אז ברוך ה'
פוצית כבר בת חודשיים (! )
(היום )
וסיפרתי כל כך הרבה פעמים את סיפור הלידה
ופה עוד לא... אז הגיע הזמן.
הקדמה:
לאורך כל ההריון (הריון ראשון, אני בת 28 ) זה ממש לא נקלט לי בראש
ודי הדחקתי את זה מכל מיני סיבות
מה שגרם לזה שלא נרשמתי בזמן לקורס הכנה ללידה
וכשהבנתי שכדאי מאוד - כבר הייתי בתחילת שמיני בערב פסח
ואף מדריכה לא קיבלה אותי לפני פסח
אמרתי שאנסה לעשות קורס באינטרנט אחרי פסח.
התל''מ היה בט''ו אייר.
אז ביום רביעי י''ט ניסן
התעוררתי ב8 בבוקר וראיתי שאני מטפטפת מים.
התקשרתי לגיסתי המתוקה שהיא מיילדת
(מאוד שימושי! )
וסיפרתי לה
והיא אמרה לי- יש לך ירידת מים, את נוסעת למיון.
ואני אומרת לבעלי- אבל לא עשיתי קורס!! לא הכנתי תיק!!
בעלי- יקבלו אותך גם ככה
אני: אולי אנחנו נוסעים סתם?? (הכחשה מוחלטת )
בעלי : אם יש ספק אז אין ספק
שלחתי אותו לקנות דברים במכולת
ארזנו תיק בנחת. .
ב10 הזמנו מונית לשערי צדק
ואני ישבתי על מגבת
מגיעים למיון יולדות, מקבלים מספר
מחכים לטריאז'.
יום עמוס
כולן סביבי עם מקרים דחופים
ורק אני עם הבטן הקטנה שלי שלא נראית בכלל כמו שבוע 36+2.
אחרי שעה בעלי מברר למה לא נכנסנו
מיילדת רואה אותי
שואלת למה באנו
אני: ח ש ד לירידת מים.
הכחשה. ..
ובדיוק כולי בשפריץ.
המיילדת מחייכת ושולחת אותי לתת דגימה.
נכנסת לאולטראסאונד
הטכנאית רואה ירידה בכמות המים
ו''הנה עכשיו הבטן התקשתה''.
לא הרגשתי.
מוניטור
''את לא מרגישה שיש לך צירים?''
לא.
שואלת אם לקרוא כבר להורים שלי מגוש דן
אמרו שעוד לא.
שוכבת על המיטה במיון ומנסה להירגע.
מתישהו בודקים לי פתיחה
3.5
ההורים שלי מחליטים לצאת לדרך.
מגיעים
אמא שלי: ב18 את יולדת.
אחות שעברה שאלה אם אני רוצה לשבת על כיסא
ואני אומרת לבעלי שאולי אני סתם תופסת מקום...
מזל שהוא היה שם כדי לאפס אותי.
מתישהו בסביבות 16 אני מתחילה להרגיש כאבים
סביבות 17 בודקת אותי רופאה
''יש לך פתיחה 3.5, צוואר מחוק ודימום
את עוברת לחדר לידה ''
מתלבשת בחלוק
מגיעה לחדר לידה
מתחילה לצעוק מכאב
שאני רוצה אפידורל
מגיע רופא מרדים מתחיל לדבר
והמיילדת אומרת לי :
נראה לי לפי הצעקות אנחנו אחרי זה...
בודקת- יש לך פתיחה מלאה! תלחצי!
אני : אבל אני לא יודעת מה לעשות!!!!!! (חחחח )
נתנו לי גז צחוק
כמה סבבים של לחיצות
18:24 הנסיכה היתה בחוץ.
נס יציאת מצרים שלנו.
נולדה במשקל 2 קילו ו20 גרם
הניחו את המתוקה עלי ומיד לקחו אותה לאינקובטור
אבל ברוך ה' בתינוקיה במחלקה ולא בפגיה.
אז חוץ מזה שהיתה לי לידה פלאית וקלה
(עם כמה תפרים כדי שבכל זאת ארגיש שילדתי...
)
הרופאת נשים אמרה לי אח''כ שבגלל שהיא היתה קטנה והיה לי iugr
(היינו כל כך הרבה במעקב גדילה במהלך ההריון )
אז היו מיילדים אותי בשבוע 37.
ברוך ה' תינוקת בריאה ומתוקה מאוד.
קטונתי מכל החסדים .
לפחות הרגשת שהצוות הסביר לך טוב? היה קשוב אליך?
