פורום הריון ולידה (עמוד 3298)

והעדיפה שם,

תשאלו רב 

אחר כך כשהוא רוצה לבוא לבקר יכול להיות שיצטרך לחכות בחוץ במקרה שיש מת עד שמעבירים את המת

 

 

בעלון שמצורף לגלולות

לידיעתך, זה ממש פשוט למצוא את זה. כתבתי בגוגל את השם של הגלולה, והופיע לי העלון המצורף

לי גם היה בערך בשבוע הזה וגילו לי המטומה, ב"ה היא הייתה קטנה ונעלמה עם הזמן. אבל הונחתי לנוח ולעקוב אחרי זה.

בקשר לדימום. תתייעצי עם רב!
ממליצה מאוד להתקשר לרבנים של מכון פועה. הם מאוד בקיאים בנושא.
בכל אופן, כמובן שאל תאסרי את עצמך לפני שאת מתייעצת.

יש הרבה פרטים בהלכה.

וזו שאלה לרב

הנתונים

אף פעם לא שמעתי  רופא שמעריך מה המין על סמך נתונים של גודל ודופק יכול להיות שלא הבנת אותו נכון?

אבל בזה הוא פשוט הודיע לי שזה בן וכשהייתי בהלם הוא לא ניסה אפילו להראות לי או להסביר על סמך מה הוא אמר את זה.

שזה היבה ממש ברור אז הוא לא התעכב על זה

הוא היה ככ יסודי ולא הפסיק לדבר ולהשוויץ בכמה שהוא מומחה ואם הוא היה יכול היה מראה לי גם את השיניים....

זה הוא ענה לך ככה בכל אופן כמו שרשמתי לא קובעים מין על סמך דופק וכו עד כמה שידוע לי

וכשרואים בן זה בדכ ודאי

אצלי בשבוע 14 הרופא בסקירה ראה בוודאות, וכשאמרתי לו שחמי הרופא אמר שאי אפשר לראות בוודאות בשהוע 14, וגם אם כן, זה בטוח בן, הוא אמר שהיום, עם המכשירים המתקדמים אפשר לפעמים לראות גם לפני כן...

אפשר לראות אלא שרופאים לא מתחייבים במאה אחוז

ואצלי הרופא אמר ב100% שזו בת בשבוע 14

אבל זה באמת לרוב לא קורה

וגם כשאמרו בן זה היה בטון של- הממ כנראה נראה לי שזה בן..
לא בטון בטוח

וכנראה רופאה פחות מומחית

אבל בהחלט הופתעתי בסקירה המאוחרת כשהיא דיברה אוטומטית בלשון נקבה ואני הייתי בשוק

לרוב אם ראו בן ואמרו בבטחון זה בן
ולא הגיוני לפי הדופק
כנראה ראה עוד קודם ורק בסוף התייחס למין העובר

לא יודעת, לא הייתי סומכת על הרופא הזה...

גם את זה היה מראה לה😁
כי הוא מומחה..

פשוט הן בתוך החניכיים ורק עוד לא יצאו החוצה..
אבל אולי אני מתבלבלת

היה לנו סיפור הזוי באית הבנות בסקירה המוקדמת אמרו לנו זה בת
ואמרנו לרופא איך אתה יודע, אתה בטוח אתה בטוח?
והוא רק אמר כן כן,
בסוף הוא התעצבן ואמר - כן אני בטוח! הנה הדגדגן
זה היה מביך...

אותכם בכוונה מה שרואים זה השפתיים 

והוא לא היה עצבני ולא ניסה להביך, היה חלק מההסבר כמו על שאר אברי הגוף. "אתם רוצים לדעת את המין? זאת בת. הנה רואים פה את הדגדגן"

אז זו בת... אבל לכן זה באמת לא מאה אחוז כי זה תלוי במראה של העובר

הרי אפשר לראות בבדיקה באולטרסאונד של האיברים, אבל לא נראה לי אפשר לאמר בוודאות שלפי הדופק זה בן..

