פורום הריון ולידה (עמוד 3390)

אין שום דבר שעוצר לה את הדם ? שערה שהסתובבה על אצבע?

וזה תמיד ב2 הידיים ו2 הרגליים באותו זמן 

תראי, אני לא מחפשת להלחיץ ובאמת אין לי מושג אבל זה משהו שיכוך להצביע על בעיה בזרימת הדם ואני הייתי הולכת לרופא לבירור
יתכן שזה כלום כמובן אבל לדעתי דורש בירור ועדיף בהקדם

אצל הילדים שלי בכולופן. ובריאים ושלמים.
לכן אומרים גם שלא בודקים אם קרלהם לפי כפות ידיים.. כי הן יכולות להיות קרות יותר והן לא מדד ולמה? כי הזרימת דם שם חלשב יותר בגיל הקטנטן.
וזו הסיבה גם לשינויי צבע. כרגא הבת שלי בת חודשיים ועבר כמעט לא בצבע כזה. אבל היה בהחלט

כן גם בטיפת חלב אמרו לי לא לבדוק להם בידיים אלא בעורף .

יצא לך לבדוק את זה או לשאול רופא בנושא ?

במיוחד אם אתם אשכנזים או בהירים במיוחד.
הבן שלי, בן חודש, גם היה כל עד לא מזמן, ושאלתי כבר בבית חולים אמרו לי שתקין.

אצל אחד הילדים שלי זה נמשך עד גיל חצי שנה בערך, והרופאה אמרה לי שזה בגלל שהיא מאוד בהירה

שכרוכה שם. אם את לא מוצאת יכול להיות שככה היא...

נראלי תקין ממש.
זה המון למיד אחרי הנקה. (מהניסיון שלי חודש וחצי🙊)
אם את רוצה לנסות ליצור לך סטוק של שאוב אני ראיתי שאם אני שואבת שעה אחרי הנקה ושעה-שעתיים לפני ההנקה הבאה יוצא לי בערך 90.
לנקודה שחשוב לזכור- שאיבה היא לא מדד לכמות החלב שהתינוק מקבל. כי הוואקום של התינוק הרבה יותר חזק מהמשאבה..

מה שואילו פינו כתבה, מומלץ

בהצלחה!

מתחילות להם שיניים זה מוקדם אבל שמעתי על כאלו ....ויש לי חברה והבת שלה באותו גיל עם אותם תסמינים...

אולי זה זה....

תנסי לראות אם היא נרגעת שהיא נושכת דברים או שקצת משפשים לה את החניכיים....

לנו עזר הנשכן בננה...

לנו זה קרה, בהתחלה הוא הסכים לאכול בכל טמפרטורה.

יום אחד האדון החליט שאם זה לא חם מספיק, הוא לא אוכל. הוא יישאר רעב אבל לא יאכל ;) עקשן הבחור...

בקיצור, חיממנו לו את האוכל (שיהיה חם באמת, לא פושר.  נגיד קצת פחות מ150 מ"ל מים פושרים וכל השאר מים רותחים. כמובן להיזהר שזה לא רותח) והפלא ופלא- הילד חזר לאכול.

אז אם לא ניסיתם, ממליצה לנסות.

בהצלחה!

ואני תמיד מחממת לה. (מפונקת שכזו...)

עדיין, לא רוצה לאכול.

כמו הבקבוקים הכי פשוטים

לשים סינטומיצין. המשחה הזאת היא הצלה במקרה שמתחיל משהו עם חשש לזיהום. אפשר סינטומיצין של עיניים או עור.

אבל תשימי לב שזה עובר.
אם יש החמרה והאזור מתנפח צריך לקחת לרופא

את מונעת ? מניקה ?

ויש מצב שכבר קיבלתי מחזור אחד פשוט לא בטוחה י זה הצטרך לדימום מהלידה

בשביל השקט שלך הייתי עושה בדיקה

לא נראה לי שאני יכולה לעשות בדיקה כבר..

אני עם ילד רביעי כבר ארבעה חודשים ב"ה

איבדתי שליטה

בכזה צפיפות ילד רביעי לג יהיה לך קל יותר רק קשה יותר
כשהגדול בן 7 והשני בן 6, אז הבית קצת יותר רגוע ובמסלול של שגרה
בגילאים שיש לך הקושי לא יפחת עם עוד ילד

עד שתרגישי שאת חוזרת לאט לאט לכוחות שלך, לרוגע ולסבלנות..
להביא ילד במצב של מינוס כוחות בעיני זו טעות. כי למה שזה יהיה קל יותר עם עוד תוספת עומס וחולשה??
תתמקדי עכשיו בלעזור לעצמך להתאושש, להביא מנקה, בייביסיטר, לקנות אוכל. משהו שיהפוך את החיים מהשרדותיים ליותר נעימים. איפה שמתאים לך להעזר..
וגם לנפש- חוג, טיפול, לצאת פעם בשבוע חסיבוב עם חברה, לשמוע שיעור, לצאת עם הבעל. משהו שממלא אותך והוא בשבילך. לפחות אחת לשבוע..
שם הייתי ממקדת את הכוחות. עד שתרגישי יותר טוב. הקטן שלך ממש תינוק פצפון!
תתמקדי בלהנות לאט ובהדרגה ממה ש-ה' נתן לך ולהחזור כוחות ושמחה.
הייתי קובעת יעד של לפחות חצי שנה לבחינה מחודשת של הפסקת המניעה... ולפי הכח מחליטה אז הלאה..
החלטות טובות!

