פורום הריון ולידה (עמוד 3309)

אם מבין גם קצת בהלכה מה טוב..

מיואשת. נשואה כבר 5 שנים + 2 +עוד אחד ממש בדרך
בעלי סובל מהפרעת קש"ר חמורה מאובחנת ולא מטופלת.
למה לא מטופלת? כי אצלם במשפחה יש פוביית רפואה וחיים כאילו הכל מסביבך קונספירציות. החכמתי מזה הרבה אבל יש לגישה הזו מלא חסרונות.
מעולם לא טופל בריטלין. לא מעוניין לנסות.
יש לו בעיית זמנים חמורה מאוד שמשפיעה על כל הבית, וזה רק בין היתר ואפרט
# הוא אף פעם לא קם בזמן אז אני והילדים תמיד מאחרים למסגרות ולעבודה כי הוא זה שלוקח אותנו. ולא אי אפשר שאני אקח אותם כי יש רק רכב אחד ולא, אי אפשר לסמוך עליו שיארגן אותם בזמן כי שוב, יש לו בעית זמנים חמורה מאוד.
וזה בא לידי ביטוי בעוד דברים כמובן - אי אפשר כמעט לקבוע כלום וגם אם אני עובדת עליו ואומרת שעה מוקדם יותר מאחרים. הוא אומר שרוצה לשנות ושיפר הרבה אבל קשה לי כבר ואין לי כח וסבלנות לזה
# הוא לא מצליח להחזיק עבודה קבועה כי הכל משעמם אותו והוא צריך כל הזמן חידושים ואקשן אז במקום לעבוד הוא שורף את הזמן ולא מביא תועלת למקום העבודה ומצטער על זה אבל אין לא מצליח לשנות
# הוא דוחה הכל.
# הוא תמיד מרוכז בעצמו. בקטע מעצבן. והוא שואב ממני מלא אנרגיות.
# לא מקבל רעיונות חדשים ויכול להיות תקוע עם ראש בקיר. למשל עכשיו לקראת בואו של צוציק חדש צריך לשנות חדר בבית ולהזיז דברים והוא רק דוחה ודוחה ויש איזה שידה להוציא מהחדר כדי להכניס מיטת תינוק והוא לא רוצה להוציא אותה ולי חשוב שיהיה לפני הלידה כדי שצוציק קיים יתרגל לישון בחדר חדש ואין. כלום. נאדה. לא הולך.
# גם בעניין קיום יחסים לא הולך. הוא יכול תקופה ארוכה מאוד לא להיות איתי ואז כשאנחנו יחד זה ייגמר אחרי 2 שניות וגם לא כשאני נהניתי כי הוא מפעיל כח לא פרופורציונלי ולא נעים לי וגם כשלא הוא עסוק בלעשות את שלו וזהו. המגע שלו לא נעים לי. ודיברנו על זה ואין שיפור
# וכמובן שעכשיו בהריון הכל משתגע כי הוא חייב כל הזמן שיהיה לו מעניין אז קשה לו להיות בבית הרבה ובדרך כלל אני מאפשרת אבל מרגישה כבר שאני משתגעת הוא יוצא כשהכי צריך אותו וחוזר כשהילדים כבר ישנים ומתלונן שהוא לא יוצא כמעט מהבית.

הוא בנאדם טוב עם לב זהב שיוריד לי את הירח אם אבקש ,אבל באיחור.
קשה לי אפילו שאני מבינה מאיפה ההתנהגות נובעת. והוא יודע שהוא מקשה עליי אבל זה לא משתפר ונמאס לי כבר.
איך מנהלים משפחה ככה? איך מחזיקים זוגיות ארוכת שנים ככה כשכלום לא זורם?

היי בנות,
תחילת שבוע 7
היום ביצעתי בדיקת אולטרסאונד לבדיקת דופק,
ב״ה נצפה דופק.
הרופאה ראתה צמוד לעובר עוד עיגול מחובר ומשערת שכנראה היה מדובר בהריון תאומים שאחד כנראה לא התפתח מכיוון שראינו פעימה רק אצל עובר אחד.
האם קרה למישהי?

מצרפת תמונה, העיגול המסומן זה העובר עם הדופק

קבעתי תור להעמסה של 100 איך שורדים את זה?

אני אשמח להמלצות על רופאות נשים מטעם מאוחדת באזור אשדוד/גדרה

מישהי יכולה להעלות לכאן קישורים לשרשורים של סיפורי לידה?? מעניין אותי לקרוא הכל במרוכז 🙏

הנקה מלאה,
4 חודשים אחרי הלידה,
אמצעי מניעה לא הורמונלי
ואין חשק בכלל!
גם לא משהו שנמצא במגמת שיפור או עליה.
הגיוני שהנקה משפיעה עד כדי כך?
אחרי הלידה הקודמת לא היה לי ככה.

מבאס, כי שום מגע של בעלי לא מעורר בי כלום. הכל מאוד טכני. וזה לא היה ככה.