חוץ מזה שכלום לא וודאי בשבוע הזה. סיכוי של 50 אחוז...

גם לי הרופאה זיהתה שזה בן בשבוע הזה, אבל לפי המראה של איבר המין, ממש לא לפי הדופק.

 

הוא נבדק ע"י אולטראסאונד יחסית פשוט. משבוע 11 ניתן לראות.
הטכנאי (כל טכנאי יכול לבדוק, לאו וודקא רופא US) מעביר מתמר על העכוז של העובר ומחפש סימנים לאברי מין.
אצל בן רואים בהתחלה פין ובהמשך ההריון גם אשכים.
אצל בת רואים התחלה של שפתיים.

בחיי לא ראיתי טכנאי US שמעריך מין עובר לפי פרמטרים כמו דופק , משקל, גודל וכו. זה לא נכון ולא מקצועי.

בהצלחה

והטכנאית אמרה שלפעמים הדגדגן יכול להיראות כמו האיבר מין אז אי אפשר בכלל לדעת בוודאות בשלב מוקדם כזה, היא גם הראתה לי את האיבר- לא בטוח שזה באמת זה היא אמרה שיש מצב גם שזה בת.. בכל אופן כרגע לוקחת את דבריו של הרופא בעירבון מוגבל ומחכה לשבועות יותר מאוחרים

מתאווררת?

מזל טוב!
ידוע שהנקה משפיעה על החשק. ולרוב לא לטובה..
חודשיים אחרי לידה זה נורמלי לגמרי שאין חשק. הגוף עבר טלטלה וזה נחשב ממש נורמטיבי.

כדאי לפתוח את זה מול הבנזוג בזמן רגוע במשך היום, ולא בחדר שינה. להסביר שזה לא קשור אליו אלא אליך, להורמונים של ההנקה ושלא יקח אישית. ושזה יכול לקחת זמן וזה טבעי.
חוצמזה אפשר להיכנס להריון עם הנקה מלאה, אז אם חשוב לך לא להכנס להריון כדאי להוסיף אמצעי מניעה.

בהצלחה!

חשק ותשוקה.

לא רק להורמונים הנוספים שאנו לוקחות בגלולות יש השפעה.

הורמונים שמשתחררים בעת ההנקה (פרולקטין) עשויים לגרום להפחתה בחשק המיני, ואילו ירידה ברמת הורמונים אחרים כמו אסטרוגן גורמת ליובש בנרתיק.

לא רק אצלכם. כל מאמר סביב בעיות בזוגיות כשיש תינוק יונק בבית, מתאר גברים שחוויית דחייה מתמשכת מצד הנשים. הנשים מתארות תחושה מתסכלת מאוד של הגברים וגם של עצמן. בתקופה שבה ממילא הכול מורכב כל-כך, היחסים (או יותר נכון היעדרם) הופך לנושא טעון וכואב.

המיניות איננה מנותקת מן המצב נפשי והפיסי. עייפות תהומית מעלימה אצל רוב הנשים את החשק בכלל ואת החשק המיני בפרט. התינוק דורש אנרגיה עצומה מאמו: להניק, להזין, לחתל, לנוע, למרוח, לחבק, שוב להניק (אני מתעייפת רק מלהיזכר...), וכפועל יוצא אין כמעט זמן לאכול, להתקלח, לנשום, לישון...

כך קורה שבמאזן האנרגיה לאחר הלידה, הנשים נמצאות רוב הזמן ב"מינוס". אימהות מספרות שבעוד בן הזוג מנסה את מזלו, הן עוסקות בחישובים כמה זמן יישאר להן לישון... התחושה של חשק קשורה אצל הנשים להלוך-רוח נפשי וכשאישה עסוקה כל היום בשאלות בעניין התפקוד האימהי ובמטלות האין-סופיות, החשק "הולך לישון".

