פורום הריון ולידה (עמוד 3414)

במיוחד אם כבר ילדת שם והיתה לך חוויה טובה

גם על אסף הרופא יש הרבה סיפורים לא יודעת אם זה נכון אבל אומרים שממהרים שם עם זרוזים וניתוחים

וזו לידה ראשונה
הייתי מאושפזת בשמירה גם באסף הרופא וראיתי את ההתנהלות ופחות התחברתי כי גי מעכבים את היולדות עד שהם מקבלות חדר, גיסיתי חיכתה עם צירים במיון עד פתיחה של שמונה ורק אז התפנה חדר ונתנו לה אפידורל,
על אסותא שמעתי מחברה שילדה לפני חודש שהיה לה מאוד טוב

והיה מעולה!! הצוות מתחשב ומיומן
כמובן שבכל מקום אפשר ליפול על צוות גרוע..
צריך הרבה תפילות בעניין

קחי בחשבון שבקפלן המחלקה קצת ישנה ובאסותא אשדוד הכל חדש.. אני ממש מתלבטת לאן לנסוע הפעם

חששתי מאוד! אבל אני בגדול ממליצה בחום
קפלן לא מכירה אבל לכל מקום יש דעות לכאן ולכאן
מוזמנת להתייעץ בנוגע לאסותא
העיקר בריאות ובידיים מלאות ב"ה

ילדתי 8 ילדים בקפלן ותמיד ,בכל הלידות הייתי מרוצה ממש. בשום לידה לא היו לי טענות כלשהן על הצוות בחדר לידה( ויש לי לידות ארוכות). גם הנשים שאני מכירה בסביבתי מרוצות מקפלן. מכירה את השמועות האלה, לדעתי הן מהעבר הרחוק. מדברים שהיו פעם, או ממחלקות אחרות. גם אסותא טוב, ילדתי שם בלידה האחרונה( לא בגלל חוסר שביעות רצון מקפלן, רציתי לנסות משהו חדש)

ולחץ מטורף... לכן יש יותר סבירות סטטיסטית לרשלנות רפואית

היום אסותא לקחו את רוב הפציינטים

ממש ממליצה על אסותא. אם כי קחי בחשבון שעמוס שם בטירוף.

לפני פחות משנה.

לידה מאתגרת והם היו מיומנים ומהממים. נתנו יחס טוב והרגשתי שאני בידיים טובות.
בזכות זה שפתחו את אסותא אשדוד יש בקפלן הרבה פחות עומס וזה ממש מורגש. אין לחץ בחדרי לידה (והייתי שם כמה פעמים במיון) ולא במחלקה.
ממליצה בחום!
אגב, שמועות יש על כל בי''ח.

ילדתי כמה פעמים בקפלן והצוות שם מקצועי ביותר.

 

גם את התאומים ילדתי שם וביליתי הרבה במיון לפני הלידה ועם כל העומס המטורף שהיה שם (לפני שפתחו את אסותא)

 

היחס היה מעולה ומהמם וכשטיפלו בי לא הרגשתי שהיו עוד המון לפני.

 

 

לידה ראשונה היה מדהים באמת !
היה לי מלא חששות והצוות היה מקסים היה לי ממש חוויה ( והייתי עוד מאושפזת כמה ימים לפני הלידה )ממליצה בחום !!!!

תודה

אפשר לחכות קצת אם זה לא מים מקוניאליים. אבל אולי יש פה מומחיות יותר ממני שידעו לענות.

זה שאם העובר לא מבוסס, חבל הטבור עלול להקדים את הראש.
ואז זה מסוכן.

לי בירידת מים ודאית אמרה מיילדת שאם אני מרגישה תנועות אני יכולה לקחת את הזמן.

נבקעו כל המים , אם יש לך jbs חיובי ואת צריכה אנטיביוטיקה אני הייתי הולכת להבדק כבר עכשיו כי הסכנה שהסבירו לי בבית רפואה כשזה קרה לי שבגלל הjbs ויש בעצם חיידק והרחם כבר נפתח על ידי ירידת מים זה מסוכן אם זה יגיע לעובר
אני ממליצה לך ללכת להבדק אם זה ירידת מים שלא תגיעי מאוחר כי בירידת מים זה אחד הדברים שלא מחכים

הטפטופים ממשיכים מעט-מעט. כרגע החלטתי ללכת לא"ס (פרטי) קודם, כי יש עוד כמה דברים שאני צריכה לוודא, ואח"כ לנסוע לביה"ח.

