פורום הריון ולידה (עמוד 3369)

קיבלנו תוצאות של בדיקת זרע
הרופא נשים אמר לנו שיש בעיתיות על הראש של הזרעונים
מישהי יודעת מה זה אומר ??
אני בלחץ מזה עכשיו הוא שלח אותנו לרופא פוריות והתור רק בסוף אפריל...

מניסיוני -
קודם כל עוד בדיקה, לא מאבחנים בעיית זרע על סמך בדיקה אחת.
ב. אם תרצי אנסה לעזור לך להבין מה הבעיה ומה החומרה, יש מגוון של בעיות זרע שאת חלקן אפשר לפתור בהזרעה ולחלקן צריך ivf. תלוי מקרה.
ג. יש מה לעשות. מטיפולים אלטרנטיביים ועד מעבדות שבודקות את הזרע בהגדלה עצומה ומשתמשות רק בטובים.
ד. למה רק בסוף אפריל? למי קבעת? אתם צריכים מישהו שמבין בזרע..

אבל למזלי קבעתי מזמן תור לרופא פרטי מומחה מחר אז מקווה שהתשובות יהיו יותר ברורות ,
מה להגיד לת כדי שתגידי לי מה זה בדיוק אומר ?

באמת שאין לי מושג בנושא
וכמובן בעלך צריל לבוא גם

אני מבינה שקבעת לרופא פוריות אבל גם בתוך הפוריות יש רופאים שעוסקים יותר ופחות בתחומים שונים ושווה להגיע מראש למישו שמבין בתחום..
מעולה שיש לך מחר תור. כדאי שגם בעלך יהיה.
לגבי בעיות בביוץ אני פחות מבינה אבל זה גם משהו שבעז"ה ניתן לפתור..
ממש בהצלחה, מוזמנת לדבר איתי

נראה שהמצב לא נורא. יש לכם לגמרי עם מה לעבוד. אבל ממש לא רוצה לומר דברים לא נכונים.
ממליצה אבל ללכת לאורולוג או מומחה לפוריות הגבר, כדי לחסוך אח"כ..
נסו אולי גם לדבר עם מכון פועה יש להם הרבה ניסיון ורבנים שמתמחים בבעיות בתחום

Normal cells זה המורפולוגיה?

החודש לא היה לי ביוץ בכלל (אני כבר ביום ה30 של המחזור )
אז הוא אמר שהבעיה היא גם פה וגם שם ובגלל זה כבר צריך לגשת לרופא פוריות
אנחנו 9 חודשים מנסים להכנס להריון..

היה חוסך לך זמן

בדיעבד גם אני אומרת אבל בתוך התהליך לא ידעתי שנגיע למצב כזה ...

לגבי הרופא,
טוב שיש לכם רופא פוריות מחר, לדעתי יכול גם ממש להרגיע אתכם.
זה שחודש אחד לא היה ביוץ לא אומר על בעיה בביוץ (ועוד בלי מעקב בדם..כמו שרשמתי כבר)
לכן יש רופאים שמתמחים בפוריות שיסבירו וידברו,
זה שיש נתון אחד בעייתי בבדיקת זרע זה ממש לא חיי להיות סוף העולם, וזה דברים שניתנים לטיפול בע"ה.
אני לא מבינה בלקרוא את הבדיקות לעומק, אבל כן קצת, ונראה שרוב הנתונים טובים ורק נתון אחד בעייתי, אז כבר זה יותר טוב, אומר שהמצב לא נוראי,
בעיות בזרע בדרך כלל יותר קשה לתקן , יש הרבה דרכים טבעיות ותוספי תזונה ודיקורים, וגם קצת דרכים ברפואה הקונבנציונלית כמו ניתוחים קלים בחלק קטן מהמקרים וויטמינים, אבל בגדול אין משהו שמוכח שהוא בטוח עוזר,
מה שעושים בדרך כלל זה איזשהו חיזוק של הסיכוי להיכנס להריון, בין אם על ידי הגברת הביוץ, השבחת הזרע בהזרעה או ivf..
אז צריך ללכת לרופא פוריות לצורך הטיפול עצמו, ובנוסף ללכת לרופא שנקרא רופא פוריות הגבר, שיסביר לגבי הבדיקות זרע, ייתן הנחיות לבדיקות נוספות ויראה אם יש משהו שאפשר לעשות. שימי לב שאין הרבה כאלה בארץ, צריך מישהו שמומחה הפוריות הגבר, זה או אורולוג מומחה פוריות הגבר או רופא פוריות הגבר.. אבל בכל קופה יש כמה שאפשר ללכת אליהם או שמקבלים החזר מהקופה על רופא פרטי.
אם יש לך שאלות את מוזמנת לשאול...
בהצלחה!!

לא היתה סיבה אמיתית ללכת לפני זה

חשבתי שהיא כבר 9 חודשים בבירורים אצלו

עכשיו אני מבינה שהם 9 חודשים מנסים ולא 9 חודשים מבררים

אגב אני נכנסתי להריון מביוץ ביום ה31.

וזה לא הנורמלי שלי...

(כנראה הביוץ חיכה עד שיתאים לנו הריון..)

ואחר כך פתאום דברים נתקעו - הפלה ועוד הפלה ועוד אחת

אז חיכינו כמה חודשים והתפללתי הרבה

ואחרי כמה זמן הגיע הריון תקין ב"ה שהתסיים בלידה של תינוק מהמם

 

אז רק שתדעי שזה אפשרי ואני גם מסכימה עם הרופא בשלב זה, קשה לי להאמין שאחרי שעברת 4 הריונות תקינים פתאום צצה איזו בעיה מהותית שלא ידעת עליה מעולם וגם לא השפיעה עד היום

יש תקופות שהגוף חלש יותר

או שדברים קורים בלי שאנחנו מבינים, ה' מנהל את העולם..

 

בהצלחה!

 

דעתי האישית, ואני לא גורם מקצועי, זה כן יכול להיות קרישיות (מכירה מישהי שרק אחרי הריון תקין, עוד שתי הפלות ואז עוד הריון תקין שאחריו הפלה, בדקו קרישיות וגילו).

 

מה שאני מנסה להגיד, שהריון לאישה עם קרישיות יכול שרוד, אמנם הסיכויים יותר גבוהים שיפול, אבל עדיין יש אחוזים מסויימים שישרוד. מי אמר שזה לא "מזל" שהיו לך 4 הריונות תקינים למרות הקרישיות? ועכשיו ה"מזל" נגמר? (אמנן נדיר אבל יכול לקרות)

מקווה שהיתי מובנת...