עניין משמעותי נוסף הוא התחושה של אימהות שהן "שבעות ממגע". בחודשים הראשונים זקוק התינוק למגע רב, והוא אכן נמצא צמוד וקרוב לגוף אימו – בהנקה, בתנועה, בהוצאת אוויר. הרבה פעמים, כאשר בני-הזוג חוזרים בערב, האימהות רצות למקלחת פשוט כדי להיות קצת לבדן, ולהזכיר לעצמן איפה הגוף שלהן נגמר... ניסיון למגע מצד בן הזוג נתפס על ידן לפעמים כ"זולל אנרגיה": הנה עוד אדם שזקוק ממני למגע נוסף על התינוק.

הגברים, מצדם, מרגישים פגועים. הם רצו להביע חיבה, ליצור קשר באמצעות מגע – והם מקבלים "כתף קרה", בלי להבין מדוע זה מגיע להם...

חשטבבשגם בעלך יקרא את ההסבר הזה.
חבל על המאמת לחפש תירוצים ואשמים בירידה המשמעותית בכמות היחסים ובאיכותם, ממליצה לנסות ליצור קרבה ואינטימיות חדשים. חשוב מאד שתדברו זה עם זו. אני יודעת – גברים לא "מאמינים" במילים, ומצד שני המערכת הזוגית נמצאת בהלם, וצריך לעזור לה... כדאי להקשיב, אפשר לנסות "לשדר" את הקושי ואת הגעגוע זה לזו, להסתכל זו לזה בעיניים באומץ, לבכות, לצחוק ולפחוד יחד.

וכן, לנסות מדי פעם להתקרב ולהחזיר את המין לחיים שלכם. עם הרבה סבלנות ונשימה א ר ו כ ה. זה אולי לא יהיה מושלם וגם לא-בדיוק כמו פעם, או לפחות כעת, לא כמו פעם.

הדברים עוד יחזרו לקדמותם!

הלוואי וכל הגברים בעולם ידעו אותו.

שמבחינה ביולוגית קיום יחסים בראש ובראשונה מטרתו היא הולדת ילדים.
לכן החשק עולה לקראת הביוץ ויורד אחריו.
באופן דומה, בתקופות של הנקה אינטנסיבית, חוסר החשק מגן על התינוק היונק מפני היריון נוסף שיסכן את ההזנה שלו.

חוסר חשק שלי = הגנה על התינוק

והתינוקת הכי חשובה, אז זה עושה הכל לקביל 

הולכת לספר לבעלי

עזרתן לי מאד..

ויחד עם זה צריך לזכור שהצרכים של הגבר עדיין קיימים, ובעולם מלא גירויים כמו שיש לנו היום- זה מאוד לא בריא לא לאפשר לו למלא את מאווייו הטבעיים, וגם לא פייר. תקופה ארוכה כל כך בלי קשר עם אשתו- מאוד קשה לו.
הגיוני שתהיה ירידה במינון,
אבל להפסיק בכלל לא הגיוני.
את היית נפגעת (בצדק!) אם היה מכריח אותך להיות איתו בניגוד לרצונך, כי זה מעיד על חוסר רגישות כלפייך. גם הוא נפגע כשאת לא ממלאת כלל את רצונו. גם זה חוסר רגישות, שלך כלפיו!
כמו שאת מצפה שיתחשב בך להוריד את המינון- תתחשבי בו ושתדלי להיות שם בשבילו גם כשאת פחות עם חשק.
כדאי שתדברו על הנושא בנחת. תקשיבי לו ולצורך שלו, תסבירי לו את מצבך מבחינה פיזית ומבחינה נפשית, תסכמו ביחד על מינון שיהיה מקובל על שניכם, ותעשי מאמץ לעמוד בכך.
פעמים רבות החשק מגיע תוך כדי, ובכל מקרה מעשה כזה גורם לחיזוק הקשר בין בני הזוג, ובסופו של דבר שניהם מרוויחים ממנו.

