פורום הריון ולידה (עמוד 3293)

לא סתם אומרים לעבוד על החמץ שבלב

במקרים כאלו, אין ברירה אלא לבנות את עצמכם לבד..

לבנות זוגיות טובה, הורות טובה מבלי להזדקק למשפחה (נפשית ופיזית)..

אתם צריכים להפסיק לחשוב מה תוכלו לקבל מהם..

ככל שתבנו את עצמכם ופחות תזדקקו להם, תשמרו מפגיעות בכם..

"אם אין אני לי מי לי.."

אין ברירה..

כל מה שאת אומרת הגיוני..

גם אני הייתי מגיבה בדיוק כמוך במקומך..

רק שזה לא מקדם אתכם.. רק פוגע יותר..

זהו תהליך ארוך של היפרדות.. התנתקות..

אתם אחד בשביל השני (בעלך ואת) וזהו..

אין אחרים..

בעז"ה תהיה לך זוגיות נהדרת וילדים מוצלחים ולא תזדקקי להם..

בהצלחה.

בלי שזה יהיה כרוך בכאב נפשי גדול מאוד.

זה לא בריא ולא טבעי.

כי כל עוד הם בחיים, תמיד הילד ירצה להרגיש את קרבתם ואת נוכחותם בחייו. גם אם היא לא הכי מיטיבה אתו..

אז היפרדות והינתקות זה אומר לחיות בחוסר מתמיד של משהו מאוד בסיסי בנפש.

מניין לך שזה יותר טוב מאשר לנסות ולתקן קשר פגום?

אני ממש לא בטוחה בזה.

צריך להילחם על קשר עם ההורים, על הקשר המשפחתי הכי חזק עלי-אדמות.

אז יש פה דפוס קבוע של פגיעה בבת,

זה לא אומר שאין פה בני אדם שאי אפשר לדבר איתם...

אולי, אם הם יבינו את הנזק שהם עושים הם יוכלו לתקן.

אם הפתרון הוא "ניתוח"- 

התיקון לא יוכל להיעשות לעולם.

וכאב הלב של הניתוק לנצח יישאר.

זה לא יאומן.

לפעמים אני לא מבינה איך אנשים לא עוצרים רגע לחשוב מה עובר על השני.

ובפרט קרובי משפחה,

ובפרט הבת שלהם(!)

אני ממש מבינה את ההרגשה שלך.

את לא מבקשת הרבה- את מבקשת את הבסיס של ההרגשה הטבעית שבין הורים לילדים.

הרגשה של אכפתיות הדדית והרגשה של ביטחון שהורים נותנים לילדיהם.

וכאן נשמע שאין לך משניהם...

ממש ממש כואב.

ועוד בפרט שאת עומדת להיות אמא בעצמך, והדפוס שאת רגילה אליו הוא לא דפוס רגיל. זה יכול מאוד לתסכל.

האם את הולכת לטיפול נפשי כלשהו?

את כרגע נמצאת בבידוד ויש עלייך הרבה עומס רגשי.

כדאי מאוד למצוא מישהי שתוכל להכיל את העומס הרגשי שאת חווה.

ןעוד דבר- יש לך קשר טוב עם מישהו מהמשפחה המורחבת? 

לידה ראשונה התחיל בירידת מים ואז צירים. נולד אחרי 8 שעות מירידת המים.

לידה שניה ושלישית התחיל צירים חלשים שהתחזקו, עם ירידת מים במהלך הצירים.

השני לקח 5 שעות , שעה אחת מאז הירידת מים. השלישית- 9 שעות , תוך שעתיים מאז הירידת מים.

היי, אני כל כך מבינה אותך. בתקופה של ההריון אני מעריכה שכולנו עוברות מנעד רגשות מאוד רחב ולא תמיד פרופורציונאלי.

כן, הריון ראשון בגלל זה אין לי מושג אם זה שיפור או לא. תודה על המענה!

קודם כל תרגישי טוב והמון כוח עם הבחילות הלא פשוטות...

גם לי לקח זמן עד שהשפיע. לא זוכרת בדיוק כמה ימים אבל עד שההשפעה המירבית הגיעה- לקח קצת זמן. ועדיין גם עם הדיקלקטין היו לי התקפי בחילות לפעמים אבל הרבה יותר טוב מאשר בלי.

לגבי האוכל- תאכלי מה שעושה לך טוב. אל תתחשבני עכשיו על משקל וכו...

בדכ מה שעוזר זה דברים יבשים קלים- פריכיות, ביגלה, ( טוב עכשיו פסח אז קצת שונה התפריט...)

תזרמי עם מה שבא לך. אני בתחילת הריון האחרון טחנתי פרות יבשים בכמויות אגדיות

ותקפידי על הרבה שתיה!!!!!! ואם לא בא לך מים אז עדיף ממותקת, העיקר שתשתי!

בהצלחה בהמשך...

גם אם אין לך בעיה רפואית ואת פשוט רוצה לחכות קצת עם ילדים, זו הבחירה שלך והיא לגיטימית לגמרי

ביוץ זה טוב אבל בלי זרע זה לא משנה

הרבה אמונה וביטחון ואל תדאגי להפרשות- לא כולן שמות לב לזה בכלל ונכנסות יפה מאוד להריון במיוחד שיש את ההפרשות של היחסים עצמם

בכח האמונה שתזכי להתבשר בבשורות טובות

וואו איזה לידה מהירה... שלישית כבר. נכון? אז זה יכול לקרות...

החלמה והתאוששות מהירה 

והמון כיף בהנקה

איזה כיף שאת אחרי

באסה על המיילדת

רופא נשים הסביר לי פעם שהאיזור שם מאד רגיש ולפעמים הזרע צורב בגלל כל מיני חומצות 

ממש לא נעים

זה ממש יכול להיות לי טוב. 

היא כבר בת 8 חודשים אבל עדיין יש מדי פעם טפטופים וכד ואני שונאת את הרפידות החד פעמיות אבל חורשת עליהן...

אפשר קישור???