אמרו לכם להמנע מיחסים?
מישהי יודעת משהו לגבי ההרכב החדש של הדיקלקטין? הפסיק להשפיע עלי. איפה ניתן להשיג מהסוג הישן?
יש רופאים שפשוט מזלזלים וחבל. מה כ"כ קשה לו לתת לך מרשם לתרופה שמחזקת את רירית הרחם ויש סיכוי שתעזור עם הדימומים?
המשך הריון קל ובריא!
לכן לא כולם נותנים.
לי האחיות אמרו שזה ממש לא אומר כלום.
גם זה שהיית חולה לא נשמע לי משהו שאמור לפגוע בעובר בטח בשלב ככ מוקדם.
בעזרת ה' המשך קל ומשעמם!
לכאבי ראש איומים
בגלל כאבי ראש רבים שהיו לי.
עד היום אני ממשוקפת 
ראיה לקויה- מספר ממש או אפילו רק פזילה.
חימום יתר של החדר.
ברזל נמוך.
חוסר שתיה.
קורס הכנה ללידה לנשים יפתח בעז"ה בשבוע הקרוב. הקורס מקיף את כל נושאי הלידה ולאחריה. החזרים מקופ"ח/בי"ח. לפרטים,אודלי'ה גור אריה. 0504112387
תחיה דולהאחרונהאו כשעוברים מקור לחום ולהפך,אפשר לצרוב,אבל לא ממליצה. זה עוזר לטווח קצר
) הייתי בשוק וקניתי לי מלא גומי ושוקולדים שווים.. ושמתי בתיק לידה וזה היה ממש כיף לאורך האשפוז.. כי אני ממש מסכימה שהכי טוב זה לבקש במפורש מה את רוצה ולא להתבחבש.אני ממש מעדיפה שלא יביאו לי שום מתנות לביה"ח, גם כי אין לי איפה לשים אותם שם, וגם זה ממש סיפור אח"כ לצאת הביתה עם כל החבילות..
ובקשר לבלונים הענקיים האלה.. לשמחתי אף פעם לא הביאו לי.. גם מהסיבה שאיכשהו אני מרגישה שלא די בכך שאנשים רואים אותי ואת בעלי יוצאים מהבי"ח עם תינוק/ת ויש שם זוגות שבדיוק הגיעו לטיפולי פוריות ורואים את זה וצובט להם בלב, אז בנוסף לכל אני גם צריכה לתקוע להם מול העיניים בלון הליום ענק שצמוד לסל-קל שכתוב עליו מזל-טוב - שזה למעשה כמו הכרזה כזו שילדתי, שעוד יותר יאכלו את הלב..? מה זה יתן לי.. מעדיפה לצאת מהבי"ח בלי יותר מידי רעש וצילצולים.. פשוט להגיע הביתה.. ולהודות לה' על כל הניסים.. והלוואי שכולם יזכו בקרוב..
)
אני גם לא טיפוס קיטשי בכלל ובכל זאת נראה לי שבלון קשור לעריסה כן יעשה לי את זה
אוכל פחות מדבר אלי כי האוכל בבית חולים מספיק לי, האוכל תמיד היה טעים ובשפע
מבקרים גם לא היו חסרים לי כל כך כי גם ככה גג יומיים ואני עפה משם
אבל נראה לי שהפעם אני אכין את בעלי מראש שיבוא פעם אחת עם בלון או משו... תודה שהזכרת לי
הוא לא יכול להגיע הרבה כי הוא מטפל בשאר הילדים וסוף כל סוף הוא צריך בעצמו להתאושש מהלידה (נראה לי בשבילו זה טראומתי יותר מאשר לי 
)
אני חולמת על זה שחברות שלי יעשו לי מלא שטויות סביבי, עם בלונים ודובים והכל, מרגיש לי מאוד מחבק ותומך ונותן המון להרגשה אחרי הלידה.
(אמרתי לבעלי כבר איך אני רוצה שיהיה כדי שלפחות הוא ייתן לי את זה אם חברות שלי לא יעמדו בחלומות הכמוסים שלי...)
אני מבינה ממך שאת עצמך היית במצב לא פשוט והיית צריכה את התפאורה שתזכיר לך שאת בעצם מאושרת וברת מזל וזה צורך מאד מובן.
לי למשל בלידות שחוץ מלידה ראשונה - לא היה לי את הצורך הזה כי פיזית הייתי בסדר אחרי הלידה, הייתי בביות מלא והייתי כל כך שקועה בתינוק החדש שבכלל לא ראיתי את התפאורה מסביב, בכלל לא הרגשתי אם החדר נראה בית חולים או בית יולדות או בית החלמה - פשוט לא ראיתי את זה. ראיתי רק את התינוק..