גם אצלינו זה עדיין קורה מדי פעם, אם הוא לא טרח ללעוס..
והוא בן שנה וחצי כמעט

הוא אכן בולע חתיכות שלמות, אבל גם אני יכולה לבלוע חתיכה של משהו בלי ללעוס כמו שצריך וזה לא יצא בתור חתיכה שלמה... זה מתעכל בכל זאת. אז אצל תינוקות אם הם לא לועסים זה לא מתעכל?

לוקח לזה זמן, זה חלק מהתהליך של לימוד הגוף להיות מוזן מאוכל אחר שהוא לא חלב אם

לא צריך לפרט, נכון?

ולכן לא צריך להקשות על הגוף ולהאכיל אותו בדברים שלא מתעכלים.
לכן שאלתי לגבי התינוק, האם זה חלק מהתהליך שהגוף לומד לעכל אוכל, או שזה מראה על קושי בעיכול ואז אולי כדאי לחכות עוד קצת ולתת למערכת העיכול להבשיל יותר.

הרבה הצלחה...
לגבי 3 ו4
זה לא מסוכן לתינוק אם יוצאת צואה בלחיצות. (יש כאלה שאומרים שזה אפילו טוב להעשרה של האכולוסיה החיידקית של התינוק) GBS הוא חיידק שנמצא בנרתיק ולכן בכל מצב של לידה וגנילית התינוק למעשה ייחשף לחיידק במידה ויש נשאות אקטיבית. בלי קשר לצואה או לא.
אני ידעתי שיצאה לי צואה פשוט כי ראיתי את האחות מנגבת אותה. ילדתי בלי אפידורל ועדיין לא הרגשתי שזה יוצא, מאוד קשה להבדיל בתחושות בזמן של צירי לחץ, במילא הכל שם נפוח לוחץ וכואב. ויכול להיות שלא יצאה לך, בכל מקרה האחיות ישר מנגבות את מה שאפשר. (אין מה להתפדח מזה אגב, זה קורה כל-כך הרבה..)

לגבי הסימפוליוזיס-
זה גמישות יתר של האגן. (בגלל הורמון מסוים שמשתחרר בהריון ויותר לקראת הלידה)
החוסר יציבות של האגן זה מה שמכאיב לך. אולי תנסי לישון על מזגרן עם יותר תמיכה, פחות לשכב על הצד...

בלידה זה לא אמור להפריע לך חוץ מהכאב..

לגבי הGBS -
חיידק בתעלת הלידה שעלול לפגוע בתינוק כשהוא יוצא מאותו איזור.
יציאות בלידה לא אמורות להזיק לתינוק. גם אם יש לך GBS חיובי.
במצב הזה נותנים אנטיביוטיקה לוריד בקבלה לחדר לידה וכן כל 4 שעות מנה נוספת. אם האנטיביוטיקה הסיכוי שהתינוק יחלה שואף ל0 אחוז.
מה שכן - בלידה עם GBS חשוב להגיע לבי"ח בזמן ולא לדחות כדי להגיע לחדר לידה ברגע האחרון. אחרת יש סיכוי שהמנה של האנטיביוטיקה לא תתחיל להשפיע לפני שהתינוק יצא.

בדרך כלל כשהמיילדת מזהה שיש יציאה היא מנגבת באלגנטיות אפילו מבלי להודיע לך כדי שלא תתיביישי בזה. ואת כמובן לא תשימי לב כי הכאב באיזור מטשטש כל זכר לדברים אחרים...

