פורום הריון ולידה (עמוד 3391)

אצלי זה היה כי פצעתי את הושט מרוב הקאות

אחרי לידה כל יום של התאוששות הוא משמעותי

תנוחי בשבועיים הקרובים כמו שצריך ותתחילי את הפסח שבוע שבועיים לפני. 

 

זה מספיק זמן בשביל נטו להכשיר את הבית לפסח (נקיון אביב תשמרי לשנה הבאה)

 

תנמיכי את רף הצפיות מראש, תעשי מה שאת מרגישה שהולך לך בקלות ותעצרי לנוח כשאת מרגישה צורך

תקפידי לאכול טוב, לישון טוב ולשתות הרבה

 

 

 

 

אם זה ילד ראשון שלכם, אז כנראה שרוב הבית נקי מחמץ, ואז כמו שאמרה זו שמעלי, את הניקיון אביב תשאירי לזמן אחר שיהיה לך יותר כוח.
תנקי רק מקומות שאת יודעת שאכלתם בהם- מטבח, סלון, ואולי חדר שינה (לפעמים הולכים לשם עם נשנוש ביד). מעבר חזה אין צורך להשתגע, את ממש צריכה את הזמן הזה בשביל להתאושש!
בסוף- בבדיקת חמץ מבטלים את כל מה שאולי נשאר בבית, אז אם את חוששת לפירורי חמץ פה ושם - אז זה בסדר... ואם בפסח מצאתם ממש חמץ- פשוט שורפים אותו. כמובן שמלכתחילה עדיף שלא יהיה, אבל בדיעבד זה לא סוף העולם, וכמובן שלא צריך לבוא על חשבון הבריאות שלך.
הרבה נחת!

ממש לא ילד ראשון=)

יש לי ב"ה כמה קטנים די צפופים, מרגישה כרגע כמו מנהלת מעון

ואת האמת שהבית במצב גרוע בלי קשר.

לא תפקדתי כ"כ בהריון ובחודש האחרון בכלל..

 

נצטרך לחכות עוד קצת כנראה לניקיון שאני חולמת עליו.

אל תהמרי על הגוף שלך.
אלא אם בעלך יכול לקחת על עצמו הכל, אבל לרוב, הגברים מותשים אחרי לידה גם בלי פסח.

שלא תעזי להזיז רהיטים, השלד צריך להתחזק הוא לא בנוי למאמץ כזה

תזמיני גם עזרה לניקיון וגם עזרה לטיפול בילדים - כדי שאת תוכלי לנוח עם התינוק

חלומות הנקיון - יגיע זמנם. לא בלחץ של אחרי לידה וערב פסח!

לפסח רק להכשיר את הבית - לעשות את המינימום ולהעזר כמה שאפשר

נקיון יסודי - עוד חודשיים שלושה כשתתחזקי ותוכלי לנצל פה ושם רגעים של שפיות בחופשת לידה

 

תחזיקי מעמד!

אז מה שלא חייב לא עשיתי מה שהצלחתי עשיתי לבד השאר הזמנתי מנקה ערב אחד הכנתי רשימה של מה אני רוצה שיעשה היה אצלי 3 שעות בערך נתתי לו דברים קשים שלי היה קשה לעשות כמו חלונות להזיז רהיטים ולשטוף מאחוריהם.. והאמת הייתי ממש מרוצה עלה לי 350 בערך והיה שווה.. השאר בעלי ואני עשינו עוד ערב יחד בעיקר הםינישים האחרונים זה היה..

צריך הרבה מידי מאמץ.
תנור, מקרר, להתכופף, לשפשף, לגרוף... לא בשבילך ממש.

אני ממש מבינה את התשוקה לבית נקי סוף סוף אחרי הריון... תשמרי את המבצע הזה לאחרי פסח.

ולא ניקיתי כלום לפני (טיפה מיינתי בגדים אולי, אבל לא יותר).
השתדלתי לעשות בעיקר את הדברים שאפשר בישיבה.
לדוגמא: לשטוף את החלקים של המקרר, לשפשף ספה, כל מה שקשור לצעצועים (אצלנו זה במגירות אז קל להניח את המגירה כולה על השולחן ולעבוד)

שחשק אצל האישה זה דבר קצת חמקמק. רגע הוא נמצא ורגע נעלם. אפילו סתם מהערה לא במקום או הסחת דעת קטנה.
אבל לא כדאי להתייאש, אפשר לנסות בלי לחץ ובסבלנות לעורר אותו שוב.

חשק מצריך ריכוז....

מעל 24 זה בסדר.
אם את מטופלת פוריות,אפשר לבקש תמיכה אם את חוששת.
תתיעצי עם הרופא.

נראה חיובי ותקין

מותר פומיניק גם אם את לא מניקה
השאלה בקשר לרמת מוגנות כרגע ... הפסקת וישר שמת נובהרינג? כדאי שתתיעצי עם רופא
חוץ מזה את יכולה להתקשר לרופאה ולבקש מרשם דיגיטלי

לא יודעת אני גם לא כ''כ הסתדרתי עם הטבעת כל פעם עם הפחד שהיא נופלת נראלי שעדיף גלולות יותר קל , את יודעת בקשר להפרשות החומות מה זה יכול להיות ?