אם הטפטוף ממשיך מעט-מעט כל הזמן, כנראה שזו באמת ירידת מים.

ואם גם ככה תגיעי לבי"ח היום בצהריים - קחי בחשבון שכשהם יראו את זה הם לא ישחררו אותך עד שתלדי.

וייתכן שכבר מהא"ס היום יריצו אותך למיון. אז תתכונני לזה...

(חוץ מזה - ממילא בד"כ תוך 8 שעות מתחילת ירידת מים מתחילים להתפתח צירים...  לפחות כך אמר לי רופא. אני יודעת שיכולים להיות מקרים שלוקח יותר זמן)

בשעה טובה!

 

מה זה אולטרסאונד פרטי?
כמה עולה?
לא ידעתי שקיים
או שהכוונה היא רופאה פרטית

איחור במחזור
בדיקות הריון שליליות
ובסוף מחזור עם דימום יחסית כבד..
הלכתי לרופאה בפעם הראשונה
מתלבטת אם ללכת גם הפעם..
תכלס מרגיש לי שזה מוזר ולא תקין..
אבל יודעת שהיא לא תדע להגיד לי כלום

שלך הוא הריון,

לא משהו מסוכן?

כי הריון א"א לגלות עכשיו, כמו שאני יודעת.

אני חוששת שזה משו אחר

כאילו איזה בעיה...

לפי מה שידוע לי, כתמים שלא בזמן ווסת/לא קשור לתהליך הריון כן מצריכים בדיקה..

אני עשיתי.. את תצטרכי לפקסס את התוצאות למעבדה אחרי שתעשי ..

סופרים ימים

כמדומני שזה צריך להיות באותו יום..

אולי לא הבנתי אותך?

אבל נראה לי שאם היה לך פעם קודמת יש סיכוי יותר גדול שגם הפעם

אני עברתי לסוג אחר ולא נהיה יותר טוב 

יש פה נשים שסיפרו שהקפידו לקחת בדיוק באותה שעה וזה עזר או שהרופא אמר להם לקחת שתי גלולות במקום אחת 

ממש בסדר. הקפדתי לקח בדיוק באותה שעה

היה שונה מלידה ללידה..
עם אותו סוג
דווקא כשהקפדתי לא לקחת בול בזמן, אלא שיחקתי עם חמש-עשר דקות לכאן ולכאן לא נצפו דימומים בכלל

מקוונ שיהיה בסדר. כי זכור לי הסיוט של הדימומים

(אצלי)
זה הריון ראשון.

איך גילית את זה?

תשאלי את הרופא לגבי הריונות הבאים. אם זה משהו לתמיד

זה יחסית נדיר.
אני אשאל אותו באמת.
מקווה שזה כל הריון לגופו.

והרופא שלח אותי לבדיקה הזו בגלל משהו אחר אז הוא ישר חשד שגם את זה.
(לא הרופא הרגיל אלא מומחה שהלכנו להתייעצות)

עם הגדולים הרבה יותר נוח מקלחון  ותמיד אפשר לשים לילדים אמבטייה מפלסטיק

 

אבל אם אין לך עוד חדר אמבטייה משלך לא הייתי מותרת על אמבטייה

אבל בה יש רק מקלחון.

וגם לא הייתי רוצה שקבוע הגדולים יכנסו להתקלח גם.

מה היתרונות לאמבטיה? פשוט אין לנו כרגע אז אין לי למה להשוות...

ואותם אי אפשר לשים בגיגית

 

וגם בשבילך אם את צריכה להתארגן למקווה במיוחד אם נופל על ליל שבת..

הילד בן השנתיים עתיד לגדול, בע"ה. ילדים בגילאים 3 ומעלה אוהבים לשבת באמבטיה, זה הרבה יותר נח מלהתקלח במקלחון.
גם לך יהיה יותר קל לעזור להם באמבטיה מאשר במקלחת.

באמת זה ההתלבטות איפה יהיה יותר נוח לעזור.

כשהילדים מתקלחים.

