פורום הריון ולידה (עמוד 3297)

שכל הדברים המעניינים קורים בירושלים! 

אני חושבת שיש כל מיני דברים בחיבה חיבה מרכז לתרבות יהודית Hibba Center

ובטוח יש עוד המון... זה מה שעלה לי לראש מיד (לא ירושלמית לצערי* יבואו הירושלמיות ובטח יוכלו לתת הרבה יותר רעיונות)

 

 

(* כאילו, אם הסיבות שאנחנו גרים איפה שאנחנו גרים היו מתקיימות בירושלים - זה היה נחמד. במצב הנתון עדיף לנו כך.)

למרות שמחפשת גם דברים לא "דתיים" במהותם

שירה

ספרות

כתיבה

כאלו

תנסי לבדוק במתנס הקרוב
בתרבות תורנית
יש מרכז ברוממה ששכחתי את שמו אבל מתעסק בזה

לגבי שירה וספרות וכתיבה מכירה את בית אצ”ג
ובטוחה שיש עוד
תתחילי משם
אם את חובבת של התחום אולי תבקשי משאר האנשים שם הפניות
יש גם מתחם של העיריה בשם ביתא כמדומני, נמצא בין תחנה מרכזית לשוק מחנה יהודה

וערבים לאו דווקא שיעורי תורה
בית אצג זה לא דווקא תורני..
ביתא לא מקום דתי

יש גם את מרכז מורשת בגין שיש בו דברים מעניינים מדי פעם
גם לבית גשר יש כמדומני

לא חסר בכלל.
אם אזכר בעוד אכתוב בע”ה

אולי תלכי לתחרויות פואטרי סלאם
זה לדעתי ממש מעניין!

אבל אבדוק בכל המקומות האלו מה יש להם
העיקר שיש לי איפה לחפש
בית אריאלה עדיין שולחים לי מידע וזה פשוט מוציא עיניים...

עוד תוציאי להם בחזרה

אמנם הרב עכשיו ויותר חיפשתי לשנה הבאה (למי יש זמן עכשיו?)

אבל בזכותכן עכשיו אני מכירה מלא מקומות שלא ידעתי מקיומם! ואין ספק שיפתחו שם דברים חדשים לשנה הבאה ואני אעקב ואירשם

איזה כיף שיש את הפורום הזה. אלופות! 

מלא!
אני כל כך מתגעגעת לעיר הזאת (ברמה של להתחיל לבכות).

המוח שלי ריק כרגע, אז מתקשה להיזכר במקומות, אבל כמו שאמרו יש בבית אביחי ובבית אצ"ג, וגם בבית עגנון.
אם אזכר בעוד מקומות אעדכן.

איך את עם מופעי מחול? (לאוכלוסיה דתית)

אבל יותר מחפשת סדנאות העשרה מאדר מופעים כרגע
תודה!
אחפש בכל מה שהזכירו פה

אישית הם פחות מעניינות אותי , קשה לי מאד לשבת מלא זמן לצפות במשהו זה צריך להיות ממש יוצא דופן
מחפשת יותר סדנאות, הרצאה מעניינת

יש מלא עכשיו

ולאן את מוכנה להגיע?
יש היום הרצאה של הרב אבנר קוואס בקטמון..
אם באלך תגידי אתן לך פרטים מתי ואיפה..

תבדקי בז'ראר בכר

לא יודעת אם זה הסגנון, אבל תבדקי..
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://m.facebook.com/matnaspat/%3Flocale2%3Dhe_IL&ved=2ahUKEwje8uKe4bnjAhWFbFAKHcEuCQ4QFjALegQIAxAB&usg=AOvVaw26bIMw9yJ_MYnUbcvjScLW

אין לי עצות... רק אומרת שזה מאוד נורמלי שבזמן שמשכיבים אותם לישון הם נזכרים לתרגל מיומנויות חדשות שהם למדו זוכרת שקראתי איפה שהוא שהם יכולים לעשות את זה גם מתוך שינה... אז אם פתאום באמצע הלילה את מוצאת אותו עומד ובוכה, זה לאו דווקא כי הוא רוצה לצאת, אלא יתכן שהוא פשוט עשה את זה מתוך שינה והבהיל את עצמו, או שהוא לא זוכר איך להתיישב ובוכה כי הוא רוצה לחזור לישון...
בכל אופן מקווה שיתנו לך עצות, זה מאוד מתסכל כשהם משנים את הרגלי השינה שלהם.

עובר קצת זמן והם מפסיקים עם זה

תהני ממנו שנהיה גדול .

תצאי מהחדר תני לו לבכות.
אחרי פעמיים ככה הוא ישכב יפה שיבין שאת ברורה.
זה קשה אבל עובד .תעשי עם יש לך כח נפשי..
אני למשל עושה את זה שילד במיטבו עכשיו הקטן בן כמעט שנתיים בכה ונישברתי כי הוא היה חולה ונהרס כל הסדר... שהוא יחזור לעצמו נחזור לסדר

הבת שלי טיפה יותר גדולה- 11 חודש, אבל גם נעמדת ובוכה.

מה שאני עושה- משכיבה ומכסה, יוצאת מהחדר, לוקח כמה שניות עד שנעמדת- חוזרת שוב, משכיבה וכך כמה פעמים שצריך.

אם היא לא בוכה אני נותנת לה לעמוד והלכת לעיסוקי עד שאני שומעת אותה בוכה( או במקרה היותר גרוע מפילה את כל הטיטולים מהסל שבעריסה, מורחת על עצמה משחה פתוחה שמצאה שם.... וכל מיני רעיונות מעניינים..)