או שפצעת את עצמך קצת בהכנסה

הטבעת שחוזרת ויוצאת לך לא עושית את העבודה, כנראה.
ההורמונים לא משפיעים באופן רציף ויציב. גם ככה יש שכיחות של דימומי הסתגלות לאמצעי מניעה הורמונליים.

פומיניק,סרזט - מונעים בשימוש רציף גם ללא הנקה. אלא שללא הנקה, וללא תוספת אסטרוגן שנמצא בגלולות משולבות, יש סיכון רב לדימומים לא סדירים

את הטבעת

הפסקת להניק והגוף נכנס למצב הורמונלי חדש. לפעמים צריך להתחיל עם טיפול הורמונלי חזק יותר עד להתייצבות ואז להקטין מינון.
בגלולות זה קל. ההבדלים בין הגלולות השונות הן בשיעור ההורמונים.
בנובהרינג יש סוג אחד של מינון הורמונלי ואולי לא מתאים לך בתזמון הנוכחי אחרי הפסקת הנקה.

קודם כל, כתבת מאוד יפה ואמיתי. זו נקודה נכונה וחשובה, וטוב שהסביבה תהיה מודעת לתחושות שהעלית פה...

רציתי לשתף אותך במחשבות שעלו בי כשקראתי את הדברים שלך. כיוון קצת אחר לראות את הדברים...
אמא שלי פעם אמרה לי שבהרבה אירועים לא פשוטים בחיים שלנו, אחד הדברים שעוזר לעבור אותם זה העובדה שהופכים אותם לחגיגה.
ברית מילה- לא צריך לפרט למה זה אירוע לא פשוט, כואב ומפחיד.
בר/בת מצווה- הילד הופך להיות מחוייב ב-613 מצוות. לא בדיוק מה שהיינו חושבים לבד שצקיך לחגוג לכבודו.
חתונה- עם כל השמחה, זה די מפחיד פתאום להיות מחוייב לאדם אחר, להיות אחראי לנהל את הבית שלך.
בכל הדברים האלו, זה ברור לכולם שעושים מזה חגיגה גדולה (ובצדק, כי זה אירועים משמעותיים באמת מבחינת התוכן שלהם, עם כל המורכבות שבהם), ובמידה מסויימת החגיגה שמסביב וכל האנשים שחוגגים איתנו (שלא חווים את הקושי אלא יכולים רק לשמוח איתנו) היא מה שגורמת לנו לשמוח לגמרי בדבר ולא להתמקד בפחד או בקושי של האירוע.
עד שהתארסתי תמיד הייתי בטוחה שזה מאורע שכולו מלא באושר. פתאום כשהתארסתי, חוץ מתחושת השמחה שמצאתי אדם מקסים שאני רוצה להתחתן איתו, הרגשתי גם הרבה פחד מהלא נודע, לפעמים התלבטויות אם הוא באמת מתאים לי, ולפעמים סתם לחץ מכל ההכנות ולקראת המעבר לבית משלי. כל אלו הרגשות נורמליות, אבל ברור שלא נעלבתי בגללן מאיחולי 'מזל טוב' שקיבלתי מכל הסביבה. הסביבה ששמחה איתי בלי כל המורכבות שאני חוויתי עזרה לי לחוש יותר חזק את השמחה שבמאורע המרגש הזה.

באותה מידה, אני חושבת שגם לידה נכללת בתוך האירועים האלו. אני לא חושבת שיש אפילו אישה אחת שכל התקופה סביב הלידה הראשונה היתה כולה אושר, חוויה נוצצת ועוצמות גדולות של להיות אמא. יש נשים שיותר חוות את הקושי ויש שפחות, אבל לכולן זו תקופה שכוללת גם קושי והסתגלות למצב חדש (בלי לדבר על כל השינויים ההורמונליים שתורמים לחגיגה במצב רוח).
אני חושבת שזה שכולם מסביב מאחלים מזל טוב ושמחים איתנו, זה מה שעוזר לנו לזכור את המשמעות הגדולה שבשלב החדש וגם לשמוח בו, אחרת הקושי היה משתלט על הכל...

מצד שני, כמובן שאם אישה לא יודעת שזה נורמלי שהיא תחווה גם קושי, והציפיה תהיה לאושר ושמחה בלי סוף, אז היא לא תבין מה קורה לה ואולי אפילו תרגיש אשמה בזה שהיא חווה קושי, וזה בוודאי לא צריך להיות.
אני חושבת שזה אחד התפקידים החשובים של מדריכות הכנה ללידה בהתייחסות לתקופה שלאחר הלידה (אצלי המדריכה בהחלט התייחסה לזה וזה באמת היה חשוב), גם הפורום פה חושף לא מעט לקושי שלאחר הלידה ומאפשר לנשים להרגיש נורמליות כשקשה להן.
ויכול להיות שבאמת דמויות קרובות ליולדת צריכות גם להיות במקום הזה- לתת יותר מקום לפרוק את הקושי ולדבר עליו.
אבל אני חושבת שהתפקיד של המעגלים מסביב שפשוט שמחים איתך, הוא גם חשוב ונועד להזכיר לנו כמה זה באמת משמח שזכינו להוריד נשמה חדשה לעולם ולגדל אותה...

