פורום הריון ולידה (עמוד 3370)

את הראשון גמלתי בחודש 3 בערך
את האחרים גמלתי סופית הרבה יותר מאוחר. בערך בשליש השלישי

אם זה יהיה לך קשה וסיוט אז תגמלי, אבל לא רואה צורך לדאוג מאד לפני שזה קרה
בכל מקרה את יכולה לעשות את זה ממש בהדרגה, להתחיל להוריד את ההנקה שהכי מעיקה עליך כרגע ולראות איך הולך

היה לי כיף, שמחתי שאני לא מונעת מהילדה שלי את מה שטוב לה

מה שכן - מאד הקפדתי על פרנטל וברזל ובדיקות דם פעם ב לבדוק שהכל בסדר כדי לתחזק אותי במצב סביר להשקעה הכפולה הזאת, אבל תכל'ס זה לא כזאת השקעה כפולה כי היונק כבר לא יונק כל כך הרבה, זה לא כמו להניק תינוק קטן שחי רק על הנקה

חשוב לציין שאישה עם הסטוריה של הפלות/דימומים בשליש ראשון מומלץ לה כן לוותר על ההנקה שעלולה לסכן את ההריון

מי שהיסטורית ההריונות שלה תקינה יכולה להמשיך להניק

היה קצת מתיש, אבל לא בהרבה יותר מהיריון בלי הנקה...

לדעתי תזרמי עם מה שאת מרגישה: אם כיף לך עוד להיניק אז תמשיכי, אם את מרגישה שזה מעיק עלייך - אז תתחילי להפסיק בהדרגה.

בכל אופן - יש סיכוי שהיונק בעצמו יפסיק לינוק בשלב כלשהו של ההיריון...

הרגשתי שאני מותשת מההריון ולכן גם לא היה לי כח להניק/ שהם הפסיקו מעצמם/ שכאב לי להניק ולכן הופסק

כלומר- זה תלוי בך ואיך תרגישי.  יכול להיות כך ויכול להיות אחרת...

הן רגילות ככה לתקשר..

הערה חד פעמית לא יכולה לחולל שינוי משמעותי כ"כ..

את תתרגלי עם הזמן לצורת תקשורת הזו ופחות תעלבי ממנה..

הרי הן לא נעלבות אחת מהשנייה.. הן רגילות לכך..

אני כ"כ שמחה שהצלחת להבחין שזה לא אישי נגדך.. זו מעלה גדולה שלך.. בד"כ כלות חושבות שההתנהלות הנן אישית נגדן ואז הכל נהיה הרבה יותר מסובך..

חיבוק גדול על האתגר!!

אני חושבת שהזמן יעשה את שלו ותתרגלי לסגנון הדיבור הזה..

בנימה אישית, אחותי הבכורה כזו.. וגם כמה מהחברות.. למדתי לחייך ולא להתייחס.. יאמרו מה שירצו.. 

בהצלחה!! 

באסף הרופא פרסמו שיש אפשרות ללידה במים לא יודעת בדיוק מה התנאים

כי ברעיון עם מיקרולוט לא חייבים לקבל

למה אני שואלת? כי זכור לי שכשחזרתי לעבוד היה לנו גם כמה ימים כאלה (סביב השבוע אם אני לא טועה), והייתי בטוחה שהלך על ההנקה. בסוף זה הסדרת, עם הרבה רוגע וסבלנות, היא נכנסה לשגרה של בקבוק בבוקר הנקה בשאר היום. לא וויתרה על זה כל כך מהר

אני  מציעה בנחת, ברוגע, להמשיך להציע לה לינוק, אולי אפילו להתעקש קצת (לא להגיע לרמה של מלחמת כוחות ), ואח"כ אם לא אכלה להציע בקבוק אולי (תנסי לפני שאת עוברת לבקבוק להציע שוב הנקה, תתפלאי לראות לפעמים שהיא רעבה ומסכימה להכל...)

חכי עוד קצת ואז תעשי חושבים מחדש. זה חלק מההסתגלות שלה לסדר יום החדש.

בהצלחה והרבה כוחות!

אולי גם בגלל התחושתיות קשה לה עם טעמים חזקים??

אולי אחרי ההנקה לנסות לשאוב? אם היא לא מוכנה להמשיך לינוק אז תעזרי במשאבה כדי לעודד עוד ייצור של חלב.

החלב מיוצר לפי הצורך שלה, ואם היא מתנתקת כשהיא רעבה ולא מנסה עוד לינוק הגוף "חושב" שאין צורך לייצר עוד חלב.

גם אם בהתחלה לא יצא הרבה חלב בשאיבה (או אפילו בכלל לא), רק כדי ליצור גירוי ואיתות לגוף שיש צורך בעוד חלב.

האלה ולעבוד על עצמך לסגל גישה חיובית

מצד אחד אל תהיי קשה עם עצמך, טבעי שלוקח לך זמן מצד שני תנסי להזכיר לעצמך שהכל בראש

נסי ליצור לפחות פינה אחת נעימה בבית ותתמקדי בה ואת השאר תנסי "לא לראות" ולאט לאט תצליחי להתחבר דרך זה גם לשאר הבית

פעם נאלצנו לגור תקופה מסוימת בדירה מזעזעת, קטנה, ישנה ומוזנחת בטירוף. ואני החלטתי שאני לא אתן לזה לפגוע במצב רוח שלי או באוירה בבית. הייתי מסתכלת על הקירות המתקלפים ואומרת - "איזה יופי של צימר יש לנו" והייתי מורחת בכח חיוך על הפנים. ותדעי לך שזה חלחל פנימה. אחרי הפעולות נמשכים הלבבות - אם מדברים דיבורים חיוביים בקול רם זה מכניס הרגשה חיובית ללב אפילו שבהתחלה זה מאולץ, במשך הזמן התחושות השליליות הולכות ויורדות

איזו חוויה קשה.. שולחת חיבוק..