1. לגבי כאב של סימפיו בכללי, הבנתי מנשים שפיזיו רצפת אגן מאוד עזר להן בשילוב עם רפואה אלטרנטיבית, שווה לנסות.
2. סימפיו' בד"כ לא מורגש בלידה, גם בלי אפידורל. העצמות שזזות, שזה בעצם מה שכואב בסימפיו' דווקא מועילות בלידה..
3. אין קשר בין gbs לבין מה שיוצא בלחיצות. אם נעים לך לעשות חוקן אז זה אפשרות אבל ממש לא הכרחי.
4. המיילדות באמת לא עושות עניין כשיוצא גם קקי, זה ממש נפוץ, ויולדות בד"כ לא שמות לב. המיילדת מנגבת ומנקה וממשיכים הלאה יכול להיות שהאפידורל השפיע, כי אם הוא עובד טוב יש פחות תחושה במקום, ויולדות שיולדות בלי אפידורל לא שמות לב בגלל השילוב של הלחיצות, הכאב, וההורמונים.

בשעה טובה ותרגישי טוב! סימפיו' זה באמת מבאס..

חדשה, איכשהו התרגלתי ביום יום, ושינה על הצד עם כרית עוזרת לי.

רק ביחסים זה מפריע וזה מבאס עד שחזר קצת החשק זה נהיה כמעט בלתי אפשרי כי אני ממש כאובה. עניין אותי לדעת אם זה מוכר ואם יש טיפים... או שפשוט נמצאים ביחד פחות עד אחרי הלידה.

אף פעם לא עשיתי חוקן.
תמיד הרגשתי שיוצא... חלק מהפעמים שמתי לב שהמיילדת מנקה, ובחלק לא שמתי לב שהיא מתייחסת לזה.

שיצא להן בלחיצות? ראיתי כמה שכתבו פה בעבר על זה (לא מתפדחת, באמת לא זוכרת מכלום חוץ מכאב בזמן של הלחיצות... סתם מעניין אותי איך נשים יודעות שזה יצא להם, אף פעם לא שמתי לב)

קורה והמיילדות לא מייחסות לזה חשיבות גדולה

אם שמת לב אז את יודעת. אבל זה באמת כל כך זניח.

אלישיב דביר
אור ישראל
שילה

ממש אבל ממש נפוץ

והמלצות הכללית להתמודדות עם הקאות בתחילת הריון - בקישור.
בחילות בהריון: 10 טיפים להקלה | שירותי בריאות כללית

שלחי אותו לקרוא בפורום הזה הוא יבין שזה נורמלי והוא חייב לעזור לך.. ההריון הוא של שניכם

אבל גם אל תכעסי עליו מאוד קשה להבין אישה בהריון במיוחד שהיא נראת מעולה מבחוץ יחסית לאיך שהיא מרגישה ולבעלים קשה להתמודד עם מצב שהם לא יכולים "לתקן"

וממש ממליצה על דיקלקטין למרות שזה לא תמיד כמו קסם (אז שבעלך לא יצפה שתהיה כמו חדשה עם התרופה)

לי מאד עזר וחבל לסבול

ובקשר לבעלך, אולי בסביבה הקרובה שלו נשים מרגישות מעולה בהריון ומכאן השיפוט המוטעה?

כדאי אולי לשבת איתו לשיחה נינוחה ולהסביר שאין מה לעשות הריון זה נורא אינדבדואלי 

ורוב הנשים מרגישות מאד לא טוב ומתקשות לתפקד בשליש הראשון....

תרגישי טוב!

נורא כואב ההרגשה שלא מבינים אותנו..
כאילו, בסדר, אני אסבול את הכל בעצמי.. אבל רק תכיל את זה!
אפשר לקרוא ספר ביחד על הריון ולידה, לספר לו סיפורים שקראת פה על נשים אחרות.. שיראה שזה קורה.

בטוחה שאם לבעלך היה וירוס בטן והוא היה מקיא כמה פעמים ביום הוא לא היה דורש מעצמו לתפקד רגיל נכון? אז תסבירי לו את זה בסבלנות שוב ושוב ושוב עד שיחלחל, ותזכרי שהוא טועה ואת בסדר גמור. אתם מביאים ילד משותף וזה דורש משניכם להסתגל לדרישות חדשות של המציאות. זה תהליך שלוקח זמן, ולך אין לאן לברוח מהבחילות והחולשה אבל בעלך צריך עוד זמן להפנים כנראה. תרגישי טוב!