והיא חושבת על עוד הריון כנראה שהיא בסדר בנתיים ולא צריך לרוץ למנוע.

ולפותחת.. לא יודעת לומר לך אם יותר קל אבל יכולה לספר שאחותי הייתה בחרדות מזה ויש לה צפופים כמו אצלך.. היא נקלטה עם מניעה ולא הפסיקה לבכות.. ב"ה נולד לה ילד מדהים רגוע שאם הוא לא מורעב ממש הוא פשוט לא יבכה וגם הגדולים יותר ממש התמתנו. היום היא אומרת שיותר קל לה מלפני הלידה. אולי זה עניין של סיעתא דשמיא..

לא משהו קיצוני או לא נורמלי.
כל התיאור הגיוני ולגיטימי.. אבל להביא עוד תינוק כשאין כוחות לקיימים לדעתי זו טעות. ובסוף כן עשוי להגיע להתמוטטות.
לבנות על סיעתא דשמיא במצב של לכתחילה כשהדבר נתון לשליטה ולחוכמה ש-ה' נתן לבשר ודם, בעיני זו גם טעות. אבל כל אחד באמונתו.
לא מדברת כמובן על מצב כמו שתארת. בדיעבד ברור שאפשר להתפלל לסיעתא דשמיא וילד רגוע. אבל אף אחד לא מבטיח.

מה גם שהריון ה לא בהזמנה. מן הסתם יקח זמן עד שתיקלט ההריון עצמו נמשך תשעה חודשים בזמן הזה הילדים גדלים. ובאופן כללי אני לא נגד מניעה אם צריך. אבל במקום שהיא לא ממש סגורה על עצמה צריך לשאול רב. היא לא נשמעת שממש קשה לה.. אחרת הייתה מונעת בלי לחשוב פעמיים..

שכבר מתורגלים יותר במשפחה גדולה, שכבר מכירים היטב מה זה תינוק ומה הוא דורש... (לא יכולה לומר מניסיון, כי אני עברתי ישירות משני ילדים לארבעה ילדים )
אבל אם את כרגע מרגישה שאת לא מצליחה להיות סבלנית לילדים הקיימים (וזה הגיוני מאוד!) - אז זה לא שיהיה לך פתאום קל יותר כשיבוא הרביעי...
אני לא אומרת אם למנוע או לא (מבינה את הקושי הנפשי בזה), אבל כן צריך לקחת בחשבון שבואו של הילד הרביעי לא ישנה דבר, ואולי אף יחמיר את המצב...
מה שהייתי מציעה זה לטפל כרגע כמה שאפשר בחוסר הסבלנות ובעצבנות. קודם כול לבדוק: ממה זה נובע? יכול להיות שיש ילד מאתגר במיוחד שדורש טיפול בהתאם? אולי יש לך חוסרים של ויטמינים או שעות שינה? ואולי מדובר בדיכאון אחרי לידה ברמה מסוימת?
אם זה אחד הדברים הנ"ל - אז לטפל בהקדם.
ואם לא, וגם אם כן, ללמוד מעבר לזה אסטרטגיות התמודדות עם המצבים השונים בהורות. (או בעצמכם, או עם ספרים, או בסדנאות הורות).
וגם אם אתם מחליטים לא למנוע - תתפללו לה' שייתן לכם את היכולת להתמודד עם הילדים הקיימים, ושיביא לכם את הילד הבא בזמן הכי נכון לכם אישית ומשפחתית!

איזה פיתרון יש לך?
תתפללי לה' שזה יגיע בדיוק בזמן ושיהיה לך כוחות
ואם את חושבת שאין לך כוחות תשאלי רב על מניעה

בטח בגילאים האלה. תמיד יהיה מישהו שצריך אותך (לפחות בתקופה הראשונה).
זה גם תלוי מתי באמת יהיה ההריון הבא, ואם יש לך בת גדולה.
אצלי 4 צפופים. השניה בת. והיא עוזרת המון!!! בבית. מרצונה החופשי. הגדולים (עכשיו 6 ו7) יכולים לשמור על הקטנים (עכשיו 4 ו2.5) ואנחנו נישן או אם יצאתי רגע למכולת.

זה גם תלוי כמו הילדים רגועים ונוחים. הרביעי שלנו ממש לא וזה בהחלט מתיש. שלפעמים אחד איתו ואחד עם שלושת האחרים. (עכשיו שגדל כבר קצת יותר מעסיק את עצמו).
זה גם תלוי ביום יום מי מתפעל את הבית, אם בעלך זמין ונוכח אחה"צ ובשעות הערב, או שאת איתם לבד?

נהיה קל יותר כשהגדולים הופכים למעט גדולים יותר
אבל בגילאים של הילדים שלך עוד ילד לא יהיה קל יותר
כמובן הכל מתוך ראיה שטחית מציאותית
תמיד יכולים להיות ניסים
אבל לא סומכים על הנס
אלא עושים השתדלות טבעית לחשוב מה הכוחות ולשאול דעת תורה

לפחות מהניסיון שלי, גם לי ההפרשים היו כאלו
וכשהרביעי נולד הבכור היה כמעט בן 6
זו היתה תקופה קשה מאוד
התפרקתי

והשלמתי עם זה שאני לא מושלמת. ולא הכל יכול. זה היה תהליך.
שלוש ראשונים רצוף ומהרביעי ליפני שנתיים מהלידה לא הייתי מסוגלת לחשוב על עוד הריון.
זה תלוי גם בת כמה את, וכמה ילדים היית רוצה.

