית רוצה לחמם אותה גוף לגוף?

אם אדם רוצה לסכן את עצמו או את ילדו ולא משתכנע לאחר הסברי הרופא, ניתן להביא 3 רופאים והם יכולים לכפות עליך את הטיפול הרצוי..

מבחינתי לא התנגדתי, היא נולדה 2 ק"ג ובשבוע מוקדם.. הסבירו שצריך חימום ולא התנגדתי..

יכול להיות שהייתי תמימה שהסכמתי (זה היה לכמה שעות עד שיתפנה)

אבל ממש התעקשתי וזה מה שאמרו, עזבו שהמקום במסדרון ממש לא ראוי גם ליולדת....

בסוף את אחרי לידה, כמה כוח כבר יש לך להתעקש?

ב. לאכול לא להישאר רעבה.
ג. לנסות לסנן מאכלים ולראות מה מגביר בחילות והקאות. (אצלי למשל זה היה קולה. חצילים וחלבי)

אני לא מרגישה שאני במצב עד כדי כך כדי לקחת כדורים, כמה שפחות להכניס לגוף יותר טוב!

וכאן, גיליתי שהדברים שעושים לי בחילות זה האוכל הכבד, עופות, דגים, בשרים😔 מנסה לאכול אותם ב"שינוי"

מחפשת כל מיני פתרונות פרקטים, המליצו לי למשל לשתות מוגז. בעלי קנה במיוחד סודה, ננסה לראות אם עוזר. אם יש עוד "פתרונות" כאלה אשמח לשמוע!

וגם גינג'ר. וקמומיל

כמו פראמין שנגד הקאות אבל לא מונע בחילות.
לאכול לאכול לאכול! אפעם לא לחכות לרעב, כי זה עושה בחילות וגם הכמות אוכל יחד ולא קצת קצת...
דברים חריפים ממש עשו לי.
שלוקים, קרקרים ודברים יבשים ממש הקלו עלי. מסטיקים, ודברים קפואים

לי עוזר מלפפונים חמוצים גם רסק תפוחים עוזר קצת.. בגדול להשתדל לא להיות עם בטן ריקה כי זה הכי עושה בחילה ואז אי אפשר כבר לאכול כלום

בשנייה שאת מתעוררת לפי שאת קמה מהמיטה תכניסי לפה קרקר יבש או בייגלה

תשתי הרבה לאורך היום זה מדלל את הדם ואת ההורמונים לי סודה מאוד עזר הוספתי לסודה טיפה מיץ טבעי

תכיני סיר מרק ותוכלי בלגימות

תנסי ארוחות קטנות ותוכלי מה שמרגיש לך נכון גם סוכריות יכולות לעזור

את יכולה לקחת תוסף של ג'ינגיר וויטמין בי 6

לי כל זה עזר רק  לשבועיים הראשונים של הבחילות ה"קלות" אחר"כ הייתי חייבת דיקלקטין וזה הציל אותי

אח''כ עוד דברים שעזרו לי:
דברים קרים: ארטיק קרח, שלוק, שתיה קרה, אייס קפה.
לשתות המון!! זה עוזר פלאים.
שתיה מוגזת (קרה): סודה, קולה. לי עזר, שימי לב שלחלק זה עושה ההפך מלעזור תנסי ותראי איך משפיע עליך
לימון
דברים יבשים, כדאי על הבוקר.
ובעיקר ניסוי וטעיה, מה שלך עוזר.
(אני משתי לב שמה שהיה לי חשק אליו באמת עזר לי לבחילות, לדוגמא היה בא לי ממש פת אורז עם קוטג', אבל ממש, וזה עזר לי. עוד, גמבה למשל... )

תודה רבה!
מעדכנת, אני לא שותה משקאות מתוקים, אז ניסיתי סודה וזה עשה לי גרוע😨
ובאמת שהייתי ממש רעבה, כי ברגע שהילדים הלכו לישון פשוט קרסתי במיטה בלי לאכול כלום מהצהריים.
אז עכשיו קמתי, אכלתי משהו וזה בהחלט עזר!
(וגם ראיתי שהקטן שלי חייך מתוך שינה אז זה בכלל עזר😍)
תודה על כל הטיפים! מאמינה שינסה את כולם🙃

אני רואה שהרבה כתבו על דיקלקטין, אולי אנסה את זה.. זה מצריך מרשם רופא?

כשמגיעים למצב של רכב זה רק מחמיר את הבחילות.