אמבטיה. הרבה יותר נוח לקלח בה ילדים מאשר במקלחון. מרגישה שבמקלחון אין מנוס מלהירטב כשאת מקלחת ילדים. באמבטיה זה לא ככה

זה באמת לא נוח להתכופף אבל לדעתי זה לא סיבה לותר על אמבטיה בגלל כל היתרונות שכתבו פה.
תמיד אפשר לשבת על שרפרף ליד האמבטיה ואז זה לא פוגע בגב.

מהרבה הרבה סיבות: לא נרטב, יותר נוח עם הקטנים(לא תינוקות, אלה קטנים), מקווה בשבילך (מאוד חשוב, לי באופן אישי), לפעמים יש פטריה/דלקת בשתןומאוד עוזר לשבת.
ויש עוד,בטח שאני לא זוכרת עכשיו

הילדים ממש אוהבים לשבת לשכב ולשחק. הרבה פחות בלאגן מסביב. הרבה יותר קל לקלח אותם. שלע ממש שונאים מקלחת כשאנחנו במקום בלי אמבטיה

ממש עוזר לי כל מה שכתבתן!!

אצלנו האמת יש 2 חדרי רחצה עם אמבטיות ( כך קנינו את הבית ...) וששיפצנו  עשינו לנו יחידת הורים עם מקלחון

זה ממש נוח אפשר לקלח כמה ילדים ביחד בגילאים הקטנים- בקיץ אני נותנת להם לשבת ולשחק באמבטיית קצף וסתם כדי להתקרר

אם לא מרגישים טוב אז אמבטיה עם שמנים אתרים להרגיע את הגוף

בקיצור אמבטיה נוחה לילדים הקטנים והגדולים וגם לנו הגדולים עוד יותר כשרוצים להתפנק ולהרגיע את הגוף או כשצריך להתארגן למקווה

להתכופף לגיגית בתוך מקלחון זה ממש לא נוח ומרטיב

 

בהצלחה

היתה לי אותה התלבטות. לנו ההורים עשינו מקלחון ולילדים אמבטיה מטר. כל הפלוסים של אמבטיה ותופס פחות מקום. גם קל הרבה יותר למלא אותה בקיץ כי היא קטנה.
מה שכן לשים לב: אם את הולכת על אמבטיה מטר לקנות אחת שאין בה שיפוע בפנים כי זה גוזל הרבה מקום. ואם היתה לי אפשרות להחליף עכשיו הייתי לוקחת אמבטית מטר עם מושב. כלומר שחצי ממנה עמוקה וחצי הילד יכול לשבת. זה מאד פרקטי רק המינוס שמצמצם מקום אם רוצים למלא בריכה לשני ילדים. אבל עדיין זה נראה לי עדיף.

בנוסף לכל מה שאמרו לך - תמיד טוב שיש את האפשרות להתארגן למקווה בבית. הרבה פעמים זה יותר נח.

שלא חייבים אמבטיה בשביל להתארגן למקווה. לפחות לא לפי כל הפסיקות.

תנטרלי את הארוע הזה כשהוא נולד, את משווה אותו לאחרים? משהו בו מפריע לך?

הוא דוקא ילד מתוק והכי יפה משלושת הילדים שלי אבל כאילו אני מרגישה שיש לי חסימה מולו. אין לי מושג למה.. אולי בגלל שהוא לא אוהב חיבוקים ונשיקות... בהתחלה חשבתי שהחליפו לי את התינוק בפגיה כי לא ראיתי אותו כשהוא נולד אבל כשהוא יותר גדל הוא נהיה דומה מאד לאבא שלי אז הבנתי שהאופציה הזאת לא נכונה...

ובכל אופן, נתינה גורמת לאהבה. 

 

ולכן אני מציעה לך לפנות זמן איכות דווקא לילד המתוק הזה, לצאת איתו (אם מתאפשר אז רק איתו לבד), ולקנות לו גלידה או פיצה או מה שהוא אוהב, לשבת לאכול איתו בכיף, לקנות לו כל פעם איזה מתנה קטנה שתשמח אותו.. לראות את הפנים הזורחות שלו כשהוא מקבל את המתנה ולהתמלא באושר ביחד איתו.. 

 

להרעיף עליו נשיקות וחיבוקים..