טוב, זה לא שאני כל הזמן צועקת ועייפה, דווקא מרגישה בזמן האחרון חוזרת לעצמי, לכוחותי, אבל עדיין... מבחינה לוגיסטית כל הזמן בתחושה שלא מספיקה כלום, אין זמן לשום דבר, ובטח אין מה להשוות שלושה לשניים. מצד שני אני לא צעירונת עברתי מזמן את ה30.. . הייתי רוצה עוד ילד, שניים לפחות..לכן קצת קשה לי עם מחשבה של מניע, מן פחד כזה, שאמנע עכשיו ואחר כך חו"ח כשארצה, לא יצליח, כאילו לא לשחק אותה אל-ים...

לתת לאלוקים להחליט...
לא למנוע, אבל גם לא "להשתדל" במיוחד, ולהתפלל לה' שיביא לכם את הילד הבא בזמן הכי נכון לכם...

אצלי הבעיה שאני חייבת הכל מושלם.
ואם לא הספקתי בבית או לתת לילדים מה שהם צריכים היו לי יסוריי מצפון.
למדתי שאני לא מלאך ומה שאני יכולה אני נותנת.
ולא בגלל זה אני יסתפק בשני ילדים.

בגיל 35 מתחילה ירידה בפוריות האשה. אצל חלק היא חדה ואצל חלק פחות
ממליצה לך אם את קרובה לגיל הזה לבקש מהרופא נשים בירור הורמונלי. למשל בודקים את הרזרבה של הביציות. וזה נותן לך קצת יותר מידע על איפה את באופן יחסי וכמה את יכולה לרווח.
יש נשים פוריות מאד גלעד גיל ארבעים ויותר
אם באמת את מתקרבת לסוף הפוריות שלך הייתי מונעת עד גיל שנה, ואז מנסה שוב ומתוך ידיעה שתהיה תקופה ממש ממש קשה אבל שבסוף זה ישתלם ולקחת כמה שיותר עזרה בתשלום. לדעת שבשלוש שנים הבאות רב ההכנסה שלך תלך על עזרה בתשלום ולהבין שזה מחיר שווה לשלם על בית מלא ילדים לטווח הארוך
בהצלחה !!

אשאל את הרופאה שלי)

להביא צפוף לפני כן?

אבל כן, אצלי היתה ירידה כזו וחבל שלא ידעתי קודם

אני לא חושבת, אבל אני לא יודעת באמת

אולי תמנעי עוד כמה חודשים באמצעים מקומיים עם אחוז לא כזה גבוה, ותעשי מאמץ כן להקל על עצמך ולחזור יותר לכוחות ואז תפסיקי...
המון בהצלחה!

תבדקי מצב ברזל, פריטין וויטמיני B.

אם יש מחסור - קחי כתוסף.

שתדלי לישון כל פעם שיש הזדמנות לכף.

 

ואל תדאגי: כל ילד מקבל את אותה אמא שזקוק לה. תסמכי על הקב"ה ועשי את ההשתדלות שלך. לא צריך יותר מזה.

1.3 ו- 1.5. אחרי הילד השלישי הרגשתי שאני על הפנים, אומנם הייתי יחסית משקיעה בהם: יצירות, יציאות לגן שעשועים וכו' . אבל בתכלס הייתי עצבנית ברמות. בקיצור, ביקשתי היתר ומנעתי (הגדולים שלי בלי מניעה בכלל) והילד הרביעי נולד כשהשלישי היה בן 4.5. מה אני אגיד לך, הבדל שמיים וארץ! גם יותר סבלנות ונחת לקטן (לא היה לי את זה עם הגדולים) וגם ב"ה הקשר עם הגדולים נהיה יותר טוב בהרבה. וגם הרווחתי את עזרת הגדולים עם הקטן, אין ספק שזה שידרוג אמיתי. אם את חוששת מילד רביעי, אני הייתי ממליצה לחכות עוד קצת, לראות ריך המצב מתייצב ואז ממילא תרצי עם כל הלב.

בהצלחה רבה והרבה כוחות!

אי אפשר להגיד ש"יותר קל"
זאת לא המשוואה.
יש בעוד מישהו לטפל. אז יהיה יותר קל?
לא.
אבל- את אחרי ה30, ובסופו של דבר- הם מביאים איתם את השמחה הכי גדולה שיש. את בבניה של משפחתך, של חייך. יש זמנים יותר קשים/לחוצים, ויש זמנים מלאים באושר- כשאת עסוקה מעל הראש בדברים של חיים בריאים- ילדים! בארוחות, כביסות, גן, ביהס, וכו וכו.
אלה החיים הטובים. השמחים. זה האושר הגדול-
יכול להיות שיהיה מאתגר, ולא פשוט- אבל אחכ- תראי כמה היה כדאי.
בהצלחה בכל החלטה!

תתייעצי עם הרופא לגבי אמצעי מניעה ותבחרי במה שטוב לך

 

אפילו בתקופת התורה היו שומרים (לא יודעת איך ובכלל לאורך כל ההיסטוריה בכל העולם היו ניסיונות לשלוט על הילודה) במצבים בהם זה לא היה נכון להביא ילד- כמו אצל יוסף שהביא שני ילדים ואז התחילה תקופת הרעב וזה לא נכון להביא ילדים כשיש מצב של רעב

הוא ישאר ראש ולא תצטרכי ניתוח שוב. הלוואי!