לכל בכי אני ניגשת מיד ומשכיבה. זה מתיש אבל עובד

מבחינתי אין מצב להישאר לידה כי היא מנצלת את זה לתוספת של יחס ופטפוטים ולא הולכת לישון בכלל...

המון הצלחה

אני חושבת כמו אם כל חי, שעדיף לצאת מהחדר.
בכל זאת הקטנה שלי מאוד מפונקת וכרגע אני יושבת לידה עד שהיא נרדמת.
אני עסוקה בעניינים שלי עד שהיא נרדמת (סורגת/קוראת/גולשת בפורום...). אם היא נעמדת ובוכה- אני ניגשת ומשכיבה אותה.
נכון, זה דורש יותר מאמץ מאשר לשכב או לשבת, אבל זה לא נורא. בסופו של דבר התינוק לומד שבלילה זה זמן לישון, וגם כשהוא יודע לעמוד- זה לא הזמן לעשות את זה. זה תקופה וזה עובר.

לרדת מעמידה? לפעמים בהתחלה הם מסתבכים עם זה ולכן גם בוכים.

חוצמיזה, אולי לנסות לשבת לידו כשמשחק וילמד להיות יותר נינוח ולא לפחד שאת הולכת?

הוא עוד לא מצליח לרדת לבד וזו חלק מהבעיה..אני מפחדת להשאיר אותו לבד כשהוא עומד כי אז הוא עלול ליפול ולדפוק את הראש... (כבר קרה כמה וכמה פע')
אז נשארת ושוכבת במיטה לידו.
וכל פעם שהוא קם משכיבה אותו אבל הוא לא מפסיק לקום...
אתמול היינו ככה מלא זמן והותשתי ממש, הוא עמד אני משכיבה ושוב ושוב.. ותוך כדי הוא בכה... זה היה מתסכל.

תודה לכן יקרות! מקוה שיעבור לו מהר...

לרדת..
למשל תחזיקי לו בעדינות יד אחת במקום שיחזיק איתה שירגיש בטוח לקפל את הברכיים

במשך היום כשהוא נעמד תלמדי אותו איך לקפל רגל אחת ולהתיישב בחזרה. תכלס ברגע שהוא ידע את זה זה אמור להיות יותר פשוט

היא פשוט כותבת שלהושיב ולהשכיב

לדעתי תתגברי על ה"פאדיחה" מה שלדעתי ממש לא פאדיחה.
אני הייתי ממש ביישנית בכל הדברים האלה עד שפשוט נפתחתי כי חאלס היא ראתה מלא כמוני ולא מתרגשת מכלום ואני נטו שואלת אותה הכל טכנית וזהו . לדעתי זה הכי מומלץ 

אחרי שהאישה מגיעה לשיא - שהשיא הוא כיווץ הרחם. הוא פשוט מורגש יותר בהריון.
פשוט לנוח כמה דק'  

 

אם כן, פשוט נחים אחרי העבודה (כיף לך שזה חצי משרה!)

יש מזגן בעבודה?

 

אם יש כבר ילדים זה באמת קשה להיות סבלניים בחום הזה, במיוחד כשעייפים וכבד כל הזמן.

אני מרשה להם להיות במחשב כשאני גמורה כ"כ..

מה אפשר לומר?

עברתי הריון כמוך

עם משרה מלאה ושלושה ילדים

קשההההההההההה

קשהההההה

עושים הקלות בכל מה שאפשר

מתלוננים הרבה

זוללים מזגן בכמויות

ומחכים לסוף הטוב

אבל כך או כך-
כולנו אכלנו אותה...

שבחדר לידה היא שמעה מישהי צועקת ליד "הכל בגלל התפוח!"

אני גם תמיד תוהה לעצמי בקול בהריון ''למה? למה היא היתה צריכה להקשיב לנחש הזה? לא יכלה לחשוב עלינו? ''

הרי העונש לא מידתי בכלל.
נשמע שאיכשהו היינו מקבלות את העונש הזה בכל מקרה, אז טוב שהיה תירוץ.

זה מסוג הדברים שאנחנו צריכות לדבר עליהם לא מעל גבי הפורום
😁❤️

אותו מצב, הריון ראשון וחודש שביעי ברוך השם.
רק שהעבודה שלי מאוד קשה אז אני משתדלת למצוא לי מידי פעם זמן מנוחה קטן שפשוט לשכב, להרים רגלים ולנוח

אמנם ממש לא הריון ראשון..
והתחילו צרבות... וצריכה העמסה של 100..

המזל שלי שבשבועיים הקרובים יש לי עומס בעבודה שכמה שקשה משכיח את ההריון קצת..

ובחודש שמיני חופש ג-ד-ו-ל עם כולם בבית.. למזלי גם בעלי בבית..

ובתשיעי יהיה כאן שקט ואחזור חלקית לעבודה אבל יהיה צריך להתארגן לחגים שזה יעביר את הזמן..

ואז משחק ההימורים על איזה חג או שבת אפול.. ובאיזה תאריך הברית? מורכב השנה עם החגים..
מניחה ששאר השביעיות מזדהות...

אצלי זה היה בנוהל
אחרת לא הייתי מתפקדת
כמו זומבית שרוצה להרוג מישהו מעצבים, עייפות ותסכול

בהריון הראשון הייתי מגיעה הביתה וישנה עד שבעלי חוזר בערב, הוא מצא אותי ישנה...

היום איפה? המרץ שצריך להוציא עם הקטנה בצהריים הוא כל כך גדול! ב'ה!