 

להגיד לו שאת אוהבת אותו הכי בעולם ושהוא האור של החיים שלך ושהוא חשוב לך מאוד, לשאול אותו מה הכי משמח אותו ומה הוא היה רוצה לעשות איתך ביחד..

 

אפשר מידי פעם לצאת רק איתו לגינה.. וגם לקחת אותו לסידורים ביחד איתך, ועל הדרך לפנק אותו במשהו טעים..

 

וכל הזמן להודות לקב"ה על האוצר המדהים הזה שיש לך (וגם על שאר האוצרות כמובן..), ולהתפלל על הילד הזה כמה שאת יכולה, ככל שתתפללי עליו יותר, כך תאהבי אותו יותר..

דוקא ניסיתי לעשות את זה ולקחת רק אותו איתי ולקנות לו דברים וכל פעם שראיתי אותו מאושר הרגשתי שאני שמחה בשבילו אבל לא בגלל שהרגשתי אליו יותר חיבור... כמעט כל דבר איתו נובע אצלי מרחמים.. וכאילו שאני שמחה אני ממשיכה לרחם עליו.. הוא גם יחסית ילד מאד עדין אבל לאחרונה נהיה לו התפרצויות של חוצפה וכעס שקשה לי מאד לסלוח לו ולהתמודד עם זה. הוא סך הכל בן 4 ..

ובעז"ה יעבור, אבל בינתיים מה שחשוב זה להמשיך להרעיף עליו אהבה, וגם אם זה נובע מרחמים - זה בסדר גמור, הרי סה"כ התפקיד שלנו כאימהות זה כל היום רק לרחם על הגוזלים האלו שקיבלנו במתנה, אז כן כמובן שאנחנו גם משתדלים לחנך אותם, אבל צריך לזכור שהילד זקוק מאוד בעיקר לאהבה שלך.. 

 

ומה שכתבת לפני כן שהוא לא אוהב חיבוקים ונשיקות,  אז לעיתים כשילד נרתע ממגע, זה יכול להעיד על כך שהוא לא קיבל את זה מספיק ולא רגיל לזה, ולכן נרתע ממגע.  זה אמנם לא מחייב שזו הסיבה, אבל יתכן. בכל מקרה, אף פעם לא מאוחר, ובמיוחד בגיל 4.

 

הרבה נחת!

אני שמחה שיש עם מי להתייעץ זה עוזר לי מאד!! מקווה שישתפר מהר

 

ודווקא בזכות הניק שבחרת לעצמך נזכרתי עכשיו באיזה משפט ששמעתי פעם ממישהי, ואהבתי ואימצתי.. 

 

מה שהיא אמרה זה באנגלית: "Just love them. they will do the rest..."

 

שזה בעצם אומר - פשוט תאהבי אותם, את השאר הם כבר יעשו בעצמם..

קודם כל, כל הכבוד לך על המודעות, זה כבר חצי מהפתרון!
ממליצה לך ללכת למישהי שתעזור לך לעבד את הדברים ולחשוב על פתרונות.
יכול להיות אפילו טיפול קצרצר שיעשה הבדל משמעותי

אני יברר את הענין אם יש מישהי שמבינה בזה...

טיפול במח אחד מאד עזר לי בדברים מהסוג הזה.

טיפול ממש קצר טווח - שתיים, שלוש פגישות.

כדאי לך ללכת לטיפול!!
בקשר ללידה, יכולה להיות לזה השפעה אבל לא מחייב כלום. אני ראיתי את הילדה אחרי יותר משבע שעות (קיסרי חרום בלילה) ומרגישה שהשארתי את זה ממש מאחורי.. צובט מדי פעם, אבל לא מעבר.
גם אם יש קשר, אין לך איך לחזור אחורה ולתקן אז כדאי להתמקד קדימה, למצוא דרך ליצור אצלך את האהבה הזו, כי היא קריטית..
המון הצלחה, ותתפללי לפתיחת הרגש

נעבוד על זה יותר👍👍👍

למרות שזה שונה מאד מאחת לשניה.
לי לקחו את הילד אחרי הלידה ועברתי לאישפוז שבוע במחלקה אחרת בגלל סיבוך והיה אסור לי להניק או ללכת לתינוקיה. רק כשבת שירות הגיעה ולקחה אותי בכסא גלגלים. והרגש שלי לילד עצום שאין לתאר במילים.
תנסי לבדוק אולי...
הוא דומה לבעלך/חמתך/מישהו שאת טעונה עליו
הוא דומה בהתנהגות למי מהם...
מדברייך "לא יכולה לסלוח ולא להתמודד" זה נשמע הרבה מעבר לרגש חלש. זה משדר אפילו שאת טעונה וכעוסה. והוא רק ילדון בן 4. שרק לומד את החיים ובודק גבולות. רגשות כאלה כלפיו עלולים להסב נזק עצום גם לך וגם לו.
כדאי מאד לברר בצורה עמוקה יותר.