מעבר לזה אני לא מנוסהו לא מכירה עוד עיצות (אם יש..)

לא רוצה לומר לך כרגע איך זה הסתיים - רק להתפלל ביחד איתך שהכול יהיה בסדר!
בינתיים מציעה לך להרפות כמה שאפשר, ולא להתעסק בניסיונות היפוך שונים, אלא רק בתפילות ואולי בסגולות "קלילות" יחסית.
בע"ה שיהיו בשורות טובות!!

כי זה עוזר להרפות ולשחרר ולדעת שאנחנו בידי הקב"ה והוא עושה מה שהכי טוב לנו גם כשאנחנו לא יכולים לדעת שזה מה שטוב

 

 

אחרי קיסרי (אני יודעת על לניאדו).
אולי כדאי לך לברר על זה, אבל מצד שני - לא בטוח שכדאי להתחיל בזירוז, ואז תוך כדי צירים הוא עלול שוב להתהפך...

בהתחלה כשהגעתי פעם ראשונה למיון זה היה בגלל הערכת משקל אבל זה היה תקין והכל היה בסדר. ואז התחיל כל העסק של המצג..אמרו לי פיטוצין ופרופס לא ובלון/סטריפינג כן אפשרי אם זה מצג ראש. אבל עכשיו בגלל שהמצב משתנה בתדירות כ"כ גבוהה אז גם בלון/סטריפינג לא כי זה עלול לגרום לו להתהפך שוב..
אז עכשיו אני צריכה מעקב של כל 3 ימים לבדוק מצג..

אז מה הטעם לבדוק כל 3 ימים?

ואם הוא יהיה עכוז מה יעשו, ניתוח, לא? אז כבר מספיק לבדוק כשאת באה ללדת

 

וחיבוק על מה שאת עוברת

האי ודאות איך זה יסתיים זה החלק הכי קשה 

מאחלת לך שתצליחי לשחרר, להרפות. להתחבר לקב"ה ולהתפלל אליו שימלא את משאלות ליבך לטובה!! והעיקר שתלדי בבריאות שלמה לך ולתינוק

בעיניי עדיף אלקטיבי ולא חירום ולכן עדיף להיות המעקב על זה

כל שלושה ימים מה המצג. סתם מכניס ללחץ, וגם גוזל זמן. (מבינה את הרצון לדעת... הייתי בדיוק כך, והלכתי על דעת עצמי לעשות כמה פעמים א"ס...)
שוב, כרגע כדאי להתעסק בתפילות ובהרפיה - וכשתתפתח לידה כבר תדעי מה המצג...

(עוד אפשרות שאת יכולה לברר: לקחת רופא פרטי שמוכן ליילד עכוז במקרה הצורך. יש בביקור חולים כמה כאלה. ואז גם אם הוא יהיה עכוז כשתתחיל לידה - יכול להיות שהמצג יאפשר לידה רגילה...)

אני דיברתי עם רופאה משם, שאני מאוד סומכת עליה ועל שיקול דעתה.
צריך לזכור שלפעמים רופאים מפחדים לקחת סיכונים לא בגלל שהם מסוכנים לגמרי, אלא כדי לא לעמוד מול החלטות קשות בזמן אמת, וגם כדי שלא יהיו חשופים לתביעות אם משהו קטנטן לא ילך כשורה...

תבדקי את הנושא.
מקווה שייגמר על הצד הטוב ביותר! בבריאות שלמה!

זרוז אחרי קיסרי
כך שלהגיד את זה ולנסות לגרום לצוות "להסכים" לתת זרוז זה לא אחראי בכלל.
זרוז מגביר את הסיכון לקרע ברחם ומשם חלילה לאיבוד הפוריות...

אני דווקא באתי אליהם בגישה שאסור והם אלה שאמרו לי שמותר...

אחרי קיסרי.
בסוף לא נתנו כי כבר טסנו לחדר ניתוח ..
אבל זה לא כזה מוחלט שלא נותנים

ראשית שבעזרת ה' הכל ילך כשורה ובזמן הנכון.

מעניין אותי לדעת אם את מרגישה את התנועות החדות וההתהפכויות? או שזה מפתיע אותך בכל פעם מחדש?

מה שמעניין שהרופאה אמרה לי זה, בגלל שההריון הקודם היה תאומים אז הרחם כבר מעצמו גדל לגודל גדול יותר ואז לעובר יש יותר מקום.

אלא שאני ב"ה עברתי בין ההיריון הזה להיריון התאומים שני היריונות נוספים בלי "שיגועים" כאלה...
(אבל הסיבה העיקרית שאצלי העוברית חזרה כל העת למצגים ה"לא נכונים" הייתה כנראה בגלל שחבל הטבור היה קשור סביב עצמו...)

מה שכן, היא הייתה עוברית פעילה במיוחד...