הייתי ככה בהריונות הקודמים העדפתי שלא לקחת כדורים
ובהריון הנוכחי מאז שאני עושה דיקור סיני אני בן אדם אחר..

יש ברפואה משלימה בכל קופות החולים

לגבי בעלך..
בזמן של נחת לדבר ולהסביר
זה לא מפינוק והוא צריך להתגייס, את כרגע עסוקה בלהביא חיים לעולם

ועדיף שיפניםזאת כמה שיותר מהר..

1. גרבי לחץ
2. לשטוף כל לילה עם מים קרים וסבון.
לשים טלק לייבוש מוחלט.
טייץ קצרים מכונה
לבוש תחתון מכותנה.

מהר מהר. לפני שיחמיר, לפני שיכאב יותר

אין ברירה, תשמרי על עצמך.

לי היו ירכונים ממש עד המשפעה ובקטע הזה זה עזר גם לשפשפות

לפני שקמים בבוקר כל יום להלביש, בלי הנחות

זה מאד מאד עוזר והעיקר- מונע החמרה.

חיבוק!

ואיפה קונים?

זה באמת היה נורא. אבל מצד שני בלי זה כואב ,ועכשיו ב"ה הכל בסדר לי, אז שווה את זה

בעיקרון את מקבלת מרשם מהרופא שלך וקונה דרך הקופה. תזכירי לי איזה איזור וקופה את?

אפשר לקבל מרשם מהכירוג כלי דם שמודד לך את הרגל (ובמקרה שלי עשה טעות והביא לי משהו ארוךךךךךךך)

ואפשר שתבואי עם מרשם לחנות והם ימדדו אותך, לדעתי זה הכי מומלץ

מספיק מרשם מרופא הנשים שלי?

<כמעט בטוחה לחלוטין...אוי החוסר זיכרון הורג אותי>

והם היו ממש טובים ונתנו שירות טוב ומדדו והכל

אולי תתקשרי אליהם ותשאלי 

ולגבי שפשפת- תשפריצי עליה דאודורנט.
שורף, אבל עוזר!!

עם חודשי השנה ובכל חודש קליפסים כאלה לתפיסה.
שמים תמונות של כל הנכדים והילדים במקום המתאים
(לפי ימי הולדת)
יש גם בסין לדעתי.. אבל תלוי כמה זמן יש לכם עד המסיבה
זה מהמם ומרגש

US $6.59 34% OFF|מעולה עיצוב DIY עץ יום הולדת לוח שנה לוח משפחה יום הולדת לוח שנה סימן מיוחד תאריכים מתכנן לוח תליית דקור מתנה-בלוח שנה מתוך ציוד למשרד ולבית הספר באתר AliExpress.com | Alibaba Group

 

 

זה אומנם יותר קטן,

אבל העקרון דומה

הכי קל לבדוק לחץ דם.
( בעיקרון בצקות ברגליים הם לא סימן לרעלת הריון)

את צריכה להבדק אצל האחות כל כמה זמן..

אני חושבת שבצקות פתאומיות זה גם מחשיד.

אם לא נורא- ודאי עדיף שתלכי, זה מאוד מרגיע.
אם המרפאה רחוקה וזה טירחה גדולה ליסוע אליה- תנסי לחפש באזור שלך מכשיר למדידת לחץ דם, בטח יש למישהו, ותבדקי לחץ דם בעצמך.
לא להזניח!

אם אני זוכרת נכון את שאלת על זה.. זה הגיוני מאוד..