הילד דווקא דומה מאד לאבא שלי ואבא שלי זה הבנאדם הכי חשוב לי בחיים ואני מאד אוהבת אותו!!! אז מהבחינה הזאת אני אמורה הכי להתחבר אליו. חשבתי על זה אולי בגלל שהוא בכללי ילד מאד טוב ולא אנרגטי כמו אחים שלו אז אולי בגלל זה הוא דרש פחות מאמץ בשבילו אז פחות היתה לי אינטרקציה איתו. עכשיו אני מנסה מאד לעבוד על יחס יותר אישי על פינוק יותר על פרגון ספיציפית אליו ומקווה שיעזור..

אני מתחברת לזה וזה מתחבר למה שכתבו שנתינה מולידה אהבה. בעצם מאמץ הוא אחת הנתינות הגדולות שלנו וכשמתאמצים פחות אז כביכול נותנים פחות.
אני אישית חווה את זה עכשיו כשלראשונה נקלטתי להריון בסבב של עוברים מוקפאים וכביכול התאמצתי וסבלתי פחות מסבב של שאיבה והחזרה וכל תופעות הלוואי... ובאמת יש לי הכי פחות חיבור והנאה מההריון הזה.
שימי לך למטרה את בניית הקשר ביניכם ותתאמצי בשביל זה. בתפילה. בקריאה בנושא. בתירגול יומיומי. בחשיבה והתעסקות עם זה בראש. עצם המאמץ הזה הוא הנתינה הגדולה שתוליד אהבה גדולה בעזרת ה'.

אני ךא ראיתי את הבת שלי יום(קיסרי חירום) אבל אני מטורפת מאהבה אליה כך שאין קשר. מצד שני מצליחה להבין את מה שאת אומרת . לכל ילד יש אופי אחד והגיוני שתתחברי לאופי מסוים. גם ביתח האמצעית יותר עדינה וביישנית ואני פחות מתחברת לזה. אבל אנו לא באמת לא אוהבים אותם אלא פחות מתלהבים או מעריצים לדעתי

אולי באמת אני חושבת שחיבור זה אהבה וזה מבלבל אותי כי אני כן אוהבת אותו אבל פחות מחוברת..הלוואי שנצליח להבין כל ילד בכל מצב שלו ולאהוב ללא גבולות!!!

אני גם ילדתי בן פג וישר "חטפו" לי אותו אחרי הלידה לפגיה עוד לפני שהספקתי אפילו לראות את הפנים שלו.

כשהגעתי אח"כ לפגיה המראה שלו היה נורא, ערום, מלא צינורות ולא העזתי אפילו ללטף אותו.

 

היה לי מאד קשה להתחבר אליו! כמובן, השקעתי כמה שאני יכולה, כמו בשאר הילדים, אבל אהבה רגילה ונורמלית אליו כמו שאני מכירה מילדי האחרים הרגשתי שהגיע רק בגיל שלוש בערך...

 

ב"ה ילד מתוק וחכם ומהמם ומלא מידות טובות. אבל באמת היה לי קושי להתחבר.

 

אני חושבת שבבתי חולים לא מכינים מספיק את מי שיולדת פג מה היא תראה ואיך זה ירגיש.

וההלם הגדול שמרגישים כשרואים כזה תינוק "מכוער" עם מלא צינורות שאסור לגעת בו ואסור להחזיק או לחבק נותן את השפעתו להרבה זמן אח"כ...