אצל הבן השני שלי (ובלי תאומים לפניו..🙂) הייתי צריכה מסיבה רפואית לעשות משבוע 30 אולטרסאונד פעמיים בשבוע, וגם לקבל זירוז בשבוע 37.
באופן עקבי כל פעם הוא היה במצב שונה מהקודם- בתחילת שבוע הוא היה ראש, ובסוף שבוע הוא היה עכוז. בשלב מסויים ניסיתי לשנות לפי הבעיטות את המצב שלו ודי למדתי לזהות ולדעת עוד לפני האוטרסאונד איזה מצג נראה.
האוטרסאונד האחרון לפני הזירוז הוא היה ראש, וניסיתי לעשות סיבובי אגן כדי לעזור לו להתבסס אבל לא עזר, כשבאתי לזירוז הוא היה שוב עכוז.
ב"ה באותה לידה לקחתי את ד"ר פלוטקין (משערי צדק) באופן פרטי והוא גם יודע ליילד עכוז, וגם מומחה בהיפוכים, אז הוא עשה לי היפוך שב"ה הצליח ואז התחלנו בזירוז.

לא יודעת מה לייעץ לך, אבל מאחלת לך שהכל יהיה לטובה בסופו של דבר. (אולי את יכולה ללכת להתייעץ עם דר' פלוטקין דרך השר"פ, הוא ממש מצויין ונעים, ולוקחים אותו הרבה גם ללידות ויב"ק, וכמו שכתבתי הוא גם טוב בהיפוכים וגם בלידות עכוז)

אני יודעת שסיבובי אגן על כדור פיזיו אמור לעזור בזה.
בהצלחה!!

כי הוא יכול לחזור ולהתהפך בלי שתרגיש, ואז היא תבסס אותו במצג הלא נכון...

שמראה שהוא במצג ראש..

ולא יודעת כמה מהר העובר שלה מספיק להתהפך...

תמיד כדאי להתייעץ עם גורם רפואי ולא רק עם חברות הפורום

אם את בהריון ראשון יש כמה בתי חולים בארץ שתומכים ומאפשרים לידת עכוז. אם יש לך פיסבוק כדאי לך להיכנס לקבוצה לידת עכוז זאת גם אפשרות!

גם אחרי קיסרי. (תכל'ס אם העכוז מבוסס כמו ראש - איזו משמעות יש לקיסרי שהיה?)

סכנת נפשות מאשר כל לידה רגילה אחרת

 

בנוסף שהוא גם לא נשאר עכוז אלא מסתובב גם למצג אנכי עם הראש למעלה

צירים מתקדמים זה דקה ציר חמש דקות הפסקה.
שימי לב אם הם סדירים ותכופים.

כדאי לשים לב לזה...

לכי לעשות בדיקת שתן+לחץ דם.
זה אחד מסימני רעלת הריון.

אם היה לי בצד ימין בחלק העליון של הבטן, שבוע 19, כאבים חלשים מאוד, זה מצריך בדיקה?

האיברים זזים, מערכת העיכול מקבלת חיים משל עצמה, צרבת, בחילות, העובר זז ודוחף.
כאבים משמעותיים שלא עוברים במנוחה או באים והולכים, מצריכים בדיקה.

זה הדיוק המקום, וגורם לכאבים שם ולצרבות

בכל מקרה קבעתי תור לרופא..
תודה!

זה התסמינים והיה לי גם בהריון
אין ככ איך לטפל בהריון אבל המשקה חמוציות של פוראוור ממש ממש עזר לי!! ובתור ״משווקת לשעבר״ אמרו לנו שהמשקה בשימוש של כמה חודשים יכול גם לחסל את החיידק ( אישית עדיין לא בדקתי שוב אם יש לי את החיידק או לא אז אני לא יכולה לאמת את זה) אבל הקל עליי זה בטוח וכבר אין לי שום תסמין לחיידק!

יש עוד דברים שיכולים לעזור, אז אם זה זה תחפשי בגוגל יש דברים טבעיים שעוזרים להקל על התסמינים

ובהריון אי אפשר לטפל בחיידק הזה וגם לא בהנקה ...אבל הרופאה כן יכולה לתת סותר חומצה לפי מה שזכור לי...

מקווה שלא, למרות שהיה גם לאבא שלי וגם לאחותי.. זה כאבים שיכולים להקרין לגב?
ותודה

לגבי הגב...

ומעניין שהיה גם לאבא שלך וגם לאחותך... 🤔

אבל בע״ה שזה סתם ולא יהיה כלום

בעז"ה.. קצת נלחצת כי אגיע לרופא רק בחמישי. טוב בעז"ה יהיה בסדר

כיס המרה.
אלו כאבים שמתפשטים לגבי.

כאילו אני לא מתה מכאבים ברוך השם.. אבל גם את זה אשאל את הרופא

פרקי תהלים טובים לכל זמן ועת.

התיקון הכללי זה לא משהו לגברים?

קוראים פרק כ בתהילים עבור העובר
חוץ מזה כל תפילה וכל תהילים זה מצויין

אחרי חצי שעה התשובה לא אמינה. זה יכול להראות בזמן כזה 2 פסים אבל אין הריון. יכול להיות שאת בהריון ויכול להיות שלא. תעשי בדיקה חדשה.

השאלה אם ראית רק אחרי חצי שעה או שזה הופיע אחרי חצי שעה.

אם הופיע תוך 5 דקות רק לא ראית זה הריון.

אישית לא נתקלתי במקל שנצבע אחרי חצי שעה ולא היה הריון.

בכול אופן עזיף שתעשי בבוקר בדיקה חדשה, או בדיקת דם

(וד"ש לחתול החמוד) 

אני רק ראייתי אחרי חצי שעה מתי זה אופיה לא יודעת להגיד

המסור

בדיקה

למרות שזה נראה חיובי..