ושיהיה הרבה מזל טוב!

שאני שמחה בכל איחול מזל טוב, שמחה בכל התעניינות, ובאמת שמחה שממקדים אותי בטוב ובשמחות.
וברור שנודה לה' ונעשה מסיבה, כי זה נס ענק ואושר גדול.
אבל לא סתם כל כך דואגים שאישה אחרי לידה תנוח.
לפני הלידה היה אפשר לספר לי איזה אושר זה להיות אמא, אבל אף אחד לא יכל לדעת איזו לידה תהיה וכמה יכאב,
ולמען ה', איך אין קשר בין איך שאני נראית (ותודה על המחמאה על המטפחת היפה שקשרתי היום) לבין איך שאני מרגישה.
וגם אני הרגשתי כמו שכתבת בתקופת האירוסין, ובכללי מאוד התחברתי ללהפוך את כל המצבים ה"מפחידים" למסיבות.
ובכל זאת אני מרגישה שיש 'ציפיה' כלשהי מהסביבה להיות במיטבי, להיות מאושרת, להיות מאוהבת בתינוק מהרגע שהוא יוצא ממני, וזה בכלל לא תמיד קורה.
הכי היה לי כיף לדבר עם נשים שגם ילדו הרגע, והבינו בדיוק את המצב שאני נמצאת בו...

ונראה לי שאחד הדברים המעצבנים במשפטים שהזכרת שאמרו לך זה הצורה של 'נכון ש...' כשיש ציפייה ברורה שאת בדיוק במקום שהם מתארים, וזה באמת לא רגיש ולא נכון.
וטוב שאת יודעת שהתחושות שלך נורמליות לגמרי... לדעתי אם זה מישהי קרובה ששואלת את לגמרי יכולה לשתף אותה באמת באיך שאת מרגישה. וכשזה מישהי פחות קרובה שאת לא באמת רוצה לחשוף את עצמך בפניה, פשוט תתייחסי לזה כאילו שהיא פשוט אמרה לך 'מזל טוב' (למרות שזה באמת דרך פחות רגישה לאחל מזל טוב, אבל בטוח זו הכוונה שלהן...)
(כמובן תעשי מה שמתאים לך, אני כותבת איך אני הייתי נוהגת אם הייתי במצבך)

נכון, לא תמיד היה קשה, היה גם אושר וכיף אינסופי.
אבל היתה גם עייפות גדולה, אחריות עצומה, חיים שהשתנו מקצה לקצה ו-
הורמונים!!!וואי כמה שהם יכולים להיות קשים

פקקת וזה מצוין, הרבה כוחות ונחת!

אני אמרתי ש"הלידה הייתה חלום
וההורות חלום בלהות"
כן, התקופה הראשונה אחרי הלידה הייתה מאוד קשה מהרבה סיבות. היה לי קשה בטירוף. בכיתי מלא ולא הבנתי למה עשיתי את זה לעצמי ועל איזה חיבור כולן מדברות. אחרי חצי שנה התחלתי קצת לחזור לעצמי, בגיל שנה הרגשתי טיפה יותר טוב.
ממש לא חודש.
אין מה להתבייש לומר שקשה, ומורכב ולא פשוט.. ולא תמיד ורוד ונצנצים בהתחלה. לי לקח זמן לאהוב את הבת שלי. בהתחלה זה היה בעיקר חרדה וחמלה ודאגה בסיסית.. עם הזמן והנתינה זה קורה.
בקיצור את נורמלית.

כל כך מתכוננים ולומדים על ההריון והלידה.
ולא מספיק מתכוננים לאחרי לידה.
אחרי לידה ראשונה זה שוק. החיים מתהפכים ולוקח זמן להרגיש את מה שמצפים ממך. את בסדר גמור.

זוכרת את התחושות שתיארת מהלידה הראשונה שלי...
כנראה שלא מדובר בדיכאון, אלא בדכדוך אחרי לידה - שהוא טבעי ונורמלי וקורה לרוב הנשים.
אז את יכולה לענות בחיוך לכל האנשים: "כן, עם כל הקשיים שחוויתי ואני חווה בלידה ומאז - אני שמחה להיות אמא לתינוקת המתוקה שלי. רק בבקשה - תנו לי גם לנוח ולהתאושש לפני שארקוד משמחה..."