לק"י

אבל הגדול היה בן שנתיים+

היא רק מריחה שאני פוזלת לכיוון הספה וגם ארטיק לא יעזור

לק"י

אולי היה משחק לידי, כבר לא זוכרת.

מה שכן, שבוע לפני הלידה הוא היה חולה ונשאר בבית. נדמה לי שבאותו יום שבו נסעתי ללדת (נסעתי בלילה), הוא פשוט לא נתן לי לישון...נמנמתי מתוך משחק והוא העיר אותי.

ב"ה הגדולה העסיקה את עצמה
הריון שלישי היה מורכב יותר 🤣

לק"י

דוקא שני הילדים שלי לפעמים מעסיקים את עצמם ביחד (אני לא בהריון, אבל מייחלת תשם בעז"ה).

בלי שליטה, אבל בואי נגיד שעם הפרחחון זה לא היה בטיחותי כ"כ..
מאחלת לך בקרוב ❤

בהריון ראשון נחים ונחים

בואי בהריון הבא

ואני חצי מאחר הצהריים מרוחה על הספה.
הילדים חוגגים, עושים בלאגן, אבל אני פשוט לא מסוגלת לעמוד/ לשבת יותר מידי. (חודש תשעי)..
אה, ואני לא עובדת כרגע (מורה..) אני פשוט כדור שמתגלגל מצד לצד.
אז נכון שכשאני קמה יש מהפכה, אבל אני באמת לא מסוגלת. כואב לי כל מקום בגוף... אז מה שאני עושה לפעמים אני לוקחת לידי כל מיני הפתעות קטנות שיעסיקו אותם לעוד כמה דקות וכשמתחילות בכיות אני שולפת משהו קטן (משחק שהם אוהבים, בובה קטנה וחמודה שעושה להם הצגה, ספר מעניין, משהו טעים..) ואני חייבת להודות שיש משהו יותר קל בשניים.. הם מעסיקים אחד את השני מלא. כולל לריב כמובן. ואני נותנת להם מלא מטלות... שים את זה בפח, תביאי את זה מהארון, תביאי את המסרק מהחדר, מי יכול להוציא את הכדור מתחת לשולחן?? וכו'. ואני ממריצה אותם בזריקות עידוד ןמרץ והם יוצרים סוג של תחרות ביניהם. ובמצבים קשים אני יכולה אפילו להחליף טיטול (רק פיפי, כן?) בשכיבה. אז כשאין ברירה, הילדים מתמודדים עם מה שיש!

לכן אם את מקבלת כל 32 יום הביוץ המשוער שלך הוא 16 יום מתחילת המחזור הבא - כלומר בדיוק באמצע. 16 יום מתחילת המחזור הזה

זה אומר שיש לך עוד 3-4 ימים לביוץ

הפרשת של ביוץ היא כמו חלבון של ביצה. לא מימית אלא ממש צמיגית שקופה ונמתחת.

כי שאריות נוזל הזרע שיוצא ומתייבש על התחתונים, משאיר מרקם של פירורים.

זה היה כמה שעות לפני שטבלתי.
בימים האלה שאנו יחד אני לא יכולה לדעת מה ההפרשות זה מאוד מבלבל.

גדול. הפרשות יבשות אינן מופיעות כבר למחרת הביוץ וגם לא יומיים אחרי. המרקם הממש היבש הוא הרי רק בימים האחרונים לפני הווסת הבאה.
אין לי הסבר...

הייתה לי הרגשה רטובה.. וזה היה סליחה על התיאור, עיגול שקוף כמו מים ובתוכו כמו עיגול קטן קרם כזה. ואחרי זה באיבר ראיתי פירורים.
יכול להיות שזה פשוט הפרשה שהתקשתה או משהו?

כשיש פטריה יש הפרשות ממש נוזליות מימיות, ואף מרטיבות את התחתונים.
ויש גם מרקם של פירורים, יותר לכוון פירורי קוטג׳ עדינים.
השאריות של הפירורים נמצאות גם על השפתיים וקצת בפנים.

מה התסמינים של פטריה? לא כואב לי ולא מגרד לי

במקרים הקלים - גירוד בלבד. כשזה מתפשט יותר ומחמיר מופיעים צריבה, והעור מאדים והגרד הופך קשה יותר, ויש כאב ואפילו בעת ניגוב פשוט.


אם את לא מרגישה או מבחינה במשהו מהתסמינים, וההפרשות חזרו לנורמה המוכרת - אין לי מושג מעבר להשערות האלו....

התחיל לי הכאב בטן הזה הרגיל שיש לי לפני טבילות.

אני מתארגנת ממש באריכות מידי ובהגזמה. אני יודעת את זה.

וכל פעם בלחץ ובסטרס ומלא שאלות 

ושעותת שעות שעותרוצה להירגש לפני הטבילה הזו ולא יודעת איך

שאלתי רב בשביל מישהי עם תיאור מאוד דומה,
ואמר שבסדר.
תראי לבלנית, היא בטח תדע להגיד אם זה בסדר, בטח ראתה הרבה כאלה.
ודרך אגב- כדאי שתשאלי רב בשביל הפעם הבאה, יכול להיות שלק ג'ל עדיף לא להוריד לטבילה, אם הוא עדיין נראה טוב.

.

אולי הוא יציע שעדיף לעשות לק..
אל תחכי לטבילה עצמה, תשאלי כמה שיותר מוקדם...

לסיום מעבירה צמר גפן עם שמן (תינוקות/שקדים/זית מה שיש לך) וזה עוזר

השאלה לא ברורה...
אני לקחתי כדור אחד ביום.