אני לא ממש יודעת מתי הוא הופיע אני ראייתי רק אחרי חצי שעה

ממש חיובי אבל בשביל לודא תעשי שוב בדיקה

ותסתכלי לפיי שעוברות 10 דקות כך גם רשום בהוראות

העשה מחר בבוקר תודה רבה

היי עשיתי בדיקת הריון ולא ממש ברורה לי התוצאה כי ראייתי את 2 הפסים רק לאחר משהו כמו חצי שעה העם זה חיובי או שלילי העם משהו נתקל בזה בעבר?

תעשי שוב ולא לחכות יותר מ10 דקות

נשים שלקחו אותה
רמת המקצועיות לא מחייבת שהיא תהיה לך טובה
הכי חשוב לראות שיש חיבור שאת מרגישה איתה נוח שהיא מסוגלת להתאים את עצמה אליך

שמתואמות מבחינת גישות ויכולות, אם את צריכה תמיכה פיזית מישהי שיכולה ורגשית וכו'

זה מדבק מאוד.

המטפלת תצטרך לשטוף ידיים בסבון בכל החתלה. ולא בטוח שאכן תעשה זאת.

צ'ק צ'ק כולם עלולים להדבק.

בגן של הבת שלי הגיעה ילדה עם תולעים וכולם נדבקו 

תלכי לרופא ,יש תרופה בשם וורמוקס (מקווה שרושמים כך)

כדאי מאוד...זה סבל לתינוקת 

בהצלחה

נכון שזה מדבק, אז מה?

אי אפשר לשלוט בזה, זה כמו כינים - גם לא תשלחי לגן כי זה מדבק?

 

 

ההנחיות של משרד הבריאות הן שמותר לשלוח לגן אחרי יום אחד של טיפול בוורמוקס

אפר לשלוח ובכלל לקטנטנים אין טיפול רפואי אז מה איתם?

זכור לי שקראתי את זה בכתבה מתישהו, אבל אולי זה לא אמין

שאני קיבלתי בתור מנהלת מעון, מותר לבוא.
הרי גם ככה הן אמורות להחליף כפפות וסדין בין כל ילד.
הן לא עושות את זה לרב כי ההחלפות לא ייגמרו בקצב הזה אבל אם את מודיעה למטפלות ותגידי להן לעשות מאמץ אז הן יעשו אותו.

עם המינון הכי גבוה (5 CC פעם ביום 3 ימים ואחרי שבועיים עוד 3 ימים של 5 CC ליום)

או לתת רק יום אחד וזהו.

אני ראיתי שילדים שלי שהתחילו במינון נמוך נשארו כך והיה יעיל להם מינון נמוך גם כשנדבקו בפעם אחרת (אחרי 6-8 חודשים לפחות.)

שימי לב שההדבקה מגיעה מ"זילזול" בהיגיינה- מצב שמאוד תואם את גיל הילדה, אבל התולעים משגשגות על מתוקים, וזה גם תואם לגיל הילדה- נחשפת ליותר מתוקים וממתקים... אצלי תמיד מקבלים תולעים בתקופות "מתוקות" (אחרי שמחות שמחלקים בהם ממתקים רבים, שמחת תורה ופורים!!!)

אל תתפתי לעיצות לשים שן שום בפי הטבעת -זה גורם לטחורים בטווח רחוק.

אפשר בינתיים להקל ע"י שימת ווזלין בפי הטבעת.

אומרים גם שגרעיני דלעת/מיצוי גרעיני דלעת יעיל.-תשאלי בבית טבע.

כמו כן שימי לב שאצל בנות התולעים מסוגלות לטייל לאזור פתח הנרתיק, ואמר לי רופא שאינו מטפל לילדות בפטריה בנרתיק עד שהוא מוודא שאין שם תולעים כי התסמינים מאוד זהים ולרוב זה תולעים ולא פטריה...

בהצלחה

המינון המומלץ הוא 5 CC באופן חד פעמי ושבועיים אחרי שוב 5 CC

מינון כל כך גבוה כמו שכתבת רק רופא יכול לאמר

 

ורמוקס זה לא משחק ילדים, זו תרופה חזקה שאסור לקחת אותה יותר מ 3 פעמים בשנה. 

 

ואגב, בדר"כ גם אסור מתחת גיל שנתיים, צריך לשאול רופא.

מגיגול קצר לא מצאתי שום מקור לדבר, כן ראיתי שמשתמשים בזה לטיפול בטחורים.

ותקני ורמוקס. זה בלי מרשם..

מניחה ששנה ועשרה זה כבר מספיק קרוב לשנתיים

 

וכמובן שאפשר לשלוח לגן

האם מותר לקלח אותה עם אחותה הגדולה? זה מדבק גם לנו המבוגרים??

האם תולעת אחת מראה בוודאות שהיא צריכה לקבל תרופה?זאת אומרת זה יכול להיות משהו חד פעמי או שחייב להיות הדבקה שאם לא אטפל זה לא יעבור?