 

אני כן הייתי פונה לעוד ברור, אפילו רופא פרטי (יש איזה מישהו מומלץ מאוד בתחום, תמיד ממליצים עליו, קופר משהו, לא זוכרת את השם, בטח יידעו להגיד לך פה). גם אם הכל תקין בעז"ה, לפחות את יודעת את זה...

 

בהצלחה ובשורות  טובות!

 

ואז הרבה הפלות ברצף (הרבה מאוד, לצערנו...) - ואכן גילו שיש לה קרישיות יתר. כשהיא לקחה את התרופות נוגדות הקרישיות - ההיריון החזיק (וב"ה גם אלה שאחריו).
בקיצור, כנראה שזה יכול להיות. לדעתי תפני לרופא נוסף לשאול אותו...

קרה לי פעם אחת וחשבתי שלא אשרוד ואשתגע לגמרי
מאד מאד מאד קשה שהכל מתחיל ואז פתאום נפסק
יתכן שזה תלוי גיל (ביציות זקנות או פגומות שלא מתפתחות) ואולי משהו אחר
בכל מקרה הייתי הולכת לחוות דעת נוספת אצל רופא מומחה נוסף בשביל להיות שקטה
כמה קשה
חיבוק גדול!!!

לפעמים דברים בגוף זזים ולא נותנים לעובר לגדול גם בשלב הזה.

מנסיון משפחתי.

אותה אחת הלכה לטיפול וסידרו אותה ואיזנו את הכל בפנים...

וב"ה כבר הריון שני...

אתן לך באישי המלצה

ולאן זה זז?

אחרי הראשון לא בדקתי כלום כי הרופא זלזל ב קרישיות יתר, אני עשיתי אחרי ההפלה השניה את כל הבדיקות האפשרויות, לא מעניין אותי אם יש רופאים שלא דואגים...

שיפסוק האם הדם שראית מפסיק את הספירה יכול להיות שזה יהיה בסדר

גם כי יש פסיקות שונות (כן, גם בתוך עדת הספרדים), וגם כי זה משהו ספציפי שאולי צריך להראות לרב - אז בפורום אי אפשר לפסוק דבר כזה.

יכול להיות שיתיר

אני טועה בזה הרבה אבל באופן כללי כדאי לא להסתכל בנייר

הרבה בהצלחה!

אבל בכל מקרה אל תאסרי את עצמך, זאת אומרת אל תחליטי שזה בטוח כתם מטמא ועכשיו אתם אסורים כי זה יהיה קשה יותר להתיר את הכתם..
בהצלחה!

דם שאישה ראתה בקינוח אינו מטמא.
את יכולה להתקשר למכון פועה, מן הסתם הם יפסקו לך שזה בסדר. שמרת את הנייר?
יש רבנים שמחמירים בזה, אבל אם אתם ספרדים ופוסקים לפי הרב עובדיה, בדרך כלל יתירו לכם, כי לפי הספרדים נייר טואלט לא מקבל טומאה
בכל מקרה עדיף לא להסתכל בנייר אחרי קינוח. ואם את בכל זאת מסתכלת, לא לקנח עמוק( שלא יהיה כמו בדיקה) ושיעבורו מינימום 10-15 שניות מאחרי שסימת.

בקיצור, כדאי לברר..

כמובן 30 שניות לפני שמנגבים

אכלת סלק במקרה?

אנחנו ספרדים ומקילים בקינוח בנייר טואלט. אלא אם כן זו ממש כמות גדולה וממש דם ולא כתמים..
כל אופן ממליצה לך לשאול רב ולהדגיש שאתם ספרדים...

לא ממהרים

כשהגעתי עם הערכת משקל של4 ק''ג אז הרפואה אימה עלי שם לא אקח אפידורל אצטרך בסוף קיסרי

אצלי עשו הכל כדי לא להגיע לניתוח... (יש אומרים יותר מידי..)

הבנתי שדווקא יחסית כן ממהרים

יש הבדל כשיש צורך אמיתי לפעמים זה עדיף יש מקומות שמשתדלים ככ לא לעשות ניתוח למרות שצריך

אם תשווי את הדסה למקומות אחרים במרכז המצב הרבה יותר טוב יש מקומות שכנוהל נותנים זירוז שלא באמת לצורך ומשם הדרך לקייסרי קצרה
בהדסה מאוד בעד טבעי

כמות הקיסריים בהדסה נקראת יותר גבוהה בגלל שזה בית חולים רפואי ויש בו סטאז'רים שצריכים לראות ניתוחים או להיות נוכחים.

תחפשי טבלאות ניתוחים ועין כרם נמצאת די בראש.

 

זה מה ששמעתי בקורס שבו הייתי , אל תזרקו עלי עגבניות.

בית החולים	% שיעור ניתוחים קיסריים	TOLAC % ניסיון לידה לאחר קיסרי	VBAC % לידה לאחר קיסרי	TOLAC*VBAC %
1. האנגלי – נצרת	20.5	90	54	48.6
2. כרמל – חיפה	22.5	57	74	42.18
3. קפלן – רחובות	19.5		50-80	תלוי בסיבה לניתוח הקודם ובתנאי הלידה בהריון הנוכחי
4. אסף הרופא – צריפין	19.5	59	59	34.81
5. פוריה- טבריה	16.5	86	87	74.82
6. הלל יפה – חדרה	23.5	100	24	24
7. רבקה זיו – צפת	21
8. יוספטל – אילת	20	51	78	39.78
9. שערי-צדק - ירושלים	12	87	79	68.73
10. ליס - תל אביב	23.5
11. מעיני הישועה - בני-ברק	11		80         40-50	לאחר ניתוח יחיד לאחר שני ניתוחים
12. מאיר - כפר סבא	18.5
13. שיבא - תל-השומר	24.5	63	67	42.21
14. גלילי מערבי – נהריה	25.5	61	65	39.65
15. העמק – עפולה	23.5	49	96	47.04
16. חיפה - רמב"ם	31	36	31	11.16
17. הדסה עין-כרם – ירושלים	21.5	67	80	53.6
18. לניאדו – נתניה	18	75	74	55.5
19. הדסה הר-הצופים – ירושלים	20	58.5	93	54.405
20. ברזילי – אשקלון	19.5	43	37	15.91
21. סורוקה - באר-שבע	18
22. רבין- פתח תקווה	21
23. ביקור חולים – ירושלים	9		80
24. בני ציון – חיפה	26	68	51	34.68
25. וולפסון – חולון	19.5	68	86

תחשבי שמלכתחילה משהי עם הריון בסיכון או שמראש יודכת שהיא הולכת לקיסרי לא תלך לביקור חולים ותעדיף להדסה לדוגמה

צריך לבדוק גם מה אחוז הלידות שמסתובבות בגלל שהתעקשו לא על קיסרי ולא נראה לי שישי כזה נתון

בתי חולים דתיים- שערי צדק, ביקור חולים ומעייני ישועה יש בערך עשרים אחוז.