בלידה ראשונה הייתי מבולבלת, לא מפוקסת, מוצפת הורמונים, בוכה בלי שום סיבה. את הסביבה בכלל לא ראיתי ושום תפאורה לא היתה עושה לי את זה. לא רציתי אף אחד, רק את בעלי. לא היה לי עצבים להתייחס לאנשים, אפילו לא לאנשים קרובים.
אז אל תרגישי בכלל חומרית ורודפת מתנות כי את ממש לא!! כל אישה אחרי לידה חווה את זה אחרת וזקוקה לדברים אחרים כדי להתאושש ולהרגיש טוב. מה שחשוב לדעתי זה להיות מודעת לעצמך, להרגיש בסדר עם מה שעושה לך טוב ועדיף לבקש דברים ספציפיים כדי שהסביבה תצליח לקלוע למה שאת צריכה כי זה באמת מאד שונה מאחת לאחת וזה אפילו יכול להיות מאד שונה אצלך עצמך מלידה ללידה אז קשה לאחרים לנחש.
והיום אני מרגישה דוקא שהקיטש הזה כן יכול לעשות לי טוב (גם אני השתניתי..) ובזכותך אני אגיד לבעלי שיבוא עם בלון הליום גדול
וגם אני תמיד הבאתי לאחיות שלי פינוקים (ארטיקים לזוג, אוכל מבושל, אפילו פעם מנות פלאפל לזוג )
זה כיף, וזה מראה על השתתפות בשמחתך!!
אולי הבת שלי הייתה מסכימה להעיף לעברם מבט קל.
פריקה ברגע של ייאוש
לא יודעת כבר מה לעשות איתה... היא סובלת ולא נותנת לעזור לה!
אם שותים הרבה אז יוצא הרבה יותר חלב והוא יותר מימי
הברזל שלך סביר? B12? ויטמין D?
נכון שטבעי להרגיש כבדות והכל אבל חוסר ויטמינים או ברזל גם יכול מאד להשפיע
אם את לא לוקחת תתחילי לקחת דחוף!! ואם את לוקחת ברזל והוא בכל זאת נמוך תשקלי את האופציה של עירוי ונופר.
את יודעת כמה ההמוגלובין, הפריטין וה B12 ?
מבחינת עוצמת הצירים או אורך הצירים? אם הצירים לא מאוד כואבים הייתי משתדלת לנוח כמה שיותר או נכנסת למקלחת טובה. חוץ מזה אפשר לנסות לנצל את הצירים כשהם עוד חלשים בשביל ללמוד איזה תנוחות עוזרות לך להקל על הכאב. אם יש לך כדור פיזו את יכולה לעשות סיבובי עגן ולבקש מהבעל לעשות לחיצות בגב התחתון בזמן שיש ציר.
לפעמים צירים שנמשכים הרבה זמן ולא מתקדמים יכולים להצביע על תנוחה לא אופטימלית של העובר (למשל מצב OP) אפשר לנסות לעשות תרגילים שעוזרים לעובר להתברג לשנות תנוחה. ממה שאני זוכרת יש את תנוחת המוסלמי המתפלל יעני לכרוע קדימה עם טוסיק למעלה ככה את כאילו מוציאה אותו אחורה קצת ומאפשרת לו לחזור ולהתברג נכון.
במיוחד לאור העובדה שכבר הייתה לך לידת בזק אחת, ואת ממש לא גרה קרוב לביה"ח.
צירים לא בהכרח חייבים להיות סדירים בשביל ללדת. אני יולדת כשהצירים כל רבע שעה - עשרים דק' ציר. לא יותר צפוף מזה.
נראה לי שאם את לא רוצה ללדת בבית או בדרך, כדאי לך לצאת עכשיו.. שיהיה בשעה טובה.. לידה קלה וידיים מלאות!
רגע לפני לידהודווקא בגלל שהם הפסיקו זה זמן מצויין להתארגן בצורה שפויה ופשוט לצאת.
יכולים להיות פקקים בדרך, ובפרט ביום שישי הלחוץ גם ככה, אני ממש ממליצה לך להתארגן ולצאת, עם או בלי צירים..
אז בכלל אין לך מה לחכות..
הייתי יוצאת עכשיו..
תיכנסי למיטה לישון תאגרי כוחות ללידה את יכולה לשים לך שירים רגועים של הרפיות. אם את ממש רוצה לקדם את יכולה להזמין רפלקסולוגית או מדקרת אליך לבית זה יכול לעזור.
יעזור לך להסיח את הדעת.
אם כבר נמאס לך לנוח, את יכולה לעסוק בפעילות אחרת. רק שימי לב שאת לא נהיית מותשת.