אם את יודעת מה האורך של השלב הלוטאלי שלך אז את יודעת מתי יש איחור...

ובאופן תקין הוא בין 12 ל16 יום, ובממוצע 14 אבל זה עדיין ממוצע..

אין לי כבר סבלנות לחכות לאיחור

עד כדי סטיה של יום.

זה תלוי גם בסדירות של המחסור אצל כל אישה...

היום זהו היום ה16 (הבדיקה הראתה ביום חמישי לפני שבועיים שני פסים שווים וגם ביום שישי שלפני שבועיים היו שני פסים שווים בצבעם.. כלומר המחזור היה איפשהוא בין שישי למוצ"ש) נראה שמחר ייחשב איחור..עד כה בדיקות הריון שיודעות לזהות לפני האיחור יצאו שליליות.

שהוא בהחלט לא חייב להיות קבוע ויכול להשתנות כתלות בכל מיני דברים, למשל לחץ.

מניחה שזה game over לחודש זה..

תנסי לספור בדיוק כמה זמן היה החודש, לפחות לחודש הבא זה יכול לתת לך אינדיקציה..

אני כבר 3 חודשים בודקת ביוץ ועד כה היה לי 16 יום, 17 יום ו17 יום.

העניין הוא שהמחזור הפעם ממש מוזר! בד"כ יש לי חצקונים ואני חיוורת, והפעם זה פשוט הגיע בלי חצקונים, ואני גם לא חיוורת... אני כן עם כאבים, וזה לגמרי דם ולא כתמים ורודים אבל זה ממש ממש איטי...יום שלם עם תחבושת אחת זה לא משהו שקורה לי בד"כ..(לרוב זה מתחיל אצלי לאט, אבל תוך כמה שעות מתגבר..)

לפעמים יש שיבושים או שינויים קלים בהורמונים..

לפעמים זה משהו אחר.

אם ממשיך להראות לך מוזר גם בהמשך אולי כדאי לבדוק זאת.

חלק מתופעות הלוואי שהמערכת עיכול מתחילנ לעבוד זה גזים.

יעבור.
אפשר לעשות עיסוי בבטן.

היה בייביק, סוף הדרך.

זה קיים היום?

אני לא מאמינה בזה.

וגם לא בלהימנע ממאכלים.

או שפשוט לא נתקלתי בזה שתינוק סובל ממש.

היא מקבלת תמ"ל?

ליקצ'יק הציל אותי בזמנו !!! 
זה טבעי . 
ב"ה . ותפילותת !! זה הכי חשוב, זה מה שנתן לליקצי'יק לפעול הסע"ד ! 

שוב.
כתבתי.
יש מצב שלא נתקלתי בתינוקות שממש סובלים.

אגב, מה טבעי בגלצרין?

הגליצרין זה בסך הכל מסמיך .+מאושר ע"י משרד הבריאות
וכן כנראה שבאמת לא פגשת אם את אומרת שזה לא נצרך . 

זה לא הופך את זה לטבעי.
אגב, גם טבעי לא בהיכרח בריא.
וזה מאושר כי זה ברמה מאושרת לשימוש למאכל.

וכן.
גם אצלנו צרחו. והיו דברים. אבל זה עובר. וחולף. ויש דברים יותר פשוטים ויותר טבעיים שאפשר לעשות לפני שרצים לכל מיני תוספים ותרופות.
במיוחד כשזה ילד ראשון.

כל ילד וחומרת המצב שלו. כל זוג ויכולת ההתמודדות שלהם, והרבה דברים מסביב: מידת העזרה מהסביבה, מצב נפשי של האם אחרי לידה וכד'...
ממני, שהתינוק שלה סבל 5 חודשים מגזים ועוד כמה חודשים מריפלוקס...
אני ובעלי עשינו משמרות בלילה וישנו בישיבה על הספה כמעט שנה...

ניסיתי לומא שלדעתי זה מוצא אחרון.
שיש קודם דברים אחרים שאפשר לנסות.

וברור שכמו שיש לילות שאם התינוק לא רגוע ולא ישן אז אני אתן אקמול גם אם אני לא בטוחה שמשהו כואב לו.

אבל לפני התוספים אני אבדוק ואנסה דברים אחרים.

ולכן כתבתי מההתחלה ש*אני* לא מאמינה בזה.

להתחיל בזה.

ששתו משקה אלוורה של חברת פוראוור וזה עשה פלאים! העניין במשקה שהוא מנקה את הקיבה של האמא ובכך החלב מועבר נקי ממזיקים😏 נראה לי שווה לנסות.

תבררי במכון הטרטולוגי.

אבל זה מה שאמרה לי אחות ליווי הריון שהתייעצה עם רוקחת לפני שנה וחצי+.

מניסיון עגום

לבחילות אני ממליצה לעקוב אחרי האוכל לראות מה עושה יותר ומה פחות.

ואם צריך אז גם עם המכון הטרטולוגי.
מה שאני מכירה - ג'ינג'ר וויטמין b6 (יש אותו גם בדיקלקטין), פארמין, דיקלקטין (בעיקרון אסור בהנקה, אבל תלוי גם בגיל היונק ובתדירות ההנקות. זה מחיפוש נרחב שלי ברשת. כמובן שצריך ייעוץ מקצועי. אני הפסקתי להניק בשביל הדיקלקטין, והוא לא עזר לי בכלל, אבל לרוב הנשים הוא כן עוזר...), וזופרן...

נשחקה במהלך הבדיקות והאכזבות.

בעזרת ה׳, תהיו מותרים - ואז עם האוכל יבוא התיאבון.