במעייני הישועה

 

בכל אופן בארץ שיעור הקיסרי הרבה יותר נמוך מאשר במקומות אחרים בעולם

שככה כל בתי חולים, ברב הדברים מטפלים סטז'רים ואם הם לא יודעים אז מזמינים רופא בכיר.

ואז שם יש כאלה שבשלב הצפייה עדיין ולא מתמחים..

עושים במיוחד בשבילם ניתוח?!
איפה ישיש הרבה סטאגרים שם גם נמצאים כל המומחים שמלמדים אותם ומי שיש שהולכת לקיסרי תבחר שם

ככה שזה די חופף

אבל מקפיצה

תלוי בקרבה של הרופא לעבודה ובעוד גורמים...

למה לא?

תחלקי את שעות העירנות שלו ל 3, ותקבלי את המרווחים.
- ראשון שקם בבוקר
- אחרון לפני השינה
- ועוד שניים במהלך היום.

זה מפחיד לגלות

אבל עם הזמן ההלם יורד

וזה טוב וברכה

בשעה טובה

האמת אני לא מבינה את עצמי..

אבל אני כ"כ מפחדת...

אולי תגשי לטיפול קטנטן להפגת מתחים/ חששות /פחדים
הריון ראשון הייתי בלחץ בלתי מוסבר
אמא שלי פחדה שקורה לי משהו .... מרוב פחד שהיה לי

נגשתי לטיפול והמון תפילות
והפחד ממש פג לאט לאט


מאחלת לך הריון רגוע ושליו ובידיים מלאות😍

אין לי איך לעזור לך, אבל מאחלת לך שיהיה לך הריון הכי טוב ששייך!

אין לי אלא להזיל ריר של קנאה ולאחל לך המשך קליל ותקין
מזל טוב

מזל שיש לך זמן לעכל. צאי בכיף עם בעלך, אל תחשבי יותר מדי, מקווה שלא יהיו לך תופעות. לאט לאט עם הבדיקות והתנועות בהמשך החיבור יגיע, תדעי מה יש לך, תקני בגדים וציוד מטריפים.. זה בהחלט מפחיד ושינוי גדול. אבל את רק בהתחלה, תתרכזי בשלב בו את נמצאת. את בגיל מושלם להיות אמא נהדרת! כולנו עברנו את זה ויהיה בע''ה בסדר

מה שאת מתארת לא נורמאלי.
נשמע שאת חיה בהדחקה עצומה. חודש וחצי איחור ואת אפילו לא בדקת הריון?
ולהגיב ככה... זה נשמע קיצוני משהו.

אני בטוחה שזה לא כי את חסרת רגש חלילה אלא זה יושב לך על משהו. ממליצה בחום לפנות לטיפול כלשהו, שלא תגיעי ללידה ככה. למרות שאני מאמינה שעם התפתחות בהריון סף החרדה ירד ותתרגלי ותשמחי ותתרגשי אבל עדיין ממליצה על טיפול.

אבל הרגשתי שיותר נח לי לחשוב על כאולי וכשאהיה בטוחה אבדוק רק כדי לקבל אישור..

חוצמזה לא רציתי לבדוק לפני שבוע 8 כשכבר רואים דופק..

את צודקת שאני קצת מדחיקה ולכן אני מחפשת קצת להרגיע את עצמי..

טיפול לא כ"כ מתאים לי כרגע...

בחלק גדןל מההריונות שלי לא עשיתי בדיקת הריון ולא כלום עד התור הראשון לרופאה מבחירה גמורה.
בעיני זה תהליך נפשי מאוד מיוחד של מעבר מספק לוודאות ועיכל הרעיון של ההריון.. אישית זה ממש התאים לי ''לגלות'' את ההריון בהדרגה ולא בבת אחת...

קיויתי שבגלל שאני מחכה אראה ישר דופק, לפחות זה..

אבל מסתבר שהיה לי ביוץ היום ה31!!!! ככה שאני בשבוע 6...

 

אני כן מרגישה מעכלת אט אט אבל ברור לי שבשבילי זה יהיה לא קל

פתאום צפים לי מלא תחושות מפעם מול ההורים שלי (שבקשר שלי איתם לא פשוט..)

ואני מאמינה שהרבה חשש מהאמהות יושב על זה...

כמה זמן אתם נשואים?
כדאי לדעתי שתפתחי את הנושא עם אשת טיפול.
החשש שלך מובן לי. גם אני לא רציתי ילדים ישר אחרי החתונה, ובעיניי זה בריא מאד. זמן לזוגיות. ובכלל ילדים זה שמחה, אבל גם שינוי חיים.
בגלל שאצלך זה נשמע שזה יושב על משהו גדול יותר מסתם רצון טבעי לעצמאות, כן הייתי מטפלת.

המחזור שלך סדיר בדכ? מנסה להבין מה עברת נפשית בזמן הזה של האיחור.

קשר עם הורים יכול מאוד להשפיע על האימהות. אל תחכי.. זה הזמן לפתור את הדברים.
בהצלחה יקרה!

בעז"ה שיחלים במהרה, הרבה כוחות

אנחנו עם תינוקת עם חום גבוה
אתמול קיבלה נר ועשתה אחרי עשר דקות קקי , מה שלא אפשר לתת לה אקמול נוסף
היום 39.2 נתתי לה אקמול בפה ואחרי כמה דקות פלטה שלולית גדולה של חלב וליחה וטיפה אקמול שלא ברור אפ זה הכל או חלק ושוב אי אפשר לתת לה כלום
והיא קטנה מדי לנורופן
😫

תשאלי רופא לגבי נורופן, לנו אמרו לתת לו בגיל 5 חודשים, לפני הגיל שאמורים-כי המשקל שלו היה ממוצע-גבוה.