הדיקלקטין מצריך מרשם רופא, קחי בחשבון שהוא לא כל כך זול. אבל אם את צריכה אחד או שניים ביים ולא ארבע, זה פחות נורא.

לגבי הג'ינגר, כתבתי בשרשור אחר, אם את מקיאה הייתי מנסה אותו בזהירות, הוא יכול לגרום לכוויות בוושט אם מקיאים אותו.
בהצלחה!

לי עזר מאד תמצית של ג'ינג'ר, רציתי לנסות משהו טבעי לפני כל האחרים

תקפידי לא להיות רעבה, זה פשוט אסון

מצרפת תמונה

אפשר להוסיף דבש . לא שרדתי בלי זה

כדורי מציצה של ג'ינג'ר ובי 6 של חברת תפוח הציל אותי ממש וזה היה מבחינתי ניסוי לפני הדלקטטין.. ולשמחתי הצליח כי זה טבעי

בגלל שאין תאריך ווסת אחרון כי הייתה גרידה ומאז לא היה מחזור וההריון היה הפתעה אז הוא הביא לי 2 הפניות לבצע..כנראה לא ציפה לערך גבוה של 4800... אין לי גם מושג איזה שבוע זה מה שכן יודעת בוודאות שב 31.3 הבטא הייתה 2 ולמחרת היה הביוץ לפי בדיקת ביוץ.... מורכב בקיצור

השתמשתי במך שנים, הספיק לי בערך ל 4 לידות...

ולא רשום עליו תוקף.

לא אמור להיות בעיה להשתמש.

המון מנקסט ומגיע לה ממש מהר תוך שבוע פלוס מינוס

הם משערים את זה ב5-8 ימים כמדומני. וזה כמעט תמיד אכן כך.

הם מתחייבים 5-8 ימים שהן שולחים לארץ.
אח''כ בארץ זה תלוי בחסדי הדואר פה... שאגב ממש השתפרו, לפחות אצלנו.
בכל מקרה, לרוב נקסט שולחים בערך תוך יומיים לארץ ואז זה מגיע אליך בין שבוע לשבועיים מההזמנה. שוב תלוי בדואר פה בארץ.

והגיע תוך פחות משבוע.
רק צריך לשים לב להודעות סמס שמקבלים מהדואר, כי הם לא באים ושמים פתק על הדלת כמו שהיה פעם, אלא רק מסמסים שהחבילה הגיעה ומחכה בסניף הדואר

ואני גרה בחור נידח בשומרון

ואני גרה בהר חברון

לא מניסיון אישי, שוב.
אבל משכנות וכו' זה נראה ממש נורא ולא נוח,
כאילו לילד לא נוח וכנל להורים.
לא יודעת לפרט יותר מדי, פשוט נראה על הפנים.
העדפנו להשקיע בעגלת תאומים.

מאוד מרוצה ונוח. חלק לנסיעה. מתחבר טוב. עולה מדרגות. לא מתאים לגיל שהילד לא יודע לשבת לבד. לי התאים ונראה לי יותר נוח מעגלת תאומים

הבן שלי בן שנה וחצי
תודה רבה

מחירים של 60-80₪ , מחזיק נחמד מאד. עדיף מידה אחת יותר גדולה בסנדלים לפי הנסיון שלי

ממליצה גם

יש שם בדרך כלל שני זוגות ב150 או ב200.
ואני קניתי עכשיו בחנות בתלפיות- ספורט outlet, 3זוגות ב200, אבל אני לא יודעת אם זה המחיר הרגיל שם..

יש שם סנדלים ב60-70 ש"ח

נעלי שבת וסנדלים
כל אחד 30₪
שנה שעברה קנינו סנדלים בטוגו ב20₪

ודגמתי איזה שלוש זוגות לפני שזנחתי אותם לעד

וסוף שנה שעברה קניתי לבן. ועכשיו הוא משתמש בהם.
זה היה דגם ספציפי. שלא מצאתי אח"כ מהסגנון.

לשם השוואה...
פפאיה נהרסו אצלה אחרי חודש

אם הם מקבלים את התלושים תלכי לשם

נבדוק את האפשרויות. אשמח לשמוע אם יש עוד

היו שם דברים מעניינים, אבל פחות במידות שחיפשתי+הייתי שם לבד ולא הייתי בטוחה לגבי מידות, אז ויתרתי..

בהריון קניתי מידה ארבע וזה נמתח והיה נח
אני מדברת על חולצות בסיס כמובן

אני בשבוע 4+5 וגם לי לא היה

לי היה בשבוע 5+4

בהיריון שני כן. בשבוע 7+

לרוב הנשים אין