אפילו לא הכינו אותי שהוא ילך לפגיה. אשכרה חטפו אותו

הם חוטפים אותו מהר כי זה מסוכן לו להישאר חשוף לאויר
הייתי שואלת איך היה במהלך ההריון, אם גם שם לא היה חיבור?
וכן מאוד יכול להיות שזה זה, כשאישה רואה את התינוק שלה אחרי הלידה הגוף מפריש חומרים שגורמים לאהוב אותו.
אבל אפשר גם לאהוב בלי קשר לחומרים, מעצם זה שהוא קיים ושהוא שלך

היה לי קשה עם ההריון כי לא כל כך רציתי כי נכנסתי להריון חצי שנה אחרי שהבכור נולד אבל לאט לאט השלמתי עם זה ושמחתי... הייתי בשמירה בחודש שמיני ואז יום לפני תשיעי הוא נולד. ובגלל זה הוא היה בפגיה. ובאמת כשראיתי אותו בהתחלה קיויתי שהוא לא הילד שלי כי הוא היה מחובר לצנורות וקצת מכוער.. ורק אחרי שבועיים שחררו אותו אבל מיום ליום הוא התייפה והוא באמת ילד חתיך!!!! הרבה רואים אותו ברחוב ואומרים לי כמה שהוא יפה ואיזה עניים יפות יש לו... אבל זה לא מה שגורם לי לחיבור היופי הזה.. כי זה לא היה מהרגע הראשון חיבור אז כנראה שזה יקח לי קצת זמן...

בכל מקרה לדעתי הכי חשוב שהילד לא ירגיש בהבדלים

שיגדל בריא בגופו ונפשו   (רק שיש להם איזשהו חוש שישי לזה וחשוב מאוד שירגיש אהוב ורצוי)

הילד נולד לא בלידה שאת רגילה לה..
ואולי הלידה גרמה לכאב גדול יותר ויתכן שהשלכת בלי לשים לב על הילד תסכול של הלידה והכאב...ומתוך זה בא גם כעס שנהפך לרחמים.
תנסי לעבד את הלידה עם משהי ולחזור אל התחושות שהיו לך שם...
בהצלחה ענקית!

לא בשבילו.
בשבילך.
תני לעצמך להתחבר/לבכות אם צריך לפתוח את הרגש
בבצלחה

הילד לא יכול להרגיש שהוא עונה על איזה צורך של האמא ולכן היא מחבקת אותו

סליחה על התאור אבל זה ריח של ביצה קשה מקולקלת אני ממש חסרת אונים
לא שיניתי כלום בתזונה חוץ מזה שאני משתדלת להפחית ממוצרי חלב אבל אוכלת פעם ביום כריך עם מעט גבינה

ופירות
ולשתוץ הרבה.
להתפנות בתדירות גבוהה. (גדולים)

זה היריון ראשון לא יודעת מה מי..

לבדיקות דם
לוקחים חומצה פולית אם טרם התחלת
וקובעים לאולטרסאונד לשבו 7-9

אבל אם אין תור פנוי אפשר לבקש הפנייה לבדיקה מרופא משפחה או בטלפון

ואולי ישלחו גם לבצע בדיקות גנטיות אם לא עשיתם טרם החתונה.

שהוא כבר נתן לך את כל הבדיקות בגלל החשד להריון

תעשי חישוב 8 שבועות מאז הווסת האחרונה שלך ותקבעי תור לרופאה לתאריך שיצא.
אם את לא נוטלת חומצה פולית, תתחילי לקחת.

תקבעי תור לרופא נשים.
בנתיים לכי לרופא משפחה תבקשי ממנו את כל הבדיקות שאת יכולה לעשות שיתכן ורופא נשים ישלח אותך...
רק בשמחות!

כשהבטן תהיה יותר מתוחה אולי תתחילי להרגיש גם מבחוץ זה באמת קשור למבנה גוף

העיקר שמבפנים את מרגישה שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

הרגעת אותי...
אמן ואמן!!!

ואז לוקח עוד קצת זמן להרגיש.

ASOS DESIGN Maternity borg lined rainwear at asos.com

גשי לרופא לקבל טיפול.