אצלנו הם עונים בטלפון (בבית המרקחת של הקופה)

יש על הקופסא של הנורפון טבלת משקל, זה לפי משקל לא לפי גיל.

 

בכל מקרה רפואה שלמה!

וגם אמבטיה יכולה לעזור

הרופאה שלי אמרה לנו שאם הנר לא היה בפנים חצי שעה לתת אחד נוסף (שלי תמיד תמיד תמיד הייתה עושה קקי מיד אחרי שהייתי שמה נר עברתי מאז לסירופ דרך הפה, תענוג לילדה תענוג לנו ) ותבדקי לגי הנורפון, ישמצב שאת כבר כן יכולה לתת.

 

תרגישו טוב

אבל החום ירד אז כנראה שהנר נספג
גם עכשיו הדירה חמש דקות אחרי אקמולי בפה חיכיתי שעה והחום ירד
😮

אני הלחץ שהקטן לא יידבק כי מה שאיבחנו זה הוירטס של rsv שזה מאוד מסוכן לקטנים

ואין לי בכלל רופא זמין
אבל אם היא מצוננת ועם חום וסהכ שמחה עירנית זה נורא לא לרוץ לרופא מיד?

בעיקרון כל חום עד גיל חודשיים מצריך מיון כי מה שהרופא הסבירה לי שבגיל קטן אם יש התדרדרות במצב היא נעשית מהר. אבל אם היא חיכנית ונראית בסדר הייתי קובעת תור לרופא אחר ולא ממהרת למיון כי מיון זה סיוט משאירים להשגחה של 48 שעות מהחום האחרון וזה די מפחיד עם כל המחלות שיש שם. וזה שהיא מגיבה וחייכנית זה כבר טוב אבל כן הייתי הולכת לרופא

לרוץ כל עוד היא חיונית

עובד כמו קסם במחלות חום מתמשכות.
כתבתי כאן בעבר בפירוט איך עושים את זה, את יכולה לחפש ואם לא תמצאי אכתוב שוב.
בכל מקרה אם את בעניין תדליקי קודם כל את הדוד.

כתבתי כאן באריכות על היונקרס שלי בעבר
עשיתי לה אמבטיות פושרות גם אתמול וגם היום כמובן וזה עזר
נראה לי שכרגע נסתפק בזה
תודה!

את שמחה עם הריון ב"ה ורוצה את ההתרגשות של הסביבה.. .

חיבוק והתרגשות ממני אליך!

ואצלינו עוד היה גם הערות על המרווחים ולמה לא חיכינו עוד קצת ולמה אנחנו עושים את זה לעצמינו

 

אז אם זה מנחם אותך - את לא לבד

 

 

במקום מזל טוב אמרו-את בטוב עם זה?!?

מבינה ממש

איזה כיף זה ילד שלישי )))
שמתי לב שילד שלישי בד"כ הוא ילד ממש ממש אהוב, ושמעתי פעם שיעור על זה "פעמיים כי טוב"... וההשוואה של זה ליעקב. זה כאילו כמו חותמת כזאת...

אני ממש מבינה אותך... כמו בכל שמחה, את מצפה שישמחו איתך ויתרגשו בשבילך.
אני חושבת אבל שזה דרך העולם... העולם מתרגל לטוב. אם כל שנה אנחנו מבשרים על משהו משמח, זה כבר פחות מרגש.
אל תיקחי את זה שכביכול לא מתרגשים בשבילך ולא שמחים איתך.
תשמחו את ובעלך, תתרגשו עד השמיים. ונראלי שהילדים ישמחו מאוד.
תשתפו אותם כשיתאים לכם, בטח הם ישמחו ויתרגשו מאוד ואולי זה יספיק לכם

יחד שלישי זה ממש משהו מיוחד
השלישי שליהוא הנסיך של הבית..
ופותחת-קצת מבאס אבל לא נורא העיקר שאת ובעלך שמחים

ילד ראשון התרגשות גדולה , ילד שני מראה שהברכה ממשיכה והכל בסדר והופך אתכם מזוג עם ילד למשפחה
אחר כך זה כבר להגדיל את המשפחה, וכן, אנשים אחרים כבר פחות מתרגשים במיוחד אם יצא תקופה שיש להם דברים מלחיצים או מרגשים אחרים על הראש
מבינה את הבא זה אבל זו דרך העולם. העיקר שאתם מתרגשים ושמחים
מזל טוב!!!

אז אני בהריון מס׳ 3, רצוי ומבורך. בעלי ואני שמחים ומתרגשים. לאחרונה התחלנו לספר למשפחה קרובה ולחברות טובות על ההריון והתגובות... מבאסות. כאילו הריון שלישי זה בכלל לא חדשות. ההורים שלו אמרו: יופי, בשעה טובה. וזהו. ההורים שלי בכלל, שאלו ישר איך נסתדר. חברות גם, בשעה טובה ועוברים לסדר היום... עכשיו זה לא שאנחנו מסתמכים על עזרתו של מישהו וזה מעמיס על ההורים, לגמרי לא. וזה לא שיש בעיה כלכלית, או רווחים צפופים במיוחד. וזה לא שהיחסים לא טובים והנכדים שיש לא אהובים עי כולם. זה פשוט לא מעורר שום התרגשות וזה מבאס אותי. בהריונות הקודמים הרגשנו ששמחים ומצפים איתנו. מה, ילד שלישי זה לא מרגש ומדהים?! ברור לי שמה שמשנה זה מה אנחנו מרגישים כלפיי ההריון ועדיין, מתבאסת על זה.

בעלי רצה לספר להורים שלו מוקדם, כמו ההורים שלי, ואמא שלו שמעה והפטירה משהו, והמשיכה הלאה...

 

כך שאני הכי מבינה אותך!! 

זה מבאס ממש!!!

זה נהיה גרוע יותר מפעם לפעם..
בהריון הקודם שלחתי את בעלי לספר להורים של שני הצדדים בחודש חמישי!! כדי שהוא יחטוף את המקלחת של התגובות ולא אני.