כל אישה מצפה להתחבר יד לתינוק,ולהרבה נשים זה לא קורה.זה טבעי ונרמלי ואל תתעצבי בגלל זה

מילד לילד זה התחברות מהירה יותר,לפחות אצלי.הרגש כבר נפתח לילדים ,ואת כבר יודעת מה זה

אבל כמו ל'ע באירועים קשים לא יודעים מה להגיד ואיך להגיב, גם במצבים מאושרים ומשמחים, לא יודעים במה לפתוח שיחה, ועל מה לדבר עם כל הטוב הם לא חוו את חווית הלידה והאימהות שלך, אז מה נותר להם לומר?
כשאמרו לי גם 'איך זה להיות אמא?' החזרתי בשאלה אליהם, מי שענה וזרם מעולה אבל מי שלא הבנתי שזה לא מכוונה מציקה אלא בסיטואציה כזו מה אפשר לומר.. 'איך קשה ללדת? אהה..' זה כ'כ פסימי לשמוע את זה ככה..

ויצא שלילי אז כנראה שלא
בכל מקרה תבדקי שוב

רע כזה

עשיתי בדיקות בטא היום ויצא 1.2 מה זה אומר??

דימום קצת שונה מהמחזור מה הכוונה קצת שונה?
רק כמה ימים של כתמים או דימום אבל יותר חלש מכרגיל?

טוב אז קודם כל הדימום המשיך והתגבר וזה כבר נראה כמו מחזור לגבי הריון כימי איך אוכל לדעת אם היה לי הריון כימי כי שמעתי שאם עוברים הריון כימי צריך ללכת להיבדק שאין שאריות ברחם של שק הריון כדי שלא יגרמו לסיבוכים בהמשך ...
איך אוכל לדעת אם עברתי כזה דבר??

לדעתי סתם איחור, קורה גם כשתמיד בזמן...

יש הרבה פעמים הפלות בשלבים מאוד מוקדמים שנשים אפילו לא יודעות שהיה הריון והכל בסדר. מניחה שגם אם היה משהו זה יוצא עכשיו עם המחזור ואין מה לדאוג.
בכל מקרה אם את רוצה להיות 100% בטוחה תדברי עם הרופאה שלך שתתן לך אולטרסאונד (וגינלי דרך אגב) לראות שהכל בסדר

זה פשוט מחזור יותר רציני מהרגיל,את לא יכולה לדעת אם היה כימי,כי בדם זה בערכים מאוד נמוכים. מה שאומר שצריך לבדוק בזמן מאוד מסוים כשבד"כ נשים לא חושבות שהן בהריון בכלל

אצלנו היתה העדפת צד, נשלחנו לפזיו, הקפדתי איתה על תרגילים ותוך חודש עבר

תרגילים הוא לא ממש זרם איתם.

אבל עשיתי איתו דברים שגרמו לו להשתמש יותר בצד שקשה לו יותר.

 

בכללי אני יודעת שזה לא נכון לתת לה לישון רק על צד אחד כי היא עלולה לפתח שוב העדפת צד. 

אם תרצי תפני אליי בפרטי אשלח לך כמה תמונות של תנוחות שהפיזיו אמרה לי לעשות לו. 

לנו זה פגע בסימטריות של הראש
הייתי עושה הכל כדי שלא יהיה השטחה בצד מסויים
חשבתי כמו כולם שזה יעבור .היום הוא בן 3 פלוס
ולא השתפר

לפעמים לוקח זמן עד שיש תור אז הייתי מבקשת כבר עכשיו

יש שם רשימה של רופאים שמבצעים סקירות באופן פרטי אבל הם בהסדר עם מכבי...

שאת מתקשרת לקבוע תור (כתוב באותו מקום גם טלפון וכו') תוודאי על החזרים גם במסגרת מכבי זהב - בדר"כ המזכירות והרופאים יודעים להגיד אם יש אצלכם החזרים ממכבי זהב גם כן....

מישהי יודעת במקרה על רופא שעובד עם מכבי באזור המרכז?

אם כן, ממליצה על דר' גדי ליברטי...

הם פשוט הראושנים שחזרו אלי...
תודה

עשיתי אצלו פעמיים במכבי בביתר עילית.

לי קרה פעם וזה באמת היה חצ'קון. מה הגודל?

קצת פחות מאפונה וגם המסביב של הפצע כמו כחול
ואחרי כמה זמן זה עבר לך ?

כן חצי אפונה רק בלי הכחול... אחרי יומיים שלושה... ואין לי מושג ממה זה נגרם. חצ'קון, אפשר לחשוב...

ואנטיביוטיקה לא עוזרת,
לכי למיון נשים, הם מפוצצים אותו וזהו

ולפעמים גם מבגדים לוחצים

הפסקת גלולות או לקחת אנטיביוטיקה לאחרונה? אולי בגלל זה. איזשהו חוסר איזון שמתבטא ככה, ממש לא צריך לקפוץ למסקנות מבהילות.

כמו שחצ׳קון בפנים קשור לשינויים הורמונליים.

לא צריך מיון בשביל זה...