השבועות הראשונים צריכים להיות בהתמקדות לך ולתינוק.
אח"כ תשובתי עם כוחות חדשים לפעילות רגילה מול הילדים האחרים וגם לבעלך.
תני את הזמן לכל דבר.

כמה זמן את אחרי לידה? סביב השלושה שבועות אחרי לידה יש מין ירידה במצב רוח.

ילד ראשון?

קחי לך את הזמן כדי למנוע אכזבות ממך ומבעלך

חבל 

אין הרבה נשים שטובלות חודש או 5 שבועות אחרי לידה כמעט נדיר למצוא

את בסביבה טובה

דווקא בלידה הראשונה זה לא היה הרבה זמן..
תוך חודש משהו כזה טבלתי כבר

וככה זה לא נהרס שוב ושוב...
לי לקח 7 שבועות ולא ניסיתי לפניי בכוונה
הרבה הצלחה.. שווה לנוח כמה ימים לראות לתומך מה המצב ורק שממש נראה טוב לעשות.
כמו כן תשאלי רב כי ממש יש מצב שיתיר לך לעשות מינימום בדיקות.

אם זה תקין שאחרי כמה ימים נקיים פתאום זה חוזר שוב

לכן זה כל כך מתסכל תמיד

 

שמעתי כבר שני סיפורים שביום השביעי חזר הדימום.

זה כבר לא נראה באופק

אבל זה בהחלט אינסופיייייי כשנמצאים בפנים

אמרתי לבעלי שישאל אולי זה דיני כתמים כי זה נראה בסוף פחות או יותר..

אמר אין מה לשאול כי עדין זה נקרא חזקת רואה עדין....

לא כל דבר מתאים לי חינוכית ואני גם לא רוצה שהם יגדלו ע''י הישוב. אני חושבת שההורים צריכים לגדל אותם.

מה שכן, משתדלת לשמור על סדר יום קבוע:
בבוקר קייטנות (של ביה''ס עד כתה ג חינם ובגנים יש כאן קייטנות של נערות שממש זולות עד 13:30).
צהריים עד 16:00 אני לא מרשה לצאת מהבית ולא חברים.
חשוב לי שיש להם זמן משפחתי שקט. לקרוא, לצייר, משחקי קופסא, הרכבה וכו... וכיף שעכשיו אין ש.ב. אפילוצהבנים בתלמוד תורה פחות מקבלים שיעורים עכשיו.. לפעמים מרשה בריכה בחצר. (ממש קטנה ונמוכה שממלאים ושופכים באותו יום. אני פחדנית בנושא הזה..)

בין 16:00-19:00 מרשה חברים, אופניים, כדורגל, לפעמים יוצאים לגינה. אבל הם חייבים ליידע אותי איפה הם ואצל מי. אני לא מרשה שוטטות בין בתים של חברים. רק הליכה לחבר מוגדר. ומקפידה מאוד שיחזרו בזמן. אם יש פעילות ביישוב שמתאימה אז מרשה ללכת. אבל ממש לא בתדירות גבוהה.
ןב 19:00 ארוחת ערב ומקלחות, הגדולים מנחה וערבית וסוף יום..

אצלי הקושי הוא בהשכבה. לא מצליחה לשכנע שהגיע הלילה.
למשל עכשיו שתי הבנות הגדולות נרדמו,
הבן הגדול מאלה שבבית עוד לא חזר משיעור,
וכל האחרים ערים וחוגגים.. כולל הקטנים ממש שנרדמו צהריים..
וזה אחרי שבשמונה כולם היו מקולחים בפיזמה אחרי אוכל..

חידה איך הם מתעוררים בבוקר..

ולאחרונה עברנו דירה.
לא חושבת שזה באמת משנה
בכל מקום יש מתנ"סים ופעילויות, ואפשר למצוא דברים שיתאימו לכם.
אבל זה רק פעם או פעמיים בשבוע במקרה הטוב. זה צ'ופר, ולא תכנית לחופש.
אני גם לא שלחתי הרבה שנים ל קייטנות. אבל עשיתי לילדים שלי קייטנה בבית, עם סדר יום מאוד ברור.
כל יום יציקה או פעילות מדע, חוברות חופש, שעת לימוד תורני ושעת קריאה, וכל יום יציאה לפחות לשעה לחצר או גינה או כדו'.
הרציונל שלי מאוד דומה למה שכתבה באר מרים

יצירה יש לי לא מעט וכולם אוהבים.

וצריכה עצה גם לגבי הבת שלי שמאד זקוקה לחיזוק בתחום הלימודים בקיץ ומתנגדת בכל תוקף. אני מתכננת להושיב את שני הגדולים לקריאה ועבודה עצמית (הוא מאד אוהב חשבון, היא צריכה בעיקר עבודה בתחום של הבנת הנקרא). כרגע הם בקייטנת ביה"ס, פעמיים בשבוע שיעורי שחיה (בימים האלה לא מצפה לכלום) ובימים אחרים מלחמת עולם עם הגדולה בנושא הלימודים.