בהריון הזה (עכשיו שבוע 8 ) אין לי מושג איך נספר להם.. מתחשק לי לדחות את זה לחודש תשיעי, או שנספר לילדים והם כבר יפלטו משהו ליד סבא וסבתא..
באסה.. אבל זו המציאות..

וכמובן שאף אחד לא מציע לעזור בכלום... בלידה האחרונה אמא שלי אפילו לא התקשרה להגיד מזל טוב.. רק שלחה ס.מ.ס....

גם אצלי לא הרגשתי שהתלהבו ואפילו היה הערות פה ושם אבל לא עד כדי כך

 

דוקא עכשיו שאני קרובה לגיל 40 ושוב בהריון פתאום יש קצת תגובות יותר מתרגשות כי זה כאילו יותר מיוחד ולא כמו הראשונים שבאו בקצב אחד אחרי השני וכבר לא ענינו יותר מדי את אף אחד

 

ומבחינתם זה די אסון שאני עדיין נכנסת להריון..
עובדת על עצמי להשלים עם זה... הם לא חלמו שאקים משפחה כל כך גדילה וזו בעיה שלהם ולא שלי..
וזה עדיין מבאס... לפחות אחכ הם כן מתלהבים מהתינוקות...
לפעמים מתחשק לי לשאול אותם על איזה מהילדים שלי הם היו מוכנים לוותר...

למה הם מגיבים ככה??

"איך אתם עושים דבר כזה"...?
"איך תסתדרו"??????
מאז הוא לא רוצה לספר לה שאני בהריון...מספרים בתחילת חמישי..ומכינים את עצמנו לא להתיחס לתגובות...העיקר שאנחנו שמחים ומאושרים...וב"ה מסתדרים לבד בלי עזרה של אף אחד

משכורות מסודרות, בית גדול ופנסיה וחסכונות..

קשה להם עם אורח חיים אחר.
בעלי חצי יום לומד וחצי יום עובד בחינוך עם משכורת בהתאם ואני עובדת בחצי משרה. יש לנו בית ממש קטן וצפוף עם משכנתא חונקת כך שאין פוטנציאל להגדיל בקרוב.. ואין לנו חסכונות.

קשה להם עם סגנון החיים הזה.. ועם העובדה שילדים מבחינתנו הם לא חלק ממערכת השיקולים הכלכליים...

הם היו רוצים לראות אותנו חיים עם פחות ילדים ויותר ברווח כלכלי, שאצא לעבוד במשרה מלאה, מה שאני בוחרת לא לעשות כי חשוב לי שהילדים יחזרו הביתה בצהריים ב 14:00.
בעצם הם די מרחמים עלי במקום להעריך ולכבד את סגנון החיים שבעלי ואני בחרנו..

וצדיקה

כל הכבוד לכם שאתם עומדים בדעותכם!

חיבוק ממני!

אבל בכנות אם הבת שלך תבחר להיות מהטיפוסים של שלוש ילדים וכלב איך תרגישי?
מאד קשה להורים שילדים בוחרים דרך אחרת מאד משלהם
לא אומרת שהם צודקים בצורת ההתמודדות שלהם הל זה, אבל חושבת שחשוב לנו לזכור שהקושי שלהם הוא אמיתי וקיים בהרבה מצבים בחיים שילדים לא בוחרים בדרך של ההורים ועושים משהו שנוגד את השקפת העולם ושיקול הדעת שלהם. גם עבורכם זה נסיון קשה וגם להם זה נסיון לא פשוט
מאחלת לכם ששתיכם תדעו להתמודד עם הנסיון ולהגיע לכבוד ואהבה בינכם
לא קל...

גם אני אומרת את זה לעצמי כלהזמן, ובכל זאת זה קשה רגשית...

כי נכון שאת צודקת במה שאת אומרת ובכל זאת זה ממש לא נכון להגיב ככה ואי אפשר לקבל התנהגות כזאת בהבנה

 

אני מכירה כל מני סוגים של משפחות שהילדים בחרו בדרך שונה מההורים, מניחה שאצל כולם פחות או יותר היתה תקופה של משבר אבל אחרי שעוברים את זה יש אנשים עם מידות טובות שלומדים לקבל את המצב גם אם לא להסכים אותו ולפחות מתנהגים כמו בני אדם ויש אנשים רעים עם מידות רעות שנותנים לשטן שבתוכם להוביל אותם, אין לי דרך אחרת להגדיר את זה

 

אמא שמאחלת לבת שלה היולדת מזל טוב ב SMS???

עם כל ההבנה לקושי שלה זה התנהגות של אדם שלא לוקח אחריות, שאין לו מושגים של מידות טובות, זה התנהגות מושחתת

 

לא מבינה איך אפשר לקבל את זה בסלחנות

 

בשום מקום לא חושבת לקבל את זה בסלחנות
התכוונתי שתזכור שזה באמת קשה להם ולא שהם סתם פוצים מגעילים
בכל מקרה זה קושי לא נתפס
אם אמא שלי היתה מתנהגת ככה לא הייתי מדברת איתה

למה ככה?

מי שלא שמח איתי לני לא מרגישה צורך לדווח לו.

באמת שעודדתן אותי.
איכשהו ההריון הזה מרגש ומפעים אותי עוד יותר מקודמיו (אולי כי בניגוד לשניים הראשונים ממש בחרנו בו) ויש פער בין ההתרגשות שלי לחוסר ההתרגשות (הטבעי...) של הסביבה. אני לגמרי לא רואה בזה את העיקר אבל יש איזו צביטה... שוב תודה

כשחברה טובה שלי כתבה לי בווצאפ שהיא בהריון אחכ שמתי לב שאפילו לא הגבתי לה..
כן, האמת זה נהפך לסוג של הרגל
כל החברות שלי יולדות ובקצב ומתישהוא זה שוחק.. אין ספק שפחות מתרגשת ביחס ללידות הראשונות..
במיוחד אצל הדוסים שהקצב מסחרר..
טבעי בעיניי לגמרי
חותמיזה, כל אחד ומה שמרגש אותו, אחד מרגש אותו שנולד לך ילד ואחד יותר ירגש אותו שהתחלת תואר שני

הוא יותר נחמד מזמין אבל אם זה משהו דחוף מנסים להכניס בין התורים. שיהיה בשעה טובה ובקלות!!