אפשר גם לבשל אוכל לאחרי הלידה ולהקפיא, להכין עוגיות לחלק לצוות בחדר לידה, לסדר אלבומים, לסרוג, לצבוע מנדלות/לצייר, לשמוע שיעור, לקפל כביסה.
פעילויות שלא דורשות הרבה מחשבה ומורכבות ויכולות להכניס לאיזושהי רגיעה מונוטונית.
בהצלחה רבה!
רגע לפני לידההייתי אצל הרופא בבוקר ואמר לי שזה לא נראה שמתחילה לידה בקרוב...
חזרתי הביתה התחילו צירים חלשים
שטפתי, ניקיתי, כיבסתי וכד'...
בערב הם הפסיקו וחזרו בסביבות 12:30 בלילה.
היה נדמה לי שהם קצת שונים מהבוקר, הם לא כאבו בכלל אבל היו טיפה יותר משמעותיים.
הגעתי לבית החולים בשעה 1:00...
ילדתי בשעה 2:40
חוששת לזרוק את עצמי ולנסות להתחבר לבנות אחרות כשהן לא מעוניינות. בטח יש להן כבר חברות..
מפתיחה חמש תוך פחות מעשרים דקות.
זה משחרר את הגוף מהכאב, ואז הוא מאפשר ליולדת להירגע לפתוח את הרחם, במקום לכווץ בגלל הכאב.
ככה זה עבד אצלי.
יצאתי עם תחושה נפלאה שלידה זה הדבר הכי כיף בעולם- חיכיתי כבר ללידה הבאה (אמרתי לכולם שעברתי "לידה ללא לידה") בפועל בלידה הבאה האפידורל לא ממש הספיק להשפיע וכאב לי מאד
אולי את רגישה לסבון שהוא משתמש
בחורף גם הרבה סובלים מיובש אז יחד עם זיעה וחיכוך יכול לגרום לרגישות כזו
היה בסדר..
את בהריון או לוקחת תרופות חדשות?
תנסי למרוח קרם מרגיע לפני
והחומרים המשמרים שיש בויטמינים, בחיסונים ועוד,
ועם העומס הרגשי המצטבר,
נעשים רגישים ואלרגיים גם לדברים הקטנים ביותר.
תנסי להרבות בפירות וירקות לנקות את הגוף ולחזק את המערכת החיסונית.
כמו כן, אפשר לטפל באלרגיה עם הומאופתיה.
)לעטוף את השד בשניים שלושה עלים.
ועל הגוש הכואב אפשר להניח צמר גפן טבול באלכוהול או משקה אלכוהולי אחר. קודם למרוח קרם על המקום כדי לשמור על העור. אפשר אפילו שמן זית.
תרגישי טוב!
אם מניחים את העלה שלם בלי לפגוע בציפוי האטום שלו.
הוא רק מחמם את השד חימום תרמומינרלי וגורם לתנועה החוצה של החלב - להיפך - כשהגודש והגוש חולפים, צריך להפסיק עם הכרוב כדי להפסיק את תנועת החלב החוצה, כדי לא לאותת לשד ייצור מוגבר של חלב.
הכרוב עשיר בגופרית שמחממת את המקום.
אם גוזרים את העלה (כדי לעשות פתח באזור הפיטמה) או לעבור עליו במערוך, כמו שראיתי שממליצים באתרים מסויימים, ונותנים לנוזל שבו לבוא במגע עם העור, אז הוא עלול לייבש.
שימי רפידת הנקה כנגד הפיטמה.
מייחסים לכרוב בטעות תכונה שהוא מייבש כשהעלה שלם בגלל שמשתמשים בו כשמחליטים לגמול מהנקה.
אבל גם במקרה כזה כרוב לא מייבש. הוא מחמם ושומר על תנועה תמידית של חלב החוצה כך שלא יווצר גודש שיוביל לדלקת.
מתאים לשים אותו על נקודה ספציפית.
עם טישו.
את יכולה לבקש פדים מחברות בעבודה או לשים שכבה של טישואים על התחתון ולעקוב אם הם מתרטבים
בסופו של דבר אני מאמינה לתחושות של האישה, אם הרגשת שיצא זרם אז כנראה שיצא זרם.
ואגב, אני במקומך הייתי מתחילה לזוז לכיוון הבית - אם התחילה ירידת מים יכול פתאום לצאת לך כמות של בבת אחת וזה לא הכי נעים כשאת בעבודה
אני שמתי על עצמי טיטול ומעליו את התחתון כדי לא להרטיב את האוטו יותר מדי..
תקפידי לעקוב שאת מרגישה תנועות.!
חברה של
חברה של)יעל מהדרוםאחרונה