 

פעם בחופש גידלנו גבישי סוכר.
נראה יהלום על מקל.
אפשר גם ממלח, אבל זה לא טעים (נראה כמו קוביות, פעם ראיתי באינטרנט שלמדנו יצא בצורת תפילין)

לגבי חיזוק לימודי- אני עושה כמה דברים:
1. יש לכל ילד משימות יומיות מוגדרות שהוא צריך לעשות. לדוגמא: תורה: לימוד 3 משניות בעל פה. לימודים: 3 דפים בחוברת חשבון, 5 דפים בחוברת אנגלית. עזרה בבית: סידור חדר ושטיפת כלים. קריאה: שעת קריאה.
כל המשימות האלה כתובות בטבלה, וכל אחד שמסיים מסמן וי ליד השם שלו וליד המשימה.
כל יום יש צ'ופר שמקבלים רק לאחר שמסיימים את כל המשימות. למשל- סרט, או גלידה, או כדומה. (אצלנו במהלך השנה כמעט לא משתמשים בסרטים/טלוויזיה/משחקי מחשב. אז אפילו חצי שעה לשחק במחשב זה צ'ופר שווה מבחינתם. אבל בכל בית אפשר למצוא מה מתאים לו)
בנוסף, כשכל הילדים מסיימים את כל המשימות השבועיות- יש הפתעה שבועית. למשל- ים, פארק, יום טיול, וכדומה. גם אם לא הצלחנו לצאת השבוע- אנחנו רושמים את זה, ואז נצא תמורת שלושה שבועות לקמפינג שלושה ימים.
ככה יש איזון בין הכיופים בקיץ, לבין החובות. וחייבים למלא את החובות כדי להשתתף בכיופים.
והילדים יודעים שמי שלא יעשה- באמת לא יקבל. למרות שזה הכי מבאס אותי, רק ככה זה עובד. כמובן שזה בדרך כלל לא קורה. כי בפעם הראשונה שכל הילדים יראו סרט ואחד לא- הוא יבכה. ואני אגיד לו- באמת חבל שלא עשית את המשימות. תסיים מהר ותצטרף לסרט. והוא יגיד- אפשר להשלים אחר כך? ואני אתן לו, אבל בפעם השניה כבר לא אתן. והוא ישתדל שזה לא יקרה שוב, וגם האחים שלו יפנימו את זה...

הפעלות מדע וטבע | קטגוריה | פורטל תוכן מקצועי להורים וילדים

http://www.tilas.net/katalogahrkot.html

ניסויי מדע בבית | מכון דוידסון לחינוך מדעי

אחר הצהריים קסום עם הילדים - אורטל בובר

תרשמי בגוגל "שעשועי מדע" ותגיעי לעוד המון דברים נחמדים שאפשר לעשות בבית

אבל יש קייטנות הרבה יותר בזול. הקייטנות אצלנו הן לא-ה.
לגדולים בז-ח יש "סיירת" שזה בעצם סדנאות אבל זה רק 3 פעמים בשבוע בממוצע. לא לכולם יש תעסוקה מלאה בשעות הפנאי האחרות..
יש עוד פעילויות מועטות לז-ח ולנוער ט-יב אבל זה לא ממלא את כל הזמן וזה גם עולה כסף. יש נוער מגיל 14 שעובד.
לאמהות עובדות זו בעיה להעסיק את הילדים גם כשגרים בישוב.

מצאתי את האתר הזה לבת שלי

משחקים מתמטיים מקוונים, מערכי שיעור ודפי עבודה

 

עולה 70 שח למנוי לשנה

משחקי חשבון ממש ממש טובים , והכי מוצלח, ממש ממש משחקים. הבת שלי מחפשת לשחק בהם והגדולות מתלוננות למה אין גם לגיל שלהם

במקום לקנות חוברות תרגול לחופש ולשבת איתה ולהזכיר לה קניתי את המנוי הזה, שווה כל שקל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי יש לך אתר בסגנון לקריאה, עברית?

צריכה להגביל אותה בזמן ביום... בחיים לא חשבתי שאצטרך להגביל אותה בתרגול חשבון 

לא מכירה כזה לעברית, אבל גם לא חיפשתי

אני עושה איתם הסכמים, קוראים ספר שבחרנו יחד תוך שבוע, ואז מקבלים פרס כלשהו

 

 

 

או סבב אמהות. תתאגדו בערך 5 אמהות
בכל יום אמא אחרת לוקחת 5 ילדים מ
ומארגנת להם פעילות.
וכך חוזר...
יוצא שאת עם כולם יום בשבוע

והילדים איתי בבית.
בני כמה הילדים שלך? לא כתבת
ואצלנו אי הרבה הפעלות לילדים שמתאימות וגם שיש לו תמיד מתאים לי ללכת איתם כי לבד לא שולחת עדין ויש לי 2 קטנים שעוד לא מתאים להם ההתפעלות שיש ברוב המקרים. אז אני המפעילה ואני יכולה לספר לך מה אני עושה.
קודם כל סדר יום הכי חשוב לא משנה מה אבל שעה קבועה שקמים ארוחות מסודרות ושעת שינה קבועה כמובן שיש מדי פעם שינויים אבל ברעיון יש שגרה די קבועה.. אז ככה..
קמים בבוקר נטילת ידים מתלבשים תפילה מארגנים את החדרים קצת משחקים ואז מכינים יחד ארוחת בוקר..
אח"כ או יוצאים לגינה או עושים יצירה קטנה אפילו סתם צביעה פעם בשבוע הולכים לגימבורי חינם ופעם בשבוע קניות אז כבר כל הבקרים מלאים.. ארוחת צהרים אני הולכת עם 2 הקטנים לנוח הגדולים משחקים בסלון או משאירה להם יצירה שאפשר לבד..
מתעוררים משנת משחקים או הולכים איתי לחברים מתארגנים לארוחת ערב מקלחות והולכים לישון בשבע וחצי בערך.. אני כל שבוע עושה תוכנת שבועית ותולה על המקרר הילדים בני 10,3,5,8חודשים וכמובן הרבה מגייסת אותם לעבודות הבית. למשל הגדולים נורא נהנים כל צהרים "לשטוף" את בית עם סמרטוט רטוב ולארגן אחרי האוכל.. או לחתוך סלט בקיצור הם בנתיים נורא נהנים והיו מעט רגעים של אמא משעמם לי אבל זה תמיד קורה באיזה שלב גם בזמן הלימודים לפעמים..