במשהו קצת אחר כמו אבסס

יודעת שלפעמים אפשר לנקז בבית
בדידי הווי עובדה...

ועבר לבד, כנראה מהשינוי ההורמונלי.
רק תקפידי לשמור טוב טוב על היגיינה וניקיון שם.

היה לי גם חצ׳קון שם פעם או פעמיים.

עבר אחרי כמה ימים

כמה פעמים לפני מחזור וגם לפעמים קורה מהסרת שיער..

אצלי זה לא כואב ולא רואים מבחוץ אבל במישוש זה ממש בגודל של אפונה

מאד הלחיץ אותי

הרופאה אמרה לי שזה נראה לה בלוטת שומן ולא נלחצה בכלל

אבל בינתיים זה לא עבר וגם לא מתחיל להתקטן

שבוע הבא יש לי עוד תור נראה לי שאני אבקש ממנה שוב לבדוק את זה

 

שמעתי המלצה על איווט מרגוליס (לא בטוחה שכתבתי את השם הפרטי נכון).
אבל זה לא מניסיון אישי.

והנה מצאתי גם באתר שלהם

גישה ישירה לטיפולי פיזיותרפיה

זה מעניין.
כי ילדתי במחצית הראשונה של 2018. ולא אמרו לי את זה.

טפשת

אחרת לא הייתי שמה לב

הרופאת נשים אמרה לי להכנס לאיזון כי חבל שיצא לי סכרת הריון בהעמסה.

עכשיו לא תגרום לתוצאה גבוהה בהעמסת סוכר... לפני הבדיקה תוכלי משהו כמו כריך וכד
בכל אופן יש כמה גורמי סיכון לסכרת הריון ואחת מהן היא השמנת יתר אולי היא התכוונה לזה

נדמה לנו שבהריון לא רואים את זה כי משמינים במילא אז לדעתי זה לא נכון

רואים אם יש רק בטן גדולה ויפה או שהשמינו בכל הגוף - ידים, פנים, ישבן - וזה כל כך לא יפה וזה גם לא בריא בכלל

 

ממני המבואסת שמשמינה בכל הגוף ומרגישה עם זה ממש רע....

 

חוץ מזה שאחרי הלידה צריך להתמודד עם כל העודפים, באסה אמיתית

 

היה לי הריון שממש שמרתי, אכלתי בריא כל ההריון וממש לא השמנתי בכל הגוף, זה היה כל כך יפה ונעים ובריא

 

עכשיו אני לא מצליחה לדאוג לעצמי לאוכל בריא ואני ממש מתוסכלת מזה

 

אם הגעת למצב כמו שאת מתארת תקחי
קחי בחשבון שאחרי הפסקה יש תקופה של רגרסייה
ולגבי זה שיש נשים שהבחילות מפסיקות להן בשבוע 12 ... לי הן הפסיקו רק בשבוע 17

מאד חשוב לשתות מים, אולי למישי כאן תהיה עצה בשבילך איך לעשות את זה. אולי תסחטי בהם לימון?

יש נשים שהדיקלקטין עוזר להם בגלל שיש בתוכו בי 6.
שווה לנסות

וניסיתי גם מי לימון ... כנראה שאין מנוס מדיקלקטין

אני המשכתי עד שבוע 24 וגם אז כשהפסקתי היתה. לי ממש רגרסיה וחזרו לי הבחילות

ואני בנאדם שסובל מבחילות גם ככה.. אז אולי אני קיצונית 🤷‍♀️

מפסיקות וחוזרות לקחת לפעמים עד סוף ההריון

אני הפסקתי בהדרגה וברגע שהפסקתי לגמרי חזר לי הכל ממש אבל תוך כמה ימים זה עבר

 

4 ימים של הקאות בלי הפסקה. ממש זכור לי הקושי עצום.
חשבתי להמשיך עם הדיקלקטין אבל לא היה לי זמין.
תוך יום יומיים נוספים נעלמו הבחילות בהדרגה עד שחזרתי להיות כאחד האדם.

אז עברתי לאחד, הרגשתי קצת פחות טוב. אבל מהרגע שהפסקתי לגמרי התחילה הגמילה

אבל ממש ממש בהדרגה.
הייתי לוקחת 3 ביום
ירדתי ל2
ככה שבוע ראיתי שאני בסדר
ירדתי לאחד
שבוע כנל
ירדתי ליום כן-יום לא
ואז הפסקתי לגמרי.


אגב, הצלחתי להתחיל להוריד רק בשבוע 30! עד אז הייתי עדיין עם הקאות אפילו איתו.. (אבל משמעותית פחות) רק כשהחזקתי להקיא העזתי להתחיל לנסות להוריד דיקלקטין..

יש מאכלים שיותר גורמים לבחילות. להוריד אותם.

אני ראיתי שאצלי זה היה חלבי. קולה. חצילים. מגבירים.

לא יודעת לגבי הריון

אפשר לעשות אמבטיה עם חומץ.