תקביי הרבה זמן מראש.
בכל אם את רוצה אישה אז צריך לקבוע עוד יותר מראש

לפעמים לכדורים הורמונליים יש השפעה על האיזור בכל מיני צורות
אם כן הייתי מנסה חודש אחד לעבור לאמצעים כמו שקפים וכו לראות אם זה עוזר ואם כן לשקול התקן לא הורמונלי
אפשר גם להסות להחליף כדורים

עצם העובדה שהדימום כולו התחזק אתמול סביר שמצביעה על כך שתקין.

 

אם את לא שקטה, או אם הריח לא  רגיל, לכי להיבדק.

לא מהיכרות אישית ולא יודעת להמליץ...
אך אני, למשפחה עם ילדים קטנים, הייתי בוחרת לבלות שבת בקיבוץ דתי בגלל כל האווירה המתאימה מסביב בשבת.

כי אני לא מכירה עלא יודעת אילו ישובים דתיים ואיפה לחפש

את שמות הישובים כבר כתבתי לך. נשאר לך להתרשם ולבחור.

מאוד נחמד. יש שם גם אפשרות להזמין ארוחות מבושלות.

גם אצלי הקטנה חולה 😢
חיבוק

לא נשמע טוב הכחול..

ואז להזכיר את ההיריון בדרך אגב כזה: "כן, עכשיו קצת קשה לי להתכופף עם הבטן, ב"ה..." או משהו בסגנון...

לבני משפחה קרובים ולחברות ממש טובות - ברור שלספר בצורה "רשמית" לפני שכולם רואים...

אם זה קורה באמת כשהבטן כבר ממש בולטת לעין אז בסדר. אבל אם זה קורה כשיש ספק בטן -
אם רומזים לי אני נשארת "סתומה" ולא מבינה. או שתספרי לי או שתתני לי להבין לבד. ממש לא מתחברת.

מה גם שבתור אחת שמצפה המון זמן לילד, זה יכול להביא תגובות של בשעה טובה כשאת לא בהריון כי חושבים שרמזת.
יצא לי כמה פעמים שאמרתי משפטים פשוטים של החיים וחברות שלי פירשו את זה כרמיזה כמו "בזמן האחרון חם לי" או "אני בקטע של נעלי ספורט עכשו".

עד שאמרתי להן, לא, אני לא רומזת! תפסיקו לחפש רמיזות. כשיהיה לי מה לספר אני אספר.

בכל אופן - זה בהחלט שונה מול מישהי שמצפה. כשלאישה בהיריון יש קרובה או ידידה שמצפה כבר תקופה להיריון בעצמה - עליה לספר לה בצורה ברורה ולא להתחיל "להתלוצץ" על דברים שקשורים להיריון.

מרגיש לי ממש מצחיק שצריך לפרסם "אני בהריון". למשפחה מובן ממש שצריך לספר. חברוצ ממש ממש קרובות בדכ רןאות גם בלי שאספר @לב אוהב חח
וכל השאר- שיראו לבד..

שמעי. יותר לא הגיוני בעיני להתקשר או לספר רשמית.. אבל זו דעתי.. באופן אישי אני לא היתי נפגעת אם הייתי רואה פתאום..

כי ב"ה החברות שלנו כל כך עמוקה.. שאני לא יעשה עניין ממשהו שאני יודעת שהוא לא נגדי במכוון..

וגם שאני יכולה להבין את המקום של לא לספר.. 

אבל יש בנות שהיו נפגעות מזה מאוד.. 

@בוריסה

מודעת שזה קיים.. אבל סהכ זה דבר אישי של זוג אם לספר ומתי.. וכמו שאמרת זה באמת לא במטרה לפגוע ..

אבל אין לי כח להסביר.. 

הריון שני- שבועיים לפני הלידה (בשבוע 40 סיפרתי) כי שכחתי
ואלו חברות מאוד קרובות אלי (כך שהן לא הפותעו או נפגעו.. הן מכירות אותי)
לרחוקות הודעתי אחרי הלידה..

ככה שאין סיכוי שיראו לבד

ואני יודעת שלא יצא לנו להפגש אז מספרת בטלפון

ממש בהתחלה כשעדין לא התכוונתי להתחיל לספר

זה היה בגלל שכאב לי הראש והיא הציעה לי כדור,

כשאמרתי שאני לא רוצה לקחת תרופות היא ישר ידעה

 

 

גם אני מעדיפה לא לקחת תרופות גם בלי קשר להריון...

אני מספרת רק למשפחה הקרובה (לאחיות גיסות חמה וכמובן אמא) בחודש רביעי כשרואים ולא רואים וכל השאר אני לא מרגישה צורך לספר.. לא מבינה את אלה שנפגעות,
אחת החברות שלי לקחה את זה די קשה היא רגילה לספר משבוע 12.. זה לא פרסומת ואני גם לא טיפוס של רמיזות.. יכול להיות שאני המוזרה כאן לא יודעת..

זאת אומרת שאם הן היו קרוב והיו רואות שאת בהריון- אז למה לא לספר להן?

 

באופן אישי אני טיפוס חברותי. חושבת שזה לא יפה לשמוע על לידה לפני הריון...

אותי אישית מצחיק לצאת בהכרזות ולהיות רשמית כי זה מרגיש לי משהו נורא אישי ופרטי.. חברות קרובות אצלי יודעות די בהתחלה כי אני פשוט סמרטוט והן עוזרות לי הרבה עם להביא את הילדים וכו.. חברות פחות קרובות מחכה שיראו או שאם שואלות מספרת. באופן כללי קשה לי לספר לסבתא שלי רציתי לספר ובגלל שזה הצחיק אותי להתקשר ולספר לה ולא יצא להיפגש סיפרתי לה רק בחודש שביעי כמעט כי פשוט כל פעם חשבתי שניפגש וזה נדחה עד, שהגעתי לשביעי אז אמרתי די אי אפשר לחכות בסוף אני ילד והיא תעלב אז ככה התקשרתי לספר..

לא מבינה למה לא לספר... מרגיש לי קצת בגלל תהליך הכניסה להריון כאילו מתביישים בהריון ולספר עליו.
זה מקסים, זה מהמם!
בעיני הרבה יותר מגעיל הריכולים.
היא בהריון?
לא יודעת, זה נראה ככה, היא די חלשה, היא מקיאה, היא חיוורת יש לה בטן...
מה זה עדיף???
וכל אלה שלא מספרות. מכבדת אתכן אבל ממש לא מבינה!
ובהחלט לא אספר למי שלא מספרת.