וןבכזה רוגע ושמחה זה נשמע, כל הכבוד לך!

אבל אני חושבת שעברתי שינוי טוב. ולהגיד לך שאין ימים שכולם רבים עם כולם ואני צורחת על כולם כמו מכשפה... ברור שיש אבל יש הרבה רגעים יפים וכיפיים.
והכי חשוב כשבעלי מגיע אני קורסת על הספה ואומרת לו שיתחיל לתפוס פיקוד... ושמונה כשהם נרדמים כולם אז בכלל אני נדבקת לספה וקשה לגרד אותי משם חחח

נראה לי יש יותר לאן לצאת...
זה מאוד עוזר שכל הבנין בסגנון שלנו, הבנין מלא ילדים, ויש שעות שהילדים משחקים עם חברים ואני יותר פנויה לבית או לעצמי.
אפילו בבוקר כמה ילדות ( בכיתה ד )בבנין אירגנו קיטנת חברות, כל בוקר הם אצל חברה אחרת שמארגנת פעילויות....
אני משתדלת לשמור על סדר יום פחות או יותר:
בבוקר קיטנת אמא או לפעמים אחת הבנות אחראית,בן שתיים לארבע אחרי ארוחת צהריים כולם יושבים לקרוא ללמוד משחקי קופסא וכו... בן ארבע לשש- שבע אני מרשה חברים יוצאים לגן שעשועים לספריה...
השנה עשינו קיטנת אותיות- כל יום פעילויות באות אחרת. לדוגמא א- אפיה אוהלים...בשלושה שבועות ראשונים של החופש הקטנים בקיטנה עד אחת , כך שעדין לא התחלנו...

בד"כ כן, יש פעילויות ונחמד. לא הולכים לכל דבר. לא כל דבר מתאים לכל גיל...אבל המתנס מאד משתדל.

 

תנסי לבנות איזה לוז חופש... 

אין לי מושג למי פונים, בטח הצדיקות פה יודעות

תפני למנהלת, @ט'

אולי תנסו להחליף כיסא? לודא שלפני שהוא נכנס לסלקל עשה גרעפס

ולפי שכולם קופצות עליי שסלקל זה לא בריא

א. רק כמה דקות כל פעם
ב. תינוק בוכה באוטו זה לפעמים מסוכן מאוד

היא בנויה כדי לתת הגנה מיטבית במקרה של ח"ו תאונה
אבל סתם ככה היא לא בריאה

וזה מסוכן שהתינוק בוכה ברכב כי זה גורם לחוסר ריכוז

מסיח את הדעת מאאאאאאאד

אני ממש לא יכולתי לנהוג ולהתרכז בכלום ככה

עדיף לעצור בצד להרגיע אותו

גם התינוק שלנו בוכה ממש בנסיעות, עוצרים בכל הזדמנות, ברגע שהוא יוצא מהסלקל הוא נרגע וננסה לשחק בכל דבר שהוא יכול, אבל בשניה שאני מכניסה אותו בחזרה הוא ממשיך לבכות...
באמת אני כמעט ולא נוסעת איתו לבד, כשנוסעים כל המשפחה בעלי נוהג ואני מתייחסת אליו (לא שזה עוזר, אבל לפחות בעלי יכול להיות ממוקד רק בנהיגה...)

אם לאחותו שיושבת לידו יש כוח ומצב רוח מתאים, לפעמים היא מצליחה לשעשע אותו יותר זמן (הכי הרבה שהצלחנו היה כ40 דקות וזה היה בהחלט מרשים, לרוב הוא מתחיל לבכות הרבה לפני...).

לעבור לרכב גדול יותר, עם מקום נוסף.. לך.. לידו.. זה מה שאנחנו עשינו ואף אחד לא הבין למה עם 3 ילדים עברנו לרכב 7 מקומות..

ממש הזיע בתוכו והתחיל לצרוח. יש סלקלים שממש מחממים להם את הגב ...ויש סלקלים מאווררים

תבדקי אם הוא מזיע מאחורה שאת מוציאה מהסלקל

יש תינוקות שסובלים מסוג של חשמל סטטי ברכב. יש איזה משהו שמנטרל את זה אולי תבדקו את זה

זה יעבור עם הגיל... בינתיים כמו שהצעת, להפחית בנסיעות ולתזמן עם הארוחה והשינה.
אולי חיתול בד או בובה לחבק יעזרו.

ואצלנו גם נדרשתי לשתוק כדי שלא ישמע אותי... אבל אולי זה בגיל יותר גדול לא זוכרת...
וגם לראות מי האח שלידו. לפעמים יש אח עם יותר תושיה שיכול להרגיע...

שלנו בן שנה ו5 ולא אוהבת נסיעות בכלל..
האמת הוא עוד בסלקל כי הוא ממש קטן, אבל לאחרונה כבר צפוף לו, אני ממש מקווה שכשנחליף לכסא בטיחות עם כיוון הנסיעה ויותר מרווח, הוא יהיה יותר רגוע בנסיעות.
אבל לא חשבתי אף פעם על לנסות מוזיקה, מעניין אם יעבוד..