אני היתי מתחילה עם זה לפני ורמוקס, רק אם זה לא עוזר אז הולכת על הורמוקס

לילדים שלי יותר עזר מהורמוקס אפילו. זה מהסדרה של ה R יש בסופר פארם וטיפות בלי טעם לוקים עם טיפה מים

וכן גם את חכולה להדבק תקפידי לשטוף ידיים טוב ואפילו לחתל עם כפפות
לפעמים כשנותנים טיפול רופעים מציעים לקחת כל המשפחה לפעמים כל הילדים
זה שראית רק אחת זה אומר שבפנים יש הרבה

יש כל מני דברים טבעיים אבל אם מותר בגיל שלה ורמוקס אז כדאי
לבנות זה יכול להכנס בלילה למקום האנטימי ולגרום ממש לסבל

לך איך זה מדביק -  התולעים בעקרון חיות בתוך המעיים אבל הן יוצאות לפי הטבעת כדי להטיל ביצים. הביצים מאד מאד עמידות. הילדה מגרדת בפי הטבעת ובצדק, כי זה מאד מגרד ואז הביצים נדבקות לה מתחת הציפורניים, אח"כ היא נוגעת בחפצים, נוגעת בכל דבר, הביצים עוברות לשם, ילדים אחרים נוגעים, את נוגעת, בסוף נוגעים גם באוכל וככה הביצים מגיעות אלינו פנימה והופ! גם את מתחילה להרגיש שמגרד לך... (לא נעים בכלל) 

 

אז מבחינת לקלח ביחד - זה לא בעיה. לפני המקלחת תנקי לה את פי הטבעת במגבון אז בטח שלא יכנסו ביצים לאמבטיה

 

יש הרבה רופאים שאומרים שאם יש תולעים לילד אחד הם נותנים טיפול בורמוקס לכל בני המשפחה בגלל שזה כל כך מדבק, אבל אם את בהריון אסור לך.

 

עוד דבר - בגלל שזה כל כך מדבק אז הטיפול בורמוקס עוזר רק לפעם הזאת אבל אחרי תקופה אפשר שוב להדבק - בגן, שכנים, חברים, אחות וכו' 

באופן כללי ורמוקס זה תרופה חזקה ולא בריא לקחת את זה כל פעם. זכור לי שמותר עד 3 פעמים בשנה.

 

אז עצה שלי - לנסות טיפול בשום לפני שאת מתחילה עם ורמוקס. אצלינו הרבה פעמים זה פתר את הבעיה לאותה פעם.

טיפול בשום - לוקחת חתיכה קטנה של שום, מצפה בהרבה וזלין שלא ישרוף ומכניסה לפי הטבעת כמו ששמים נר אקמול - לפני השינה, כי התולעים בדר"כ יוצאות בלילה. השום הורג אותם. עושים את זה 3-4 לילות רצוף. הרבה פעמים זה מספיק.

אפילו אמרתי למטפלות שאם זה יוצא אצלן שלא יבהלו

אם השן השלמה גדולה מדי זה ממש מציק לילד

אם יש לך שיני שום שלמות קטנטנות זה הכי טוב

ורמוקס מותר בהריון.
ונראה לי שלא הייתי שורדת בלעדיו. לצערי. בעעעע

על מחזור החיים שלהם ואופן ההדבקה.
למניעת הדבקה חוזרת יש להקפיד על היגיינה. למניעת שגשוג יש להקפיד על תזונה דלת מתוקים.
תולעי מעיים מאד מאד מדבקים (כן גם מבוגרים). ורמוקס זו תרופה יעילה אבל היא לא מונעת הדבקה חוזרת, מותר להשתמש בה פעמיים-שלוש בשנה אז לא הייתי בונה עליה כשילד במסגרת ויכול להדבק כל שבוע וכמובן להדביק את כל המשפחה.

להוריד מתוקים
לתת לה לאכול מלא גרעיני דלעת
אפשר לקנות שמן זרעי דלעת או טחינת גרעיני דלעת.
אם יש לך שן שום שלימה קטנה, תכניסי אותה לפי הטבעת, מצופה בווזלין.
אפשר גם למרוח שמן שום בפי הטבעת לפני השינה, למשך שלושה שבועות ואז הן לא יוצאות, למחזור החיים שלהן נקטע.

איכס.
שונאת תולעים.

לצערי אין לזה ממש תשובה נכונה, יכול להיות שיהיה לך דימום הסתגלות פעם אחת שיתחבר לדימום של הלידה ואז יצא לך מצויין. אבל גם יכול להיות שהדימום הסתגלות יהיה ארוך יותר, יהיו כתמים שילכו ויחזרו ואז יהיה יותר קשה להיטהר.

בגלולות אי אפשר אף פעם לדעת מה היה קורה אם הייתי עושה אחרת...

מקווה בשבילך שמה שתבחרי יהיה לך טוב!

נראה לי הכוונה שאם לא מחברים חבילות ואין מחזור אז לפנות לרופא. לא בזמן הגלולות עצמן.

ב. שאלה טובה- אם עדיין יש לך דימום אז לא נורא לקבל דימום הסתגלות תוך כדי, אבל אם את כבר לקראת הסוף אולי כדאי להתייעץ עם רב אם עדיף שהדימום יסתגלות יהיה אחרי הטבילה ואם הוא לא יאסור.

(ומוזר מה שהרופא אמר לך, כי בעיקרון מיקרולוט נחשב יותר חזק .)