תמרחי משחת אגיסטן.
בכל מקרה, הרופאה שלי אף פעם לא עשתה לי משטח. אולי בפעם הראשונה הסתכלה ואמרה שזו פטריה, אני לא זוכרת. בפעמים הבאות בוודאות לא הסתכלה אפילו. הספיק לה שאמרתי שמגרד לי, והיא הביאה לי מרשמים לטבליות אגיסטן.

שהחומץ ששתו חיסל את הפטריה להרבה זמן,יותר מאגיסטן

פטריית הקנדידה “אוהבת” סוכרים ופחמימות, ולכן מומלץ להקפיד על תזונה שמונעת את התרבות הפטריה בנרתיק - תזונה דלה בסוכרים, פחמימות פשוטות ושמרים (כגון סוכר וקמח לבן, אלכוהול).

ממליצה לקרוא בהרחבה כאן:

מה מומלץ לאכול וממה יש להימנע בזמן קנדידה

גם אני הלכתי לרופאת נשים ופרוצדורה ומעצבן וכו עד שגיליתי שאני יכולה ללכת לרופאת משפחה, להגיד לה "יש לי פטריה, תביאי לי כך וכך" וזהו, בכלל לא בדקה, כלום.

השארתי לרופא פניה באתר והשאיר לי מרשם.

אפשר לקנות גם בלי מרשם רק חבל על הכסף

סתם,קורה להרבה נשים. לא בטוח שזה לא תקין.את חייבת לבדוק

זו התמודדות מאוד לא פשוטה.
שאלת איך יתכן שאחרי 2 הריונות תקינים תעברי 2 הפלות רצופות. לרוב אין על זה תשובה... זה פשוט כי ככה ה' החליט, וזה לא אומר כלום על הגוף שלך ועל היכולת שלך להרות. לפעמים כן יש סיבות להפלות, ואז כדאי לבדוק. אני לא מבינה בזה, תכף יבואו חכמות ממני ויסבירו לך מה צריך לבדוק.
חיבוק!

קרישיות יתר,ציליאק

התגובות שלכן מחזקות
התייעצתי עם הרופא נשים שביצע את הגרידה בפעם הקודמת הוא אמר לי להמתין לבדיקה בעוד שבוע לשלב ראיית הדופק..אני מקווה לטוב..בשבת האחרונה יצא שרבתי עם בעלי ריב מטורף ממש איבדתי שליטה כעסתי בכיתי ואחר כך הענשתי את עצמי בכך שלא הלכתי להתארח אצל המשפחה שלו בארוחה והוא הלך לבד עם הבנות ואני נשארתי בבית ואכלתי לבד אוכל קר..איך שיצאה שבת ראיתי דימום..אני מפחדת שהבאתי את זה על עצמי
התפייסנו אגב .

מקווה שיהיו בשורות טובות בכל זאת

מעבר לעניין הדימום
זה לא בריא לנפש הצורה שבה התנהלה המריבה. וחשוב לטפל בעניין הזוגי מעבר להריון

המון בהצלחה

ויש קרישיות יתר נרכשת ככה באמצע החיים ובכלל עוד סיבות וצריך לעשות בדיקות אחרי שכל הסיפור נגמר, ברוך השם היום הרבה דברים פתירים...
ומצד שני יש הריונות שהיו דימומים ובכלל שרדו, גם זה קורה, את עוד תבדקי ותדעי

איזה קופה את? תתקשרי שיקבעו לך תור לא.ס עכשיו. בדרך כלל שומעים שיש דימום הם מכניסים אותך בין התורות .. לא שזה לחוץ.. בכלל לא. פשוט חבל על הלחץ והבריאות שלך. מבינה לליבך. עברתי גם כבר לא מעט. ויודעת שהבדיקה לטוב ולרע מסירה את האיודאות המשגעת הזאת... בהצלחה

אני מפחדת שגרמתי לזה מפני שבשבת רבתי עם בעלי ריב מטורף ממש יצאתי משליטה כעסתי ובכיתי וממש הייתי בצער בעקבות הריב וכתוצאה מכך החלטתי להישאר באותו יום בבית ולא הלכתי להתארח אצל המשפחה שלו הוא הלך לבד עם הבנות אכלתי לבד אוכל קר והייתי עצובה ..איך שיצאה השבת התחלתי לראות דימום

איזה הזוי נעלמה לי ההודעה הקודמת שרשמתי זו השנייה .
אני בהריון בשבוע 6

אין לדעת מה האמת

היו הריונות שהייתי בטירוף מבחינת עצבים. צבעתי את הבית. סחבתי מקרר ותנור ומכונת כביסה וילדתי בשבוע 42 תינוק בריא

והיו הריונות שילדתי בשבוע 38 וסבלתי כל ההריון ממלא דברים והייתי רגועה מאוד ולמרות זאת היו בעיות

זה שהתעצבנת קשה לי להאמין שיש דימומים בגלל זה. אולי כן אולי לא. לדעתי הרפואה לא מכירה בזה. רופא יגיד שאין קשר