יש עוד קצת כאב בזמן שנמצאים יחד, אולי זה גם משפיע על יכולת שיחרור ורצון (לא היו תפרים ב"ה, יותר עניין של רצפת אגן שמטופלת). אבל מרגיש לי שזה הרבה יותר מזה...

פתאום מפחדת שזה יימשך כך תמיד 😅

מה אומרות? יחסל את ההנקה? סרזט גמר עלי עם הדימום

עשיתי בדעקת הריון היום והיה לי קו בהיר וקן כהה ואחרי 20 דקות הקו נעלם חגמרי מה זה אומר

שמעתי מצלא המלצות
המזכירה שלו קבעה לי בכוונה לשבוע 16+3 מוקדמת.
הבנתי שעדיף בין 15-16
היום הרופא שעשה לי מערב אמר שדר שוקרון אוהב לעשות אחרי 16
מישהי יודעת על מה מדובר ? מפחדת לפספס

עקב תוצאה של hcg גביה בבדיקת דם של הסקר ביוכימי השני נשלחתי לייעוץ גנטי באופן דחוף. במכבי אין תורים בשנה הקרובה ואני נאלצת לעשות את הבדיקה באופן פרטי. אם כבר משלמת פרטי מעדיפה ללכת למישהו שיש עליו המלצות רבות .

פעם קודמת הרגשתי בשבוע 14 כבר התחלה של תנועות
עכשיו הריון שני, שבוע 12 הגיוני שאני כבר מרגישה?

היי אז אני רווקהומתלבטתת לגבי הסרת שיער מהמפשעות.. אני מאוד אוהבת להרגיש נקיה וגם זה גורם לי להרגיש מחוברת יותר לגוף שלי. הבעיה שאני עוד לא נשואה או מאורסת והבנתי שעדיף לחכות עם זה כדי לדעת מה תהיה העדיפות של הגבר.. מה אתם מייעצות לי? לחכות עם זה או לעשות מה שטוב לי?

אוף נראלי שההריון הזה לא ייגמר אף פעם
זה נהיה קשה מדי. מפחיד מדי לחשוב על הריון עודף במובן של זירוזים ועניינים ואני כלכך רוצה להיות כבר אחרי
יש קצת צירים פה ושם וגם קצת סימנים אפילו שזה לא כזה אומר הרבה אבל בכלל לא קרוב לתחילתה של לידה.
השתגעתי כבר

קרה למישהי שאחרי קפיצות קלות היו לה כאבים בבטן התחתונה ? לפי מה שידוע לי אני לא בהריון (בדיקות שליליות ...)

היום קרה לי משהו ממש מפחיד ואני אתחיל דוקא מהסוף מהמסקנה שצריך בלי סוף רק להגעד תודה. גם כשהילדים מעייפים אותנו ואנחנו כבר מרגישים גמורים לזכור רק להגיד תודה.
תודה שיש לנו אותם.
ולגוף הסיפור..
הייתי היום עם שני הקטנים בחנות אחד בידיים אחד נתן לי יד ולשניה עזבתי לו את היד לקחת משהו מהמדף. (הוא בן כמעט 3 גיל שיודע לעמוד לידי בלי להחזיק כן..)
ופשוט תוך שניה הוא נעלם סובבתי את הראש סביבי לחפש ואין לא רואה אותו..
קראתי בשמו ושמעתי אותו מכיוון מסויים ישר רצתי לכיוון הקול ולא רואה אותו עדיין
אני בחלק הפנימי של החנות שהיא די צפופה לא האמנתי שיש סיכוי שייצליח לצאת בלי שיראו אותו וגם מדובר בשניות אבל בכל זאת רצתי לכניסה ולא רואה אותו יצאתי טיפה אולי במדרכה והוא איננו נכנסתי חזרה לראות אולי נכנס עוד פנימה ואין הוא לא נמצא כבר נכנסתי ללחץ כולם בחנות עזרו לחפש המוכר רץ לכביש לראות אבל לא רואים אותו מה שלא הגיוני כי בכל זאת הוא קטן הוא לא רץ מהר חייב להיראות בסביבה לפחות גם אם יחסית רחוק יש ראות טובה לשני הכיוונים... ופתאום אחת הקרונות רואה אותו מסתתר בין הסטנדים נראה קצת מבוהל.. כנראה שיצא ונבהל מהמעשה אז פשוט התחבא.מלחיץ ברמות לא ידעתי עם לכעוס עליו בכלל שייך רק חיבקתי ואמרתי לו שמסוכן לצאת וחייבים להישאר ליד אמא כל הזמן. אני עוד בשוק שהורץא ככה יצא זו חנות צפופה שלבנאדם בוגר לוקח זמן לפלס דרך החוצה בקיצור מפחיד. והרגשתי צורך לשתף..

כזה ששמים חתיכת ירק/פרי והתינוק מוצץ אותו ...