ולגבי ב, אבל אם זה אחרי טבילה אז צריך לבנתיים אמצעי אחר, ומעדיפה שלא לקחת סיכון..
וגם, בלידה קודמת זה מה שתכננתי לעשות והתחיל שוב דימום אחרי שבעה ימים נקיים! אז אי אפשר באמת לדעת אחרי לידה אם את בסוף הדימום או לא.. לכן החלטנו ללכת על האופציה השנייה.. בע"ה

אבל עם סרזט
לא מגירה מיקרולוט
אני מניחה שמה שכתוב בעלון לא תופס לנשים מניקות , אבל בעצם זה מוזר ואני לא יודעת מה לומר לך 😶

שהרופא שלי אומר שאם רוצים להקטין את הסיכוי לדימום הסתגלות וכתמים, לא להתחיל גלולות לפני שעוברים 6 שבועות מהלידה, או לפחות 5 וקצת.. אז הרירית של הרחם כבר יותר יציבה ויש פחות סיכוי לדימום.
אני הפעם בגלל זה טבלתי ומנעתי עוד שבוע עם אמצעי מקומי ורק תוך כדי התחלתי לקחת מיקרולוט. ב"ה עבר בשלום.

בעקרון הרופא בדק ועשה אולטרסאונד אז מאמינה שזה בסדר להתחיל.. (הוא גם דתי, אז הוא היה בקטע של לעזור לי להטהר בהקדם..)

בתפילה שלא יופיע בכלל 🙃

ההשפעה של הגלולות היא תוך שבוע (גם המניעה מתחילה תוך שבוע) וכך גם הדימום.
אבל בגלולות כמו בגלולות- הכל משתנה מאחת לאחת ומפעם לפעם ולכן אין לדעת.

לוקחת ולא עושה לי ( או שעושה ואני חושבת שזה דברים אחרים🤔)

אבל בלי קשר אל תחפפי בזה במיוחד אם את בתחילת הריון כי החומצה פולית זה ממש ממש חשוב לעובר ...!
אם קשה לך פריגנטלי קחי משהו אחר...

לי שבת זה דווקא החופש מכל התוספים..
ונראה לי יש עניין לא לקחת ויטמינים בשבת, כי זה כמו תרופה

אם כן אחליף.
יש המלצות לכדור טוב בלי תופעות לוואי?
פחות זורם לי הפראנטל כי יש בו פחות ויטמנים, ועד שאני כבר לוקחת עדיף שיהיה יותר;)

ועושים מעקב חום לתינוק 

ויש ממה לחשוש?

וגם אם לא הסיכוי שהתינוק ידבק מאוד קטן אז אין לך מה לדאוג

רק להגיע לחדר לידה לא בשנייה האחרונה כדי להספיק לקבל

אבל אם עשו לך משטח מסיבה אחרת וגילו את זה אז זה לא כזה משנה

ליידע בלידה ולקבל 2 מנות אנטיביוטיקה לפני..
4 שעות וחצי שעה.
ואם לא מספיקים אז מעקב חום לתינוק.

תקבלי אנטיביוטיקה בלידה

שכבר בשבוע 18 עלו על זה?

בנרתיק ששם החיידק

לראות אם זה ישתנה לחיובי או לא, אצלך זה חיובי מראש אז את אולי לא תצטרכי לבדוק לפני הלידה אבל בכל מצב רצוי שתישאלי את הרופאה אולי היא כן תמליץ לך לבדוק ואז יכול להיות שזה יראה שלילי ולא תצטרכי אנטיביוטיקה

GBS זה חיידק מאוד דינמי, בא והולך. למיטב ידיעתי אם היה חיובי בשבוע 18, אין לזה שום משמעות ללידה. בשביל לדעת אם לקבל אנטיביוטיקה בלידה צריך בדיקה שהרבה יותר סמוכה לתאריך.

אבל אם חיובי יתנו אנטיביוטיקה בכל מקרה

ויש רופאים שאומרים שצריך לתת גם אם בהריון הקודם היה חיובי

אם זה התגלה בנרתיק- זה כרגע חסר משמעות
חכי לשבוע 36-38 ואז תבדקי שוב בנרתיק


אם היה יוצא לך בשתן-זה סיפור אחר

היה לי, וכל רופאה התייחסה לזה אחרת...

ואח''כ גם בלידה-אוטומט.בלי בדיקה נרתיקית

ומאז בכל הריון אני מגלה גם במשטח בתשיעי..

כי היה לי gbs (נרתיקי) שלילי, עדכני יותר.
(ואותה רופאה שאליה הגעתי עם התוצאה של סטרפטוקוקוס b בשתן, ממנה קיבלתי הפניה לgbs בנרתיק. והיא לא טענה שאין בזה טעם)

אז זאת ההנחיה שלו -שחיידק בשתן מחייב אנטיביוטיקה בלידה
ככה שלא היה לי דרך לעקוף את זה

וגם אחרי שב2 ההריונות הבאים יצא חיובי במשטח
כבר סקפטית אם ישתנה אי פעם

אפילו לא היה לי משהו כתוב כשהתקבלתי ללידה, רק אמרתי לרופאה בקבלה מהזיכרון שלי מה היה. והיא אמרה שאם יש לי gbs שלילי עדכני, לא משנה מה היה קודם.


הבנתי (מהרופאת משפחה) שבד"כ חיידק בשתן זה איקולי, ואז מאוד מפחדים שיעלה לכליות וכו'. אבל אם זה סטרפטוקוקוס, רק צריך לוודא שהתינוק לא יידבק במהלך הלידה.

ולכן לוקחים אנטיביוטיקה מיידית