בדיקת דופק
שקיפות וחלבון עוברי
2 סקירות.

בסוף א"ס עם הערכת משקל.

מין העובר לרוב אפשר בשקיפות לראות, לא תמיד 100%..

מעקב אחות

שקילה,

הערכת משקל...

לא נכון?

מה קורה ואיך זה מרגיש.
אישית, זה ממש חשוב לי ואני רואה את זה בתור אינטרס אישי שלי. חשוב לי לדעת מה עובר עליי.

החל משבוע 20 בערך חשוב עוד יותר לעקוב אחרי ל"ד בגלל החשש מרעלת הריון.

אצל רופא? אחות? מרכז בריאות האישה?

זה קשור לשאר הבדיקות שצריך לעשות?

ומשהו שלא הבנתי- למה צריך 2 בדיקות סקר?

 

ואז הוא נותן לך הפניות לבדיקות שצריך עד לפעם הבאה.
בד'כ באותה הזדמנות נכנסים לאחות להישקל ולמדוד לח'ד. יש רופאים שגם יקפידו על סטיק בשתן. ממש סיפור של 5 דק (בד'כ את גם ככה מחכה הרבה זמן לרופא..)

יש בדיקות שהן סקר כמו שקיפות עורפית וחלבון עוברי. יש בדיקות שהן ספציפיות עלייך כמו בדיקת דופק (אולטראסאונד), סקירת מערכות והעמסת סוכר.
לקראת סוף ההריון בד'כ הרופא בודק הערכת משקל או שולח לאולטראסאונד.
תכלס זה יוצא בערך בדיקה פעם בחודש, ומעקב אצל רופא ואחות פעם בחודש וחצי.

לי לא מרגיש שאני כל היום במרפאה..מה שגם מגניב לראות את העובר מתפתח מחודש לחודש.
אפשר לראות מין בסקירה מוקדמת ולפעמים כבר בשקיפות.
קחו בחשבון שיכול להיות שהעובר בדיוק יהיה בתנוחה שלא תאפשר לראות.

נותנים הערות של ״כנראה״ או ״שמונים אחוז״ שזה פתח גדול לטעויות
סקירה מוקדמת או מאוחרת
או בדיקת א.ס משבוע 17-20 אצל מישהו מומחה. אם הוא אומר בוודאות מה המין הסיכוי לטעות אפסי

מה הכי חשוב זה תלוי בך

אם את לא רוצה את בדיקות הסקר

הכי חשוב מבין האולטרסאונד  בדיקה ראשונה לגיל ההריון כדאי בשבוע 9 כדי שלא תצטרכי שוב

סקירה מאוחרת מורחבת

וחודש 9 מצג עובר 

לדעת מה באמת החשובים..

 

לעשות בדיקת דם מקיפה ולעקוב אחרי המצב של הברזל במהלך ההריון

 

 

מאוד חשוב לעשות

לעצום עיניים בחלק מהדברים, או לשמוע את הצד הטוב של הסטטיסטיקה..

אם את רוצה לברר באמת- תקראי על כל בדיקה מה החשיבות שלה, תתייעצי עם הרופא שלך ותחליטי.

ידע זה כח.
ונכון ב"ה רוב התינוקות נולדים בריאים ושלמים,אבל לא כולם,ויש כאלה שהיה אפשר לעזור לנם יותר אם היו יודעים את זה מוקדם יותר.

וטכנית- את הבדיקות שכתבתי למעלה עושים בדכ אצל רופאים מסויימים/מרכז בריאות האישה, תלוי בקופה.
אחרי כל בדיקה את חוזרת לרופא שלך,לקבל הנחיות,הפניות, ומחוץ למרפאה אצל האחות את כבר בודקת לחץ דם ושתן,חשוב לזיהוי רעלת הריון.
בהצלחה.

ביותר ואפילו קצת מוגזמת

 

אני עושה רק סקירה מאוחרת - זה חשוב בעיני כי יש דברים שמגלים בסקירה וחשוב לדעת אותם לפני הלידה כדי לטפל בהם מיד אחרי ולא לחכות עד שהדברים יתגלו אחרי שכבר נוצרו נזקים וכו'

 

 

שקיפות וחלבון עוברי אני לא עושה - זו בדיקת סקר שלי היא לא מרגישה משמעותית

כנ"ל סקירה מוקדמת - לא מבינה מה זה מוסיף לי אם אני עושה את המאוחרת

 

מין העובר - בדר"כ באזור שבוע 16 זה כבר היה די ודאי, ואת זה הרופאה ראתה ב US אצלה בתור של מעקב שגרתי

 

שקילה ומעקב אחות נראה לי שמספיק להתחיל בשליש השני, הרופאה אמרה לי ללכת כל חודש לאחות בסניף שקרוב לי לבית, אליה אני מגיע במרווחים יותר גדולים ואף פעם אין שם אחות בזמן של התור..

 

הערכת משקל עושים בשליש השלישי בערך בשבוע 33 ואם יש משהו חריג אז עושים עוד הערכות

אני כבר יודעת למשל שיש לי הסטוריה של תינוקים גדולים אז מבקשת עוד הערכת משקל בשבוע 36 והלאה לפי המצב

 

 

העמסת סוכר באזור שבוע 24 - חשוב לעשות. אני עושה ישר את ה 100 בגלל הסטוריה של עוברים גדולים

 

ואפילו לא כל חודש בהנחה שאין סיכונים או בעיות

בהמשך אפילו תרצי את הבדיקות האלה כדי לדעת שהכל בסדר

 

משבוע 14 אפשר לדעת את המין די מדויק, אבל הוא יתחבר ואין מה לדאוג. ברגע שגם יתחיל להרגיש תנועות אז בכלל יהיה לו יותר קל להתחבר וכשיצא לאויר העולם אז בכלל

זה קצת שונה כי התינוק גדל בתוכך ולא אצלו

 

 

הוא לא היה איתי אצל הרופא.

אני ראיתי אבל ביננו בהתחלה לא רואים כלום באולטרא סאונד.

משהו שחור לבן שהרופא אומר שזה העובר.

 

הוא אומר שהוא לא יכול לדבר על 'משהו'.

שניתן לו שם, שנדבר עליו..

מאמינה שגם לי זה יעשה טוב..