כמובן שחשוב לשמור והכל
אבל רואה בנות מעשנות ושותות אלכוהול בהריון, לא הרבה, אבל קצת בירה קצת מהקידוש והכל תקין אצלם
ואחרות שומרות עד לרמת הנבטים וחס וחלילה יש הפלה או דימום וכו
עוד לא הבנתי איך, אבל זאת המציאות

תירגעי ותשמרי על אווירה נעימה בשבילך ובשביל העובר.
מה שהיה היה
יהיה בסדר

1. לא ציינת בת כמה הילדה, שלנו בת שנה, וכן היה חשוב לי טיולון שנשכב סביר, כי בסידורים וכאלה, הרבה פעמים היא נרדמת, שיהיה לה קצת נוח לפחות

2. משקל, היה חשוב לי, כי אני הרבה פעמים איתה לבד, ובאוטובוסים

3. ריפוד נשלף לכביסה הכי טוב, או לפחות מזרן נורמלי שלא משאיר הרב המקום ללכלוך, זה גיל שמלכלכים כל כך את הטיולון.

4. נסיעה נוח ויציבות

5. והכי חשוב היה לי, וכתבתי אחרון- קיפול נוח, עם עדיפות לקיפול ביד אחת, שוב בגלל הדרכים...

 

בבחירת טיולון את צריכה לחשוב מה הנתונים שלכם (ניידות, גיל הילד וכו', תראי אתה נקודות שציינתי, הם לפי אורך החיים שלנו ספציפית), ולפי זה לחשוב מה הכי חשוב, מה פחות וכו'. לקח לנו הרבה זמן את שמצאתי את הטיולון שהכי התאים לנו ולתקציב שהקצבנו לזה.

 

לגבי כיסא בטוחות- זה הפרוייקט הבא, עוקבת איתך

ומה קנית בסוף?
הרבה מהקריטריונים שכתבת זהים למה שאנחנו מחפשים...

חח מפחדת שיזהו אותי בגלל העגלה שקניתי

 

די חדשה בשוק ופרסמתי אותה לכל דורש...

התקציב שלנו היה 500 שקל, אם שלכם יותר, אני יכולה להמליץ לך על עגלות שמאוד רציתי ולא היו בתקציב

 

קיפול קטן
משקל קל
אם חשוב לך -סל נוח
מדרגות- אם יוצא לך לעלות הרבה מדרגות, לראות שהיא עולה ויורדת כמו שצריך.
פגוש קדמי- אם אתם מאלה שלא חוגרים בעגלה תינוק גדול, אז לחשוב אם פגוש-מעקה מקדמה נצרך בשבילכם.
גגון- עד כמה הגודל קריטי לכם. (אצלנו למשל רוב הילדים בכלל לא הסכימו שנשתמש בגגון, אז לא מאוד קריטי לי הגודל)

אני ממליצה על צ'יקו לייט וואי. החזיק לנו ל4 ילדים יפה מאוד (לא פעם הסענו ילד בעגלה, וילד נוסף שעומד מאחורה/מקדימה)

בעיניי החיסרון היחיד של הלייט וואי זה עליה קצת לא נוחה במדרגות (צריך להוריד בזוויות ישרה), אבל אין לנו מדרגות ביום יום, משאירים את הטיולון מחוץ לבית, אז זה לא מפריע בשביל הפעם ב.

כדאי כזה שמתקפל ביד אחת..
נשכב כמה שיותר קרוב למאה שמונים מעלות

שהן לא מרוצות

טיולון צריך משהו טוב. יושבים על זה ילדים עד גיל גבוה יחסית,והם כבדים

תבדקי איכות נסיעה,הייתי שמה בפנים ילד והולכת בחנות

ביד 2.
ומשקיעה בכסא בטיחות...
ממליצה על בייביאאוטלט בכפ''ס. שגיא הבעלים הוא מתקין של בטרם ומבין בבטיחות ויכול ליעץ בבתאם לתקציב ולצורך. כסא בטיחות טוב יכול להציל חיים.
לי היה ממש מזל ביד 2 עם טיולון (ובכלל רציתי משהו זמני לחורף אחרי שצ'יקו מעצבן פשוט כבר לא נסע בילדה שניה (לא הלייט וואי שממליצים פה), ובסוף מה שקניתי נשאר ואני ממש מרוצה ממנו). אז שווה לחפור קצת...

מעניין

עד אז הייתי בטוחה שניצלתי 

ועכשיו שבוע 17 ועדין בחילות ממש קשות

אבל מכירה כאלו שהתחיל להן מאוחר 

כולל מישהי שהתחיל לה בשבוע 14...

אבל זוכרת שבהתחלה לא היה לי כלום. נראךי איזור שבוע 8

מתלבטת אם אמור להלחיץ.
בהריונות קודמים התחיל באזור 7-8

האם ניסית לתת לה בקבוק של יותר מ120 ולראות באיזה כמות היא מפסיקה?