תלוי בילד ובמידת הסטרס שהוא כבר נכנס אליו. לפעמים אמא ששרה זה מרגיע... לפעמים לא. ולפעמים גם מוזיקה זה לא עוזר באמת...

תודה!

יש שם גם בייבי-שלמה ארצי(baby beat), בייבי ביטלס וכו';) יש בהם משהו מרגיע, אצלנו זה עזר לפעמים. (לה, אנחנו השתגענו)

חיפשתי ביוטיוב מוסיקה לילדים לקראת שינה וזה באמת עזר לו (למרות שהמוסיקה באמת די חופרת...) אבל רק תוך כדי שגם ליטפתי אותו (אני יושבת לפניו, איכשהו מצליחה לשלוח את היד אחורה ללטף אותו בתנוחה לא נוחה במיוחד...). גם זה לא עזר לכל הנסיעה ומתישהו נמאס לו, אבל זה כבר היה ממש מעט לפני שהגענו...

או גלי ים או משהו כזה.
לבן שלה זה עזר פלאים...
ואנחנו שמים של הרכב "שבט אחים". הבן שלי ממש אהב.
חפשי ביוטיוב. יש להם רצף של מעל שעה שירי ערש יהודיים (ויש המלאך הגואל שחוזרת על עצמו גם למשך מעל שעה וזה באיזשהו שלב חופר...)

אצלנו עזר לשים הצללה ממש רצינית על החלון. זה גם עזר בלילה כי האורות של הכביש נראה לי שגעו אותה, וגם ביום שהשמש סינוורה ובעיקר חיממה.
וגם אולי שווה לשקול לעבור לכסא בטיחות רציני יותר(אלו שמיועדים מ0- גיל גדול), לרוב הם יותר מרופדים ונוחים

העברתי לכיסא בטיחות מגיל 0 וכבר כלא היה.

פשוט תזמנתי נסיעות כשישן
או שממש נמנעתי מהן.
נסענו להורים שבת לילה קודם כדי לחסוך צרחות אימים יום למחרת ברכב.

זה עבר לו לקראת גיל חצי שנה
גם היום מתעצבן מנסיעות של יותר מ20 דקות
לרוב מוסיקה מסיחה את דעתו מהבכי לכמה דקות

יש תינוקות שרגילים לישון על הבטן ובגלל שבסלקל הוא על הגב, אז הוא מצליח להרדם ולהרגיע את עצמו.

בנוסף- תבדקי שהסלקל נוח לו. יש סלקלים חמים/ קשיחים/ רחבים מידי שלא מתאימים לילד.

שהרצועות לא היו בגובה הנכון.
ברגע שסידרתי היא נרגעה לחלוטין.
בהצלחה!

הוא בן חודשיים ושונא ממש נסיעות..

לא עוזר אם אני יושבת לידו מחבקת אותו או מנסה להרגיע הוא פשוט צורח.

הפיתרון היחיד- לצאת לנסיעה כשהוא ממש עייף, להרדים אותו לפני הנסיעה על הידיים ואז להעביר אותו לסלקל.

ככה שרדתי נסיעה של שעתיים בשקט גמור..

ועד היום שונא נסיעות אומר שיש לו בחילות (כיום בן כמעט 9..)

 

לדעתי מניסיון. יש כאלה גם מבוגרים  וגם ילדים שפתרון לבחילות בנסיעה הוא, לראות את הנסיעה דרך החלון. ויתכן שהתינוק שמשכיבים  אותו עם הפנים כלפי התקרה  של האוטו, התינוק ממש סובל. לכן כדאי לנסות להושיב תינוק באוטו  בישיבה זקופה מעט

בצורה שיוכל להביט בחלון האוטו  החוצה ואולי זה יעזור לו להרגיש יותר טוב.

שלא

עכשיו הוא כבר לא מתלונן בנסיעות אם זה מעודד, רק מקיא 😳
אין לי שום עצות, רק זוכרת ששום דבר לא עזר...

האם צריך להערך מראש ולהתחיל לתת לה למשל בקבוק תמ"ל ביום עוד לפני שאני חוזרת לעבודה? (כדי להרגיל את הגוף לייצר פחות חלב?)

כדאי לך להתייעץ אישית עם יועצת הנקה כדי לקבל הכוונה מדוייקת איך להתנהל.
וכדאי בהחלט לתת לתינוקת בקבוק תמל לפני תחילת המסגרת, כדי להרגיל לטעם וכדי לוודא שאין רגישות וכדי להתחיל להרגיל לבקבוק.
בהצלחה!

ביהודה הנשיא מומלץ

אחרי שתאכלי ארוחה טובה ותעשי מקלחת, זה מגביר את החלב. תשתדלי שיהיה בדיוק בין ארוחות כדי שיתמלא שוב (למרות שגם אם אין בדיוק חבל, הגוף מייצר עוד באופן מידי בזכות הגירויים של התינוק על השד).

גם בלילה התינוק מגדיל את הרווח בין הארוחות שלו.

אם זה רק לשעת חרום הייתי איתם בבית אז לא כל כך יצא שהייתי צריכה להשתמש . היי תקופות ששאבתי פעם ביום ובין תקופות שהיה לי כמה בקבוקים במקפיא ולא הרגשתי צורך בעוד אז שאבתי רק כשהרגשתי מלאה ממש

ובין ההנקות...
אני לא עשיתי בשעה קבועה כל פעם בשעה אחרת כדי לא להרגיל את הגוף ליצר בזמן הזה . ואם לא יצא מנה היא שואבת עוד קצת בזמן אחר ביום, מביאה לאותה טמפ' במקרר ומחברת .