לקבל אנטיביוטיקה

מתי מקבלים אנטיביוטיקה בלידה

זה עוד יותר חמור

יש רופאים שאומרים כן, ויש שאומרים לא.
גם בבתי החולים הגישה שונה.
אני באתי ללדת כשבאחת הבדיקות במהלך ההריון היה gbs, ובאחרת שהיתה מאוחרת יותר לא היה.
הם לא הצליחו להחליט ביניהם אם אני צריכה או לא צריכה לקבל אנטיביוטיקה, בסוף הרופא האחראי החליט שלא צריך. אחרי הלידה הם החליטו בתינוקיה שצריכים לעקוב אחרי התינוקת כי לא קיבלתי אנטיביוטיקה ובדקו לה חום כל הזמן...

והיה פעם אחת ובשאר הפעמים לא היה...🤷‍♀️

הרופאה אמרה לי את זה

בכל מקרה, חובה לעדכן בחדר לידה. זה יכול להיות קריטי.

אנטיביוטיקה בלידה ובהריונות הבאים שבדקתי ולא היה חיידק לא נתנו אנטיביוטיקה בלידה

כרגע זינת... ובעזרת השם בלידה גם אנטיביוטיקה, אני ממש בתחילת ההריון, אז רק שיחזיק!!!! ההריון. תודה בנות

בצל חתוך בחדר יכול לעזור.

 

אם הוא מצונן אז מי מלח בטף משחררים את הליחה.

 

אפשר גם לעשות אינהלציה עם מי מלח.

 

איזה סוג שיעול זה?

וגם להבא, אני התחלתי לאחרונה לקחת ויטמין סי, אי אפשר לתאר כמה זה עזר לה (ולי). היא היתה לנו מצוננת כל החורף ושיעולים, וטפו טפו זה ממש עזר.

איזה ויטמין סי? נתת גם לה או שלקחת וזה עבר בהנקה?
אני מעדיפה משהו שאפשר לתת לו כי הוא יונק רק פעמיים ביום..

ולה לא נתתי, זה עבר אליה בהנקה.

יכול להיות שפעמיים ביום הנקה מספיק בשביל להעביר אליו (אם אני זוכרת נכון לא נותנים לתינוק מתחת גיל שנה ישירות וויטמין C)

 

אפשר לשאול אותה (סליחה שאני כל הזמן מקפיצה אותך) @לב אמיץ

האמת שגיל 11 חודש מתקרב לגיל שנה לצורך העניין.

ואפילו לתינוקות צעירים מאוד אפשר למרוח על פנים הלחי ויטמין C נוזלי אם הם משתעלים בצורה שעלולה לסכן אותם (שעלת חלילה), או להתדרדר לדלקת ראות.

 

לפותחת - גם בהנקה של פעמיים ביום אפשר להעביר מינון יפה של ויטמין C.

תתחילי לקחת את, ואם אחרי יום יומיים את רואה שזה לא מכסה את התינוק, תוסיפי גם לתינוק.

 

מצרפת לך שאלה למבינות בוויטמינים - וויטמין C - הריון ולידה

 

 

וגם את זה למקרה שחלילה יש צורך:

פרוטוקול טיפול בשעלת עם ויטמין C.

 

@ושוב אתכם

 

 

יש לשעלת עוד תסמינים ברורים חוץ משיעול?
כי כבר היו לו כמה תקופות של שיעולים.. וגם אני קצת כזאת..

ואז מחמירים השיעולים.
לכו להיבדק, אבל בלי לחץ.
תיארתי מקרה קיצוני כדי להדגיש שבמקרים קיצוניים אפשר לתת ויטמין C גם לתינוק עצמו.

לקחת פשוט אני כדור 1? היא מסכנה..

רפואה שלמה.
אפשר גם עם פירות, גמבה, גם יעיל.

במיוחד אם מחממים במזגן

או שזה ממד חום נורמלי?

שלח בכל אופן עם חום גוף ממוצע 36.5, תמיד כשהיה לה מעל 37 ידעתי שזה בדרך לעלות וצדקתי...
תעקבי ורק בריאות

ככה פעם רופא אמר לי...
לפעמים יש משהו בקטנה ועובר מעצמו...
אבל לא נקרא חום ולא צריך להוריד

פעם אחות טיפת חלב אמרה שלתינוקות יש חום טיפה יותר גבוה באופן טבעי

בכל מקרה תמיד חשוב לעקוב

מה שמים על המדחום? וזלין? לנסינו של ההנקה? שמן שקדים?

אפשר גם ג'ל סיכה

מה זה משהו עבה?