לפעמים היא מפסיקה ב-120, לפעמים עושה הפסקה ואוכלת עוד 60 אח׳כ.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא (לפני שבוע היא שקלה 3.4 קילו)..

אבל אני לא מבינה בזה הרבה.
תתיעצי עם רופא/אחות טפ"ח.

לקראת הלילה ואז ישנים רצוף עשר שעות וזה תקין

אנחנו גם תמל ולפעמים מבקשת הרבה ביום ואז עושה הפסקות בלילה. וגם משו שהיה לי שנולדה קטנה אז בטיפת חלב אמרו שאולי היא משלימה פערים .. כי 3.4 לגיל חודש זה ממש ממוצע לא? אולי אפילו קטן

שיכול להיות שזה יום יומיים כאלה ואז ירגע... ועוד (אני פשוט גם בהתעסקויות עם זה ) על המטרנה כתוב שמחודש זה 120 8-10 ארוחות ביממה

כל 4 שעות
היא נולדה 3.000 קילו,
ירדה ל-2.700 קילו
(התקשתה לינוק)

עכשיו שוקלת 3.400 קילו
(עברנו מחלב אם למטרנה)

אם את רוצה להיות רגועה תשבי עם האחות בטיפת חלב או אם היתה לך יועצת הנקה את יכולה גם לשאול אותה אולי, לחשב בדיוק כמה ארוחות ביממה. גם אצלנו קצת לפני גיל חודש אכלה 90 ובחודש קפצה ל120 , נשמע לי בסדר דוקא... חמותי היתה מניקה ? בהנקה לא רואים כמה הם אוכלים אז אולי חושבים שזה פחות...

שהיא לא אוכלת כי זו פטמה וזה מרגיע...
תנסו בבכי לתת מוצץ /להרים/לעשות גרעפס..
יש תינוקות שפשוט מתנחמים בחלב וזה יכול לגרום להאכלת ייתר.
תקטיני לפיטמה הכי קטנה ותנסי לעשות לה גרעפס באמצע הבקבוק..
זה נשמע קצת יותר מידי פעם בשעה 120 בגיל חודש... אבל אם היא רעבה בוודאות- בתאבון

וגם כשאת מאכילה - לתת בצורה תומכת הנקה (חפשי בגוגל)

אז לא יודעת איך זה לא באשפוז.
אבל בודאי שאם אמרו לך לקבל אז אין פה שאלה.
לא ידוע לי על חסרונות.
מציל הרבה תינוקות, עוזר שיוולדו נושמים.
בהצלחה. בשורות טובות!

רק מזהירה הזריקה כואבת במיוחד וכדאי לנסות להרפות את הגוף כמה שיותר לפניה... כדי להקל על הכאב.

לפני שבועיים קבלתי במרפאה
לא רואה בעיה שזה במרפאה
אני עובדת בקופה ויש מיקרים
שאפשר לבצע במרפאה .
הסיכון לא לקחת עולה על הימנעות
והרופא לא רצה לפרט לי כמה סיכון יש בדבר

כי אחרי שמירת הריון חצי שנה ומנוחה
לא האמנתי שהגיע עד פעם לסרט הזה.
בהריון השני קבלתי באישפוז ובילתי בבית חולים 3 שבועות.

את המנה הראשונה במיון, והפנו אותי לקבל במרפאה את המנה השניה (למחרת).
היה בסדר גמור.
כששאלתי את הרופא במיוו האם יש לזה השפעות או תופעות לוואי, הוא אמר לי שלא.

של יום ומיד אחרי המנה השנייה שוחררתי.
עלי זה השפיע בקטע שהייתי גמורה מעייפות בימים שאחרי וגם הפחתה בתנועות העובר. וטוב שקראתי על זה לפני כי בבי"ח לא אמרו לי כלום על תופעות לואי.
בהצלחהה ושיהיה בזמן בע"ה

אבל לי כן אמרו על זה גם במיון וגם במוקד שבו קיבלתי את המנה השניה..

קיבלתי זריקה ראשונה בקופ"ח ואת השניה בבי"ח (בגלל עניין טכני). הזריקה עצמה לא זכורה לי ככואבת במיוחד.
הרופאה אמרה לי שיש בזה סטרואידים ולכן עדיף לקבל רק פעם אחת- כלומר 2 זריקות- ולא פעמיים (היה סיכוי שאצטרך סבב נוסף).
אבל ממה שהבנתי אין סיבה לא לקחת. זו זריקה חשובה. ולראייה- הבנות שלי עם ראות מפותחות. תעיד כל השכונה

ואגב, אם עדיין לא קנית את הזריקות ואת מאזור המרכז, אשמח למסור לך. יש לי 2 ואין לי צורך בהן.

השד לא נורא כלכך.. כואב קצת וזהו, אולי קצת הפחתה בתנועות אבל עדיין מרגישה מדי פעם.
מה שכן לא ישנתי טוב בכלל בכללל (ישמצב גדול שלא קשור סתם מתמרמרת חחח)