כשעברתי את ההפלה הייתי צריכה שבוע מחלה..

במהלך השבוע התאוששתי מהטראומה הגופנית והתמודדתי עם האבדן..

לאחר שבוע הרגשתי טוב (גופנית ונפשית) ויכולתי לחזור לעבודה..

תהי קשובה לגופך ולנפשך.. תנסי לנוח הרבה.. לעשות כיף (מה שעושה לך.. סרטים/מסעדות/הליכה..).. ולדעת שהזמן עושה את שלו מבחינת ההתמודדות עם החוויה הקשה..

טיפ נוסף, לספר לכל מי שמוכן לשמוע ולדבר על ההפלה הרבה.. זה ממש עוזר להתמודדות (אצלי בכל אופן) וגם פתאום נחשפים לכך שהרבה מאוד נשים עברו חוויות דומות ויותר קשות.. זה מכניס מעט לפרופורציה שאת לא לבד..

אין צורך לרוץ להיבדק לפני שבוע.. נותנים לגוף זמן להתנקות.. זה לא קורה ביום אחד.. השינויים אינם מהירים..

בהצלחה!! 

אין הרבה מה להציע.. 

תזכרי שזה זמני וזה יעבור.

עברתי את זה לא מזמן והרגשתי שלעולם ארגיש זוועה.. עזר לי לספור ימים עד סוף השליש הראשון. ובאמת פתאום עבר ב''ה.

אפילו אם קשה לך  .. ודיקלקטין

אפילו למצוץ קרח.

ועוד עצה קצת מוזרה כי אף פעם לא שמעתי אותה

וכולם צוחקים עלי-

להקיא.

אין לך מושג כמה זה משחרר.

כל בוקר אני קמה שותה קפה 

ומכריחה את עצמי להקיא

אילו מכניסה אצבע

(סליחה על התיאור הגרפי המפורט..)

ואחכ יש כזו תחושת הקלה...

שוווה שווה שווה!

והמשך היום קל יותר.

באופן כללי- לא להשתהות עם תחושת בחילה.

זה הכי גרוע ורק מתגבר.

להקיא.. לומדים להקיא בכל מקום.

משתלם...

ולאכול מה שאת מרגישה שיעשה לך טוב

(אני נגיד תמיד מקיאה מריח של ביסלי אבל בהריון אני עוברת נסיעות רק איתו)

גם בדיקת דם לא תגיד לך אם זה כימי או לא

רק הזמן העובר... 

כאילו,

תכלס, איך אני עוזרת לי?

שתלוי מי הרב שלך,

גם לענין מקור הדימום.

לי רופא אמר פעם שהדימום מהרחם והרב אמר שהיות והרופא לא שומר תומ"צ לא סומכים על דבריו

ובודקת מצאה דימום מצוואר הרחם 

והרב התיר.

תלכי לרופא משפחה או רופאת נשים ותתיעצי

מניחה שיתנו לך הפניה לבדיקת שתן

את יכולה גם לגשת למרפאה ולבקש מהאחות לעשות בדיקת סטיק בשתן בתור אבחון ראשוני, זה יתן איזשהיא אינדיקציה

אני נגיד היה לי הרגשה ממש מגעילה מהציפוי של הכדור
זה מצופה באיזה משהו ורוד כזה שיש לו טעם דוחה...שממש עשה לי בחילה
ניסיתי כדור אחר והיה לו ציפוי דומה בצבע לבן... גם לא היה להיט

אבל מתישהו באחד ההריונות אני זוכרת שהיה לי כדור שהיה בצבע אפור מנומר כזה, בעצם לא היה לזה ציפוי וזה היה ממש בסדר... אבל בהריון הבא לא זכרתי של איזה חברה זה היה, ולא היה לי כח לחפש...

המוגלובין, פריטין, B12, ויטמין D

אם לא - תבקשי את הבדיקות האלה ותראי מה המצב. אם משהו חסר תקחי בנפרד ואם לא חסר כלום חכי כחודשיים ותבדקי שוב.

ככל שההריון מתקדם הדרישה של ההריון גוברת ואז הערכים יכולים להתחיל לרדת - מה שיורד - תתחילי לקחת.

אם התזונה שלך באופן כללי סבירה ומאוזנת אז סביר להניח שהגעת להריון במצב סביר

גם אם עכשיו בגלל הבחילות את לא אוכלת מספיק מגוון זה עדיין לא משפיע כל כך מהר, העובר מקבל ממה שיש בגוף שלך במאגרים.

תתחילי עם הבדיקות דם ומשם תראי איך להתקדם

*גם הרופאה שלי אמרה שהפרנטל פחות קריטי מבחינתה כל עוד אני לוקחת בנפרד ברזל/B12/ויטמיןD לפי החוסרים בבדיקות דם

מהקודמים?

גופיות לא הייתי קונה ארוכות

קצר או מכנס ארוך בלי רגלית ובגד גוף קצר....בטיפת חלב נאמר לי שאחרי שבועיים הגוף שלהם יודע לווסת את החום גוף בדיוק כמו מבוגר ולכן אם חם אז כדאי לשים קצר...הוא גם הזיע המון!