עובר זה זכר, וככה אפשר לדבר עליו, בין אם לא יודעים את המין ובין אם יודעים (ואז מול אחרים מדברים עליו בלשון זכר).

ביקורת אצל הרופא ובדיקות דם ומעקב אצל האחות
מצד שני, עכשיו לא הייתי אצל הרופא כבר 6 שבועות ומרגיש לי נצח...

אלה הבדיקות שקופת חולים נותנת ללא עלות לכולם.
כך שמעתי מד"ר חנה קטן לפני כחמש עשרה שנה (מאז הוסיפו מלא בדיקות לסל הריון...)
בזמנו זה היה נראה לי אולטרסאונד אחד בכל טרימסטר, וסקירה מאוחרת.

שקיפות, חלבון, שתי סקירות, העמסה.
אם חלילה יש ממצא, כל בדיקה חיובית סטיסטית בעצם נותנת נקודת ''זכות'' לכך שהכל בסדר. וזה יכול להיות ההבדל למשל בין לעשות או לא לעשות מי שפיר. שזו כבר בדיקה פולשנית. הבדיקות הסטטיסטיות הן לא רק מספרים. מתבססות על ממצאים. כמובן שעל סקירות לא כדאי לוותר, יש הצלות חיים שניתן לעשות ברחם או באופן מידי אם יודעים על בעיה. וגם העמסת סוכר מאוד חשובה.
צעד צעד. תקבעי תור לשקיפות וסקירה ראשונה. עד אז את לא צריכה כלום. זה נראה הר אבל לאט לאט זה מסתדר בראש. תקראי, יש מלא מידע באנטרנט באתרים של הקופות. בהצלחה!

כמה זמן את מנסה להכנס להריון?

עשית פרופיל הורמונלי? בדקו פרולקטין?

בלוטת התריס ?

זו פעם ראשונה שעשית מעקב זקיקים?

פרופיל הורמונלי יש לי הפניה למחזור הקרוב שיבוא..
מה זה פרולקטין?
זאת פעם שניה שאני עושה מעקב
בפעם הראשונה הרופא עשה לי במקרה וראה שאני עומדת לבייץ בעוד 3 ימים בערך וזה היה ביוץ מוקדם מאוד לפני המקווה באותו חודש קיבלתי אחרי 26 יום ..

מונע ממך להכנס להריון וככה כל פעם את מחשב. לא נכון את הביוץ.
ואז נוסף על כך האפשרות שהרירית לא מספיק עבה שכבר יש ביוץ...ואז יותר קשה עד כמעט בלתי אפשרי להכנס להריון .
תדאגי לעשות עכשו במשך חודשיים רצופים ללא הפסקה מעקב כדי לראות את הסיפור ומתוך זה לראות המשך טיפול.

בהצלחה!

היום שוב יש לי תור לרופא נשים .. ומחר כבר קבעתי לרופא פרטי להתחיל להזיז עניניים מקווה שיעזור
תודה 🙏🏼

ההנחייה היא רק כשעוברת שנה של נסיונות אלא אם כן יש סיבה לחשוב שיש בעיה או בגיל מבוגר
האם ניסית לעקוב גם לבד אחרי ביוץ?

וכדי לדעת שהוא לא נופל שוב לפני מקווה ואני מפספסת בדקתי גם חודש אחרי
והרופא אמר שבתשעה חודשים כבר אפשר להתחיל לבדוק את המסביב

בחשבון שתוצאה של חודש אחד לא אומרת על חודש אחר אז כדאי מאוד לא להלחץ
במיוחד שרשמת שהמחזור לא סדיר

לפעמים הרופא רוצה "לחסוך" לך אז הוא אומר לעשות בלי מעקב של בדיקות דם,
גם הרופא שלי עשה את אותה שטות,
זה לא נותן שום אינדיקציה רצינית..
חייבים לעשות במקביל בדיקות דם לפענח את מה שרואים באולטראסאונד

יש רופאי פוריות מומחים בקופות,
כאלה שמקבלים באופן פרטי מחוץ לקופה, ובקופה לא עולים כסף...
הם יכולים לעקוב בצורה מסודרת כולל בדיקות דם..
ובאופן כללי לעזור.
בהצלחה!

בע"ה בחודש הבא

אבל נו--- זה לא שינה

זה שינוי בשבילה, מלהיות איתך כל יום כל היום היא פתאום נפרדת ממך לחצי יום

אז היא מפצה את עצמה בלילה

אולי תתני קצת לזמן לעשות את שלו 

תנסי לעזור לעצמך לנוח כמה שיותר אחרי העבודה, קחי יותר עזרה בבית ועם הילדים. החזרה לעבודה זה מתיש מאד, עוד שבוע שבועיים יש מצב שכבר הכל יראה יותר טוב

תודה על התגובה

אשמח לעוד...

אני עייפההההההההההההההה

תנסי לנהל יומן כמה ימים לראות מתי וכמה היא ישנה, ואז חסות לסדר את זה לזמנים שמתאימים לך
מעבר לזה זה ממש אופייני לתחילת חזרה לעבודה לוקח להם שבועיים להתרגל ולחזור לשגרה קצת ולהבין מה קורה
הייתי מבקשת עזרה מבעלך אם היא אכלה וסתם ערה שיקח אותה קצת ויתן לך לישון. שתיכם עובדים עכשיו ושתיהם צריכים לישון. עדיך שתי הורים עייפים קצת מאחת שמתמוטטת . זה מה שאנחנו עושים

בדיעבד כנראה שהביוץ היה ביום ה 13-14
לא רציתי להתאכזב
או לקנות בדיקות ולבדוק סתם כמו בחודש שלפני

פס שנעלם אחרי עשר דק?זה עדיין הריון,?

זה היה פס ברור ממש?

של קופת חולים לא זוכרת את החברה.
מצרפת תמונה

שעברו 10 דקות? ועכשיו אין בכלל פס?
בעיקרון ההוראות הן לא להסתכל על התוצאה אחרי 10 דקות

זה הופיע ממש ציק צאק...
ונשאר כמה דקות.
ואחר כך שחזרתי לראות זה פשוט נעלם.אולי בגלל שזה שתן שהוא לא ראשון?ו4 ימים לפני האיחור?
פשוט מניסיון שלי שאני לא בהריון אף פעם ךא מופיע פס כזה.

מוזר שמזהה כל כך מוקדם ובפס ברור ומיידי

 

אשמח לתשובות...