כי לפעמים הוא ישן ולא אוכל כל 3 שעות

סתם ככה אני בלי רפידות אפילו ..
יש כאלה שמטפטף להם. אבל זה לא מחייב שיהיה ככה אצלך..
הגיוני שתרגישי תחושת מלאות אחרי שלוש שעות..

שאפו על ההנקה המלאה ב''ה! כייף לשמוע!!
נורמלי ותקין, לפני זה כנראה היו לך טפטופים וכזה כובד בגלל השאיבות המיותרות, היה לך עודף חלב. עכשיו הכמות התאזנה לפי הצורך של התינוק

תרגישי טוב!

לא יודעת אם דורש רופא כרגע,
אבל בינתיים לשכב ולהרים רגליים למעלה על משהו גבוה.
לשתות הרבה מים , תאכלי משהו מתוק כמו תמר/ ענבים.
ואולי הלחץ דם שלך נמוך אז תשתי קפה שחור..

וגם טחינה עם דבש.

אני שבוע 8
בבדיקה האחרונה שלי הלחץ דם היה נמוך
וגם ההמוגלובין

אני לוקחת ברזל וחומצה פולית אבל בסוף השבוע
התארחנו ושכחתי את הכדורים בבית אז יצא שיומיים לפחות פספסתי. אולי זה קשור.

תרגישי טוב!

כשאת קמה, קודם כל תתישבי ורק אח"כ תקומי מהמיטה,

המליצו לי פעם לשים משקה מתוק ליד המיטה ולפני שקמים לשתות מעט....

זה בעצם נפילה של לחץ דם ולפעמים גם נפילת סוכר...

עובר אחרי שאוכלים ושותים...

קרה לי המון בהריונות, אז אני מדברת מניסיון

תרגישי טוב

לחץ דם נמוך וימים חמים כמו עכשיו זה בהחלט משפיע. וגם כתבת שקרה לך בקימה, אז כדאי לשבת כמה דק' ורק אז לקום לאט

עוזר להעלות לחץ דם נמוך.
וכמובן לשתות הרבה מים

חוץ מזה בודקים את ההתפתחות השפתית והמוטורית (עד כמה שמצליחים להשיג שיתוף פעולה, אצלנו היה קצת קשה), אבל שם בדרך כלל את תדעי אם יש על מה לדאוג, את לא חייבת אישור של טיפת חלב שהכל בסדר.

חשבתי שזה סתם בזבוז זמן..
והלכתי רק כדי לסמן וי.

בפועל - בחיים הבת שלי לא התלוננה שלא רואה טוב. ובבדיקה בטיפת חלב ממש התקשתה..
נשלחנו לבדיקה מסודרת אצל רופא עיניים.
ו.......
מספר אחד ורבע בעין אחת, ובשניה אחד וחצי !
קוצר ראיה, גיל 3.

מסקנה - עדיף ללכת.

רק בריאות!!!

אבל בעקבות המקרה הזה, לקחתי את שאר הבנות לרופא וב"ה רואות מצויין.

מה שכן, בעצת הרופא - עדיין לא קנינו לה (בת 4) משקפיים, משום שתכלס רוב ההתנהלות היום יומית בגיל הזה היא מקרוב (בגן וכו').
ובכלל קשה לי להשלים עם העובדה של משקפיים בגיל כזה קטן... );.

לא הייתה לי בעייה ללבוש את הרגילות שלי מלפני ההריון גם כשהייתי ענקית

אולי פשוט מידה גדולה יותר?

לא יודעת אם יש להם סניף בירושלים

בצומת של קינג ג'ורג'-יפו, עולים טיפה על יפו (אחרי זויה) ויש בגאולה

אפילו שתי סניפים, אחד בעיר ואחר בכנפי נשרים..
כשאת קונה מידה גדולה יותר השרוולים לא רופפים???

משמשות אותי כבר 3 הריונות

 

גם חצאיות שהיו נוחות מאוד וחרשתן עליהן
אבל לצערי הם סגרו